סוטה

חליצה

חליצה היא המנגנון דרכו משתחרר הייבם מאחריות הייבום ובכך מותרת היבמה להינשא לכל אדם. טקס החליצה נעשה לפני בית הדין, ובו חולצת היבמה את נעלו של היבם ויורקת אל מול פניו.

ייבום

מצווה מהתורה, שאלמנתו של אדם שמת בלי צאצאים, צריכה להינשא לאחד מאחיו. האח עם חובת הייבום נקרא ‘יבם’ והאלמנה מכונה ‘יבמה’ או ‘שומרת יבם’. עד הייבום או החליצה, אסור לאלמנה להתחתן עם אדם אחר.

מנחת קנאות/מנחת סוטה

קרבן מנחה מקמח שעורים שבו אין שמן או לבונה כמנחת חוטא, שמביאה האישה כחלק מהתהליך שהיא עוברת במקדש.

תנופה

הנפת קרבן, הנפה זו נפוצה בעיקר בקרבנות שלמים ומנחה.

שוברת כתובתה

הסוטה שהודתה בכך שנאפה כותבת שובר שמודה שהיא הפסידה את זכויות הכתובה.

עגלה ערופה

טקס המבוצע כאשר נמצא הרוג בשדה שלא יודעים מי הרגו. זקני העיר הקרובה עורפים את צווארה של עגלה ליד נחל, רוחצים את ידיהם ומצהירים שהם אינם אחראים לרצח.

מים מרים/מאררים

המשקה אותו הכהן נותן לסוטה על מנת לברר האם היא חפה מפשע.
במידה והאישה לא בגדה ואכן חפה מפשע – מובטח לה שכר רב ושתזכה להרות. אך במידה והיא בגדה – ירכה נופלת ובטנה מתנפחת. לא ניתן להכריח את הסוטה לשתות את המים, אך אם היא אכן תסרב לשתות אותם היא מחוייבת להתגרש מבעלה ולוותר על הכסף המובטח לה בכתובתה.

מגילת סוטה

הכהן מביא מגילה של קלף שעליה כתובים הדברים שבהם משביע הכהן את האישה הסוטה, שכלול בה שם ה’ המפורש. את המגילה משרים במים המאררים.

סתירה/ייחוד

האשה נכנסת למקום כלשהו לבד עם הגבר שהוזהרה עליו.

קינוי (מקנא)

הבעל מזהיר את אשתו מלהתייחד עם האדם החשוד בעיניו.