חיפוש

הוריות יד

רוצה להקדיש שיעור?

podcast placeholder

0:00
0:00




תקציר

השיעור של היום יעלה לאחר הסיום הערב. להרשמה לסיום, לחצו כאן.

מהו סיום?

להגיע לדף בספריא, לחצו כאן.

ברייתא מפרטת את הכללים להבעת כבוד לנשיא, לאב בית דין ולחכם – כאשר כל אחד מהם זוכה לכבוד באופן שונה. הבחנה זו נקבעה על ידי רבן שמעון בן גמליאל (הנשיא) ביום שבו רבי נתן (אב בית דין) ורבי מאיר (החכם) לא היו בבית המדרש. מתוך תחושת פגיעה, הם זממו להדיח את רבן שמעון מתפקידו. אך תוכניתם נשמעה במקרה על ידי רבי יעקב בן קרשי והוא עזר לרבן שמעון בן גמליאל להכשילם.

כאשר גילה רבן שמעון את המזימה, הוא גירש אותם מבית המדרש. בתגובה, הם החלו לשלוח שאלות קשות לבית המדרש. כאשר התלמידים שבתוך בית המדרש לא הצליחו להשיב, הם שלחו את התשובות הנכונות מבחוץ. לבסוף, רבי יוסי התערב וטען שאין זה מתקבל על הדעת שהתורה תישאר מחוץ לבית המדרש בעוד שהתלמידים יושבים בתוכו. רבן שמעון הסכים להחזירם – אך קבע קנס: התורה שהם ילמדו לא תיוחס להם בשמם. כך נמסרו דברי רבי מאיר בשם "אחרים” ודברי רבי נתן בשם "יש אומרים”.

מאוחר יותר, שניהם חלמו שעליהם להתפייס עם רבן שמעון. רק רבי נתן פעל לפי החלום, אך רבן שמעון בן גמליאל לא היה נכון באמת להתפייס.

דור לאחר מכן, רבי יהודה הנשיא לימד את בנו, רבי שמעון, דבר תורה של רבי מאיר, אך ייחס אותו ל”אחרים”. כששאל אותו בנו מדוע אינו מזכיר את שמו של רבי מאיר, השיב רבי יהודה שהיו חכמים שניסו לפגוע בכבוד משפחתם. רבי שמעון השיב שהם כבר מתו, ואף לא הצליחו במזימתם. רבי יהודה התרצה והסכים לייחס את הדברים לרבי מאיר – אך בעקיפין, באומרו: משום רבי מאיר אמרו:”

רבן שמעון בן גמליאל וחכמים נוספים גם דנו בשאלה רחבה יותר: האם עדיף להיות סיני – מי שבקיא בהרבה תורה, או עוקר הרים – מי שיש לו כישורי ניתוח חזקים ויכולת "לעקור הרים.” רב יוסף היה סיני, ורבה היה עוקר הרים. אף על פי שחכמי ארץ ישראל המליצו על רב יוסף לראשות הישיבה, הוא בענווה העביר את התפקיד לרבה. רבה עמד בראש הישיבה במשך 22 שנה, ורק לאחר מותו קיבל רב יוסף את התפקיד. במשך כהונתו של רבה, נמנע רב יוסף מלקבל כבוד מתוך הערכה לרבה.

במקרה אחר, אביי, רבא, רבי זירא ורבה בר מתנה למדו יחד והיו זקוקים למנהיג. אביי נבחר, שכן דבריו לא הופרכו, בניגוד לאחרים.

הגמרא מסיימת בשאלה: מי היה גדול יותר – רבי זירא או רבה בר רב מתנה? לכל אחד מהם היו מעלות ייחודיות, והעניין נותר בלתי מוכרע – תיקו.

הוריות יד

לֹא הָיָה קָרֵב. אָמַר לוֹ: מִי הֵם הַלָּלוּ שֶׁמֵּימֵיהֶם אָנוּ שׁוֹתִים וּשְׁמוֹתָם אֵין אָנוּ מַזְכִּירִים? אֲמַר לֵיהּ: בְּנֵי אָדָם שֶׁבִּקְּשׁוּ לַעֲקוֹר כְּבוֹדְךָ וּכְבוֹד בֵּית אָבִיךָ.

it would not be sacrificed. Rabbi Yehuda HaNasi’s son said to him: Who are these Sages whose water we drink but whose names we do not mention? Rabbi Yehuda HaNasi said to him: They are people who sought to abolish your honor and the honor of your father’s house.

אֲמַר לֵיהּ: ״גַּם אַהֲבָתָם גַּם שִׂנְאָתָם גַּם קִנְאָתָם כְּבָר אָבָדָה״! אֲמַר לֵיהּ: ״הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח״. אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי מִלֵּי הֵיכָא דְּאַהֲנוֹ מַעֲשַׂיְיהוּ, רַבָּנַן לָא אַהֲנוֹ מַעֲשַׂיְיהוּ! הֲדַר אַתְנִי לֵיהּ, אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: אִילּוּ הָיָה תְּמוּרָה לֹא הָיָה קָרֵב. אָמַר רָבָא: אֲפִילּוּ רַבִּי דְּעִנְוְותָנָא הוּא (תְּנָא), ״אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר״. ״אָמַר רַבִּי מֵאִיר״ לָא אָמַר.

His son said to him, citing the verse: “Their love as well as their hatred and their envy is long ago perished” (Ecclesiastes 9:6): That was long ago and they have already died. Therefore, there is no harm in mentioning their names. Rabbi Yehuda HaNasi said to him: But it is also stated: “The enemy are come to an end; the wasted places are forever” (Psalms 9:7). Although the enemies died, the desolation that they created remains. Therefore, although they are dead, their names should not be mentioned. Rabban Shimon said to his father: These matters apply in a case where their actions were effective. In the case of these Sages, their actions were not effective. Rabbi Yehuda HaNasi then taught him: The Sages said in the name of Rabbi Meir: If it was considered a substitute, it would not be sacrificed. Rava said: Even Rabbi Yehuda HaNasi, who is humble, taught: The Sages said in the name of Rabbi Meir. But he did not say directly: Rabbi Meir said.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פְּלִיגוּ בַּהּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבָּנַן, חַד אָמַר: סִינַי עֲדִיף, וְחַד אָמַר: עוֹקֵר הָרִים עֲדִיף.

§ Rabbi Yoḥanan said: Rabban Shimon ben Gamliel and the Rabbis disagreed with regard to this matter. One said: Sinai, i.e., one who is extremely knowledgeable, is preferable; and one said: One who uproots mountains, i.e., one who is extremely incisive, is preferable.

רַב יוֹסֵף סִינַי, רַבָּה עוֹקֵר הָרִים. שְׁלַחוּ לְתַמָּן: אֵיזֶה מֵהֶם קוֹדֵם? שְׁלַחוּ לְהוּ: סִינַי עֲדִיף, דְּאָמַר מָר: הַכֹּל צְרִיכִין לְמָרֵי חִטַּיָּא, וַאֲפִילּוּ הָכִי לָא קַבֵּיל רַב יוֹסֵף עֲלֵיהּ. מְלַךְ רַבָּה עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּי שְׁנִין, וַהֲדַר מְלַךְ רַב יוֹסֵף. וְכֹל שְׁנֵי דִּמְלַךְ רַבָּה, רַב יוֹסֵף אֲפִילּוּ אוּמָּנָא לְבֵיתֵיהּ לָא (חֲלֵיף).

The Gemara relates that this is not merely a theoretical dispute; rather, at one point it had practical ramifications. Rav Yosef was Sinai; Rabba was one who uproots mountains. They sent a message from Babylonia to there, Eretz Yisrael: Which takes precedence? They sent in response: Sinai is preferable, as the Master said: Everyone requires the owner of the wheat, i.e., one who is expert in the sources. And even so, Rav Yosef did not accept upon himself the appointment of head of the yeshiva. Rabba reigned for twenty-two years, and then Rav Yosef reigned. The Gemara relates that in all those years that Rabba presided, Rav Yosef did not even call a bloodletter to his home. Rav Yosef did not assume even the slightest air of authority, in deference to Rabba, and would go to seek out the bloodletter rather than expecting that the bloodletter would accommodate him.

אַבָּיֵי וְרָבָא וְרַבִּי זֵירָא וְרַבָּה בַּר מַתְנָה הֲווֹ יָתְבִי וַהֲווֹ צְרִיכִי רֵישָׁא, אָמְרִי: כֹּל דְּאָמַר מִלְּתָא וְלָא מִפְּרִיךְ, לֶהֱוֵי רֵישָׁא. דְּכוּלְּהוּ אִיפְּרִיךְ, דְּאַבָּיֵי לָא אִיפְּרִיךְ. חַזְיֵיהּ רַבָּה לְאַבָּיֵי דִּגְבַהּ רֵישֵׁאּ, אֲמַר לֵיהּ: נַחְמָנִי, פְּתַח וְאֵימָא.

The Gemara relates: Abaye, Rava, Rabbi Zeira, and Rabba bar Mattana were sitting and studying in a group and were in need of a head for their group. They said: Let anyone who will say a matter that is not refuted be the head. Everyone’s statements were refuted, and the statement of Abaye was not refuted. Rabba saw that Abaye raised his head, i.e., he noticed that his statement was not refuted. Rabba said to him: Naḥmani, calling Abaye by his name rather than by his nickname, begin and say your lecture.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: רַבִּי זֵירָא וְרַבָּה בַּר רַב מַתְנָה הֵי מִנַּיְיהוּ עֲדִיף? רַבִּי זֵירָא חָרִיף וּמַקְשֶׁה, וְרַבָּה בַּר רַב מַתְנָה מָתוּן וּמַסֵּיק, מַאי? תֵּיקוּ.

A dilemma was raised before the Sages: Between Rabbi Zeira and Rabba bar Rav Mattana, which of them is preferable? Rabbi Zeira is incisive and raises pertinent difficulties, and Rabba bar Rav Mattana is moderate and not so incisive, but ultimately he draws the appropriate conclusions. What is the conclusion? Which is preferable? The Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved.

הֲדַרַן עֲלָךְ כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת.

העמקה

רוצה להבין מה באמת קורה מתחת לפני השטח של הסוגיה?
שיעורים, פודקאסטים והרחבות של מיטב המורות שלנו יפתחו לך עוד זוויות וכיווני חשיבה.

לשיעורי עוד על הדף באנגלית, לחצי כאן

חדשה בלימוד הגמרא?

זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.

פסיפס הלומדות שלנו

גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.

התחלתי ללמוד לפני כשנתיים בשאיפה לסיים לראשונה מסכת אחת במהלך חופשת הלידה.
אחרי מסכת אחת כבר היה קשה להפסיק…

Noa Gallant
נעה גלנט

ירוחם, ישראל

A life-changing journey started with a Chanukah family tiyul to Zippori, home of the Sanhedrin 2 years ago and continued with the Syum in Binanei Hauma where I was awed by the energy of 3000 women dedicated to learning daf Yomi. Opening my morning daily with a fresh daf, I am excited with the new insights I find enriching my life and opening new and deeper horizons for me.

Becky Goldstein
בקי גולדשטיין

Elazar gush etzion, Israel

התחלתי ללמוד דף יומי אחרי שחזרתי בתשובה ולמדתי במדרשה במגדל עוז. הלימוד טוב ומספק חומר למחשבה על נושאים הלכתיים ”קטנים” ועד לערכים גדולים ביהדות. חשוב לי להכיר את הגמרא לעומק. והצעד הקטן היום הוא ללמוד אותה בבקיאות, בעזרת השם, ומי יודע אולי גם אגיע לעיון בנושאים מעניינים. נושאים בגמרא מתחברים לחגים, לתפילה, ליחסים שבין אדם לחברו ולמקום ולשאר הדברים שמלווים באורח חיים דתי 🙂

Gaia Divo
גאיה דיבו

מצפה יריחו, ישראל

התחלתי ללמוד בשנת המדרשה במגדל עוז, בינתיים נהנית מאוד מהלימוד ומהגמרא, מעניין ומשמח מאוד!
משתדלת להצליח לעקוב כל יום, לפעמים משלימה קצת בהמשך השבוע.. מרגישה שיש עוגן מקובע ביום שלי והוא משמח מאוד!

Uriah Kesner
אוריה קסנר

חיפה , ישראל

התחלתי ללמוד לפני 4.5 שנים, כשהודיה חברה שלי פתחה קבוצת ווטסאפ ללימוד דף יומי בתחילת מסכת סנהדרין. מאז לימוד הדף נכנס לתוך היום-יום שלי והפך לאחד ממגדירי הזהות שלי ממש.

Rosenberg Foundation
קרן רוזנברג

ירושלים, ישראל

אני לומדת גמרא כעשור במסגרות שונות, ואת הדף היומי התחלתי כשחברה הציעה שאצטרף אליה לסיום בבנייני האומה. מאז אני לומדת עם פודקסט הדרן, משתדלת באופן יומי אך אם לא מספיקה, מדביקה פערים עד ערב שבת. בסבב הזה הלימוד הוא "ממעוף הציפור”, מקשיבה במהירות מוגברת תוך כדי פעילויות כמו בישול או נהיגה, וכך רוכשת היכרות עם הסוגיות ואופן ניתוחם על ידי חז”ל. בע”ה בסבב הבא, ואולי לפני, אצלול לתוכו באופן מעמיק יותר.

Yael Bir
יעל ביר

רמת גן, ישראל

התחלתי ללמוד דף יומי כאשר קיבלתי במייל ממכון שטיינזלץ את הדפים הראשונים של מסכת ברכות במייל. קודם לא ידעתי איך לקרוא אותם עד שנתתי להם להדריך אותי. הסביבה שלי לא מודעת לעניין כי אני לא מדברת על כך בפומבי. למדתי מהדפים דברים חדשים, כמו הקשר בין המבנה של בית המקדש והמשכן לגופו של האדם (יומא מה, ע”א) והקשר שלו למשפט מפורסם שמופיע בספר ההינדי "בהגוד-גיתא”. מתברר שזה רעיון כלל עולמי ולא רק יהודי

Elena Arenburg
אלנה ארנבורג

נשר, ישראל

כבר סיפרתי בסיום של מועד קטן.
הלימוד מאוד משפיעה על היום שלי כי אני לומדת עם רבנית מישל על הבוקר בזום. זה נותן טון לכל היום – בסיס למחשבות שלי .זה זכות גדול להתחיל את היום בלימוד ובתפילה. תודה רבה !

שרה-ברלוביץ
שרה ברלוביץ

ירושלים, ישראל

התחלתי ללמוד דף יומי שהתחילו מסכת כתובות, לפני 7 שנים, במסגרת קבוצת לימוד שהתפרקה די מהר, ומשם המשכתי לבד בתמיכת האיש שלי. נעזרתי בגמרת שטיינזלץ ובשיעורים מוקלטים.
הסביבה מאד תומכת ואני מקבלת המון מילים טובות לאורך כל הדרך. מאז הסיום הגדול יש תחושה שאני חלק מדבר גדול יותר.
אני לומדת בשיטת ה”7 דפים בשבוע” של הרבנית תרצה קלמן – כלומר, לא נורא אם לא הצלחת ללמוד כל יום, העיקר שגמרת ארבעה דפים בשבוע

Rachel Goldstein
רחל גולדשטיין

עתניאל, ישראל

סיום השס לנשים נתן לי מוטביציה להתחיל ללמוד דף יומי. עד אז למדתי גמרא בשבתות ועשיתי כמה סיומים. אבל לימוד יומיומי זה שונה לגמרי ופתאום כל דבר שקורה בחיים מתקשר לדף היומי.

Fogel Foundation
קרן פוגל

רתמים, ישראל

בתחילת הסבב הנוכחי הצטברו אצלי תחושות שאני לא מבינה מספיק מהי ההלכה אותה אני מקיימת בכל יום. כמו כן, כאמא לבנות רציתי לתת להן מודל נשי של לימוד תורה
שתי הסיבות האלו הובילו אותי להתחיל ללמוד. נתקלתי בתגובות מפרגנות וסקרניות איך אישה לומדת גמרא..
כמו שרואים בתמונה אני ממשיכה ללמוד גם היום ואפילו במחלקת יולדות אחרי לידת ביתי השלישית.

Noa Shiloh
נועה שילה

רבבה, ישראל

A friend in the SF Bay Area said in Dec 2019 that she might start listening on her morning drive to work. I mentioned to my husband and we decided to try the Daf when it began in Jan 2020 as part of our preparing to make Aliyah in the summer.

Hana Piotrkovsky
חנה פיוטרקובסקי

ירושלים, Israel

התחלתי ללמוד דף יומי שהתחילו מסכת כתובות, לפני 7 שנים, במסגרת קבוצת לימוד שהתפרקה די מהר, ומשם המשכתי לבד בתמיכת האיש שלי. נעזרתי בגמרת שטיינזלץ ובשיעורים מוקלטים.
הסביבה מאד תומכת ואני מקבלת המון מילים טובות לאורך כל הדרך. מאז הסיום הגדול יש תחושה שאני חלק מדבר גדול יותר.
אני לומדת בשיטת ה”7 דפים בשבוע” של הרבנית תרצה קלמן – כלומר, לא נורא אם לא הצלחת ללמוד כל יום, העיקר שגמרת ארבעה דפים בשבוע

Rachel Goldstein
רחל גולדשטיין

עתניאל, ישראל

התחלתי ללמוד דף יומי בתחילת מסכת ברכות, עוד לא ידעתי כלום. נחשפתי לסיום הש״ס, ובעצם להתחלה מחדש בתקשורת, הפתיע אותי לטובה שהיה מקום לעיסוק בתורה.
את המסכתות הראשונות למדתי, אבל לא סיימתי (חוץ מעירובין איכשהו). השנה כשהגעתי למדרשה, נכנסתי ללופ, ואני מצליחה להיות חלק, סיימתי עם החברותא שלי את כל המסכתות הקצרות, גם כשהיינו חולות קורונה ובבידודים, למדנו לבד, העיקר לא לצבור פער, ומחכות ליבמות 🙂

Eden Yeshuron
עדן ישורון

מזכרת בתיה, ישראל

התחלתי ללמוד דף יומי ממסכת נידה כי זה היה חומר הלימוד שלי אז. לאחר הסיום הגדול בבנייני האומה החלטתי להמשיך. וב”ה מאז עם הפסקות קטנות של קורונה ולידה אני משתדלת להמשיך ולהיות חלק.

זה משפיע מאוד על היום יום שלי ועל אף שאני עסוקה בלימודי הלכה ותורה כל יום, זאת המסגרת הקבועה והמחייבת ביותר שיש לי.

Moriah Taesan Michaeli
מוריה תעסן מיכאלי

גבעת הראל, ישראל

התחלתי לפני 8 שנים במדרשה. לאחרונה סיימתי מסכת תענית בלמידה עצמית ועכשיו לקראת סיום מסכת מגילה.

Daniela Baruchim
דניאלה ברוכים

רעננה, ישראל

אמא שלי למדה איתי ש”ס משנה, והתחילה ללמוד דף יומי. אני החלטתי שאני רוצה ללמוד גם. בהתחלה למדתי איתה, אח”כ הצטרפתי ללימוד דף יומי שהרב דני וינט מעביר לנוער בנים בעתניאל. במסכת עירובין עוד חברה הצטרפה אלי וכשהתחלנו פסחים הרב דני פתח לנו שעור דף יומי לבנות. מאז אנחנו לומדות איתו קבוע כל יום את הדף היומי (ובשבת אבא שלי מחליף אותו). אני נהנית מהלימוד, הוא מאתגר ומעניין

Renana Hellman
רננה הלמן

עתניאל, ישראל

התחלתי ללמוד דף יומי בסבב הקודם. זכיתי לסיים אותו במעמד המרגש של הדרן. בסבב הראשון ליווה אותי הספק, שאולי לא אצליח לעמוד בקצב ולהתמיד. בסבב השני אני לומדת ברוגע, מתוך אמונה ביכולתי ללמוד ולסיים. בסבב הלימוד הראשון ליוותה אותי חוויה מסויימת של בדידות. הדרן העניקה לי קהילת לימוד ואחוות נשים. החוויה של סיום הש”ס במעמד כה גדול כשנשים שאינן מכירות אותי, שמחות ומתרגשות עבורי , היתה חוויה מרוממת נפש

Ilanit Weil
אילנית ווייל

קיבוץ מגדל עוז, ישראל

אחי, שלומד דף יומי ממסכת ברכות, חיפש חברותא ללימוד מסכת ראש השנה והציע לי. החברותא היתה מאתגרת טכנית ורוב הזמן נעשתה דרך הטלפון, כך שבסיום המסכת נפרדו דרכינו. אחי חזר ללמוד לבד, אבל אני כבר נכבשתי בקסם הגמרא ושכנעתי את האיש שלי להצטרף אלי למסכת ביצה. מאז המשכנו הלאה, ועכשיו אנחנו מתרגשים לקראתו של סדר נשים!

Shulamit Saban
שולמית סבן

נוקדים, ישראל

שמעתי על הסיום הענק של הדף היומי ע”י נשים בבנייני האומה. רציתי גם.
החלטתי להצטרף. התחלתי ושיכנעתי את בעלי ועוד שתי חברות להצטרף. עכשיו יש לי לימוד משותף איתו בשבת ומפגש חודשי איתן בנושא (והתכתבויות תדירות על דברים מיוחדים שקראנו). הצטרפנו לקבוצות שונות בווטסאפ. אנחנו ממש נהנות. אני שומעת את השיעור מידי יום (בד”כ מהרב יוני גוטמן) וקוראת ומצטרפת לסיומים של הדרן. גם מקפידה על דף משלהן (ונהנית מאד).

Liat Citron
ליאת סיטרון

אפרת, ישראל

הוריות יד

לֹא הָיָה קָרֵב. אָמַר לוֹ: מִי הֵם הַלָּלוּ שֶׁמֵּימֵיהֶם אָנוּ שׁוֹתִים וּשְׁמוֹתָם אֵין אָנוּ מַזְכִּירִים? אֲמַר לֵיהּ: בְּנֵי אָדָם שֶׁבִּקְּשׁוּ לַעֲקוֹר כְּבוֹדְךָ וּכְבוֹד בֵּית אָבִיךָ.

it would not be sacrificed. Rabbi Yehuda HaNasi’s son said to him: Who are these Sages whose water we drink but whose names we do not mention? Rabbi Yehuda HaNasi said to him: They are people who sought to abolish your honor and the honor of your father’s house.

אֲמַר לֵיהּ: ״גַּם אַהֲבָתָם גַּם שִׂנְאָתָם גַּם קִנְאָתָם כְּבָר אָבָדָה״! אֲמַר לֵיהּ: ״הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח״. אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי מִלֵּי הֵיכָא דְּאַהֲנוֹ מַעֲשַׂיְיהוּ, רַבָּנַן לָא אַהֲנוֹ מַעֲשַׂיְיהוּ! הֲדַר אַתְנִי לֵיהּ, אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: אִילּוּ הָיָה תְּמוּרָה לֹא הָיָה קָרֵב. אָמַר רָבָא: אֲפִילּוּ רַבִּי דְּעִנְוְותָנָא הוּא (תְּנָא), ״אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר״. ״אָמַר רַבִּי מֵאִיר״ לָא אָמַר.

His son said to him, citing the verse: “Their love as well as their hatred and their envy is long ago perished” (Ecclesiastes 9:6): That was long ago and they have already died. Therefore, there is no harm in mentioning their names. Rabbi Yehuda HaNasi said to him: But it is also stated: “The enemy are come to an end; the wasted places are forever” (Psalms 9:7). Although the enemies died, the desolation that they created remains. Therefore, although they are dead, their names should not be mentioned. Rabban Shimon said to his father: These matters apply in a case where their actions were effective. In the case of these Sages, their actions were not effective. Rabbi Yehuda HaNasi then taught him: The Sages said in the name of Rabbi Meir: If it was considered a substitute, it would not be sacrificed. Rava said: Even Rabbi Yehuda HaNasi, who is humble, taught: The Sages said in the name of Rabbi Meir. But he did not say directly: Rabbi Meir said.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פְּלִיגוּ בַּהּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבָּנַן, חַד אָמַר: סִינַי עֲדִיף, וְחַד אָמַר: עוֹקֵר הָרִים עֲדִיף.

§ Rabbi Yoḥanan said: Rabban Shimon ben Gamliel and the Rabbis disagreed with regard to this matter. One said: Sinai, i.e., one who is extremely knowledgeable, is preferable; and one said: One who uproots mountains, i.e., one who is extremely incisive, is preferable.

רַב יוֹסֵף סִינַי, רַבָּה עוֹקֵר הָרִים. שְׁלַחוּ לְתַמָּן: אֵיזֶה מֵהֶם קוֹדֵם? שְׁלַחוּ לְהוּ: סִינַי עֲדִיף, דְּאָמַר מָר: הַכֹּל צְרִיכִין לְמָרֵי חִטַּיָּא, וַאֲפִילּוּ הָכִי לָא קַבֵּיל רַב יוֹסֵף עֲלֵיהּ. מְלַךְ רַבָּה עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּי שְׁנִין, וַהֲדַר מְלַךְ רַב יוֹסֵף. וְכֹל שְׁנֵי דִּמְלַךְ רַבָּה, רַב יוֹסֵף אֲפִילּוּ אוּמָּנָא לְבֵיתֵיהּ לָא (חֲלֵיף).

The Gemara relates that this is not merely a theoretical dispute; rather, at one point it had practical ramifications. Rav Yosef was Sinai; Rabba was one who uproots mountains. They sent a message from Babylonia to there, Eretz Yisrael: Which takes precedence? They sent in response: Sinai is preferable, as the Master said: Everyone requires the owner of the wheat, i.e., one who is expert in the sources. And even so, Rav Yosef did not accept upon himself the appointment of head of the yeshiva. Rabba reigned for twenty-two years, and then Rav Yosef reigned. The Gemara relates that in all those years that Rabba presided, Rav Yosef did not even call a bloodletter to his home. Rav Yosef did not assume even the slightest air of authority, in deference to Rabba, and would go to seek out the bloodletter rather than expecting that the bloodletter would accommodate him.

אַבָּיֵי וְרָבָא וְרַבִּי זֵירָא וְרַבָּה בַּר מַתְנָה הֲווֹ יָתְבִי וַהֲווֹ צְרִיכִי רֵישָׁא, אָמְרִי: כֹּל דְּאָמַר מִלְּתָא וְלָא מִפְּרִיךְ, לֶהֱוֵי רֵישָׁא. דְּכוּלְּהוּ אִיפְּרִיךְ, דְּאַבָּיֵי לָא אִיפְּרִיךְ. חַזְיֵיהּ רַבָּה לְאַבָּיֵי דִּגְבַהּ רֵישֵׁאּ, אֲמַר לֵיהּ: נַחְמָנִי, פְּתַח וְאֵימָא.

The Gemara relates: Abaye, Rava, Rabbi Zeira, and Rabba bar Mattana were sitting and studying in a group and were in need of a head for their group. They said: Let anyone who will say a matter that is not refuted be the head. Everyone’s statements were refuted, and the statement of Abaye was not refuted. Rabba saw that Abaye raised his head, i.e., he noticed that his statement was not refuted. Rabba said to him: Naḥmani, calling Abaye by his name rather than by his nickname, begin and say your lecture.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: רַבִּי זֵירָא וְרַבָּה בַּר רַב מַתְנָה הֵי מִנַּיְיהוּ עֲדִיף? רַבִּי זֵירָא חָרִיף וּמַקְשֶׁה, וְרַבָּה בַּר רַב מַתְנָה מָתוּן וּמַסֵּיק, מַאי? תֵּיקוּ.

A dilemma was raised before the Sages: Between Rabbi Zeira and Rabba bar Rav Mattana, which of them is preferable? Rabbi Zeira is incisive and raises pertinent difficulties, and Rabba bar Rav Mattana is moderate and not so incisive, but ultimately he draws the appropriate conclusions. What is the conclusion? Which is preferable? The Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved.

הֲדַרַן עֲלָךְ כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת.

רוצה לעקוב אחרי התכנים ולהמשיך ללמוד?

ביצירת חשבון עוד היום ניתן לעקוב אחרי ההתקדמות שלך, לסמן מה למדת, ולעקוב אחרי השיעורים שמעניינים אותך.

לנקות את כל הפריטים מהרשימה?

פעולה זו תסיר את כל הפריטים בחלק זה כולל ההתקדמות וההיסטוריה. שימי לב: לא ניתן לשחזר פעולה זו.

ביטול
מחיקה

האם את/ה בטוח/ה שברצונך למחוק פריט זה?

תאבד/י את כל ההתקדמות או ההיסטוריה הקשורות לפריט זה.

ביטול
מחיקה