הדף היום מוקדש לזכר שאול בן קיש, שאול המלך, וגרשון חיים אלטר בן שאול, גורג’ רוזנברג, אבא של רונה פלונקה.
ביצה שנולדה ביום טוב הראשון של ראש השנה – האם מותרת ביום השני? האם שני ימים טובים של ראש השנה הם קדושה אחת או שתי קדושות? רב ושמואל אוסרים את הביצה. להבנתם, מכיון שתקנו בזמן המקדש שלא יקבלו עדים מן המנחה ולמעלה, ראש השנה לפעמים היה יומיים לא משום ספק אלא משום שתקנו חכמים ששני ימים אלו יהיה קודש ודאי (במקרה שבאו עדים מן המנחה). אם כן, הם נחשבים כקדושה אחת וביצה שנולדה בראשון, אסורה בשני. רבה מציין שלאחר תקנת רבן יוחנן בן זכאי, לאחר החורבן, שיקבלו עדים לאחר המנחה, זה חזר להיות עניין של ספק וביצה שנולדה בראשון, מותרת השני. הגמרא מביאה עוד שלוש דעות – של רב יוסף, רב אדא ורב שלמן, ורבא שלמרות תקנת רבן יוחנן בן זכאי, ביצה אסורה. לפי רב יוסף, אסורה כי דבר שבמנין צריך מניין להתירו ורבן יוחנן בן זכאי שינה את עניין קביעת התאריך אבל לא את היתר הביצה. מאיפה לרב יוסף שדבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו? רב אדא ורב שלמן אוסרים משום שמהרה יבנה בית המקדש ונחזור לתקנה הקודמת שלא מקבלים עדים מן המנחה ולמעלה, ואז שוב שני ימים טובים של ראש השנה יהיו קדושה אחת ואנשים יטעו ויחשבו שהביצה עדיין מותרת כמו שהיה בשנה שלפניה. ועל כן יש לאסור גם עכשיו. רבא אוסר משום שרבן יוחנן בן זכאי רק תיקן תקנתו לגבי התאריך אבל עדיין תקנה ראשונה נשארת שנהגו שני ימים טובים כקדושה אחת שמא באו עדים מן המנחה. רבא קבע שפוסקים כרב בשלושה מקרים בעניין ביצה ואחד מהם זה במקרה הנ”ל, ביצה שנולדה ביו”ט ראשון של ראש השנה אסורה ביום השני.
