במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר

מקורות

בבא מציעא מב

להאזנה:

לצפייה:

מקורות:

בבא מציעא דף מב

וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: לְעוֹלָם יְהֵא כַּסְפּוֹ שֶׁל אָדָם מָצוּי בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ״. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: לְעוֹלָם יַשְׁלִישׁ אָדָם אֶת מְעוֹתָיו, שְׁלִישׁ בְּקַרְקַע, וּשְׁלִישׁ בִּפְרַקְמַטְיָא, וּשְׁלִישׁ תַּחַת יָדוֹ. 

משנה אבות ב׳:ז׳

(ז) הוּא הָיָה אוֹמֵר: מַרְבֶּה נְכָסִים, מַרְבֶּה דְאָגָה

קהלת י יט

לִשְׂחוֹק֙ עֹשִׂ֣ים לֶ֔חֶם וְיַ֖יִן יְשַׂמַּ֣ח חַיִּ֑ים וְהַכֶּ֖סֶף יַעֲנֶ֥ה אֶת־הַכֹּֽל׃ 

קהלת רבה

וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, פְּעָמִים נַעֲנֶה, פְּעָמִים אֵינוֹ נַעֲנֶה. פְּעָמִים שֶׁעוֹשִׂים בּוֹ צְדָקָה הוּא נַעֲנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי. פְּעָמִים שֶׁלֹא יַעֲשֶׂה בוֹ צְדָקָה, הוּא מְקַטְרְגוֹ, 

משלי ג טז – אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים בִּֽימִינָ֑הּ בִּ֝שְׂמֹאולָ֗הּ עֹ֣שֶׁר וְכָבֽוֹד׃ 

בבא בתרא כ״ה ב:ח׳

אמר רבי יצחק: הרוצה שיחכים – ידרים, ושיעשיר – יצפין
וסימניך (כלומר, רמז לכך): שולחן בצפון ומנורה בדרום
ורבי יהושע בן לוי אמר: לעולם ידרים שמתוך שמתחכם – מתעשר
שנאמר: אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד

מדרש תהילים ה׳:ב׳

אמר ר’ חנן התורה אמרה (משלי ג טז) בשמאלה עושר וכבוד. ובני עניים. ורוח הקדש משיב ואומר להנחיל אוהבי יש. ולמה הם עניים בעולם הזה כדי שלא יתעסקו בדברים בטלים וישכחו את התורה.

רבנו חננאל, חגיגה ט ע”ב

חיזר הקדוש ברוך הוא על כל המדות ולא מצא נאה לישראל כעניות כדי שיהא לבם שבור וכוונתם לשמים ועיניהם תלויות לרחמיו וחסדיו. וזהו שאומרים האנשים "יפה המסכנות לישראל כרסן אדום לסוס לבן” שגלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא כשמרבין עושר בועטין בו שנאמר וישמן ישורון ויבעט וגו’.

קהלת ה ט – "אוֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף”

דברים רבה ב ל

אָז יַבְדִּיל משֶׁה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת ה, ט): אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֵין אָדָם מְמַלֵּא אֶת נַפְשׁוֹ, מַהוּ בְּכֶסֶף, רַבָּנָן אָמְרֵי אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁאוֹהֲבִין דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלוּ בְּכֶסֶף, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז, טז): וּקְנוֹת בִּינָה נִבְחָר מִכָּסֶף. אָמַר רַב נַחְמָן מִי שֶׁאוֹהֵב תּוֹרָה אֵינוֹ שָׂבֵעַ תּוֹרָה… דָּבָר אַחֵר, אֹהֵב כֶּסֶף, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִי שֶׁהוּא אוֹהֵב מִצְווֹת, אֵינוֹ שָׂבֵעַ מִן הַמִּצְווֹת, כֵּיצַד, אַתְּ מוֹצֵא שְׁנֵי גְדוֹלֵי עוֹלָם דָּוִד וּמשֶׁה וְלֹא שָׂבֵעוּ, דָּוִד אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא [עפ”י (דברי הימים ב ו, ט)]: רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה לִי אֶת הַבָּיִת הַזֶּה, הָיָה דָּוִד אוֹמֵר לְעַצְמוֹ וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה לֹא תִבְנֶה לִי הַבַּיִת אֲנִי יוֹשֵׁב, מֶה עָשָׂה זֵרַז אֶת עַצְמוֹ וְהִתְקִין כָּל צְרָכָיו עַד שֶׁלֹא מֵת.

בעל שם טוב, יתרו ל״ז:א׳

ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג וגו’ כולם ישבעו ויתענגו מטובך וקשה הלא בעסקי עולם הזה התענוג הוא קודם השביעה, והיה ראוי לומר יתענגו וישבעו, והפירוש הוא, דיש בעסקי עולם הזה תענוג בלא שביעה לעולם, ויש שיש שביעה אבל אחר השביעה שוב אין תענוג, כי בענין קיבוץ ממון והון רב יש תענוג, וכל מה שהוא עשיר יותר יש לו תענוג יותר, אבל אין לו שביעה,

בבלי שבת צב א

אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל חָכָם גִּבּוֹר וְעָשִׁיר וּבַעַל קוֹמָה

נדרים לח א

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ אֶלָּא עַל גִּבּוֹר וְעָשִׁיר וְחָכָם וְעָנָיו

שיטה מקובצת על נדרים ל״ח א:ה׳

 שיהיה שלם מכל דבר ולא יצטרך לאחר זולתו

וירג’יניה וולף, חדר משלך, משכל הוצאה לאור, 2004, עמ’ 14

כל שאוכל להציע לכן הוא דעה בעניין משני אחד – 

אשה חייבת שיהיו לה כסף וחדר משלה אם היא רוצה לכתוב רומנים.

משלי טז טז

קְֽנֹה־חׇכְמָ֗ה מַה־טּ֥וֹב מֵחָר֑וּץ וּקְנ֥וֹת בִּ֝ינָ֗ה נִבְחָ֥ר מִכָּֽסֶף׃ 

חובות הלבבות לרבנו בחיי אבן פקודה

אם חכמת חכמת לך, כלומר שהקנינים הרוחניים הם שלך 

לא ישלול אותם ממך זולתך כאשר יקרה בקניינים הגופיים.