הלימוד החודש מוקדש ע”י אדם, קרולין, מיכל, ג’וש, בני, איזי, גלי, שים, זואי, זק’י ויהודה לע”נ אפריים בן קיילה וברוך.
הלימוד החודש מוקדש ע”י אדם, קרולין, מיכל, ג’וש, בני, איזי, גלי, שים, זואי, זק’י ויהודה לע”נ אפריים בן קיילה וברוך.
הלימוד השבוע מוקדש ע”י מרק גולדשטיין לכבוד אשתו רינה.
רוצה להקדיש שיעור?
תקציר
רבין בר חיננא אמר בשם עולא בשם רבי חנינא שהלכה כרבי שמעון שזורי במקרה מסויים ובנוסף, בכל מקום אחר שהביע דעה. רב פפא ורב נחמן בר יצחק מזהים כל אחד את המקרה הספיציפי שבו פסק רבי חנינא כרבי שמעון שזורי. אחד מציע שמדובר באופן המדידה של 40 סאה בתוך כלי גדול (שידה) לעניין טומאה. השני מציע שמדובר בדין המחמיר של טומאת משקין – ובאופן ספציפי, על אילו משקאות חלה טומאה ייחודית זו.
הגמרא מביאה מעשה שהיה ברבי שמעון שזורי שנתערבו לו פירות טבולים (שלא עושרו) בפירות מתוקנים, ורבי טרפון הורה לו לקנות פירות מן השוק כדי לעשר מהם עליהם. בגרסה אחרת, רבי טרפון הורה לו לקנות פירות מן אינו יהודים. עצה זו מנותחת דרך שתי נקודות מבט: האם קנייה מהשוק נחשבת כמעושרת מדאורייתא משום שרוב עמי הארץ מעשרים, או שמא בעלות של אינם יהודים על קרקע בארץ ישראל מפקיעה את חיוב המעשר מן התורה. רב פפא מאשר לרב יימר בר שלמיא שהלכה כרבי שמעון שזורי אפילו במקרה ספציפי זה.
כמו כן, מנותחת מימרתו של רב בנוגע לקרע ביריעת ספר תורה. רב פוסק שקרע המשתרע על פני שתי שורות ניתן לתפור, אך קרע של שלוש שורות אינו ניתן לתיקון. דין זה הוגבל על ידי רבה זוטא, שהבחין בין קלף "חדש” ל”ישן”, דבר שאינו מוגדר לפי שנים אלא לפי השאלה האם הקלף עובד בעפצים. יתרה מכך, התפירה חייבת להיעשות בגידים ולא בחוט רגיל. שאלה נותרה ללא הכרעה האם שיעורים אלו חלים כאשר הקרע מתרחש בין העמודות או בין השורות.
בנוגע לכתיבת מזוזה, רב חננאל בשם רב קובע שאם נכתבה שתי מילים בשורה, היא כשרה. רב נחמן מסביר שניתן לכתוב אותה כעין שירה – למשל, שתי מילים, אחר כך שלוש, ואז אחת. כאשר הוקשה עליו מברייתא, הוא מבחין בין הדרישות של ספר תורה לאלו של מזוזה. הגמרא מבהירה שאף שניתן לכתוב מזוזה כעין שירה, אסור לעשותה כמין "קובה” (אוהל) או כמין "זנב” (הולך ומתרחב או הולך ומתקצר).
קיים דיון בנוגע למילים האחרונות של המזוזה, "על הארץ”. האם עליהן להופיע בסוף השיטה או בתחילתה? שתי הדעות משקפות משמעויות סמליות שונות: אחת מדגישה את גובה השמים מעל הארץ, בעוד השנייה מדגישה את המרחק ביניהם.
רב חלבו מזכיר את רב הונא, שהיה כורך את המזוזה משמאל לימין ועשה את הפרשיות "סתומות”. על כך מובא קושי מפסקו של רבי מאיר, שהיה עושה את הפרשיות "פתוחות”.
כלים
הלימוד החודש מוקדש ע”י אדם, קרולין, מיכל, ג’וש, בני, איזי, גלי, שים, זואי, זק’י ויהודה לע”נ אפריים בן קיילה וברוך.
הלימוד החודש מוקדש ע”י אדם, קרולין, מיכל, ג’וש, בני, איזי, גלי, שים, זואי, זק’י ויהודה לע”נ אפריים בן קיילה וברוך.
הלימוד השבוע מוקדש ע”י מרק גולדשטיין לכבוד אשתו רינה.
מנחות לא
אַשִּׁידָּה, דִּתְנַן: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נִמְדֶּדֶת מִבִּפְנִים, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מִבַּחוּץ, וּמוֹדִים אֵלּוּ וְאֵלּוּ שֶׁאֵין עוֹבִי הָרַגְלַיִם וְעוֹבִי הַלְּבִזְבְּזִין נִמְדָּד.
that Rabbi Ḥanina’s statement was with regard to a chest, as we learned in a mishna (Kelim 18:1): A wooden chest that is large enough to contain forty se’a is not susceptible to contracting ritual impurity, since it is no longer considered a vessel. In determining its capacity, Beit Shammai say that it is measured on the inside, and Beit Hillel say that it is measured on the outside so that the volume of the walls of the chest itself is included in the measurement. And both Beit Shammai and Beit Hillel concede that the volume of the legs and the volume of the rims [halevazbazin] are not measured.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מוֹדִים שֶׁעוֹבִי הָרַגְלַיִם וְעוֹבִי הַלְּבִזְבְּזִין נִמְדָּד, וּבֵינֵיהֶן אֵין נִמְדָּד. רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר: אִם הָיוּ רַגְלַיִם גְּבוֹהוֹת טֶפַח – אֵין בֵּינֵיהֶן נִמְדָּד, וְאִם לָאו – בֵּינֵיהֶן נִמְדָּד.
Rabbi Yosei says: They concede that the volume of the legs and the volume of the rims are measured, but the space enclosed between the rims and the legs is not measured. Rabbi Shimon Shezuri says: If the legs were one handbreadth high then the space between the legs is not measured, since the area has an independent significance, but if the space is not one handbreadth high, the space between the legs is measured as part of the chest. It is with regard to this statement that Rabbi Ḥanina said the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri.
רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אַיַּיִן, דִּתְנַן: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: שֶׁמֶן תְּחִלָּה לְעוֹלָם, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף הַדְּבָשׁ, רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר: אַף הַיָּיִן. מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר יַיִן לָא? אֵימָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר: יָיִן.
Rav Naḥman bar Yitzḥak said that Rabbi Ḥanina’s statement was with regard to wine, as we learned in a mishna (Teharot 3:2): Rabbi Meir says: Oil, an example of a liquid, that contracted impurity, is always considered to have first-degree ritual impurity, even if it came into contact with an item that was impure with second-degree ritual impurity, which, according to the standard halakhot of ritual impurity, should result in it having third-degree ritual impurity. And the Rabbis say that this is the halakha even with regard to honey. Rabbi Shimon Shezuri says: This is the halakha even with regard to wine. The Gemara asks: By inference, is that to say that the first tanna holds that wine is not considered a liquid? Rather, say as follows: Rabbi Shimon Shezuri says: Wine is considered a liquid, but oil and honey are not.
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי: פַּעַם אַחַת נִתְעָרֵב לִי טֶבֶל בְּחוּלִּין, וּבָאתִי וְשָׁאַלְתִּי אֶת רַבִּי טַרְפוֹן, וְאָמַר לִי: לֵךְ קַח לְךָ מִן הַשּׁוּק וְעַשֵּׂר עָלָיו.
§ The Gemara relates another statement of Rabbi Shimon Shezuri: It is taught in a baraita that Rabbi Shimon Shezuri said: Once, my untithed produce became mixed together with a greater quantity of non-sacred, i.e., tithed, produce, and I came and asked Rabbi Tarfon how I should separate tithes from the untithed produce that was mixed with the tithed produce. And he said to me: Go and take from the market doubtfully tithed produce, which requires the removal of tithes by rabbinic law, and separate tithes from it on behalf of the untithed produce that is mixed with the tithed produce.
קָסָבַר דְּאוֹרָיְיתָא בְּרוּבָּא בָּטֵל, וְרוֹב עַמֵּי הָאָרֶץ מְעַשְּׂרִים הֵן, וְהָוֵה לֵיהּ כְּתוֹרֵם מִן הַפְּטוּר עַל הַפְּטוּר.
The Gemara explains: Rabbi Tarfon holds that by Torah law the minority of untithed produce is nullified in the majority of tithed produce and is therefore exempt from tithes; it is by rabbinic law that it is not nullified and one is obligated to separate tithes from it. And additionally, he holds that the majority of those who are unreliable with regard to tithes [amei ha’aretz] do separate tithes, in which case by Torah law one is not obligated to separate tithes from produce purchased from the market. And therefore, if Rabbi Shimon Shezuri receives produce from an am ha’aretz, he is considered by Torah law to be separating tithes from exempt produce on behalf of exempt produce, while all of it is obligated in tithes by rabbinic law.
וְלֵימָא לֵיהּ: ״לֵךְ קַח מִן הַגּוֹי״, קָסָבַר: אֵין קִנְיָן לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעַ מִיַּד מַעֲשֵׂר, וְהָוֵה לֵיהּ מִן הַחִיּוּב עַל הַפְּטוּר.
The Gemara suggests: But let Rabbi Tarfon say to him: Go and take produce from a gentile. Since it is exempt from tithes by Torah law but requires tithing by rabbinic law, he could then separate tithes from this produce on behalf of the untithed produce that is nullified by the tithed produce. The Gemara explains: Rabbi Tarfon holds that a gentile has no acquisition of land in Eretz Yisrael to abrogate the sanctity of the land, thereby removing it from the obligation to tithe its produce. And therefore, if Rabbi Shimon Shezuri were to take produce from a gentile, he would be considered to be separating tithes from produce that is obligated in tithes by Torah law on behalf of exempt produce, which one may not do.
אִיכָּא דְאָמְרִי, אֲמַר לֵיהּ: ״לֵךְ קַח מִן הַגּוֹי״, קָסָבַר יֵשׁ קִנְיָן לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעַ מִיַּד מַעֲשֵׂר, וְהָוֵה לֵיהּ מִן הַפְּטוּר עַל הַפְּטוּר.
There are those who say that Rabbi Tarfon said to him: Go and take produce from a gentile and separate tithes from it on behalf of the untithed produce that is intermingled in the majority of tithed produce. Accordingly, Rabbi Tarfon holds that a gentile has acquisition of land in Eretz Yisrael to abrogate the sanctity of the land, thereby removing it from the obligation to tithe its produce. And therefore, if Rabbi Shimon Shezuri takes produce from a gentile, he is considered, by Torah law, to be separating tithes from exempt produce on behalf of exempt produce, while all of it is obligated in tithes by rabbinic law.
וְלֵימָא לֵיהּ: ״קַח מֵהַשּׁוּק״, קָסָבַר: אֵין רוֹב עַמֵּי הָאָרֶץ מְעַשְּׂרִין.
The Gemara suggests: But let Rabbi Tarfon say to him: Go and take produce from an am ha’aretz in the market and separate tithes from it on behalf of the mixed untithed produce. The Gemara explains: Rabbi Tarfon holds that the majority of amei ha’aretz do not separate tithes, in which case he is considered to be separating tithes from produce that is obligated in tithes by Torah law on behalf of exempt produce.
שְׁלַח לֵיהּ רַב יֵימַר בַּר שֶׁלֶמְיָא לְרַב פָּפָּא: הָא דְּאָמַר רָבִין בַּר חִינָּנָא אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כׇּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, אַף בְּנִתְעָרֵב לֵיהּ טֶבֶל בְּחוּלִּין?
Rav Yeimar bar Shelamya sent the following question to Rav Pappa: That which Ravin bar Ḥinnana said that Ulla says that Rabbi Ḥanina says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri, and moreover, any place where Rabbi Shimon Shezuri taught a halakha, the halakha is in accordance with his opinion, was that said even with regard to the case of one whose untithed produce became mixed together with non-sacred, i.e., tithed, produce, or was Rabbi Ḥanina referring only to cases where Rabbi Shimon Shezuri stated his opinion in the Mishna, but not in a baraita?
אֲמַר לֵיהּ: אִין, אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲמַר לִי מָר זוּטְרָא, קָשֵׁי בַּהּ רַבִּי חֲנִינָא מִסּוּרָא: פְּשִׁיטָא!
Rav Pappa said to him: Yes, the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri even with regard to untithed produce that was mixed together with tithed produce. Rav Ashi said: Mar Zutra said to me: Rabbi Ḥanina of Sura raised a difficulty with this: Isn’t it obvious?
מִי קָאָמַר בְּמִשְׁנָתֵינוּ? ״כׇּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה״ קָאָמַר.
Does Rabbi Ḥanina say that wherever Rabbi Shimon Shezuri taught a halakha in our Mishna the halakha is in accordance with his opinion? Rather, he says that any place where he taught a halakha the halakha is in accordance with his opinion, and this applies even to baraitot.
אָמַר רַב זְעֵירָא, אָמַר רַב חֲנַנְאֵל, אָמַר רַב: קֶרַע הַבָּא בִּשְׁנֵי שִׁיטִין – יִתְפּוֹר, בְּשָׁלֹשׁ – אַל יִתְפּוֹר. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה זוּטֵי לְרַב אָשֵׁי: הָכִי אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא, הָא דְּאָמְרִינַן ״בְּשָׁלֹשׁ אַל יִתְפּוֹר״ – לָא אֲמַרַן אֶלָּא בְּעַתִּיקָתָא, אֲבָל חַדְתָּתָא – לֵית לַן בַּהּ.
§ Rav Ze’eira says that Rav Ḥananel says that Rav says: If a tear in the parchment of a Torah scroll extends into two lines, one can sew the parchment to render the scroll fit, but if it extends into three lines then one cannot sew it to render it fit. Rabba Zuti said to Rav Ashi: This is what Rabbi Yirmeya of Difti said in the name of Rava: That which we say, that if the tear extends into three lines one cannot sew it to render it fit, we say only with regard to old sheets of parchment. But in the case of new sheets of parchment, we have no problem with it.
וְלָא עַתִּיקָתָא עַתִּיקָתָא מַמַּשׁ, וְלָא חַדְתָּתָא חַדְתָּתָא מַמַּשׁ, אֶלָּא הָא דְּלָא אֲפִיצָן, הָא דַּאֲפִיצָן, וְהָנֵי מִילֵּי בְּגִידִין, אֲבָל בִּגְרָדִין – לָא.
The Gemara adds: And old does not mean literally old, and new does not mean literally new. Rather, those sheets of parchment that are not processed with gall are labeled as old and cannot be sewn, whereas those sheets of parchment that are processed with gall are labeled as new and can be sewn. And this statement, that one can sew the parchment and render it fit, applies to sewing it with sinew; but if one sews the parchment with thread [bigradin], it is not rendered fit.
בָּעֵי רַב יְהוּדָה בַּר אַבָּא: בֵּין דַּף לְדַף, בֵּין שִׁיטָה לְשִׁיטָה, מַאי? תֵּיקוּ.
Rav Yehuda bar Abba asks: If the tear occurred in the space between one column and another column but it was of the length that had it occurred inside a column it would have extended more than three lines, and similarly, if the tear occurred between one line and another line horizontally, but not tearing through any letters, what is the halakha? No answer was found, and therefore the dilemma shall stand unresolved.
אָמַר רַבִּי זְעֵירִי, אָמַר רַב חֲנַנְאֵל, אָמַר רַב: מְזוּזָה שֶׁכְּתָבָהּ שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם, כְּשֵׁרָה. אִיבַּעְיָא לְהוּ: שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ וְאַחַת, מַהוּ? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁעֲשָׂאָהּ כְּשִׁירָה. מֵיתִיבִי: עֲשָׂאָהּ כְּשִׁירָה, אוֹ שִׁירָה כְּמוֹתָהּ – פְּסוּלָה! כִּי תַּנְיָא הָהִיא בְּסֵפֶר תּוֹרָה.
§ Rabbi Ze’eiri says that Rav Ḥananel says that Rav says: A mezuza that one wrote two by two, i.e., two words on each line, is fit. A dilemma was raised before the Sages: If one wrote two words on one line, and three words on the following line, and one word on the line after that, what is the halakha? Rav Naḥman bar Yitzḥak said: All the more so that it is fit, as he prepared it as one writes a poem in the Torah scroll. The song sung by the Jewish people at the sea after the Exodus is written in lines whose length is not uniform. The Gemara raises an objection from a baraita: If one wrote it as one writes a poem in the Torah, or if one wrote a poem in the Torah as one writes it, it is unfit. The Gemara answers: When that baraita is taught, it is referring to a Torah scroll, not a mezuza.
אִתְּמַר נָמֵי: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב אַחָא בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְזוּזָה שֶׁעֲשָׂאָהּ שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ וְאַחַת – כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂנָּה כְּקוּבָּה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂנָּה כְּזָנָב.
It was stated by amora’im as well: Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says, and some say it was Rav Aḥa bar bar Ḥana who says that Rabbi Yoḥanan says: With regard to a mezuza that one prepared with two words on one line, and three words on the following line, and one word on the line after that, it is fit, provided that he does not prepare it like the shape of a tent, i.e., progressively widening the lines, starting with a line of one word, then a line of two words and a line of three, and provided that he does not prepare it like the shape of a tail, progressively shortening the lines, from three words to two to one.
אָמַר רַב חִסְדָּא: ״עַל הָאָרֶץ״ בְּשִׁיטָה אַחֲרוֹנָה, אִיכָּא דְּאָמְרִי: בְּסוֹף שִׁיטָה, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: בִּתְחִלַּת שִׁיטָה.
§ Rav Ḥisda says: One writes the last two words of a mezuza, al ha’aretz, meaning “above the earth” (Deuteronomy 11:21), by themselves on the final line, without the preceding word. The Sages disagreed as to how this is done. Some say that one writes this phrase at the end of the final line, and some say that one writes it at the beginning of the final line.
מַאן דְּאָמַר בְּסוֹף שִׁיטָה, כִ״גְבֹהַּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ״, וּמַאן דְּאָמַר בִּתְחִילַּת שִׁיטָה, כִּי הֵיכִי דִּמְרַחֲקָא שָׁמַיִם מֵאֶרֶץ.
The Gemara explains their dispute: The one who says that one writes it at the end of the final line interprets the verse: “That your days may be multiplied, and the days of your children, upon the land which the Lord swore unto your fathers to give them, as the days of the heaven above the earth,” in a similar manner to the verse: “For as the heaven is high above the earth” (Psalms 103:11). Consequently, if one writes “above the earth” at the end of the final line, it will appropriately be below the term “the heaven” at the end of the previous line. And the one who says that one writes it at the beginning of the final line explains the phrase “as the days of the heaven above the earth” as meaning: Just as the heaven is far from the earth. Consequently, if one writes “above the earth” at the beginning of the final line, it is far from the term “the heaven” at the end of the previous line.
אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ: חֲזֵינָא לֵיהּ לְרַב הוּנָא דְּכָרֵיךְ לַהּ מֵ״אֶחָד״ כְּלַפֵּי ״שְׁמַע״, וְעוֹשֶׂה פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ סְתוּמוֹת.
Rabbi Ḥelbo said: I saw Rav Huna wrap a written mezuza from the word eḥad to the word shema, i.e., rolling it from left to right, as the first verse written in a mezuza is: “Listen [Shema], O Israel, the Lord our God, the Lord is one [eḥad]” (Deuteronomy 6:4). And he prepared the two passages of the mezuza in the closed manner, i.e., starting the second passage (Deuteronomy 11:13–21) on the same line that he finished writing the first passage (Deuteronomy 6:4–9).
מֵיתִיבִי: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: רַבִּי מֵאִיר הָיָה כּוֹתְבָהּ עַל דּוּכְסוּסְטוֹס כְּמִין דַּף,
The Gemara raises an objection from a baraita: Rabbi Shimon ben Elazar said: Rabbi Meir would write a mezuza on dokhsostos, the inner layer of animal hide, not on parchment, which is from the outer layer, and he would prepare it like a column of a Torah scroll, i.e., long and narrow.
כלים
העמקה
רוצה להבין מה באמת קורה מתחת לפני השטח של הסוגיה?
שיעורים, פודקאסטים והרחבות של מיטב המורות שלנו יפתחו לך עוד זוויות וכיווני חשיבה.
חדשה בלימוד הגמרא?
זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.
פסיפס הלומדות שלנו
גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.
התחלתי ללמוד דף יומי באמצע תקופת הקורונה, שאבא שלי סיפר לי על קבוצה של בנות שתיפתח ביישוב שלנו ותלמד דף יומי כל יום. הרבה זמן רציתי להצטרף לזה וזאת הייתה ההזדמנות בשבילי. הצטרפתי במסכת שקלים ובאמצע הייתה הפסקה קצרה. כיום אני כבר לומדת באולפנה ולומדת דף יומי לבד מתוך גמרא של טיינזלץ.
עתניאל, ישראל
רבנית מישל הציתה אש התלמוד בלבבות בביניני האומה ואני נדלקתי. היא פתחה פתח ותמכה במתחילות כמוני ואפשרה לנו להתקדם בצעדים נכונים וטובים. הקימה מערך שלם שמסובב את הלומדות בסביבה תומכת וכך נכנסתי למסלול לימוד מעשיר שאין כמוה. הדרן יצר קהילה גדולה וחזקה שמאפשרת התקדמות מכל נקודת מוצא. יש דיבוק לומדות שמחזק את ההתמדה של כולנו. כל פניה ושאלה נענית בזריזות ויסודיות. תודה גם למגי על כל העזרה.
נתניה, ישראל
התחלתי לפני כמה שנים אבל רק בסבב הזה זכיתי ללמוד יום יום ולסיים מסכתות
רעננה, ישראל
הצטרפתי ללומדות בתחילת מסכת תענית. ההתרגשות שלי ושל המשפחה היתה גדולה מאוד, והיא הולכת וגוברת עם כל סיום שאני זוכה לו. במשך שנים רבות רציתי להצטרף ומשום מה זה לא קרה… ב”ה מצאתי לפני מספר חודשים פרסום של הדרן, ומיד הצטרפתי והתאהבתי. הדף היומי שינה את חיי ממש והפך כל יום- ליום של תורה. מודה לכן מקרב ליבי ומאחלת לכולנו לימוד פורה מתוך אהבת התורה ולומדיה.
חיספין רמת הגולן, ישראל
אחרי שראיתי את הסיום הנשי של הדף היומי בבנייני האומה זה ריגש אותי ועורר בי את הרצון להצטרף. לא למדתי גמרא קודם לכן בכלל, אז הכל היה לי חדש, ולכן אני לומדת בעיקר מהשיעורים פה בהדרן, בשוטנשטיין או בחוברות ושיננתם.
בית שמש, ישראל
בסוף הסבב הקודם ראיתי את השמחה הגדולה שבסיום הלימוד, בעלי סיים כבר בפעם השלישית וכמובן הסיום הנשי בבנייני האומה וחשבתי שאולי זו הזדמנות עבורי למשהו חדש.
למרות שאני שונה בסביבה שלי, מי ששומע על הלימוד שלי מפרגן מאוד.
אני מנסה ללמוד קצת בכל יום, גם אם לא את כל הדף ובסך הכל אני בדרך כלל עומדת בקצב.
הלימוד מעניק המון משמעות ליום יום ועושה סדר בלמוד תורה, שתמיד היה (ועדיין) שאיפה. אבל אין כמו קביעות
טל מנשה, ישראל
. לא תמיד נהניתי מלימוד גמרא כילדה.,בל כהתבגרתי התחלתי לאהוב את זה שוב. התחלתי ללמוד מסכת סוטה בדף היומי לפני כחמש עשרה שנה ואז הפסקתי.הגעתי לסיום הגדול של הדרן לפני שנתיים וזה נתן לי השראה. והתחלתי ללמוד למשך כמה ימים ואז היתה לי פריצת דיסק והפסקתי…עד אלול השנה. אז התחלתי עם מסכת ביצה וב”ה אני מצליחה לעמוד בקצב. המשפחה מאוד תומכת בי ויש כמה שגם לומדים את זה במקביל. אני אוהבת שיש עוגן כל יום.
בית שמש, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי בתחילת מסכת ברכות, עוד לא ידעתי כלום. נחשפתי לסיום הש״ס, ובעצם להתחלה מחדש בתקשורת, הפתיע אותי לטובה שהיה מקום לעיסוק בתורה.
את המסכתות הראשונות למדתי, אבל לא סיימתי (חוץ מעירובין איכשהו). השנה כשהגעתי למדרשה, נכנסתי ללופ, ואני מצליחה להיות חלק, סיימתי עם החברותא שלי את כל המסכתות הקצרות, גם כשהיינו חולות קורונה ובבידודים, למדנו לבד, העיקר לא לצבור פער, ומחכות ליבמות 🙂
מזכרת בתיה, ישראל
רציתי לקבל ידע בתחום שהרגשתי שהוא גדול וחשוב אך נעלם ממני. הלימוד מעניק אתגר וסיפוק ומעמיק את תחושת השייכות שלי לתורה וליהדות
עלי זהב – לשם, ישראל
התחלתי מעט לפני תחילת הסבב הנוכחי. אני נהנית מהאתגר של להמשיך להתמיד, מרגעים של "אהה, מפה זה הגיע!” ומהאתגר האינטלקטואלי
לוד, ישראל
בתחילת הסבב הנוכחי של לימוד הדף היומי, נחשפתי לחגיגות המרגשות באירועי הסיום ברחבי העולם. והבטחתי לעצמי שבקרוב אצטרף גם למעגל הלומדות. הסבב התחיל כאשר הייתי בתחילת דרכי בתוכנית קרן אריאל להכשרת יועצות הלכה של נשמ”ת. לא הצלחתי להוסיף את ההתחייבות לדף היומי על הלימוד האינטנסיבי של תוכנית היועצות. בבוקר למחרת המבחן הסופי בנשמ”ת, התחלתי את לימוד הדף במסכת סוכה ומאז לא הפסקתי.
קרית גת, ישראל
"
גם אני התחלתי בסבב הנוכחי וב””ה הצלחתי לסיים את רוב המסכתות . בזכות הרבנית מישל משתדלת לפתוח את היום בשיעור הזום בשעה 6:20 .הלימוד הפך להיות חלק משמעותי בחיי ויש ימים בהם אני מצליחה לחזור על הדף עם מלמדים נוספים ששיעוריהם נמצאים במרשתת. שמחה להיות חלק מקהילת לומדות ברחבי העולם. ובמיוחד לשמש דוגמה לנכדותיי שאי””ה יגדלו לדור שלימוד תורה לנשים יהיה משהו שבשגרה. "
נתניה, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי אחרי שחזרתי בתשובה ולמדתי במדרשה במגדל עוז. הלימוד טוב ומספק חומר למחשבה על נושאים הלכתיים ”קטנים” ועד לערכים גדולים ביהדות. חשוב לי להכיר את הגמרא לעומק. והצעד הקטן היום הוא ללמוד אותה בבקיאות, בעזרת השם, ומי יודע אולי גם אגיע לעיון בנושאים מעניינים. נושאים בגמרא מתחברים לחגים, לתפילה, ליחסים שבין אדם לחברו ולמקום ולשאר הדברים שמלווים באורח חיים דתי 🙂
מצפה יריחו, ישראל
התחלתי ללמוד בסבב הנוכחי לפני כשנתיים .הסביבה מתפעלת ותומכת מאוד. אני משתדלת ללמוד מכל ההסכתים הנוספים שיש באתר הדרן. אני עורכת כל סיום מסכת שיעור בביתי לכ20 נשים שמחכות בקוצר רוח למפגשים האלו.
יהוד, ישראל
הייתי לפני שנתיים בסיום הדרן נשים בבנייני האומה והחלטתי להתחיל. אפילו רק כמה דפים, אולי רק פרק, אולי רק מסכת… בינתיים סיימתי רבע שס ותכף את כל סדר מועד בה.
הסביבה תומכת ומפרגנת. אני בת יחידה עם ארבעה אחים שכולם לומדים דף יומי. מדי פעם אנחנו עושים סיומים יחד באירועים משפחתיים. ממש מרגש. מסכת שבת סיימנו כולנו יחד עם אבא שלנו!
אני שומעת כל יום פודקאסט בהליכה או בנסיעה ואחכ לומדת את הגמרא.
מרכז שפירא, ישראל
התחלתי מחוג במסכת קידושין שהעבירה הרבנית רייסנר במסגרת בית המדרש כלנה בגבעת שמואל; לאחר מכן התחיל סבב הדף היומי אז הצטרפתי. לסביבה לקח זמן לעכל אבל היום כולם תומכים ומשתתפים איתי. הלימוד לעתים מעניין ומעשיר ולעתים קשה ואף הזוי… אך אני ממשיכה קדימה. הוא משפיע על היומיום שלי קודם כל במרדף אחרי הדף, וגם במושגים הרבים שלמדתי ובידע שהועשרתי בו, חלקו ממש מעשי
ראש העין, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי שהתחילו מסכת כתובות, לפני 7 שנים, במסגרת קבוצת לימוד שהתפרקה די מהר, ומשם המשכתי לבד בתמיכת האיש שלי. נעזרתי בגמרת שטיינזלץ ובשיעורים מוקלטים.
הסביבה מאד תומכת ואני מקבלת המון מילים טובות לאורך כל הדרך. מאז הסיום הגדול יש תחושה שאני חלק מדבר גדול יותר.
אני לומדת בשיטת ה”7 דפים בשבוע” של הרבנית תרצה קלמן – כלומר, לא נורא אם לא הצלחת ללמוד כל יום, העיקר שגמרת ארבעה דפים בשבוע
עתניאל, ישראל
אמא שלי למדה איתי ש”ס משנה, והתחילה ללמוד דף יומי. אני החלטתי שאני רוצה ללמוד גם. בהתחלה למדתי איתה, אח”כ הצטרפתי ללימוד דף יומי שהרב דני וינט מעביר לנוער בנים בעתניאל. במסכת עירובין עוד חברה הצטרפה אלי וכשהתחלנו פסחים הרב דני פתח לנו שעור דף יומי לבנות. מאז אנחנו לומדות איתו קבוע כל יום את הדף היומי (ובשבת אבא שלי מחליף אותו). אני נהנית מהלימוד, הוא מאתגר ומעניין
עתניאל, ישראל
התחלתי בסיום הש”ס, יצאתי באורות. נשברתי פעמיים, ובשתיהם הרבנית מישל עודדה להמשיך איפה שכולם בסבב ולהשלים כשאוכל, וכך עשיתי וכיום השלמתי הכל. מדהים אותי שאני לומדת כל יום קצת, אפילו בחדר הלידה, בבידוד או בחו”ל. לאט לאט יותר נינוחה בסוגיות. לא כולם מבינים את הרצון, בפרט כפמניסטית. חשה סיפוק גדול להכיר את המושגים וצורת החשיבה. החלום זה להמשיך ולהתמיד ובמקביל ללמוד איך מהסוגיות נוצרה והתפתחה ההלכה.
מודיעין, ישראל
למדתי גמרא מכיתה ז- ט ב Maimonides School ואחרי העליה שלי בגיל 14 לימוד הגמרא, שלא היה כל כך מקובל בימים אלה, היה די ספוראדי. אחרי "ההתגלות” בבנייני האומה התחלתי ללמוד בעיקר בדרך הביתה למדתי מפוקקטסים שונים. לאט לאט ראיתי שאני תמיד חוזרת לרבנית מישל פרבר. באיזה שהוא שלב התחלתי ללמוד בזום בשעה 7:10 .
היום "אין מצב” שאני אתחיל את היום שלי ללא לימוד עם הרבנית מישל עם כוס הקפה שלי!!
חשמונאים, ישראל
מנחות לא
אַשִּׁידָּה, דִּתְנַן: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נִמְדֶּדֶת מִבִּפְנִים, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מִבַּחוּץ, וּמוֹדִים אֵלּוּ וְאֵלּוּ שֶׁאֵין עוֹבִי הָרַגְלַיִם וְעוֹבִי הַלְּבִזְבְּזִין נִמְדָּד.
that Rabbi Ḥanina’s statement was with regard to a chest, as we learned in a mishna (Kelim 18:1): A wooden chest that is large enough to contain forty se’a is not susceptible to contracting ritual impurity, since it is no longer considered a vessel. In determining its capacity, Beit Shammai say that it is measured on the inside, and Beit Hillel say that it is measured on the outside so that the volume of the walls of the chest itself is included in the measurement. And both Beit Shammai and Beit Hillel concede that the volume of the legs and the volume of the rims [halevazbazin] are not measured.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מוֹדִים שֶׁעוֹבִי הָרַגְלַיִם וְעוֹבִי הַלְּבִזְבְּזִין נִמְדָּד, וּבֵינֵיהֶן אֵין נִמְדָּד. רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר: אִם הָיוּ רַגְלַיִם גְּבוֹהוֹת טֶפַח – אֵין בֵּינֵיהֶן נִמְדָּד, וְאִם לָאו – בֵּינֵיהֶן נִמְדָּד.
Rabbi Yosei says: They concede that the volume of the legs and the volume of the rims are measured, but the space enclosed between the rims and the legs is not measured. Rabbi Shimon Shezuri says: If the legs were one handbreadth high then the space between the legs is not measured, since the area has an independent significance, but if the space is not one handbreadth high, the space between the legs is measured as part of the chest. It is with regard to this statement that Rabbi Ḥanina said the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri.
רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אַיַּיִן, דִּתְנַן: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: שֶׁמֶן תְּחִלָּה לְעוֹלָם, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף הַדְּבָשׁ, רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר: אַף הַיָּיִן. מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר יַיִן לָא? אֵימָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר: יָיִן.
Rav Naḥman bar Yitzḥak said that Rabbi Ḥanina’s statement was with regard to wine, as we learned in a mishna (Teharot 3:2): Rabbi Meir says: Oil, an example of a liquid, that contracted impurity, is always considered to have first-degree ritual impurity, even if it came into contact with an item that was impure with second-degree ritual impurity, which, according to the standard halakhot of ritual impurity, should result in it having third-degree ritual impurity. And the Rabbis say that this is the halakha even with regard to honey. Rabbi Shimon Shezuri says: This is the halakha even with regard to wine. The Gemara asks: By inference, is that to say that the first tanna holds that wine is not considered a liquid? Rather, say as follows: Rabbi Shimon Shezuri says: Wine is considered a liquid, but oil and honey are not.
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי: פַּעַם אַחַת נִתְעָרֵב לִי טֶבֶל בְּחוּלִּין, וּבָאתִי וְשָׁאַלְתִּי אֶת רַבִּי טַרְפוֹן, וְאָמַר לִי: לֵךְ קַח לְךָ מִן הַשּׁוּק וְעַשֵּׂר עָלָיו.
§ The Gemara relates another statement of Rabbi Shimon Shezuri: It is taught in a baraita that Rabbi Shimon Shezuri said: Once, my untithed produce became mixed together with a greater quantity of non-sacred, i.e., tithed, produce, and I came and asked Rabbi Tarfon how I should separate tithes from the untithed produce that was mixed with the tithed produce. And he said to me: Go and take from the market doubtfully tithed produce, which requires the removal of tithes by rabbinic law, and separate tithes from it on behalf of the untithed produce that is mixed with the tithed produce.
קָסָבַר דְּאוֹרָיְיתָא בְּרוּבָּא בָּטֵל, וְרוֹב עַמֵּי הָאָרֶץ מְעַשְּׂרִים הֵן, וְהָוֵה לֵיהּ כְּתוֹרֵם מִן הַפְּטוּר עַל הַפְּטוּר.
The Gemara explains: Rabbi Tarfon holds that by Torah law the minority of untithed produce is nullified in the majority of tithed produce and is therefore exempt from tithes; it is by rabbinic law that it is not nullified and one is obligated to separate tithes from it. And additionally, he holds that the majority of those who are unreliable with regard to tithes [amei ha’aretz] do separate tithes, in which case by Torah law one is not obligated to separate tithes from produce purchased from the market. And therefore, if Rabbi Shimon Shezuri receives produce from an am ha’aretz, he is considered by Torah law to be separating tithes from exempt produce on behalf of exempt produce, while all of it is obligated in tithes by rabbinic law.
וְלֵימָא לֵיהּ: ״לֵךְ קַח מִן הַגּוֹי״, קָסָבַר: אֵין קִנְיָן לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעַ מִיַּד מַעֲשֵׂר, וְהָוֵה לֵיהּ מִן הַחִיּוּב עַל הַפְּטוּר.
The Gemara suggests: But let Rabbi Tarfon say to him: Go and take produce from a gentile. Since it is exempt from tithes by Torah law but requires tithing by rabbinic law, he could then separate tithes from this produce on behalf of the untithed produce that is nullified by the tithed produce. The Gemara explains: Rabbi Tarfon holds that a gentile has no acquisition of land in Eretz Yisrael to abrogate the sanctity of the land, thereby removing it from the obligation to tithe its produce. And therefore, if Rabbi Shimon Shezuri were to take produce from a gentile, he would be considered to be separating tithes from produce that is obligated in tithes by Torah law on behalf of exempt produce, which one may not do.
אִיכָּא דְאָמְרִי, אֲמַר לֵיהּ: ״לֵךְ קַח מִן הַגּוֹי״, קָסָבַר יֵשׁ קִנְיָן לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעַ מִיַּד מַעֲשֵׂר, וְהָוֵה לֵיהּ מִן הַפְּטוּר עַל הַפְּטוּר.
There are those who say that Rabbi Tarfon said to him: Go and take produce from a gentile and separate tithes from it on behalf of the untithed produce that is intermingled in the majority of tithed produce. Accordingly, Rabbi Tarfon holds that a gentile has acquisition of land in Eretz Yisrael to abrogate the sanctity of the land, thereby removing it from the obligation to tithe its produce. And therefore, if Rabbi Shimon Shezuri takes produce from a gentile, he is considered, by Torah law, to be separating tithes from exempt produce on behalf of exempt produce, while all of it is obligated in tithes by rabbinic law.
וְלֵימָא לֵיהּ: ״קַח מֵהַשּׁוּק״, קָסָבַר: אֵין רוֹב עַמֵּי הָאָרֶץ מְעַשְּׂרִין.
The Gemara suggests: But let Rabbi Tarfon say to him: Go and take produce from an am ha’aretz in the market and separate tithes from it on behalf of the mixed untithed produce. The Gemara explains: Rabbi Tarfon holds that the majority of amei ha’aretz do not separate tithes, in which case he is considered to be separating tithes from produce that is obligated in tithes by Torah law on behalf of exempt produce.
שְׁלַח לֵיהּ רַב יֵימַר בַּר שֶׁלֶמְיָא לְרַב פָּפָּא: הָא דְּאָמַר רָבִין בַּר חִינָּנָא אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כׇּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, אַף בְּנִתְעָרֵב לֵיהּ טֶבֶל בְּחוּלִּין?
Rav Yeimar bar Shelamya sent the following question to Rav Pappa: That which Ravin bar Ḥinnana said that Ulla says that Rabbi Ḥanina says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri, and moreover, any place where Rabbi Shimon Shezuri taught a halakha, the halakha is in accordance with his opinion, was that said even with regard to the case of one whose untithed produce became mixed together with non-sacred, i.e., tithed, produce, or was Rabbi Ḥanina referring only to cases where Rabbi Shimon Shezuri stated his opinion in the Mishna, but not in a baraita?
אֲמַר לֵיהּ: אִין, אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲמַר לִי מָר זוּטְרָא, קָשֵׁי בַּהּ רַבִּי חֲנִינָא מִסּוּרָא: פְּשִׁיטָא!
Rav Pappa said to him: Yes, the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri even with regard to untithed produce that was mixed together with tithed produce. Rav Ashi said: Mar Zutra said to me: Rabbi Ḥanina of Sura raised a difficulty with this: Isn’t it obvious?
מִי קָאָמַר בְּמִשְׁנָתֵינוּ? ״כׇּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה״ קָאָמַר.
Does Rabbi Ḥanina say that wherever Rabbi Shimon Shezuri taught a halakha in our Mishna the halakha is in accordance with his opinion? Rather, he says that any place where he taught a halakha the halakha is in accordance with his opinion, and this applies even to baraitot.
אָמַר רַב זְעֵירָא, אָמַר רַב חֲנַנְאֵל, אָמַר רַב: קֶרַע הַבָּא בִּשְׁנֵי שִׁיטִין – יִתְפּוֹר, בְּשָׁלֹשׁ – אַל יִתְפּוֹר. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה זוּטֵי לְרַב אָשֵׁי: הָכִי אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא, הָא דְּאָמְרִינַן ״בְּשָׁלֹשׁ אַל יִתְפּוֹר״ – לָא אֲמַרַן אֶלָּא בְּעַתִּיקָתָא, אֲבָל חַדְתָּתָא – לֵית לַן בַּהּ.
§ Rav Ze’eira says that Rav Ḥananel says that Rav says: If a tear in the parchment of a Torah scroll extends into two lines, one can sew the parchment to render the scroll fit, but if it extends into three lines then one cannot sew it to render it fit. Rabba Zuti said to Rav Ashi: This is what Rabbi Yirmeya of Difti said in the name of Rava: That which we say, that if the tear extends into three lines one cannot sew it to render it fit, we say only with regard to old sheets of parchment. But in the case of new sheets of parchment, we have no problem with it.
וְלָא עַתִּיקָתָא עַתִּיקָתָא מַמַּשׁ, וְלָא חַדְתָּתָא חַדְתָּתָא מַמַּשׁ, אֶלָּא הָא דְּלָא אֲפִיצָן, הָא דַּאֲפִיצָן, וְהָנֵי מִילֵּי בְּגִידִין, אֲבָל בִּגְרָדִין – לָא.
The Gemara adds: And old does not mean literally old, and new does not mean literally new. Rather, those sheets of parchment that are not processed with gall are labeled as old and cannot be sewn, whereas those sheets of parchment that are processed with gall are labeled as new and can be sewn. And this statement, that one can sew the parchment and render it fit, applies to sewing it with sinew; but if one sews the parchment with thread [bigradin], it is not rendered fit.
בָּעֵי רַב יְהוּדָה בַּר אַבָּא: בֵּין דַּף לְדַף, בֵּין שִׁיטָה לְשִׁיטָה, מַאי? תֵּיקוּ.
Rav Yehuda bar Abba asks: If the tear occurred in the space between one column and another column but it was of the length that had it occurred inside a column it would have extended more than three lines, and similarly, if the tear occurred between one line and another line horizontally, but not tearing through any letters, what is the halakha? No answer was found, and therefore the dilemma shall stand unresolved.
אָמַר רַבִּי זְעֵירִי, אָמַר רַב חֲנַנְאֵל, אָמַר רַב: מְזוּזָה שֶׁכְּתָבָהּ שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם, כְּשֵׁרָה. אִיבַּעְיָא לְהוּ: שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ וְאַחַת, מַהוּ? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁעֲשָׂאָהּ כְּשִׁירָה. מֵיתִיבִי: עֲשָׂאָהּ כְּשִׁירָה, אוֹ שִׁירָה כְּמוֹתָהּ – פְּסוּלָה! כִּי תַּנְיָא הָהִיא בְּסֵפֶר תּוֹרָה.
§ Rabbi Ze’eiri says that Rav Ḥananel says that Rav says: A mezuza that one wrote two by two, i.e., two words on each line, is fit. A dilemma was raised before the Sages: If one wrote two words on one line, and three words on the following line, and one word on the line after that, what is the halakha? Rav Naḥman bar Yitzḥak said: All the more so that it is fit, as he prepared it as one writes a poem in the Torah scroll. The song sung by the Jewish people at the sea after the Exodus is written in lines whose length is not uniform. The Gemara raises an objection from a baraita: If one wrote it as one writes a poem in the Torah, or if one wrote a poem in the Torah as one writes it, it is unfit. The Gemara answers: When that baraita is taught, it is referring to a Torah scroll, not a mezuza.
אִתְּמַר נָמֵי: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב אַחָא בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְזוּזָה שֶׁעֲשָׂאָהּ שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ וְאַחַת – כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂנָּה כְּקוּבָּה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂנָּה כְּזָנָב.
It was stated by amora’im as well: Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says, and some say it was Rav Aḥa bar bar Ḥana who says that Rabbi Yoḥanan says: With regard to a mezuza that one prepared with two words on one line, and three words on the following line, and one word on the line after that, it is fit, provided that he does not prepare it like the shape of a tent, i.e., progressively widening the lines, starting with a line of one word, then a line of two words and a line of three, and provided that he does not prepare it like the shape of a tail, progressively shortening the lines, from three words to two to one.
אָמַר רַב חִסְדָּא: ״עַל הָאָרֶץ״ בְּשִׁיטָה אַחֲרוֹנָה, אִיכָּא דְּאָמְרִי: בְּסוֹף שִׁיטָה, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: בִּתְחִלַּת שִׁיטָה.
§ Rav Ḥisda says: One writes the last two words of a mezuza, al ha’aretz, meaning “above the earth” (Deuteronomy 11:21), by themselves on the final line, without the preceding word. The Sages disagreed as to how this is done. Some say that one writes this phrase at the end of the final line, and some say that one writes it at the beginning of the final line.
מַאן דְּאָמַר בְּסוֹף שִׁיטָה, כִ״גְבֹהַּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ״, וּמַאן דְּאָמַר בִּתְחִילַּת שִׁיטָה, כִּי הֵיכִי דִּמְרַחֲקָא שָׁמַיִם מֵאֶרֶץ.
The Gemara explains their dispute: The one who says that one writes it at the end of the final line interprets the verse: “That your days may be multiplied, and the days of your children, upon the land which the Lord swore unto your fathers to give them, as the days of the heaven above the earth,” in a similar manner to the verse: “For as the heaven is high above the earth” (Psalms 103:11). Consequently, if one writes “above the earth” at the end of the final line, it will appropriately be below the term “the heaven” at the end of the previous line. And the one who says that one writes it at the beginning of the final line explains the phrase “as the days of the heaven above the earth” as meaning: Just as the heaven is far from the earth. Consequently, if one writes “above the earth” at the beginning of the final line, it is far from the term “the heaven” at the end of the previous line.
אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ: חֲזֵינָא לֵיהּ לְרַב הוּנָא דְּכָרֵיךְ לַהּ מֵ״אֶחָד״ כְּלַפֵּי ״שְׁמַע״, וְעוֹשֶׂה פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ סְתוּמוֹת.
Rabbi Ḥelbo said: I saw Rav Huna wrap a written mezuza from the word eḥad to the word shema, i.e., rolling it from left to right, as the first verse written in a mezuza is: “Listen [Shema], O Israel, the Lord our God, the Lord is one [eḥad]” (Deuteronomy 6:4). And he prepared the two passages of the mezuza in the closed manner, i.e., starting the second passage (Deuteronomy 11:13–21) on the same line that he finished writing the first passage (Deuteronomy 6:4–9).
מֵיתִיבִי: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: רַבִּי מֵאִיר הָיָה כּוֹתְבָהּ עַל דּוּכְסוּסְטוֹס כְּמִין דַּף,
The Gemara raises an objection from a baraita: Rabbi Shimon ben Elazar said: Rabbi Meir would write a mezuza on dokhsostos, the inner layer of animal hide, not on parchment, which is from the outer layer, and he would prepare it like a column of a Torah scroll, i.e., long and narrow.
