הלימוד החודש מוקדש ע”י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג’קסול וארגונה חכמת נשים ועבדותם להתיר עגונות!
האם ההלכות לגבי עציצים על ספינות במים בארץ/סמוך לארץ ישראל זהות לעציץ נקוב על גבי יתדות לגבי דיני מעשרות ושמיטה? המחלוקת הקודמת בשאלה אם כותביםגט על ספינה, האם צריך לומר "בפניי נכתב…” אינו לגבי נהרות בישראל – כולם מסכימים שנחשבים כישראל. המחלוקת היא על הים התיכון – אילו חלקים נחשבים כישראל ואילו חלקים לא. מהן האפשרויות השונות היכן נמצאים הגבולות במים? הדבר דומה למחלוקות מודרניות על מים טריטוריאליים. האם "סוריא” (צפון סוריה של היום) נחשבת לישראל או לא? לנושאים מסוימים זה נחשב כישראל, ולאחרים לא. מי שרוצה לרכוש קרקע מאינו יהודי בישראל רשאי להגיד לאינו יהודי לעשות זאת עבורו בשבת בשל חשיבותה של מצווה (לא ברור אם זה נוגע רק לכתיבת החוזה או גם לרכישה בפועל). עבד כנעני שמביא את גט השחרור שלו צריך לומר "בפני נכתב…” אבל אם במסמך נאמר גם שהבעל נתן לו כסף, שני אנשים צריכים לאמת את חתימות העדים (הצהרתו היא לא מספיק) כדי שיוכל לדרוש את הכסף. אבל אם נאמר במסמכים "כל נכסיי קנויים לך” – האם נוכל לפצל את האמירה ולומר שהעבד משוחרר אבל הכסף לא שלו עד שנאמת את העדים כראוי? אביי ורבא חולקים בעניין. בהתחלה, אביי חושב שכל המסמך יכול להיות אפקטיבי, אבל לאחר הטיעון של רבא (שמפצלים דיבורו והוא משוחרר אך לא מקבל את הכסף עדי שיש קיום שטר), אביי מחליף עמדות וסובר שהמסמך כולו לא אפקטיבי, כיוון שהוא לא חושב שאפשר לפצל דבריו ולכן הוא גם לא משוחרר.