מנחות

יציקה

שפיכת השמן על הסולת. במנחות שונות נעשית היציקה באופנים שונים.

בלילה

ערבוב הסולת והשמן כחלק מתהליך הכנת המנחה.

מידות

הכלים שבהם מודדים את מרכיבי המנחה – הסולת, הלבונה, השמן והיין. כלים אלו הם קדושים והמדידה בהם היא זו שמקדשת את מרכיבי המנחה והופכת אותם לקרבן.

שיריים

חלקי המנחה שלא הוקרבו על המזבח. במנחות שבהן רק הקומץ מוקרב, הכהנים מקבלים את השיריים ויכולים לאכלם.

הקטרה

פיזור הקומץ על גבי המזבח.

נתינה

לאחר הקמיצה, הכהן צריך לשים את הקומץ בכלי ייעודי לכך, שנקרא כלי שרת.

קמיצה

פעולה המקבילה לשחיטה במנחות. הכהן צריך לאסוף קומץ (מעט, כמה שנכנס) מהמנחה בשלוש אצבעות (אצבע, אמה וקמיצה). פעולה זו נחשבת לאחת העבודות הקשות במקדש. מנחת נסכים, מנחת חביתין, מנחת חינוך ומנחת נדבה של כהן נשרפות כולן על המזבח, ולא דורשות קמיצה.

מנחת נדבה

נחה שאדם התנדב או נדר להביאה מיוזמתו. את מנחת הנדבה אפשר להביא בארבע דרכי עיבוד שונות: מחבת, מרחשת, מאפה תנור, וסולת.

מנחת חובה

מנחת חובה היא מנחה שיש מצווה להביאה. במנחות חובה נכללות מנחות שהן קרבנות ציבור (מנחת העומר, שתי הלחם ולחם הפנים), מנחות של עבודת המקדש (מנחת חביתין ומנחת חינוך) ומנחות שנלוות לקרבנות (מנחת נסכים, מנחת חוטא ומנחת סוטה).

מנחה

קרבן מן הצומח, שעשוי מסולת חיטים או שעורים. חלק מהמנחות כוללות יין, שמן ו/או לבונה.