הסיום מוקדש ע”י ולרי אדלר לכבוד אחייניתה ד”ר איילת ליסבון "שכולנו מעריצים ולרבנית מישל על כל הלימוד המעורר השראה! מזל טוב לכולם!”
רבן גמליאל וחכמים חלקו בעניין האם שליח ציבור מוציא את העם ידי חובה (רבן גמליאל) או שכל אחד ואחד חייב (חכמים)? אומרים שר’ יוחנן באמת אמר שמודים חכמים לרבן גמליאל, אבל מסור בשמו שפוסקים כרבן גמליאל, משמע שהם עדיין חולקים. מנסים לחלק בין ראש השנה לשאר תפילות, אך בסוף מסיקים שזה לא חכמים אלא ר’ מאיר שאומר שמודים חכמים לרבן גמליאל וגם זה רק בראש השנה ולא בשאר תפילות. למה ראש השנה שונה? משום שיש הרבה ברכות, ולא משום שצריך להזכיר פסוקים בכל ברכה, כי אפשר להגיד רק "ובתורתך כתוב” בלי להזכיר את הפסוקים. כל אחד צריך לסדר תפילותיו לפני שמתפלל. אך אומרים שזה רק תפילות שלא מתפללים כל יום. אז למה רב יהודה סידר תפילותיו ביום חול? ר’ שמעון חסידא אמר שרבן גמליאל היה אומר שהחזן פוטר אפילו אלו שנמצאים בשדות ולא יכולים להגיד לתפילה. אך מקשים על לשונו "אפילו” – למה החזן פוטר אלו שבעיר ויכולים להגיד לתפילה ולא מגיעים? בסוף מתקנים ואומרים בשם ר’ שמעון חסידא שרבן גמליאל סבר שהחזן פטר רק מי שבשדות ואנוס ולא יכול להגיד, אך מי שבעיר ויכול להגיע לבית הכנסת ולא מגיע, לא יוצא ידי חובה על ידי החזן.
