הלימוד החודש מוקדש ע”י מרכי גלזר לע”נ רחל אביבה בת דבורה חנה
רוצה להקדיש שיעור?
כלים
הלימוד החודש מוקדש ע”י מרכי גלזר לע”נ רחל אביבה בת דבורה חנה
הדף היום מוקדש ע”י ג’וודי שוורץ לע”נ אביה ר’ יחזקאל שרגא בן יהודה לייב הלוי ואסתר לאופר תידור.
הדף היום מוקדש ע”י אדם פלונקה לע”נ משה רבינו, משה בן עמרם.
מנחות מד
זִיל טְפֵי.
is more lowly than a woman, and therefore it is appropriate to recite an additional blessing on not having been born a slave.
תָּנוּ רַבָּנַן: חִלָּזוֹן זֶה, גּוּפוֹ דּוֹמֶה לַיָּם, וּבְרִיָּיתוֹ דּוֹמָה לְדָג, וְעוֹלֶה אֶחָד לְשִׁבְעִים שָׁנָה, וּבְדָמוֹ צוֹבְעִין תְּכֵלֶת, לְפִיכָךְ דָּמָיו יְקָרִים.
§ The Sages taught: This ḥilazon, which is the source of the sky-blue dye used in ritual fringes, has the following characteristics: Its body resembles the sea, its form resembles that of a fish, it emerges once in seventy years, and with its blood one dyes wool sky-blue for ritual fringes. It is scarce, and therefore it is expensive.
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי נָתָן: אֵין לָךְ כׇּל מִצְוָה קַלָּה שֶׁכְּתוּבָה בְּתוֹרָה, שֶׁאֵין מַתַּן שְׂכָרָהּ בְּעוֹלָם הַזֶּה, וְלָעוֹלָם הַבָּא אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה. צֵא וּלְמַד מִמִּצְוַת צִיצִית.
It is taught in a baraita that Rabbi Natan says: There is no mitzva, however minor, that is written in the Torah, for which there is no reward given in this world; and in the World-to-Come I do not know how much reward is given. Go and learn from the following incident concerning the mitzva of ritual fringes.
מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה זָהִיר בְּמִצְוַת צִיצִית, שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ זוֹנָה בִּכְרַכֵּי הַיָּם שֶׁנּוֹטֶלֶת אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים בִּשְׂכָרָהּ, שִׁיגֵּר לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים וְקָבַע לָהּ זְמַן, כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ, בָּא וְיָשַׁב עַל הַפֶּתַח.
There was an incident involving a certain man who was diligent about the mitzva of ritual fringes. This man heard that there was a prostitute in one of the cities overseas who took four hundred gold coins as her payment. He sent her four hundred gold coins and fixed a time to meet with her. When his time came, he came and sat at the entrance to her house.
נִכְנְסָה שִׁפְחָתָהּ וְאָמְרָה לָהּ: אוֹתוֹ אָדָם שֶׁשִּׁיגֵּר לִיךְ אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים בָּא וְיָשַׁב עַל הַפֶּתַח. אָמְרָה הִיא: יִכָּנֵס. נִכְנַס, הִצִּיעָה לוֹ שֶׁבַע מִטּוֹת, שֵׁשׁ שֶׁל כֶּסֶף וְאַחַת שֶׁל זָהָב, וּבֵין כׇּל אַחַת וְאַחַת סוּלָּם שֶׁל כֶּסֶף, וְעֶלְיוֹנָה שֶׁל זָהָב.
The maidservant of that prostitute entered and said to her: That man who sent you four hundred gold coins came and sat at the entrance. She said: Let him enter. He entered. She arranged seven beds for him, six of silver and one of gold. Between each and every one of them there was a ladder made of silver, and the top bed was the one that was made of gold.
עָלְתָה וְיָשְׁבָה עַל גַּבֵּי עֶלְיוֹנָה כְּשֶׁהִיא עֲרוּמָּה, וְאַף הוּא עָלָה לֵישֵׁב עָרוֹם כְּנֶגְדָּהּ, בָּאוּ אַרְבַּע צִיצִיּוֹתָיו וְטָפְחוּ לוֹ עַל פָּנָיו, נִשְׁמַט וְיָשַׁב לוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע, וְאַף הִיא נִשְׁמְטָה וְיָשְׁבָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע. אָמְרָה לוֹ: גַּפָּהּ שֶׁל רוֹמִי, שֶׁאֵינִי מַנִּיחָתְךָ עַד שֶׁתֹּאמַר לִי מָה מוּם רָאִיתָ בִּי.
She went up and sat naked on the top bed, and he too went up in order to sit naked facing her. In the meantime, his four ritual fringes came and slapped him on his face. He dropped down and sat himself on the ground, and she also dropped down and sat on the ground. She said to him: I take an oath by the gappa of Rome that I will not allow you to go until you tell me what defect you saw in me.
אָמַר לָהּ: הָעֲבוֹדָה, שֶׁלֹּא רָאִיתִי אִשָּׁה יָפֶה כְּמוֹתֵךְ, אֶלָּא מִצְוָה אַחַת צִיוָּנוּ ה׳ אֱלֹהֵינוּ וְצִיצִית שְׁמָהּ, וּכְתִיב בָּהּ: ״אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״ שְׁתֵּי פְעָמִים – אֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לִיפָּרַע, וַאֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לְשַׁלֵּם שָׂכָר. עַכְשָׁיו נִדְמוּ עָלַי כְּאַרְבָּעָה עֵדִים.
He said to her: I take an oath by the Temple service that I never saw a woman as beautiful as you. But there is one mitzva that the Lord, our God, commanded us, and its name is ritual fringes, and in the passage where it is commanded, it is written twice: “I am the Lord your God” (Numbers 15:41). The doubling of this phrase indicates: I am the one who will punish those who transgress My mitzvot, and I am the one who will reward those who fulfill them. Now, said the man, the four sets of ritual fringes appeared to me as if they were four witnesses who will testify against me.
אָמְרָה לוֹ: אֵינִי (מניחך) [מַנִּיחָתְךָ] עַד שֶׁתֹּאמַר לִי מָה שִׁמְךָ, וּמָה שֵׁם עִירְךָ, וּמָה שֵׁם רַבְּךָ, וּמָה שֵׁם מִדְרָשְׁךָ שֶׁאַתָּה לָמֵד בּוֹ תּוֹרָה. כָּתַב וְנָתַן בְּיָדָהּ.
She said to him: I will not allow you to go until you tell me: What is your name, and what is the name of your city, and what is the name of your teacher, and what is the name of the study hall in which you studied Torah? He wrote the information and placed it in her hand.
עָמְדָה וְחִילְּקָהּ כׇּל נְכָסֶיהָ, שְׁלִישׁ לַמַּלְכוּת, וּשְׁלִישׁ לַעֲנִיִּים, וּשְׁלִישׁ נָטְלָה בְּיָדָהּ, חוּץ מֵאוֹתָן מַצָּעוֹת.
She arose and divided all of her property, giving one-third as a bribe to the government, one-third to the poor, and she took one-third with her in her possession, in addition to those beds of gold and silver.
וּבָאת לְבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי חִיָּיא. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, צַוֵּה עָלַי וְיַעֲשׂוּנִי גִּיּוֹרֶת. אָמַר לָהּ: בִּתִּי, שֶׁמָּא עֵינַיִךְ נָתַתְּ בְּאֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים. הוֹצִיאָהּ כְּתָב מִיָּדָהּ וְנָתְנָה לוֹ. אָמַר לָהּ: לְכִי זְכִי בְּמִקָּחִךְ.
She came to the study hall of Rabbi Ḥiyya and said to him: My teacher, instruct your students concerning me and have them make me a convert. Rabbi Ḥiyya said to her: My daughter, perhaps you set your sights on one of the students and that is why you want to convert? She took the note the student had given her from her hand and gave it to Rabbi Ḥiyya. He said to her: Go take possession of your purchase.
אוֹתָן מַצָּעוֹת שֶׁהִצִּיעָה לוֹ בְּאִיסּוּר, הִצִּיעָה לוֹ בְּהֶיתֵּר. זֶה מַתַּן שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלָעוֹלָם הַבָּא אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה.
Those beds that she had arranged for him in a prohibited fashion, she now arranged for him in a permitted fashion. The Gemara completes its point about the reward of mitzvot and points out how this story illustrates the concept: This is the reward given to him in this world, and with regard to the World-to-Come, I do not know how much reward he will be given.
אָמַר רַב יְהוּדָה: טַלִּית שְׁאוּלָה, כׇּל שְׁלֹשִׁים יוֹם פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית, מִיכָּן וְאֵילָךְ חַיֶּיבֶת.
§ Rav Yehuda says: In the case of a borrowed cloak, for the first thirty days it is exempt from ritual fringes; from then on it is obligated.
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַדָּר בְּפוּנְדְּקִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהַשּׂוֹכֵר בַּיִת בְּחוּץ לָאָרֶץ – כׇּל שְׁלֹשִׁים יוֹם פָּטוּר מִן הַמְּזוּזָה, מִיכָּן וְאֵילָךְ חַיָּיב. אֲבָל הַשּׂוֹכֵר בַּיִת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – עוֹשֶׂה מְזוּזָה לְאַלְתַּר, מִשּׁוּם יִישּׁוּב דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
The Gemara notes: That distinction is also taught in a baraita: In the case of one who resides in a guesthouse [pundaki] in Eretz Yisrael, or one who rents a house outside of Eretz Yisrael, for the first thirty days he is exempt from the mitzva of mezuza; from then on he is obligated. But one who rents a house in Eretz Yisrael must affix a mezuza immediately, due to the settlement of Eretz Yisrael.
תְּפִלָּה שֶׁל יָד אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת. אָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ, אֲבָל אֵין לוֹ – מְעַכֶּבֶת.
§ The mishna teaches: Absence of the phylacteries of the arm does not prevent fulfillment of the mitzva of the phylacteries of the head, and absence of the phylacteries of the head does not prevent fulfillment of the mitzva of the phylacteries of the arm. Rav Ḥisda said: They taught this only in a case where one has the other phylacteries, but they are not with him or he is unable to wear them for some reason. But if he does not have the other phylacteries at all, then their absence does prevent the fulfillment of the mitzva to don the phylacteries that he has.
אָמְרוּ לוֹ: אָמַרְתָּ? אֲמַר לְהוּ: לָא, אֶלָּא מַאן דְּלֵית לֵיהּ תְּרֵי מִצְוֹת, חַד מִצְוָה נָמֵי לָא לֶיעְבֵּיד?! וּמֵעִיקָּרָא מַאי סְבַר? גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִפְשַׁע.
Later on, the students said to him: Do you still say that? Rav Ḥisda said to them: No, rather I would say the opposite: Concerning one who does not have the ability to fulfill two mitzvot, should he also not perform the one mitzva that he does have the ability to fulfill? The Gemara asks: And what did he hold initially when he said not to don one of the phylacteries in the absence of the other? The Gemara answers: He held that it was due to a rabbinic decree, lest he be negligent and not try to acquire the phylacteries that he lacks.
אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: כֹּל שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ תְּפִילִּין עוֹבֵר בִּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה.
Rav Sheshet says: Anyone who does not don phylacteries violates eight positive mitzvot. This is referring to the mitzva to don phylacteries of the arm and head, each of which is mentioned in four different passages (Exodus 13:9; Exodus 13:16; Deuteronomy 6:8; Deuteronomy 11:18).
וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ צִיצִית בְּבִגְדוֹ עוֹבֵר בַּחֲמִשָּׁה עֲשֵׂה.
And anyone who does not have ritual fringes on his garments violates five positive mitzvot. This is because the mitzva of ritual fringes is stated four times in the primary passage concerning ritual fringes in Numbers: “That they prepare for themselves strings…and they shall put on the fringe of the corner a sky-blue thread. And it shall be to you for a fringe that you may look upon it and remember all the commandments of the Lord” (Numbers 15:38–39). An additional command appears in the verse: “You shall prepare yourself twisted cords” (Deuteronomy 22:12).
וְכׇל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה לַדּוּכָן, עוֹבֵר בִּשְׁלֹשָׁה עֲשֵׂה.
And any priest who does not ascend the platform to recite the Priestly Benediction violates three positive mitzvot expressed in the verses: “So you shall bless the children of Israel; you shall say to them” (Numbers 6:23), and: “And they shall put My name upon the children of Israel” (Numbers 6:27).
כֹּל שֶׁאֵין לוֹ מְזוּזָה בְּפִתְחוֹ עוֹבֵר בִּשְׁנֵי עֲשֵׂה, ״וּכְתַבְתָּם״ ״וּכְתַבְתָּם״.
Anyone who does not have a mezuza in his doorway violates two positive mitzvot, stated in the verses: “And you shall write them on the doorposts of your house” (Deuteronomy 6:9), and: “And you shall write them on the doorposts of your house” (Deuteronomy 11:20).
וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כׇּל הַמַּנִּיחַ תְּפִילִּין מַאֲרִיךְ יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר:
And Reish Lakish says: Anyone who dons phylacteries lives a long life, as it is stated:
״ה׳ עֲלֵיהֶם יִחְיוּ וּלְכׇל בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי וְתַחֲלִימֵנִי וְהַחֲיֵנִי״.
“The Lord is upon them, they will live, and altogether therein is the life of my spirit; and have me recover, and make me to live” (Isaiah 38:16). This is interpreted as referring to those who don phylacteries, which contain the name of the Lord, on their heads; as a result, they will live, be healed and merit long life.
מַתְנִי׳ הַסּוֹלֶת וְהַשֶּׁמֶן אֵין מְעַכְּבִין אֶת הַיַּיִן, וְלֹא הַיַּיִן מְעַכְּבָן. הַמַּתָּנוֹת שֶׁעַל הַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן אֵין מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ.
MISHNA: The mishna returns to discussing the halakhot of meal offerings, which are the central theme of this tractate. The absence of the fine flour and the oil for the meal offering accompanying burnt offerings and peace offerings does not prevent libation of the wine, and the absence of the wine for libation does not prevent sacrifice of the flour and the oil. Failure to perform some of the placements of blood on the external altar does not prevent fulfillment of the mitzva with the other placements, as even if the priest performed only one placement of blood, the offering effects atonement after the fact.
גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ – הָבֵא מִנְחָה, וְאַחַר כָּךְ הָבֵא נְסָכִים. רַבִּי אוֹמֵר: ״זֶבַח וּנְסָכִים״ – הָבֵא זֶבַח, וְאַחַר כָּךְ הָבֵא נְסָכִים.
GEMARA: The Sages taught in a baraita: The verse concerning the additional offerings sacrificed on Sukkot and the Eighth Day of Assembly states: “And their meal offering and their libations for the bulls, for the rams and for the lambs” (Numbers 29:18). This indicates that after the animal is sacrificed, one must bring the meal offering and then bring the libations. Rabbi Yehuda HaNasi says that since the verse states: “To bring an offering made by fire to the Lord, a burnt offering, and a meal offering, an animal offering, and libations, each on its own day” (Leviticus 23:37), one must bring the animal offering and then bring the libations, and only then bring the meal offering.
וְרַבִּי נָמֵי הָכְתִיב ״וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״? הָהוּא מִיבְּעֵי לְ״מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ בַּלַּיְלָה, וּ״מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ אֲפִילּוּ לְמָחָר.
The Gemara asks: But according to Rabbi Yehuda HaNasi also, isn’t it written: “And their meal offering and their libations,” indicating that the meal offering precedes the libations? The Gemara answers: That verse is necessary in order to teach that once the animals have been sacrificed during the day, their meal offering and their libations may be offered even at night, and similarly, their meal offering and their libations may be offered even the next day.
וְרַבָּנַן נָמֵי, הָכְתִיב ״זֶבַח וּנְסָכִים״? הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לִכְדִזְעֵירִי, דְּאָמַר זְעֵירִי: אֵין נְסָכִים מִתְקַדְּשִׁין אֶלָּא בִּשְׁחִיטַת הַזֶּבַח.
The Gemara asks: But according to the Rabbis also, isn’t it written: “An animal offering, and libations,” indicating that the libations immediately follow the animal offering and precede the meal offering? The Gemara answers: That verse is necessary to teach that the halakha is in accordance with the statement of Ze’eiri, as Ze’eiri says: The libations that accompany animal offerings are consecrated only through the slaughter of the animal offering. This means that once the animal is slaughtered, the libations that were set aside to be brought with that animal offering cannot be diverted to accompany a different animal offering.
וְרַבִּי נָמֵי מִיבְּעֵי לֵיהּ לִכְדִזְעֵירִי, וְרַבָּנַן נָמֵי מִיבְּעֵי לְהוּ לְ״מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ בַּלַּיְלָה, וּ״מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ אֲפִילּוּ לְמָחָר!
The Gemara points out that both opinions remain difficult: But Rabbi Yehuda HaNasi should also require the phrase “an animal offering, and libations” to teach that the halakha is in accordance with the statement of Ze’eiri. And the Rabbis should also require the phrase “and their meal offering and their libations” to indicate that their meal offering and their libations may be offered even at night, and their meal offering and their libations may be offered even the next day.
אֶלָּא, הַיְינוּ טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן, דִּכְתִיב ״עֹלָה וּמִנְחָה״, וְרַבִּי נָמֵי הָכְתִיב ״עֹלָה וּמִנְחָה״?
The Gemara offers a different explanation of the dispute in the baraita: Rather, this is the reasoning of the Rabbis, as it is written in the verse: “To bring an offering made by fire to the Lord, a burnt offering, and a meal offering, an animal offering, and libations, each on its own day.” The Rabbis derive from this that the meal offering should be offered immediately following the animal burnt offering. The Gemara asks: But according to Rabbi Yehuda HaNasi also, isn’t it written: “A burnt offering, and a meal offering”?
אֶלָּא, בְּבָאִים עִם הַזֶּבַח דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּמִנְחָה וְאַחַר כָּךְ נְסָכִים, דְּהָכְתִיב ״עֹלָה וּמִנְחָה״. כִּי פְּלִיגִי בְּבָאִין בִּפְנֵי עַצְמָן, רַבָּנַן סָבְרִי: מִדְּבָאִין עִם הַזֶּבַח – מִנְחָה וְאַחַר כָּךְ נְסָכִים, בִּפְנֵי עַצְמָן נָמֵי – מִנְחָה וְאַחַר כָּךְ נְסָכִים.
Rather, with regard to libations that accompany an animal offering, everyone agrees that the meal offering should be brought and afterward the libations should be brought, as it is written: “A burnt offering, and a meal offering.” When they disagree it is with regard to meal offerings and libations that are brought by themselves. The Rabbis hold that from the fact that when meal offerings and libations accompany offerings, the meal offerings are brought and then the libations are brought, it can be derived that when they are brought by themselves also, first the meal offering is brought and then the libations are brought.
וְרַבִּי, הָתָם הוּא דְּאַיְּידֵי דְּאַתְחֵיל בַּאֲכִילָה, גָּמַר לַהּ לְכוֹלָּא מִילְּתָא דַּאֲכִילָה, אֲבָל בִּפְנֵי עַצְמָן – נְסָכִים עֲדִיפִי, הוֹאִיל דְּמִיתְאַמְרָא שִׁירָה עֲלַיְיהוּ.
And Rabbi Yehuda HaNasi holds that it is specifically there, in the case of meal offerings and libations that accompany an animal offering, that the meal offering is burned on the altar before the wine libation is poured on the altar. This is because since the altar has started to eat, i.e., consume, the animal offering, one must first complete the entire matter of the altar’s eating, including the meal offering. The pouring of the wine on the altar is likened more to drinking than to eating. But when the meal offering and the libations are brought by themselves, the libations are considered preferable, because the song of the Levites is recited over them. Consequently, the pouring of the libations precedes the burning of the meal offering on the altar.
הַמַּתָּנוֹת שֶׁעַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן אֵין מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ.
§ The mishna teaches: Failure to perform some of the placements of blood on the external altar does not prevent fulfillment of the mitzva with the other placements, as even if the priest performed only one placement, the offering effects atonement after the fact.
תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן לְכׇל הַנִּיתָּנִין עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן שֶׁנְּתָנָן בְּמַתָּנָה אַחַת שֶׁכִּיפֵּר? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל מִזְבַּח ה׳ אֱלֹהֶיךָ״.
Apropos this statement, the Sages taught in a baraita: From where is it derived with regard to all offerings whose blood is to be placed on the external altar that if one placed their blood with one act of placement, as opposed to the two or four that are required depending upon the offering, that the offering has nevertheless effected atonement after the fact, i.e., one has fulfilled his obligation to bring the offering? As it is stated: “And the blood of your offerings shall be poured out against the altar of the Lord your God” (Deuteronomy 12:27).
מַתְנִי׳ הַפָּרִים וְהָאֵילִים וְהַכְּבָשִׂים וְהַשְּׂעִירִים – אֵינָן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם הָיוּ לָהֶם פָּרִים מְרוּבִּים, וְלֹא הָיוּ לָהֶם נְסָכִים – יָבִיא פַּר אֶחָד וּנְסָכִים, וְלֹא יַקְרִיבוּ כּוּלָּם בְּלֹא נְסָכִים.
MISHNA: Failure to sacrifice one of the bulls, the rams, the sheep, or the goats of the additional offerings brought on Festivals does not prevent the sacrifice of the others. Rabbi Shimon says: If the Temple treasurers had sufficient funds for the numerous bulls that are required to be sacrificed on that day but they did not also have sufficient funds for the accompanying libations, they should rather bring one bull and its libations, and they should not sacrifice all of them without libations.
גְּמָ׳ הָנֵי פָּרִים וּכְבָשִׂים דְּהֵיכָא? אִילֵּימָא דְּחַג – ״כַּמִּשְׁפָּט״, ״כְּמִשְׁפָּטָם״ כְּתִיב בְּהוּ!
GEMARA: The Gemara asks: With regard to these bulls, rams, and sheep mentioned in the mishna, on which festival are they offered? If we say that these are the offerings of the festival of Sukkot, this is difficult: It is written with regard to those days that their offerings must be brought: “According to the ordinance” (see, e.g., Numbers 29:18), and: “According to their ordinance” (Numbers 29:33). This indicates that no deviation from the Torah’s prescription is possible.
אֶלָּא דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וַעֲצֶרֶת דְּחוֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים.
Rather, the mishna must be referring to the two bulls, one ram, and seven sheep of the New Moon and Shavuot, as mentioned in the book of Numbers (28:11, 27).
כלים
העמקה
רוצה להבין מה באמת קורה מתחת לפני השטח של הסוגיה?
שיעורים, פודקאסטים והרחבות של מיטב המורות שלנו יפתחו לך עוד זוויות וכיווני חשיבה.
השקעה כיד המלך או זהירות בכספי ציבור? – גפת עם הרבנית חנה גודינגר (דרייפוס)
חציצה בהנפת המנחה: בין פתרון מציאותי לפתרון למדני – גפת עם הרבנית חנה גודינגר (דרייפוס)
חדשה בלימוד הגמרא?
זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.
פסיפס הלומדות שלנו
גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.
התחלתי ללמוד בעידוד שתי חברות אתן למדתי בעבר את הפרק היומי במסגרת 929.
בבית מתלהבים מאוד ובשבת אני לומדת את הדף עם בעלי שזה מפתיע ומשמח מאוד! לימוד הדף הוא חלק בלתי נפרד מהיום שלי. לומדת בצהריים ומחכה לזמן הזה מידי יום…
אפרת, ישראל
למדתי גמרא מכיתה ז- ט ב Maimonides School ואחרי העליה שלי בגיל 14 לימוד הגמרא, שלא היה כל כך מקובל בימים אלה, היה די ספוראדי. אחרי "ההתגלות” בבנייני האומה התחלתי ללמוד בעיקר בדרך הביתה למדתי מפוקקטסים שונים. לאט לאט ראיתי שאני תמיד חוזרת לרבנית מישל פרבר. באיזה שהוא שלב התחלתי ללמוד בזום בשעה 7:10 .
היום "אין מצב” שאני אתחיל את היום שלי ללא לימוד עם הרבנית מישל עם כוס הקפה שלי!!
חשמונאים, ישראל
אחי, שלומד דף יומי ממסכת ברכות, חיפש חברותא ללימוד מסכת ראש השנה והציע לי. החברותא היתה מאתגרת טכנית ורוב הזמן נעשתה דרך הטלפון, כך שבסיום המסכת נפרדו דרכינו. אחי חזר ללמוד לבד, אבל אני כבר נכבשתי בקסם הגמרא ושכנעתי את האיש שלי להצטרף אלי למסכת ביצה. מאז המשכנו הלאה, ועכשיו אנחנו מתרגשים לקראתו של סדר נשים!
נוקדים, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי בתחילת מסכת ברכות, עוד לא ידעתי כלום. נחשפתי לסיום הש״ס, ובעצם להתחלה מחדש בתקשורת, הפתיע אותי לטובה שהיה מקום לעיסוק בתורה.
את המסכתות הראשונות למדתי, אבל לא סיימתי (חוץ מעירובין איכשהו). השנה כשהגעתי למדרשה, נכנסתי ללופ, ואני מצליחה להיות חלק, סיימתי עם החברותא שלי את כל המסכתות הקצרות, גם כשהיינו חולות קורונה ובבידודים, למדנו לבד, העיקר לא לצבור פער, ומחכות ליבמות 🙂
מזכרת בתיה, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי ממסכת נידה כי זה היה חומר הלימוד שלי אז. לאחר הסיום הגדול בבנייני האומה החלטתי להמשיך. וב”ה מאז עם הפסקות קטנות של קורונה ולידה אני משתדלת להמשיך ולהיות חלק.
זה משפיע מאוד על היום יום שלי ועל אף שאני עסוקה בלימודי הלכה ותורה כל יום, זאת המסגרת הקבועה והמחייבת ביותר שיש לי.
גבעת הראל, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי אחרי שחזרתי בתשובה ולמדתי במדרשה במגדל עוז. הלימוד טוב ומספק חומר למחשבה על נושאים הלכתיים ”קטנים” ועד לערכים גדולים ביהדות. חשוב לי להכיר את הגמרא לעומק. והצעד הקטן היום הוא ללמוד אותה בבקיאות, בעזרת השם, ומי יודע אולי גם אגיע לעיון בנושאים מעניינים. נושאים בגמרא מתחברים לחגים, לתפילה, ליחסים שבין אדם לחברו ולמקום ולשאר הדברים שמלווים באורח חיים דתי 🙂
מצפה יריחו, ישראל
A friend in the SF Bay Area said in Dec 2019 that she might start listening on her morning drive to work. I mentioned to my husband and we decided to try the Daf when it began in Jan 2020 as part of our preparing to make Aliyah in the summer.
ירושלים, Israel
A life-changing journey started with a Chanukah family tiyul to Zippori, home of the Sanhedrin 2 years ago and continued with the Syum in Binanei Hauma where I was awed by the energy of 3000 women dedicated to learning daf Yomi. Opening my morning daily with a fresh daf, I am excited with the new insights I find enriching my life and opening new and deeper horizons for me.
Elazar gush etzion, Israel
. לא תמיד נהניתי מלימוד גמרא כילדה.,בל כהתבגרתי התחלתי לאהוב את זה שוב. התחלתי ללמוד מסכת סוטה בדף היומי לפני כחמש עשרה שנה ואז הפסקתי.הגעתי לסיום הגדול של הדרן לפני שנתיים וזה נתן לי השראה. והתחלתי ללמוד למשך כמה ימים ואז היתה לי פריצת דיסק והפסקתי…עד אלול השנה. אז התחלתי עם מסכת ביצה וב”ה אני מצליחה לעמוד בקצב. המשפחה מאוד תומכת בי ויש כמה שגם לומדים את זה במקביל. אני אוהבת שיש עוגן כל יום.
בית שמש, ישראל
אמא שלי למדה איתי ש”ס משנה, והתחילה ללמוד דף יומי. אני החלטתי שאני רוצה ללמוד גם. בהתחלה למדתי איתה, אח”כ הצטרפתי ללימוד דף יומי שהרב דני וינט מעביר לנוער בנים בעתניאל. במסכת עירובין עוד חברה הצטרפה אלי וכשהתחלנו פסחים הרב דני פתח לנו שעור דף יומי לבנות. מאז אנחנו לומדות איתו קבוע כל יום את הדף היומי (ובשבת אבא שלי מחליף אותו). אני נהנית מהלימוד, הוא מאתגר ומעניין
עתניאל, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי באמצע תקופת הקורונה, שאבא שלי סיפר לי על קבוצה של בנות שתיפתח ביישוב שלנו ותלמד דף יומי כל יום. הרבה זמן רציתי להצטרף לזה וזאת הייתה ההזדמנות בשבילי. הצטרפתי במסכת שקלים ובאמצע הייתה הפסקה קצרה. כיום אני כבר לומדת באולפנה ולומדת דף יומי לבד מתוך גמרא של טיינזלץ.
עתניאל, ישראל
התחלתי ללמוד בסבב הנוכחי לפני כשנתיים .הסביבה מתפעלת ותומכת מאוד. אני משתדלת ללמוד מכל ההסכתים הנוספים שיש באתר הדרן. אני עורכת כל סיום מסכת שיעור בביתי לכ20 נשים שמחכות בקוצר רוח למפגשים האלו.
יהוד, ישראל
לצערי גדלתי בדור שבו לימוד גמרא לנשים לא היה דבר שבשגרה ושנים שאני חולמת להשלים את הפער הזה.. עד שלפני מספר שבועות, כמעט במקרה, נתקלתי במודעת פרסומת הקוראת להצטרף ללימוד מסכת תענית. כשקראתי את המודעה הרגשתי שהיא כאילו נכתבה עבורי – "תמיד חלמת ללמוד גמרא ולא ידעת איך להתחיל”, "בואי להתנסות במסכת קצרה וקלה” (רק היה חסר שהמודעה תיפתח במילים "מיכי שלום”..). קפצתי למים ו- ב”ה אני בדרך להגשמת החלום:)
מורשת, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי כאשר קיבלתי במייל ממכון שטיינזלץ את הדפים הראשונים של מסכת ברכות במייל. קודם לא ידעתי איך לקרוא אותם עד שנתתי להם להדריך אותי. הסביבה שלי לא מודעת לעניין כי אני לא מדברת על כך בפומבי. למדתי מהדפים דברים חדשים, כמו הקשר בין המבנה של בית המקדש והמשכן לגופו של האדם (יומא מה, ע”א) והקשר שלו למשפט מפורסם שמופיע בספר ההינדי "בהגוד-גיתא”. מתברר שזה רעיון כלל עולמי ולא רק יהודי
נשר, ישראל
התחלתי ללמוד לפני כשנתיים בשאיפה לסיים לראשונה מסכת אחת במהלך חופשת הלידה.
אחרי מסכת אחת כבר היה קשה להפסיק…
ירוחם, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי לפני שנתיים, עם מסכת שבת. בהתחלה ההתמדה היתה קשה אבל בזכות הקורונה והסגרים הצלחתי להדביק את הפערים בשבתות הארוכות, לסיים את מסכת שבת ולהמשיך עם המסכתות הבאות. עכשיו אני מסיימת בהתרגשות רבה את מסכת חגיגה וסדר מועד ומחכה לסדר הבא!
מודיעין, ישראל
הייתי לפני שנתיים בסיום הדרן נשים בבנייני האומה והחלטתי להתחיל. אפילו רק כמה דפים, אולי רק פרק, אולי רק מסכת… בינתיים סיימתי רבע שס ותכף את כל סדר מועד בה.
הסביבה תומכת ומפרגנת. אני בת יחידה עם ארבעה אחים שכולם לומדים דף יומי. מדי פעם אנחנו עושים סיומים יחד באירועים משפחתיים. ממש מרגש. מסכת שבת סיימנו כולנו יחד עם אבא שלנו!
אני שומעת כל יום פודקאסט בהליכה או בנסיעה ואחכ לומדת את הגמרא.
מרכז שפירא, ישראל
התחלתי ללמוד גמרא בבית הספר בגיל צעיר והתאהבתי. המשכתי בכך כל חיי ואף היייתי מורה לגמרא בבית הספר שקד בשדה אליהו (בית הספר בו למדתי בילדותי)בתחילת מחזור דף יומי הנוכחי החלטתי להצטרף ובע”ה מקווה להתמיד ולהמשיך. אני אוהבת את המפגש עם הדף את "דרישות השלום ” שמקבלת מקשרים עם דפים אחרים שלמדתי את הסנכרון שמתחולל בין התכנים.
מעלה גלבוע, ישראל
התחלתי להשתתף בשיעור נשים פעם בשבוע, תכננתי ללמוד רק דפים בודדים, לא האמנתי שאצליח יותר מכך.
לאט לאט נשאבתי פנימה לעולם הלימוד .משתדלת ללמוד כל בוקר ומתחילה את היום בתחושה של מלאות ומתוך התכווננות נכונה יותר.
הלימוד של הדף היומי ממלא אותי בתחושה של חיבור עמוק לעם היהודי ולכל הלומדים בעבר ובהווה.
אפרת, ישראל
אחרי שראיתי את הסיום הנשי של הדף היומי בבנייני האומה זה ריגש אותי ועורר בי את הרצון להצטרף. לא למדתי גמרא קודם לכן בכלל, אז הכל היה לי חדש, ולכן אני לומדת בעיקר מהשיעורים פה בהדרן, בשוטנשטיין או בחוברות ושיננתם.
בית שמש, ישראל
מנחות מד
זִיל טְפֵי.
is more lowly than a woman, and therefore it is appropriate to recite an additional blessing on not having been born a slave.
תָּנוּ רַבָּנַן: חִלָּזוֹן זֶה, גּוּפוֹ דּוֹמֶה לַיָּם, וּבְרִיָּיתוֹ דּוֹמָה לְדָג, וְעוֹלֶה אֶחָד לְשִׁבְעִים שָׁנָה, וּבְדָמוֹ צוֹבְעִין תְּכֵלֶת, לְפִיכָךְ דָּמָיו יְקָרִים.
§ The Sages taught: This ḥilazon, which is the source of the sky-blue dye used in ritual fringes, has the following characteristics: Its body resembles the sea, its form resembles that of a fish, it emerges once in seventy years, and with its blood one dyes wool sky-blue for ritual fringes. It is scarce, and therefore it is expensive.
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי נָתָן: אֵין לָךְ כׇּל מִצְוָה קַלָּה שֶׁכְּתוּבָה בְּתוֹרָה, שֶׁאֵין מַתַּן שְׂכָרָהּ בְּעוֹלָם הַזֶּה, וְלָעוֹלָם הַבָּא אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה. צֵא וּלְמַד מִמִּצְוַת צִיצִית.
It is taught in a baraita that Rabbi Natan says: There is no mitzva, however minor, that is written in the Torah, for which there is no reward given in this world; and in the World-to-Come I do not know how much reward is given. Go and learn from the following incident concerning the mitzva of ritual fringes.
מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה זָהִיר בְּמִצְוַת צִיצִית, שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ זוֹנָה בִּכְרַכֵּי הַיָּם שֶׁנּוֹטֶלֶת אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים בִּשְׂכָרָהּ, שִׁיגֵּר לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים וְקָבַע לָהּ זְמַן, כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ, בָּא וְיָשַׁב עַל הַפֶּתַח.
There was an incident involving a certain man who was diligent about the mitzva of ritual fringes. This man heard that there was a prostitute in one of the cities overseas who took four hundred gold coins as her payment. He sent her four hundred gold coins and fixed a time to meet with her. When his time came, he came and sat at the entrance to her house.
נִכְנְסָה שִׁפְחָתָהּ וְאָמְרָה לָהּ: אוֹתוֹ אָדָם שֶׁשִּׁיגֵּר לִיךְ אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים בָּא וְיָשַׁב עַל הַפֶּתַח. אָמְרָה הִיא: יִכָּנֵס. נִכְנַס, הִצִּיעָה לוֹ שֶׁבַע מִטּוֹת, שֵׁשׁ שֶׁל כֶּסֶף וְאַחַת שֶׁל זָהָב, וּבֵין כׇּל אַחַת וְאַחַת סוּלָּם שֶׁל כֶּסֶף, וְעֶלְיוֹנָה שֶׁל זָהָב.
The maidservant of that prostitute entered and said to her: That man who sent you four hundred gold coins came and sat at the entrance. She said: Let him enter. He entered. She arranged seven beds for him, six of silver and one of gold. Between each and every one of them there was a ladder made of silver, and the top bed was the one that was made of gold.
עָלְתָה וְיָשְׁבָה עַל גַּבֵּי עֶלְיוֹנָה כְּשֶׁהִיא עֲרוּמָּה, וְאַף הוּא עָלָה לֵישֵׁב עָרוֹם כְּנֶגְדָּהּ, בָּאוּ אַרְבַּע צִיצִיּוֹתָיו וְטָפְחוּ לוֹ עַל פָּנָיו, נִשְׁמַט וְיָשַׁב לוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע, וְאַף הִיא נִשְׁמְטָה וְיָשְׁבָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע. אָמְרָה לוֹ: גַּפָּהּ שֶׁל רוֹמִי, שֶׁאֵינִי מַנִּיחָתְךָ עַד שֶׁתֹּאמַר לִי מָה מוּם רָאִיתָ בִּי.
She went up and sat naked on the top bed, and he too went up in order to sit naked facing her. In the meantime, his four ritual fringes came and slapped him on his face. He dropped down and sat himself on the ground, and she also dropped down and sat on the ground. She said to him: I take an oath by the gappa of Rome that I will not allow you to go until you tell me what defect you saw in me.
אָמַר לָהּ: הָעֲבוֹדָה, שֶׁלֹּא רָאִיתִי אִשָּׁה יָפֶה כְּמוֹתֵךְ, אֶלָּא מִצְוָה אַחַת צִיוָּנוּ ה׳ אֱלֹהֵינוּ וְצִיצִית שְׁמָהּ, וּכְתִיב בָּהּ: ״אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״ שְׁתֵּי פְעָמִים – אֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לִיפָּרַע, וַאֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לְשַׁלֵּם שָׂכָר. עַכְשָׁיו נִדְמוּ עָלַי כְּאַרְבָּעָה עֵדִים.
He said to her: I take an oath by the Temple service that I never saw a woman as beautiful as you. But there is one mitzva that the Lord, our God, commanded us, and its name is ritual fringes, and in the passage where it is commanded, it is written twice: “I am the Lord your God” (Numbers 15:41). The doubling of this phrase indicates: I am the one who will punish those who transgress My mitzvot, and I am the one who will reward those who fulfill them. Now, said the man, the four sets of ritual fringes appeared to me as if they were four witnesses who will testify against me.
אָמְרָה לוֹ: אֵינִי (מניחך) [מַנִּיחָתְךָ] עַד שֶׁתֹּאמַר לִי מָה שִׁמְךָ, וּמָה שֵׁם עִירְךָ, וּמָה שֵׁם רַבְּךָ, וּמָה שֵׁם מִדְרָשְׁךָ שֶׁאַתָּה לָמֵד בּוֹ תּוֹרָה. כָּתַב וְנָתַן בְּיָדָהּ.
She said to him: I will not allow you to go until you tell me: What is your name, and what is the name of your city, and what is the name of your teacher, and what is the name of the study hall in which you studied Torah? He wrote the information and placed it in her hand.
עָמְדָה וְחִילְּקָהּ כׇּל נְכָסֶיהָ, שְׁלִישׁ לַמַּלְכוּת, וּשְׁלִישׁ לַעֲנִיִּים, וּשְׁלִישׁ נָטְלָה בְּיָדָהּ, חוּץ מֵאוֹתָן מַצָּעוֹת.
She arose and divided all of her property, giving one-third as a bribe to the government, one-third to the poor, and she took one-third with her in her possession, in addition to those beds of gold and silver.
וּבָאת לְבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי חִיָּיא. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, צַוֵּה עָלַי וְיַעֲשׂוּנִי גִּיּוֹרֶת. אָמַר לָהּ: בִּתִּי, שֶׁמָּא עֵינַיִךְ נָתַתְּ בְּאֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים. הוֹצִיאָהּ כְּתָב מִיָּדָהּ וְנָתְנָה לוֹ. אָמַר לָהּ: לְכִי זְכִי בְּמִקָּחִךְ.
She came to the study hall of Rabbi Ḥiyya and said to him: My teacher, instruct your students concerning me and have them make me a convert. Rabbi Ḥiyya said to her: My daughter, perhaps you set your sights on one of the students and that is why you want to convert? She took the note the student had given her from her hand and gave it to Rabbi Ḥiyya. He said to her: Go take possession of your purchase.
אוֹתָן מַצָּעוֹת שֶׁהִצִּיעָה לוֹ בְּאִיסּוּר, הִצִּיעָה לוֹ בְּהֶיתֵּר. זֶה מַתַּן שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלָעוֹלָם הַבָּא אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה.
Those beds that she had arranged for him in a prohibited fashion, she now arranged for him in a permitted fashion. The Gemara completes its point about the reward of mitzvot and points out how this story illustrates the concept: This is the reward given to him in this world, and with regard to the World-to-Come, I do not know how much reward he will be given.
אָמַר רַב יְהוּדָה: טַלִּית שְׁאוּלָה, כׇּל שְׁלֹשִׁים יוֹם פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית, מִיכָּן וְאֵילָךְ חַיֶּיבֶת.
§ Rav Yehuda says: In the case of a borrowed cloak, for the first thirty days it is exempt from ritual fringes; from then on it is obligated.
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַדָּר בְּפוּנְדְּקִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהַשּׂוֹכֵר בַּיִת בְּחוּץ לָאָרֶץ – כׇּל שְׁלֹשִׁים יוֹם פָּטוּר מִן הַמְּזוּזָה, מִיכָּן וְאֵילָךְ חַיָּיב. אֲבָל הַשּׂוֹכֵר בַּיִת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – עוֹשֶׂה מְזוּזָה לְאַלְתַּר, מִשּׁוּם יִישּׁוּב דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
The Gemara notes: That distinction is also taught in a baraita: In the case of one who resides in a guesthouse [pundaki] in Eretz Yisrael, or one who rents a house outside of Eretz Yisrael, for the first thirty days he is exempt from the mitzva of mezuza; from then on he is obligated. But one who rents a house in Eretz Yisrael must affix a mezuza immediately, due to the settlement of Eretz Yisrael.
תְּפִלָּה שֶׁל יָד אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת. אָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ, אֲבָל אֵין לוֹ – מְעַכֶּבֶת.
§ The mishna teaches: Absence of the phylacteries of the arm does not prevent fulfillment of the mitzva of the phylacteries of the head, and absence of the phylacteries of the head does not prevent fulfillment of the mitzva of the phylacteries of the arm. Rav Ḥisda said: They taught this only in a case where one has the other phylacteries, but they are not with him or he is unable to wear them for some reason. But if he does not have the other phylacteries at all, then their absence does prevent the fulfillment of the mitzva to don the phylacteries that he has.
אָמְרוּ לוֹ: אָמַרְתָּ? אֲמַר לְהוּ: לָא, אֶלָּא מַאן דְּלֵית לֵיהּ תְּרֵי מִצְוֹת, חַד מִצְוָה נָמֵי לָא לֶיעְבֵּיד?! וּמֵעִיקָּרָא מַאי סְבַר? גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִפְשַׁע.
Later on, the students said to him: Do you still say that? Rav Ḥisda said to them: No, rather I would say the opposite: Concerning one who does not have the ability to fulfill two mitzvot, should he also not perform the one mitzva that he does have the ability to fulfill? The Gemara asks: And what did he hold initially when he said not to don one of the phylacteries in the absence of the other? The Gemara answers: He held that it was due to a rabbinic decree, lest he be negligent and not try to acquire the phylacteries that he lacks.
אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: כֹּל שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ תְּפִילִּין עוֹבֵר בִּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה.
Rav Sheshet says: Anyone who does not don phylacteries violates eight positive mitzvot. This is referring to the mitzva to don phylacteries of the arm and head, each of which is mentioned in four different passages (Exodus 13:9; Exodus 13:16; Deuteronomy 6:8; Deuteronomy 11:18).
וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ צִיצִית בְּבִגְדוֹ עוֹבֵר בַּחֲמִשָּׁה עֲשֵׂה.
And anyone who does not have ritual fringes on his garments violates five positive mitzvot. This is because the mitzva of ritual fringes is stated four times in the primary passage concerning ritual fringes in Numbers: “That they prepare for themselves strings…and they shall put on the fringe of the corner a sky-blue thread. And it shall be to you for a fringe that you may look upon it and remember all the commandments of the Lord” (Numbers 15:38–39). An additional command appears in the verse: “You shall prepare yourself twisted cords” (Deuteronomy 22:12).
וְכׇל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה לַדּוּכָן, עוֹבֵר בִּשְׁלֹשָׁה עֲשֵׂה.
And any priest who does not ascend the platform to recite the Priestly Benediction violates three positive mitzvot expressed in the verses: “So you shall bless the children of Israel; you shall say to them” (Numbers 6:23), and: “And they shall put My name upon the children of Israel” (Numbers 6:27).
כֹּל שֶׁאֵין לוֹ מְזוּזָה בְּפִתְחוֹ עוֹבֵר בִּשְׁנֵי עֲשֵׂה, ״וּכְתַבְתָּם״ ״וּכְתַבְתָּם״.
Anyone who does not have a mezuza in his doorway violates two positive mitzvot, stated in the verses: “And you shall write them on the doorposts of your house” (Deuteronomy 6:9), and: “And you shall write them on the doorposts of your house” (Deuteronomy 11:20).
וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כׇּל הַמַּנִּיחַ תְּפִילִּין מַאֲרִיךְ יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר:
And Reish Lakish says: Anyone who dons phylacteries lives a long life, as it is stated:
״ה׳ עֲלֵיהֶם יִחְיוּ וּלְכׇל בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי וְתַחֲלִימֵנִי וְהַחֲיֵנִי״.
“The Lord is upon them, they will live, and altogether therein is the life of my spirit; and have me recover, and make me to live” (Isaiah 38:16). This is interpreted as referring to those who don phylacteries, which contain the name of the Lord, on their heads; as a result, they will live, be healed and merit long life.
מַתְנִי׳ הַסּוֹלֶת וְהַשֶּׁמֶן אֵין מְעַכְּבִין אֶת הַיַּיִן, וְלֹא הַיַּיִן מְעַכְּבָן. הַמַּתָּנוֹת שֶׁעַל הַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן אֵין מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ.
MISHNA: The mishna returns to discussing the halakhot of meal offerings, which are the central theme of this tractate. The absence of the fine flour and the oil for the meal offering accompanying burnt offerings and peace offerings does not prevent libation of the wine, and the absence of the wine for libation does not prevent sacrifice of the flour and the oil. Failure to perform some of the placements of blood on the external altar does not prevent fulfillment of the mitzva with the other placements, as even if the priest performed only one placement of blood, the offering effects atonement after the fact.
גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ – הָבֵא מִנְחָה, וְאַחַר כָּךְ הָבֵא נְסָכִים. רַבִּי אוֹמֵר: ״זֶבַח וּנְסָכִים״ – הָבֵא זֶבַח, וְאַחַר כָּךְ הָבֵא נְסָכִים.
GEMARA: The Sages taught in a baraita: The verse concerning the additional offerings sacrificed on Sukkot and the Eighth Day of Assembly states: “And their meal offering and their libations for the bulls, for the rams and for the lambs” (Numbers 29:18). This indicates that after the animal is sacrificed, one must bring the meal offering and then bring the libations. Rabbi Yehuda HaNasi says that since the verse states: “To bring an offering made by fire to the Lord, a burnt offering, and a meal offering, an animal offering, and libations, each on its own day” (Leviticus 23:37), one must bring the animal offering and then bring the libations, and only then bring the meal offering.
וְרַבִּי נָמֵי הָכְתִיב ״וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״? הָהוּא מִיבְּעֵי לְ״מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ בַּלַּיְלָה, וּ״מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ אֲפִילּוּ לְמָחָר.
The Gemara asks: But according to Rabbi Yehuda HaNasi also, isn’t it written: “And their meal offering and their libations,” indicating that the meal offering precedes the libations? The Gemara answers: That verse is necessary in order to teach that once the animals have been sacrificed during the day, their meal offering and their libations may be offered even at night, and similarly, their meal offering and their libations may be offered even the next day.
וְרַבָּנַן נָמֵי, הָכְתִיב ״זֶבַח וּנְסָכִים״? הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לִכְדִזְעֵירִי, דְּאָמַר זְעֵירִי: אֵין נְסָכִים מִתְקַדְּשִׁין אֶלָּא בִּשְׁחִיטַת הַזֶּבַח.
The Gemara asks: But according to the Rabbis also, isn’t it written: “An animal offering, and libations,” indicating that the libations immediately follow the animal offering and precede the meal offering? The Gemara answers: That verse is necessary to teach that the halakha is in accordance with the statement of Ze’eiri, as Ze’eiri says: The libations that accompany animal offerings are consecrated only through the slaughter of the animal offering. This means that once the animal is slaughtered, the libations that were set aside to be brought with that animal offering cannot be diverted to accompany a different animal offering.
וְרַבִּי נָמֵי מִיבְּעֵי לֵיהּ לִכְדִזְעֵירִי, וְרַבָּנַן נָמֵי מִיבְּעֵי לְהוּ לְ״מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ בַּלַּיְלָה, וּ״מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ אֲפִילּוּ לְמָחָר!
The Gemara points out that both opinions remain difficult: But Rabbi Yehuda HaNasi should also require the phrase “an animal offering, and libations” to teach that the halakha is in accordance with the statement of Ze’eiri. And the Rabbis should also require the phrase “and their meal offering and their libations” to indicate that their meal offering and their libations may be offered even at night, and their meal offering and their libations may be offered even the next day.
אֶלָּא, הַיְינוּ טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן, דִּכְתִיב ״עֹלָה וּמִנְחָה״, וְרַבִּי נָמֵי הָכְתִיב ״עֹלָה וּמִנְחָה״?
The Gemara offers a different explanation of the dispute in the baraita: Rather, this is the reasoning of the Rabbis, as it is written in the verse: “To bring an offering made by fire to the Lord, a burnt offering, and a meal offering, an animal offering, and libations, each on its own day.” The Rabbis derive from this that the meal offering should be offered immediately following the animal burnt offering. The Gemara asks: But according to Rabbi Yehuda HaNasi also, isn’t it written: “A burnt offering, and a meal offering”?
אֶלָּא, בְּבָאִים עִם הַזֶּבַח דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּמִנְחָה וְאַחַר כָּךְ נְסָכִים, דְּהָכְתִיב ״עֹלָה וּמִנְחָה״. כִּי פְּלִיגִי בְּבָאִין בִּפְנֵי עַצְמָן, רַבָּנַן סָבְרִי: מִדְּבָאִין עִם הַזֶּבַח – מִנְחָה וְאַחַר כָּךְ נְסָכִים, בִּפְנֵי עַצְמָן נָמֵי – מִנְחָה וְאַחַר כָּךְ נְסָכִים.
Rather, with regard to libations that accompany an animal offering, everyone agrees that the meal offering should be brought and afterward the libations should be brought, as it is written: “A burnt offering, and a meal offering.” When they disagree it is with regard to meal offerings and libations that are brought by themselves. The Rabbis hold that from the fact that when meal offerings and libations accompany offerings, the meal offerings are brought and then the libations are brought, it can be derived that when they are brought by themselves also, first the meal offering is brought and then the libations are brought.
וְרַבִּי, הָתָם הוּא דְּאַיְּידֵי דְּאַתְחֵיל בַּאֲכִילָה, גָּמַר לַהּ לְכוֹלָּא מִילְּתָא דַּאֲכִילָה, אֲבָל בִּפְנֵי עַצְמָן – נְסָכִים עֲדִיפִי, הוֹאִיל דְּמִיתְאַמְרָא שִׁירָה עֲלַיְיהוּ.
And Rabbi Yehuda HaNasi holds that it is specifically there, in the case of meal offerings and libations that accompany an animal offering, that the meal offering is burned on the altar before the wine libation is poured on the altar. This is because since the altar has started to eat, i.e., consume, the animal offering, one must first complete the entire matter of the altar’s eating, including the meal offering. The pouring of the wine on the altar is likened more to drinking than to eating. But when the meal offering and the libations are brought by themselves, the libations are considered preferable, because the song of the Levites is recited over them. Consequently, the pouring of the libations precedes the burning of the meal offering on the altar.
הַמַּתָּנוֹת שֶׁעַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן אֵין מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ.
§ The mishna teaches: Failure to perform some of the placements of blood on the external altar does not prevent fulfillment of the mitzva with the other placements, as even if the priest performed only one placement, the offering effects atonement after the fact.
תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן לְכׇל הַנִּיתָּנִין עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן שֶׁנְּתָנָן בְּמַתָּנָה אַחַת שֶׁכִּיפֵּר? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל מִזְבַּח ה׳ אֱלֹהֶיךָ״.
Apropos this statement, the Sages taught in a baraita: From where is it derived with regard to all offerings whose blood is to be placed on the external altar that if one placed their blood with one act of placement, as opposed to the two or four that are required depending upon the offering, that the offering has nevertheless effected atonement after the fact, i.e., one has fulfilled his obligation to bring the offering? As it is stated: “And the blood of your offerings shall be poured out against the altar of the Lord your God” (Deuteronomy 12:27).
מַתְנִי׳ הַפָּרִים וְהָאֵילִים וְהַכְּבָשִׂים וְהַשְּׂעִירִים – אֵינָן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם הָיוּ לָהֶם פָּרִים מְרוּבִּים, וְלֹא הָיוּ לָהֶם נְסָכִים – יָבִיא פַּר אֶחָד וּנְסָכִים, וְלֹא יַקְרִיבוּ כּוּלָּם בְּלֹא נְסָכִים.
MISHNA: Failure to sacrifice one of the bulls, the rams, the sheep, or the goats of the additional offerings brought on Festivals does not prevent the sacrifice of the others. Rabbi Shimon says: If the Temple treasurers had sufficient funds for the numerous bulls that are required to be sacrificed on that day but they did not also have sufficient funds for the accompanying libations, they should rather bring one bull and its libations, and they should not sacrifice all of them without libations.
גְּמָ׳ הָנֵי פָּרִים וּכְבָשִׂים דְּהֵיכָא? אִילֵּימָא דְּחַג – ״כַּמִּשְׁפָּט״, ״כְּמִשְׁפָּטָם״ כְּתִיב בְּהוּ!
GEMARA: The Gemara asks: With regard to these bulls, rams, and sheep mentioned in the mishna, on which festival are they offered? If we say that these are the offerings of the festival of Sukkot, this is difficult: It is written with regard to those days that their offerings must be brought: “According to the ordinance” (see, e.g., Numbers 29:18), and: “According to their ordinance” (Numbers 29:33). This indicates that no deviation from the Torah’s prescription is possible.
אֶלָּא דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וַעֲצֶרֶת דְּחוֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים.
Rather, the mishna must be referring to the two bulls, one ram, and seven sheep of the New Moon and Shavuot, as mentioned in the book of Numbers (28:11, 27).
