חיפוש

פסחים נז

רוצה להקדיש שיעור?

podcast placeholder

0:00
0:00




תקציר

השיעור היום מוקדש ע”י וולרי אדלר לכבוד יום הולדתה של בתה, אנושקה. "את מדהימה ואני ממש אוהבת ללמוד את הדף איתך. מזל טוב על סיום לימודי רפואה השבוע! אנחנו כל כך גאים בך. גם ע”י דניאל ופאול נכמולי, לכבוד רון דכנה ורוברט הוודן. "תודה על התמיכה הנמשכת שלכם בלימוד תורה.” 

הגמרא מביאה הרבה סיפורים מברייתות – בעניין מי שנתן פאה לעניים, כהנים שהיו לוקחים עורות בכח מכהנים אחרים, אנשים חשובים שהיו לוקחים עצים מאנשי יריחו בכח. הגמרא ממשיכה לדבר על כהנים במקדש שהתנהגו בצורה אלימה או היו מושחתים לעומת אלו שהתנהגו בצורה מתאימה.

להקדמה לקרבנות

כלים

כלים

העמקה

רוצה להבין מה באמת קורה מתחת לפני השטח של הסוגיה?
שיעורים, פודקאסטים והרחבות של מיטב המורות שלנו יפתחו לך עוד זוויות וכיווני חשיבה.

לשיעורי עוד על הדף באנגלית, לחצי כאן

חדשה בלימוד הגמרא?

זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.

פסיפס הלומדות שלנו

גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.

אמא שלי למדה איתי ש”ס משנה, והתחילה ללמוד דף יומי. אני החלטתי שאני רוצה ללמוד גם. בהתחלה למדתי איתה, אח”כ הצטרפתי ללימוד דף יומי שהרב דני וינט מעביר לנוער בנים בעתניאל. במסכת עירובין עוד חברה הצטרפה אלי וכשהתחלנו פסחים הרב דני פתח לנו שעור דף יומי לבנות. מאז אנחנו לומדות איתו קבוע כל יום את הדף היומי (ובשבת אבא שלי מחליף אותו). אני נהנית מהלימוד, הוא מאתגר ומעניין

Renana Hellman
רננה הלמן

עתניאל, ישראל

בתחילת הסבב הנוכחי הצטברו אצלי תחושות שאני לא מבינה מספיק מהי ההלכה אותה אני מקיימת בכל יום. כמו כן, כאמא לבנות רציתי לתת להן מודל נשי של לימוד תורה
שתי הסיבות האלו הובילו אותי להתחיל ללמוד. נתקלתי בתגובות מפרגנות וסקרניות איך אישה לומדת גמרא..
כמו שרואים בתמונה אני ממשיכה ללמוד גם היום ואפילו במחלקת יולדות אחרי לידת ביתי השלישית.

Noa Shiloh
נועה שילה

רבבה, ישראל

התחלתי ללמוד דף יומי בסבב הקודם. זכיתי לסיים אותו במעמד המרגש של הדרן. בסבב הראשון ליווה אותי הספק, שאולי לא אצליח לעמוד בקצב ולהתמיד. בסבב השני אני לומדת ברוגע, מתוך אמונה ביכולתי ללמוד ולסיים. בסבב הלימוד הראשון ליוותה אותי חוויה מסויימת של בדידות. הדרן העניקה לי קהילת לימוד ואחוות נשים. החוויה של סיום הש”ס במעמד כה גדול כשנשים שאינן מכירות אותי, שמחות ומתרגשות עבורי , היתה חוויה מרוממת נפש

Ilanit Weil
אילנית ווייל

קיבוץ מגדל עוז, ישראל

התחלתי ללמוד דף יומי באמצע תקופת הקורונה, שאבא שלי סיפר לי על קבוצה של בנות שתיפתח ביישוב שלנו ותלמד דף יומי כל יום. הרבה זמן רציתי להצטרף לזה וזאת הייתה ההזדמנות בשבילי. הצטרפתי במסכת שקלים ובאמצע הייתה הפסקה קצרה. כיום אני כבר לומדת באולפנה ולומדת דף יומי לבד מתוך גמרא של טיינזלץ.

Saturdays in Raleigh
שבות בראלי

עתניאל, ישראל

רציתי לקבל ידע בתחום שהרגשתי שהוא גדול וחשוב אך נעלם ממני. הלימוד מעניק אתגר וסיפוק ומעמיק את תחושת השייכות שלי לתורה וליהדות

Ruth Agiv
רות עגיב

עלי זהב – לשם, ישראל

התחלתי כשהייתי בחופש, עם הפרסומים על תחילת המחזור, הסביבה קיבלה את זה כמשהו מתמיד ומשמעותי ובהערכה, הלימוד זה עוגן יציב ביום יום, יש שבועות יותר ויש שפחות אבל זה משהו שנמצא שם אמין ובעל משמעות בחיים שלי….

Adi Diamant
עדי דיאמנט

גמזו, ישראל

התחלתי ללמוד לפני כשנתיים בשאיפה לסיים לראשונה מסכת אחת במהלך חופשת הלידה.
אחרי מסכת אחת כבר היה קשה להפסיק…

Noa Gallant
נעה גלנט

ירוחם, ישראל

הייתי לפני שנתיים בסיום הדרן נשים בבנייני האומה והחלטתי להתחיל. אפילו רק כמה דפים, אולי רק פרק, אולי רק מסכת… בינתיים סיימתי רבע שס ותכף את כל סדר מועד בה.
הסביבה תומכת ומפרגנת. אני בת יחידה עם ארבעה אחים שכולם לומדים דף יומי. מדי פעם אנחנו עושים סיומים יחד באירועים משפחתיים. ממש מרגש. מסכת שבת סיימנו כולנו יחד עם אבא שלנו!
אני שומעת כל יום פודקאסט בהליכה או בנסיעה ואחכ לומדת את הגמרא.

Edna Gross
עדנה גרוס

מרכז שפירא, ישראל

A friend in the SF Bay Area said in Dec 2019 that she might start listening on her morning drive to work. I mentioned to my husband and we decided to try the Daf when it began in Jan 2020 as part of our preparing to make Aliyah in the summer.

Hana Piotrkovsky
חנה פיוטרקובסקי

ירושלים, Israel

התחלתי ללמוד דף יומי לפני שנתיים, עם מסכת שבת. בהתחלה ההתמדה היתה קשה אבל בזכות הקורונה והסגרים הצלחתי להדביק את הפערים בשבתות הארוכות, לסיים את מסכת שבת ולהמשיך עם המסכתות הבאות. עכשיו אני מסיימת בהתרגשות רבה את מסכת חגיגה וסדר מועד ומחכה לסדר הבא!

Ilana-Shachnowitz
אילנה שכנוביץ

מודיעין, ישראל

התחלתי ללמוד דף לפני קצת יותר מ-5 שנים, כשלמדתי רבנות בישיבת מהר”ת בניו יורק. בדיעבד, עד אז, הייתי בלימוד הגמרא שלי כמו מישהו שאוסף חרוזים משרשרת שהתפזרה, פה משהו ושם משהו, ומאז נפתח עולם ומלואו…. הדף נותן לי לימוד בצורה מאורגנת, שיטתית, יום-יומית, ומלמד אותי לא רק ידע אלא את השפה ודרך החשיבה שלנו. לשמחתי, יש לי סביבה תומכת וההרגשה שלי היא כמו בציטוט שבחרתי: הדף משפיע לטובה על כל היום שלי.

Michal Kahana
מיכל כהנא

חיפה, ישראל

התחלתי ללמוד דף יומי ממסכת נידה כי זה היה חומר הלימוד שלי אז. לאחר הסיום הגדול בבנייני האומה החלטתי להמשיך. וב”ה מאז עם הפסקות קטנות של קורונה ולידה אני משתדלת להמשיך ולהיות חלק.

זה משפיע מאוד על היום יום שלי ועל אף שאני עסוקה בלימודי הלכה ותורה כל יום, זאת המסגרת הקבועה והמחייבת ביותר שיש לי.

Moriah Taesan Michaeli
מוריה תעסן מיכאלי

גבעת הראל, ישראל

שמעתי על הסיום הענק של הדף היומי ע”י נשים בבנייני האומה. רציתי גם.
החלטתי להצטרף. התחלתי ושיכנעתי את בעלי ועוד שתי חברות להצטרף. עכשיו יש לי לימוד משותף איתו בשבת ומפגש חודשי איתן בנושא (והתכתבויות תדירות על דברים מיוחדים שקראנו). הצטרפנו לקבוצות שונות בווטסאפ. אנחנו ממש נהנות. אני שומעת את השיעור מידי יום (בד”כ מהרב יוני גוטמן) וקוראת ומצטרפת לסיומים של הדרן. גם מקפידה על דף משלהן (ונהנית מאד).

Liat Citron
ליאת סיטרון

אפרת, ישראל

התחלתי ללמוד דף יומי שהתחילו מסכת כתובות, לפני 7 שנים, במסגרת קבוצת לימוד שהתפרקה די מהר, ומשם המשכתי לבד בתמיכת האיש שלי. נעזרתי בגמרת שטיינזלץ ובשיעורים מוקלטים.
הסביבה מאד תומכת ואני מקבלת המון מילים טובות לאורך כל הדרך. מאז הסיום הגדול יש תחושה שאני חלק מדבר גדול יותר.
אני לומדת בשיטת ה”7 דפים בשבוע” של הרבנית תרצה קלמן – כלומר, לא נורא אם לא הצלחת ללמוד כל יום, העיקר שגמרת ארבעה דפים בשבוע

Rachel Goldstein
רחל גולדשטיין

עתניאל, ישראל

התחלתי ללמוד דף יומי בסבב הקודם. זכיתי לסיים אותו במעמד המרגש של הדרן. בסבב הראשון ליווה אותי הספק, שאולי לא אצליח לעמוד בקצב ולהתמיד. בסבב השני אני לומדת ברוגע, מתוך אמונה ביכולתי ללמוד ולסיים. בסבב הלימוד הראשון ליוותה אותי חוויה מסויימת של בדידות. הדרן העניקה לי קהילת לימוד ואחוות נשים. החוויה של סיום הש”ס במעמד כה גדול כשנשים שאינן מכירות אותי, שמחות ומתרגשות עבורי , היתה חוויה מרוממת נפש

Ilanit Weil
אילנית ווייל

קיבוץ מגדל עוז, ישראל

התחלתי ללמוד דף יומי כאשר קיבלתי במייל ממכון שטיינזלץ את הדפים הראשונים של מסכת ברכות במייל. קודם לא ידעתי איך לקרוא אותם עד שנתתי להם להדריך אותי. הסביבה שלי לא מודעת לעניין כי אני לא מדברת על כך בפומבי. למדתי מהדפים דברים חדשים, כמו הקשר בין המבנה של בית המקדש והמשכן לגופו של האדם (יומא מה, ע”א) והקשר שלו למשפט מפורסם שמופיע בספר ההינדי "בהגוד-גיתא”. מתברר שזה רעיון כלל עולמי ולא רק יהודי

Elena Arenburg
אלנה ארנבורג

נשר, ישראל

רציתי לקבל ידע בתחום שהרגשתי שהוא גדול וחשוב אך נעלם ממני. הלימוד מעניק אתגר וסיפוק ומעמיק את תחושת השייכות שלי לתורה וליהדות

Ruth Agiv
רות עגיב

עלי זהב – לשם, ישראל

התחלתי כשהייתי בחופש, עם הפרסומים על תחילת המחזור, הסביבה קיבלה את זה כמשהו מתמיד ומשמעותי ובהערכה, הלימוד זה עוגן יציב ביום יום, יש שבועות יותר ויש שפחות אבל זה משהו שנמצא שם אמין ובעל משמעות בחיים שלי….

Adi Diamant
עדי דיאמנט

גמזו, ישראל

ראיתי את הסיום הגדול בבנייני האומה וכל כך התרשמתי ורציתי לקחת חלק.. אבל לקח לי עוד כשנה וחצי )באמצע מסיכת שבת להצטרף..
הלימוד חשוב לי מאוד.. אני תמיד במרדף אחרי הדף וגונבת כל פעם חצי דף כשהילדים עסוקים ומשלימה אח”כ אחרי שכולם הלכו לישון..

Olga Mizrahi
אולגה מזרחי

ירושלים, ישראל

הייתי לפני שנתיים בסיום הדרן נשים בבנייני האומה והחלטתי להתחיל. אפילו רק כמה דפים, אולי רק פרק, אולי רק מסכת… בינתיים סיימתי רבע שס ותכף את כל סדר מועד בה.
הסביבה תומכת ומפרגנת. אני בת יחידה עם ארבעה אחים שכולם לומדים דף יומי. מדי פעם אנחנו עושים סיומים יחד באירועים משפחתיים. ממש מרגש. מסכת שבת סיימנו כולנו יחד עם אבא שלנו!
אני שומעת כל יום פודקאסט בהליכה או בנסיעה ואחכ לומדת את הגמרא.

Edna Gross
עדנה גרוס

מרכז שפירא, ישראל

פסחים נז

נֵימָא תְּלָתָא תַּנָּאֵי הֲווֹ? לָא, תְּרֵי תַּנָּאֵי הֲווֹ, וְתַנָּא קַמָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הַיְינוּ רַבִּי יוֹסֵי, וְתַנָּא קַמָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַיְינוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן. וּמַאי ״אַף״ — אַקַּמַּיְיתָא.

Let us say that there are three tanna’im who dispute this point: The two unattributed opinions, each of which is referring to two vegetables, and the opinion common to Rabbi Yosei and Rabbi Shimon that includes all three vegetables. The Gemara rejects this: No, there are only two tanna’im who dispute the point, and the first tanna whose opinion appears before the opinion of Rabbi Shimon is Rabbi Yosei. And the first tanna whose opinion appears before the opinion of Rabbi Yosei is Rabbi Shimon. And what is the meaning of the word even in both their statements? They agree with regard to the first vegetable, turnips; however, they disagree with regard to the second, and replace it with another vegetable.

תָּנוּ רַבָּנַן: בֶּן בּוּהְיָין נָתַן פֵּיאָה לַיָּרָק, וּבָא אָבִיו וּמְצָאָן לַעֲנִיִּים שֶׁהָיוּ טְעוּנִין יָרָק וְעוֹמְדִין עַל פֶּתַח הַגִּינָּה. אָמַר לָהֶם: בָּנַי, הַשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיכֶם וַאֲנִי נוֹתֵן לָכֶם כִּפְלַיִים בַּמְעוּשָּׂר. לֹא מִפְּנֵי שֶׁעֵינִי צָרָה, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין נוֹתְנִין פֵּיאָה לַיָּרָק.

The Gemara cites an episode from the Tosefta. The Sages taught: The son of a man named Bohayan designated for the poor the produce in the corner in a garden of vegetables, and his father Bohayan found the poor laden with vegetables and standing at the opening of the garden on their way out. He said to them: My sons, cast the vegetables that you have gathered from upon yourselves and I will give you twice the amount in tithed produce, and you will be no worse off. Not because I begrudge you what you have taken. Rather, it is because the Sages say: One does not designate for the poor the produce in the corner in a garden of vegetables. Therefore, the vegetables that you took require tithing.

לְמָה לֵיהּ לְמֵימְרָא לְהוּ ״לֹא מִפְּנֵי שֶׁעֵינִי צָרָה״? כִּי הֵיכִי דְּלָא לֵימְרוּ: דַּחוֹיֵי קָא מְדַחֵי לַן.

The Gemara asks: Why was it necessary for him to say to them: Not because I begrudge you what you have taken? It would have been sufficient to offer them tithed produce. The Gemara answers that he said it so they would not say: He is putting us off, taking what we collected now, but later he will not fulfill his commitment.

תָּנוּ רַבָּנַן: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַנִּיחִין עוֹרוֹת קָדָשִׁים בְּלִשְׁכַּת בֵּית הַפַּרְוָה, לָעֶרֶב הָיוּ מְחַלְּקִין אוֹתָן לְאַנְשֵׁי בֵּית אָב. וְהָיוּ בַּעֲלֵי זְרוֹעוֹת נוֹטְלִין אוֹתָן בִּזְרוֹעַ. הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ מְחַלְּקִין אוֹתָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת — דְּאָתְיָין כּוּלְּהוּ מִשְׁמָרוֹת, וְשָׁקְלָן בַּהֲדָדֵי.

Apropos the people of Jericho, the Gemara relates that powerful people would steal wood from them. The Sages taught: Initially, the priests would place the hides that were flayed from animals consecrated as offerings of the most sacred order, which were given to the priests, in the Parva chamber. In the evening, they would distribute them to the members of the family of priests serving in the Temple that day. And the powerful priests among them would take them by force before they could be distributed. The Rabbis decreed that they would distribute them each Shabbat eve, because then all the families of both priestly watches came and took their part together. All the families from both the watch that was beginning its service and the one ending its service were together when they divided the hides. The powerful priests were unable to take the hides by force.

וַעֲדַיִין הָיוּ גְּדוֹלֵי כְהוּנָּה נוֹטְלִין אוֹתָן בִּזְרוֹעַ. עָמְדוּ בְּעָלִים וְהִקְדִּישׁוּם לַשָּׁמַיִם.

Yet still the prominent priests by virtue of their lineage would take them by force. Due to their prominence, the members of the rest of the watch dared not challenge them. When they realized that there was no equitable distribution, the owners of the sacrifices (Me’iri) arose and consecrated the hides to Heaven so the priests could not take them.

אָמְרוּ: לֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁחִיפּוּ אֶת הַהֵיכָל כּוּלּוֹ בְּטַבְלָאוֹת שֶׁל זָהָב, שֶׁהֵן אַמָּה עַל אַמָּה כְּעוֹבִי דִּינַר זָהָב, וּלְרֶגֶל הָיוּ מְקַפְּלִין אוֹתָן וּמַנִּיחִין אוֹתָן עַל גַּב מַעֲלָה בְּהַר הַבַּיִת, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ עוֹלֵי רְגָלִים רוֹאִין שֶׁמְּלַאכְתָּם נָאָה וְאֵין בָּהּ דֶּלֶם.

The Sages said: Not a few days passed before they had plated the entire sanctuary with golden tablets with the proceeds from the redemption and sale of the hides. These plates were one cubit by one cubit and as thick as a golden dinar. And when the people assembled for the Festival pilgrimage they would remove the tablets and place them on a stair of the Temple Mount so that the pilgrims would see that the craftsmanship of the tablets was beautiful and without flaw [dalam]. Afterward they replaced the tablets in the Sanctuary.

תָּנָא, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: קוֹרוֹת שֶׁל שִׁקְמָה הָיוּ בִּירִיחוֹ, וְהָיוּ בַּעֲלֵי זְרוֹעוֹת נוֹטְלִין אוֹתָן בִּזְרוֹעַ, עָמְדוּ בְּעָלִים וְהִקְדִּישׁוּם לַשָּׁמַיִם.

It was similarly taught that Abba Shaul says: There were sycamore tree trunks in Jericho, and powerful people would take them from their owners by force. The owners stood and consecrated these trunks to Heaven. It was with regard to these trunks and the branches that grew from them that the residents of Jericho acted against the will of the Sages.

עֲלֵיהֶם וְעַל כַּיּוֹצֵא בָּהֶם אָמַר אַבָּא שָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵף בֶּן חָנִין: אוֹי לִי מִבֵּית בַּיְיתּוֹס — אוֹי לִי מֵאָלָתָן, אוֹי לִי מִבֵּית חָנִין — אוֹי לִי מִלְּחִישָׁתָן, אוֹי לִי מִבֵּית קַתְרוֹס — אוֹי לִי מִקּוּלְמוֹסָן, אוֹי לִי מִבֵּית יִשְׁמָעֵאל בֶּן פִּיאָכִי — אוֹי לִי מֵאֶגְרוֹפָן. שֶׁהֵם כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים, וּבְנֵיהֶן גִּיזְבָּרִין, וְחַתְנֵיהֶם אֲמַרְכָּלִין, וְעַבְדֵיהֶן חוֹבְטִין אֶת הָעָם בְּמַקְלוֹת.

With regard to the prominent priests and those like them, Abba Shaul ben Batnit said in the name of Abba Yosef ben Ḥanin: Woe is me due to the High Priests of the house of Baitos, woe is me due to their clubs. Woe is me due to the High Priests of the house of Ḥanin; woe is me due to their whispers and the rumors they spread. Woe is me due to the High Priests of the house of Katros; woe is me due to their pens that they use to write lies. Woe is me due to the servants of the High Priests of the house of Yishmael ben Piakhi; woe is me due to their fists. The power of these households stemmed from the fact that the fathers were High Priests, and their sons were the Temple treasurers, and their sons-in-law were Temple overseers [amarkalin]. And their servants strike the people with clubs, and otherwise act inappropriately.

תָּנוּ רַבָּנַן: אַרְבַּע צְווֹחוֹת צָוְחָה עֲזָרָה. רִאשׁוֹנָה: צְאוּ מִכָּאן בְּנֵי עֵלִי שֶׁטִּימְּאוּ הֵיכַל ה׳. וְעוֹד צָוְוחָה: צֵא מִיכָּן יִשָּׂשׂכָר אִישׁ כְּפַר בַּרְקַאי שֶׁמְּכַבֵּד אֶת עַצְמוֹ וּמְחַלֵּל קׇדְשֵׁי שָׁמַיִם. דַּהֲוָה כָּרֵיךְ יְדֵיהּ בְּשִׁירָאֵי וְעָבֵיד עֲבוֹדָה.

Apropos the critique of several prominent priests, the Gemara relates that the Sages taught: The people in the Temple courtyard all cried four cries, as they were in agreement over various issues (Pardes Rimonim). The first cry was: Leave here, sons of Eli, who defiled God’s Sanctuary (see I Samuel 2:22). Subsequently the priesthood was transferred to the house of Zadok. And an additional cry: Leave here, Yissakhar of Kfar Barkai, who honors himself and desecrates the items consecrated to Heaven. Due to his delicate nature and his disrespect for the Temple service, he would wrap his hands in silk [shirai] and perform the service. This would invalidate the service because the silk was an interposition between his hands and the Temple vessels. Furthermore, his conduct demeaned the Temple service, as he demonstrated that he was unwilling to dirty his hands for it.

וְעוֹד צָוְוחָה הָעֲזָרָה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְיִכָּנֵס יִשְׁמָעֵאל בֶּן פִּיאָכִי תַּלְמִידוֹ שֶׁל פִּנְחָס, וִישַׁמֵּשׁ בִּכְהוּנָּה גְּדוֹלָה. וְעוֹד צָוְוחָה הָעֲזָרָה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְיִכָּנֵס יוֹחָנָן בֶּן נִרְבַּאי תַּלְמִידוֹ שֶׁל פִּנְקַאי וִימַלֵּא כְּרֵיסוֹ מִקׇּדְשֵׁי שָׁמַיִם.

And the people in the Temple courtyard cried additionally: Lift your heads, O gates, and let the righteous Yishmael ben Piakhi, the student of Pinehas ben Elazar the priest, enter and serve as High Priest, although the members of this family were violent. And the people in the Temple courtyard cried additionally: Lift your heads, O gates, and let Yoḥanan ben Narbbai, the student of Pinkai, enter and fill his belly with meat of offerings consecrated to Heaven, as he is worthy to eat offerings.

אָמְרוּ עָלָיו עַל יוֹחָנָן בֶּן נִרְבַּאי שֶׁהָיָה אוֹכֵל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת עֲגָלִים, וְשׁוֹתֶה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת גַּרְבֵי יַיִן, וְאוֹכֵל אַרְבָּעִים סְאָה גּוֹזָלוֹת בְּקִינּוּחַ סְעוּדָה. אָמְרוּ: כׇּל יָמָיו שֶׁל יוֹחָנָן בֶּן נִרְבַּאי לֹא נִמְצָא נוֹתָר בְּמִקְדָּשׁ. מַאי סְלִקָא בֵּיהּ בְּיִשָּׂשׂכָר אִישׁ כְּפַר בַּרְקַאי? אָמְרִי: מַלְכָּא וּמַלְכְּתָא הֲווֹ יָתְבִי. מַלְכָּא אֲמַר: גַּדְיָא יָאֵי, וּמַלְכְּתָא אָמְרָה: אִימְּרָא יָאֵי. אֲמַרוּ: מַאן מוֹכַח? כֹּהֵן גָּדוֹל, דְּקָא מַסֵּיק קׇרְבָּנוֹת כׇּל יוֹמָא. אֲתָא אִיהוּ,

They said about Yoḥanan ben Narbbai that he and his household would eat three hundred calves, and drink three hundred jugs of wine, and eat forty se’a of doves for dessert. They said: Throughout all the days of Yoḥanan ben Narbbai there was no leftover sacrificial meat in the Temple, as he would make certain that someone ate it. The Gemara asks: What ultimately happened to Yissakhar of Kfar Barkai? They said: The king and the queen were sitting and talking. The king said that goat meat is better food, and the queen said lamb meat is better food. They said: Who can prove which one of us is correct? The High Priest can, as he offers sacrifices all day and tastes their meat. The High Priest had the right to take a portion from any sacrifice offered in the Temple, and therefore was well acquainted with the tastes of different meat. Yissakhar of Kfar Barkai came, and when they asked him this question,

אַחְוִי בִּידֵיהּ: אִי גַּדְיָא יָאֵי, יִסַּק לִתְמִידָא. אֲמַר מַלְכָּא: הוֹאִיל וְלָא הֲוֵי לֵיהּ אֵימְתָא דְמַלְכוּתָא, נִיפְסְקוּ לְיַמִּינֵיהּ. יְהַב שׁוֹחַד וּפַסְקֵיהּ לִשְׂמָאלֵיהּ. שְׁמַע מַלְכָּא וּפַסְקֵיהּ לְיַמִּינֵיהּ. אָמַר רַב יוֹסֵף: בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּאַשְׁקְלֵיהּ לְיִשָּׂשׂכָר אִישׁ כְּפַר בַּרְקַאי לְמִיטְרַפְסֵיהּ מִינֵּיהּ בְּהַאי עָלְמָא.

he signaled contemptuously with his hand and said: If goat is better, let it be sacrificed as the daily offering. The daily offering is a lamb, proving that its meat is preferable to that of a goat. The king said: Since he not only disagrees with me but has no reverence for the monarchy, as evident from his contempt, sever his right hand. He gave a bribe and the official severed his left hand. The king heard that Yissakhar had deceived him and had the official sever his right hand as well. Rav Yosef said: Blessed is God Who took retribution [mitarpesei] from Yissakhar of Kfar Barkai in this world and did not wait to punish him more severely in the next world. His punishment fit the crime; because he would not dirty his hands with sacrificial blood and was overzealous in keeping his hands clean, both his hands were severed.

אָמַר רַב אָשֵׁי: יִשָּׂשׂכָר אִישׁ כְּפַר בַּרְקַאי לָא תְּנָא מַתְנִיתִין. דִּתְנַן, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּבָשִׂים קוֹדְמִים לָעִזִּים בְּכׇל מָקוֹם, יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁמּוּבְחָרִין בְּמִינָן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִם כֶּבֶשׂ יָבִיא קׇרְבָּנוֹ״, מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶן שְׁקוּלִין כְּאֶחָד. רָבִינָא אָמַר: אֲפִילּוּ מִקְרָא נָמֵי לָא קְרָא, דִּכְתִיב: ״אִם כֶּבֶשׂ״, ״אִם עֵז״, אִי בָּעֵי כֶּבֶשׂ — לַיְיתֵיהּ, אִי בָּעֵי עֵז — לַיְיתֵיהּ.

Rav Ashi said: Yissakhar of Kfar Barkai did not study the Mishna and was an ignoramus who did not know that this halakha is stated explicitly in the mishna. As we learned in a mishna: Rabbi Shimon says: Lambs take precedence over goats in every place they are mentioned in the Bible. I might have thought that this is because it is a more select species. Therefore, the verse states: “If he brings a lamb as his offering” (Leviticus 4:32). The Torah passage where bringing a lamb as a sin-offering is discussed appears after the passage describing the sin-offering of a goat. The inconsistent order teaches that both these animals are equal. Ravina said: Yissakhar did not even read the Bible properly, as it is written: “If a lamb” (Leviticus 4:32), “if a goat” (Leviticus 3:12), teaching: If one wishes let him bring a lamb; if one wishes let him bring a goat. There is no clear preference.

הַדְרָן עֲלָךְ מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ וּסְלִיקָא לַהּ פֶּסַח רִאשׁוֹן

רוצה לעקוב אחרי התכנים ולהמשיך ללמוד?

ביצירת חשבון עוד היום ניתן לעקוב אחרי ההתקדמות שלך, לסמן מה למדת, ולעקוב אחרי השיעורים שמעניינים אותך.

לנקות את כל הפריטים מהרשימה?

פעולה זו תסיר את כל הפריטים בחלק זה כולל ההתקדמות וההיסטוריה. שימי לב: לא ניתן לשחזר פעולה זו.

ביטול
מחיקה

האם את/ה בטוח/ה שברצונך למחוק פריט זה?

תאבד/י את כל ההתקדמות או ההיסטוריה הקשורות לפריט זה.

ביטול
מחיקה