לימוד מסכת חולין מוקדש על ידי ג’ודי פלבר לכבודה של קהילת הדרן. "במהלך המחזור הראשון שלי בדף היומי, בדיוק כשהתחלנו את מסכת חולין, בני נפצע בעת שירותו בצה”ל. לאורך אותם חודשיים וחצי של קושי וחוסר ודאות, חברותיי ללימוד לא עזבו אותי לרגע. תודה רבה לקהילה שעטפה אותי, עודדה אותי ווידאה שאוכל להמשיך ולהתמיד בלימוד הדף גם בימים המאתגרים ההם.”
הלימוד החודש מוקדש ע”י יונתן לורינג לכבוד אישתו לאה אקנר וילדיו זב ומאירה.
הלימוד השבוע מוקדש על ידי רוברט ופאולה כהן לע”נ חיים אברהם הכהן בן אלתר גרשון הכהן ז”ל
רוצה להקדיש שיעור?
תקציר
באילו תנאים נקבים, סדקים או חסרונות בגרגרת פוסלים את הבהמה או את העוף משום טריפה? חכמים מגדירים שיעורים מדויקים לנזק מבני בקנה הנשימה. במקרה של סדק או שבר לאורך הקנה, האיבר נשאר כשר בתנאי שנשתייר מעט בראש הקנה ובסופה.
חכמים דנים בגבולות האנטומיים המדויקים של כמה איברים חיוניים, שכן להגדרות אלו יש משקל הלכתי רב בתחומים שונים. הדבר כולל את הגדרת גבולות הצוואר כדי קבוע את האזור המותר בשחיטה, וזיהוי הגבולות של החזה כדי לבודד את נתח הבשר המיועד לכהן מקרבן שלמים. בנוסף, חכמים משרטטים את הגבולות המדויקים של המוח ושל הלב כדי לקבוע את האזורים הקריטיים שבהם נקב בכל שהוא פוסל מיד את הבהמה כטרפה.
רב ושמואל נחלקו לגבי שיעור הנקב באבי העורקים (העורק הראשי היוצא מן הלב) הפוסל את הבהמה כטריפה. רב סובר שנקב בכל שהוא (במשהו) הוא קטלני, ואילו שמואל פוסק שהבהמה נחשבת טריפה רק אם רוב היקפו של כלי הדם ניקב או נפסק.
מהם הגבולות המדויקים של חוט השדרה, ואילו פציעות ספציפיות פוסלות אותו? הגמרא קובעת את הגבול התחתון של חוט השדרה שעד אליו פגיעה גופנית משפיעה על מעמדה ההלכתי של הבהמה. הבהמה נעשית טריפה אם חוט השדרה שלה נפסק, או אם רקמת העצב הפנימית עוברת התנוונות קשה, כגון התמססות או התרככות עד כדי כך שחוט השדרה מאבד את יציבותו המבנית.
לימוד מסכת חולין מוקדש על ידי ג’ודי פלבר לכבודה של קהילת הדרן. "במהלך המחזור הראשון שלי בדף היומי, בדיוק כשהתחלנו את מסכת חולין, בני נפצע בעת שירותו בצה”ל. לאורך אותם חודשיים וחצי של קושי וחוסר ודאות, חברותיי ללימוד לא עזבו אותי לרגע. תודה רבה לקהילה שעטפה אותי, עודדה אותי ווידאה שאוכל להמשיך ולהתמיד בלימוד הדף גם בימים המאתגרים ההם.”
הלימוד החודש מוקדש ע”י יונתן לורינג לכבוד אישתו לאה אקנר וילדיו זב ומאירה.
הלימוד השבוע מוקדש על ידי רוברט ופאולה כהן לע”נ חיים אברהם הכהן בן אלתר גרשון הכהן ז”ל
הלימוד השבוע מוקדש על ידי רוברט ופאולה כהן לע”נ חיים אברהם הכהן בן אלתר גרשון הכהן ז”ל.
הדף היום מוקדש ע”י סילביה קליין לע”נ אחיה, בובי קליין.
חולין מה
אִתְיַיקּוֹרֵי הוּא דְּמִתְיַיקְּרוּ בִּי.
It is an honor for them to honor me. My attendance is not for my benefit but for theirs.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: נִיקְּבָה כְּנָפָה – מִצְטָרְפִים לְרוּבָּא.
§ With regard to the halakha that a cut windpipe renders the animal a tereifa, Rav Yehuda says that Rav says: If the windpipe was perforated with a series of small holes around its circumference like a sieve, the small holes join together to constitute a majority of the circumference. Therefore, if their collective size is a majority of the circumference, the windpipe is considered cut.
מֵתִיב רַב יִרְמְיָה: וּבְגוּלְגּוֹלֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ נֶקֶב אֶחָד אָרוֹךְ, אֲפִילּוּ יֵשׁ בָּהּ נְקָבִים הַרְבֵּה – מִצְטָרְפִים לִמְלֹא מַקְדֵּחַ. אַלְמָא, כֵּיוָן דְּשִׁיעוּרַהּ מְלֹא מַקְדֵּחַ – לִמְלֹא מַקְדֵּחַ מִצְטָרְפִין. הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּשִׁיעוּרֵיהּ כְּאִיסָּר – לִכְאִיסָּר מִצְטָרְפִין.
Rav Yirmeya raises an objection: The mishna teaches (Oholot 2:3) that if a skull of a corpse has a round hole at least the size of a drill bit used for surgery, then the skull does not impart ritual impurity in a tent. With regard to this, a baraita states: And in a skull that contains one long hole, or even if it has many small holes, the areas of the holes join together to constitute the size of a drill hole. Evidently, since the requisite measure is the size of a drill hole, the small holes join together to constitute the size of a drill hole, and not another measure. If so, here, too, in the case of the windpipe, since the requisite measure of a hole to render the animal a tereifa is the size of an issar (see 54a), the small holes should join together to constitute the size of an issar. Why must they constitute the majority of the circumference?
אִישְׁתְּמִיטְתֵּיהּ הָא דְּאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: נְקָבִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חֶסְרוֹן מִצְטָרְפִין לִכְאִיסָּר, וְשֶׁאֵין בָּהֶן חֶסְרוֹן מִצְטָרְפִין לְרוּבָּא.
The Gemara notes: It escaped him, i.e., Rav Yirmeya, that which Rabbi Ḥelbo says that Rav Ḥama bar Gurya says that Rav says: Perforations that are a deficiency, i.e., holes of significant area, join together to constitute the size of an issar, and perforations that are not a deficiency, but are as small as the holes of a sieve, must join together to constitute a majority of the circumference, which is the measure of a cut windpipe. Since the holes are not substantial in area, the windpipe cannot be said to be missing a piece, but it may be considered cut.
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נִיטְּלָה הֵימֶנָּה רְצוּעָה – מִצְטָרֶפֶת לִכְאִיסָּר. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי מֵרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נִיקְּבָה כְּנָפָה מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: הֲרֵי אָמְרוּ: נְקָבִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חִסָּרוֹן – מִצְטָרְפִין לִכְאִיסָּר, וְשֶׁאֵין בָּהֶן חִסָּרוֹן – מִצְטָרְפִין לְרוּבָּא.
Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yehoshua ben Levi says: If a strip of the windpipe was removed from it, its area joins to constitute the size of an issar, even if the strip itself is narrower than an issar. Rabbi Yitzḥak bar Naḥmani asked Rabbi Yehoshua ben Levi: If the windpipe was perforated like a sieve, what is the halakha? Rabbi Yehoshua ben Levi said to him: The Sages said with regard to this case: Perforations that are a deficiency join together to constitute the size of an issar, and perforations that are not a deficiency join together to constitute a majority of the circumference.
בְּעוֹפָא מַאי?
The Gemara raises a question: The measure of an issar for missing flesh in the windpipe applies only to animals. In birds, this cannot be the measure, as the entire width of the windpipe is less than the diameter of an issar. What, then, is the measure with regard to a bird?
אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי: לְדִידִי מִפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר: מְקַפְּלוֹ וּמַנִּיחוֹ עַל פִּי הַקָּנֶה, אִם חוֹפֶה אֶת רוֹב הַקָּנֶה – טְרֵפָה, וְאִם לָאו – כְּשֵׁרָה. אָמַר רַב פָּפָּא: וְסִימָנָיךְ – נָפְיָא.
Rabbi Yitzḥak bar Naḥmani said: It was explained to me personally by Rabbi Elazar: One severs the perforated tissue, folds and lays it over the opening of the windpipe. If it covers the majority of the windpipe, the animal is a tereifa; and if not, the animal is kosher. Rav Pappa said: And your mnemonic for this halakha should be a sieve. If the tissue is perforated like a sieve, one must place it over the opening of the windpipe as if it were a sieve.
נִפְחֲתָה כְּדֶלֶת, אָמַר רַב נַחְמָן: כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס אִיסָּר לְרׇחְבּוֹ. נִסְדְּקָה, אָמַר רַב: אֲפִילּוּ לֹא נִשְׁתַּיֵּיר בָּהּ אֶלָּא חוּלְיָא אַחַת לְמַעְלָה וְחוּלְיָא אַחַת לְמַטָּה – כְּשֵׁרָה.
The Gemara continues: If the windpipe was missing a piece so that its appearance was like a door, where the missing flesh was partially attached as though on a hinge, Rav Naḥman said: If the missing piece is so large that an issar can enter the hole widthwise, i.e., it is wider and taller than an issar, the animal is a tereifa. If the windpipe was cracked along its length, Rav said: Even if only one undamaged segment remains in the windpipe above the crack and one segment below it, the animal is kosher.
אַמְרוּהָ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר: מָה חוּלְיָא וּמָה חוּלְיָא דְּקָאָמַר רַב? אֶלָּא אֵימָא: אֲפִילּוּ לֹא נִשְׁתַּיֵּיר בָּהּ אֶלָּא מַשֶּׁהוּ לְמַעְלָה וּמַשֶּׁהוּ לְמַטָּה – כְּשֵׁרָה.
The Sages said this statement before Rabbi Yoḥanan, who said: What is this segment and what is that segment that Rav says? Segments are immaterial to the matter. Rather, say: Even if any amount remained intact in the windpipe above the crack, and any amount below, the animal is kosher.
אַמְרוּהָ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹנָתָן הָכִי, אֲמַר לְהוּ: יָדְעִין חַבְרִין בַּבְלָאֵי לְפָרוֹשֵׁי כִּי הַאי טַעְמָא?
The Sages said this statement in Eretz Yisrael before Rabbi Yoḥanan in the name of Rabbi Yonatan the Babylonian, i.e., that any amount of undamaged tissue above and below the crack renders the animal kosher. Rabbi Yoḥanan said to them, excitedly: Do our Babylonian friends know how to interpret in accordance with this explanation? He was happy that Rabbi Yonatan interpreted it the same way he did.
תָּנֵא רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַצַּוָּאר כּוּלּוֹ כָּשֵׁר לִשְׁחִיטָה, מִטַּבַּעַת הַגְּדוֹלָה עַד כַּנְפֵי רֵיאָה הַתַּחְתּוֹנָה. אָמַר רָבָא: תַּחְתּוֹנָה שֶׁהִיא עֶלְיוֹנָה, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר כֹּל שֶׁפּוֹשֶׁטֶת צַוָּארָהּ וְרוֹעָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תֵּאָנֵס.
§ Rabbi Ḥiyya bar Yosef taught before Rabbi Yoḥanan: The entire neck is fit for slaughter, from the large uppermost ring of the windpipe downward until the lower edges of the lung. Rava says that the phrase: Lower edges of the lung, is referring to an animal hung by the feet; that is, it actually denotes the upper edges nearest the head. As I say that the area fit for slaughter is all the length of the neck that an animal extends in order to graze, provided that it is not forced to extend its neck further than it wishes. Consequently, the very bottom of the neck is not a location fit for slaughter.
בָּעֵי רַב חֲנִינָא, וְאִיתֵּימָא רַב חֲנַנְיָה: אָנְסָה עַצְמָהּ מַהוּ? תֵּיקוּ. יָתֵיב רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, נְפַק מִילְּתָא מִבֵּינַיְיהוּ: אָנַס בַּסִּימָנִים וְשָׁחַט – פְּסוּלָה. נִיקַּב הַקָּנֶה לְמַטָּה מִן הֶחָזֶה – נִידּוֹן כְּרֵיאָה.
Rav Ḥanina, and some say Rav Ḥananya, raises a dilemma: If the animal forced itself and extended its neck, what is the halakha with regard to the additional area? The Gemara responds: The question shall stand unresolved. The Gemara relates that Rabbi Yoḥanan and Rabbi Shimon ben Lakish sat together, and a matter emerged from between them: If the slaughterer forced the animal to extend the simanim by stretching the neck and slaughtered the animal at the lower end of the neck, the slaughter is not valid. And if the windpipe was perforated below the breast, it is considered to be like a perforated lung, which renders the animal a tereifa no matter the size of the perforation. A perforation in the upper windpipe must be the size of an issar to render the animal a tereifa (see 54a).
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ חָזֶה? זֶה הָרוֹאֶה אֶת הַקַּרְקַע, לְמַטָּה – עַד הַצַּוָּאר, לְמַעְלָה – עַד הַכָּרֵס. חוֹתֵךְ שְׁתֵּי צְלָעוֹת מִשְּׁתֵּי דְפָנוֹת אֵילָךְ וְאֵילָךְ, וְזֶהוּ חָזֶה הַנִּיתָּן לַכֹּהֲנִים.
The Gemara elaborates: The Sages taught in a baraita: Which is the breast that must be given to the priests as a gift from every peace offering (see Leviticus 7:31)? This is the section that faces the ground, not the ribbed area on the sides. And lengthwise it extends below, when the animal is hung from the legs, until the neck, and above until the rumen. One cuts the two ribs nearest the head from the two sides of the animal from both directions, and this is the breast that is given to the priests.
נִיקַּב קְרוּם שֶׁל מוֹחַ. רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: קְרָמָא עִילָּאָה, אַף עַל גַּב דְּלָא אִינְּקִיב תַּתָּאָה. וְאָמְרִי לַהּ: עַד דְּאִינְּקִיב תַּתָּאָה. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: וְסִימָנָיךְ חַיְיתָא דְּמִתְּנַח בֵּיהּ מוֹחָא.
§ The mishna states: If the membrane of the brain was perforated, the animal is a tereifa. The Gemara cites Rav and Shmuel, who both say: The brain is covered by two membranes, a thick outer membrane adjacent to the skull and a thin inner membrane adjacent to the brain. The animal is a tereifa if the outer membrane was perforated, even if the inner membrane was not perforated. And some say that the animal is not a tereifa unless the inner membrane was perforated as well. Rabbi Shmuel bar Naḥmani says: And this is your mnemonic to remember the halakha: The bag in which the brain rests, i.e., the inner membrane.
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כְּנֶגְדּוֹ בַּבֵּיצִים נִיכָּר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא: מוֹחַ – כׇּל מַה שֶּׁבַּקְּדֵירָה נִדּוֹן כְּמוֹחַ, הִתְחִיל לִימָּשֵׁךְ נִדּוֹן כְּחוּט הַשִּׁדְרָה. וּמֵהֵיכָן מַתְחִיל לִימָּשֵׁךְ? אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי: לְדִידִי מִיפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי – כְּמִין שְׁנֵי
Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yehoshua ben Levi says: Even though the inner membrane of the brain is very thin and not easily visible, its equivalent in the testicles, which are also enclosed in a thin membrane, is conspicuous, as it has an appearance different from the testicles themselves. Rabbi Shimon ben Pazi says that Rabbi Yehoshua ben Levi says in the name of bar Kappara: With regard to the brain, everything inside the skull is considered part of the brain. From the point where it begins to extend like a cord out of the base of the skull, it is considered the spinal cord. And from where does it begin to be extended? Rabbi Yitzḥak bar Naḥmani said: It was explained to me personally by Rabbi Yehoshua ben Levi himself: Protrusions similar to two
פּוֹלִין יֵשׁ מוּנָּחִין עַל פִּי הַקְּדֵרָה, מִן הַפּוֹלִין וְלִפְנִים – כְּלִפְנִים, מִן הַפּוֹלִין וְלַחוּץ – כְּלַחוּץ, וּפוֹלִין עַצְמָן אֵינִי יוֹדֵעַ. וּמִסְתַּבְּרָא כְּלִפְנִים.
beans lie at the opening of the skull, where the spinal cord exits. From the beans inward, the nerve tissue is considered like the inside, i.e., the brain. Therefore, if its membrane is perforated, even minimally, the animal is a tereifa. From the beans outward, the nerve tissue is considered like the outside, i.e., the spinal cord. A perforation of the membrane in this area renders the animal a tereifa only if the spinal cord is mostly cut. And with regard to the area of the beans themselves, I do not know what the halakha is; but it stands to reason that it is considered like the inside.
רַבִּי יִרְמְיָה בְּדַק בְּעוֹפָא, וְאַשְׁכַּח כְּמִין שְׁנֵי פּוֹלִין מוּנָּחִין עַל פִּי הַקְּדֵרָה.
The Gemara relates that Rabbi Yirmeya inspected a bird and found protrusions similar to two beans lying on the opening of the skull.
נִיקַּב הַלֵּב לְבֵית חֲלָלוֹ, בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: לְבֵית חָלָל קָטָן אוֹ לְבֵית חָלָל גָּדוֹל? אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מַאי תִּיבְּעֵי לָךְ? מִי לָא תְּנַן: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר ״עַד שֶׁתִּנָּקֵב לְבֵית הַסִּמְפּוֹנוֹת״, וְאָמַר רַבָּה בַּר תַּחְלִיפָא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב: עַד שֶׁתִּנָּקֵב לְסִמְפּוֹן גָּדוֹל.
§ The mishna states: If the heart was perforated to its chamber, the animal is a tereifa. Rabbi Zeira raises a dilemma: Is the mishna referring to the small chamber within the heart or to the large chamber? Abaye said to him: What is your dilemma? Didn’t we learn in the mishna with regard to the lung: Rabbi Shimon says: It is not a tereifa unless it is perforated through to the bronchi? And Rabba bar Taḥlifa says that Rabbi Yirmeya bar Abba says that Rav says: Rabbi Shimon means that it is not a tereifa unless it is perforated through to the large bronchus. If so, it may be presumed that the mishna is referring to the large chamber of the heart as well.
הָכִי הַשְׁתָּא? הָתָם לְבֵית הַסִּמְפּוֹנוֹת קָתָנֵי, לְהֵיכָא דְּשָׁפְכִי סִמְפּוֹנוֹת כּוּלְּהוּ, וְהָכָא לְבֵית חֲלָלוֹ קָתָנֵי – מָה לִי חָלָל גָּדוֹל, מָה לִי חָלָל קָטָן!
The Gemara responds: How can these cases be compared? There, the mishna teaches: To the bronchi [simponot], in the plural form, i.e., the one bronchus into which all the bronchi [simponot] empty out. But here, with regard to the heart, it teaches: To the chamber. What is it to me if this is a large chamber and what is it to me if it is a small chamber? The language does not indicate one or the other.
קְנֵה הַלֵּב, רַב אָמַר: בְּמַשֶּׁהוּ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: בְּרוּבּוֹ.
§ With regard to the aorta, the chief artery exiting the heart, Rav says: Like the heart itself, if it is perforated in any amount the animal is a tereifa. And Shmuel says: The animal is a tereifa only if the aorta is perforated in its majority.
הֵי נִיהוּ קְנֵה הַלֵּב? אָמַר רַבָּה בַּר יִצְחָק אָמַר רַב: חֵלֶב שֶׁעַל גַּבֵּי דְּפָנוֹת. דְּפָנוֹת סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא: שֶׁעַל גַּבֵּי דּוֹפְנֵי רֵיאָה.
The Gemara asks: Which blood vessel is the aorta? Rabba bar Yitzḥak says that Rav says: This is the artery found in the fat on the sides. The Gemara asks: Can it enter your mind to say that this is referring to the sides of the animal, i.e., the ribs, which are not adjacent to the heart? Rather, this is referring to the artery covered in fat that exits the heart and passes on the sides of the lung.
אָמַר אַמֵּימָר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: תְּלָתָא קְנֵי הָווּ, חַד פָּרֵישׁ לְלִיבָּא, וְחַד פָּרֵישׁ לְרֵיאָה, וְחַד פָּרֵישׁ לְכַבְדָּא. דְּרֵיאָה – כְּרֵיאָה, דְּכַבְדָּא – כְּכַבְדָּא, דְּלִיבָּא – פְּלִיגִי.
Ameimar says in the name of Rav Naḥman: There are three ducts adjacent to one another in an animal’s chest. One separates to the heart, and one separates to the lung, and one separates to the liver. The duct of the lung is treated like the lung, and renders the animal a tereifa if perforated in any amount. The duct of the liver is treated like the liver, and only if it is completely missing does it render the animal a tereifa, in accordance with the mishna. As for the duct of the heart, the aorta, Rav and Shmuel disagree as to the measure of its perforation, as mentioned above.
מָר בַּר חִיָּיא מַתְנִי אִיפְּכָא: דְּרֵיאָה – כְּכַבְדָּא, דְּכַבְדָּא – כְּרֵיאָה, דְּלִיבָּא – פְּלִיגִי.
Mar bar Ḥiyya teaches the opposite: The duct of the lung is treated like the liver and renders the animal a tereifa only if it is completely missing. The duct of the liver is treated like the lung, and a perforation of any amount renders the animal a tereifa. And with regard to the duct of the heart, Rav and Shmuel disagree.
אֲזַל רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף אַמְרַהּ לִשְׁמַעְתָּא דְרַב קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אֲמַר לֵיהּ: אִי הָכִי אָמַר אַבָּא – לָא יָדַע בִּטְרֵפוֹת וְלֹא כְּלוּם.
The Gemara relates that Rabbi Ḥiyya bar Yosef went and stated the halakha of Rav, that an aorta perforated in any amount renders an animal a tereifa, before Shmuel. Shmuel said to him: If Abba, i.e., Rav, actually said so, he knows nothing at all about tereifot.
(נשבר) [נִשְׁבְּרָה] הַשִּׁדְרָה, תָּנוּ רַבָּנַן: חוּט הַשִּׁדְרָה שֶׁנִּפְסַק בְּרוּבּוֹ – דִּבְרֵי רַבִּי; רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֲפִילּוּ נִיקַּב.
§ The mishna states: If the spinal column was broken and its cord was cut, the animal is a tereifa. With regard to this the Sages taught: If the spinal cord was cut in its majority, the animal is a tereifa. This is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. Rabbi Ya’akov says: It is a tereifa even if the spinal cord was only perforated.
הוֹרָה רַבִּי כְּרַבִּי יַעֲקֹב. אָמַר רַב הוּנָא: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יַעֲקֹב.
The Gemara notes: Rabbi Yehuda HaNasi ruled in accordance with the opinion of Rabbi Ya’akov that even a small perforation of the spinal cord renders the animal a tereifa. Rav Huna says: The halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Ya’akov.
וְכַמָּה רוּבּוֹ? רַב אָמַר: רוֹב עוֹרוֹ, וְאָמְרִי לַהּ: רוֹב מוֹחוֹ.
The Gemara asks: And how much is considered a majority of the spinal cord to render the animal a tereifa? Rav says: A majority of the circumference of its surrounding membranes, the meninges. And some say a majority of the nerve tissue of the spinal cord itself. In other words, even if the meninges are intact, the animal is a tereifa if a majority of the nerve tissue is cut.
מַאן דְּאָמַר רוֹב מוֹחוֹ – כׇּל שֶׁכֵּן רוֹב עוֹרוֹ, לְמַאן דְּאָמַר רוֹב עוֹרוֹ – רוֹב מוֹחוֹ מַאי?
The Gemara notes: According to the one who says that the animal is a tereifa if a majority of the nerve tissue is severed, all the more so if a majority of the meninges is cut, since if the meninges, the protective membranes, are damaged, the nerve tissue itself will certainly be damaged soon thereafter. But according to the one who says that a tear in a majority of the meninges renders it a tereifa, what is the halakha in a case where only a majority of the nerve tissue was cut? Perhaps the intact membranes will keep the damage from spreading.
תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר נִיוְלִי אָמַר רַב הוּנָא: רוּבּוֹ שֶׁאָמְרוּ – רוֹב עוֹרוֹ, מוֹחַ זֶה – לֹא מַעֲלֶה וְלֹא מוֹרִיד.
The Gemara suggests: Come and hear a proof: As Nayyoli says that Rav Huna says: The majority of the spinal cord, which they said renders the animal a tereifa if cut, is the majority of the meninges. But this nerve tissue makes no difference.
רַב נָתָן בַּר אָבִין הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַב, בְּדַק בְּרוֹב עוֹרוֹ, וְקָא בָּדֵיק בְּרוֹב מוֹחוֹ. אֲמַר לֵיהּ: אִם רוֹב עוֹרוֹ קַיָּים, מוֹחַ זֶה אֵינוֹ מַעֲלֶה וְאֵינוֹ מוֹרִיד.
The Gemara relates that Rav Natan bar Avin was sitting before Rav. Rav Natan first checked the spinal cord to make sure that a majority of the meninges was intact, and then was checking to see that a majority of its nerve tissue was intact. Rav said to him: If a majority of the meninges is intact, this nerve tissue makes no difference.
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נִתְמָרֵךְ – פָּסוּל, נִתְמַסְמֵס – פָּסוּל. אֵיזוֹהִי הַמְרָכָה וְאֵיזוֹהִי הֲמַסְמָסָה? הַמְרָכָה – כֹּל שֶׁנִּשְׁפָּךְ כְּקִיתוֹן, (מסמסה) [הֲמַסְמָסָה] – כֹּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד.
§ Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yehoshua ben Levi says: If the spinal cord was liquefied [nitmareikh], the animal is unfit for consumption. Even if it softened [nitmasmeis], the animal is unfit, i.e., a tereifa. What is liquefaction, and what is softening? Liquefaction is any case in which the nerve tissue becomes liquid, and if the membrane is punctured it can be poured out like water from a jug. Softening is any case in which the nerve tissue cannot stand upright on its own and sags when it is not being supported.
בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד מִפְּנֵי כׇּבְדוֹ, מַאי? תֵּיקוּ. בֵּי רַב אָמְרִי: נִתְמַסְמֵס – פָּסוּל, נִתְמַזְמֵז – כָּשֵׁר. מֵיתִיבִי: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בְּהֵמָה שֶׁנִּתְמַזְמֵז מוֹחָה – טְרֵפָה! הָהִיא נִתְמַסְמֵס אִיתְּמַר.
Rabbi Yirmeya raises a dilemma: In a case where the spinal cord became unusually heavy such that it cannot stand upright due to its weight, but not due to softening or melting, what is the halakha? The Gemara responds: The question shall stand unresolved. In the study hall they say: If the spinal cord softened due to disease, the animal is unfit for consumption. But if some of its tissue softened and was emptied from the spinal cord, the animal remains kosher. The Gemara raises an objection based on a baraita: Rabbi Shimon ben Elazar says: An animal whose nerve tissue was emptied [nitmazmez] from the spinal cord is a tereifa. The Gemara responds: That version of the baraita is incorrect. In fact, the word softened [nitmasmes] was stated, not the word emptied.
אִינִי, וְהָא לֵוִי הֲוָה יָתֵיב בֵּי מַסּוּתָא, חַזְיֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דְּטַרְיֵיהּ לְרֵישֵׁיהּ, אֲמַר: נִתְמַזְמֵז מוֹחֵיהּ דְּדֵין, לָאו דְּלָא חָיֵי? אָמַר אַבָּיֵי: לָא, לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ מוֹלִיד.
The Gemara asks: Is that so, that an animal whose nerve tissue has dissolved is kosher? But didn’t it happen that Levi was sitting in the bathhouse, where he saw a certain man who banged his head severely, whereupon he said: This man’s nerve tissue has softened and been emptied? Is it not that Levi meant that the man cannot live? If so, the softening and emptying of the nerve tissue should render an animal a tereifa. Abaye said: No, he intended to say that the man cannot reproduce, since head trauma might lead to infertility.
עַד הֵיכָן חוּט הַשִּׁדְרָה? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: עַד בֵּין הַפָּרָשׁוֹת.
§ The Gemara asks: Until where does the spinal cord extend downward, such that if it is cut above that point the animal is a tereifa? Rav Yehuda says that Shmuel says: Until the point between the branches of the spinal cord that split off behind the thighs.
רַב דִּימִי בַּר יִצְחָק הֲוָה קָא בָּעֵי לְמֵיזַל לְבֵי חוֹזָאֵי, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה, אֲמַר לֵיהּ: לַיחְוֵי לִי מָר בֵּין הַפָּרָשׁוֹת הֵיכָא? אֲמַר לֵיהּ: זִיל אַיְיתִי לִי גְּדִי וְאַחְוִי לָךְ. אַיְיתִי לֵיהּ גְּדִי שָׁמֵן, אֲמַר לֵיהּ: בְּלִיעָן טְפֵי וְלָא יְדִיעַ. אַיְיתִי לֵיהּ כָּחוּשׁ, אֲמַר לֵיהּ: בְּלִיטָן טְפֵי וְלָא יְדִיעַ.
The Gemara recounts: Rav Dimi bar Yitzḥak wanted to go to Bei Ḥozai. He came before Rabbi Yehuda and said to him: Master, show me, where is the area between the branches to which Shmuel referred? Rabbi Yehuda said to him: Go bring me a kid and I will show you. Rav Dimi bar Yitzḥak brought him a choice kid with much fat. Rabbi Yehuda said to him: The location is buried very deep in the fat and is not recognizable. He brought Rabbi Yehuda a lean kid. Rabbi Yehuda said to him: The bones jut out very far, and the location is not recognizable.
אֲמַר לֵיהּ: תָּא אַגְמְרָךְ גְּמָרָא, הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל: עַד אַחַת – טְרֵפָה, שְׁלִישִׁית – כְּשֵׁרָה, שְׁנִיָּה – אֵינִי יוֹדֵעַ.
Rabbi Yehuda said to him: Come, I will teach you a tradition without showing you: This is what Shmuel said: There are three successive points around the same bone behind the pelvis at which branches diverge from the spinal cord. If the spinal cord is cut anywhere until the first gap between these branches, the animal is a tereifa. If it is severed anywhere after the third gap, i.e., after the third branch, the animal is kosher. If it was severed within the second gap, i.e., between these areas, I do not know the halakha.
בָּעֵי רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ:
Rav Huna, son of Rav Yehoshua, raises a dilemma:
העמקה
רוצה להבין מה באמת קורה מתחת לפני השטח של הסוגיה?
שיעורים, פודקאסטים והרחבות של מיטב המורות שלנו יפתחו לך עוד זוויות וכיווני חשיבה.
האם יכול להיות שיותר קל להיות יהודי מלהיות גוי?- גפת עם הרבנית חנה גודינגר (דרייפוס)
פה קבור הכלב: של מי? על איסור הנאה מחמץ- גפת עם הרבנית חנה גודינגר (דרייפוס)
חדשה בלימוד הגמרא?
זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.
פסיפס הלומדות שלנו
גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.
שמעתי על הסיום הענק של הדף היומי ע”י נשים בבנייני האומה. רציתי גם.
החלטתי להצטרף. התחלתי ושיכנעתי את בעלי ועוד שתי חברות להצטרף. עכשיו יש לי לימוד משותף איתו בשבת ומפגש חודשי איתן בנושא (והתכתבויות תדירות על דברים מיוחדים שקראנו). הצטרפנו לקבוצות שונות בווטסאפ. אנחנו ממש נהנות. אני שומעת את השיעור מידי יום (בד”כ מהרב יוני גוטמן) וקוראת ומצטרפת לסיומים של הדרן. גם מקפידה על דף משלהן (ונהנית מאד).
אפרת, ישראל
בסוף הסבב הקודם ראיתי את השמחה הגדולה שבסיום הלימוד, בעלי סיים כבר בפעם השלישית וכמובן הסיום הנשי בבנייני האומה וחשבתי שאולי זו הזדמנות עבורי למשהו חדש.
למרות שאני שונה בסביבה שלי, מי ששומע על הלימוד שלי מפרגן מאוד.
אני מנסה ללמוד קצת בכל יום, גם אם לא את כל הדף ובסך הכל אני בדרך כלל עומדת בקצב.
הלימוד מעניק המון משמעות ליום יום ועושה סדר בלמוד תורה, שתמיד היה (ועדיין) שאיפה. אבל אין כמו קביעות
טל מנשה, ישראל
התחלתי ללמוד לפני 4.5 שנים, כשהודיה חברה שלי פתחה קבוצת ווטסאפ ללימוד דף יומי בתחילת מסכת סנהדרין. מאז לימוד הדף נכנס לתוך היום-יום שלי והפך לאחד ממגדירי הזהות שלי ממש.
ירושלים, ישראל
התחלתי ללמוד גמרא בבית הספר בגיל צעיר והתאהבתי. המשכתי בכך כל חיי ואף היייתי מורה לגמרא בבית הספר שקד בשדה אליהו (בית הספר בו למדתי בילדותי)בתחילת מחזור דף יומי הנוכחי החלטתי להצטרף ובע”ה מקווה להתמיד ולהמשיך. אני אוהבת את המפגש עם הדף את "דרישות השלום ” שמקבלת מקשרים עם דפים אחרים שלמדתי את הסנכרון שמתחולל בין התכנים.
מעלה גלבוע, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי לפני שנתיים, עם מסכת שבת. בהתחלה ההתמדה היתה קשה אבל בזכות הקורונה והסגרים הצלחתי להדביק את הפערים בשבתות הארוכות, לסיים את מסכת שבת ולהמשיך עם המסכתות הבאות. עכשיו אני מסיימת בהתרגשות רבה את מסכת חגיגה וסדר מועד ומחכה לסדר הבא!
מודיעין, ישראל
התחלתי ללמוד בסבב הנוכחי לפני כשנתיים .הסביבה מתפעלת ותומכת מאוד. אני משתדלת ללמוד מכל ההסכתים הנוספים שיש באתר הדרן. אני עורכת כל סיום מסכת שיעור בביתי לכ20 נשים שמחכות בקוצר רוח למפגשים האלו.
יהוד, ישראל
"התחלתי ללמוד דף יומי במחזור הזה, בח’ בטבת תש””ף. לקחתי על עצמי את הלימוד כדי ליצור תחום של התמדה יומיומית בחיים, והצטרפתי לקבוצת הלומדים בבית הכנסת בכפר אדומים. המשפחה והסביבה מתפעלים ותומכים.
בלימוד שלי אני מתפעלת בעיקר מכך שכדי ללמוד גמרא יש לדעת ולהכיר את כל הגמרא. זו מעין צבת בצבת עשויה שהיא עצומה בהיקפה.”
כפר אדומים, ישראל
באירוע של הדרן בנייני האומה. בהשראתה של אמי שלי שסיימה את הש”ס בסבב הקודם ובעידוד מאיר , אישי, וילדיי וחברותיי ללימוד במכון למנהיגות הלכתית של רשת אור תורה סטון ומורתיי הרבנית ענת נובוסלסקי והרבנית דבורה עברון, ראש המכון למנהיגות הלכתית.
הלימוד מעשיר את יומי, מחזיר אותי גם למסכתות שכבר סיימתי וידוע שאינו דומה מי ששונה פרקו מאה לשונה פרקו מאה ואחת במיוחד מרתקים אותי החיבורים בין המסכתות
מודיעין, ישראל
התחלתי ללמוד בשנת המדרשה במגדל עוז, בינתיים נהנית מאוד מהלימוד ומהגמרא, מעניין ומשמח מאוד!
משתדלת להצליח לעקוב כל יום, לפעמים משלימה קצת בהמשך השבוע.. מרגישה שיש עוגן מקובע ביום שלי והוא משמח מאוד!
חיפה , ישראל
My explorations into Gemara started a few days into the present cycle. I binged learnt and become addicted. I’m fascinated by the rich "tapestry” of intertwined themes, connections between Masechtot, conversations between generations of Rabbanim and learners past and present all over the world. My life has acquired a golden thread, linking generations with our amazing heritage.
Thank you.
חשמונאים, Israel
התחלתי ללמוד בעידוד שתי חברות אתן למדתי בעבר את הפרק היומי במסגרת 929.
בבית מתלהבים מאוד ובשבת אני לומדת את הדף עם בעלי שזה מפתיע ומשמח מאוד! לימוד הדף הוא חלק בלתי נפרד מהיום שלי. לומדת בצהריים ומחכה לזמן הזה מידי יום…
אפרת, ישראל
התחלתי לפני כמה שנים אבל רק בסבב הזה זכיתי ללמוד יום יום ולסיים מסכתות
רעננה, ישראל
התחלתי ללמוד דף לפני קצת יותר מ-5 שנים, כשלמדתי רבנות בישיבת מהר”ת בניו יורק. בדיעבד, עד אז, הייתי בלימוד הגמרא שלי כמו מישהו שאוסף חרוזים משרשרת שהתפזרה, פה משהו ושם משהו, ומאז נפתח עולם ומלואו…. הדף נותן לי לימוד בצורה מאורגנת, שיטתית, יום-יומית, ומלמד אותי לא רק ידע אלא את השפה ודרך החשיבה שלנו. לשמחתי, יש לי סביבה תומכת וההרגשה שלי היא כמו בציטוט שבחרתי: הדף משפיע לטובה על כל היום שלי.
חיפה, ישראל
למדתי גמרא מכיתה ז- ט ב Maimonides School ואחרי העליה שלי בגיל 14 לימוד הגמרא, שלא היה כל כך מקובל בימים אלה, היה די ספוראדי. אחרי "ההתגלות” בבנייני האומה התחלתי ללמוד בעיקר בדרך הביתה למדתי מפוקקטסים שונים. לאט לאט ראיתי שאני תמיד חוזרת לרבנית מישל פרבר. באיזה שהוא שלב התחלתי ללמוד בזום בשעה 7:10 .
היום "אין מצב” שאני אתחיל את היום שלי ללא לימוד עם הרבנית מישל עם כוס הקפה שלי!!
חשמונאים, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי בסבב הקודם. זכיתי לסיים אותו במעמד המרגש של הדרן. בסבב הראשון ליווה אותי הספק, שאולי לא אצליח לעמוד בקצב ולהתמיד. בסבב השני אני לומדת ברוגע, מתוך אמונה ביכולתי ללמוד ולסיים. בסבב הלימוד הראשון ליוותה אותי חוויה מסויימת של בדידות. הדרן העניקה לי קהילת לימוד ואחוות נשים. החוויה של סיום הש”ס במעמד כה גדול כשנשים שאינן מכירות אותי, שמחות ומתרגשות עבורי , היתה חוויה מרוממת נפש
קיבוץ מגדל עוז, ישראל
התחלתי ללמוד בסבב הנוכחי לפני כשנתיים .הסביבה מתפעלת ותומכת מאוד. אני משתדלת ללמוד מכל ההסכתים הנוספים שיש באתר הדרן. אני עורכת כל סיום מסכת שיעור בביתי לכ20 נשים שמחכות בקוצר רוח למפגשים האלו.
יהוד, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי ממסכת נידה כי זה היה חומר הלימוד שלי אז. לאחר הסיום הגדול בבנייני האומה החלטתי להמשיך. וב”ה מאז עם הפסקות קטנות של קורונה ולידה אני משתדלת להמשיך ולהיות חלק.
זה משפיע מאוד על היום יום שלי ועל אף שאני עסוקה בלימודי הלכה ותורה כל יום, זאת המסגרת הקבועה והמחייבת ביותר שיש לי.
גבעת הראל, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי שהתחילו מסכת כתובות, לפני 7 שנים, במסגרת קבוצת לימוד שהתפרקה די מהר, ומשם המשכתי לבד בתמיכת האיש שלי. נעזרתי בגמרת שטיינזלץ ובשיעורים מוקלטים.
הסביבה מאד תומכת ואני מקבלת המון מילים טובות לאורך כל הדרך. מאז הסיום הגדול יש תחושה שאני חלק מדבר גדול יותר.
אני לומדת בשיטת ה”7 דפים בשבוע” של הרבנית תרצה קלמן – כלומר, לא נורא אם לא הצלחת ללמוד כל יום, העיקר שגמרת ארבעה דפים בשבוע
עתניאל, ישראל
רציתי לקבל ידע בתחום שהרגשתי שהוא גדול וחשוב אך נעלם ממני. הלימוד מעניק אתגר וסיפוק ומעמיק את תחושת השייכות שלי לתורה וליהדות
עלי זהב – לשם, ישראל
באירוע של הדרן בנייני האומה. בהשראתה של אמי שלי שסיימה את הש”ס בסבב הקודם ובעידוד מאיר , אישי, וילדיי וחברותיי ללימוד במכון למנהיגות הלכתית של רשת אור תורה סטון ומורתיי הרבנית ענת נובוסלסקי והרבנית דבורה עברון, ראש המכון למנהיגות הלכתית.
הלימוד מעשיר את יומי, מחזיר אותי גם למסכתות שכבר סיימתי וידוע שאינו דומה מי ששונה פרקו מאה לשונה פרקו מאה ואחת במיוחד מרתקים אותי החיבורים בין המסכתות
מודיעין, ישראל
חולין מה
אִתְיַיקּוֹרֵי הוּא דְּמִתְיַיקְּרוּ בִּי.
It is an honor for them to honor me. My attendance is not for my benefit but for theirs.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: נִיקְּבָה כְּנָפָה – מִצְטָרְפִים לְרוּבָּא.
§ With regard to the halakha that a cut windpipe renders the animal a tereifa, Rav Yehuda says that Rav says: If the windpipe was perforated with a series of small holes around its circumference like a sieve, the small holes join together to constitute a majority of the circumference. Therefore, if their collective size is a majority of the circumference, the windpipe is considered cut.
מֵתִיב רַב יִרְמְיָה: וּבְגוּלְגּוֹלֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ נֶקֶב אֶחָד אָרוֹךְ, אֲפִילּוּ יֵשׁ בָּהּ נְקָבִים הַרְבֵּה – מִצְטָרְפִים לִמְלֹא מַקְדֵּחַ. אַלְמָא, כֵּיוָן דְּשִׁיעוּרַהּ מְלֹא מַקְדֵּחַ – לִמְלֹא מַקְדֵּחַ מִצְטָרְפִין. הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּשִׁיעוּרֵיהּ כְּאִיסָּר – לִכְאִיסָּר מִצְטָרְפִין.
Rav Yirmeya raises an objection: The mishna teaches (Oholot 2:3) that if a skull of a corpse has a round hole at least the size of a drill bit used for surgery, then the skull does not impart ritual impurity in a tent. With regard to this, a baraita states: And in a skull that contains one long hole, or even if it has many small holes, the areas of the holes join together to constitute the size of a drill hole. Evidently, since the requisite measure is the size of a drill hole, the small holes join together to constitute the size of a drill hole, and not another measure. If so, here, too, in the case of the windpipe, since the requisite measure of a hole to render the animal a tereifa is the size of an issar (see 54a), the small holes should join together to constitute the size of an issar. Why must they constitute the majority of the circumference?
אִישְׁתְּמִיטְתֵּיהּ הָא דְּאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: נְקָבִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חֶסְרוֹן מִצְטָרְפִין לִכְאִיסָּר, וְשֶׁאֵין בָּהֶן חֶסְרוֹן מִצְטָרְפִין לְרוּבָּא.
The Gemara notes: It escaped him, i.e., Rav Yirmeya, that which Rabbi Ḥelbo says that Rav Ḥama bar Gurya says that Rav says: Perforations that are a deficiency, i.e., holes of significant area, join together to constitute the size of an issar, and perforations that are not a deficiency, but are as small as the holes of a sieve, must join together to constitute a majority of the circumference, which is the measure of a cut windpipe. Since the holes are not substantial in area, the windpipe cannot be said to be missing a piece, but it may be considered cut.
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נִיטְּלָה הֵימֶנָּה רְצוּעָה – מִצְטָרֶפֶת לִכְאִיסָּר. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי מֵרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נִיקְּבָה כְּנָפָה מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: הֲרֵי אָמְרוּ: נְקָבִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חִסָּרוֹן – מִצְטָרְפִין לִכְאִיסָּר, וְשֶׁאֵין בָּהֶן חִסָּרוֹן – מִצְטָרְפִין לְרוּבָּא.
Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yehoshua ben Levi says: If a strip of the windpipe was removed from it, its area joins to constitute the size of an issar, even if the strip itself is narrower than an issar. Rabbi Yitzḥak bar Naḥmani asked Rabbi Yehoshua ben Levi: If the windpipe was perforated like a sieve, what is the halakha? Rabbi Yehoshua ben Levi said to him: The Sages said with regard to this case: Perforations that are a deficiency join together to constitute the size of an issar, and perforations that are not a deficiency join together to constitute a majority of the circumference.
בְּעוֹפָא מַאי?
The Gemara raises a question: The measure of an issar for missing flesh in the windpipe applies only to animals. In birds, this cannot be the measure, as the entire width of the windpipe is less than the diameter of an issar. What, then, is the measure with regard to a bird?
אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי: לְדִידִי מִפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר: מְקַפְּלוֹ וּמַנִּיחוֹ עַל פִּי הַקָּנֶה, אִם חוֹפֶה אֶת רוֹב הַקָּנֶה – טְרֵפָה, וְאִם לָאו – כְּשֵׁרָה. אָמַר רַב פָּפָּא: וְסִימָנָיךְ – נָפְיָא.
Rabbi Yitzḥak bar Naḥmani said: It was explained to me personally by Rabbi Elazar: One severs the perforated tissue, folds and lays it over the opening of the windpipe. If it covers the majority of the windpipe, the animal is a tereifa; and if not, the animal is kosher. Rav Pappa said: And your mnemonic for this halakha should be a sieve. If the tissue is perforated like a sieve, one must place it over the opening of the windpipe as if it were a sieve.
נִפְחֲתָה כְּדֶלֶת, אָמַר רַב נַחְמָן: כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס אִיסָּר לְרׇחְבּוֹ. נִסְדְּקָה, אָמַר רַב: אֲפִילּוּ לֹא נִשְׁתַּיֵּיר בָּהּ אֶלָּא חוּלְיָא אַחַת לְמַעְלָה וְחוּלְיָא אַחַת לְמַטָּה – כְּשֵׁרָה.
The Gemara continues: If the windpipe was missing a piece so that its appearance was like a door, where the missing flesh was partially attached as though on a hinge, Rav Naḥman said: If the missing piece is so large that an issar can enter the hole widthwise, i.e., it is wider and taller than an issar, the animal is a tereifa. If the windpipe was cracked along its length, Rav said: Even if only one undamaged segment remains in the windpipe above the crack and one segment below it, the animal is kosher.
אַמְרוּהָ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר: מָה חוּלְיָא וּמָה חוּלְיָא דְּקָאָמַר רַב? אֶלָּא אֵימָא: אֲפִילּוּ לֹא נִשְׁתַּיֵּיר בָּהּ אֶלָּא מַשֶּׁהוּ לְמַעְלָה וּמַשֶּׁהוּ לְמַטָּה – כְּשֵׁרָה.
The Sages said this statement before Rabbi Yoḥanan, who said: What is this segment and what is that segment that Rav says? Segments are immaterial to the matter. Rather, say: Even if any amount remained intact in the windpipe above the crack, and any amount below, the animal is kosher.
אַמְרוּהָ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹנָתָן הָכִי, אֲמַר לְהוּ: יָדְעִין חַבְרִין בַּבְלָאֵי לְפָרוֹשֵׁי כִּי הַאי טַעְמָא?
The Sages said this statement in Eretz Yisrael before Rabbi Yoḥanan in the name of Rabbi Yonatan the Babylonian, i.e., that any amount of undamaged tissue above and below the crack renders the animal kosher. Rabbi Yoḥanan said to them, excitedly: Do our Babylonian friends know how to interpret in accordance with this explanation? He was happy that Rabbi Yonatan interpreted it the same way he did.
תָּנֵא רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַצַּוָּאר כּוּלּוֹ כָּשֵׁר לִשְׁחִיטָה, מִטַּבַּעַת הַגְּדוֹלָה עַד כַּנְפֵי רֵיאָה הַתַּחְתּוֹנָה. אָמַר רָבָא: תַּחְתּוֹנָה שֶׁהִיא עֶלְיוֹנָה, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר כֹּל שֶׁפּוֹשֶׁטֶת צַוָּארָהּ וְרוֹעָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תֵּאָנֵס.
§ Rabbi Ḥiyya bar Yosef taught before Rabbi Yoḥanan: The entire neck is fit for slaughter, from the large uppermost ring of the windpipe downward until the lower edges of the lung. Rava says that the phrase: Lower edges of the lung, is referring to an animal hung by the feet; that is, it actually denotes the upper edges nearest the head. As I say that the area fit for slaughter is all the length of the neck that an animal extends in order to graze, provided that it is not forced to extend its neck further than it wishes. Consequently, the very bottom of the neck is not a location fit for slaughter.
בָּעֵי רַב חֲנִינָא, וְאִיתֵּימָא רַב חֲנַנְיָה: אָנְסָה עַצְמָהּ מַהוּ? תֵּיקוּ. יָתֵיב רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, נְפַק מִילְּתָא מִבֵּינַיְיהוּ: אָנַס בַּסִּימָנִים וְשָׁחַט – פְּסוּלָה. נִיקַּב הַקָּנֶה לְמַטָּה מִן הֶחָזֶה – נִידּוֹן כְּרֵיאָה.
Rav Ḥanina, and some say Rav Ḥananya, raises a dilemma: If the animal forced itself and extended its neck, what is the halakha with regard to the additional area? The Gemara responds: The question shall stand unresolved. The Gemara relates that Rabbi Yoḥanan and Rabbi Shimon ben Lakish sat together, and a matter emerged from between them: If the slaughterer forced the animal to extend the simanim by stretching the neck and slaughtered the animal at the lower end of the neck, the slaughter is not valid. And if the windpipe was perforated below the breast, it is considered to be like a perforated lung, which renders the animal a tereifa no matter the size of the perforation. A perforation in the upper windpipe must be the size of an issar to render the animal a tereifa (see 54a).
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ חָזֶה? זֶה הָרוֹאֶה אֶת הַקַּרְקַע, לְמַטָּה – עַד הַצַּוָּאר, לְמַעְלָה – עַד הַכָּרֵס. חוֹתֵךְ שְׁתֵּי צְלָעוֹת מִשְּׁתֵּי דְפָנוֹת אֵילָךְ וְאֵילָךְ, וְזֶהוּ חָזֶה הַנִּיתָּן לַכֹּהֲנִים.
The Gemara elaborates: The Sages taught in a baraita: Which is the breast that must be given to the priests as a gift from every peace offering (see Leviticus 7:31)? This is the section that faces the ground, not the ribbed area on the sides. And lengthwise it extends below, when the animal is hung from the legs, until the neck, and above until the rumen. One cuts the two ribs nearest the head from the two sides of the animal from both directions, and this is the breast that is given to the priests.
נִיקַּב קְרוּם שֶׁל מוֹחַ. רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: קְרָמָא עִילָּאָה, אַף עַל גַּב דְּלָא אִינְּקִיב תַּתָּאָה. וְאָמְרִי לַהּ: עַד דְּאִינְּקִיב תַּתָּאָה. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: וְסִימָנָיךְ חַיְיתָא דְּמִתְּנַח בֵּיהּ מוֹחָא.
§ The mishna states: If the membrane of the brain was perforated, the animal is a tereifa. The Gemara cites Rav and Shmuel, who both say: The brain is covered by two membranes, a thick outer membrane adjacent to the skull and a thin inner membrane adjacent to the brain. The animal is a tereifa if the outer membrane was perforated, even if the inner membrane was not perforated. And some say that the animal is not a tereifa unless the inner membrane was perforated as well. Rabbi Shmuel bar Naḥmani says: And this is your mnemonic to remember the halakha: The bag in which the brain rests, i.e., the inner membrane.
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כְּנֶגְדּוֹ בַּבֵּיצִים נִיכָּר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא: מוֹחַ – כׇּל מַה שֶּׁבַּקְּדֵירָה נִדּוֹן כְּמוֹחַ, הִתְחִיל לִימָּשֵׁךְ נִדּוֹן כְּחוּט הַשִּׁדְרָה. וּמֵהֵיכָן מַתְחִיל לִימָּשֵׁךְ? אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי: לְדִידִי מִיפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי – כְּמִין שְׁנֵי
Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yehoshua ben Levi says: Even though the inner membrane of the brain is very thin and not easily visible, its equivalent in the testicles, which are also enclosed in a thin membrane, is conspicuous, as it has an appearance different from the testicles themselves. Rabbi Shimon ben Pazi says that Rabbi Yehoshua ben Levi says in the name of bar Kappara: With regard to the brain, everything inside the skull is considered part of the brain. From the point where it begins to extend like a cord out of the base of the skull, it is considered the spinal cord. And from where does it begin to be extended? Rabbi Yitzḥak bar Naḥmani said: It was explained to me personally by Rabbi Yehoshua ben Levi himself: Protrusions similar to two
פּוֹלִין יֵשׁ מוּנָּחִין עַל פִּי הַקְּדֵרָה, מִן הַפּוֹלִין וְלִפְנִים – כְּלִפְנִים, מִן הַפּוֹלִין וְלַחוּץ – כְּלַחוּץ, וּפוֹלִין עַצְמָן אֵינִי יוֹדֵעַ. וּמִסְתַּבְּרָא כְּלִפְנִים.
beans lie at the opening of the skull, where the spinal cord exits. From the beans inward, the nerve tissue is considered like the inside, i.e., the brain. Therefore, if its membrane is perforated, even minimally, the animal is a tereifa. From the beans outward, the nerve tissue is considered like the outside, i.e., the spinal cord. A perforation of the membrane in this area renders the animal a tereifa only if the spinal cord is mostly cut. And with regard to the area of the beans themselves, I do not know what the halakha is; but it stands to reason that it is considered like the inside.
רַבִּי יִרְמְיָה בְּדַק בְּעוֹפָא, וְאַשְׁכַּח כְּמִין שְׁנֵי פּוֹלִין מוּנָּחִין עַל פִּי הַקְּדֵרָה.
The Gemara relates that Rabbi Yirmeya inspected a bird and found protrusions similar to two beans lying on the opening of the skull.
נִיקַּב הַלֵּב לְבֵית חֲלָלוֹ, בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: לְבֵית חָלָל קָטָן אוֹ לְבֵית חָלָל גָּדוֹל? אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מַאי תִּיבְּעֵי לָךְ? מִי לָא תְּנַן: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר ״עַד שֶׁתִּנָּקֵב לְבֵית הַסִּמְפּוֹנוֹת״, וְאָמַר רַבָּה בַּר תַּחְלִיפָא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב: עַד שֶׁתִּנָּקֵב לְסִמְפּוֹן גָּדוֹל.
§ The mishna states: If the heart was perforated to its chamber, the animal is a tereifa. Rabbi Zeira raises a dilemma: Is the mishna referring to the small chamber within the heart or to the large chamber? Abaye said to him: What is your dilemma? Didn’t we learn in the mishna with regard to the lung: Rabbi Shimon says: It is not a tereifa unless it is perforated through to the bronchi? And Rabba bar Taḥlifa says that Rabbi Yirmeya bar Abba says that Rav says: Rabbi Shimon means that it is not a tereifa unless it is perforated through to the large bronchus. If so, it may be presumed that the mishna is referring to the large chamber of the heart as well.
הָכִי הַשְׁתָּא? הָתָם לְבֵית הַסִּמְפּוֹנוֹת קָתָנֵי, לְהֵיכָא דְּשָׁפְכִי סִמְפּוֹנוֹת כּוּלְּהוּ, וְהָכָא לְבֵית חֲלָלוֹ קָתָנֵי – מָה לִי חָלָל גָּדוֹל, מָה לִי חָלָל קָטָן!
The Gemara responds: How can these cases be compared? There, the mishna teaches: To the bronchi [simponot], in the plural form, i.e., the one bronchus into which all the bronchi [simponot] empty out. But here, with regard to the heart, it teaches: To the chamber. What is it to me if this is a large chamber and what is it to me if it is a small chamber? The language does not indicate one or the other.
קְנֵה הַלֵּב, רַב אָמַר: בְּמַשֶּׁהוּ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: בְּרוּבּוֹ.
§ With regard to the aorta, the chief artery exiting the heart, Rav says: Like the heart itself, if it is perforated in any amount the animal is a tereifa. And Shmuel says: The animal is a tereifa only if the aorta is perforated in its majority.
הֵי נִיהוּ קְנֵה הַלֵּב? אָמַר רַבָּה בַּר יִצְחָק אָמַר רַב: חֵלֶב שֶׁעַל גַּבֵּי דְּפָנוֹת. דְּפָנוֹת סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא: שֶׁעַל גַּבֵּי דּוֹפְנֵי רֵיאָה.
The Gemara asks: Which blood vessel is the aorta? Rabba bar Yitzḥak says that Rav says: This is the artery found in the fat on the sides. The Gemara asks: Can it enter your mind to say that this is referring to the sides of the animal, i.e., the ribs, which are not adjacent to the heart? Rather, this is referring to the artery covered in fat that exits the heart and passes on the sides of the lung.
אָמַר אַמֵּימָר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: תְּלָתָא קְנֵי הָווּ, חַד פָּרֵישׁ לְלִיבָּא, וְחַד פָּרֵישׁ לְרֵיאָה, וְחַד פָּרֵישׁ לְכַבְדָּא. דְּרֵיאָה – כְּרֵיאָה, דְּכַבְדָּא – כְּכַבְדָּא, דְּלִיבָּא – פְּלִיגִי.
Ameimar says in the name of Rav Naḥman: There are three ducts adjacent to one another in an animal’s chest. One separates to the heart, and one separates to the lung, and one separates to the liver. The duct of the lung is treated like the lung, and renders the animal a tereifa if perforated in any amount. The duct of the liver is treated like the liver, and only if it is completely missing does it render the animal a tereifa, in accordance with the mishna. As for the duct of the heart, the aorta, Rav and Shmuel disagree as to the measure of its perforation, as mentioned above.
מָר בַּר חִיָּיא מַתְנִי אִיפְּכָא: דְּרֵיאָה – כְּכַבְדָּא, דְּכַבְדָּא – כְּרֵיאָה, דְּלִיבָּא – פְּלִיגִי.
Mar bar Ḥiyya teaches the opposite: The duct of the lung is treated like the liver and renders the animal a tereifa only if it is completely missing. The duct of the liver is treated like the lung, and a perforation of any amount renders the animal a tereifa. And with regard to the duct of the heart, Rav and Shmuel disagree.
אֲזַל רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף אַמְרַהּ לִשְׁמַעְתָּא דְרַב קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אֲמַר לֵיהּ: אִי הָכִי אָמַר אַבָּא – לָא יָדַע בִּטְרֵפוֹת וְלֹא כְּלוּם.
The Gemara relates that Rabbi Ḥiyya bar Yosef went and stated the halakha of Rav, that an aorta perforated in any amount renders an animal a tereifa, before Shmuel. Shmuel said to him: If Abba, i.e., Rav, actually said so, he knows nothing at all about tereifot.
(נשבר) [נִשְׁבְּרָה] הַשִּׁדְרָה, תָּנוּ רַבָּנַן: חוּט הַשִּׁדְרָה שֶׁנִּפְסַק בְּרוּבּוֹ – דִּבְרֵי רַבִּי; רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֲפִילּוּ נִיקַּב.
§ The mishna states: If the spinal column was broken and its cord was cut, the animal is a tereifa. With regard to this the Sages taught: If the spinal cord was cut in its majority, the animal is a tereifa. This is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. Rabbi Ya’akov says: It is a tereifa even if the spinal cord was only perforated.
הוֹרָה רַבִּי כְּרַבִּי יַעֲקֹב. אָמַר רַב הוּנָא: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יַעֲקֹב.
The Gemara notes: Rabbi Yehuda HaNasi ruled in accordance with the opinion of Rabbi Ya’akov that even a small perforation of the spinal cord renders the animal a tereifa. Rav Huna says: The halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Ya’akov.
וְכַמָּה רוּבּוֹ? רַב אָמַר: רוֹב עוֹרוֹ, וְאָמְרִי לַהּ: רוֹב מוֹחוֹ.
The Gemara asks: And how much is considered a majority of the spinal cord to render the animal a tereifa? Rav says: A majority of the circumference of its surrounding membranes, the meninges. And some say a majority of the nerve tissue of the spinal cord itself. In other words, even if the meninges are intact, the animal is a tereifa if a majority of the nerve tissue is cut.
מַאן דְּאָמַר רוֹב מוֹחוֹ – כׇּל שֶׁכֵּן רוֹב עוֹרוֹ, לְמַאן דְּאָמַר רוֹב עוֹרוֹ – רוֹב מוֹחוֹ מַאי?
The Gemara notes: According to the one who says that the animal is a tereifa if a majority of the nerve tissue is severed, all the more so if a majority of the meninges is cut, since if the meninges, the protective membranes, are damaged, the nerve tissue itself will certainly be damaged soon thereafter. But according to the one who says that a tear in a majority of the meninges renders it a tereifa, what is the halakha in a case where only a majority of the nerve tissue was cut? Perhaps the intact membranes will keep the damage from spreading.
תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר נִיוְלִי אָמַר רַב הוּנָא: רוּבּוֹ שֶׁאָמְרוּ – רוֹב עוֹרוֹ, מוֹחַ זֶה – לֹא מַעֲלֶה וְלֹא מוֹרִיד.
The Gemara suggests: Come and hear a proof: As Nayyoli says that Rav Huna says: The majority of the spinal cord, which they said renders the animal a tereifa if cut, is the majority of the meninges. But this nerve tissue makes no difference.
רַב נָתָן בַּר אָבִין הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַב, בְּדַק בְּרוֹב עוֹרוֹ, וְקָא בָּדֵיק בְּרוֹב מוֹחוֹ. אֲמַר לֵיהּ: אִם רוֹב עוֹרוֹ קַיָּים, מוֹחַ זֶה אֵינוֹ מַעֲלֶה וְאֵינוֹ מוֹרִיד.
The Gemara relates that Rav Natan bar Avin was sitting before Rav. Rav Natan first checked the spinal cord to make sure that a majority of the meninges was intact, and then was checking to see that a majority of its nerve tissue was intact. Rav said to him: If a majority of the meninges is intact, this nerve tissue makes no difference.
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נִתְמָרֵךְ – פָּסוּל, נִתְמַסְמֵס – פָּסוּל. אֵיזוֹהִי הַמְרָכָה וְאֵיזוֹהִי הֲמַסְמָסָה? הַמְרָכָה – כֹּל שֶׁנִּשְׁפָּךְ כְּקִיתוֹן, (מסמסה) [הֲמַסְמָסָה] – כֹּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד.
§ Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yehoshua ben Levi says: If the spinal cord was liquefied [nitmareikh], the animal is unfit for consumption. Even if it softened [nitmasmeis], the animal is unfit, i.e., a tereifa. What is liquefaction, and what is softening? Liquefaction is any case in which the nerve tissue becomes liquid, and if the membrane is punctured it can be poured out like water from a jug. Softening is any case in which the nerve tissue cannot stand upright on its own and sags when it is not being supported.
בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד מִפְּנֵי כׇּבְדוֹ, מַאי? תֵּיקוּ. בֵּי רַב אָמְרִי: נִתְמַסְמֵס – פָּסוּל, נִתְמַזְמֵז – כָּשֵׁר. מֵיתִיבִי: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בְּהֵמָה שֶׁנִּתְמַזְמֵז מוֹחָה – טְרֵפָה! הָהִיא נִתְמַסְמֵס אִיתְּמַר.
Rabbi Yirmeya raises a dilemma: In a case where the spinal cord became unusually heavy such that it cannot stand upright due to its weight, but not due to softening or melting, what is the halakha? The Gemara responds: The question shall stand unresolved. In the study hall they say: If the spinal cord softened due to disease, the animal is unfit for consumption. But if some of its tissue softened and was emptied from the spinal cord, the animal remains kosher. The Gemara raises an objection based on a baraita: Rabbi Shimon ben Elazar says: An animal whose nerve tissue was emptied [nitmazmez] from the spinal cord is a tereifa. The Gemara responds: That version of the baraita is incorrect. In fact, the word softened [nitmasmes] was stated, not the word emptied.
אִינִי, וְהָא לֵוִי הֲוָה יָתֵיב בֵּי מַסּוּתָא, חַזְיֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דְּטַרְיֵיהּ לְרֵישֵׁיהּ, אֲמַר: נִתְמַזְמֵז מוֹחֵיהּ דְּדֵין, לָאו דְּלָא חָיֵי? אָמַר אַבָּיֵי: לָא, לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ מוֹלִיד.
The Gemara asks: Is that so, that an animal whose nerve tissue has dissolved is kosher? But didn’t it happen that Levi was sitting in the bathhouse, where he saw a certain man who banged his head severely, whereupon he said: This man’s nerve tissue has softened and been emptied? Is it not that Levi meant that the man cannot live? If so, the softening and emptying of the nerve tissue should render an animal a tereifa. Abaye said: No, he intended to say that the man cannot reproduce, since head trauma might lead to infertility.
עַד הֵיכָן חוּט הַשִּׁדְרָה? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: עַד בֵּין הַפָּרָשׁוֹת.
§ The Gemara asks: Until where does the spinal cord extend downward, such that if it is cut above that point the animal is a tereifa? Rav Yehuda says that Shmuel says: Until the point between the branches of the spinal cord that split off behind the thighs.
רַב דִּימִי בַּר יִצְחָק הֲוָה קָא בָּעֵי לְמֵיזַל לְבֵי חוֹזָאֵי, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה, אֲמַר לֵיהּ: לַיחְוֵי לִי מָר בֵּין הַפָּרָשׁוֹת הֵיכָא? אֲמַר לֵיהּ: זִיל אַיְיתִי לִי גְּדִי וְאַחְוִי לָךְ. אַיְיתִי לֵיהּ גְּדִי שָׁמֵן, אֲמַר לֵיהּ: בְּלִיעָן טְפֵי וְלָא יְדִיעַ. אַיְיתִי לֵיהּ כָּחוּשׁ, אֲמַר לֵיהּ: בְּלִיטָן טְפֵי וְלָא יְדִיעַ.
The Gemara recounts: Rav Dimi bar Yitzḥak wanted to go to Bei Ḥozai. He came before Rabbi Yehuda and said to him: Master, show me, where is the area between the branches to which Shmuel referred? Rabbi Yehuda said to him: Go bring me a kid and I will show you. Rav Dimi bar Yitzḥak brought him a choice kid with much fat. Rabbi Yehuda said to him: The location is buried very deep in the fat and is not recognizable. He brought Rabbi Yehuda a lean kid. Rabbi Yehuda said to him: The bones jut out very far, and the location is not recognizable.
אֲמַר לֵיהּ: תָּא אַגְמְרָךְ גְּמָרָא, הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל: עַד אַחַת – טְרֵפָה, שְׁלִישִׁית – כְּשֵׁרָה, שְׁנִיָּה – אֵינִי יוֹדֵעַ.
Rabbi Yehuda said to him: Come, I will teach you a tradition without showing you: This is what Shmuel said: There are three successive points around the same bone behind the pelvis at which branches diverge from the spinal cord. If the spinal cord is cut anywhere until the first gap between these branches, the animal is a tereifa. If it is severed anywhere after the third gap, i.e., after the third branch, the animal is kosher. If it was severed within the second gap, i.e., between these areas, I do not know the halakha.
בָּעֵי רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ:
Rav Huna, son of Rav Yehoshua, raises a dilemma:
