לימוד מסכת חולין מוקדש על ידי ג’ודי פלבר לכבודה של קהילת הדרן. "במהלך המחזור הראשון שלי בדף היומי, בדיוק כשהתחלנו את מסכת חולין, בני נפצע בעת שירותו בצה”ל. לאורך אותם חודשיים וחצי של קושי וחוסר ודאות, חברותיי ללימוד לא עזבו אותי לרגע. תודה רבה לקהילה שעטפה אותי, עודדה אותי ווידאה שאוכל להמשיך ולהתמיד בלימוד הדף גם בימים המאתגרים ההם.”
הלימוד השבוע מוקדש ע”י ליסה מליק ועדי ויינר לרפואת דוד רפאל בן רבקה אריאנא ואליעזר בנימין.
רוצה להקדיש שיעור?
תקציר
רב נחמן התיר לשחוט מעל הטבעת הגדולה, במקום שבו ה”כובע” מתחיל לשפע כלפי פנים, כל עוד נשאר חלק מה”חיטים” (בלוטות הקנה) מעל למקום החתך. עמדה זו אינה תואמת את דעת חכמים ואף לא את דעת רבי יוסי ברבי יהודה, אלא נראית כשיטתו של רבי חנינא בן אנטיגנוס.
רב הונא ורב נחמן נחלקו בשאלה מהו מוקד המחלוקת בין חכמים לרבי יוסי ברבי יהודה. דעה אחת סוברת שהם נחלקו במקרה שבו השוחט חתך את השליש הראשון למעלה מהמקום הכשר, ואת שני השלישים האחרונים במקום הכשר; אך אם חתך שני שלישים במקום הכשר ואז נטה למעלה בשליש האחרון – כולם מסכימים שהשחיטה כשרה (שכן הרוב כבר נשחט כדין). גרסה חלופית הופכת את השיטות. לפי כל גירסה יש קושי ודיון בקושי בין רב חסדא, רב יוסף ו/או ואביי בנוגע לאחת ההבנות של המחלוקת.
רב הונא ורב יהודה נחלקו בנוסף במקרה שבו חתך לסירוגין – כגון ששחט שליש ראשון שלא במקום הכשר, שליש שני במקום הכשר, ושליש אחרון שלא במקום הכשר (וכן במקרה ההפוך). רב יהודה הולך אחר הרוב המוחלט; אם סך החלקים הכשרים מצטרף לרוב, השחיטה כשרה. רב הונא, לעומת זאת, בוחן את הרגע שבו נוצר הרוב (שיצאו החיים מהבהמה), ודורש שהרוב יישחט ברצף אחד כשר.
בהמשך לכך, שאל רב כהנא את רב יהודה מהו הדין באותו מקרה של שליש פסול, שליש כשר ושליש פסול. לאחר מכן, הוא העלה מספר שאלות נוספות בנוגע לכשרות שחיטה במקום שיש בו נקב קודם בקנה.
המשנה מציינת כי מקום השחיטה הפוך לחלוטין ממקום המליקה. מליקה נעשית מעורף הציפור (מאחור), ואילו שחיטה נעשית מצווארה – מלפנים או מהצדדים.
לימוד מסכת חולין מוקדש על ידי ג’ודי פלבר לכבודה של קהילת הדרן. "במהלך המחזור הראשון שלי בדף היומי, בדיוק כשהתחלנו את מסכת חולין, בני נפצע בעת שירותו בצה”ל. לאורך אותם חודשיים וחצי של קושי וחוסר ודאות, חברותיי ללימוד לא עזבו אותי לרגע. תודה רבה לקהילה שעטפה אותי, עודדה אותי ווידאה שאוכל להמשיך ולהתמיד בלימוד הדף גם בימים המאתגרים ההם.”
הלימוד השבוע מוקדש ע”י ליסה מליק ועדי ויינר לרפואת דוד רפאל בן רבקה אריאנא ואליעזר בנימין.
הדף היום מוקדש ע”י יונתן, קובי, נועם, מיטל ואריה לכבוד אורנה סיגל לרגל סיום הדוקטורט שלה בחינוך יהודי.
הדף היום מוקדש לרפואה שלמה עבור גיסתי, לאה מריצה בת רייזל (שרה כהן), שעוברת היום השתלת כבד.
חולין יט
וְהִלְכְתָא מִשִּׁיפּוּי כּוֹבַע וּלְמַטָּה – כְּשֵׁרָה, וְהַיְינוּ דְּשַׁיַּיר בְּחִיטֵּי.
The Gemara concludes: And the halakha is: If one slaughters from the incline of the thyroid cartilage and below in the direction of the windpipe, the slaughter is valid, and that is in accordance with the opinion that one who left part of the arytenoid cartilage has still performed a valid slaughter, as the arytenoids cartilage extends beyond this point.
רַב נַחְמָן אַכְשַׁר מִשִּׁיפּוּי כּוֹבַע וּלְמַטָּה, אֲמַר לֵיהּ רַב חָנָן בַּר רַב קַטִּינָא לְרַב נַחְמָן: כְּמַאן? לָא כְּרַבָּנַן וְלָא כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה.
The Gemara relates that Rav Naḥman deemed the slaughter valid in a case where one slaughtered from the incline of the thyroid cartilage and below. Rav Ḥanan bar Rav Ketina said to Rav Naḥman: In accordance with whose opinion is that ruling? It is neither in accordance with the opinion of the Rabbis nor in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, who both hold that if one cuts the windpipe above the large upper ring, the cricoid cartilage, the slaughter is not valid.
אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא לָא חִילָק יָדַעְנָא וְלָא בִּילָק יָדַעְנָא, אֲנָא שְׁמַעְתָּא יָדַעְנָא, דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, וְאָמְרִי לָהּ אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מִשִּׁיפּוּי כּוֹבַע וּלְמַטָּה כְּשֵׁרָה.
Rav Naḥman said to him: Neither do I know Ḥillek nor do I know Billek, i.e., I know the reason neither for this one’s opinion nor for that one’s opinion. I know the halakha, as Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says, and some say that Rabbi Abba bar Zavda says that Rabbi Ḥanina says, and some say that Rabbi Ya’akov bar Idi says that Rabbi Yehoshua ben Levi says: From the incline of the thyroid cartilage and below, the slaughter is valid.
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מוּגְרֶמֶת דְּרַבָּנַן כְּשֵׁרָה לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה.
§ The Gemara returns to analyzing the baraita (18b): In a case where the knife is diverted from the place of slaughter above the ring, the slaughter is not valid. Rabbi Ḥanina ben Antigonus testified about a case where the knife is diverted from the place of slaughter above the ring that the slaughter is valid. And Rabbi Yehoshua ben Levi says: With regard to a case where the knife was diverted according to the opinion of the Rabbis cited in the mishna, the slaughter is valid according to the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, who ruled that the slaughter is valid when the majority of the windpipe was cut within the large, upper ring.
וּדְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, כְּשֵׁרָה לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס.
And with regard to a case where the knife was diverted according to the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, it is valid according to the opinion of Rabbi Ḥanina ben Antigonus, who ruled that even if a majority of the windpipe was cut outside the large upper ring, the slaughter is valid.
פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אַדְּרַבָּנַן קָאֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.
The Gemara objects: That is obvious. The Gemara explains: Lest you say that the statement of Rabbi Ḥanina ben Antigonus, who ruled that in a case where the knife is diverted from the place of slaughter above the ring it is valid, addresses the statement of the Rabbis and he agrees with the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, that the slaughter is not valid when the majority of the windpipe was cut above the large upper ring, therefore, Rabbi Yehoshua ben Levi teaches us that this is not the case.
וְאֵימָא הָכִי נָמֵי? אִם כֵּן, ״הֵעִיד עָלֶיהָ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ. וְהִלְכְתָא כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס, דְּקָאֵי רַב נַחְמָן כְּוָותֵיהּ.
The Gemara objects: And say it is indeed so that Rabbi Ḥanina ben Antigonus agrees with Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda. The Gemara responds: If so, the formulation of the baraita should have been: Rabbi Ḥanina ben Antigonus testified about it. Since the opinion of Rabbi Ḥanina ben Antigonus was introduced merely with the term: Testified, apparently he disagrees with all of the other opinions. The Gemara concludes: And the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Ḥanina ben Antigonus, as Rav Naḥman holds in accordance with his opinion.
אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב אַסִּי: מַחְלוֹקֶת בְּשֶׁשָּׁחַט שְׁנֵי שְׁלִישׁ וְהִגְרִים שְׁלִישׁ, דְּרַבָּנַן סָבְרִי: כּוּלַּהּ שְׁחִיטָה בָּעֵינַן בְּטַבַּעַת גְּדוֹלָה, וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: רוּבּוֹ כְּכוּלּוֹ.
§ The mishna cited a dispute between the Rabbis, who hold that in a case where one slaughtered within the large upper ring and did not leave a thread breadth over the entire surface of the ring, the slaughter is not valid, and Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, who hold that even if one left a thread breadth over a majority of the surface of the ring, the slaughter is valid. Apropos to that, Rav Huna said that Rav Asi says: The dispute is only in a case where one cut two-thirds of the windpipe within the ring and then diverted the knife upward toward the head of the animal and cut the remaining one-third, as the Rabbis hold that we require the entire slaughter to be performed within the large ring, and Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, holds: The halakhic status of its majority is like that of its entirety.
אֲבָל הִגְרִים שְׁלִישׁ, וְשָׁחַט שְׁנֵי שְׁלִישׁ – דִּבְרֵי הַכֹּל פְּסוּלָה, דְּכִי נָפְקָא חִיּוּתָא בָּעֵינַן רוּבָּא בִּשְׁחִיטָה, וְלֵיכָּא.
But if one diverted the knife upward toward the head of the animal, cut one-third of the windpipe, and then cut two-thirds within the ring, everyone agrees that the slaughter is not valid, as when the life left the animal, i.e., when the majority of the windpipe was cut, we require that the entire majority be cut by means of slaughter, and that is not so in this case.
אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא: אַדְּרַבָּה, לֵימָא מָר אִיפְּכָא: מַחְלוֹקֶת כְּשֶׁהִגְרִים שְׁלִישׁ, וְשָׁחַט שְׁנֵי שְׁלִישׁ, דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר מִידֵּי דְּהָוֵה אַחֲצִי קָנֶה פָּגוּם.
Rav Ḥisda said to Rav Huna: On the contrary, let the Master say the opposite. The dispute is only in a case when one diverted the knife upward toward the head of the animal, cut one-third of the windpipe, and then cut two-thirds within the ring, as Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, holds that the slaughter is valid just as it is in the case where half the windpipe is deficient. In that case, once the slaughterer cuts any additional part of the windpipe, the slaughter is valid because the cut that rendered a majority of the windpipe slaughtered was performed properly. So too in this case, since the cut of the second third was performed properly, the slaughter is valid.
וְרַבָּנַן, הָתָם מָקוֹם שְׁחִיטָה, הָכָא לָאו מְקוֹם שְׁחִיטָה.
And the Rabbis hold that there, in the case of the deficient windpipe, the deficiency was in the place of proper slaughter, and therefore most of the life of the animal left in the proper place. Here, the first third was cut while the knife was diverted, and therefore most of the life of the animal did not leave in the place of proper slaughter.
אֲבָל שָׁחַט שְׁנֵי שְׁלִישׁ, וְהִגְרִים שְׁלִישׁ – דִּבְרֵי הַכֹּל כְּשֵׁרָה, דְּהָא תְּנַן: רוּבּוֹ שֶׁל אֶחָד כָּמוֹהוּ.
But in a case where one cut two-thirds of the windpipe within the ring and then diverted the knife and cut the remaining one-third, everyone agrees that the slaughter is valid, as didn’t we learn in a mishna (27a): The halakhic status of the slaughter of the majority of one siman, the windpipe or the gullet, is like that of the slaughter of the entire siman itself?
אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: מַאן נֵימָא לַן דְּהָהוּא רוּבָּא דְּהָתָם לָאו רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה קָתָנֵי לַהּ? דִּלְמָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה קָתָנֵי לַהּ!
Rav Yosef said to Rav Ḥisda: Who will say to us that with regard to the mishna there concerning the majority of one siman, Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, did not teach it? Perhaps Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, taught it, and the Rabbis disagree.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַטּוּ כֹּל רוּבֵּי דְּעָלְמָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה קָתָנֵי לְהוּ? אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא רוּבָּא דִּשְׁחִיטָה קָאָמֵינָא, דִּשְׁמַעְנָא לְהוּ דִּפְלִיגִי.
Abaye said to Rav Yosef: Is that to say that with regard to all principles that address majorities in general, Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, taught them? Rav Yosef said to him: I am speaking of the principle of majority with regard to slaughter, as we heard that the Rabbis disagree with him.
לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא אָמְרִי לַהּ, אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב אַסִּי: מַחְלוֹקֶת שֶׁהִגְרִים שְׁלִישׁ וְשָׁחַט שְׁנֵי שְׁלִישׁ, דְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: מִידֵּי דְּהָוֵה אַחֲצִי קָנֶה פָּגוּם, וְרַבָּנַן – הָתָם מְקוֹם שְׁחִיטָה, הָכָא לָאו מְקוֹם שְׁחִיטָה.
Some say that there is an alternative version of this discussion: Rav Huna said that Rav Asi says: The dispute is only in a case where one diverted the knife upward toward the head of the animal, cut one-third of the windpipe, and then cut two-thirds within the ring, as Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, holds that the slaughter is valid just as it is in the case where half the windpipe is deficient, and the Rabbis hold that there, in the case of the deficient windpipe, the deficiency was in the place of proper slaughter, but here, most of the life of the animal did not leave in the place of proper slaughter.
אֲבָל שָׁחַט שְׁנֵי שְׁלִישׁ, וְהִגְרִים שְׁלִישׁ – דִּבְרֵי הַכֹּל כְּשֵׁרָה, דְּהָא תְּנַן: רוּבּוֹ שֶׁל אֶחָד כָּמוֹהוּ.
But in a case where one cut two-thirds of the windpipe within the ring and then diverted the knife and cut the remaining one-third, everyone agrees that the slaughter is valid, as didn’t we learn in a mishna (27a): The halakhic status of the slaughter of the majority of one siman, the windpipe or the gullet, is like that of the slaughter of the entire siman itself?
מַתְקֵיף לַהּ רַב חִסְדָּא: מַאן לֵימָא לַן דְּהָהוּא רוּבָּא דְּהָתָם לָאו רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה קָתָנֵי לַהּ? דִּלְמָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה קָתָנֵי לַהּ! אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: אַטּוּ כֹּל רוּבֵּי דְּעָלְמָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה קָתָנֵי לְהוּ? אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא רוּבָּא דִּשְׁחִיטָה קָאָמֵינָא, דִּשְׁמַעְנָא לְהוּ דִּפְלִיגִי.
Rav Ḥisda objects to this: Who will say to us that with regard to the mishna there concerning the majority of one siman, Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, did not teach it? Perhaps Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, taught it, and the Rabbis disagree. Rav Yosef said to Rav Ḥisda: Is that to say that with regard to all principles that address majorities in general, Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, taught them? Rav Ḥisda said to him: I am speaking of the principle of majority with regard to slaughter, as we heard that the Rabbis disagree with him.
הִגְרִים שְׁלִישׁ, וְשָׁחַט שְׁלִישׁ, וְהִגְרִים שְׁלִישׁ – רַב הוּנָא אָמַר רַב: כְּשֵׁרָה, רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: טְרֵפָה. רַב הוּנָא אָמַר רַב: כְּשֵׁרָה – כִּי נָפְקָא חִיּוּתָא בִּשְׁחִיטָה קָא נָפְקָא. רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: טְרֵפָה – בָּעֵינַן רוּבָּא בִּשְׁחִיטָה וְלֵיכָּא.
§ If one diverted the knife and cut one-third of the windpipe, and then cut one-third properly, and then diverted and cut the final one-third, Rav Huna says that Rav says: The slaughter is valid. Rav Yehuda says that Rav says: The animal is a tereifa, i.e., forbidden. Rav Huna says that Rav says: The slaughter is valid, as when the life left the animal, it was in the course of a valid slaughter that it left. Rav Yehuda says that Rav says: The animal is a tereifa, as we require a majority of the windpipe to be cut with valid slaughter,and that is not the case.
שָׁחַט שְׁלִישׁ, וְהִגְרִים שְׁלִישׁ, וְשָׁחַט שְׁלִישׁ – רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כְּשֵׁרָה. אֲתוֹ שַׁיְילוּהּ לְרַב הוּנָא, אֲמַר לְהוּ: טְרֵפָה. שְׁמַע רַב יְהוּדָה אִיקְּפַד, אֲמַר: טָרֵיפְנָא (ומכשר) [מַכְשַׁר], (ומכשרנא) [מַכְשַׁרְנָא] טָרֵיף! אָמַר רַב הוּנָא: שַׁפִּיר קָא מִיקְּפַד, חֲדָא – אִיהוּ שְׁמִיעַ לֵיהּ מִינֵּיהּ דְּרַב, וַאֲנָא לָא שְׁמִיעַ לִי, וְעוֹד – הָאִיכָּא רוּבָּא בִּשְׁחִיטָה.
If one cut one-third of the windpipe properly, and then diverted the knife and cut one-third, and then cut the final one-third of the windpipe properly, Rav Yehuda says that Rav said: The slaughter is valid. When the Sages came and asked Rav Huna, he said to them: It is a tereifa. Rav Yehuda heard the ruling of Rav Huna, and he was angry. He said: I deem it a tereifa and he deems the slaughter valid, and I deem the slaughter valid and he deems it a tereifa. Rav Huna said: It is proper that he was angry. One reason is that he heard it from Rav and I did not hear it from Rav; and furthermore, isn’t there the majority of the siman that was cut with valid slaughter?
אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא: לָא תֶּהְדַּר בָּךְ,
Rav Ḥisda said to Rav Huna: Do not retract your statement,
דְּאִם כֵּן, מַפְסְדַתְּ לַהּ לְקַמַּיְיתָא. הָתָם מַאי טַעְמָא קָא מַכְשְׁרַתְּ? דְּכִי נָפְקָא חִיּוּתָא – בְּהֶכְשֵׁירַהּ קָא נָפְקָא. הָכָא נָמֵי, כִּי נָפְקָא חִיּוּתָא – בְּהַגְרָמָה קָא נָפְקָא.
as, if you retract your statement, you repudiate the first ruling that you stated with regard to a case where one diverted the knife and cut one-third of the windpipe, and then cut one-third properly, and then diverted and cut the final one-third. There, what is the reason that you deemed the slaughter valid? The reason is that when life left the animal with the cutting of the second third of the windpipe, it left the animal in the course of valid slaughter. Based on that reasoning, here too, when life left the animal with the cutting of the second third of the windpipe, it left the animal in the course of diverting the knife, and the slaughter is invalid.
אִיקְּלַע רַב נַחְמָן לְסוּרָא, בְּעוֹ מִינֵּיהּ: שָׁחַט שְׁלִישׁ וְהִגְרִים שְׁלִישׁ וְשָׁחַט שְׁלִישׁ, מַהוּ? אֲמַר לְהוּ: לָאו הַיְינוּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בַּר מִנְיוֹמֵי, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר מִנְיוֹמֵי: שְׁחִיטָה הָעֲשׂוּיָה כְּמַסְרֵק כְּשֵׁרָה.
Rav Naḥman happened to come to Sura, where they asked him: If one cut one-third of the windpipe properly, and then diverted the knife and cut one-third, and then cut the final one-third of the windpipe properly, what is the halakha? He said to them: Isn’t that the halakha stated by Rabbi Elazar bar Minyumi, as Rabbi Elazar bar Minyumi says: Slaughter that is performed like the teeth of a comb, which are jagged, is valid.
וְדִלְמָא בִּמְקוֹם שְׁחִיטָה! בִּמְקוֹם שְׁחִיטָה מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: בָּעֵינַן שְׁחִיטָה מְפוֹרַעַת וְלֵיכָּא, קָא מַשְׁמַע לַן.
The Gemara objects: And perhaps Rabbi Elazar bar Minyumi stated his halakha only when the slaughter goes up and down within the proper place of slaughter. The Gemara asks in response: Within the proper place of slaughter, what is the purpose of stating it? Clearly the slaughter is valid in that case. The Gemara explains: Lest you say that we require slaughter that is clear and straight, and slaughter that is jagged is not straight, therefore, Rabbi Elazar bar Minyumi teaches us that nevertheless, the slaughter is valid.
(סִימָן: בַּכַּ״ד).
The Gemara cites a mnemonic for the order of the Sages in the following discussion: Beit for Rabbi Abba; kaf for Rav Kahana; dalet for Rav Yehuda.
יְתֵיב רַבִּי אַבָּא אֲחוֹרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא, וְיָתֵיב רַב כָּהֲנָא קַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה, וְיָתֵיב וְקָאָמַר: שָׁחַט שְׁלִישׁ וְהִגְרִים שְׁלִישׁ וְשָׁחַט שְׁלִישׁ, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.
Rabbi Abba sat behind Rav Kahana and Rav Kahana sat before Rav Yehuda, and he sat and said to Rav Yehuda: If one cut one-third of the windpipe properly, and then diverted the knife and cut one-third, and then cut the final one-third of the windpipe properly, what is the halakha? Rav Yehuda said to Rav Kahana: His slaughter is valid.
הִגְרִים שְׁלִישׁ וְשָׁחַט שְׁלִישׁ וְהִגְרִים שְׁלִישׁ, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה.
Rav Kahana then asked: If one diverted the knife and cut one-third of the windpipe, and then cut one-third properly, and then diverted and cut the final one-third, what is the halakha? Rav Yehuda said to him: His slaughter is not valid.
שָׁחַט בִּמְקוֹם נֶקֶב, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.
Rav Kahana then asked: If one cut in a place where there was a perforation in the front of the windpipe and continued cutting, what is the halakha? Rav Yehuda said to him: His slaughter is valid.
שָׁחַט וּפָגַע בּוֹ נֶקֶב, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה.
Rav Kahana further asked: If one cut the windpipe and after cutting half the windpipe encountered a perforation, after which point a majority of the windpipe had been cut, what is the halakha? Rav Yehuda said to him: His slaughter is not valid.
אֲזַל רַבִּי אַבָּא, אַמְרַהּ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, אֲזַל רַבִּי אֶלְעָזָר, אַמְרַהּ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַר לֵיהּ: מַאי שְׁנָא?
Rabbi Abba went to Eretz Yisrael and stated these halakhot in the presence of Rabbi Elazar, and Rabbi Elazar went and stated these halakhot in the presence of Rabbi Yoḥanan. Rabbi Yoḥanan said to him: What is different about a case where one cut in a place where there was a perforation relative to a case where he encountered a perforation in the middle of the slaughter?
אֲמַר לֵיהּ: שָׁחַט בִּמְקוֹם נֶקֶב, נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁשָּׁחַט גּוֹי וְגָמַר יִשְׂרָאֵל. שָׁחַט וּפָגַע בּוֹ נֶקֶב, נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁשָּׁחַט יִשְׂרָאֵל וְגָמַר גּוֹי. קָרֵי עֲלֵיהּ: ״גּוֹי גּוֹי״.
Rabbi Elazar said to him: In a case where one cut in a place where there was a perforation, it becomes like an animal that a gentile began to slaughter and a Jew completed its slaughter, in which case the slaughter is valid. In a case where one cut the windpipe and encountered a perforation, it becomes like an animal that a Jew began to slaughter and a gentile completed its slaughter, in which case the slaughter is not valid. Rabbi Yoḥanan mockingly proclaimed about him: Gentile, gentile, i.e., you merely repeat something about gentiles. Rabbi Yoḥanan did not accept the distinction.
אָמַר רָבָא: שַׁפִּיר קָרֵי עֲלֵיהּ ״גּוֹי גּוֹי״, בִּשְׁלָמָא הָתָם מִדַּהֲוָה לֵיהּ לְיִשְׂרָאֵל לְמִשְׁחַט רוּבָּא וְלָא שְׁחַט, כִּי נָפְקָא חִיּוּתָא – בִּידָא דְּגוֹי קָא נָפְקָא, אֶלָּא הָכָא מִכְּדֵי מִשְׁחָט שָׁחֵיט, מָה לִי בִּמְקוֹם נֶקֶב, מָה לִי פָּגַע בּוֹ נֶקֶב?
Rava said: Rabbi Yoḥanan did well when he proclaimed about him: Gentile, gentile. Granted, there, in the case where the gentile completed the slaughter, since a Jew was supposed to cut a majority of the windpipe and he did not cut it, when life left the animal it left by the hand of a gentile. But here, after all, he was the one who slaughtered the entire animal, and the animal was not a tereifa until this point, and so what difference is there to me if one began to cut in a place where there was a perforation and what difference is there to me if he encountered a perforation?
מַתְנִי׳ הַשּׁוֹחֵט מִן הַצְּדָדִין – שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה, הַמּוֹלֵק מִן הַצְּדָדִין – מְלִיקָתוֹ פְּסוּלָה. הַשּׁוֹחֵט מִן הָעוֹרֶף – שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה, הַמּוֹלֵק מִן הָעוֹרֶף – מְלִיקָתוֹ כְּשֵׁירָה. הַשּׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר – שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה, הַמּוֹלֵק מִן הַצַּוָּאר – מְלִיקָתוֹ פְּסוּלָה, שֶׁכׇּל הָעוֹרֶף כָּשֵׁר לִמְלִיקָה, וְכׇל הַצַּוָּאר כָּשֵׁר לִשְׁחִיטָה. נִמְצָא, כָּשֵׁר בִּשְׁחִיטָה – פָּסוּל בִּמְלִיקָה, כָּשֵׁר בִּמְלִיקָה – פָּסוּל בִּשְׁחִיטָה.
MISHNA: One who slaughters from the sides of the throat, his slaughter is valid. One who pinches the neck of a bird offering from the sides, his pinching is not valid. One who slaughters from the nape [oref] of the neck, his slaughter is not valid. One who pinches a bird offering from the nape of the neck, his pinching is valid. One who slaughters from the throat, his slaughter is valid. One who pinches a bird offering from the throat, his pinching is not valid, as the entire nape is valid for pinching and the entire throat is valid for slaughter. It is found that that which is valid for slaughter is not valid for pinching and that which is valid for pinching is not valid for slaughter.
גְּמָ׳ מַאי עוֹרֶף? אִילֵימָא עוֹרֶף מַמָּשׁ, מַאי אִרְיָא שׁוֹחֵט? אֲפִילּוּ מוֹלֵק נָמֵי! ״מִמּוּל עׇרְפּוֹ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא עׇרְפּוֹ. אֶלָּא מַאי עוֹרֶף? מִמּוּל עוֹרֶף, כִּדְקָתָנֵי סֵיפָא: כׇּל הָעוֹרֶף כָּשֵׁר לִמְלִיקָה.
GEMARA: With regard to the statement in the mishna: One who slaughters an animal from the oref, its slaughter is not valid, the Gemara asks: What is the meaning of oref? If we say that the reference is to the actual occipital bone at the rear of the skull, why does this halakha apply specifically to one who slaughters from the oref? Even if one pinches a bird offering from the oref it would also not be valid, as the Merciful One states: “Pinch off its head adjacent to its oref” (Leviticus 5:8), at the nape beneath the occipital bone, and not its oref. Rather, what is the oref mentioned in the mishna? It is adjacent to the oref, the back of the neck below the occipital bone, as it is taught in the latter clause of the mishna: The entire nape is valid for pinching.
מְנָהָנֵי מִילֵּי, דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״מִמּוּל עׇרְפּוֹ״ – מוּל הָרוֹאֶה אֶת הָעוֹרֶף, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי״, וְאוֹמֵר: ״כִּי פָנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים״. מַאי וְאוֹמֵר? וְכִי תֵּימָא: עוֹרֶף גּוּפֵיהּ לָא יָדְעִינַן הֵיכָא, דְּנִדַּע מוּל דִּידֵיהּ הֵיכָא – תָּא שְׁמַע: ״כִּי פָנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים״, מִכְּלָל דְּעוֹרֶף לַהֲדֵי פָּנִים.
The Gemara asks: From where are these matters derived? They are derived as the Sages taught in a baraita: In the phrase “adjacent to [mimmul] its oref,” adjacent means a place that sees the oref and not the oref itself. And likewise, the verse states: “And they reside adjacent to me [mimmuli]” (Numbers 22:5); and the verse states: “For they have turned their oref unto Me, and not their face” (Jeremiah 2:27). The Gemara asks: What is added by the latter proof, introduced with the term: And the verse states? The Gemara answers: And if you would say, we do not know where the oref itself is, so that we will know where adjacent to it is, come and hear: “For they have turned their oref unto Me, and not their face,” from which it may be ascertained by inference that the oref is opposite the face, at the rear of the head.
אָמְרִי בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא: מִצְוַת מְלִיקָה מַחֲזִיר סִימָנִים לַאֲחוֹרֵי הָעוֹרֶף וּמוֹלֵק. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אַף מַחְזִיר, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: מַחְזִיר דַּוְקָא.
§ The sons of Rabbi Ḥiyya say: How is the mitzva of pinching of a bird offering performed? One moves the two simanim that must be severed in ritual slaughter, i.e., the windpipe and the gullet, behind the nape and pinches. There is a dispute among the Sages with regard to the meaning of the statement. There are those who say: The mitzva ab initio is to pinch through the spinal column first and then pinch the windpipe and the gullet, and one may even move the simanim to behind the nape and pinch. And there are those who say: The mitzva is specifically to move the simanim behind the nape and pinch.
וּמִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר אַף מַחְזִיר, מִמַּאי? מִדְּקָתָנֵי: הַשּׁוֹחֵט מִן הָעוֹרֶף – שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה, הַמּוֹלֵק מִן הָעוֹרֶף – מְלִיקָתוֹ כְּשֵׁרָה,
The Gemara notes: And it is reasonable according to the one who says: One may even move the simanim behind the nape. From where does one draw that conclusion? It is from the fact that the mishna teaches: One who slaughters from the nape of the neck, his slaughter is not valid. One who pinches from the nape of the neck, his pinching is valid.
העמקה
רוצה להבין מה באמת קורה מתחת לפני השטח של הסוגיה?
שיעורים, פודקאסטים והרחבות של מיטב המורות שלנו יפתחו לך עוד זוויות וכיווני חשיבה.
חדשה בלימוד הגמרא?
זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.
פסיפס הלומדות שלנו
גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.
התחלתי להשתתף בשיעור נשים פעם בשבוע, תכננתי ללמוד רק דפים בודדים, לא האמנתי שאצליח יותר מכך.
לאט לאט נשאבתי פנימה לעולם הלימוד .משתדלת ללמוד כל בוקר ומתחילה את היום בתחושה של מלאות ומתוך התכווננות נכונה יותר.
הלימוד של הדף היומי ממלא אותי בתחושה של חיבור עמוק לעם היהודי ולכל הלומדים בעבר ובהווה.
אפרת, ישראל
התחלתי ללמוד לפני כשנתיים בשאיפה לסיים לראשונה מסכת אחת במהלך חופשת הלידה.
אחרי מסכת אחת כבר היה קשה להפסיק…
ירוחם, ישראל
בתחילת הסבב הנוכחי הצטברו אצלי תחושות שאני לא מבינה מספיק מהי ההלכה אותה אני מקיימת בכל יום. כמו כן, כאמא לבנות רציתי לתת להן מודל נשי של לימוד תורה
שתי הסיבות האלו הובילו אותי להתחיל ללמוד. נתקלתי בתגובות מפרגנות וסקרניות איך אישה לומדת גמרא..
כמו שרואים בתמונה אני ממשיכה ללמוד גם היום ואפילו במחלקת יולדות אחרי לידת ביתי השלישית.
רבבה, ישראל
שמעתי על הסיום הענק של הדף היומי ע”י נשים בבנייני האומה. רציתי גם.
החלטתי להצטרף. התחלתי ושיכנעתי את בעלי ועוד שתי חברות להצטרף. עכשיו יש לי לימוד משותף איתו בשבת ומפגש חודשי איתן בנושא (והתכתבויות תדירות על דברים מיוחדים שקראנו). הצטרפנו לקבוצות שונות בווטסאפ. אנחנו ממש נהנות. אני שומעת את השיעור מידי יום (בד”כ מהרב יוני גוטמן) וקוראת ומצטרפת לסיומים של הדרן. גם מקפידה על דף משלהן (ונהנית מאד).
אפרת, ישראל
סיום השס לנשים נתן לי מוטביציה להתחיל ללמוד דף יומי. עד אז למדתי גמרא בשבתות ועשיתי כמה סיומים. אבל לימוד יומיומי זה שונה לגמרי ופתאום כל דבר שקורה בחיים מתקשר לדף היומי.
רתמים, ישראל
לצערי גדלתי בדור שבו לימוד גמרא לנשים לא היה דבר שבשגרה ושנים שאני חולמת להשלים את הפער הזה.. עד שלפני מספר שבועות, כמעט במקרה, נתקלתי במודעת פרסומת הקוראת להצטרף ללימוד מסכת תענית. כשקראתי את המודעה הרגשתי שהיא כאילו נכתבה עבורי – "תמיד חלמת ללמוד גמרא ולא ידעת איך להתחיל”, "בואי להתנסות במסכת קצרה וקלה” (רק היה חסר שהמודעה תיפתח במילים "מיכי שלום”..). קפצתי למים ו- ב”ה אני בדרך להגשמת החלום:)
מורשת, ישראל
התחלתי מחוג במסכת קידושין שהעבירה הרבנית רייסנר במסגרת בית המדרש כלנה בגבעת שמואל; לאחר מכן התחיל סבב הדף היומי אז הצטרפתי. לסביבה לקח זמן לעכל אבל היום כולם תומכים ומשתתפים איתי. הלימוד לעתים מעניין ומעשיר ולעתים קשה ואף הזוי… אך אני ממשיכה קדימה. הוא משפיע על היומיום שלי קודם כל במרדף אחרי הדף, וגם במושגים הרבים שלמדתי ובידע שהועשרתי בו, חלקו ממש מעשי
ראש העין, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי שהתחילו מסכת כתובות, לפני 7 שנים, במסגרת קבוצת לימוד שהתפרקה די מהר, ומשם המשכתי לבד בתמיכת האיש שלי. נעזרתי בגמרת שטיינזלץ ובשיעורים מוקלטים.
הסביבה מאד תומכת ואני מקבלת המון מילים טובות לאורך כל הדרך. מאז הסיום הגדול יש תחושה שאני חלק מדבר גדול יותר.
אני לומדת בשיטת ה”7 דפים בשבוע” של הרבנית תרצה קלמן – כלומר, לא נורא אם לא הצלחת ללמוד כל יום, העיקר שגמרת ארבעה דפים בשבוע
עתניאל, ישראל
התחלתי ללמוד בשנת המדרשה במגדל עוז, בינתיים נהנית מאוד מהלימוד ומהגמרא, מעניין ומשמח מאוד!
משתדלת להצליח לעקוב כל יום, לפעמים משלימה קצת בהמשך השבוע.. מרגישה שיש עוגן מקובע ביום שלי והוא משמח מאוד!
חיפה , ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי ממסכת נידה כי זה היה חומר הלימוד שלי אז. לאחר הסיום הגדול בבנייני האומה החלטתי להמשיך. וב”ה מאז עם הפסקות קטנות של קורונה ולידה אני משתדלת להמשיך ולהיות חלק.
זה משפיע מאוד על היום יום שלי ועל אף שאני עסוקה בלימודי הלכה ותורה כל יום, זאת המסגרת הקבועה והמחייבת ביותר שיש לי.
גבעת הראל, ישראל
לפני 15 שנה, אחרי עשרות שנים של "ג’ינגול” בין משפחה לקריירה תובענית בהייטק, הצטרפתי לשיעורי גמרא במתן רעננה. הלימוד המעמיק והייחודי של הרבנית אושרה קורן יחד עם קבוצת הנשים המגוונת הייתה חוויה מאלפת ומעשירה. לפני כשמונה שנים כאשר מחזור הדף היומי הגיע למסכת תענית הצטרפתי כ”חברותא” לבעלי. זו השעה היומית שלנו ביחד כאשר דפי הגמרא משתלבים בחיי היום יום, משפיעים ומושפעים, וכשלא מספיקים תמיד משלימים בשבת
רעננה, ישראל
כבר סיפרתי בסיום של מועד קטן.
הלימוד מאוד משפיעה על היום שלי כי אני לומדת עם רבנית מישל על הבוקר בזום. זה נותן טון לכל היום – בסיס למחשבות שלי .זה זכות גדול להתחיל את היום בלימוד ובתפילה. תודה רבה !
ירושלים, ישראל
אחי, שלומד דף יומי ממסכת ברכות, חיפש חברותא ללימוד מסכת ראש השנה והציע לי. החברותא היתה מאתגרת טכנית ורוב הזמן נעשתה דרך הטלפון, כך שבסיום המסכת נפרדו דרכינו. אחי חזר ללמוד לבד, אבל אני כבר נכבשתי בקסם הגמרא ושכנעתי את האיש שלי להצטרף אלי למסכת ביצה. מאז המשכנו הלאה, ועכשיו אנחנו מתרגשים לקראתו של סדר נשים!
נוקדים, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי לפני שנתיים, עם מסכת שבת. בהתחלה ההתמדה היתה קשה אבל בזכות הקורונה והסגרים הצלחתי להדביק את הפערים בשבתות הארוכות, לסיים את מסכת שבת ולהמשיך עם המסכתות הבאות. עכשיו אני מסיימת בהתרגשות רבה את מסכת חגיגה וסדר מועד ומחכה לסדר הבא!
מודיעין, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי בסבב הקודם. זכיתי לסיים אותו במעמד המרגש של הדרן. בסבב הראשון ליווה אותי הספק, שאולי לא אצליח לעמוד בקצב ולהתמיד. בסבב השני אני לומדת ברוגע, מתוך אמונה ביכולתי ללמוד ולסיים. בסבב הלימוד הראשון ליוותה אותי חוויה מסויימת של בדידות. הדרן העניקה לי קהילת לימוד ואחוות נשים. החוויה של סיום הש”ס במעמד כה גדול כשנשים שאינן מכירות אותי, שמחות ומתרגשות עבורי , היתה חוויה מרוממת נפש
קיבוץ מגדל עוז, ישראל
התחלתי ללמוד את הדף היומי מעט אחרי שבני הקטן נולד. בהתחלה בשמיעה ולימוד באמצעות השיעור של הרבנית שפרבר. ובהמשך העזתי וקניתי לעצמי גמרא. מאז ממשיכה יום יום ללמוד עצמאית, ולפעמים בעזרת השיעור של הרבנית, כל יום. כל סיום של מסכת מביא לאושר גדול וסיפוק. הילדים בבית נהיו חלק מהלימוד, אני משתפת בסוגיות מעניינות ונהנית לשמוע את דעתם.
מעלה מכמש, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי אחרי שחזרתי בתשובה ולמדתי במדרשה במגדל עוז. הלימוד טוב ומספק חומר למחשבה על נושאים הלכתיים ”קטנים” ועד לערכים גדולים ביהדות. חשוב לי להכיר את הגמרא לעומק. והצעד הקטן היום הוא ללמוד אותה בבקיאות, בעזרת השם, ומי יודע אולי גם אגיע לעיון בנושאים מעניינים. נושאים בגמרא מתחברים לחגים, לתפילה, ליחסים שבין אדם לחברו ולמקום ולשאר הדברים שמלווים באורח חיים דתי 🙂
מצפה יריחו, ישראל
התחלתי ללמוד בשנת המדרשה במגדל עוז, בינתיים נהנית מאוד מהלימוד ומהגמרא, מעניין ומשמח מאוד!
משתדלת להצליח לעקוב כל יום, לפעמים משלימה קצת בהמשך השבוע.. מרגישה שיש עוגן מקובע ביום שלי והוא משמח מאוד!
חיפה , ישראל
רציתי לקבל ידע בתחום שהרגשתי שהוא גדול וחשוב אך נעלם ממני. הלימוד מעניק אתגר וסיפוק ומעמיק את תחושת השייכות שלי לתורה וליהדות
עלי זהב – לשם, ישראל
התחלתי ללמוד בעידוד שתי חברות אתן למדתי בעבר את הפרק היומי במסגרת 929.
בבית מתלהבים מאוד ובשבת אני לומדת את הדף עם בעלי שזה מפתיע ומשמח מאוד! לימוד הדף הוא חלק בלתי נפרד מהיום שלי. לומדת בצהריים ומחכה לזמן הזה מידי יום…
אפרת, ישראל
חולין יט
וְהִלְכְתָא מִשִּׁיפּוּי כּוֹבַע וּלְמַטָּה – כְּשֵׁרָה, וְהַיְינוּ דְּשַׁיַּיר בְּחִיטֵּי.
The Gemara concludes: And the halakha is: If one slaughters from the incline of the thyroid cartilage and below in the direction of the windpipe, the slaughter is valid, and that is in accordance with the opinion that one who left part of the arytenoid cartilage has still performed a valid slaughter, as the arytenoids cartilage extends beyond this point.
רַב נַחְמָן אַכְשַׁר מִשִּׁיפּוּי כּוֹבַע וּלְמַטָּה, אֲמַר לֵיהּ רַב חָנָן בַּר רַב קַטִּינָא לְרַב נַחְמָן: כְּמַאן? לָא כְּרַבָּנַן וְלָא כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה.
The Gemara relates that Rav Naḥman deemed the slaughter valid in a case where one slaughtered from the incline of the thyroid cartilage and below. Rav Ḥanan bar Rav Ketina said to Rav Naḥman: In accordance with whose opinion is that ruling? It is neither in accordance with the opinion of the Rabbis nor in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, who both hold that if one cuts the windpipe above the large upper ring, the cricoid cartilage, the slaughter is not valid.
אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא לָא חִילָק יָדַעְנָא וְלָא בִּילָק יָדַעְנָא, אֲנָא שְׁמַעְתָּא יָדַעְנָא, דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, וְאָמְרִי לָהּ אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מִשִּׁיפּוּי כּוֹבַע וּלְמַטָּה כְּשֵׁרָה.
Rav Naḥman said to him: Neither do I know Ḥillek nor do I know Billek, i.e., I know the reason neither for this one’s opinion nor for that one’s opinion. I know the halakha, as Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says, and some say that Rabbi Abba bar Zavda says that Rabbi Ḥanina says, and some say that Rabbi Ya’akov bar Idi says that Rabbi Yehoshua ben Levi says: From the incline of the thyroid cartilage and below, the slaughter is valid.
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מוּגְרֶמֶת דְּרַבָּנַן כְּשֵׁרָה לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה.
§ The Gemara returns to analyzing the baraita (18b): In a case where the knife is diverted from the place of slaughter above the ring, the slaughter is not valid. Rabbi Ḥanina ben Antigonus testified about a case where the knife is diverted from the place of slaughter above the ring that the slaughter is valid. And Rabbi Yehoshua ben Levi says: With regard to a case where the knife was diverted according to the opinion of the Rabbis cited in the mishna, the slaughter is valid according to the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, who ruled that the slaughter is valid when the majority of the windpipe was cut within the large, upper ring.
וּדְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, כְּשֵׁרָה לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס.
And with regard to a case where the knife was diverted according to the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, it is valid according to the opinion of Rabbi Ḥanina ben Antigonus, who ruled that even if a majority of the windpipe was cut outside the large upper ring, the slaughter is valid.
פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אַדְּרַבָּנַן קָאֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.
The Gemara objects: That is obvious. The Gemara explains: Lest you say that the statement of Rabbi Ḥanina ben Antigonus, who ruled that in a case where the knife is diverted from the place of slaughter above the ring it is valid, addresses the statement of the Rabbis and he agrees with the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, that the slaughter is not valid when the majority of the windpipe was cut above the large upper ring, therefore, Rabbi Yehoshua ben Levi teaches us that this is not the case.
וְאֵימָא הָכִי נָמֵי? אִם כֵּן, ״הֵעִיד עָלֶיהָ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ. וְהִלְכְתָא כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס, דְּקָאֵי רַב נַחְמָן כְּוָותֵיהּ.
The Gemara objects: And say it is indeed so that Rabbi Ḥanina ben Antigonus agrees with Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda. The Gemara responds: If so, the formulation of the baraita should have been: Rabbi Ḥanina ben Antigonus testified about it. Since the opinion of Rabbi Ḥanina ben Antigonus was introduced merely with the term: Testified, apparently he disagrees with all of the other opinions. The Gemara concludes: And the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Ḥanina ben Antigonus, as Rav Naḥman holds in accordance with his opinion.
אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב אַסִּי: מַחְלוֹקֶת בְּשֶׁשָּׁחַט שְׁנֵי שְׁלִישׁ וְהִגְרִים שְׁלִישׁ, דְּרַבָּנַן סָבְרִי: כּוּלַּהּ שְׁחִיטָה בָּעֵינַן בְּטַבַּעַת גְּדוֹלָה, וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: רוּבּוֹ כְּכוּלּוֹ.
§ The mishna cited a dispute between the Rabbis, who hold that in a case where one slaughtered within the large upper ring and did not leave a thread breadth over the entire surface of the ring, the slaughter is not valid, and Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, who hold that even if one left a thread breadth over a majority of the surface of the ring, the slaughter is valid. Apropos to that, Rav Huna said that Rav Asi says: The dispute is only in a case where one cut two-thirds of the windpipe within the ring and then diverted the knife upward toward the head of the animal and cut the remaining one-third, as the Rabbis hold that we require the entire slaughter to be performed within the large ring, and Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, holds: The halakhic status of its majority is like that of its entirety.
אֲבָל הִגְרִים שְׁלִישׁ, וְשָׁחַט שְׁנֵי שְׁלִישׁ – דִּבְרֵי הַכֹּל פְּסוּלָה, דְּכִי נָפְקָא חִיּוּתָא בָּעֵינַן רוּבָּא בִּשְׁחִיטָה, וְלֵיכָּא.
But if one diverted the knife upward toward the head of the animal, cut one-third of the windpipe, and then cut two-thirds within the ring, everyone agrees that the slaughter is not valid, as when the life left the animal, i.e., when the majority of the windpipe was cut, we require that the entire majority be cut by means of slaughter, and that is not so in this case.
אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא: אַדְּרַבָּה, לֵימָא מָר אִיפְּכָא: מַחְלוֹקֶת כְּשֶׁהִגְרִים שְׁלִישׁ, וְשָׁחַט שְׁנֵי שְׁלִישׁ, דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר מִידֵּי דְּהָוֵה אַחֲצִי קָנֶה פָּגוּם.
Rav Ḥisda said to Rav Huna: On the contrary, let the Master say the opposite. The dispute is only in a case when one diverted the knife upward toward the head of the animal, cut one-third of the windpipe, and then cut two-thirds within the ring, as Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, holds that the slaughter is valid just as it is in the case where half the windpipe is deficient. In that case, once the slaughterer cuts any additional part of the windpipe, the slaughter is valid because the cut that rendered a majority of the windpipe slaughtered was performed properly. So too in this case, since the cut of the second third was performed properly, the slaughter is valid.
וְרַבָּנַן, הָתָם מָקוֹם שְׁחִיטָה, הָכָא לָאו מְקוֹם שְׁחִיטָה.
And the Rabbis hold that there, in the case of the deficient windpipe, the deficiency was in the place of proper slaughter, and therefore most of the life of the animal left in the proper place. Here, the first third was cut while the knife was diverted, and therefore most of the life of the animal did not leave in the place of proper slaughter.
אֲבָל שָׁחַט שְׁנֵי שְׁלִישׁ, וְהִגְרִים שְׁלִישׁ – דִּבְרֵי הַכֹּל כְּשֵׁרָה, דְּהָא תְּנַן: רוּבּוֹ שֶׁל אֶחָד כָּמוֹהוּ.
But in a case where one cut two-thirds of the windpipe within the ring and then diverted the knife and cut the remaining one-third, everyone agrees that the slaughter is valid, as didn’t we learn in a mishna (27a): The halakhic status of the slaughter of the majority of one siman, the windpipe or the gullet, is like that of the slaughter of the entire siman itself?
אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: מַאן נֵימָא לַן דְּהָהוּא רוּבָּא דְּהָתָם לָאו רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה קָתָנֵי לַהּ? דִּלְמָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה קָתָנֵי לַהּ!
Rav Yosef said to Rav Ḥisda: Who will say to us that with regard to the mishna there concerning the majority of one siman, Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, did not teach it? Perhaps Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, taught it, and the Rabbis disagree.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַטּוּ כֹּל רוּבֵּי דְּעָלְמָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה קָתָנֵי לְהוּ? אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא רוּבָּא דִּשְׁחִיטָה קָאָמֵינָא, דִּשְׁמַעְנָא לְהוּ דִּפְלִיגִי.
Abaye said to Rav Yosef: Is that to say that with regard to all principles that address majorities in general, Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, taught them? Rav Yosef said to him: I am speaking of the principle of majority with regard to slaughter, as we heard that the Rabbis disagree with him.
לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא אָמְרִי לַהּ, אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב אַסִּי: מַחְלוֹקֶת שֶׁהִגְרִים שְׁלִישׁ וְשָׁחַט שְׁנֵי שְׁלִישׁ, דְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: מִידֵּי דְּהָוֵה אַחֲצִי קָנֶה פָּגוּם, וְרַבָּנַן – הָתָם מְקוֹם שְׁחִיטָה, הָכָא לָאו מְקוֹם שְׁחִיטָה.
Some say that there is an alternative version of this discussion: Rav Huna said that Rav Asi says: The dispute is only in a case where one diverted the knife upward toward the head of the animal, cut one-third of the windpipe, and then cut two-thirds within the ring, as Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, holds that the slaughter is valid just as it is in the case where half the windpipe is deficient, and the Rabbis hold that there, in the case of the deficient windpipe, the deficiency was in the place of proper slaughter, but here, most of the life of the animal did not leave in the place of proper slaughter.
אֲבָל שָׁחַט שְׁנֵי שְׁלִישׁ, וְהִגְרִים שְׁלִישׁ – דִּבְרֵי הַכֹּל כְּשֵׁרָה, דְּהָא תְּנַן: רוּבּוֹ שֶׁל אֶחָד כָּמוֹהוּ.
But in a case where one cut two-thirds of the windpipe within the ring and then diverted the knife and cut the remaining one-third, everyone agrees that the slaughter is valid, as didn’t we learn in a mishna (27a): The halakhic status of the slaughter of the majority of one siman, the windpipe or the gullet, is like that of the slaughter of the entire siman itself?
מַתְקֵיף לַהּ רַב חִסְדָּא: מַאן לֵימָא לַן דְּהָהוּא רוּבָּא דְּהָתָם לָאו רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה קָתָנֵי לַהּ? דִּלְמָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה קָתָנֵי לַהּ! אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: אַטּוּ כֹּל רוּבֵּי דְּעָלְמָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה קָתָנֵי לְהוּ? אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא רוּבָּא דִּשְׁחִיטָה קָאָמֵינָא, דִּשְׁמַעְנָא לְהוּ דִּפְלִיגִי.
Rav Ḥisda objects to this: Who will say to us that with regard to the mishna there concerning the majority of one siman, Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, did not teach it? Perhaps Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, taught it, and the Rabbis disagree. Rav Yosef said to Rav Ḥisda: Is that to say that with regard to all principles that address majorities in general, Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, taught them? Rav Ḥisda said to him: I am speaking of the principle of majority with regard to slaughter, as we heard that the Rabbis disagree with him.
הִגְרִים שְׁלִישׁ, וְשָׁחַט שְׁלִישׁ, וְהִגְרִים שְׁלִישׁ – רַב הוּנָא אָמַר רַב: כְּשֵׁרָה, רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: טְרֵפָה. רַב הוּנָא אָמַר רַב: כְּשֵׁרָה – כִּי נָפְקָא חִיּוּתָא בִּשְׁחִיטָה קָא נָפְקָא. רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: טְרֵפָה – בָּעֵינַן רוּבָּא בִּשְׁחִיטָה וְלֵיכָּא.
§ If one diverted the knife and cut one-third of the windpipe, and then cut one-third properly, and then diverted and cut the final one-third, Rav Huna says that Rav says: The slaughter is valid. Rav Yehuda says that Rav says: The animal is a tereifa, i.e., forbidden. Rav Huna says that Rav says: The slaughter is valid, as when the life left the animal, it was in the course of a valid slaughter that it left. Rav Yehuda says that Rav says: The animal is a tereifa, as we require a majority of the windpipe to be cut with valid slaughter,and that is not the case.
שָׁחַט שְׁלִישׁ, וְהִגְרִים שְׁלִישׁ, וְשָׁחַט שְׁלִישׁ – רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כְּשֵׁרָה. אֲתוֹ שַׁיְילוּהּ לְרַב הוּנָא, אֲמַר לְהוּ: טְרֵפָה. שְׁמַע רַב יְהוּדָה אִיקְּפַד, אֲמַר: טָרֵיפְנָא (ומכשר) [מַכְשַׁר], (ומכשרנא) [מַכְשַׁרְנָא] טָרֵיף! אָמַר רַב הוּנָא: שַׁפִּיר קָא מִיקְּפַד, חֲדָא – אִיהוּ שְׁמִיעַ לֵיהּ מִינֵּיהּ דְּרַב, וַאֲנָא לָא שְׁמִיעַ לִי, וְעוֹד – הָאִיכָּא רוּבָּא בִּשְׁחִיטָה.
If one cut one-third of the windpipe properly, and then diverted the knife and cut one-third, and then cut the final one-third of the windpipe properly, Rav Yehuda says that Rav said: The slaughter is valid. When the Sages came and asked Rav Huna, he said to them: It is a tereifa. Rav Yehuda heard the ruling of Rav Huna, and he was angry. He said: I deem it a tereifa and he deems the slaughter valid, and I deem the slaughter valid and he deems it a tereifa. Rav Huna said: It is proper that he was angry. One reason is that he heard it from Rav and I did not hear it from Rav; and furthermore, isn’t there the majority of the siman that was cut with valid slaughter?
אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא: לָא תֶּהְדַּר בָּךְ,
Rav Ḥisda said to Rav Huna: Do not retract your statement,
דְּאִם כֵּן, מַפְסְדַתְּ לַהּ לְקַמַּיְיתָא. הָתָם מַאי טַעְמָא קָא מַכְשְׁרַתְּ? דְּכִי נָפְקָא חִיּוּתָא – בְּהֶכְשֵׁירַהּ קָא נָפְקָא. הָכָא נָמֵי, כִּי נָפְקָא חִיּוּתָא – בְּהַגְרָמָה קָא נָפְקָא.
as, if you retract your statement, you repudiate the first ruling that you stated with regard to a case where one diverted the knife and cut one-third of the windpipe, and then cut one-third properly, and then diverted and cut the final one-third. There, what is the reason that you deemed the slaughter valid? The reason is that when life left the animal with the cutting of the second third of the windpipe, it left the animal in the course of valid slaughter. Based on that reasoning, here too, when life left the animal with the cutting of the second third of the windpipe, it left the animal in the course of diverting the knife, and the slaughter is invalid.
אִיקְּלַע רַב נַחְמָן לְסוּרָא, בְּעוֹ מִינֵּיהּ: שָׁחַט שְׁלִישׁ וְהִגְרִים שְׁלִישׁ וְשָׁחַט שְׁלִישׁ, מַהוּ? אֲמַר לְהוּ: לָאו הַיְינוּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בַּר מִנְיוֹמֵי, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר מִנְיוֹמֵי: שְׁחִיטָה הָעֲשׂוּיָה כְּמַסְרֵק כְּשֵׁרָה.
Rav Naḥman happened to come to Sura, where they asked him: If one cut one-third of the windpipe properly, and then diverted the knife and cut one-third, and then cut the final one-third of the windpipe properly, what is the halakha? He said to them: Isn’t that the halakha stated by Rabbi Elazar bar Minyumi, as Rabbi Elazar bar Minyumi says: Slaughter that is performed like the teeth of a comb, which are jagged, is valid.
וְדִלְמָא בִּמְקוֹם שְׁחִיטָה! בִּמְקוֹם שְׁחִיטָה מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: בָּעֵינַן שְׁחִיטָה מְפוֹרַעַת וְלֵיכָּא, קָא מַשְׁמַע לַן.
The Gemara objects: And perhaps Rabbi Elazar bar Minyumi stated his halakha only when the slaughter goes up and down within the proper place of slaughter. The Gemara asks in response: Within the proper place of slaughter, what is the purpose of stating it? Clearly the slaughter is valid in that case. The Gemara explains: Lest you say that we require slaughter that is clear and straight, and slaughter that is jagged is not straight, therefore, Rabbi Elazar bar Minyumi teaches us that nevertheless, the slaughter is valid.
(סִימָן: בַּכַּ״ד).
The Gemara cites a mnemonic for the order of the Sages in the following discussion: Beit for Rabbi Abba; kaf for Rav Kahana; dalet for Rav Yehuda.
יְתֵיב רַבִּי אַבָּא אֲחוֹרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא, וְיָתֵיב רַב כָּהֲנָא קַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה, וְיָתֵיב וְקָאָמַר: שָׁחַט שְׁלִישׁ וְהִגְרִים שְׁלִישׁ וְשָׁחַט שְׁלִישׁ, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.
Rabbi Abba sat behind Rav Kahana and Rav Kahana sat before Rav Yehuda, and he sat and said to Rav Yehuda: If one cut one-third of the windpipe properly, and then diverted the knife and cut one-third, and then cut the final one-third of the windpipe properly, what is the halakha? Rav Yehuda said to Rav Kahana: His slaughter is valid.
הִגְרִים שְׁלִישׁ וְשָׁחַט שְׁלִישׁ וְהִגְרִים שְׁלִישׁ, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה.
Rav Kahana then asked: If one diverted the knife and cut one-third of the windpipe, and then cut one-third properly, and then diverted and cut the final one-third, what is the halakha? Rav Yehuda said to him: His slaughter is not valid.
שָׁחַט בִּמְקוֹם נֶקֶב, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.
Rav Kahana then asked: If one cut in a place where there was a perforation in the front of the windpipe and continued cutting, what is the halakha? Rav Yehuda said to him: His slaughter is valid.
שָׁחַט וּפָגַע בּוֹ נֶקֶב, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה.
Rav Kahana further asked: If one cut the windpipe and after cutting half the windpipe encountered a perforation, after which point a majority of the windpipe had been cut, what is the halakha? Rav Yehuda said to him: His slaughter is not valid.
אֲזַל רַבִּי אַבָּא, אַמְרַהּ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, אֲזַל רַבִּי אֶלְעָזָר, אַמְרַהּ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַר לֵיהּ: מַאי שְׁנָא?
Rabbi Abba went to Eretz Yisrael and stated these halakhot in the presence of Rabbi Elazar, and Rabbi Elazar went and stated these halakhot in the presence of Rabbi Yoḥanan. Rabbi Yoḥanan said to him: What is different about a case where one cut in a place where there was a perforation relative to a case where he encountered a perforation in the middle of the slaughter?
אֲמַר לֵיהּ: שָׁחַט בִּמְקוֹם נֶקֶב, נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁשָּׁחַט גּוֹי וְגָמַר יִשְׂרָאֵל. שָׁחַט וּפָגַע בּוֹ נֶקֶב, נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁשָּׁחַט יִשְׂרָאֵל וְגָמַר גּוֹי. קָרֵי עֲלֵיהּ: ״גּוֹי גּוֹי״.
Rabbi Elazar said to him: In a case where one cut in a place where there was a perforation, it becomes like an animal that a gentile began to slaughter and a Jew completed its slaughter, in which case the slaughter is valid. In a case where one cut the windpipe and encountered a perforation, it becomes like an animal that a Jew began to slaughter and a gentile completed its slaughter, in which case the slaughter is not valid. Rabbi Yoḥanan mockingly proclaimed about him: Gentile, gentile, i.e., you merely repeat something about gentiles. Rabbi Yoḥanan did not accept the distinction.
אָמַר רָבָא: שַׁפִּיר קָרֵי עֲלֵיהּ ״גּוֹי גּוֹי״, בִּשְׁלָמָא הָתָם מִדַּהֲוָה לֵיהּ לְיִשְׂרָאֵל לְמִשְׁחַט רוּבָּא וְלָא שְׁחַט, כִּי נָפְקָא חִיּוּתָא – בִּידָא דְּגוֹי קָא נָפְקָא, אֶלָּא הָכָא מִכְּדֵי מִשְׁחָט שָׁחֵיט, מָה לִי בִּמְקוֹם נֶקֶב, מָה לִי פָּגַע בּוֹ נֶקֶב?
Rava said: Rabbi Yoḥanan did well when he proclaimed about him: Gentile, gentile. Granted, there, in the case where the gentile completed the slaughter, since a Jew was supposed to cut a majority of the windpipe and he did not cut it, when life left the animal it left by the hand of a gentile. But here, after all, he was the one who slaughtered the entire animal, and the animal was not a tereifa until this point, and so what difference is there to me if one began to cut in a place where there was a perforation and what difference is there to me if he encountered a perforation?
מַתְנִי׳ הַשּׁוֹחֵט מִן הַצְּדָדִין – שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה, הַמּוֹלֵק מִן הַצְּדָדִין – מְלִיקָתוֹ פְּסוּלָה. הַשּׁוֹחֵט מִן הָעוֹרֶף – שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה, הַמּוֹלֵק מִן הָעוֹרֶף – מְלִיקָתוֹ כְּשֵׁירָה. הַשּׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר – שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה, הַמּוֹלֵק מִן הַצַּוָּאר – מְלִיקָתוֹ פְּסוּלָה, שֶׁכׇּל הָעוֹרֶף כָּשֵׁר לִמְלִיקָה, וְכׇל הַצַּוָּאר כָּשֵׁר לִשְׁחִיטָה. נִמְצָא, כָּשֵׁר בִּשְׁחִיטָה – פָּסוּל בִּמְלִיקָה, כָּשֵׁר בִּמְלִיקָה – פָּסוּל בִּשְׁחִיטָה.
MISHNA: One who slaughters from the sides of the throat, his slaughter is valid. One who pinches the neck of a bird offering from the sides, his pinching is not valid. One who slaughters from the nape [oref] of the neck, his slaughter is not valid. One who pinches a bird offering from the nape of the neck, his pinching is valid. One who slaughters from the throat, his slaughter is valid. One who pinches a bird offering from the throat, his pinching is not valid, as the entire nape is valid for pinching and the entire throat is valid for slaughter. It is found that that which is valid for slaughter is not valid for pinching and that which is valid for pinching is not valid for slaughter.
גְּמָ׳ מַאי עוֹרֶף? אִילֵימָא עוֹרֶף מַמָּשׁ, מַאי אִרְיָא שׁוֹחֵט? אֲפִילּוּ מוֹלֵק נָמֵי! ״מִמּוּל עׇרְפּוֹ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא עׇרְפּוֹ. אֶלָּא מַאי עוֹרֶף? מִמּוּל עוֹרֶף, כִּדְקָתָנֵי סֵיפָא: כׇּל הָעוֹרֶף כָּשֵׁר לִמְלִיקָה.
GEMARA: With regard to the statement in the mishna: One who slaughters an animal from the oref, its slaughter is not valid, the Gemara asks: What is the meaning of oref? If we say that the reference is to the actual occipital bone at the rear of the skull, why does this halakha apply specifically to one who slaughters from the oref? Even if one pinches a bird offering from the oref it would also not be valid, as the Merciful One states: “Pinch off its head adjacent to its oref” (Leviticus 5:8), at the nape beneath the occipital bone, and not its oref. Rather, what is the oref mentioned in the mishna? It is adjacent to the oref, the back of the neck below the occipital bone, as it is taught in the latter clause of the mishna: The entire nape is valid for pinching.
מְנָהָנֵי מִילֵּי, דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״מִמּוּל עׇרְפּוֹ״ – מוּל הָרוֹאֶה אֶת הָעוֹרֶף, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי״, וְאוֹמֵר: ״כִּי פָנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים״. מַאי וְאוֹמֵר? וְכִי תֵּימָא: עוֹרֶף גּוּפֵיהּ לָא יָדְעִינַן הֵיכָא, דְּנִדַּע מוּל דִּידֵיהּ הֵיכָא – תָּא שְׁמַע: ״כִּי פָנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים״, מִכְּלָל דְּעוֹרֶף לַהֲדֵי פָּנִים.
The Gemara asks: From where are these matters derived? They are derived as the Sages taught in a baraita: In the phrase “adjacent to [mimmul] its oref,” adjacent means a place that sees the oref and not the oref itself. And likewise, the verse states: “And they reside adjacent to me [mimmuli]” (Numbers 22:5); and the verse states: “For they have turned their oref unto Me, and not their face” (Jeremiah 2:27). The Gemara asks: What is added by the latter proof, introduced with the term: And the verse states? The Gemara answers: And if you would say, we do not know where the oref itself is, so that we will know where adjacent to it is, come and hear: “For they have turned their oref unto Me, and not their face,” from which it may be ascertained by inference that the oref is opposite the face, at the rear of the head.
אָמְרִי בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא: מִצְוַת מְלִיקָה מַחֲזִיר סִימָנִים לַאֲחוֹרֵי הָעוֹרֶף וּמוֹלֵק. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אַף מַחְזִיר, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: מַחְזִיר דַּוְקָא.
§ The sons of Rabbi Ḥiyya say: How is the mitzva of pinching of a bird offering performed? One moves the two simanim that must be severed in ritual slaughter, i.e., the windpipe and the gullet, behind the nape and pinches. There is a dispute among the Sages with regard to the meaning of the statement. There are those who say: The mitzva ab initio is to pinch through the spinal column first and then pinch the windpipe and the gullet, and one may even move the simanim to behind the nape and pinch. And there are those who say: The mitzva is specifically to move the simanim behind the nape and pinch.
וּמִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר אַף מַחְזִיר, מִמַּאי? מִדְּקָתָנֵי: הַשּׁוֹחֵט מִן הָעוֹרֶף – שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה, הַמּוֹלֵק מִן הָעוֹרֶף – מְלִיקָתוֹ כְּשֵׁרָה,
The Gemara notes: And it is reasonable according to the one who says: One may even move the simanim behind the nape. From where does one draw that conclusion? It is from the fact that the mishna teaches: One who slaughters from the nape of the neck, his slaughter is not valid. One who pinches from the nape of the neck, his pinching is valid.
