כל לומד/ת הדף היומי יודע/ת שלעיתים תכופות יש רעיונות בדפים מסוימים המתקשרים למה שקורה בעולם סביבינו. במסכת עירובין, המתארת את הגבולות בהם מותר ואסור ללכת בשבת, ישנם עשרות דיונים שבאופן מפתיע מזכירות את הוראות ותקנות הקורונה – בידוד, סגר וכו’
הדף היום סוטה מהנושא ודן בזהירות בדיבור. התלמוד מתמקד בגברים ונשים אשר לא מדברים בצורה ברורה או שהם כל כך חכמים שמדברים ב”לשון חכמה” – בחידות. יש ציטוט מפי רב שאומר שרק 3 פעמים נצחו אותו בחוכמתם – אישה ושני ילדים (בן ובת). מסופר גם על ברוריה, שנוזפת ברב שדיבר יותר מדי עם אישה (ברוריה עצמה) ובתלמיד שלחש בזמן למידה במקום ללמוד בקול רם.
בזמן לימוד הדף הבוקר, רגע לפני סוכות ובאמצע מגפה, חיבורים חדשים עלו לי במחשבה. דיני עירובין מבוססים על חוקים שנועדו להגביל את יכולת האדם לנוע מעבר לגבולות מסוימים- הגבלת המרחב שלנו. לעומת זאת בסוכות, אדם יוצא מהמרחב שלו כדי להשקיף על חייו ולהעריך את כל מה שנתן לו ה’. לפעמים אדם צריך להישאר במרחב האישי שלו ולפעמים עליו לצאת מתחום הנוחות שלו על מנת לקבל פרספקטיבה.
הדף עצמו יוצא מתחום הנוחות של דיון הלכתי וגולש לעולם האגדתא. שם, אנו פוגשים דמויות מהרחוב ודנים בצורת הדיבור שלהם (חלקם ברורים מאוד וחלקם בלתי ניתנים להבנה), נשים מהקהילה ואפילו כמה נשים מלומדות בעצמן.
המסר הוא ברור. אירועים לא צפויים הנם הזדמנויות. נוכל להשכיל ולגדול מכל סיטואציה ומכל אדם שנכיר.
סוכות הוא חג בו אנחנו מתאספים עם אחרים. הושענות, שמחת בית השואבה, דילוגי סוכה – הם פעילויות קבוצתיות בהגדרתם. רבים מבלים את החג באירוח וביקור בני משפחה, חברים, רבנים ומורים. אבל, השנה, הדברים אחרים. בסוכות השנה, נוכל להתבונן פנימה, בלי להתרחק, להשקיף מבחוץ על חיינו – אולי זאת הזדמנות.