מנחות

האם קרבן העומר מתיר את החדש?

מנחות ד

מנחות ו

מנחות ג

מנחות ב

הקדמה למסכת מנחות

תנופה

חלק מהקרבנות צריך להניף לפני ה’. ההנפה נעשית באופן הבא: הכהן (לפעמים לבד ולפעמים עם הבעלים) מחזיק את הבשר או הכלי שבו מונחת המנחה, ומניף אותו לארבע רוחות השמים, למעלה ולמטה.

קרבן תודה

קרבן תודה הוא קרבן נדבה, שמביא מי שרוצה להודות לקב”ה. קרבן תודה מורכב משני חלקים: בהמה (שיכולה להיות כל בהמה טהורה), ולחמי תודה – 40 לחמים מארבעה סוגים, 10 מכל סוג. שלושה מסוגי הלחמים הם מצה, והרביעי הוא חמץ – אחד משני סוגי החמץ היחידים שקרבים במקדש (השני הוא קרבן שתי הלחם). הכהן מקבל לחם אחד מכל סוג.

פתיתה

את המנחות שנעשות בכלי (מנחת מחבת ומנחת מרחשת) יש לחלק לחלקים בגודל כזית, ופעולה זו נקראת פתיתה. פתיתה נעשית באמצעות כפילה של המנחה (לקפל לחצי), ואז קיפול שוב לארבעה חלקים וחיתוך. במנחות שנעשות בכלי קומצים מהפתיתים לאחר האפיה. מנחות שלא נקמצות לא צריכות פתיתה, וכך גם מנחת סולת שנקמצת מהסולת עצמה ולא נאפית קודם לכן.

הגשה

כהכנה לקמיצה, יש להגיש את המנחה (כלומר לגעת איתה) בקרן הדרומית־מערבית של המזבח. ישנה מחלוקת האם זו פעולה עצמאית, או חלק מפעולת הקמיצה.