הדף היום מוקדש ע”י רושל חייפץ לזכר נשמת אביה שרגא פייוול בן אברהם בן-ציון הלוי לזכר 19 שנה לפתירתו. "אם הוא גאה לדעת שבתו לומדת דף יומי. מתגעגעים אליך” וגם לזכר סבה רב משה בן ר׳ יהודה לייב וסבתה חיה צפורה בת ר׳ יעקב משה.
לפי דעה אחת, פסוקי תקיעת שופר ביום הכיפורים של שנת היובל מלמדים אותנו מדוע אנו תוקעים תקיעה לפני ואחרי התרועה. לפי דעה אחרת היא נדרשת מהפסוקים על החצוצרות בבמדבר. למה כל אחד לא מסכים עם השני? מהיכן דורשים שאנו תוקעים שלושה סטים של תקיעה/תרועה/תקיעה? הכל מדאורייתא או שאחד או שניים מהם מדרבנן? הבסיס למנהגנו היום של תקיעת 30 תקיעות בשילובים שונים של תקיעה/תרועה/שברים/תקיעה מובא בשם רבי אבהו כדבר שהנהיג בקהילתו כדי לצאת ידי חובה מבין כל מיני אפשרויות של מהי תרועה. האם צריך לשמוע את התקיעות בזה אחר זה או שיכול להספיק ביניהם? האם אפשר לשמוע את כולם באותו זמן בדיוק (כלומר מ-9 אנשים שונים התוקעים בו זמני)? האם צריך לשמוע את כולם מאותו אדם? האם יש צורך בתקיעות השופר והברכות (מלכות, זכרונות ושופרות) – האם אפשר למלא חלק בלי האחרות? האם יש הבדל בסוגיה זו בין ימי תעניות לראש השנה? האם יש לתקוע שופר עם כל אחת מהברכות או שאפשר לתקוע בנפרד? האם זה זהה לציבור וליחיד? הגמרא קובעת ששמיעת שופר חשובה יותר מאמירת הברכות. יש ויכוח במשנה בין רבן גמליאל לרבנים לגבי תפילת יחיד – האם יש צורך או שהחזן יכול להתפלל בשם הקהילה? כל אחד ממקשה על השני – אם אין צורך, אז מדוע מתפללים יחידים ואם לא, מדוע חוזר החזן על תפילת עמידה? היו שסברו שהרבנים הסכימו בסופו של דבר עם רבן גמליאל שיחידים אינם צריכים להתפלל אם החזן מתפלל עליהם. אבל אחרים לא מסכימים.
