שאל רמי בר חמא: האם מחמירים עם השדרה או הגולגולת שאם יש מהם רבע קב עצמות, האם הנזיר צריך להתגלח בגללן, בניגוד לעצמות ממקומות אחרים בגוף שבהן צריך חצי קב? התשובה הראשונה, שנתן רבא ממשנתנו, נדחית. תשובה שניה מובאת מדעת שמאי שהובאה על נזיר נב, אך נדחית אף היא. רבי אליעזר מסביר שבשלב המוקדם ביותר היה ויכוח האם רק חצי קב/לוג או אפילו רבע קב/לוג יטמא, אבל לא הבדיל בין נזיר לעניינים אחרות (אכילת תרומה וקדשים). בשלב מאוחר יותר הבחינו בתי הדין בין נזיר הצריך להתגלח/מי אינו יכול להביא קרבן פסח (חצי קב/לוג) לבין היכולת לאכול תרומה וקודשים (רבע קב/לוג). מדוע משתמשת המשנה פעמיים בלשון "על אלו” – מה ניתן ללמוד מאותן מילים? אף על פי שנזיר אינו מגלח על רבע קב עצמות באוהל, הוא מגלח אם נוגע או נושא אותן. זה נדרש מהמילים במשנה הבאה. אבל אם כן, למה יש צורך ללמד את זה, הלא כבר עצם בגודל שעורה מטמא במגע ובמשא, אז ברור שגם רובע קב עצמות שהוא שיעור גדול יותר! הם מסבירים שפירושו שאם נטחנו לחומר שכמו קמח, הם יטמאו אם יש רבע קב. המשנה מזכירה איבר מגוף מת או גוף חי שיש עליו מספיק בשר. מה אם לא? מאחר שלא מוזכר במשנה הבאה, חלוקים רבי יוחנן וריש לקיש אם נזיר יצטרך לגלח או לא. איך כל אחד מוכיח את גישתו? שתי שאלות מועלות נגד טענתו של רבי יוחנן מהמשנה הבאה, אך נפתרות. על איזה גודל איבר מתווכחים כאן? אם הוא גדול מגודל שעורה, כיצד יכול רבי יוחנן לומר שהנזיר אינו מגלח? אם הוא קטן יותר, איך ריש לקיש יכול לומר שהנזיר מגלח?
הלימוד החודש מוקדש ע”י בט בלקני לכבוד נכדתה, דבורה חנה סרח אייכל.
הלימוד החודש מוקדש לעילוי נשמת הרב ד”ר ריימונד הררי ז”ל, לרגל היארצייט הראשון שלו. בתפקידו כמחנך וכמנהל ישיבה דפלטבוש וכרב קהילה, הוא השפיע על אלפים בחכמתו, בחמימותו, ובמחויבותו הבלתי מתפשרת לתורה.
רוצה להקדיש שיעור?
כלים
הלימוד החודש מוקדש ע”י בט בלקני לכבוד נכדתה, דבורה חנה סרח אייכל.
הלימוד החודש מוקדש לעילוי נשמת הרב ד”ר ריימונד הררי ז”ל, לרגל היארצייט הראשון שלו. בתפקידו כמחנך וכמנהל ישיבה דפלטבוש וכרב קהילה, הוא השפיע על אלפים בחכמתו, בחמימותו, ובמחויבותו הבלתי מתפשרת לתורה.
נזיר נג
וְהָא רָבָא הוּא דְּאָמַר: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְשִׁדְרָה וְגוּלְגּוֹלֶת שֶׁאֵין בָּהֶן רוֹבַע עֲצָמוֹת! בָּתַר דְּשַׁמְעַהּ מֵרַבִּי עֲקִיבָא.
The Gemara expresses surprise at this argument: But wasn’t it Rava himself who said: This statement is necessary only for a whole spine and skull that do not contain a quarter-kav of bones? This indicates that in his opinion a quarter-kav of bones from a spine does impart ritual impurity. The Gemara answers: After he heard the statement of the tanna, he understood from Rabbi Akiva that his dispute in the baraita (52a) concerns a spine and skull from two corpses, not a quarter-kav from a spine and skull. This interpretation led Rava to change his mind.
תָּא שְׁמַע, שַׁמַּאי אוֹמֵר: עֶצֶם אֶחָד מִן שִׁדְרָה אוֹ מִן גּוּלְגּוֹלֶת! שָׁאנֵי שַׁמַּאי דְּמַחְמִיר טְפֵי.
The Gemara further suggests: Come and hear a resolution from the following: Shammai says that one bone from the spine or from the skull imparts ritual impurity. Although the Rabbis dispute his ruling, it can be assumed that they do not have a vastly different opinion. Rather, they accept that a quarter-kav from a spine imparts impurity and renders a nazirite obligated to shave. The Gemara rejects this proof: Shammai is different, as he is very stringent, and therefore nothing at all can be inferred from his opinion with regard to that of the Rabbis.
לִיפְשׁוֹט מִינַּהּ: טַעְמָא דְּשַׁמַּאי, דְּמַחְמִיר, הָא לְרַבָּנַן — עַד דְּאִיכָּא חֲצִי קַב עֲצָמוֹת!
The Gemara counters: If in fact the Rabbis maintain an extremely different opinion from that of Shammai, let us resolve the problem in the opposite manner: The reasoning here is that of Shammai, who is particularly stringent. From this it may be inferred that, according to the opinion of the Rabbis, one is not rendered impure and a nazirite is not required to shave unless there is a half-kav of bones from the spine and skull.
דִּילְמָא עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּשַׁמַּאי אֶלָּא בְּעֶצֶם אֶחָד, אֲבָל בְּרוֹבַע עֲצָמוֹת — אֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ.
The Gemara rejects this claim as well: Perhaps the argument is not that extreme after all, and the Rabbis disagree with Shammai only with regard to whether one bone from the spine or from the skull imparts impurity. However, with regard to a quarter-kav of bones, even the Rabbis might concede that it renders people and items ritually impure, and a nazirite must shave for it.
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: זְקֵנִים הָרִאשׁוֹנִים, מִקְצָתָן הָיוּ אוֹמְרִים: חֲצִי קַב עֲצָמוֹת וַחֲצִי לוֹג דָּם — לַכֹּל. רוֹבַע עֲצָמוֹת, וּרְבִיעִית דָּם — לֹא לַכֹּל. וּמִקְצָתָן הָיוּ אוֹמְרִים: אַף רוֹבַע עֲצָמוֹת וּרְבִיעִית דָּם — לַכֹּל.
§ Rabbi Eliezer said that some of the early Elders would say: A half-kav of bones and a half-log of blood impart ritual impurity in all forms. Their impurity applies by Torah law, and therefore they impart impurity in a tent. But a quarter-kav of bones and a quarter-log of blood, they do not impart impurity in all forms, i.e., they do not impart impurity in a tent. And some of these Elders would say that even a quarter-kav of bones and a quarter-log of blood impart impurity in all forms. This was the dispute of earlier generations.
בֵּית דִּין שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם אָמְרוּ: חֲצִי קַב עֲצָמוֹת וַחֲצִי לוֹג דָּם — לַכֹּל, רוֹבַע עֲצָמוֹת וּרְבִיעִית דָּם — לִתְרוּמָה וְקָדָשִׁים. אֲבָל לֹא לְנָזִיר וְעוֹשֵׂה פֶסַח.
The court that followed them said: A half-kav of bones and a half-log of blood impart ritual impurity in all forms. A quarter-kav of bones and a quarter-log of blood impart impurity only with regard to teruma and offerings, i.e., the Sages decreed that they impart impurity in a tent to invalidate teruma and offerings but not with regard to a nazirite. A nazirite is not required to shave or bring offerings for impurity after contact with a quarter-kav of bones or a quarter-log of blood. And similarly, one who performs the ritual of the Paschal offering may proceed despite the fact that he came into contact with this amount of blood or bones, as the Sages did not apply this decree in cases where one’s impurity precludes the performance of a mitzva whose neglect is punishable by karet.
מִכְּדִי אֵין הַכְרָעַת שְׁלִישִׁית מַכְרַעַת! אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי, מִפִּי שְׁמוּעָה אָמְרוּ: מִפִּי חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי.
The Gemara asks about the ruling of halakha in this case. Now consider, there is a principle that the decision of the third opinion is not considered a decision. A compromise ruling that seeks to resolve a dispute by including factors and cases that were not mentioned in the other two opinions is not considered decisive, so how could the later court make a distinction between a Paschal offering and other cases? Rabbi Ya’akov bar Idi said: This ruling was not stated as a compromise. Rather, they said it from tradition, from Haggai, Zechariah, and Malachi, the last of the prophets. This was not a new attempt to mediate between two earlier opinions but an ancient ruling in its own right.
עַל אֵלּוּ הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ. ״עַל אֵלּוּ״ דְּרֵישָׁא לְמַעוֹטֵי עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, דְּעַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ — אִין, וְעַל אֲהִילוֹ — לָא. וְ״עַל אֵלּוּ״ דְּסֵיפָא — לְמַעוֹטֵי אֶבֶן הַסָּכוֹכִית.
§ The mishna taught that for all these aforementioned sources of ritual impurity a nazirite shaves. The Gemara explains that the phrase: For these, in the mishna’s first clause, serves to exclude a bone that is a barley-grain–bulk. As for touching it and carrying it, yes, a nazirite shaves, but for his overlying it, no, he does not shave. And the phrase: For these, in the mishna’s latter clause, serves to exclude an overhanging [hasekhukhit] stone. Although a stone that forms a cover over a corpse imparts impurity in a tent, a nazirite is nevertheless not obligated to shave due to this source of impurity.
וַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת.
§ In its list of sources of impurity for which a nazirite must shave, the mishna taught: And a half-kav of bones.
חֲצִי קַב עֲצָמוֹת — אִין, רוֹבַע עֲצָמוֹת — לָא. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּאִית בְּהוֹן עֲצָמוֹת כִּשְׂעוֹרָה — תִּיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה! אֶלָּא דְּאַקְמַח אַקְמוֹחֵי.
The Gemara analyzes this ruling of the mishna: A half-kav of bones, yes, a nazirite must shave if he contracts impurity from them; a quarter-kav of bones, no, he does not. What are the circumstances? If we say that they contain bones that are a barley-grain–bulk, let the tanna of the mishna derive the halakha that it imparts ritual impurity due to the fact that it is a bone that is a barley-grain–bulk. Rather, the mishna is referring to a situation where it has been made like flour. In that case, a half-kav of bones render people and items impure in a tent, although they do not include a bone the volume of a barley-grain-bulk.
עַל אֵבֶר מִן הַמֵּת וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי. אֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, מַאי? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן.
§ The mishna taught that a nazirite shaves for a limb severed from a corpse and for a limb severed from a living person, upon either of which there is a fitting quantity of flesh. The Gemara asks: If there is not a fitting quantity of flesh upon them, what is the halakha? Rabbi Yoḥanan said: The nazirite does not shave for them. Reish Lakish said: The nazirite does shave for them.
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן, דְּהָא קָתָנֵי בְּרֵישָׁא: עַל אֵבֶר מִן הַמֵּת וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי וְכוּ׳ שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן כְּזַיִת בָּשָׂר — אִין, אֲבָל אֵין עֲלֵיהֶם — לָא.
The Gemara explains their respective opinions. Rabbi Yoḥanan said: The nazirite does not shave for them, as the tanna teaches in the first clause of the mishna in the list of sources of ritual impurity for which a nazirite must shave: For a limb severed from a corpse and for a limb severed from a living person that contains a fitting quantity of flesh. One can infer from this: Those upon which there is an olive-bulk of flesh, yes, he must shave for them, but if there is not that amount of flesh upon them, no, a nazirite need not shave due to them.
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר: מְגַלֵּחַ. מִדְּלָא קָתָנֵי בְּסֵיפָא.
And Rabbi Shimon ben Lakish says that he shaves, employing the following reasoning: From the fact that the mishna does not teach the following in the latter clause, i.e., the subsequent mishna (54a), in the list of sources of impurity for which a nazirite need not shave: A limb that does not contain a fitting quantity of flesh, one can infer that a nazirite is obligated to shave for a limb of that type.
וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לָךְ: כׇּל הֵיכָא דְּמַשְׁמַע מִכְּלָלָא, לָא קָתָנֵי בְּסֵיפָא.
And Rabbi Yoḥanan could have said to you, in response to Rabbi Shimon ben Lakish’s argument: The fact that the mishna omits this case from the list is not proof, as the tanna does not teach in the latter clause anything that can be understood by inference from the earlier mishna.
וְהָא חֲצִי קַב עֲצָמוֹת, דְּמַשְׁמַע חֲצִי קַב עֲצָמוֹת — אִין, רוֹבַע עֲצָמוֹת — לָא, וְקָתָנֵי בְּסֵיפָא רוֹבַע עֲצָמוֹת.
The Gemara raises a difficulty against this claim of Rabbi Yoḥanan: But the first clause of the mishna lists the case of a half-kav of bones, which indicates: A half-kav of bones, yes, a nazirite must shave for that; a quarter-kav of bones, no, he is not obligated to shave for that. And yet the tanna teaches in the latter clause that a nazirite does not shave for a quarter-kav of bones. This shows that the next mishna does not rely on the rulings of this mishna. Rather, it lists all the items for which a nazirite need not shave.
הָתָם אִי לָאו רוֹבַע עֲצָמוֹת, הֲוָה אָמֵינָא: אֲפִילּוּ עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ לָא, לְהָכִי אִיצְטְרִיךְ לְמִיתְנֵי רוֹבַע עֲצָמוֹת, דְּעַל אֲהִילָן הוּא דְּאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ.
The Gemara rejects this argument: There, had the tanna not taught a quarter-kav of bones, I would say that he need not shave even for touching it or carrying it. For this reason it was necessary for the mishna to teach the case of a quarter-kav of bones, to indicate that it is only for their ritual impurity contracted in a tent that a nazirite does not shave.
וְהָא חֲצִי לוֹג דָּם, דְּשָׁמְעַתְּ מִינַּהּ חֲצִי לוֹג דָּם — אִין, רְבִיעִית דָּם — לָא, וְקָתָנֵי בְּסֵיפָא רְבִיעִית דָּם! הָתָם, לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: רְבִיעִית דָּם הַבָּא מִשְּׁנֵי מֵתִים מְטַמֵּא בְּאֹהֶל.
The Gemara raises a further difficulty: But the mishna lists a half-log of blood among those sources of impurity for which a nazirite must shave, from which you can learn that for a half-log of blood, yes, he shaves; for a quarter-log of blood, no, he does not shave. And yet the latter clause of the mishna teaches that he need not shave for a quarter-log of blood. The Gemara answers: It is also necessary to state this halakha unambiguously there, to exclude the opinion of Rabbi Akiva, as Rabbi Akiva said: A quarter-log of blood that comes from two corpses renders people and items impure in a tent, whereas the mishna simply states: A quarter-log, which indicates that all of the blood comes from a single corpse.
הַאי אֵבֶר מִן הַמֵּת, הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאִית בֵּיהּ עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן? וְאִי דְּלֵית בֵּיהּ עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, מַאי טַעְמָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ? אָמַר לָךְ רֵישׁ לָקִישׁ: לְעוֹלָם דְּלֵית בֵּיהּ עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, וַאֲפִילּוּ הָכִי רַחֲמָנָא רַבְּיֵיהּ.
The Gemara analyzes the dispute between Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish: What are the circumstances of this limb severed from a corpse that is not covered by sufficient flesh? If it contains a bone that is a barley-grain–bulk, what is Rabbi Yoḥanan’s reason for maintaining that a nazirite does not have to shave for this ritual impurity? A bone of this size imparts impurity even if there is no flesh upon it. And if it does not contain a bone that is a barley-grain–bulk, what is Reish Lakish’s reason for saying that a nazirite must shave due to this bone? The Gemara explains that Reish Lakish could have said to you: Actually we are dealing with a limb that does not contain a bone that is a barley-grain–bulk, and even so the Merciful One includes it as a source of ritual impurity.
דְּתַנְיָא: ״וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ בְמֵת״, ״עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה״ — זֶה הַמַּאֲהִיל עַל פְּנֵי הַמֵּת, ״בַּחֲלַל״ — זֶה אֵבֶר מִן הַחַי וְיֵשׁ לוֹ לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה.
This is as it is taught in a baraita: “And whoever in the open field touches one who is slain by the sword, or one who dies on his own, or a bone of a man, or a grave, shall be unclean seven days” (Numbers 19:16). This verse is expounded by the Sages as follows: “In the open field”; this is referring to the halakha of one who overlies a corpse, even without touching it. “One who is slain”; this is referring to a limb slain, i.e., severed, from a living person, that contains enough flesh for the limb to heal.
״חֶרֶב״ הֲרֵי זֶה כְּחָלָל, ״אוֹ בְּמֵת״ — זֶה אֵבֶר הַנֶחְלָל מִן הַמֵּת, ״אוֹ בְּעֶצֶם אָדָם״ — זֶה רוֹבַע עֲצָמוֹת, ״אוֹ בְּקֶבֶר״ — זֶה קֶבֶר סָתוּם.
The Sages further derive from the phrase “one who is slain by the sword” that the legal status of a metal sword in terms of its degree of ritual impurity is like that of one who is slain, i.e., a metal implement, e.g., a sword, that was rendered impure through contact with a corpse is impure to the same degree of severity as a corpse itself. “Or one who dies on his own”; this is a limb that was slain, i.e., severed, from a corpse and is covered with enough flesh that it would heal if he were alive. “Or a bone of a man”; this is a quarter-kav of bones. “Or a grave”; this is a sealed grave, which imparts impurity when there is less than a handbreadth between the corpse and its cover.
כלים
העמקה
רוצה להבין מה באמת קורה מתחת לפני השטח של הסוגיה?
שיעורים, פודקאסטים והרחבות של מיטב המורות שלנו יפתחו לך עוד זוויות וכיווני חשיבה.
רופאים ורפואה: האם מותר לעם ישראל להיעזר ברופאים? – במחשבה שניה
חדשה בלימוד הגמרא?
זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.
פסיפס הלומדות שלנו
גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.
התחלתי ללמוד דף יומי אחרי שחזרתי בתשובה ולמדתי במדרשה במגדל עוז. הלימוד טוב ומספק חומר למחשבה על נושאים הלכתיים ”קטנים” ועד לערכים גדולים ביהדות. חשוב לי להכיר את הגמרא לעומק. והצעד הקטן היום הוא ללמוד אותה בבקיאות, בעזרת השם, ומי יודע אולי גם אגיע לעיון בנושאים מעניינים. נושאים בגמרא מתחברים לחגים, לתפילה, ליחסים שבין אדם לחברו ולמקום ולשאר הדברים שמלווים באורח חיים דתי 🙂
מצפה יריחו, ישראל
התחלתי לפני כמה שנים אבל רק בסבב הזה זכיתי ללמוד יום יום ולסיים מסכתות
רעננה, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי ממסכת נידה כי זה היה חומר הלימוד שלי אז. לאחר הסיום הגדול בבנייני האומה החלטתי להמשיך. וב”ה מאז עם הפסקות קטנות של קורונה ולידה אני משתדלת להמשיך ולהיות חלק.
זה משפיע מאוד על היום יום שלי ועל אף שאני עסוקה בלימודי הלכה ותורה כל יום, זאת המסגרת הקבועה והמחייבת ביותר שיש לי.
גבעת הראל, ישראל
למדתי גמרא מכיתה ז- ט ב Maimonides School ואחרי העליה שלי בגיל 14 לימוד הגמרא, שלא היה כל כך מקובל בימים אלה, היה די ספוראדי. אחרי "ההתגלות” בבנייני האומה התחלתי ללמוד בעיקר בדרך הביתה למדתי מפוקקטסים שונים. לאט לאט ראיתי שאני תמיד חוזרת לרבנית מישל פרבר. באיזה שהוא שלב התחלתי ללמוד בזום בשעה 7:10 .
היום "אין מצב” שאני אתחיל את היום שלי ללא לימוד עם הרבנית מישל עם כוס הקפה שלי!!
חשמונאים, ישראל
לפני 15 שנה, אחרי עשרות שנים של "ג’ינגול” בין משפחה לקריירה תובענית בהייטק, הצטרפתי לשיעורי גמרא במתן רעננה. הלימוד המעמיק והייחודי של הרבנית אושרה קורן יחד עם קבוצת הנשים המגוונת הייתה חוויה מאלפת ומעשירה. לפני כשמונה שנים כאשר מחזור הדף היומי הגיע למסכת תענית הצטרפתי כ”חברותא” לבעלי. זו השעה היומית שלנו ביחד כאשר דפי הגמרא משתלבים בחיי היום יום, משפיעים ומושפעים, וכשלא מספיקים תמיד משלימים בשבת
רעננה, ישראל
בסוף הסבב הקודם ראיתי את השמחה הגדולה שבסיום הלימוד, בעלי סיים כבר בפעם השלישית וכמובן הסיום הנשי בבנייני האומה וחשבתי שאולי זו הזדמנות עבורי למשהו חדש.
למרות שאני שונה בסביבה שלי, מי ששומע על הלימוד שלי מפרגן מאוד.
אני מנסה ללמוד קצת בכל יום, גם אם לא את כל הדף ובסך הכל אני בדרך כלל עומדת בקצב.
הלימוד מעניק המון משמעות ליום יום ועושה סדר בלמוד תורה, שתמיד היה (ועדיין) שאיפה. אבל אין כמו קביעות
טל מנשה, ישראל
התחלתי ללמוד לפני כשנתיים בשאיפה לסיים לראשונה מסכת אחת במהלך חופשת הלידה.
אחרי מסכת אחת כבר היה קשה להפסיק…
ירוחם, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי באמצע תקופת הקורונה, שאבא שלי סיפר לי על קבוצה של בנות שתיפתח ביישוב שלנו ותלמד דף יומי כל יום. הרבה זמן רציתי להצטרף לזה וזאת הייתה ההזדמנות בשבילי. הצטרפתי במסכת שקלים ובאמצע הייתה הפסקה קצרה. כיום אני כבר לומדת באולפנה ולומדת דף יומי לבד מתוך גמרא של טיינזלץ.
עתניאל, ישראל
התחלתי ללמוד דף לפני קצת יותר מ-5 שנים, כשלמדתי רבנות בישיבת מהר”ת בניו יורק. בדיעבד, עד אז, הייתי בלימוד הגמרא שלי כמו מישהו שאוסף חרוזים משרשרת שהתפזרה, פה משהו ושם משהו, ומאז נפתח עולם ומלואו…. הדף נותן לי לימוד בצורה מאורגנת, שיטתית, יום-יומית, ומלמד אותי לא רק ידע אלא את השפה ודרך החשיבה שלנו. לשמחתי, יש לי סביבה תומכת וההרגשה שלי היא כמו בציטוט שבחרתי: הדף משפיע לטובה על כל היום שלי.
חיפה, ישראל
אני לומדת גמרא כעשור במסגרות שונות, ואת הדף היומי התחלתי כשחברה הציעה שאצטרף אליה לסיום בבנייני האומה. מאז אני לומדת עם פודקסט הדרן, משתדלת באופן יומי אך אם לא מספיקה, מדביקה פערים עד ערב שבת. בסבב הזה הלימוד הוא "ממעוף הציפור”, מקשיבה במהירות מוגברת תוך כדי פעילויות כמו בישול או נהיגה, וכך רוכשת היכרות עם הסוגיות ואופן ניתוחם על ידי חז”ל. בע”ה בסבב הבא, ואולי לפני, אצלול לתוכו באופן מעמיק יותר.
רמת גן, ישראל
כבר סיפרתי בסיום של מועד קטן.
הלימוד מאוד משפיעה על היום שלי כי אני לומדת עם רבנית מישל על הבוקר בזום. זה נותן טון לכל היום – בסיס למחשבות שלי .זה זכות גדול להתחיל את היום בלימוד ובתפילה. תודה רבה !
ירושלים, ישראל
אחי, שלומד דף יומי ממסכת ברכות, חיפש חברותא ללימוד מסכת ראש השנה והציע לי. החברותא היתה מאתגרת טכנית ורוב הזמן נעשתה דרך הטלפון, כך שבסיום המסכת נפרדו דרכינו. אחי חזר ללמוד לבד, אבל אני כבר נכבשתי בקסם הגמרא ושכנעתי את האיש שלי להצטרף אלי למסכת ביצה. מאז המשכנו הלאה, ועכשיו אנחנו מתרגשים לקראתו של סדר נשים!
נוקדים, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי בתחילת מסכת ברכות, עוד לא ידעתי כלום. נחשפתי לסיום הש״ס, ובעצם להתחלה מחדש בתקשורת, הפתיע אותי לטובה שהיה מקום לעיסוק בתורה.
את המסכתות הראשונות למדתי, אבל לא סיימתי (חוץ מעירובין איכשהו). השנה כשהגעתי למדרשה, נכנסתי ללופ, ואני מצליחה להיות חלק, סיימתי עם החברותא שלי את כל המסכתות הקצרות, גם כשהיינו חולות קורונה ובבידודים, למדנו לבד, העיקר לא לצבור פער, ומחכות ליבמות 🙂
מזכרת בתיה, ישראל
התחלתי לפני כמה שנים אבל רק בסבב הזה זכיתי ללמוד יום יום ולסיים מסכתות
רעננה, ישראל
אני לומדת גמרא כעשור במסגרות שונות, ואת הדף היומי התחלתי כשחברה הציעה שאצטרף אליה לסיום בבנייני האומה. מאז אני לומדת עם פודקסט הדרן, משתדלת באופן יומי אך אם לא מספיקה, מדביקה פערים עד ערב שבת. בסבב הזה הלימוד הוא "ממעוף הציפור”, מקשיבה במהירות מוגברת תוך כדי פעילויות כמו בישול או נהיגה, וכך רוכשת היכרות עם הסוגיות ואופן ניתוחם על ידי חז”ל. בע”ה בסבב הבא, ואולי לפני, אצלול לתוכו באופן מעמיק יותר.
רמת גן, ישראל
אמא שלי למדה איתי ש”ס משנה, והתחילה ללמוד דף יומי. אני החלטתי שאני רוצה ללמוד גם. בהתחלה למדתי איתה, אח”כ הצטרפתי ללימוד דף יומי שהרב דני וינט מעביר לנוער בנים בעתניאל. במסכת עירובין עוד חברה הצטרפה אלי וכשהתחלנו פסחים הרב דני פתח לנו שעור דף יומי לבנות. מאז אנחנו לומדות איתו קבוע כל יום את הדף היומי (ובשבת אבא שלי מחליף אותו). אני נהנית מהלימוד, הוא מאתגר ומעניין
עתניאל, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי לפני שנתיים, עם מסכת שבת. בהתחלה ההתמדה היתה קשה אבל בזכות הקורונה והסגרים הצלחתי להדביק את הפערים בשבתות הארוכות, לסיים את מסכת שבת ולהמשיך עם המסכתות הבאות. עכשיו אני מסיימת בהתרגשות רבה את מסכת חגיגה וסדר מועד ומחכה לסדר הבא!
מודיעין, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי כאשר קיבלתי במייל ממכון שטיינזלץ את הדפים הראשונים של מסכת ברכות במייל. קודם לא ידעתי איך לקרוא אותם עד שנתתי להם להדריך אותי. הסביבה שלי לא מודעת לעניין כי אני לא מדברת על כך בפומבי. למדתי מהדפים דברים חדשים, כמו הקשר בין המבנה של בית המקדש והמשכן לגופו של האדם (יומא מה, ע”א) והקשר שלו למשפט מפורסם שמופיע בספר ההינדי "בהגוד-גיתא”. מתברר שזה רעיון כלל עולמי ולא רק יהודי
נשר, ישראל
התחלתי ללמוד את הדף היומי מעט אחרי שבני הקטן נולד. בהתחלה בשמיעה ולימוד באמצעות השיעור של הרבנית שפרבר. ובהמשך העזתי וקניתי לעצמי גמרא. מאז ממשיכה יום יום ללמוד עצמאית, ולפעמים בעזרת השיעור של הרבנית, כל יום. כל סיום של מסכת מביא לאושר גדול וסיפוק. הילדים בבית נהיו חלק מהלימוד, אני משתפת בסוגיות מעניינות ונהנית לשמוע את דעתם.
מעלה מכמש, ישראל
התחלתי בתחילת הסבב, והתמכרתי. זה נותן משמעות נוספת ליומיום ומאוד מחזק לתת לזה מקום בתוך כל שגרת הבית-עבודה השוטפת.
בית שמש, ישראל
נזיר נג
וְהָא רָבָא הוּא דְּאָמַר: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְשִׁדְרָה וְגוּלְגּוֹלֶת שֶׁאֵין בָּהֶן רוֹבַע עֲצָמוֹת! בָּתַר דְּשַׁמְעַהּ מֵרַבִּי עֲקִיבָא.
The Gemara expresses surprise at this argument: But wasn’t it Rava himself who said: This statement is necessary only for a whole spine and skull that do not contain a quarter-kav of bones? This indicates that in his opinion a quarter-kav of bones from a spine does impart ritual impurity. The Gemara answers: After he heard the statement of the tanna, he understood from Rabbi Akiva that his dispute in the baraita (52a) concerns a spine and skull from two corpses, not a quarter-kav from a spine and skull. This interpretation led Rava to change his mind.
תָּא שְׁמַע, שַׁמַּאי אוֹמֵר: עֶצֶם אֶחָד מִן שִׁדְרָה אוֹ מִן גּוּלְגּוֹלֶת! שָׁאנֵי שַׁמַּאי דְּמַחְמִיר טְפֵי.
The Gemara further suggests: Come and hear a resolution from the following: Shammai says that one bone from the spine or from the skull imparts ritual impurity. Although the Rabbis dispute his ruling, it can be assumed that they do not have a vastly different opinion. Rather, they accept that a quarter-kav from a spine imparts impurity and renders a nazirite obligated to shave. The Gemara rejects this proof: Shammai is different, as he is very stringent, and therefore nothing at all can be inferred from his opinion with regard to that of the Rabbis.
לִיפְשׁוֹט מִינַּהּ: טַעְמָא דְּשַׁמַּאי, דְּמַחְמִיר, הָא לְרַבָּנַן — עַד דְּאִיכָּא חֲצִי קַב עֲצָמוֹת!
The Gemara counters: If in fact the Rabbis maintain an extremely different opinion from that of Shammai, let us resolve the problem in the opposite manner: The reasoning here is that of Shammai, who is particularly stringent. From this it may be inferred that, according to the opinion of the Rabbis, one is not rendered impure and a nazirite is not required to shave unless there is a half-kav of bones from the spine and skull.
דִּילְמָא עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּשַׁמַּאי אֶלָּא בְּעֶצֶם אֶחָד, אֲבָל בְּרוֹבַע עֲצָמוֹת — אֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ.
The Gemara rejects this claim as well: Perhaps the argument is not that extreme after all, and the Rabbis disagree with Shammai only with regard to whether one bone from the spine or from the skull imparts impurity. However, with regard to a quarter-kav of bones, even the Rabbis might concede that it renders people and items ritually impure, and a nazirite must shave for it.
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: זְקֵנִים הָרִאשׁוֹנִים, מִקְצָתָן הָיוּ אוֹמְרִים: חֲצִי קַב עֲצָמוֹת וַחֲצִי לוֹג דָּם — לַכֹּל. רוֹבַע עֲצָמוֹת, וּרְבִיעִית דָּם — לֹא לַכֹּל. וּמִקְצָתָן הָיוּ אוֹמְרִים: אַף רוֹבַע עֲצָמוֹת וּרְבִיעִית דָּם — לַכֹּל.
§ Rabbi Eliezer said that some of the early Elders would say: A half-kav of bones and a half-log of blood impart ritual impurity in all forms. Their impurity applies by Torah law, and therefore they impart impurity in a tent. But a quarter-kav of bones and a quarter-log of blood, they do not impart impurity in all forms, i.e., they do not impart impurity in a tent. And some of these Elders would say that even a quarter-kav of bones and a quarter-log of blood impart impurity in all forms. This was the dispute of earlier generations.
בֵּית דִּין שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם אָמְרוּ: חֲצִי קַב עֲצָמוֹת וַחֲצִי לוֹג דָּם — לַכֹּל, רוֹבַע עֲצָמוֹת וּרְבִיעִית דָּם — לִתְרוּמָה וְקָדָשִׁים. אֲבָל לֹא לְנָזִיר וְעוֹשֵׂה פֶסַח.
The court that followed them said: A half-kav of bones and a half-log of blood impart ritual impurity in all forms. A quarter-kav of bones and a quarter-log of blood impart impurity only with regard to teruma and offerings, i.e., the Sages decreed that they impart impurity in a tent to invalidate teruma and offerings but not with regard to a nazirite. A nazirite is not required to shave or bring offerings for impurity after contact with a quarter-kav of bones or a quarter-log of blood. And similarly, one who performs the ritual of the Paschal offering may proceed despite the fact that he came into contact with this amount of blood or bones, as the Sages did not apply this decree in cases where one’s impurity precludes the performance of a mitzva whose neglect is punishable by karet.
מִכְּדִי אֵין הַכְרָעַת שְׁלִישִׁית מַכְרַעַת! אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי, מִפִּי שְׁמוּעָה אָמְרוּ: מִפִּי חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי.
The Gemara asks about the ruling of halakha in this case. Now consider, there is a principle that the decision of the third opinion is not considered a decision. A compromise ruling that seeks to resolve a dispute by including factors and cases that were not mentioned in the other two opinions is not considered decisive, so how could the later court make a distinction between a Paschal offering and other cases? Rabbi Ya’akov bar Idi said: This ruling was not stated as a compromise. Rather, they said it from tradition, from Haggai, Zechariah, and Malachi, the last of the prophets. This was not a new attempt to mediate between two earlier opinions but an ancient ruling in its own right.
עַל אֵלּוּ הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ. ״עַל אֵלּוּ״ דְּרֵישָׁא לְמַעוֹטֵי עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, דְּעַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ — אִין, וְעַל אֲהִילוֹ — לָא. וְ״עַל אֵלּוּ״ דְּסֵיפָא — לְמַעוֹטֵי אֶבֶן הַסָּכוֹכִית.
§ The mishna taught that for all these aforementioned sources of ritual impurity a nazirite shaves. The Gemara explains that the phrase: For these, in the mishna’s first clause, serves to exclude a bone that is a barley-grain–bulk. As for touching it and carrying it, yes, a nazirite shaves, but for his overlying it, no, he does not shave. And the phrase: For these, in the mishna’s latter clause, serves to exclude an overhanging [hasekhukhit] stone. Although a stone that forms a cover over a corpse imparts impurity in a tent, a nazirite is nevertheless not obligated to shave due to this source of impurity.
וַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת.
§ In its list of sources of impurity for which a nazirite must shave, the mishna taught: And a half-kav of bones.
חֲצִי קַב עֲצָמוֹת — אִין, רוֹבַע עֲצָמוֹת — לָא. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּאִית בְּהוֹן עֲצָמוֹת כִּשְׂעוֹרָה — תִּיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה! אֶלָּא דְּאַקְמַח אַקְמוֹחֵי.
The Gemara analyzes this ruling of the mishna: A half-kav of bones, yes, a nazirite must shave if he contracts impurity from them; a quarter-kav of bones, no, he does not. What are the circumstances? If we say that they contain bones that are a barley-grain–bulk, let the tanna of the mishna derive the halakha that it imparts ritual impurity due to the fact that it is a bone that is a barley-grain–bulk. Rather, the mishna is referring to a situation where it has been made like flour. In that case, a half-kav of bones render people and items impure in a tent, although they do not include a bone the volume of a barley-grain-bulk.
עַל אֵבֶר מִן הַמֵּת וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי. אֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, מַאי? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן.
§ The mishna taught that a nazirite shaves for a limb severed from a corpse and for a limb severed from a living person, upon either of which there is a fitting quantity of flesh. The Gemara asks: If there is not a fitting quantity of flesh upon them, what is the halakha? Rabbi Yoḥanan said: The nazirite does not shave for them. Reish Lakish said: The nazirite does shave for them.
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן, דְּהָא קָתָנֵי בְּרֵישָׁא: עַל אֵבֶר מִן הַמֵּת וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי וְכוּ׳ שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן כְּזַיִת בָּשָׂר — אִין, אֲבָל אֵין עֲלֵיהֶם — לָא.
The Gemara explains their respective opinions. Rabbi Yoḥanan said: The nazirite does not shave for them, as the tanna teaches in the first clause of the mishna in the list of sources of ritual impurity for which a nazirite must shave: For a limb severed from a corpse and for a limb severed from a living person that contains a fitting quantity of flesh. One can infer from this: Those upon which there is an olive-bulk of flesh, yes, he must shave for them, but if there is not that amount of flesh upon them, no, a nazirite need not shave due to them.
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר: מְגַלֵּחַ. מִדְּלָא קָתָנֵי בְּסֵיפָא.
And Rabbi Shimon ben Lakish says that he shaves, employing the following reasoning: From the fact that the mishna does not teach the following in the latter clause, i.e., the subsequent mishna (54a), in the list of sources of impurity for which a nazirite need not shave: A limb that does not contain a fitting quantity of flesh, one can infer that a nazirite is obligated to shave for a limb of that type.
וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לָךְ: כׇּל הֵיכָא דְּמַשְׁמַע מִכְּלָלָא, לָא קָתָנֵי בְּסֵיפָא.
And Rabbi Yoḥanan could have said to you, in response to Rabbi Shimon ben Lakish’s argument: The fact that the mishna omits this case from the list is not proof, as the tanna does not teach in the latter clause anything that can be understood by inference from the earlier mishna.
וְהָא חֲצִי קַב עֲצָמוֹת, דְּמַשְׁמַע חֲצִי קַב עֲצָמוֹת — אִין, רוֹבַע עֲצָמוֹת — לָא, וְקָתָנֵי בְּסֵיפָא רוֹבַע עֲצָמוֹת.
The Gemara raises a difficulty against this claim of Rabbi Yoḥanan: But the first clause of the mishna lists the case of a half-kav of bones, which indicates: A half-kav of bones, yes, a nazirite must shave for that; a quarter-kav of bones, no, he is not obligated to shave for that. And yet the tanna teaches in the latter clause that a nazirite does not shave for a quarter-kav of bones. This shows that the next mishna does not rely on the rulings of this mishna. Rather, it lists all the items for which a nazirite need not shave.
הָתָם אִי לָאו רוֹבַע עֲצָמוֹת, הֲוָה אָמֵינָא: אֲפִילּוּ עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ לָא, לְהָכִי אִיצְטְרִיךְ לְמִיתְנֵי רוֹבַע עֲצָמוֹת, דְּעַל אֲהִילָן הוּא דְּאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ.
The Gemara rejects this argument: There, had the tanna not taught a quarter-kav of bones, I would say that he need not shave even for touching it or carrying it. For this reason it was necessary for the mishna to teach the case of a quarter-kav of bones, to indicate that it is only for their ritual impurity contracted in a tent that a nazirite does not shave.
וְהָא חֲצִי לוֹג דָּם, דְּשָׁמְעַתְּ מִינַּהּ חֲצִי לוֹג דָּם — אִין, רְבִיעִית דָּם — לָא, וְקָתָנֵי בְּסֵיפָא רְבִיעִית דָּם! הָתָם, לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: רְבִיעִית דָּם הַבָּא מִשְּׁנֵי מֵתִים מְטַמֵּא בְּאֹהֶל.
The Gemara raises a further difficulty: But the mishna lists a half-log of blood among those sources of impurity for which a nazirite must shave, from which you can learn that for a half-log of blood, yes, he shaves; for a quarter-log of blood, no, he does not shave. And yet the latter clause of the mishna teaches that he need not shave for a quarter-log of blood. The Gemara answers: It is also necessary to state this halakha unambiguously there, to exclude the opinion of Rabbi Akiva, as Rabbi Akiva said: A quarter-log of blood that comes from two corpses renders people and items impure in a tent, whereas the mishna simply states: A quarter-log, which indicates that all of the blood comes from a single corpse.
הַאי אֵבֶר מִן הַמֵּת, הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאִית בֵּיהּ עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן? וְאִי דְּלֵית בֵּיהּ עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, מַאי טַעְמָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ? אָמַר לָךְ רֵישׁ לָקִישׁ: לְעוֹלָם דְּלֵית בֵּיהּ עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, וַאֲפִילּוּ הָכִי רַחֲמָנָא רַבְּיֵיהּ.
The Gemara analyzes the dispute between Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish: What are the circumstances of this limb severed from a corpse that is not covered by sufficient flesh? If it contains a bone that is a barley-grain–bulk, what is Rabbi Yoḥanan’s reason for maintaining that a nazirite does not have to shave for this ritual impurity? A bone of this size imparts impurity even if there is no flesh upon it. And if it does not contain a bone that is a barley-grain–bulk, what is Reish Lakish’s reason for saying that a nazirite must shave due to this bone? The Gemara explains that Reish Lakish could have said to you: Actually we are dealing with a limb that does not contain a bone that is a barley-grain–bulk, and even so the Merciful One includes it as a source of ritual impurity.
דְּתַנְיָא: ״וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ בְמֵת״, ״עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה״ — זֶה הַמַּאֲהִיל עַל פְּנֵי הַמֵּת, ״בַּחֲלַל״ — זֶה אֵבֶר מִן הַחַי וְיֵשׁ לוֹ לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה.
This is as it is taught in a baraita: “And whoever in the open field touches one who is slain by the sword, or one who dies on his own, or a bone of a man, or a grave, shall be unclean seven days” (Numbers 19:16). This verse is expounded by the Sages as follows: “In the open field”; this is referring to the halakha of one who overlies a corpse, even without touching it. “One who is slain”; this is referring to a limb slain, i.e., severed, from a living person, that contains enough flesh for the limb to heal.
״חֶרֶב״ הֲרֵי זֶה כְּחָלָל, ״אוֹ בְּמֵת״ — זֶה אֵבֶר הַנֶחְלָל מִן הַמֵּת, ״אוֹ בְּעֶצֶם אָדָם״ — זֶה רוֹבַע עֲצָמוֹת, ״אוֹ בְּקֶבֶר״ — זֶה קֶבֶר סָתוּם.
The Sages further derive from the phrase “one who is slain by the sword” that the legal status of a metal sword in terms of its degree of ritual impurity is like that of one who is slain, i.e., a metal implement, e.g., a sword, that was rendered impure through contact with a corpse is impure to the same degree of severity as a corpse itself. “Or one who dies on his own”; this is a limb that was slain, i.e., severed, from a corpse and is covered with enough flesh that it would heal if he were alive. “Or a bone of a man”; this is a quarter-kav of bones. “Or a grave”; this is a sealed grave, which imparts impurity when there is less than a handbreadth between the corpse and its cover.
