זבחים

חוץ למקומו

מחשבה שהכהן חושב במהלך אחת מארבע העבודות בה הוא מתכוון להקריב או לאכול את הקרבן מחוץ למקום שבו אמורים לעשות זאת (ירושלים או בית המקדש, כפי שפורט בהגדרת "קדשי קדשים” ו”קדשים קלים”). מחשבה זו פוסלת את הקרבן לאכילה ולהקרבה, אם כי לא באיסור כרת.

נותר

קרבן או חלק מקרבן שנותר כשזמן האכילה שלו עבר. את הנותר אסור לאכול, והעובר על איסור זה עונשו כרת.

פיגול

מחשבה שחושב הכהן במהלך אחת מארבע העבודות (ורק אחת מהן), בה הוא מתכוון לאכול את הקרבן או להקריב אותו לאחר שעבר הזמן שבו מותר לעשות זאת. מחשבה כזו נקראת מחשבת פיגול, והיא אוסרת את הקרבן לאכילה באיסור כרת.

לשמה

במהלך ההקרבה על הכהן להתכוון באופן פעיל להקריב את הקרבן עבור המקריב, ולשם הקורבן הספציפי , לשם ה’, לשם אישים, לשם ריח ולשם ניחוח. כהן שחושב במהלך אחת מארבע העבודות ‘מחשבת שלא לשמה’, כלומר מקריב את הקרבן עם כוונה אחרת  – למשל מקריב קרבן חטאת לשם אשם, פוסל את הקרבן.

זריקה

אחת העבודות המבוצעות בקרבן היא פעולה זריקת הדם על המזבח, אותה מבצע הכהן. את הדם שלא נזרק על המזבח שופכים על יסוד המזבח – החלק התחתון שלו. בחלק מהקרבנות צריך לשים את הדם בבת אחת – מתנה אחת, ואילו בקרבנות אחרים צריך לשפוך אותו בפעימות – פעמיים, או ארבע פעמים. ככל שהקרבן יותר קדוש, הוא צריך יותר מתנות. בקרבנות מסויימים צריך גם להזות מהדם.

הולכה

את כלי השרת צריך הכהן לקחת אל המזבח.

קבלה

לאחר שהקרבן נשחט הכהן צריך לקלוט במזרק (סוג של קערה חרוטית) את הדם.

שחיטה

שחיטה כשרה בזר – כל אחד ואחת יכולים לשחוט את הקרבנות, אך מקובל שדווקא הכהן עושה זאת. כדי שהשחיטה תהיה כשרה הסכין צריך להיות ישר, ויש לחתוך את הקנה ואת הוושט (שני הסימנים) של הבהמה. בעזרת הכהנים מצפון למזבח היו טבעות, ששימשו כדי להחזיק את הבהמה שלא תזוז בזמן ששוחטים אותה.

ארבע עבודות

ארבע העבודות שצריך לעשות בקרבן כדי שהוא יהיה כשר. רשימה זו כוללת את שחיטת הקרבן, קבלת הדם, הולכתו למזבח וזריקתו על המזבח.

קדשים קלים

קרבנות ברמת קדושה נמוכה יותר. גם הבעלים וגם הכהנים יכולים לאכול מקרבנות אלה, ,וכ גג
ככ ממ ששה ייבחר ללת לל ייכו ללאכו. מותר ראכול לקרבנות תלו וכל לרושלים, ם ,ושוחט אואו
בכב מקמק בעבעז. זמן מןכילה לה שלשים יםים יםתנה נהרבן בןרבן , ן, ת אתלם לםשר שרכול
בס”ד
בכל דרך )בישול בסיר, אפיה ,א צליא) מצלי קרבן דפסח, ןחייב ,שחיי צלהי. ברצלוי זו שימהים
כל לליםות היחיד (מהיח חטאת ד) מל) – תחטא, אוא נז- ר, ודה ,א, בכנז ומעשר – ם ,בכו פומ.