הדין השלישי של רבי חייא בר אבא בשם רבי יוחנן היא שאדם אינו חייב בתשלום על טוען טענת גנב בפקדון אלא אם הן הודה במקצת. נושא זה מחלוקת בינו לבין רבי חייא בר יוסף שסבור כי מודה במקצת אינו רלוונטי במקרה מסוג זה – רק בהלוואה. מה ההיגיון מאחורי ההבחנה שלו? קיימת שלושת אפשרויות להבין הקשר בין שליחות יד (שימוש השומר בפריט שעליו שמר) לבין המקרה בו השומר טוען שהפריט נגנב (טוען טענת גנב). אם השומר השתמש בפריט ואז טען שהוא נגנב, האם הוא חייב בתשלום כפל או שמא נאמר שקודם כל היה חייב בשליחות יד וכשהתשמש קנה את החפץ בגזילה וכעת הוא אחראי אפילו על אונסים וכבר אינו שומר להתחייב בטוען טענת גנב, או שמא אנו אומרים שהחובה לטעון שהוא נגנב היא רק במקרה שיש שליחות יד? או אולי אפשר להגיד גם וגם.

כלים

Study Guide סימנייה

הלימוד החודש מוקדש לרפואת פיליס הכט, גיטל פעשא בת מאשה רחל על ידי חברותיה הרבות שאוהבות ומעריכות אותה.

הלימוד השבוע מוקדש ע”י משפחת מילר רוטנברג לע”נ טניאל מילר.

בבא קמא קז’

מַתְנִי׳ אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין: הַשּׁוֹר, וְהַבּוֹר, וְהַמַּבְעֶה, וְהַהֶבְעֵר.

לֹא הֲרֵי הַשּׁוֹר כַּהֲרֵי הַמַּבְעֶה, וְלֹא הֲרֵי הַמַּבְעֶה כַּהֲרֵי הַשּׁוֹר; וְלֹא זֶה וָזֶה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוּחַ חַיִּים, כַּהֲרֵי הָאֵשׁ שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים;

וְלֹא זֶה וָזֶה שֶׁדַּרְכָּן לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק, כַּהֲרֵי הַבּוֹר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק.

הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁדַּרְכָּן לְהַזִּיק, וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ; וּכְשֶׁהִזִּיק – חָב הַמַּזִּיק לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי נֶזֶק, בְּמֵיטַב הָאָרֶץ.

גְּמָ׳ מִדְּקָתָנֵי ״אָבוֹת״ – מִכְּלָל דְּאִיכָּא תּוֹלְדוֹת; תּוֹלְדוֹתֵיהֶן כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, אוֹ לָאו כַּיּוֹצֵא בָּהֶן?

גַּבֵּי שַׁבָּת תְּנַן: אֲבוֹת מְלָאכוֹת – אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. ״אָבוֹת״ – מִכְּלָל דְּאִיכָּא תּוֹלָדוֹת,

תּוֹלְדוֹתֵיהֶן כַּיּוֹצֵא בָּהֶן; לָא שְׁנָא אָב – חַטָּאת, וְלָא שְׁנָא תּוֹלָדָה – חַטָּאת; לָא שְׁנָא אָב – סְקִילָה, וְלָא שְׁנָא תּוֹלָדָה – סְקִילָה.

וּמַאי אִיכָּא בֵּין אָב לְתוֹלָדָה? נָפְקָא מִינַּהּ, דְּאִילּוּ עָבֵיד שְׁתֵּי אָבוֹת בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, אִי נָמֵי שְׁתֵּי תוֹלָדוֹת בַּהֲדֵי הֲדָדֵי – מִחַיַּיב אַכׇּל חֲדָא וַחֲדָא; וְאִילּוּ עָבֵיד אָב וְתוֹלָדָה דִּידֵיהּ – לָא מִחַיַּיב אֶלָּא חֲדָא.

וּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – דִּמְחַיֵּיב אַתּוֹלָדָה בִּמְקוֹם אָב; אַמַּאי קָרֵי לֵיהּ אָב, וְאַמַּאי קָרֵי לַהּ תּוֹלָדָה? הָךְ דַּהֲוָה בְּמִשְׁכָּן חֲשִׁיבָא – קָרֵי לֵיהּ אָב, הָךְ דְּלָא הֲוֵי בְּמִשְׁכָּן חֲשִׁיבָא – קָרֵי לַהּ תּוֹלָדָה.

גַּבַּי טוּמְאוֹת תְּנַן: אָבוֹת הַטּוּמְאוֹת – הַשֶּׁרֶץ, וְהַשִׁכְבַת זֶרַע,

וּטְמֵא מֵת. תּוֹלְדוֹתֵיהֶן לָאו כַּיּוֹצֵא בָּהֶן; דְּאִילּוּ אָב – מְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים, וְאִילּוּ תּוֹלָדוֹת – אוֹכָלִין וּמַשְׁקִין מְטַמֵּא, אָדָם וְכֵלִים לֹא מְטַמֵּא.

הָכָא מַאי? אָמַר רַב פָּפָּא: יֵשׁ מֵהֶן כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, וְיֵשׁ מֵהֶן לָאו כַּיּוֹצֵא בָּהֶן.

תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה אָבוֹת נֶאֶמְרוּ בְּשׁוֹר – הַקֶּרֶן, וְהַשֵּׁן, וְהָרֶגֶל.

קֶרֶן מְנָלַן? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״כִּי יִגַּח״ – אֵין נְגִיחָה אֶלָּא קֶרֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעַשׂ לוֹ צִדְקִיָּה בֶן כְּנַעֲנָה קַרְנֵי בַרְזֶל, וַיֹּאמֶר: כֹּה אָמַר ה׳, בְּאֵלֶּה תְּנַגַּח אֶת אֲרָם וְגוֹ׳״. וְאוֹמֵר: ״בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו, בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח״.

מַאי ״וְאוֹמֵר״? וְכִי תֵּימָא דִּבְרֵי תוֹרָה מִדִּבְרֵי קַבָּלָה לָא יָלְפִינַן, תָּא שְׁמַע: ״בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ״.

וְהַאי מֵילָף הוּא?! גִּילּוּי מִילְּתָא בְּעָלְמָא הוּא, דִּנְגִיחָה בְּקֶרֶן הוּא!

אֶלָּא מַהוּ דְּתֵימָא, כִּי פַּלֵּיג רַחֲמָנָא בֵּין תָּם לְמוּעָד – הָנֵי מִילֵּי בִּתְלוּשָׁה, אֲבָל בִּמְחוּבֶּרֶת – אֵימָא כּוּלָּהּ מוּעֶדֶת הִיא;

תָּא שְׁמַע: ״בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְגוֹ׳״.

תּוֹלָדָה דְקֶרֶן מַאי הִיא? נְגִיפָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה, וּבְעִיטָה.

מַאי שְׁנָא נְגִיחָה דְּקָרֵי לַהּ אָב – דִּכְתִיב ״כִּי יִגַּח״, נְגִיפָה נָמֵי כְּתִיב ״כִּי יִגֹּף״! הַאי נְגִיפָה – נְגִיחָה הִיא. דְּתַנְיָא: פָּתַח בִּ״נְגִיפָה״ וְסִיֵּים בִּ״נְגִיחָה״, לוֹמַר לָךְ: זוֹ הִיא נְגִיפָה זוֹ הִיא נְגִיחָה.

מַאי שְׁנָא גַּבֵּי אָדָם דִּכְתִיב ״כִּי יִגַּח״, וּמַאי שְׁנָא גַּבֵּי בְּהֵמָה דִּכְתִיב ״כִּי יִגֹּף״?

אָדָם – דְּאִית לֵיהּ מַזָּלָא, כְּתִיב ״כִּי יִגַּח״; בְּהֵמָה – דְּלֵית לַהּ מַזָּלָא, כְּתִיב ״כִּי יִגֹּף״.

וּמִלְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן – דְּמוּעָד לְאָדָם הָוֵי מוּעָד לִבְהֵמָה וּמוּעָד לִבְהֵמָה לָא הָוֵי מוּעָד לְאָדָם.

נְשִׁיכָה – תּוֹלָדָה דְשֵׁן הִיא! לָא; שֵׁן – יֵשׁ הֲנָאָה לְהֶזֵּיקָהּ, הָא – אֵין הֲנָאָה לְהֶזֵּיקָהּ.

רְבִיצָה וּבְעִיטָה – תּוֹלָדָה דְרֶגֶל הִיא! לָא; רֶגֶל – הֶזֵּיקָהּ מָצוּי, הָנֵי – אֵין הֶזֵּיקָן מָצוּי.

אֶלָּא ״תּוֹלְדוֹתֵיהֶן לָאו כַּיּוֹצֵא בָּהֶן״ דְּאָמַר רַב פָּפָּא, אַהֵיָיא?

אִילֵּימָא אַהָנֵי; מַאי שְׁנָא קֶרֶן – דְּכַוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ; הָנֵי נָמֵי – כַּוּוֹנָתָן לְהַזִּיק, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ!

אֶלָּא תּוֹלָדָה דְקֶרֶן כְּקֶרֶן, וְכִי קָאָמַר רַב פָּפָּא – אַשֵּׁן וָרֶגֶל.

שֵׁן וָרֶגֶל הֵיכָא כְּתִיבִי? דְּתַנְיָא: ״וְשִׁלַּח״ – זֶה הָרֶגֶל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר״.

״וּבִעֵר״ – זוֹ הַשֵּׁן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר

הַגָּלָל עַד תֻּמּוֹ״.

אָמַר מָר: ״וְשִׁלַּח״ זוֹ הָרֶגֶל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר״. טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר״, הָא לָאו הָכִי – בְּמַאי מוֹקְמַתְּ לַהּ?

אִי קֶרֶן – כְּתִיב! אִי שֵׁן – כְּתִיב!

אִצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: אִידֵּי וְאִידֵּי אַשֵּׁן, וְהָא דְּמִכַּלְיָא קַרְנָא, הָא דְּלָא מִכַּלְיָא קַרְנָא; קָא מַשְׁמַע לַן.

וְהַשְׁתָּא דְּאוֹקֵימְנָא אַרֶגֶל, שֵׁן דְּלָא מִכַּלְיָא קַרְנָא – מְנָלַן?

דּוּמְיָא דְרֶגֶל, מָה רֶגֶל – לָא שְׁנָא מִכַּלְיָא קַרְנָא, וְלָא שְׁנָא לָא מִכַּלְיָא קַרְנָא; אַף שֵׁן – לָא שְׁנָא מִכַּלְיָא קַרְנָא, וְלָא שְׁנָא לָא מִכַּלְיָא קַרְנָא.

אָמַר מָר: ״וּבִעֵר״ זוֹ הַשֵּׁן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל עַד תֻּמּוֹ״. טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל עַד תֻּמּוֹ״, הָא לָאו הָכִי – בְּמַאי אוֹקֵימְנָא לַהּ?

אִי קֶרֶן – כְּתִיב! אִי רֶגֶל – כְּתִיב! אִיצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: אִידֵּי וְאִידֵּי אַרֶגֶל, הָא דְּאָזֵיל מִמֵּילָא, הָא דְּשַׁלַּח שַׁלּוֹחֵי; קָא מַשְׁמַע לַן.

וְהַשְׁתָּא דְּאוֹקֵי אַשֵּׁן, רֶגֶל דְּאָזְלָה מִמֵּילָא – מְנָלַן?

דּוּמְיָא דְשֵׁן, מָה שֵׁן – לָא שְׁנָא שַׁלְּחַהּ שַׁלּוֹחֵי, לָא שְׁנָא דְּאָזֵל מִמֵּילָא; אַף רֶגֶל – לָא שְׁנָא שַׁלְּחַהּ שַׁלּוֹחֵי, לָא שְׁנָא אָזְלָה מִמֵּילָא.

וְלִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״וְשִׁלַּח״, וְלָא בָּעֵי ״וּבִעֵר״; דְּמַשְׁמַע רֶגֶל וּמַשְׁמַע שֵׁן – מַשְׁמַע רֶגֶל, דִּכְתִיב: ״מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר״; וּמַשְׁמַע שֵׁן, דִּכְתִיב: ״וְשֵׁן בְּהֵמֹת אֲשַׁלַּח בָּם״!

אִי לָאו קְרָא יַתִּירָה, הֲוָה אָמֵינָא: אוֹ הָא אוֹ הָא – אוֹ רֶגֶל דְּהֶזֵּיקוֹ מָצוּי, אוֹ שֵׁן דְּיֵשׁ הֲנָאָה לְהֶזֵּיקוֹ.

מִכְּדֵי שְׁקוּלִין הֵן, וַיָּבֹאוּ שְׁנֵיהֶם – דְּהֵי מִנַּיְיהוּ מַפְּקַתְּ? אִיצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי הֵיכִי דְּשַׁלַּח שַׁלּוֹחֵי, אֲבָל אָזְלָא מִמֵּילָא – לָא; קָא מַשְׁמַע לַן.

תּוֹלָדָה דְשֵׁן מַאי הִיא? נִתְחַכְּכָה בְּכוֹתֶל לַהֲנָאָתָהּ, וְטִינְּפָה פֵּירוֹת לַהֲנָאָתָהּ.

מַאי שְׁנָא שֵׁן – דְּיֵשׁ הֲנָאָה לְהֶזֵּיקוֹ, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ; הָנֵי נָמֵי – יֵשׁ הֲנָאָה לְהֶזֵּיקָן, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ! אֶלָּא תּוֹלָדָה דְשֵׁן כְּשֵׁן, וְכִי קָאָמַר רַב פָּפָּא – אַתּוֹלָדָה דְרֶגֶל.

תּוֹלָדָה דְרֶגֶל מַאי הִיא? הִזִּיקָה בְּגוּפָהּ דֶּרֶךְ הִילּוּכָהּ, בִּשְׂעָרָהּ דֶּרֶךְ הִילּוּכָהּ, בִּשְׁלִיף שֶׁעָלֶיהָ, בִּפְרוּמְבְּיָא שֶׁבְּפִיהָ, בְּזוֹג שֶׁבְּצַוָּארָהּ.

מַאי שְׁנָא רֶגֶל – דְּהֶזֵּיקוֹ מָצוּי, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ; הָנֵי נָמֵי – הֶזֵּיקָן מָצוּי, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ! אֶלָּא תּוֹלָדָה דְרֶגֶל כְּרֶגֶל, וְכִי קָאָמַר רַב פָּפָּא – אַתּוֹלָדָה דְבוֹר.

תּוֹלָדָה דְבוֹר מַאי נִיהוּ? אִילֵּימָא אָב – עֲשָׂרָה, וְתוֹלָדָה – תִּשְׁעָה; לָא תִּשְׁעָה כְּתִיבִי, וְלָא עֲשָׂרָה כְּתִיבִי!

הָא לָא קַשְׁיָא; ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְקִים לְהוּ לְרַבָּנַן, עֲשָׂרָה – עָבְדָן מִיתָה, תִּשְׁעָה – נְזִיקִין עָבְדִי, מִיתָה לָא עָבְדִי.

סוֹף סוֹף, זֶה אָב לְמִיתָה, וְזֶה אָב לִנְזָקִין!

אֶלָּא אַאַבְנוֹ, סַכִּינוֹ וּמַשָּׂאוֹ שֶׁהִנִּיחָן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקוּ.

הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאַפְקְרִינְהוּ – בֵּין לְרַב וּבֵין לִשְׁמוּאֵל, הַיְינוּ בּוֹר.

וְאִי דְּלָא אַפְקְרִינְהוּ – אִי לִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: כּוּלָּם מִבּוֹרוֹ לָמַדְנוּ, הַיְינוּ בּוֹר; וְאִי לְרַב, דְּאָמַר: כּוּלָּם מִשּׁוֹרוֹ לָמַדְנוּ, הַיְינוּ שׁוֹר!

מַאי שְׁנָא בּוֹר – שֶׁכֵּן תְּחִלַּת עֲשִׂיָּיתוֹ לְנֵזֶק, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ; הָנֵי נָמֵי – תְּחִלַּת עֲשִׂיָּיתָן לְנֵזֶק, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ! אֶלָּא תּוֹלָדָה דְבוֹר כְּבוֹר, וְכִי קָאָמַר רַב פָּפָּא – אַתּוֹלָדָה דְמַבְעֶה.

מַאי נִיהוּ? אִי לִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: מַבְעֶה זוֹ שֵׁן – הָא אוֹקֵימְנָא תּוֹלָדָה דְשֵׁן כְּשֵׁן. אִי לְרַב, דְּאָמַר: מַבְעֶה זֶה אָדָם – מַאי אָבוֹת וּמַאי תּוֹלָדוֹת אִית בֵּיהּ?

וְכִי תֵּימָא: אָב – נֵיעוֹר, תּוֹלָדָה – יָשֵׁן; וְהָתְנַן: אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם, בֵּין עֵר בֵּין יָשֵׁן!

אֶלָּא אַכִּיחוֹ וְנִיעוֹ. הֵיכִי דָּמֵי? אִי בַּהֲדֵי דְּאָזְלִי קָמַזְּקִי – כֹּחוֹ הָוֵה! אִי בָּתַר דְּנָיַיח – בֵּין לְרַב בֵּין לִשְׁמוּאֵל, הַיְינוּ בּוֹר! אֶלָּא תּוֹלָדָה דְמַבְעֶה כְּמַבְעֶה. וְכִי קָאָמַר רַב פָּפָּא, אַתּוֹלָדָה דְאֵשׁ.

תּוֹלָדָה דְאֵשׁ מַאי נִיהוּ? אִילֵּימָא אַבְנוֹ, סַכִּינוֹ וּמַשָּׂאוֹ שֶׁהִנִּיחָן בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ, וְנָפְלוּ בְּרוּחַ מְצוּיָה וְהִזִּיקוּ; הֵיכִי דָמֵי? אִי בַּהֲדֵי דְּאָזְלוּ קָא מַזְּקִי – הַיְינוּ אֵשׁ,

מַאי שְׁנָא אֵשׁ – דְּכֹחַ אַחֵר מְעוֹרָב בָּהֶן, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ; הָנֵי נָמֵי – כֹּחַ אַחֵר מְעוֹרָב בָּהֶן, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ! אֶלָּא תּוֹלָדָה דְאֵשׁ כְּאֵשׁ, וְכִי קָאָמַר רַב פָּפָּא – אַתּוֹלָדָה דְרֶגֶל.

רֶגֶל?! הָא אוֹקֵימְנָא תּוֹלָדָה דְרֶגֶל כְּרֶגֶל! בַּחֲצִי נֶזֶק צְרוֹרוֹת, דְּהִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ.

וְאַמַּאי קָרֵי לַהּ תּוֹלָדָה דְרֶגֶל? לְשַׁלֵּם מִן הָעֲלִיָּיה.

וְהָא מִבַּעְיָא בָּעֵי רָבָא – דְּבָעֵי רָבָא: חֲצִי נֶזֶק צְרוֹרוֹת – מִגּוּפוֹ מְשַׁלֵּם, אוֹ מִן הָעֲלִיָּיה מְשַׁלֵּם?

לְרָבָא מִבַּעְיָא לֵיהּ, לְרַב פָּפָּא פְּשִׁיטָא לֵיהּ.

לְרָבָא דְּמִבַּעְיָא לֵיהּ, אַמַּאי קָרֵי לַהּ תּוֹלָדָה דְרֶגֶל? לְפוֹטְרָהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.

הַמַּבְעֶה וְהַהֶבְעֵר כּוּ׳. מַאי ״מַבְעֶה״? רַב אָמַר: מַבְעֶה זֶה אָדָם, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מַבְעֶה זֶה הַשֵּׁן.

רַב אָמַר מַבְעֶה זֶה אָדָם, דִּכְתִיב: ״אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה, אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ״.

וּשְׁמוּאֵל אָמַר מַבְעֶה זֶה הַשֵּׁן, דִּכְתִיב: ״אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו, נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו״. מַאי מַשְׁמַע? כְּדִמְתַרְגֵּם רַב יוֹסֵף: אֵיכְדֵין אִיתְבְּלֵישׁ עֵשָׂו, אִתְגַּלִּין מַטְמֹרוֹהִי.

וְרַב, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כִּשְׁמוּאֵל? אָמַר לָךְ: מִי קָתָנֵי ״נִבְעֶה״?

וּשְׁמוּאֵל, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַב? אָמַר לְךָ: מִי קָתָנֵי ״בּוֹעֶה״?

מִכְּדֵי קְרָאֵי לָא כְּמַר דָּיְיקִי וְלָא כְּמַר דָּיְיקִי, רַב מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כִּשְׁמוּאֵל? תְּנָא שׁוֹר – וְכׇל מִילֵּי דְשׁוֹר.

וּשְׁמוּאֵל נָמֵי, הָא תְּנָא לֵיהּ שׁוֹר! אָמַר רַב יְהוּדָה: תְּנָא שׁוֹר – לְקַרְנוֹ, וּמַבְעֶה – לְשִׁינּוֹ. וְהָכִי קָאָמַר: לֹא רְאִי הַקֶּרֶן – שֶׁאֵין הֲנָאָה לְהֶזֵּיקוֹ, כִּרְאִי הַשֵּׁן – שֶׁיֵּשׁ הֲנָאָה לְהֶזֵּיקָהּ.

וְלֹא רְאִי הַשֵּׁן – שֶׁאֵין כַּוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק, כִּרְאִי הַקֶּרֶן – שֶׁכַּוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק.

וְלָאו קַל וָחוֹמֶר הוּא – וּמָה שֵׁן, שֶׁאֵין כַּוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק – חַיָּיב; קֶרֶן, שֶׁכַּוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: מִידֵּי דְּהָוֵה אַעֶבֶד וְאָמָה – עֶבֶד וְאָמָה, לָאו אַף עַל גַּב דְּכַוּוֹנָתָן לְהַזִּיק, אֲפִילּוּ הָכִי פְּטִירִי? הָכִי נָמֵי לָא שְׁנָא.

אָמַר רַב אָשֵׁי: אַטּוּ עֶבֶד וְאָמָה לָאו טַעְמָא רַבָּה אִית בְּהוּ? שֶׁמָּא יַקְנִיטֶנּוּ רַבּוֹ, וְיֵלֵךְ וְיַדְלִיק גְּדִישׁוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, וְנִמְצָא זֶה מְחַיֵּיב אֶת רַבּוֹ מֵאָה מָנֶה בְּכׇל יוֹם!

אֶלָּא פָּרֵיךְ הָכִי: לֹא רְאִי הַקֶּרֶן – שֶׁכַּוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק, כִּרְאִי הַשֵּׁן – שֶׁאֵין כַּוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק; וְלֹא רְאִי הַשֵּׁן – שֶׁיֵּשׁ הֲנָאָה לְהֶזֵּיקוֹ, כִּרְאִי הַקֶּרֶן – שֶׁאֵין הֲנָאָה לְהֶזֵּיקוֹ.

וְרֶגֶל מַאי? שַׁיְּירֵיהּ?! ״כְּשֶׁהִזִּיק חָב הַמַּזִּיק״ – לְאֵתוֹיֵי רֶגֶל.

וְלִיתְנְיֵיהּ בְּהֶדְיָא!

אֶלָּא אָמַר רָבָא: תְּנָא שׁוֹר – לְרַגְלוֹ, וּמַבְעֶה – לְשִׁינּוֹ. וְהָכִי קָאָמַר: לֹא רְאִי הָרֶגֶל – שֶׁהֶזֵּיקָהּ מָצוּי, כִּרְאִי הַשֵּׁן – שֶׁאֵין הֶזֵּיקָהּ מָצוּי; וְלֹא רְאִי הַשֵּׁן – שֶׁיֵּשׁ הֲנָאָה לְהֶזֵּיקוֹ, כִּרְאִי הָרֶגֶל – שֶׁאֵין הֲנָאָה לְהֶזֵּיקוֹ.

וְקֶרֶן מַאי? שַׁיְּירֵיהּ?! ״כְּשֶׁהִזִּיק חָב הַמַּזִּיק״ – לְאֵתוֹיֵי קֶרֶן.

וְלִיתְנְיֵיהּ בְּהֶדְיָא! בְּמוּעָדִין מִתְּחִילָּתָן קָמַיְירֵי, בְּתַמִּין וּלְבַסּוֹף מוּעָדִין לָא קָמַיְירֵי.

וּשְׁמוּאֵל, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַב? אָמַר לָךְ: אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אָדָם, הָא קָתָנֵי סֵיפָא: שׁוֹר הַמּוּעָד, וְשׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק, וְהָאָדָם!

וְלִיתְנֵי בְּרֵישָׁא! בְּנִזְקֵי מָמוֹן קָמַיְירֵי, בְּנִזְקֵי גוּפוֹ לָא קָמַיְירֵי.

וְרַב נָמֵי, הָא קָתָנֵי אָדָם בְּסֵיפָא! אָמַר לְךָ רַב: הָהוּא לְמֶחְשְׁבֵיהּ בַּהֲדֵי מוּעָדִין הוּא דַּאֲתָא.

וּמַאי ״לֹא הֲרֵי״?

הָכִי קָאָמַר: לֹא רְאִי הַשּׁוֹר – שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר, כִּרְאִי הָאָדָם – שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר; וְלֹא רְאִי הָאָדָם – שֶׁחַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים, כִּרְאִי הַשּׁוֹר – שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעָה דְּבָרִים.

הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁדַּרְכָּן לְהַזִּיק. וְכִי שׁוֹר דַּרְכּוֹ לְהַזִּיק?! בְּמוּעָד. וּמוּעָד – דַּרְכּוֹ לְהַזִּיק?! כֵּיוָן דְּאִיַּיעַד – אוֹרְחֵיהּ הוּא.

אָדָם דַּרְכּוֹ לְהַזִּיק?! בְּיָשֵׁן. יָשֵׁן דַּרְכּוֹ לְהַזִּיק?! כֵּיוָן דְּכָיֵיף וּפָשֵׁיט – אוֹרְחֵיהּ הוּא.

״וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ״?! אָדָם – שְׁמִירַת גּוּפוֹ עָלָיו הוּא!

וּלְטַעְמָיךְ, הָא דְּתָנֵי קַרְנָא: אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין, וְאָדָם אֶחָד מֵהֶן; אָדָם – שְׁמִירַת גּוּפוֹ עָלָיו הוּא! אֶלָּא כְּדַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֲבָהוּ לְתַנָּא: תְּנִי: אָדָם – שְׁמִירַת גּוּפוֹ עָלָיו;

הָכָא נָמֵי, תְּנִי: אָדָם – שְׁמִירַת גּוּפוֹ עָלָיו.

מַתְקֵיף לַהּ רַב מָרִי, וְאֵימָא ״מַבְעֶה״ זֶה הַמַּיִם, כְּדִכְתִיב: ״כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים, מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ״! מִי כְּתִיב ״מַיִם נִבְעוּ״?! ״תִּבְעֶה אֵשׁ״ כְּתִיב.

מַתְקֵיף לַהּ רַב זְבִיד: וְאֵימָא ״מַבְעֶה״ זֶה הָאֵשׁ, דְּכִי כְּתִיב ״תִּבְעֶה״ – בְּאֵשׁ הוּא דִּכְתִיב! אִי הָכִי, מַאי ״הַמַּבְעֶה וְהַהֶבְעֵר״? וְכִי תֵּימָא פָּרוֹשֵׁי קָמְפָרֵשׁ; אִי הָכִי, אַרְבָּעָה?! שְׁלֹשָׁה הָווּ!

וְכִי תֵּימָא, תְּנָא שׁוֹר דְּאִית בֵּיהּ תַּרְתֵּי; אִי הָכִי, ״לָא זֶה וְזֶה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוּחַ חַיִּים״ – אֵשׁ מַאי רוּחַ חַיִּים אִית בֵּיהּ? וְתוּ, מַאי ״כַּהֲרֵי הָאֵשׁ״?

תָּנֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא, שְׁלֹשָׁה עָשָׂר אֲבוֹת נְזִיקִין: שׁוֹמֵר חִנָּם, וְהַשּׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר, וְהַשּׂוֹכֵר; נֶזֶק, צַעַר, וְרִיפּוּי, שֶׁבֶת, וּבוֹשֶׁת; וְאַרְבָּעָה דְמַתְנִיתִין – הָא תְּלֵיסַר.

וְתַנָּא דִּידַן – מַאי טַעְמָא לָא תָּנֵי הָנֵי? בִּשְׁלָמָא לִשְׁמוּאֵל – בְּנִזְקֵי מָמוֹן קָמַיְירֵי, בְּנִזְקֵי גוּפוֹ לָא קָמַיְירֵי; אֶלָּא לְרַב, לִיתְנֵי! תַּנָּא אָדָם – וְכׇל מִילֵּי דְאָדָם.

וּלְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא נָמֵי, הָא תָּנֵי לֵיהּ אָדָם! תְּרֵי גַוְונֵי אָדָם; תְּנָא אָדָם דְּאַזֵּיק אָדָם, וְתַנָּא אָדָם דְּאַזֵּיק שׁוֹר.

אִי הָכִי, שׁוֹר נָמֵי, לִיתְנֵי תְּרֵי גַוְונֵי שׁוֹר – לִיתְנֵי שׁוֹר דְּאַזֵּיק שׁוֹר, וְלִיתְנֵי שׁוֹר דְּאַזֵּיק אָדָם!

הַאי מַאי? בִּשְׁלָמָא אָדָם דְּאַזֵּיק שׁוֹר – נֵזֶק הוּא דִּמְשַׁלֵּם, אָדָם דְּאַזֵּיק אָדָם – מְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה דְּבָרִים; אֶלָּא שׁוֹר, מָה לִי שׁוֹר דְּאַזֵּיק שׁוֹר, מָה לִי שׁוֹר דְּאַזֵּיק אָדָם; אִידֵּי וְאִידֵּי נֶזֶק הוּא דִּמְשַׁלֵּם.

וְהָא שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר, דְּאָדָם דְּאַזֵּיק שׁוֹר הוּא, וְקָתָנֵי!

תָּנֵי הֶזֵּיקָא דִבְיָדַיִם, וְקָתָנֵי הֶזֵּיקָא דְמִמֵּילָא.

תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין: תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, וְגַנָּב, וְגַזְלָן, וְעֵדִים זוֹמְמִין,

וְהָאוֹנֶס, וְהַמְפַתֶּה, וּמוֹצִיא שֵׁם רַע, וְהַמְטַמֵּא, וְהַמְדַמֵּעַ, וְהַמְנַסֵּךְ; וְהָנֵי תְּלֵיסַר – הָא עֶשְׂרִים וְאַרְבְּעָה.

וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא – מַאי טַעְמָא לָא תָּנֵי הָנֵי? בְּמָמוֹנָא קָמַיְירֵי, בִּקְנָסָא לָא קָמַיְירֵי.

גַּנָּב וְגַזְלָן, דְּמָמוֹנָא הוּא, לִיתְנֵי! הָא קָתָנֵי לֵיהּ שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל.

וְרַבִּי חִיָּיא נָמֵי, הָא תְּנָא לֵיהּ שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל! תָּנֵי מָמוֹנָא דַּאֲתָא לִידֵיהּ בְּהֶיתֵּירָא, וְקָתָנֵי מָמוֹנָא דַּאֲתָא לִידֵיהּ בְּאִיסּוּרָא.

עֵדִים זוֹמְמִין, דְּמָמוֹנָא הוּא, לִיתְנֵי! סָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: אֵין מְשַׁלְּמִין עַל פִּי עַצְמָן.

אִי סָבַר לֵיהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא, לִיתְנֵי תְּרֵי גַוְונֵי שׁוֹר – לִיתְנֵי שׁוֹר דְּאַזֵּיק שׁוֹר, וְלִיתְנֵי שׁוֹר דְּאַזֵּיק אָדָם;

דִּתְנַן, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אַף תָּם שֶׁחָבַל בְּאָדָם – מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם!

הָא תַּבְרֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא לִגְזִיזֵיהּ; דְּתַנְיָא, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יָכוֹל אַף תָּם שֶׁחָבַל בְּאָדָם, יְשַׁלֵּם מִן הָעֲלִיָּיה – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יֵעָשֶׂה לוֹ״ – מִגּוּפוֹ מְשַׁלֵּם, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם מִן הָעֲלִיָּיה.

הָאוֹנֶס וְהַמְפַתֶּה וְהַמּוֹצִיא שֵׁם רַע, דְּמָמוֹנָא הוּא, לִיתְנֵי!

מָה נַפְשָׁךְ; אִי נֵזֶק – תְּנָא לֵיהּ, אִי צַעַר – תְּנָא לֵיהּ, אִי בּשֶׁת – תְּנָא לֵיהּ, אִי פְּגָם – הַיְינוּ נֵזֶק. מָה אִית לָךְ לְמֵימַר – קְנָסָא? בִּקְנָסָא לָא קָמַיְירֵי.

הַמְטַמֵּא וְהַמְדַמֵּעַ וְהַמְנַסֵּךְ, דְּמָמוֹנָא הוּא, לִיתְנֵי!

מָה נַפְשָׁךְ; אִי הֶיזֵּק שֶׁאֵינוֹ נִיכָּר שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק – הָא תְּנָא לֵיהּ נֵזֶק, אִי הֶיזֵּק שֶׁאֵינוֹ נִיכָּר לָא שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק – הָוֵה לֵיהּ קְנָסָא, וּבִקְנָסָא לָא קָמַיְירֵי.

לֵימָא קָסָבַר רַבִּי חִיָּיא הֶיזֵּק שֶׁאֵינוֹ נִיכָּר לָא שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק? דְּאִי שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק, הָא תְּנָא לֵיהּ נֵזֶק! תְּנָא הֶיזֵּקָא דְּמִינַּכְרָא, וּתְנָא הֶיזֵּקָא דְּלָא מִינַּכְרָא.

בִּשְׁלָמָא לְתַנָּא דִּידַן, תְּנָא מִנְיָינָא – לְמַעוֹטֵי דְּרַבִּי אוֹשַׁעְיָא, וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא תְּנָא מִנְיָינָא – לְמַעוֹטֵי דְּרַבִּי חִיָּיא. אֶלָּא מִנְיָינָא דְּרַבִּי חִיָּיא, לְמַעוֹטֵי מַאי?

לְמַעוֹטֵי מוֹסֵר וּמְפַגֵּל.

וְלִיתְנֵי! בִּשְׁלָמָא מְפַגֵּל – בְּקָדָשִׁים לָא קָמַיְירֵי. אֶלָּא מוֹסֵר, מַאי טַעְמָא לָא תָּנֵי? שָׁאנֵי מוֹסֵר – דְּדִיבּוּרָא, וּבְדִיבּוּרָא לָא קָמַיְירֵי.

וְהָא מוֹצִיא שֵׁם רַע, דְּדִיבּוּרָא הוּא, וְקָתָנֵי! דִּיבּוּרָא דְּאִית בֵּיהּ מַעֲשֶׂה הוּא.

וְהָא עֵדִים זוֹמְמִין – דִּיבּוּרָא דְּלֵית בֵּיהּ מַעֲשֶׂה הוּא, וְקָתָנֵי! הָתָם, אַף עַל גַּב דְּלֵית בֵּיהּ מַעֲשֶׂה, רַחֲמָנָא קַרְיֵיהּ מַעֲשֶׂה – דִּכְתִיב: ״וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו״.

בִּשְׁלָמָא לְתַנָּא דִּידַן, תַּנָּא ״אָבוֹת״ – מִכְּלָל דְּאִיכָּא תּוֹלְדוֹת; אֶלָּא לְרַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא, ״אָבוֹת״ – מִכְּלָל דְּאִיכָּא תּוֹלְדוֹת?! תּוֹלְדוֹתֵיהֶן מַאי נִיהוּ?

אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: כּוּלָּן כְּאָבוֹת לְשַׁלֵּם מִמֵּיטַב.

מַאי טַעְמָא? אַתְיָא ״תַּחַת״, ״נְתִינָה״, ״יְשַׁלֵּם״, ״כֶּסֶף״.

לֹא הֲרֵי הַשּׁוֹר כַּהֲרֵי הַמַּבְעֶה. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: הָכִי קָאָמַר – לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא חֲדָא, וְתֵיתֵי אִידַּךְ מִינֵּיהּ; הֲדַר אֲמַר: חֲדָא מֵחֲדָא לָא אָתְיָא.

וְלֹא זֶה וָזֶה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוּחַ חַיִּים. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: הָכִי קָאָמַר –

לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא תַּרְתֵּי, וְתֵיתֵי אִידַּךְ מִינַּיְיהוּ; הֲדַר אָמַר: חֲדָא מִתַּרְתֵּי לָא אָתֵי.

אָמַר רָבָא: וְכוּלְּהוּ כִּי שָׁדֵית בּוֹר בֵּינַיְיהוּ – אָתְיָא כּוּלְּהוּ בַּמֶּה הַצַּד, לְבַר מִקֶּרֶן; מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ, מָה לְכוּלְּהוּ שֶׁכֵּן מוּעָדִין מִתְּחִילָּתָן.

וּלְמַאן דְּאָמַר: אַדְּרַבָּה, קֶרֶן עֲדִיפָא – שֶׁכַּוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק; אֲפִילּוּ קֶרֶן נָמֵי אָתְיָא.

אֶלָּא לְמַאי הִלְכְתָא כַּתְבִינְהוּ רַחֲמָנָא? לְהִלְכוֹתֵיהֶן.

קֶרֶן – לְחַלֵּק בֵּין תַּמָּה לְמוּעֶדֶת.

שֵׁן וָרֶגֶל – לְפוֹטְרָן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.

בּוֹר – לִפְטוֹר בּוֹ אֶת הַכֵּלִים. וּלְרַבִּי יְהוּדָה דִּמְחַיֵּיב עַל נִזְקֵי כֵלִים בְּבוֹר – לִפְטוֹר בּוֹ אֶת הָאָדָם.

אָדָם – לְחַיְּיבוֹ בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים.

אֵשׁ – לִפְטוֹר בּוֹ אֶת הַטָּמוּן. וּלְרַבִּי יְהוּדָה דִּמְחַיֵּיב עַל נִזְקֵי טָמוּן בָּאֵשׁ, לְאֵתוֹיֵי מַאי?

לְאֵתוֹיֵי לִיחֲכָה נִירוֹ וְסִכְסְכָה אֲבָנָיו.

הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן. לְאֵתוֹיֵי מַאי? אָמַר אַבָּיֵי: לְאֵתוֹיֵי אַבְנוֹ סַכִּינוֹ וּמַשָּׂאוֹ שֶׁהִנִּיחָן בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ, וְנָפְלוּ בְּרוּחַ מְצוּיָה וְהִזִּיקוּ.

הֵיכִי דָּמֵי? אִי בַּהֲדֵי דְּקָא אָזְלִי קָא מַזְּקִי – הַיְינוּ אֵשׁ!

מַאי שְׁנָא אֵשׁ – דְּכֹחַ אַחֵר מְעוֹרָב בּוֹ, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ; הָנֵי נָמֵי, כֹּחַ אַחֵר מְעוֹרָב בָּהֶן, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ!

וְאֶלָּא בָּתַר דְּנָיְיחִי. אִי דְּאַפְקְרִינְהוּ – בֵּין לְרַב בֵּין לִשְׁמוּאֵל, הַיְינוּ בּוֹר!

מַאי שְׁנָא בּוֹר – שֶׁכֵּן תְּחִילַּת עֲשִׂיָּיתוֹ לְנֵזֶק, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ; הָנֵי נָמֵי, תְּחִילַּת עֲשִׂיָּיתָן לְנֵזֶק, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ!

אֶלָּא דְּלָא אַפְקְרִינְהוּ? לִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: כּוּלָּם מִבּוֹרוֹ לָמַדְנוּ, הַיְינוּ בּוֹר!

לְעוֹלָם דְּאַפְקְרִינְהוּ; וְלָא דָּמוּ לְבוֹר, מָה לְבוֹר – שֶׁכֵּן אֵין כֹּחַ אַחֵר מְעוֹרָב בּוֹ; תֹּאמַר בְּהָנֵי, שֶׁכֹּחַ אַחֵר מְעוֹרָב בָּהֶן.

אֵשׁ תּוֹכִיחַ!

מָה לְאֵשׁ – שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק.

בּוֹר תּוֹכִיחַ! וְחָזַר הַדִּין.

רָבָא אָמַר: לְאֵתוֹיֵי בּוֹר הַמִּתְגַּלְגֵּל בְּרַגְלֵי אָדָם וּבְרַגְלֵי בְּהֵמָה.

הֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּאַפְקְרִינְהוּ – בֵּין לְרַב בֵּין לִשְׁמוּאֵל, הַיְינוּ בּוֹר;

מַאי שְׁנָא בּוֹר – שֶׁכֵּן תְּחִילַּת עֲשִׂיָּיתוֹ לְנֵזֶק, וּשְׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ; הָנֵי נָמֵי – תְּחִילַּת עֲשִׂיָּיתָן לְנֵזֶק, וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ!

אֶלָּא דְּלָא אַפְקְרִינְהוּ? לִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר כּוּלָּם מִבּוֹרוֹ לָמַדְנוּ – הַיְינוּ בּוֹר!

לְעוֹלָם דְּאַפְקְרִינְהוּ; וְלָא דָּמֵי לְבוֹר – מָה לְבוֹר, שֶׁכֵּן מַעֲשָׂיו גָּרְמוּ לוֹ; תֹּאמַר בְּהָנֵי, שֶׁאֵין מַעֲשָׂיו גָּרְמוּ לוֹ.

שׁוֹר יוֹכִיחַ!

מָה לְשׁוֹר, שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק. בּוֹר תּוֹכִיחַ!

וְחָזַר הַדִּין, לֹא רְאִי זֶה כִרְאִי זֶה.

רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר, לְאֵתוֹיֵי הָא דְּתַנְיָא: כׇּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ פּוֹתְקִין בִּיבוֹתֵיהֶן וְגוֹרְפִין מְעָרוֹתֵיהֶן; בִּימוֹת הַחַמָּה – אֵין לָהֶם רְשׁוּת, בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים – יֵשׁ לָהֶם רְשׁוּת. אַף עַל פִּי שֶׁבִּרְשׁוּת, אִם הִזִּיקוּ – חַיָּיבִים לְשַׁלֵּם.

הֵיכִי דָּמֵי? אִי בַּהֲדֵי דְּקָאָזְלִי מַזְּקִי, כֹּחוֹ הוּא!

אֶלָּא בָּתַר דְּנָיַיח. הֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּאַפְקְרִינְהוּ – בֵּין לְרַב בֵּין לִשְׁמוּאֵל הַיְינוּ בּוֹר; מַאי שְׁנָא בּוֹר – דִּתְחִילַּת עֲשִׂיָּיתוֹ לְנֵזֶק, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ; הָנֵי נָמֵי – תְּחִילַּת עֲשִׂיָּיתָן לְנֵזֶק, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ!

אֶלָּא דְּלָא אַפְקְרִינְהוּ? לִשְׁמוּאֵל – דְּאָמַר: כּוּלָּם מִבּוֹרוֹ לָמַדְנוּ, הַיְינוּ בּוֹר!

לְעוֹלָם דְּאַפְקְרִינְהוּ; וְלָא דָּמֵי לְבוֹר – מָה לְבוֹר שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, תֹּאמַר בְּהָנֵי דְּבִרְשׁוּת.

שׁוֹר יוֹכִיחַ!

מָה לְשׁוֹר שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק.

בּוֹר תּוֹכִיחַ! וְחָזַר הַדִּין.

רָבִינָא אָמַר, לְאֵתוֹיֵי הָא דִּתְנַן: הַכּוֹתֶל וְהָאִילָן שֶׁנָּפְלוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהִזִּיקוּ – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. נָתְנוּ לוֹ זְמַן לָקוֹץ אֶת הָאִילָן וְלִסְתּוֹר אֶת הַכּוֹתֶל, וְנָפְלוּ בְּתוֹךְ הַזְּמַן וְהִזִּיקוּ – פָּטוּר. לְאַחַר הַזְּמַן – חַיָּיב.

הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאַפְקְרֵהּ, בֵּין לְרַב בֵּין לִשְׁמוּאֵל – הַיְינוּ בּוֹר; מַאי שְׁנָא בּוֹר – דְּהֶזֵּיקוֹ מָצוּי, וּשְׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ; הָנֵי נָמֵי – הֶזֵּיקָן מָצוּי, וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ!

אִי דְּלָא אַפְקְרִינְהוּ, לִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר: כּוּלָּם מִבּוֹרוֹ לָמַדְנוּ – הַיְינוּ בּוֹר!

לְעוֹלָם דְּאַפְקְרִינְהוּ; וְלָא דָּמֵי לְבוֹר, מָה לְבוֹר – שֶׁכֵּן תְּחִילַּת עֲשִׂיָּיתוֹ לְנֵזֶק; תֹּאמַר בְּהָנֵי – שֶׁאֵין תְּחִילַּת עֲשִׂיָּיתָן לְנֵזֶק.

שׁוֹר יוֹכִיחַ!

מָה לְשׁוֹר – שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק.

בּוֹר תּוֹכִיחַ! וְחָזַר הַדִּין.

כְּשֶׁהִזִּיק חָב הַמַּזִּיק. ״חָב הַמַּזִּיק״?! ״חַיָּיב הַמַּזִּיק״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הַאי תַּנָּא יְרוּשַׁלְמִי הוּא, דְּתָנֵי לִישָּׁנָא קַלִּילָא.

לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי נֶזֶק. תָּנוּ רַבָּנַן: ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם״ – מֵיטַב שָׂדֵהוּ שֶׁל נִיזָּק, וּמֵיטַב כַּרְמוֹ שֶׁל נִיזָּק, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לִגְבּוֹת לַנִּזָּקִין מִן הָעִידִּית. וְקַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ.

וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָכַל שְׁמֵינָה – מְשַׁלֵּם שְׁמֵינָה; אָכַל כְּחוּשָׁה – מְשַׁלֵּם שְׁמֵינָה?!

אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁאָכַל עֲרוּגָה בֵּין הָעֲרוּגוֹת, וְלָא יָדְעִינַן אִי כְּחוּשָׁה אֲכַל אִי שְׁמֵינָה אֲכַל; דִּמְשַׁלֵּם שְׁמֵינָה.

אָמַר רָבָא: וּמָה אִילּוּ יָדְעִינַן דִּכְחוּשָׁה אֲכַל – לָא מְשַׁלֵּם אֶלָּא כְּחוּשָׁה; הַשְׁתָּא, דְּלָא יָדְעִינַן אִי כְּחוּשָׁה אֲכַל אִי שְׁמֵינָה אֲכַל, מְשַׁלֵּם שְׁמֵינָה?! הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה!

אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה עִידִּית דְּנִיזָּק – כְּזִיבּוּרִית דְּמַזִּיק.

וּבְהָא פְּלִיגִי – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן, וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: בִּדְמַזִּיק שָׁיְימִינַן.

מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל? נֶאֱמַר ״שָׂדֶה״ לְמַטָּה, וְנֶאֱמַר ״שָׂדֶה״ לְמַעְלָה; מָה שָׂדֶה הָאָמוּר לְמַעְלָה – דְּנִיזָּק, אַף שָׂדֶה הָאָמוּר לְמַטָּה – דְּנִיזָּק.

וְרַבִּי עֲקִיבָא, ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם״ – דְּהַאיְךְ דְּקָא מְשַׁלֵּם.

וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל – אַהֲנִי גְּזֵרָה שָׁוָה, וְאַהְנִי קְרָא; אַהֲנִי גְּזֵרָה שָׁוָה – כִּדְקָאָמֵינָא.

אַהֲנִי קְרָא – כְּגוֹן דְּאִית לֵיהּ לְמַזִּיק עִידִּית וְזִיבּוּרִית, וְעִידִּית לְנִיזָּק; וְזִיבּוּרִית דְּמַזִּיק לָא שַׁוְיָא כְּעִידִּית דְּנִיזָּק, דִּמְשַׁלֵּם לֵיהּ מִמֵּיטַב דִּידֵיהּ –

דְּלָא מָצֵי אָמַר לֵיהּ: תָּא אַתְּ גְּבִי מִזִּיבּוּרִית, אֶלָּא גְּבִי מִמֵּיטָב.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לִגְבּוֹת לַנִּיזָּקִין מִן הָעִידִּית, וְקַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ. מַאי ״קַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ״?

אִילֵּימָא דִּנְגַח תּוֹרָא דִידַן לְתוֹרָא דְהֶקְדֵּשׁ, ״שׁוֹר רֵעֵהוּ״ אָמַר רַחֲמָנָא – וְלֹא שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ!

אֶלָּא לָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי מָנֶה לְבֶדֶק הַבַּיִת״, דְּאָתֵי גִּזְבָּר וְשָׁקֵיל מֵעִידִּית.

לֹא יְהֵא אֶלָּא בַּעַל חוֹב,

וּבַעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית!

וְכִי תֵּימָא סָבַר רַבִּי עֲקִיבָא: בַּעַל חוֹב נָמֵי בְּעִידִּית; אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְבַעַל חוֹב – שֶׁכֵּן יִפָּה כֹּחוֹ בְּנִזָּקִין, תֹּאמַר בְּהֶקְדֵּשׁ – שֶׁהוֹרַע כֹּחוֹ בְּנִזָּקִין!

לְעוֹלָם דִּנְגַח תּוֹרָא דִידַן לְתוֹרָא דְהֶקְדֵּשׁ. וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ: ״שׁוֹר רֵעֵהוּ״ אָמַר רַחֲמָנָא – וְלֹא שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ; רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא –

דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל הֶדְיוֹט – פָּטוּר; שׁוֹר שֶׁל הֶדְיוֹט שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.

אִי הָכִי, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא – מִמַּאי דִּבְעִידִּית דְּנִיזָּק וְזִיבּוּרִית דְּמַזִּיק פְּלִיגִי? דִּלְמָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן, וְהָכָא בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא וְרַבָּנַן קָמִפַּלְגִי –

רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר כְּרַבָּנַן!

אִם כֵּן, מַאי ״לֹא בָּא הַכָּתוּב״?

וְעוֹד, מַאי ״קַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ״?

וְעוֹד, הָא אָמַר רַב אָשֵׁי, תַּנְיָא בְּהֶדְיָא: ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם״ – מֵיטַב שָׂדֵהוּ שֶׁל נִיזָּק, וּמֵיטַב כַּרְמוֹ שֶׁל נִיזָּק, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מֵיטַב שָׂדֵהוּ שֶׁל מַזִּיק, וּמֵיטַב כַּרְמוֹ שֶׁל מַזִּיק.

רָמֵי לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא, כְּתִיב: ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם״ – מֵיטַב אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא;

וְהָתַנְיָא: ״יָשִׁיב״ – לְרַבּוֹת שָׁוֶה כֶּסֶף, וַאֲפִילּוּ סוּבִּין!

לָא קַשְׁיָא; כָּאן מִדַּעְתּוֹ, כָּאן בְּעַל כׇּרְחוֹ.

אָמַר עוּלָּא בְּרֵיהּ דְּרַב עִילַּאי: דַּיְקָא נָמֵי, דִּכְתִיב: ״יְשַׁלֵּם״ – בְּעַל כׇּרְחוֹ.

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי כְּתִיב ״יְשׁוּלַּם״?! ״יְשַׁלֵּם״ כְּתִיב – מִדַּעְתּוֹ מַשְׁמַע!

אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: כִּדְמָר – דְּתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיוּ לוֹ בָּתִּים שָׂדוֹת וּכְרָמִים, וְאֵינוֹ מוֹצֵא לְמוֹכְרָן – מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מַעְשַׂר עָנִי, עַד מֶחֱצָה.

וְהָוֵי בָּהּ מָר: הֵיכִי דָמֵי? אִי (הוּזַל) [דְּזוּל] אַרְעָתָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא, וְדִידֵיהּ נָמֵי זָל בַּהֲדַיְיהוּ – אֲפִילּוּ טוּבָא נָמֵי לִיסְפֵּי לֵיהּ, דְּהָא זוּל דְּכוּלֵּי עָלְמָא נָמֵי!

אֶלָּא דְּאוֹקִיר אַרְעָתָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא, וְדִידֵיהּ – אַיְּידֵי דְּעָיֵיל וְנָפֵיק אַזּוּזֵי, זָל אַרְעֵיהּ?

אֲפִילּוּ פּוּרְתָּא נָמֵי לָא לִיסְפּוֹ לֵיהּ!

וְאָמַר מָר עֲלַהּ: לָא צְרִיכָא; דִּבְיוֹמֵי נִיסָן יָקְרָא אַרְעָתָא, וּבְיוֹמֵי תִּשְׁרֵי זָל אַרְעָתָא;

דְּכוּלֵּי עָלְמָא – נָטְרִי עַד נִיסָן, וּמְזַבְּנִי; וְהַאי, הוֹאִיל וְאִצְטְרִיכָא לֵיהּ זוּזֵי – זָבֵין כִּדְהַשְׁתָּא. עַד פַּלְגָא – אוֹרְחֵיהּ לְמֵיזַל, טְפֵי – לָאו אוֹרְחֵיהּ לְמֵיזַל.

וְהָכָא נָמֵי גַּבֵּי נִזָּקִין – דִּינֵיהּ בְּעִידִּית;

וְאִי אֲמַר לֵיהּ אִיהוּ: הַב לִי בֵּינוֹנִית טְפֵי פּוּרְתָּא; אֲמַר לֵיהּ: אִי שָׁקְלַתְּ כְּדִינָךְ – שְׁקוֹל כִּדְהַשְׁתָּא, וְאִי לָא – שְׁקֹיל כִּי יוּקְרָא דִּלְקַמֵּיהּ.

מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: אִם כֵּן, הוֹרַעְתָּ כֹּחָן שֶׁל נִזָּקִין אֵצֶל בֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית – דְּרַחֲמָנָא אָמַר מִמֵּיטַב, וְאַתְּ אָמְרַתְּ מִבֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית נָמֵי לָא!

אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: אִי אִיכָּא לְדַמּוֹיֵי – לְבַעַל חוֹב מְדַמֵּינַן לֵיהּ; בַּעַל חוֹב – דִּינֵיהּ בְּבֵינוֹנִית. וְאִי אָמַר לֵיהּ: הַב לִי זִיבּוּרִית טְפֵי פּוּרְתָּא, אָמַר לֵיהּ: אִי שָׁקְלַתְּ כְּדִינָךְ – שְׁקוֹל כִּדְהַשְׁתָּא, וְאִי לָא – שְׁקֹיל כִּי יוּקְרָא דִּלְקַמֵּיהּ.

מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: אִם כֵּן, נָעַלְתָּ דֶּלֶת בִּפְנֵי לֹוִין – דְּאָמַר לֵיהּ: אִילּוּ הֲווֹ לִי זוּזֵי, הֲוָה שְׁקַלִי כִּדְהַשְׁתָּא; הַשְׁתָּא דְּזוּזֵי גַּבָּךְ, אֶשְׁקוֹל כְּיוּקְרָא דִּלְקַמֵּיהּ!

אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: אִי אִיכָּא לְדַמּוֹיֵי – לִכְתוּבַּת אִשָּׁה מְדַמֵּינַן; דְּהָא כְּתוּבַּת אִשָּׁה דִּינָה בְּזִיבּוּרִית, וְאִי אָמְרָה לֵיהּ אִיהִי: הַב לִי בֵּינוֹנִית בְּצִיר פּוּרְתָּא; אָמַר לַהּ: אִי שָׁקְלַתְּ כְּדִינִךְ – שְׁקוּלִ[י] כִּדְהַשְׁתָּא, וְאִי לָא – שְׁקֻלִי כְּיוּקְרָא דִּלְקַמֵּיהּ.

מִכׇּל מָקוֹם, קַשְׁיָא!

אָמַר רָבָא: כֹּל דְּיָהֵיב לֵיהּ – מִמֵּיטַב לִיתֵּיב לֵיהּ.

וְהָא ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ״ כְּתִיב!

אֶלָּא כִּי אֲתָא רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ מִבֵּי רַב, פָּרְשׁוּהָ: כֹּל מִילֵּי – מֵיטַב הוּא, דְּאִי לָא מִזְדַּבַּן הָכָא – מִזְדַּבַּן בְּמָתָא אַחֲרִיתִי; לְבַר מֵאַרְעָא – דְּלִיתֵּיב לֵיהּ מִמֵּיטַב, כִּי הֵיכִי דְּלִקְפּוֹץ עֲלַהּ זָבוֹנָא.

בְּעָא מִינֵּיהּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא מֵאַקְרוֹנְיָא – מֵרַבִּי אַבָּא: כְּשֶׁהֵן שָׁמִין – בְּשֶׁלּוֹ הֵן שָׁמִין, אוֹ בְּשֶׁל עוֹלָם הֵן שָׁמִין?

אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל לָא תִּבְּעֵי לָךְ, דְּאָמַר בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן.

כִּי תִּבְּעֵי לָךְ אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא – דְּאָמַר בִּדְמַזִּיק שָׁיְימִינַן,

מַאי? ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ״ אָמַר רַחֲמָנָא – לְמַעוֹטֵי דְּנִיזָּק; אוֹ דִלְמָא, לְמַעוֹטֵי דְּעָלְמָא נָמֵי?

אֲמַר לֵיהּ, רַחֲמָנָא אָמַר: ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ״, וְאַתְּ אָמְרַתְּ בְּשֶׁל עוֹלָם הֵן שָׁמִין?!

אֵיתִיבֵיהּ: אֵין לוֹ אֶלָּא עִידִּית – כּוּלָּם גּוֹבִין מִן הָעִידִּית. בֵּינוֹנִית – כּוּלָּם גּוֹבִין בֵּינוֹנִית. זִיבּוּרִית – כּוּלָּם גּוֹבִין זִיבּוּרִית.

הָיוּ לוֹ עִידִּית וּבֵינוֹנִית וְזִיבּוּרִית; נִזָּקִין – בְּעִידִּית, וּבַעַל חוֹב – בְּבֵינוֹנִית, וּכְתוּבַּת אִשָּׁה – בְּזִיבּוּרִית. עִידִּית וּבֵינוֹנִית; נִזָּקִין – בְּעִידִּית, בַּעַל חוֹב וּכְתוּבַּת אִשָּׁה – בְּבֵינוֹנִית. בֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית; נִזָּקִין וּבַעַל חוֹב – בְּבֵינוֹנִית, וּכְתוּבַּת אִשָּׁה – בְּזִיבּוּרִית.

עִידִּית וְזִיבּוּרִית – נִזָּקִין בְּעִידִּית, וּבַעַל חוֹב וּכְתוּבַּת אִשָּׁה בְּזִיבּוּרִית.

קָתָנֵי מִיהָא מְצִיעָא: בֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית – נִזָּקִין וּבַעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית, וּכְתוּבַּת אִשָּׁה בְּזִיבּוּרִית. וְאִי אָמְרַתְּ בְּשֶׁלּוֹ הֵן שָׁמִין; תֵּעָשֶׂה בֵּינוֹנִית שֶׁלּוֹ – כְּעִידִּית, וְיִדְחֶה בַּעַל חוֹב אֵצֶל זִיבּוּרִית!

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה לוֹ עִידִּית, וּמְכָרָהּ.

וְכֵן אָמַר רַב חִסְדָּא: כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה לוֹ עִידִּית, וּמְכָרָהּ.

הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא – מִדְּקָתָנֵי אַחֲרִיתִי: בֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית – נִזָּקִין בְּבֵינוֹנִית, בַּעַל חוֹב וּכְתוּבַּת אִשָּׁה בְּזִיבּוּרִית. קַשְׁיָין אַהֲדָדֵי!

אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: כָּאן שֶׁהָיְתָה לוֹ עִידִּית וּמְכָרָהּ, כָּאן – שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ עִידִּית וּמְכָרָהּ?

וְאִי בָּעֵית אֵימָא: אִידֵּי וְאִידֵּי שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ עִידִּית וּמְכָרָהּ; וְלָא קַשְׁיָא, הָא דְּשָׁוְיָא בֵּינוֹנִית שֶׁלּוֹ כְּעִידִּית דְּעָלְמָא, וְכָאן דְּלָא שָׁוְיָא בֵּינוֹנִית שֶׁלּוֹ כְּעִידִּית דְּעָלְמָא.

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אִידֵּי וְאִידֵּי כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה בֵּינוֹנִית שֶׁלּוֹ כְּבֵינוֹנִית דְּעָלְמָא, וְהָכָא בְּהָא פְּלִיגִי – מָר סָבַר: בְּשֶׁלּוֹ הֵן שָׁמִין. וּמָר סָבַר: בְּשֶׁל עוֹלָם הֵן שָׁמִין.

רָבִינָא אָמַר: בִּדְעוּלָּא פְּלִיגִי – דְּאָמַר עוּלָּא: דְּבַר תּוֹרָה – בַּעַל חוֹב בְּזִיבּוּרִית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּחוּץ תַּעֲמוֹד, וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הַעֲבוֹט הַחוּצָה״ – מָה דַּרְכּוֹ שֶׁל אָדָם לְהוֹצִיא לַחוּץ – פָּחוּת שֶׁבַּכֵּלִים. וּמָה טַעַם אָמְרוּ בַּעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית – כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּנְעוֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לֹוִין.

מָר אִית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא דְּעוּלָּא, וּמָר לֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא דְּעוּלָּא.

תָּנוּ רַבָּנַן: מָכַר לְאֶחָד אוֹ לִשְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם כְּאֶחָד – כּוּלָּן נִכְנְסוּ תַּחַת הַבְּעָלִים.

בְּזֶה אַחַר זֶה – כּוּלָּן גּוֹבִין מִן הָאַחֲרוֹן. אֵין לוֹ – גּוֹבֶה מִשֶּׁלְּפָנָיו, אֵין לוֹ – גּוֹבֶה מִשֶּׁלִּפְנֵי פָנָיו.

״מְכָרָן לְאֶחָד״ הֵיכִי דָּמֵי?

אִילֵימָא בְּבַת אַחַת – הַשְׁתָּא לִשְׁלֹשָׁה, דְּאִיכָּא לְמֵימַר חַד מִינַּיְיהוּ קָדֵים, אָמְרַתְּ כּוּלָּן נִכְנְסוּ תַּחַת הַבְּעָלִים; מְכָרָן לְאֶחָד מִיבַּעְיָא?

אֶלָּא פְּשִׁיטָא – בְּזֶה אַחַר זֶה.

וּמַאי שְׁנָא שְׁלֹשָׁה – דְּכֹל חַד וְחַד אָמַר לֵיהּ: הִנַּחְתִּי לְךָ מָקוֹם לִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ;

הַאי נָמֵי – אַכֹּל חַד וְחַד לֵימָא לֵיהּ: הִנַּחְתִּי לְךָ מָקוֹם לִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ!

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁלָּקַח עִידִּית בָּאַחֲרוֹנָה. וְכֵן אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: כְּגוֹן שֶׁלָּקַח עִידִּית בָּאַחֲרוֹנָה.

אִי הָכִי, לֵיתוֹ כּוּלְּהוּ וְלִיגְבּוֹ מֵעִידִּית!

מִשּׁוּם דְּאָמַר לְהוּ: אִי שָׁתְקִיתוּ וְשָׁקְלִיתוּ כְּדִינַיְיכוּ – שָׁקְלִיתוּ, וְאִי לָא – מַהְדַּרְנָא שְׁטָרָא דְּזִיבּוּרִית לְמָרֵיהּ, וְשָׁקְלִיתוּ כּוּלְּכוּ מִזִּיבּוּרִית.

אִי הָכִי,

בְּנִזָּקִין נָמֵי נֵימָא הָכִי!

אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּיַתְמֵי, דְּלָאו בְּנֵי פֵרָעוֹן נִינְהוּ, וְשִׁיעְבּוּדָא דִּילֵיהּ עֲלֵיהּ דִּידֵיהּ רַמְיָא;

הִלְכָּךְ לֵיכָּא לְמֵימַר הָכִי.

אֶלָּא מִשּׁוּם דְּאָמַר לְהוּ: טַעְמָא מַאי אֲמוּר רַבָּנַן אֵין נִפְרָעִין מִנְּכָסִין מְשׁוּעְבָּדִים בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי חוֹרִין – מִשּׁוּם תַּקַּנְתָּא דִּידִי; אֲנָא בְּהָא תַּקַּנְתָּא לָא נִיחָא לִי.

כִּדְרָבָא – דְּאָמַר רָבָא: כׇּל הָאוֹמֵר אִי אֶפְשִׁי בְּתַקָּנַת חֲכָמִים כְּגוֹן זוֹ – שׁוֹמְעִין לוֹ.

מַאי ״כְּגוֹן זוֹ״?

כִּדְרַב הוּנָא – דְּאָמַר רַב הוּנָא, יְכוֹלָה אִשָּׁה שֶׁתֹּאמַר לְבַעְלָהּ: אֵינִי נִיזּוֹנֶית, וְאֵינִי עוֹשָׂה.

פְּשִׁיטָא, מָכַר לוֹקֵחַ בֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית, וְשִׁיֵּיר עִידִּית לְפָנָיו – לֵיתוֹ כּוּלְּהוּ וְלִיגְבּוֹ מֵעִידִּית;

דְּהָא אַחֲרוֹנָה הִיא, וּבֵינוֹנִית וְזִיבּוּרִית לֵיתַנְהוּ גַּבֵּיהּ דְּמָצֵי לְמֵימַר לְהוּ: גְּבוֹ מִבֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית, דְּלָא נִיחָא לִי בְּתַקַּנְתָּא דְּרַבָּנַן.

אֲבָל מָכַר עִידִּית, וְשִׁיֵּיר בֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית, מַאי?

סְבַר אַבָּיֵי לְמֵימַר: אָתוּ כּוּלְּהוּ גָּבוּ מֵעִידִּית.

אֲמַר לֵיהּ רָבָא: מָה מָכַר רִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי – כׇּל זְכוּת שֶׁתָּבֹא לְיָדוֹ; וְכֵיוָן דְּאִילּוּ אָתוּ גַּבֵּי לוֹקֵחַ רִאשׁוֹן – מָצֵי (אַגְבֵּי לְהוּ) [לְאַגְבּוֹיִינְהוּ] מִבֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית, וְאַף עַל פִּי דְּכִי זַבְנִי[נְהוּ לְ]בֵינוֹנִית וְזִיבּוּרִית אַכַּתִּי עִידִּית (בְּנֵי) [בַּת] חוֹרִין הֲוַאי – וְאֵין נִפְרָעִין מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים כׇּל זְמַן דְּאִיכָּא בְּנֵי חוֹרִין; מָצֵי אָמַר לְהוּ: לָא נִיחָא לִי בְּהַאי תַּקָּנָה;

לוֹקֵחַ שֵׁנִי נָמֵי, מָצֵי אָמַר לְהוּ: גְּבֵי בֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית. דְּכִי זָבֵין לוֹקֵחַ שֵׁנִי, אַדַּעְתָּא דְּכֹל זְכוּתָא דַּהֲוָה לֵיהּ לְרִאשׁוֹן בְּגַוַּהּ זָבֵין.

אָמַר רָבָא: רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר כׇּל שְׂדוֹתָיו לְשִׁמְעוֹן, וְהָלַךְ שִׁמְעוֹן וּמָכַר שָׂדֶה אַחַת לְלֵוִי, וּבָא בַּעַל חוֹב דִּרְאוּבֵן; רָצָה – מִזֶּה גּוֹבֶה, רָצָה – מִזֶּה גּוֹבֶה. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דִּזְבַן בֵּינוֹנִית,

אֲבָל זְבַן עִידִּית וְזִיבּוּרִית – לָא, דַּאֲמַר לֵיהּ: לְהָכִי דְּיַיקִי וּזְבַנִי עִידִּית וְזִיבּוּרִית, אַרְעָא דְּלָא חַזְיָא לָךְ.

וַאֲפִילּוּ זְבַן בֵּינוֹנִית נָמֵי, לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא שַׁיַּיר בֵּינוֹנִית דִּכְווֹתַיהּ, דְּלָא מָצֵי אָמַר לֵיהּ: הִנַּחְתִּי לְךָ מָקוֹם לְגַבֵּי שִׁמְעוֹן. אֲבָל שַׁיַּיר בֵּינוֹנִית דִּכְווֹתַיהּ גַּבֵּי שִׁמְעוֹן – לָא גָּבֵי מִינֵּיהּ, דְּמָצֵי אָמַר לֵיהּ: הִנַּחְתִּי לְךָ מָקוֹם לִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ.

אָמַר אַבָּיֵי: רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְשִׁמְעוֹן בְּאַחְרָיוּת, וַאֲתָא בַּעַל חוֹב דִּרְאוּבֵן וּטְרַף מִשִּׁמְעוֹן, דִּינָא הוּא דְּאָזֵיל רְאוּבֵן וּמִשְׁתַּעֵי דִּינָא בַּהֲדֵיהּ; וְלָא מָצֵי אָמַר לֵיהּ: לָאו בַּעַל דְּבָרִים דִּידִי אַתְּ, דְּאָמַר לֵיהּ: אִי מַפְּקַתְּ מִינֵּיהּ – עֲלַי הָדַר.

וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת נָמֵי, דְּאָמַר לֵיהּ: לָא נִיחָא לִי דְּתֶהְוֵי לְשִׁמְעוֹן תַּרְעוֹמֶת עֲלַי.

וְאָמַר אַבָּיֵי: רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְשִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת,

וְיָצְאוּ עָלֶיהָ עֲסִיקִין; עַד שֶׁלֹּא הֶחְזִיק בָּהּ – יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ, מִשֶּׁהֶחְזִיק בָּהּ – אֵין יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ.

מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר לֵיהּ: חַיְיתָא דְּקִטְרֵי סְבַרְתְּ וְקַבֵּלְתְּ.

מֵאֵימַת הֲוַאי חֲזָקָה? מִכִּי דָיֵישׁ אַמִּצְרֵי.

וְדַוְקָא שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת, אֲבָל בְּאַחְרָיוּת – לָא.

וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: אֲפִילּוּ בְּאַחְרָיוּת נָמֵי, דַּאֲמַר לֵיהּ: אַחְוִי טִירְפָךְ וַאֲשַׁלֵּם לָךְ.

רַב הוּנָא אָמַר: אוֹ כֶּסֶף אוֹ מֵיטַב.

אֵיתִיבֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַב הוּנָא: ״יָשִׁיב״ – לְרַבּוֹת שָׁוֶה כֶּסֶף, אֲפִילּוּ סוּבִּין!

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בִּדְלֵית לֵיהּ. אִי דְּלֵית לֵיהּ, פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא, אָמְרִינַן לֵיהּ: זִיל טְרַח זַבֵּין, וְאַיְיתִי לֵיהּ כְּסַף; קָא מַשְׁמַע לַן.

אָמַר רַב אַסִּי: כְּסָפִים הֲרֵי הֵן כְּקַרְקַע. לְמַאי הִלְכְתָא? אִילֵּימָא לְעִנְיַן מֵיטַב – הַיְינוּ דְּרַב הוּנָא!

אֶלָּא לִשְׁנֵי אַחִים שֶׁחָלְקוּ, וְנָטַל אֶחָד קַרְקַע וְאֶחָד כְּסָפִים, וּבָא בַּעַל חוֹב וְנָטַל קַרְקַע; דְּאָזֵיל הַאי, וְשָׁקֵיל פַּלְגָא בִּכְסָפִים בַּהֲדֵיהּ.

פְּשִׁיטָא! הַאי בְּרָא וְהַאי לָאו בְּרָא?!

אִיכָּא דְּאָמְרִי אַדְּרַבָּה, לְאִידַּךְ גִּיסָא – דַּאֲמַר לֵיהּ: לְהָכִי שְׁקַלִי כְּסָפִים, דְּאִי מִגַּנְבִי – לָא מִשְׁתַּלַּמְנָא מִינָּךְ; וּלְהָכִי שָׁקְלַתְּ אַרְעָא – דְּאִי מִטַּרְפָא, לָא מִשְׁתַּלְּמָא לָךְ מִידֵּי מִינַּאי!

אֶלָּא לִשְׁנֵי אַחִים שֶׁחָלְקוּ, וּבָא בַּעַל חוֹב וְנָטַל חֶלְקוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן.

וְהָא אַמְרַהּ רַב אַסִּי חֲדָא זִימְנָא – דְּאִיתְּמַר: הָאַחִים שֶׁחָלְקוּ, וּבָא בַּעַל חוֹב וְנָטַל חֶלְקוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן, רַב אָמַר: בָּטְלָה מַחְלוֹקֶת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: וִיתֵּר. וְרַב אַסִּי אָמַר: נוֹטֵל רְבִיעַ בְּקַרְקַע, וּרְבִיעַ בְּמָעוֹת.

רַב אָמַר: בָּטְלָה מַחְלוֹקֶת – קָסָבַר: הָאַחִים שֶׁחָלְקוּ, כְּיוֹרְשִׁים הָווּ.

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: וִיתֵּר – קָסָבַר: הָאַחִים שֶׁחָלְקוּ לָקוֹחוֹת, וּכְלוֹקֵחַ שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת דָּמֵי.

וְרַב אַסִּי אָמַר: נוֹטֵל רְבִיעַ בְּקַרְקַע וּרְבִיעַ בְּמָעוֹת – מְסַפְּקָא לֵיהּ אִי כְּיוֹרְשִׁין דָּמוּ אִי כְּלָקוֹחוֹת דָּמוּ, הִלְכָּךְ נוֹטֵל רְבִיעַ בְּקַרְקַע, וּרְבִיעַ בְּמָעוֹת!

אֶלָּא: מַאי ״הֲרֵי הֵן כְּקַרְקַע״ – לְעִנְיַן מֵיטַב.

אִי הָכִי, הַיְינוּ דְּרַב הוּנָא! אֵימָא: וְכֵן אָמַר רַב אַסִּי.

אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב הוּנָא: בְּמִצְוָה – עַד שְׁלִישׁ.

מַאי שְׁלִישׁ?

אִילֵּימָא שְׁלִישׁ בֵּיתוֹ, אֶלָּא מֵעַתָּה, אִי אִיתְרְמִי לֵיהּ תְּלָתָא מִצְוָתָא – לִיתֵּיב לְכוּלֵּיהּ בֵּיתֵיהּ?!

אֶלָּא אָמַר רַבִּי זֵירָא: בְּהִידּוּר מִצְוָה – עַד שְׁלִישׁ בְּמִצְוָה.

בָּעֵי רַב אָשֵׁי: שְׁלִישׁ מִלְּגָיו, אוֹ שְׁלִישׁ מִלְּבַר? תֵּיקוּ.

בְּמַעְרְבָא אָמְרִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי זֵירָא: עַד שְׁלִישׁ – מִשֶּׁלּוֹ. מִכָּאן וְאֵילָךְ – מִשֶּׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

מַתְנִי׳ כֹּל שֶׁחַבְתִּי בִּשְׁמִירָתוֹ – הִכְשַׁרְתִּי אֶת נִזְקוֹ. הִכְשַׁרְתִּי בְּמִקְצָת נִזְקוֹ – חַבְתִּי בְּתַשְׁלוּמֵי נִזְקוֹ כְּהֶכְשֵׁר כׇּל נִזְקוֹ.

נְכָסִים שֶׁאֵין בָּהֶן מְעִילָה, נְכָסִים שֶׁהֵן שֶׁל בְּנֵי בְּרִית, נְכָסִים הַמְיוּחָדִים.

וּבְכׇל מָקוֹם, חוּץ מֵרְשׁוּת הַמְיוּחֶדֶת לַמַּזִּיק,

וּרְשׁוּת הַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק.

כְּשֶׁהִזִּיק חָב הַמַּזִּיק לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי נֶזֶק בְּמֵיטַב הָאָרֶץ.

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: כֹּל שֶׁחַבְתִּי בִּשְׁמִירָתוֹ – הִכְשַׁרְתִּי אֶת נִזְקוֹ. כֵּיצַד? שׁוֹר וּבוֹר שֶׁמְּסָרָן לְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, וְהִזִּיקוּ – חַיָּיב לְשַׁלֵּם. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּאֵשׁ.

בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּשׁוֹר קָשׁוּר וּבוֹר מְכוּסֶּה, דִּכְווֹתַהּ גַּבֵּי אֵשׁ – גַּחֶלֶת; מַאי שְׁנָא הָכָא וּמַאי שְׁנָא הָכָא?

אֶלָּא בְּשׁוֹר מוּתָּר וּבוֹר מְגוּלֶּה, דִּכְווֹתַהּ גַּבֵּי אֵשׁ – שַׁלְהֶבֶת; ״מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּאֵשׁ״ – דְּפָטוּר?! וְהָא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשְּׁמֵיהּ דְּחִזְקִיָּה: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁמָּסַר לוֹ גַּחֶלֶת – וְלִיבָּהּ, אֲבָל שַׁלְהֶבֶת – חַיָּיב! מַאי טַעְמָא? דְּהָא בָּרִי הֶזֵּיקָא.

לְעוֹלָם בְּשׁוֹר קָשׁוּר וּבוֹר מְכוּסֶּה, וְדִכְווֹתַהּ גַּבֵּי אֵשׁ – גַּחֶלֶת. וּדְקָא אָמְרַתְּ: מַאי שְׁנָא הָכָא וּמַאי שְׁנָא הָכָא?

שׁוֹר – דַּרְכֵּיהּ לְנַתּוֹקֵי; בּוֹר – דַּרְכֵּיהּ לְנַתּוֹרֵי; גַּחֶלֶת – כַּמָּה דְּשָׁבֵיק לַהּ, מִעְמָיא עָמְיָא וְאָזְלָא.

וּלְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר: אֲפִילּוּ מָסַר לוֹ שַׁלְהֶבֶת – נָמֵי פָּטוּר, דִּכְווֹתַהּ הָכָא – בְּשׁוֹר מוּתָּר וּבוֹר מְגוּלֶּה; מַאי שְׁנָא הָכָא וּמַאי שְׁנָא הָכָא?

הָתָם – צְבָתָא דְחֵרֵשׁ קָא גָּרֵים, הָכָא – לָא צְבָתָא דְחֵרֵשׁ קָא גָּרֵים.

תָּנוּ רַבָּנַן: חוֹמֶר בְּשׁוֹר מִבְּבוֹר, חוֹמֶר בְּבוֹר מִבְּשׁוֹר.

חוֹמֶר בְּשׁוֹר מִבְּבוֹר – שֶׁהַשּׁוֹר מְשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר, וְחַיָּיב בִּשְׁלֹשִׁים שֶׁל עֶבֶד, נִגְמַר דִּינוֹ – אָסוּר בַּהֲנָאָה, וְדַרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק; מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּבוֹר. חוֹמֶר בְּבוֹר מִבְּשׁוֹר – שֶׁהַבּוֹר תְּחִילַּת עֲשִׂיָּיתוֹ לְנֵזֶק, וּמוּעָד מִתְּחִילָּתוֹ; מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשׁוֹר.

חוֹמֶר בְּשׁוֹר מִבְּאֵשׁ, חוֹמֶר בְּאֵשׁ מִבְּשׁוֹר.

חוֹמֶר בְּשׁוֹר מִבְּאֵשׁ – שֶׁהַשּׁוֹר מְשַׁלֵּם כּוֹפֶר, וְחַיָּיב בִּשְׁלֹשִׁים שֶׁל עֶבֶד, נִגְמַר דִּינוֹ – אָסוּר בַּהֲנָאָה, מְסָרוֹ לְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן – חַיָּיב; מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּאֵשׁ. חוֹמֶר בְּאֵשׁ מִבְּשׁוֹר – שֶׁהָאֵשׁ מוּעֶדֶת מִתְּחִילָּתָהּ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשׁוֹר.

חוֹמֶר בְּאֵשׁ מִבְּבוֹר, וְחוֹמֶר בְּבוֹר מִבְּאֵשׁ.

חוֹמֶר בְּבוֹר מִבְּאֵשׁ – שֶׁתְּחִילַּת עֲשִׂיָּיתוֹ לְנֵזֶק, מְסָרוֹ לְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן – חַיָּיב; מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּאֵשׁ. חוֹמֶר בְּאֵשׁ מִבְּבוֹר – שֶׁהָאֵשׁ דַּרְכָּהּ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק, וּמוּעֶדֶת לֶאֱכוֹל בֵּין דָּבָר הָרָאוּי לָהּ, וּבֵין דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהּ; מָה שֶּׁאֵין כֵּן בְּבוֹר.

וְלִיתְנֵי חוֹמֶר בְּשׁוֹר מִבְּבוֹר – שֶׁהַשּׁוֹר חִיֵּיב בּוֹ אֶת הַכֵּלִים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּבוֹר!

הָא מַנִּי – רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דִּמְחַיֵּיב עַל נִזְקֵי כֵלִים בְּבוֹר.

אִי רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָא סֵיפָא: חוֹמֶר בְּאֵשׁ מִבְּבוֹר – שֶׁהָאֵשׁ דַּרְכָּהּ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק, וּמוּעֶדֶ[ת] לֶאֱכוֹל בֵּין דָּבָר הָרָאוּי לָהּ וּבֵין דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהּ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּבוֹר. ״דָּבָר הָרָאוּי לָהּ״ מַאי נִינְהוּ – עֵצִים; ״דָּבָר שֶׁאֵין רָאוּי לָהּ״ מַאי נִינְהוּ – כֵּלִים; ״מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּבוֹר״. אִי רַבִּי יְהוּדָה – הָא אָמְרַתְּ מְחַיֵּיב הָיָה רַבִּי יְהוּדָה עַל נִזְקֵי כֵלִים בְּבוֹר!

אֶלָּא לְעוֹלָם רַבָּנַן הִיא, וּתְנָא וְשַׁיַּיר. מַאי שַׁיַּיר דְּהַאי שַׁיַּיר? שַׁיַּיר טָמוּן.

אִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם רַבִּי יְהוּדָה, וְ״דָבָר שֶׁאֵין רָאוּי לָהּ״ לָאו לְאֵתוֹיֵי כֵּלִים, אֶלָּא לְאֵתוֹיֵי לִיחֲכָה נִירוֹ וְסִכְסְכָה אֲבָנָיו.

מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: לִיתְנֵי חוֹמֶר בְּשׁוֹר מִבְּבוֹר – שֶׁהַשּׁוֹר חִיֵּיב בּוֹ שׁוֹר פְּסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּבוֹר!

אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא רַבָּנַן הִיא, אַיְּידֵי דְּשַׁיַּיר הָךְ – שַׁיַּיר נָמֵי הָךְ. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ רַבִּי יְהוּדָה, מַאי שַׁיַּיר דְּהַאי שַׁיַּיר?

שַׁיַּיר דָּשׁ בְּנִירוֹ. אִי מִשּׁוּם דָּשׁ בְּנִירוֹ – לָאו שִׁיּוּרָא הוּא, דְּהָ[קָ]תָנֵא: שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק!

הִכְשַׁרְתִּי בְּמִקְצָת נִזְקוֹ.

תָּנוּ רַבָּנַן: הִכְשַׁרְתִּי מִקְצָת נִזְקוֹ – חַבְתִּי בְּתַשְׁלוּמֵי נִזְקוֹ כְּהֶכְשֵׁר כׇּל נִזְקוֹ. כֵּיצַד? הַחוֹפֵר בּוֹר תִּשְׁעָה, וּבָא אַחֵר וְהִשְׁלִימוֹ לַעֲשָׂרָה – הָאַחֲרוֹן חַיָּיב.

וּדְלָא כְּרַבִּי – דְּתַנְיָא: הַחוֹפֵר בּוֹר תִּשְׁעָה, וּבָא אַחֵר וְהִשְׁלִימוֹ לַעֲשָׂרָה – אַחֲרוֹן חַיָּיב. רַבִּי אוֹמֵר: אַחַר אַחֲרוֹן לְמִיתָה, אַחַר שְׁנֵיהֶם לִנְזָקִין.

רַב פָּפָּא אָמַר: לְמִיתָה, וְדִבְרֵי הַכֹּל.

אִיכָּא דְאָמְרִי: לֵימָא דְּלָא כְּרַבִּי? אָמַר רַב פָּפָּא: לְמִיתָה, וְדִבְרֵי הַכֹּל.

מַתְקֵיף לָהּ רַבִּי זֵירָא: וְתוּ לֵיכָּא? וְהָא אִיכָּא: מָסַר שׁוֹרוֹ לַחֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם, וּפָשַׁע בּוֹ אֶחָד מֵהֶן – וְהִזִּיק, חַיָּיב.

הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דִּבְלָאו אִיהוּ לָא הֲוָה מִינְּטַר, פְּשִׁיטָא דְּאִיהוּ קָעָבֵיד! אֶלָּא דִּבְלָאו אִיהוּ נָמֵי מִינְּטַר? מַאי קָעָבֵיד?

מַתְקֵיף לָהּ רַב שֵׁשֶׁת: וְהָא אִיכָּא מַרְבֶּה בַּחֲבִילָה!

הֵיכִי דָּמֵי?

אִי דִּבְלָאו אִיהוּ לָא אָזְלָא – פְּשִׁיטָא! אֶלָּא דִּבְלָאו אִיהוּ אָזְלָא – מַאי קָא עָבֵיד?

מַתְקֵיף לָהּ רַב פָּפָּא, וְהָא אִיכָּא הָא דְּתַנְיָא: חֲמִשָּׁה שֶׁיָּשְׁבוּ עַל סַפְסָל אֶחָד וְלֹא שְׁבָרוּהוּ, וּבָא אֶחָד וְיָשַׁב עָלָיו וּשְׁבָרוֹ – הָאַחֲרוֹן חַיָּיב. וְאָמַר רַב פָּפָּא: כְּגוֹן פָּפָּא בַּר אַבָּא.

הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דִּבְלָאו אִיהוּ לָא אִיתְּבַר – פְּשִׁיטָא. אֶלָּא דִּבְלָאו אִיהוּ נָמֵי אִיתְּבַר – מַאי קָעָבֵיד?

סוֹף סוֹף, מַתְנִיתָא הֵיכָא מִתָּרְצָא?

לָא צְרִיכָא; דִּבְלָאו אִיהוּ הָוֵי מִיתְּבַר בִּתְרֵי שָׁעֵי, וְהַשְׁתָּא אִיתְּבַר בַּחֲדָא שָׁעָה; דְּאָמְרִי לֵיהּ: אִי לָאו אַתְּ – הָוֵי יָתְבִינַן טְפֵי פּוּרְתָּא, וְקָיְימִין.

וְלֵימָא לְהוּ: אִי לָאו אַתּוּן – בְּדִידִי לָא הֲוָה מִיתְּבַר!

לָא צְרִיכָא, דְּבַהֲדֵי דְּסָמֵיךְ בְּהוּ, תְּבַר.

פְּשִׁיטָא!

מַהוּ דְּתֵימָא, כֹּחוֹ – לָאו כְּגוּפוֹ דָּמֵי; קָא מַשְׁמַע לַן דְּכֹחוֹ כְּגוּפוֹ דָּמֵי, דְּכֹל הֵיכָא דְּגוּפוֹ תָּבַר – כֹּחוֹ נָמֵי תָּבַר.

וְתוּ לֵיכָּא? וְהָא אִיכָּא הָא דְּתַנְיָא: הִכּוּהוּ עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם בְּעֶשֶׂר מַקְלוֹת, בֵּין בְּבַת אַחַת בֵּין בָּזֶה אַחַר זֶה, וָמֵת – כּוּלָּן פְּטוּרִין. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: בְּזֶה אַחַר זֶה – הָאַחֲרוֹן חַיָּיב, מִפְּנֵי שֶׁקֵּירַב אֶת מִיתָתוֹ!

בִּקְטָלָא לָא קָמַיְירֵי.

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בִּפְלוּגְתָּא לָא קָמַיְירֵי. וְלָא?! וְהָא אוֹקֵימְנַן דְּלָא כְּרַבִּי! דְּלָא כְּרַבִּי – וּכְרַבָּנַן, מוֹקְמִינַן; כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא – וְלָא כְּרַבָּנַן, לָא מוֹקְמִינַן.

חַבְתִּי בְּתַשְׁלוּמֵי נִזְקוֹ. ״חַבְתִּי בְּנִזְקוֹ״ לָא קָתָנֵי, אֶלָּא ״בְּתַשְׁלוּמֵי נִזְקוֹ״,

תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: תַּשְׁלוּמֵי נֶזֶק – מְלַמֵּד שֶׁהַבְּעָלִים מִטַּפְּלִין בַּנְּבֵילָה.

מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי אַמֵּי, דְּאָמַר קְרָא: ״מַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה, יְשַׁלְּמֶנָּה״ – אַל תִּקְרֵי ״יְשַׁלְּמֶנָּה״, אֶלָּא ״יַשְׁלִימֶנָּה״.

רַב כָּהֲנָא אָמַר, מֵהָכָא: ״אִם טָרֹף יִטָּרֵף יְבִאֵהוּ עֵד, הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם״ – ״עַד טְרֵפָה יְשַׁלֵּם״, טְרֵפָה עַצְמָהּ לֹא יְשַׁלֵּם.

חִזְקִיָּה אָמַר, מֵהָכָא: ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ״ – לַנִּיזָּק.

וְכֵן תָּנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה: ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ״ – לַנִּיזָּק. אַתָּה אוֹמֵר לַנִּיזָּק, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לַמַּזִּיק? אָמַרְתָּ: לֹא כָּךְ הָיָה.

מַאי ״לֹא כָּךְ הָיָה״?

אָמַר אַבָּיֵי: אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ נְבֵילָה דְּמַזִּיק הָוְיָא, לִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר״, וְלִישְׁתּוֹק; ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ – לַנִּיזָּק.

וּצְרִיכָא; דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״מַכֵּה בְּהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה״ – מִשּׁוּם דְּלָא שְׁכִיחָא; אֲבָל טְרֵפָה, דִּשְׁכִיחָא – אֵימָא לָא; צְרִיכָא.

וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן טְרֵפָה – מִשּׁוּם דְּמִמֵּילָא; אֲבָל מַכֵּה בְּהֵמָה, דִּבְיָדַיִם – אֵימָא לָא.

וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן הָנֵי תַּרְתֵּי – הָא מִשּׁוּם דְּלָא שְׁכִיחָא, וְהָא מִשּׁוּם דְּמִמֵּילָא; אֲבָל ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ״ – דִּשְׁכִיחָא וּבְיָדַיִם, אֵימָא לָא.

וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן ״הַמֵּת יִהְיֶה לוֹ״ – מִשּׁוּם דְּמָמוֹנָא קָא מַזֵּיק; אֲבָל הָכָא, דִּבְגוּפָא מַזֵּיק – אֵימָא לָא, צְרִיכָא.

אֲמַר לֵיהּ רַב כָּהֲנָא לְרַב: אֶלָּא טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ״, הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא: נְבֵילָה – דְּמַזִּיק הָוְיָא?

הַשְׁתָּא אִי אִית לֵיהּ לְדִידֵיהּ כַּמָּה טְרֵיפוֹת – יָהֵיב לֵיהּ, דְּאָמַר מָר: ״יָשִׁיב״ – לְרַבּוֹת שָׁוֶה כֶּסֶף, וַאֲפִילּוּ סוּבִּין; דִּידֵיהּ מִבַּעְיָא?!

לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לִפְחַת נְבֵילָה.

לֵימָא פְּחַת נְבֵילָה תַּנָּאֵי הִיא? דְּתַנְיָא: ״אִם טָרֹף יִטָּרֵף יְבִיאֵהוּ עֵד״ –

יָבִיא עֵדִים שֶׁנִּטְרְפָה בְּאוֹנֶס, וּפָטוּר. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: יָבִיא עֲדוּדָה לְבֵית דִּין.

מַאי, לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר: פְּחַת נְבֵילָה דְּנִיזָּק הָוֵי, וּמָר סָבַר: דְּמַזִּיק הָוֵי?

לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא דְּנִיזָּק, וְהָכָא בְּטוֹרַח נְבֵילָה קָמִיפַּלְגִי;

וְהָתַנְיָא, אֲחֵרִים אוֹמְרִים: מִנַּיִין שֶׁעַל בַּעַל הַבּוֹר לְהַעֲלוֹת שׁוֹר מִבּוֹרוֹ – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו, וְהַמֵּת״.

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא: הַאי טוֹרַח נְבֵילָה, הֵיכִי דָּמֵי?

אִילֵימָא דִּבְבֵירָא שָׁוְיָא זוּזָא, וְאַגּוּדָּא שָׁוְיָא אַרְבַּע; כִּי טָרַח – בִּדְנַפְשֵׁיהּ טָרַח!

אֲמַר לֵיהּ: לָא צְרִיכָא, דִּבְבֵירָא שָׁוְיָא זוּזָא, וְאַגּוּדָּא נָמֵי שָׁוְיָא זוּזָא.

וּמִי אִיכָּא כְּהַאי גַוְונָא? אִין, דְּהָא אָמְרִי אִינָשֵׁי: כְּשׁוּרָא בְּמָתָא בְּזוּזָא, כְּשׁוּרָא בְּדַבְרָא בְּזוּזָא.

אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין שָׁמִין לֹא לְגַנָּב וְלֹא לְגַזְלָן, אֶלָּא לְנִזָּקִין. וַאֲנִי אוֹמֵר: אַף לְשׁוֹאֵל. וְאַבָּא מוֹדֶה לִי.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: הָכִי קָאָמַר – אַף לְשׁוֹאֵל שָׁמִין, וְאַבָּא מוֹדֶה לִי; אוֹ דִלְמָא, הָכִי קָאָמַר – וַאֲנִי אוֹמֵר: אַף לְשׁוֹאֵל אֵין שָׁמִין, וְאַבָּא מוֹדֶה לִי?

תָּא שְׁמַע, דְּהָהוּא גַּבְרָא דִּשְׁאֵיל נַרְגָּא מֵחַבְרֵיהּ, תַּבְרֵהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב, אֲמַר לֵיהּ: זִיל שַׁלֵּים לֵיהּ נַרְגָּא מְעַלְּיָא. שְׁמַע מִינַּהּ אֵין שָׁמִין!

אַדְּרַבָּה, מִדְּאָמְרִי לֵיהּ רַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי לְרַב: ״דִּינָא הָכִי?!״ וּשְׁתֵיק, שְׁמַע מִינַּהּ שָׁמִין.

אִיתְּמַר, אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שָׁמִין לְגַנָּב וּלְגַזְלָן. רַב פַּפֵּי אָמַר: אֵין שָׁמִין. וְהִלְכְתָא: אֵין שָׁמִין לֹא לְגַנָּב וְלֹא לְגַזְלָן, אֲבָל לְשׁוֹאֵל שָׁמִין – כִּדְרַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי.

וְאָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שִׁלְיָא שֶׁיָּצְתָה מִקְצָתָהּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּמִקְצָתָהּ בְּיוֹם שֵׁנִי, מוֹנִין לָהּ מִן הָרִאשׁוֹן.

אֲמַר לֵיהּ רָבָא: מָה דַעְתָּךְ, לְחוּמְרָא?!

חוּמְרָא דְּאָתֵי לִידֵי קוּלָּא הוּא – דְּקָא מְטַהֲרַתְּ לַהּ מֵרִאשׁוֹן!

אֶלָּא אָמַר רָבָא: לָחוֹשׁ – חוֹשֶׁשֶׁת; מִימְנָא לָא (מ)מָנְיָא אֶלָּא לְשֵׁנִי.

מַאי קָא מַשְׁמַע לַן – דְּאֵין מִקְצָת שִׁלְיָא בְּלֹא וָלָד? תְּנֵינָא: שִׁלְיָא שֶׁיָּצְתָה מִקְצָתָהּ – אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה; סִימָן וָלָד בְּאִשָּׁה, סִימָן וָלָד בִּבְהֵמָה!

אִי מִמַּתְנִיתָא, הֲוָה אָמֵינָא

דְּיֵשׁ מִקְצָת שִׁלְיָא בְּלֹא וָלָד, וּגְזֵירָה מִקְצָתַהּ אַטּוּ כּוּלַּהּ; קָא מַשְׁמַע לַן.

וְאָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בְּכוֹר שֶׁנִּטְרַף בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם – אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ.

וְכֵן תָּנֵי רָמֵי בַּר חָמָא, מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר: ״פָּדֹה תִפְדֶּה״, יָכוֹל אֲפִילּוּ נִטְרַף בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אַךְ״ – חִלֵּק.

וְאָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בְּהֵמָה גַּסָּה נִקְנֵית בִּמְשִׁיכָה.

וְהָא אֲנַן תְּנַן בִּמְסִירָה! הוּא דְּאָמַר – כִּי הַאי תַּנָּא: דְּתַנְיָא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זוֹ וָזוֹ בִּמְשִׁיכָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: זוֹ וָזוֹ בְּהַגְבָּהָה.

וְאָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ, מַה שֶּׁעֲלֵיהֶן – שָׁמִין, וּמַה שֶּׁעַל בְּנֵיהֶן וּבְנוֹתֵיהֶן – אֵין שָׁמִין.

אָמַר רַב פָּפָּא: פְּעָמִים אַף מַה שֶּׁעֲלֵיהֶן אֵין שָׁמִין – מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בִּגְדוֹל אַחֵי, דְּנִיחָא לְהוּ דְּלִשְׁתַּמְעוּן מִילֵּיהּ.

וְאָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שׁוֹמֵר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר – פָּטוּר. וְלָא מִיבַּעְיָא שׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר שָׂכָר – דְּעַלּוֹיֵי עַלְּיַיהּ לִשְׁמִירָתוֹ; אֶלָּא אֲפִילּוּ שׁוֹמֵר שָׂכָר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר חִנָּם – דְּהַשְׁתָּא גָּרוֹעֵי גָּרְעַיהּ לִשְׁמִירָתוֹ, נָמֵי פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי מָסַר לְבֶן דַּעַת.

רָבָא אָמַר: שׁוֹמֵר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר – חַיָּיב. וְלָא מִיבַּעְיָא שׁוֹמֵר שָׂכָר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר חִנָּם – דְּגָרוֹעֵי גָּרְעַיהּ לִשְׁמִירָתוֹ; אֶלָּא אֲפִילּוּ שׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר שָׂכָר – חַיָּיב,

דְּאָמַר לֵיהּ: אַתְּ מְהֵימְנַתְּ לִי בִּשְׁבוּעָה, הַאי לָא מְהֵימַן לִי בִּשְׁבוּעָה.

וְאָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הִלְכְתָא: גּוֹבִין מִן הָעֲבָדִים.

אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְעוּלָּא: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֲפִילּוּ מִיַּתְמֵי? לָא, מִינֵּיהּ. מִינֵּיהּ?! אֲפִילּוּ מִגְּלִימָא דְּעַל כַּתְפֵּיהּ!

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – שֶׁעֲשָׂאוֹ אַפּוֹתֵיקֵי. כִּדְרָבָא, דְּאָמַר רָבָא: עָשָׂה עַבְדּוֹ אַפּוֹתֵיקֵי, וּמְכָרוֹ – בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה הֵימֶנּוּ. שׁוֹרוֹ אַפּוֹתֵיקֵי, וּמְכָרוֹ – אֵין בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה הֵימֶנּוּ.

מַאי טַעְמָא? הָא אִית לֵיהּ קָלָא, וְהָא לֵית לֵיהּ קָלָא.

לְבָתַר דִּנְפַק, אֲמַר לְהוּ עוּלָּא, הָכִי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֲפִילּוּ מִיַּתְמֵי. אָמַר רַב נַחְמָן: אִשְׁתְּמִיטַן עוּלָּא.

הֲוָה עוֹבָדָא בִּנְהַרְדְּעָא, וְאַגְבּוֹ דַּיָּינֵי דִנְהַרְדְּעָא. הֲוָה עוֹבָדָא בְּפוּמְבְּדִיתָא, וְאַגְבְּיֵהּ רַב חָנָא בַּר בִּיזְנָא. אֲמַר לְהוּ רַב נַחְמָן: זִילוּ אַהֲדוּרוּ, וְאִי לָא – מַגְבִּינַן לְכוּ לְאַפַּדְנַיְיכוּ.

אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: הָא עוּלָּא, הָא רַבִּי אֶלְעָזָר, הָא דַּיָּינֵי דִנְהַרְדְּעָא וְהָא רַב חָנָא בַּר בִּיזְנָא; מָר – כְּמַאן סְבִירָא לֵיהּ?

אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא מַתְנִיתָא יָדַעְנָא – דְּתָנֵי אֲבִימִי: פְּרוֹזְבּוּל חָל עַל הַקַּרְקַע, וְאֵינוֹ חָל עַל הָעֲבָדִים. מִטַּלְטְלִין נִקְנִין עִם הַקַּרְקַע, וְאֵינָן נִקְנִין עִם הָעֲבָדִים.

לֵימָא כְּתַנָּאֵי –

מָכַר לוֹ עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת; הֶחְזִיק בַּעֲבָדִים – לֹא קָנָה קַרְקָעוֹת, בְּקַרְקָעוֹת – לֹא קָנָה עֲבָדִים. קַרְקָעוֹת וּמִטַּלְטְלִין; הֶחְזִיק בְּקַרְקַע – קָנָה מִטַּלְטְלִין, בְּמִטַּלְטְלִין – לֹא קָנָה קַרְקַע. עֲבָדִים וּמִטַּלְטְלִין; הֶחְזִיק בַּעֲבָדִים – לֹא קָנָה מִטַּלְטְלִין, בְּמִטַּלְטְלִין – לֹא קָנָה עֲבָדִים.

וְהָתַנְיָא: הֶחְזִיק בַּעֲבָדִים – קָנָה מִטַּלְטְלִין!

מַאי, לָאו בְּהָא קָמִפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר: עֲבָדִים כִּמְקַרְקְעֵי דָּמֵי, וּמָר סָבַר: עֲבָדִים כְּמִטַּלְטְלִין דָּמֵי?

אָמַר רַב אִיקָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַמֵּי: דְּכוּלֵּי עָלְמָא – עֲבָדִים כִּמְקַרְקְעֵי דָּמֵי. וְהָדְתַנְיָא קָנָה – שַׁפִּיר; וְהָדְתַנְיָא לֹא קָנָה – בָּעֵינַן קַרְקַע דֻּומְיָא דְּ״עָרִים מְצוּרוֹת בִּיהוּדָה״ – דְּלָא נָיְידִי.

דִּתְנַן: נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם אַחְרָיוּת נִקְנִין עִם נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחְרָיוּת – בְּכֶסֶף, בִּשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר חִזְקִיָּה, דְּאָמַר קְרָא: ״וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם מַתָּנוֹת רַבּוֹת לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְמִגְדָּנוֹת, עִם עָרֵי מְצֻרוֹת בִּיהוּדָה״.

אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב אִיקָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַמֵּי: דְּכוּלֵּי עָלְמָא – עַבְדֵי כְּמִטַּלְטְלִין דָּמֵי. וְהָדְתַנְיָא לֹא קָנָה – שַׁפִּיר; הָא דְּתַנְיָא קָנָה – בְּעוֹדָן עָלָיו.

וְכִי עוֹדָן עָלָיו מַאי הָוֵי? חָצֵר מְהַלֶּכֶת הִיא, וְחָצֵר מְהַלֶּכֶת – לֹא קָנָה! וְכִי תֵּימָא בְּעוֹמֵד, וְהָא אָמַר רָבָא: כֹּל שֶׁאִילּוּ מְהַלֵּךְ לֹא קָנָה – עוֹמֵד וְיוֹשֵׁב לֹא קָנָה!

וְהִלְכְתָא בְּכָפוּת.

וְהָתַנְיָא: הֶחְזִיק בְּקַרְקַע – קָנָה עֲבָדִים!

הָתָם בְּעוֹמְדִין בְּתוֹכָהּ.

מִכְּלָל דְּהַאי ״לֹא קָנָה״ – כְּשֶׁאֵין עוֹמְדִין בְּתוֹכָהּ?

הָנִיחָא לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר רַב אִיקָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַמֵּי: עַבְדָּא כְּמִטַּלְטְלִי דָּמֵי; הַיְינוּ דְּאִי עוֹמְדִין בְּתוֹכָהּ – אִין, אִי לָא – לָא.

אֶלָּא לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר: עַבְדָּא כִּמְקַרְקְעֵי דָּמֵי; לְמָה לִי עוֹמְדִין בְּתוֹכָהּ? הָא אָמַר שְׁמוּאֵל: מָכַר לוֹ עֶשֶׂר שָׂדוֹת בְּעֶשֶׂר מְדִינוֹת, כֵּיוָן שֶׁהֶחְזִיק בְּאַחַת מֵהֶן – קָנָה כּוּלָּן!

וְלִיטַעְמָיךְ, לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר: עַבְדָּא כְּמִטַּלְטְלִין דָּמֵי; לְמָה לִי עוֹמֵד בְּתוֹכָהּ?

הָא קַיְימָא לַן דְּלָא בָּעֵינַן צְבוּרִין!

אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר – שָׁאנֵי מִטַּלְטְלִי דְּנָיְידִי מִמִּטַּלְטְלִי דְּלָא נָיְידִי;

הָכָא נָמֵי, שָׁאנֵי מְקַרְקְעֵי דְּנָיְידִי מִמְּקַרְקְעֵי דְּלָא נָיְידִי. עַבְדָּא – מְקַרְקְעֵי דְּנָיְידִי הוּא, הָתָם – סַדָּנָא דְאַרְעָא חַד הוּא.

נְכָסִים שֶׁאֵין בָּהֶן מְעִילָה וְכוּ׳.

מְעִילָה הוּא דְּלֵית בְּהוּ, הָא מִקְדָּשׁ – קָדְשִׁי;

מַאן תַּנָּא? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּקָדָשִׁים קַלִּים – וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, דְּאָמַר: מָמוֹן בְּעָלִים הוּא.

דְּתַנְיָא: ״וּמָעֲלָה מַעַל בַּה׳״ – לְרַבּוֹת קֳדָשִׁים קַלִּים שֶׁהֵן מָמוֹנוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי.

וְהָתְנַן: הַמְקַדֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ, בֵּין בְּקׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים בֵּין בְּקָדָשִׁים קַלִּים – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. לֵימָא דְּלָא כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי?

אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, כִּי אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי – מֵחַיִּים, אֲבָל לְאַחַר שְׁחִיטָה – אֲפִילּוּ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מוֹדֶה, דְּכִי קָא זָכוּ – מִשֻּׁלְחַן גָּבוֹהַּ קָא זָכוּ.

וּמֵחַיִּים מִי אָמַר? וְהָתְנַן: בְּכוֹר, מוֹכְרִין אוֹתוֹ תָּם – חַי (וְלֹא שָׁחוּט), וּבַעַל מוּם – חַי וְשָׁחוּט. וּמְקַדְּשִׁין בּוֹ אֶת הָאִשָּׁה.

וְאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּכוֹר בַּזְּמַן הַזֶּה – דְּכֵיוָן דְּלָא חֲזֵי לְהַקְרָבָה, אִית לְהוּ לְכֹהֲנִים זְכִיָּיה בְּגַוֵּייהּו; אֲבָל בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים – דַּחֲזֵי לְהַקְרָבָה, לָא.

וְאֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: ״וּמָעֲלָה מַעַל בַּה׳״ – לְרַבּוֹת קֳדָשִׁים קַלִּים שֶׁהֵן מָמוֹנוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי!

וּמְשַׁנֵּי רָבִינָא: בִּבְכוֹר בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר: אִם בָּאוּ תְּמִימִים – יִקְרְבוּ. אִם בָּאוּ – אִין, לְכַתְּחִלָּה – לָא.

וְאִם אִיתָא דְּכִי אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מָמוֹנוֹ הוּא – מֵחַיִּים,

לִישַׁנֵּי: הָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, הָא רַבָּנַן!

(אֲמַר לֵיהּ), מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה קָאָמְרַתְּ? שָׁאנֵי מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה, דְּכִי קָא זָכוּ – מִשֻּׁלְחַן גָּבוֹהַּ קָא זָכוּ.

גּוּפָא: ״וּמָעֲלָה מַעַל בַּה׳״ – לְרַבּוֹת קֳדָשִׁים קַלִּים שֶׁהֵם מָמוֹנוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: לְרַבּוֹת אֶת הַשְּׁלָמִים. אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי אוֹמֵר: לֹא אָמַר בֶּן עַזַּאי אֶלָּא בִּבְכוֹר בִּלְבָד.

אָמַר מָר, בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: לְרַבּוֹת אֶת הַשְּׁלָמִים. לְמַעוֹטֵי מַאי?

אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי בְּכוֹר, הַשְׁתָּא וּמָה שְׁלָמִים – שֶׁטְּעוּנִים סְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק, אָמְרַתְּ מָמוֹן בְּעָלִים הוּא; בְּכוֹר מִבַּעְיָא?

אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְמַעוֹטֵי מַעֲשֵׂר –

כִּדְתַנְיָא: בִּבְכוֹר נֶאֱמַר ״לֹא תִפְדֶּה״, וְנִמְכָּר תָּם – חַי, וּבַעַל מוּם – חַי וְשָׁחוּט; בְּמַעֲשֵׂר נֶאֱמַר ״לֹא יִגָּאֵל״, וְאֵינוֹ נִמְכָּר לֹא חַי וְלֹא שָׁחוּט, לֹא תָּם וְלֹא בַּעַל מוּם.

רָבִינָא מַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא – אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי אוֹמֵר: לֹא אָמַר בֶּן עַזַּאי, אֶלָּא בִּבְכוֹר בִּלְבָד. לְמַעוֹטֵי מַאי?

אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי שְׁלָמִים, הַשְׁתָּא וּמָה בְּכוֹר – שֶׁקָּדוֹשׁ מֵרֶחֶם, מָמוֹנוֹ הוּא; שְׁלָמִים מִבַּעְיָא?

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְמַעוֹטֵי מַעֲשֵׂר.

כִּדְתַנְיָא: בִּבְכוֹר נֶאֱמַר ״לֹא תִפְדֶּה״, וְנִמְכָּר תָּם – חַי, וּבַעַל מוּם – חַי וְשָׁחוּט; בְּמַעֲשֵׂר נֶאֱמַר ״לֹא יִגָּאֵל״, וְאֵינוֹ נִמְכָּר לֹא חַי וְלֹא שָׁחוּט, לֹא תָּם וְלֹא בַּעַל מוּם.

הָא בִּבְכוֹר בִּלְבַד קָאָמַר! קַשְׁיָא.

רָבָא אָמַר: מַאי ״נְכָסִים שֶׁאֵין בָּהֶן מְעִילָה״ – נְכָסִים שֶׁאֵין בָּהֶן דִּין מְעִילָה. וּמַאי נִינְהוּ – דְּהֶדְיוֹט.

וְלִיתְנֵי דְּהֶדְיוֹט! קַשְׁיָא.

אָמַר רַבִּי אַבָּא: שְׁלָמִים שֶׁהִזִּיקוּ – גּוֹבֶה מִבְּשָׂרָן, וְאֵינוֹ גּוֹבֶה מֵאֵימוּרֵיהֶן.

פְּשִׁיטָא, אֵימוּרִין לְגָבוֹהַּ סָלְקִי!

לָא צְרִיכָא, לְגוֹבֶה מִבְּשָׂרָן כְּנֶגֶד אֵימוּרִים.

אַלִּיבָּא דְּמַאן?

אִי אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן – פְּשִׁיטָא! הָא אָמְרִי כִּי לֵיכָּא לְאִשְׁתַּלּוֹמֵי מֵהַאי, לָא מִשְׁתַּלַּם מֵהַאי!

וְאִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי נָתָן – הָא אָמַר: כִּי לֵיכָּא לְאִשְׁתַּלּוֹמֵי מֵהַאי, מִשְׁתַּלַּם מֵהַאי!

אִי בָּעֵית אֵימָא: רַבִּי נָתָן, אִיבָּעֵית אֵימָא: רַבָּנַן.

אִיבָּעֵית אֵימָא רַבָּנַן – הָנֵי מִילֵּי בִּתְרֵי גוּפֵי, אֲבָל בְּחַד גּוּפָא מָצֵי אָמַר לֵיהּ: ״מִכֹּל הֵיכָא דְּבָעֵינָא – מִשְׁתַּלַּמְנָא״.

אִיבָּעֵית אֵימָא רַבִּי נָתָן – הָתָם הוּא דַּאֲמַר לֵיהּ בַּעַל שׁוֹר לְבַעַל הַבּוֹר: ״אֲנָא תּוֹרַאי בְּבֵירָךְ אַשְׁכַּחְתֵּיהּ; מַאי דְּלֵית לִי לְאִשְׁתַּלּוֹמֵי מֵהַיְאךְ – מִשְׁתַּלַּימְנָא מִינָּךְ״;

אֲבָל הָכָא, מִי מָצֵי אָמַר: ״בָּשָׂר אַזֵּיק, אֵימוּרִין לָא אַזִּיק״?!

אָמַר רָבָא: תּוֹדָה שֶׁהִזִּיקָה – גּוֹבֶה מִבְּשָׂרָהּ, וְאֵינוֹ גּוֹבֶה מִלַּחְמָהּ.

לֶחֶם – פְּשִׁיטָא!

סֵיפָא אִצְטְרִיךְ לֵיהּ – נִיזָּק אוֹכֵל בָּשָׂר, וּמִתְכַּפֵּר מֵבִיא לֶחֶם.

הָא נָמֵי פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא, כֵּיוָן דְּלֶחֶם הֶכְשֵׁירָא דְזֶבַח הוּא – לֵימָא לֵיהּ: אַתְּ אָכְלַתְּ בְּשַׂר, וַאֲנָא אַיְיתֵי לֶחֶם; קָא מַשְׁמַע לַן דְּלֶחֶם חִיּוּבָא דִּבְעָלִים הוּא.

נְכָסִים שֶׁהֵן שֶׁל בְּנֵי בְרִית.

לְמַעוֹטֵי מַאי? אִי לְמַעוֹטֵי דְּגוֹי – הָא קָתָנֵי לַהּ לְקַמַּן: שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל גּוֹי – פָּטוּר! תָּנֵי וַהֲדַר מְפָרֵשׁ.

נְכָסִים הַמְיוּחָדִין. לְמַעוֹטֵי מַאי? אָמַר רַב יְהוּדָה: לְמַעוֹטֵי זֶה אוֹמֵר ״שׁוֹרְךָ הִזִּיק״, וְזֶה אוֹמֵר ״שׁוֹרְךָ הִזִּיק״.

הָא תָּנֵי לְקַמַּן: הָיוּ שְׁנַיִם רוֹדְפִין אַחַר אֶחָד, זֶה אוֹמֵר: ״שׁוֹרְךָ הִזִּיק״, וְזֶה אוֹמֵר: ״שׁוֹרְךָ הִזִּיק״ – שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִין! תָּנֵי וַהֲדַר מְפָרֵשׁ.

בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: פְּרָט לְנִכְסֵי הֶפְקֵר. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דִּנְגַח תּוֹרָא דִידַן לְתוֹרָא דְהֶפְקֵר – מַאן תָּבַע לֵיהּ? אֶלָּא דִּנְגַח תּוֹרָא דְהֶפְקֵר לְתוֹרָא דִידַן –

לֵיזִיל וְלַיְתֵיהּ! בְּשֶׁקָּדַם וְזָכָה בּוֹ אַחֵר.

רָבִינָא אָמַר: לְמַעוֹטֵי נָגַח וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישׁ; נָגַח וְאַחַר כָּךְ הִפְקִיר.

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, יָתֵר עַל כֵּן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֲפִילּוּ נָגַח וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישׁ, נָגַח וְאַחַר כָּךְ הִפְקִיר – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְהֵמִית אִישׁ וְגוֹ׳״ – עַד שֶׁתְּהֵא מִיתָה וְהַעֲמָדָה בַּדִּין שָׁוִין כְּאֶחָד.

וּגְמַר הַדִּין לָא בָּעֵינַן?! הָא ״הַשּׁוֹר יִסָּקֵל״ – בִּגְמַר דִּין הוּא דִּכְתִיב!

אֶלָּא אֵימָא: עַד שֶׁתְּהֵא מִיתָה וְהַעֲמָדָה בְּדִין וּגְמַר דִּין שָׁוִין כְּאֶחָד.

חוּץ מֵרְשׁוּת הַמְיוּחֶדֶת לַמַּזִּיק. דְּאָמַר לֵיהּ: תּוֹרָךְ בִּרְשׁוּתִי מַאי בָּעֵי?

וּרְשׁוּת הַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק.

אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר אֲבִימִי: חֲצַר הַשּׁוּתָּפִין – חַיָּיב בָּהּ עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל. וְהָכִי קָאָמַר: ״חוּץ מֵרְשׁוּת הַמְיוּחֶדֶת לַמַּזִּיק״ – דְּפָטוּר; ״וּרְשׁוּת הַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק – כְּשֶׁהִזִּיק חָב הַמַּזִּיק״.

וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: פָּטוּר עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל. וְהָכִי קָאָמַר: ״חוּץ מֵרְשׁוּת הַמְיוּחֶדֶת לַמַּזִּיק, וּרְשׁוּת הַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק״ נָמֵי – פָּטוּר; ״וּכְשֶׁהִזִּיק חָב הַמַּזִּיק״ – לְאֵתוֹיֵי קֶרֶן.

הָנִיחָא לִשְׁמוּאֵל, אֶלָּא לְרַב דְּאָמַר: תְּנָא שׁוֹר וְכֹל מִילֵּי דְשׁוֹר, ״חָב הַמַּזִּיק״ לְאֵתוֹיֵי מַאי?

לְאֵתוֹיֵי הָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״כְּשֶׁהִזִּיק חָב הַמַּזִּיק״ – לְהָבִיא שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר, שֶׁהִזִּיקָה בְּהֵמָה בִּרְשׁוּתָן; תָּם – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק, וּמוּעָד – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. נִפְרְצָה בַּלַּיְלָה אוֹ שֶׁפְּרָצוּהָ לִסְטִין, וְיָצְתָה וְהִזִּיקָה – פָּטוּר.

אָמַר מָר: כְּשֶׁהִזִּיק חָב הַמַּזִּיק – לְהָבִיא שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר. הֵיכִי דָּמֵי?

אִילֵימָא דְּאַזְּקֵיהּ תּוֹרָא דְמַשְׁאִיל לְתוֹרָא דְשׁוֹאֵל – לֵימָא לֵיהּ: אִילּוּ אַזֵּיק בְּעָלְמָא – בָּעֵית לְשַׁלּוֹמֵי אַתְּ; הַשְׁתָּא דְּאַזְּקֵיהּ לְתוֹרָא דִידָךְ, בָּעֵינָא לְשַׁלּוֹמֵי?!

אֶלָּא דְּאַזְּקֵיהּ תּוֹרָא דְשׁוֹאֵל לְתוֹרָא דְמַשְׁאִיל – לֵימָא לֵיהּ: אִילּוּ אִיתַּזַּק מֵעָלְמָא – בָּעֵית לְשַׁלּוֹמֵי כּוּלֵּיהּ תּוֹרָא; הַשְׁתָּא דְּאַזְּקֵיהּ תּוֹרָא דִידָךְ, פַּלְגָא נִיזְקָא הוּא דִּמְשַׁלְּמַתְּ לִי?!

לְעוֹלָם דְּאַזְּקֵיהּ תּוֹרָא דְמַשְׁאִיל לְתוֹרָא דְשׁוֹאֵל, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – שֶׁקִּבֵּל עָלָיו שְׁמִירַת גּוּפוֹ,

וְלֹא קִבֵּל עָלָיו שְׁמִירַת נְזָקָיו.

אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: נִפְרְצָה בַּלַּיְלָה אוֹ שֶׁפְּרָצוּהָ לִסְטִים, וְיָצְתָה וְהִזִּיקָה – פָּטוּר. הָא בַּיּוֹם – חַיָּיב? הָא לֹא קִבֵּל עָלָיו שְׁמִירַת נְזָקָיו!

הָכִי קָאָמַר: אִם קִבֵּל עָלָיו שְׁמִירַת נְזָקָיו – חַיָּיב. נִפְרְצָה בַּלַּיְלָה אוֹ שֶׁפְּרָצוּהָ לִסְטִים, וְיָצְתָה וְהִזִּיקָה – פָּטוּר.

אִינִי?! וְהָא תָּנֵי רַב יוֹסֵף: חֲצַר הַשּׁוּתָּפִים, וְהַפּוּנְדָּק – חַיָּיב בָּהֶן עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל. תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר!

אָמַר לָךְ רַבִּי אֶלְעָזָר: וְתִסְבְּרַאּ?! מַתְנְיָתָא מִי לָא פְּלִיגִי? וְהָתַנְיָא, אַרְבָּעָה כְּלָלוֹת הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר בְּנִזָּקִין: כֹּל שֶׁהוּא רְשׁוּת לַנִּיזָּק וְלֹא לַמַּזִּיק – חַיָּיב בַּכֹּל. דְּמַזִּיק וְלֹא לַנִּיזָּק – פָּטוּר מִכֹּל.

לָזֶה וְלָזֶה, כְּגוֹן חֲצַר הַשּׁוּתָּפִים וְהַבִּקְעָה – פָּטוּר בָּהּ עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל; עַל הַנְּגִיחָה וְעַל הַנְּגִיפָה וְעַל הַנְּשִׁיכָה וְעַל הָרְבִיצָה וְעַל הַבְּעִיטָה – תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק, מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.

לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה, כְּגוֹן חָצֵר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל שְׁנֵיהֶם – חַיָּיב בּוֹ עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל; עַל הַנְּגִיחָה וְעַל הַנְּשִׁיכָה וְעַל הַנְּגִיפָה וְעַל הָרְבִיצָה וְעַל הַבְּעִיטָה – תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק, מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.

קָתָנֵי מִיהַת, חֲצַר הַשּׁוּתָּפִין וְהַבִּקְעָה – פָּטוּר בָּהּ עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל;

קַשְׁיָא אַהֲדָדֵי!

כִּי תַּנְיָא הָהִיא – בְּחָצֵר מְיוּחֶדֶת לָזֶה וְלָזֶה בֵּין לְפֵירוֹת בֵּין לִשְׁווֹרִים. הָהִיא דְּרַב יוֹסֵף – בְּחָצֵר מְיוּחֶדֶת לְפֵירוֹת, וְאֵינָהּ מְיוּחֶדֶת לִשְׁווֹרִים; דִּלְגַבֵּי שֵׁן – הָוְיָא לַהּ חֲצַר הַנִּיזָּק.

דַּיְקָא נָמֵי – דְּקָתָנֵי הָכָא דּוּמְיָא דְפוּנְדָּק, וְקָתָנֵי הָתָם דּוּמְיָא דְבִקְעָה; שְׁמַע מִינַּהּ.

מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי זֵירָא: כֵּיוָן דִּמְיוּחֶדֶת לְפֵירוֹת?! הָא בָּעֵינַן ״וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר״, וְלֵיכָּא!

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: כֵּיוָן דְּאֵינָהּ מְיוּחֶדֶת לִשְׁווֹרִים, ״שְׂדֵה אַחֵר״ קָרֵינָא בֵּיהּ.

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: לֵימָא מִדְּמַתְנְיָתָא לָא פְּלִיגִי, אָמוֹרָאֵי נָמֵי לָא פְּלִיגִי?

אֲמַר לֵיהּ: אִין. וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר פְּלִיגִי – בְּקוּשְׁיָא דְּרַבִּי זֵירָא וּבְפֵירוּקָא דְאַבָּיֵי פְּלִיגִי.

גּוּפָא – אַרְבָּעָה כְּלָלוֹת הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר בְּנִזָּקִין: כֹּל שֶׁהוּא רְשׁוּת לַנִּיזָּק וְלֹא לַמַּזִּיק – חַיָּיב בַּכֹּל.

״עַל הַכֹּל״ לָא קָתָנֵי, אֶלָּא ״חַיָּיב בַּכֹּל״ – בְּכוּלֵּי[הּ] נֶזֶק;

מַנִּי – רַבִּי טַרְפוֹן הִיא, דְּאָמַר: מְשׁוּנֶּה קֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק, נֶזֶק שָׁלֵם מְשַׁלֵּם.

אֵימָא סֵיפָא: לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה, כְּגוֹן חָצֵר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל שְׁנֵיהֶם – חַיָּיב בָּהּ עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל.

מַאי ״לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה״? אִילֵּימָא לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה כְּלָל – אֶלָּא דְּאַחֵר; וְהָא בָּעֵינָא ״וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר״, וְלֵיכָּא!

אֶלָּא פְּשִׁיטָא, לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה – אֶלָּא דְּחַד; וְקָתָנֵי סֵיפָא: תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק, וּמוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם;

אֲתָאן לְרַבָּנַן, דְּאָמְרִי: מְשׁוּנֶּה קֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק, חֲצִי נֶזֶק הוּא דִּמְשַׁלֵּם!

רֵישָׁא רַבִּי טַרְפוֹן, וְסֵיפָא רַבָּנַן?!

אִין; דְּהָא אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, שְׁבוֹק מַתְנִיתִין וְתָא אַבַּתְרַאי – רֵישָׁא רַבִּי טַרְפוֹן, וְסֵיפָא רַבָּנַן.

רָבִינָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: כּוּלַּהּ רַבִּי טַרְפוֹן הִיא; וּמַאי לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה – לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה לְפֵירוֹת, אֶלָּא דְּחַד; לָזֶה וְלָזֶה לִשְׁווֹרִים.

דִּלְגַבֵּי שֵׁן – הָוְיָא לַהּ חֲצַר הַנִּיזָּק, לְגַבֵּי קֶרֶן – הָוְיָא לַהּ רְשׁוּת הָרַבִּים.

אִי הָכִי, אַרְבָּעָה?! שְׁלֹשָׁה הָווּ!

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק:

שְׁלֹשָׁה כְּלָלוֹת – בְּאַרְבָּעָ[ה] מְקוֹמוֹת.

מַתְנִי׳ שׁוּם כֶּסֶף, שָׁוֶה כֶּסֶף. בִּפְנֵי בֵּית דִּין, וְעַל פִּי עֵדִים – בְּנֵי חוֹרִין, בְּנֵי בְרִית. וְהַנָּשִׁים בִּכְלַל הַנֶּזֶק. וְהַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק בְּתַשְׁלוּמִין.

גְּמָ׳ מַאי ״שׁוּם כֶּסֶף״?

אָמַר רַב יְהוּדָה: שׁוּם זֶה לֹא יְהֵא אֶלָּא בְּכֶסֶף.

תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: פָּרָה שֶׁהִזִּיקָה טַלִּית, וְטַלִּית שֶׁהִזִּיקָה פָּרָה – אֵין אוֹמְרִים: תֵּצֵא פָּרָה בְּטַלִּית וְטַלִּית בְּפָרָה, אֶלָּא שָׁמִין אוֹתָהּ בְּדָמִים.

״שָׁוֶה כֶּסֶף״ –

דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״שָׁוֶה כֶּסֶף״ – מְלַמֵּד שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִזְקָקִין אֶלָּא לִנְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחְרָיוּת. אֲבָל אִם קָדַם נִיזָּק וְתָפַס מִטַּלְטְלִין – בֵּית דִּין גּוֹבִין לוֹ מֵהֶן.

אָמַר מָר: ״שָׁוֶה כֶּסֶף״ – מְלַמֵּד שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִזְקָקִין אֶלָּא לִנְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחְרָיוּת. מַאי מַשְׁמַע?

אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא: דָּבָר הַשָּׁוֶה כֹּל כֶּסֶף. מַאי נִיהוּ? דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ אוֹנָאָה. עֲבָדִים וּשְׁטָרוֹת נָמֵי אֵין לָהֶן אוֹנָאָה!

אֶלָּא אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא: דָּבָר הַנִּקְנֶה בְּכֶסֶף. עֲבָדִים וּשְׁטָרוֹת נָמֵי נִקְנִין בְּכֶסֶף!

אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: ״שָׁוֶה כֶּסֶף״ – וְלֹא כֶּסֶף, וְהָנֵי כּוּלְּהוּ כֶּסֶף נִינְהוּ.

רָמֵי לֵיהּ רַב יְהוּדָה בַּר חִינָּנָא לְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, תָּנָא: ״שָׁוֶה כֶּסֶף״ – מְלַמֵּד שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִזְקָקִין אֶלָּא לִנְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחְרָיוּת. וְהָתַנְיָא: ״יָשִׁיב״ – לְרַבּוֹת שָׁוֶה כֶּסֶף, וַאֲפִילּוּ סוּבִּין!

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּיַתְמֵי.

אִי בְּיַתְמֵי, אֵימָא סֵיפָא: אִם קָדַם נִיזָּק וְתָפַס מִטַּלְטְלִין – בֵּית דִּין גּוֹבִין לוֹ מֵהֶן. אִי בְּיַתְמֵי, אַמַּאי בֵּית דִּין גּוֹבִין לוֹ מֵהֶן?

כִּדְאָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן: שֶׁתָּפַס מֵחַיִּים; הָכָא נָמֵי – שֶׁתָּפַס מֵחַיִּים.

״בִּפְנֵי בֵּית דִּין״ –

פְּרָט לְמוֹכֵר נְכָסָיו וְאַחַר כָּךְ הוֹלֵךְ לְבֵית דִּין.

שְׁמַע מִינַּהּ – לָוָה וּמָכַר נְכָסָיו, וְאַחַר כָּךְ בָּא לְבֵית דִּין, אֵין בֵּית דִּין גּוֹבִין לוֹ מֵהֶן?!

אֶלָּא פְּרָט לְבֵית דִּין הֶדְיוֹטוֹת.

״עַל פִּי עֵדִים״ –

פְּרָט לְמוֹדֶה בִּקְנָס וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים, שֶׁהוּא פָּטוּר.

הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: מוֹדֶה בִּקְנָס וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים – פָּטוּר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: מוֹדֶה בִּקְנָס וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים – חַיָּיב, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

סֵיפָא אִצְטְרִיךְ לֵיהּ –

״בְּנֵי חוֹרִין וּבְנֵי בְרִית״. ״בְּנֵי חוֹרִין״ – לְמַעוֹטֵי עֲבָדִים, ״בְּנֵי בְרִית״ – לְמַעוֹטֵי גּוֹיִם.

וּצְרִיכָא; דְּאִי אַשְׁמְעִינַן עֶבֶד – מִשּׁוּם דְּאֵין לוֹ חַיִיס, אֲבָל גּוֹי – דְּיֵשׁ לוֹ חַיִיס, אֵימָא לָא; וְאִי אַשְׁמְעִינַן גּוֹי – מִשּׁוּם דְּלָא שָׁיֵיךְ בְּמִצְוֹת, אֲבָל עֶבֶד – דְּשָׁיֵיךְ בְּמִצְוֹת, אֵימָא לָא; צְרִיכָא.

וְהַנָּשִׁים בִּכְלַל הַנֶּזֶק. מְנָהָנֵי מִילֵּי?

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר קְרָא: ״אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת״ – הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ לְכׇל עוֹנָשִׁין שֶׁבַּתּוֹרָה.

דְּבֵי רַבִּי אֶלְעָזָר תָּנָא: ״וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם״ – הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ לְכׇל דִּינִין שֶׁבַּתּוֹרָה.

דְּבֵי חִזְקִיָּה וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי תָּנָא, אָמַר קְרָא: ״וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה״ – הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ לְכׇל מִיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.

וּצְרִיכִי; דְּאִי אַשְׁמְעִינַן קַמַּיְיתָא – הָתָם הוּא דְּחָס רַחֲמָנָא עֲלַהּ, כִּי הֵיכִי דְּתֶהְוֵי לַהּ כַּפָּרָה; אֲבָל דִּינִין – אִישׁ, דְּבַר מַשָּׂא וּמַתָּן – אִין, אִשָּׁה – לָא.

וְאִי אַשְׁמְעִינַן דִּינִין – כִּי הֵיכִי דְּתִיהְוֵי לַהּ חַיּוּתָא; אֲבָל כַּפָּרָה – אִישׁ, דְּבַר מִצְוָה – אִין; אִשָּׁה, דְּלָאו בַּת מִצְוָה – לָא.

וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָנֵי תַּרְתֵּי – הָכָא מִשּׁוּם כַּפָּרָה, וְהָכָא מִשּׁוּם חַיּוּתָא; אֲבָל לְעִנְיַן קְטָלָא – אִישׁ, דְּבַר מִצְוָה – לְשַׁלֵּם כּוֹפֶר; אִשָּׁה – לָא.

וְאִי אַשְׁמְעִינַן כּוֹפֶר – מִשּׁוּם דְּאִיכָּא אִיבּוּד נְשָׁמָה; אֲבָל הָנֵי תַּרְתֵּי, דְּלֵיכָּא אִיבּוּד נְשָׁמָה – אֵימָא לָא; צְרִיכָא.

הַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק בְּתַשְׁלוּמִין.

אִתְּמַר: פַּלְגָא נִזְקָא – רַב פָּפָּא אָמַר: מָמוֹנָא, רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: קְנָסָא.

רַב פָּפָּא אָמַר מָמוֹנָא – קָסָבַר: סְתָם שְׁווֹרִים לָאו בְּחֶזְקַת שִׁימּוּר קָיְימִי, וּבְדִין הוּא דְּבָעֵי לְשַׁלּוֹמֵי כּוּלֵּיהּ; וְרַחֲמָנָא הוּא דְּחָס עֲלֵיהּ, דְּאַכַּתִּי לָא אִיַּיעַד תּוֹרֵיהּ.

רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר קְנָסָא – קָסָבַר: סְתָם שְׁווֹרִים בְּחֶזְקַת שִׁימּוּר קָיְימִי, וּבְדִין הוּא דְּלָא לְשַׁלֵּם כְּלָל; וְרַחֲמָנָא הוּא דְּקַנְסֵיהּ, כִּי הֵיכִי דְּלִנְטְרֵיהּ לְתוֹרֵיהּ.

תְּנַן: הַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק בְּתַשְׁלוּמִין. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר פַּלְגָא נִזְקָא מָמוֹנָא – הַיְינוּ דְּשָׁיֵיךְ נִיזָּק בְּתַשְׁלוּמִין; אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר פַּלְגָא נִזְקָא קְנָסָא – הַשְׁתָּא דְּלָאו דִּידֵיהּ שָׁקֵיל, בְּתַשְׁלוּמִין אִיתֵיהּ?!

לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לִפְחַת נְבֵילָה.

פְּחַת נְבֵילָה – הָא תְּנָא לֵיהּ רֵישָׁא: ״תַּשְׁלוּמֵי נֶזֶק״ – מְלַמֵּד שֶׁהַבְּעָלִים מִטַּפְּלִין בִּנְבֵילָה!

חֲדָא בְּתָם, וַחֲדָא בְּמוּעָד.

וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן תָּם – מִשּׁוּם דְּאַכַּתִּי לָא אִיַּיעַד, אֲבָל מוּעָד אֵימָא לָא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן מוּעָד – מִשּׁוּם דְּקָא מְשַׁלֵּם כּוּלֵּיהּ, אֲבָל תָּם אֵימָא לָא; צְרִיכָא.

תָּא שְׁמַע: מָה בֵּין תָּם לְמוּעָד? שֶׁהַתָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק – מִגּוּפוֹ, וּמוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם – מִן הָעֲלִיָּיה.

וְאִם אִיתָא, לִיתְנֵי נָמֵי הָא – תָּם אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ, מוּעָד מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ!

תְּנָא וְשַׁיַּיר. מַאי שַׁיַּיר דְּהַאי שַׁיַּיר?

שַׁיַּיר חֲצִי כוֹפֶר.

אִי מִשּׁוּם חֲצִי כוֹפֶר – לָאו שִׁיּוּרָא הוּא; הָא מַנִּי – רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הִיא, דְּאָמַר: תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי כוֹפֶר.

תָּא שְׁמַע:

״הֵמִית שׁוֹרִי אֶת פְּלוֹנִי״ אוֹ ״שׁוֹרוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי״ – הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ.

מַאי, לָאו בְּתָם?

לָא, בְּמוּעָד. אֲבָל תָּם מַאי – הָכִי נָמֵי דְּאֵין מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ? אִי הָכִי, אַדְּתָנֵי סֵיפָא ״הֵמִית שׁוֹרִי אֶת עַבְדּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי״ – אֵין מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ, לִפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידֵיהּ:

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּמוּעָד, אֲבָל בְּתָם – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ!

כּוּלָּהּ בְּמוּעָד קָמַיְירֵי.

תָּא שְׁמַע: זֶה הַכְּלָל, כׇּל הַמְשַׁלֵּם יוֹתֵר עַל מַה שֶּׁהִזִּיק – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ. מַאי, לָאו הָא פָּחוֹת מִמַּה שֶׁהִזִּיק – מְשַׁלֵּם?

לָא, הָא כְּמָה שֶׁהִזִּיק – מְשַׁלֵּם.

אֲבָל פָּחוֹת מַאי – הָכִי נָמֵי דְּלָא מְשַׁלֵּם? אִי הָכִי, אַדְּתָנֵי: זֶה הַכְּלָל, כׇּל הַמְשַׁלֵּם יוֹתֵר עַל מַה שֶּׁהִזִּיק – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ; לִיתְנֵי: זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם כְּמָה שֶׁהִזִּיק – דְּמַשְׁמַע פָּחוֹת, וּמַשְׁמַע יוֹתֵר! תְּיוּבְתָּא.

וְהִלְכְתָא: פַּלְגָא נִזְקָא – קְנָסָא.

תְּיוּבְתָּא וְהִלְכְתָא?!

אִין, טַעְמָא מַאי הָוְיָא תְּיוּבְתָּא – מִשּׁוּם דְּלָא קָתָנֵי כְּמוֹ שֶׁהִזִּיק;

לָא פְּסִיקָא לֵיהּ. כֵּיוָן דְּאִיכָּא חֲצִי נֶזֶק צְרוֹרוֹת, דְּהִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ דְּמָמוֹנָא הוּא; מִשּׁוּם הָכִי לָא קָתָנֵי.

וְהַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ פַּלְגָא נִזְקָא קְנָסָא, הַאי כַּלְבָּא דַּאֲכַל אִימְּרֵי, וְשׁוּנָּרָא דַּאֲכַלה תַּרְנְגוֹלָא – מְשׁוּנֶּה הוּא, וְלָא מַגְבֵּינַן בְּבָבֶל.

וְהָנֵי מִילֵּי בְּרַבְרְבֵי, אֲבָל בְּזוּטְרֵי – אוֹרְחֵיהּ הוּא.

וְאִי תְּפַס – לָא מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ.

וְאִי אָמַר: קִבְעוּ לִי זִימְנָא, דְּאָזֵילְנָא לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל – קָבְעִינַן לֵיהּ. וְאִי לָא אָזֵיל – מְשַׁמְּתִינַן לֵיהּ.

וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, מְשַׁמְּתִינַן לֵיהּ עַד דִּמְסַלֵּק הֶזֵּיקָא –

מִדְּרַבִּי נָתָן. דְּתַנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִין שֶׁלֹּא יְגַדֵּל אָדָם כֶּלֶב רַע בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְאַל יַעֲמִיד סוּלָּם רָעוּעַ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ״.

מַתְנִי׳ חֲמִשָּׁה תַּמִּין וַחֲמִשָּׁה מוּעָדִין –

הַבְּהֵמָה אֵינָהּ מוּעֶדֶת לֹא לִיגַּח, וְלֹא לִיגּוֹף, וְלֹא לִשּׁוֹךְ, וְלֹא לִרְבּוֹץ, וְלֹא לִבְעוֹט.

הַשֵּׁן – מוּעֶדֶת לֶאֱכוֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ; הָרֶגֶל – מוּעֶדֶת לִשְׁבּוֹר בְּדֶרֶךְ הִילּוּכָהּ; וְשׁוֹר הַמּוּעָד; וְשׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק; וְהָאָדָם.

הַזְּאֵב וְהָאֲרִי וְהַדּוֹב וְהַנָּמֵר וְהַבַּרְדְּלָס וְהַנָּחָשׁ – הֲרֵי אֵלּוּ מוּעָדִין. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁהֵן בְּנֵי תַרְבּוּת – אֵינָן מוּעָדִין. וְהַנָּחָשׁ מוּעָד לְעוֹלָם.

גְּמָ׳ מִדְּקָתָנֵי הַשֵּׁן מוּעֶדֶת לֶאֱכוֹל – מִכְּלָל דְּבַחֲצַר הַנִּיזָּק עָסְקִינַן; וְקָתָנֵי בְּהֵמָה אֵינָהּ מוּעֶדֶת לְשַׁלֵּם כּוּלֵּיהּ – אֲבָל חֲצִי נֶזֶק מְשַׁלֶּמֶת,

מַנִּי – רַבָּנַן הִיא, דְּאָמְרִי: מְשׁוּנֶּה קֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק, חֲצִי נֶזֶק הוּא דִּמְשַׁלֵּם.

אֵימָא סֵיפָא: שׁוֹר הַמּוּעָד, וְשׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק, וְהָאָדָם – אֲתָאן לְרַבִּי טַרְפוֹן, דְּאָמַר: מְשׁוּנֶּה קֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק, נֶזֶק שָׁלֵם הוּא דִּמְשַׁלֵּם!

רֵישָׁא רַבָּנַן, וְסֵיפָא רַבִּי טַרְפוֹן?!

אִין, דְּהָאָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, שְׁבוֹק מַתְנִיתִין וְתָא אַבַּתְרַאי – רֵישָׁא רַבָּנַן וְסֵיפָא רַבִּי טַרְפוֹן.

רַבִּי אֶלְעָזָר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אָמַר:

כּוּלַּהּ רַבִּי טַרְפוֹן הִיא; רֵישָׁא – בְּחָצֵר הַמְיוּחֶדֶת לְפֵירוֹת לְאֶחָד מֵהֶן, וְלָזֶה וְלָזֶה לִשְׁוָרִים; דִּלְגַבֵּי שֵׁן הָוְיָא לַהּ חֲצַר הַנִּיזָּק. וּלְגַבֵּי קֶרֶן הָוְיָא רְשׁוּת הָרַבִּים.

אָמַר רַב כָּהֲנָא: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב זְבִיד מִנְּהַרְדְּעָא, וַאֲמַר לִי: מִי מָצֵית מוֹקְמַתְּ לַהּ כּוּלַּהּ כְּרַבִּי טַרְפוֹן?! הָקָתָנֵי: ״הַשֵּׁן מוּעֶדֶת לֶאֱכוֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ״; רָאוּי לָהּ – אִין, שֶׁאֵין רָאוּי לָהּ – לָא;

וְאִי רַבִּי טַרְפוֹן, הָאָמַר: מְשׁוּנֶּה קֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק נֶזֶק שָׁלֵם מְשַׁלֵּם!

אֶלָּא לְעוֹלָם רַבָּנַן הִיא; וְחַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: חֲמִשָּׁה תַּמִּים הֵן, וְאִם הוּעֲדוּ – חֲמִשְׁתָּן מוּעָדִין.

וְשֵׁן וָרֶגֶל מוּעָדִין מִתְּחִילָּתָן. וְהֵיכָן הֶעָדָתָן? בַּחֲצַר הַנִּיזָּק.

מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא, הָא קָתָנֵי לְקַמַּן: ״שׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק כֵּיצַד״. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אַיְירִי בַּהּ, מִשּׁוּם הָכִי קָתָנֵי ״כֵּיצַד״. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָא אַיְירִי בַּהּ, מַאי ״כֵּיצַד״?

אֶלָּא אָמַר רָבִינָא: חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: חֲמִשָּׁה תַּמִּים הֵן. וְאִם הוּעֲדוּ – חֲמִשְׁתָּן מוּעָדִין;

וְשֵׁן וָרֶגֶל – מוּעָדִין מִתְּחִילָּתָן; וְזֶהוּ שׁוֹר הַמּוּעָד. וְשׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק – מַחְלוֹקֶת רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבָּנַן. וְיֵשׁ מוּעָדִים אֲחֵרִים כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ – הַזְּאֵב, וְהָאֲרִי, וְהַדּוֹב, וְהַבַּרְדְּלָס, וְהַנָּמֵר, וְהַנָּחָשׁ.

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: חֲמִשָּׁה תַּמִּים הֵן. וְאִם הוּעֲדוּ – חֲמִשְׁתָּן מוּעָדִין; וְשֵׁן וָרֶגֶל – מוּעָדִין מִתְּחִילָּתָן; וְזֶהוּ שׁוֹר הַמּוּעָד. וְשׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק – מַחְלוֹקֶת רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבָּנַן. וְיֵשׁ מוּעָדִין אֲחֵרִים כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ – הַזְּאֵב, וְהָאֲרִי, הַדּוֹב, וְהַנָּמֵר, וְהַבַּרְדְּלָס, וְהַנָּחָשׁ.

אִיכָּא דְּרָמוּ לַהּ מִירְמָא – תְּנַן: חֲמִשָּׁה תַּמִּים וַחֲמִשָּׁה מוּעָדִים. וְתוּ לֵיכָּא?! וְהָאִיכָּא הַזְּאֵב, הָאֲרִי, וְהַדּוֹב, וְהַנָּמֵר, וְהַבַּרְדְּלָס, וְהַנָּחָשׁ!

וּמְשַׁנֵּי, אָמַר רָבִינָא: חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: חֲמִשָּׁה תַּמִּים הֵן. וְאִם הוּעֲדוּ – חֲמִשְׁתָּן מוּעָדִין; וְשֵׁן וָרֶגֶל מוּעָדִין מִתְּחִילָּתָן; וְזֶהוּ שׁוֹר הַמּוּעָד. וְשׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק – מַחְלוֹקֶת רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבָּנַן. וְיֵשׁ מוּעָדִין אֲחֵרִים כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ – הַזְּאֵב, וְהָאֲרִי, הַדּוֹב, וְהַנָּמֵר, וְהַבַּרְדְּלָס, וְהַנָּחָשׁ.

וְלֹא לִרְבּוֹץ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא פַּכִּין גְּדוֹלִים, אֲבָל פַּכִּין קְטַנִּים – אוֹרְחֵיהּ הוּא.

לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּהּ, וּלְשַׁבֵּר וּלְמַעֵךְ אֶת הָאָדָם וְאֶת הַבְּהֵמָה וְאֶת הַכֵּלִים.

דִּלְמָא מִן הַצַּד.

אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לָא תֵּימָא פַּכִּין גְּדוֹלִים הוּא דְּלָאו אוֹרְחֵיהּ, אֲבָל פַּכִּין קְטַנִּים אוֹרְחֵיהּ הוּא; אֶלָּא אֲפִילּוּ פַּכִּין קְטַנִּים נָמֵי לָאו אוֹרְחֵיהּ הוּא.

מֵיתִיבִי: וּלְמַעֵךְ אֶת הָאָדָם וְאֶת הַבְּהֵמָה וְאֶת הַכֵּלִים!

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: דִּלְמָא מִן הַצַּד.

אִיכָּא דְּרָמֵי לַהּ מִירְמָא – תְּנַן: וְלֹא לִרְבּוֹץ. וְהָתַנְיָא: וּלְמַעֵךְ אֶת הָאָדָם וְאֶת הַבְּהֵמָה וְאֶת הַכֵּלִים! אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לָא קַשְׁיָא; כָּאן בְּפַכִּין גְּדוֹלִים, כָּאן בְּפַכִּין קְטַנִּים.

הַזְּאֵב וְהָאֲרִי וְכוּ׳. מַאי בַּרְדְּלָס? אָמַר רַב יְהוּדָה: נַפְרְזָא. מַאי נַפְרְזָא? אָמַר רַב יוֹסֵף: אַפָּא.

מֵיתִיבִי, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף הַצָּבוֹעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף הַנָּחָשׁ. וְאָמַר רַב יוֹסֵף: צָבוֹעַ זוֹ אַפָּא!

לָא קַשְׁיָא, כָּאן בְּצָבוֹעַ זָכָר, כָּאן בְּצָבוֹעַ נְקִיבָה.

דְּתַנְיָא: צָבוֹעַ זָכָר לְאַחַר שֶׁבַע שָׁנִים נַעֲשֶׂה עֲטַלֵּף, עֲטַלֵּף לְאַחַר שֶׁבַע שָׁנִים נַעֲשֶׂה עַרְפָּד, עַרְפָּד לְאַחַר שֶׁבַע שָׁנִים נַעֲשֶׂה קִימּוֹשׂ, קִימּוֹשׂ לְאַחַר שֶׁבַע שָׁנִים נַעֲשֶׂה חוֹחַ, חוֹחַ לְאַחַר שֶׁבַע שָׁנִים נַעֲשֶׂה שֵׁד. שִׁדְרוֹ שֶׁל אָדָם – לְאַחַר שֶׁבַע שָׁנִים נַעֲשֶׂה נָחָשׁ. וְהָנֵי מִילֵּי דְּלָא כָּרַע בְּ״מוֹדִים״.

אָמַר מָר, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף הַצָּבוֹעַ.

רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף הַנָּחָשׁ. וְהָא אֲנַן תְּנַן, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁהֵן בְּנֵי תַרְבּוּת – אֵינָן מוּעָדִים; וְהַנָּחָשׁ מוּעָד לְעוֹלָם!

תְּנִי: נָחָשׁ.

אָמַר שְׁמוּאֵל: אֲרִי בִּרְשׁוּת הָרַבִּים; דָּרַס וְאָכַל – פָּטוּר. טָרַף וְאָכַל – חַיָּיב.

דָּרַס וְאָכַל פָּטוּר – כֵּיוָן דְּאוֹרְחֵיהּ לְמִידְרַס, הָוֵה לֵיהּ כְּמוֹ שֶׁאָכְלָה פֵּירוֹת וִירָקוֹת, דְּהָוֵי לֵיהּ שֵׁן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּפָטוּר. טָרַף – לָאו אוֹרְחֵיהּ הוּא.

לְמֵימְרָא דִּטְרֵיפָה לָאו אוֹרְחֵיהּ הוּא? וְהָכְתִיב ״אַרְיֵה טֹרֵף בְּדֵי גֹרוֹתָיו״! בִּשְׁבִיל גּוֹרוֹתָיו. ״וּמְחַנֵּק לְלִבְאֹתָיו״! בִּשְׁבִיל לִבְאוֹתָיו. ״וַיְמַלֵּא טֶרֶף חֹרָיו״! בִּשְׁבִיל חוֹרָיו. ״וּמְעֹנֹתָיו טְרֵפָה״! בִּשְׁבִיל מְעוֹנוֹתָיו.

וְהָתַנְיָא: וְכֵן חַיָּה שֶׁנִּכְנְסָה לַחֲצַר הַנִּיזָּק, טָרְפָה בְּהֵמָה וְאָכְלָה בָּשָׂר – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם!

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – שֶׁטָּרְפָה לְהַנִּיחַ. הָא ״אָכְלָה״ קָתָנֵי! בְּשֶׁנִּמְלְכָה וְאָכְלָה.

מְנָא יָדְעִינַן? וְעוֹד, דִּשְׁמוּאֵל נָמֵי – דִּלְמָא הָכִי הוּא?

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, לִצְדָדִין קָתָנֵי: שֶׁטָּרְפָה לְהַנִּיחַ, אוֹ דָרְסָה וְאָכְלָה – מְשַׁלֶּמֶת נֶזֶק שָׁלֵם.

רָבִינָא אָמַר: כִּי קָאָמַר שְׁמוּאֵל – בַּאֲרִי תַּרְבּוּת, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר – דְּאָמַר: לָאו אוֹרְחֵיהּ.

אִי הָכִי, אֲפִילּוּ דָּרְסָה נָמֵי לִיחַיַּיב!

אֶלָּא דְּרָבִינָא לָאו אַשְּׁמוּאֵל אִתְּמַר, אֶלָּא אַמַּתְנִיתָא; כִּי תָּנֵי מַתְנִיתָא – בַּאֲרִי תַּרְבּוּת, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר: לָאו אוֹרְחֵיהּ.

אִי הָכִי, חֲצִי נֶזֶק בָּעֵי לְשַׁלּוֹמֵי! דְּאִיַּיעַד.

אִי הָכִי, מַאי הַאי דְּקָתָנֵי לַהּ גַּבֵּי תּוֹלָדָה דְשֵׁן? גַּבֵּי תּוֹלָדָה דְקֶרֶן בָּעֵי לְמִיתְנְיַיהּ! קַשְׁיָא.

מַתְנִי׳ מָה בֵּין תָּם לְמוּעָד?

אֶלָּא שֶׁהַתָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִגּוּפוֹ, וּמוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם מִן הָעֲלִיָּיה.

גְּמָ׳ מַאי ״עֲלִיָּיה״? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בִּמְעוּלֶּה שֶׁבִּנְכָסָיו.

וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וַיִּשְׁכַּב חִזְקִיָּהוּ עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּמַעֲלֵה קִבְרֵי בְנֵי דָוִיד״, וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: ״בְּמַעֲלֵה״ – אֵצֶל מְעוּלִּים שֶׁבַּמִּשְׁפָּחָה, וּמַאן נִינְהוּ – דָּוִד וּשְׁלֹמֹה.

״וַיִּקְבְּרֻהוּ בְקִבְרֹתָיו אֲשֶׁר כָּרָה לוֹ בְּעִיר דָּוִיד, וַיַּשְׁכִּיבֻהוּ בַּמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר מִלֵּא בְּשָׂמִים וּזְנִים״ – מַאי ״בְּשָׂמִים וּזְנִים״? רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: זְינֵי זְינֵי. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: בְּשָׂמִים שֶׁכׇּל הַמֵּרִיחַ בָּהֶן בָּא לִידֵי זִימָּה.

״כִּי כָרוּ שׁוּחָה לְלׇכְדֵנִי, וּפַחִים טָמְנוּ לְרַגְלָי״ – רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מִזּוֹנָה. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מֵאֵשֶׁת אִישׁ.

בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מִזּוֹנָה – הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה זוֹנָה״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מֵאֵשֶׁת אִישׁ, מַאי ״שׁוּחָה״? אַטּוּ אֵשֶׁת אִישׁ מִי נָפְקָא מִכְּלַל זוֹנָה?

בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מֵאֵשֶׁת אִישׁ – הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וְאַתָּה ה׳ יָדַעְתָּ אֶת כׇּל עֲצָתָם עָלַי לַמָּוֶת״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מִזּוֹנָה, מַאי ״לַמָּוֶת״? שֶׁהִשְׁלִיכוּהוּ לִבְאֵר טִיט.

דָּרֵשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב: ״יִהְיוּ מֻכְשָׁלִים לְפָנֶיךָ, בְּעֵת אַפְּךָ עֲשֵׂה בָּהֶם״? אָמַר יִרְמְיָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲפִילּוּ בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשִׂין צְדָקָה – הַכְשִׁילֵם בִּבְנֵי אָדָם שֶׁאֵינָן מְהוּגָּנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶן שָׂכָר.

״וְכָבוֹד עָשׂוּ לוֹ בְמוֹתוֹ״ – מְלַמֵּד שֶׁהוֹשִׁיבוּ יְשִׁיבָה עַל קִבְרוֹ.

פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי נָתָן וְרַבָּנַן, חַד אָמַר שְׁלֹשָׁה,

וְחַד אָמַר שִׁבְעָה. וְאָמְרִי לַהּ: שְׁלֹשִׁים.

תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְכָבוֹד עָשׂוּ לוֹ בְמוֹתוֹ״ – זֶה חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁיָּצְאוּ לְפָנָיו שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אֶלֶף חֲלוּצֵי כָתֵף, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה: וַהֲלֹא לִפְנֵי אַחְאָב עָשׂוּ כֵּן!

אֶלָּא שֶׁהִנִּיחוּ סֵפֶר תּוֹרָה עַל מִטָּתוֹ, וְאָמְרוּ: קִיֵּים זֶה מַה שֶּׁכָּתוּב בָּזֶה.

וְהָאִידָּנָא נָמֵי עָבְדִינַן הָכִי! אַפּוֹקֵי מַפְּקִינַן, אַנּוֹחֵי לָא מַנְּחִינַן. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אַנּוֹחֵי נָמֵי מַנְּחִינַן, ״קִיֵּים״ לָא אָמְרִינַן.

אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: הֲוָה אָזֵילְנָא בַּהֲדֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן לְמִשְׁאַל שְׁמַעְתָּא, כִּי הֲוָה עָיֵיל לְבֵית הַכִּסֵּא וַהֲוָה בָּעֵינָא מִינֵּיהּ מִלְּתָא, לָא פָּשֵׁיט לַן עַד דְּמָשֵׁי יְדֵיהּ וּמַנַּח תְּפִילִּין וּמְבָרֵךְ, וַהֲדַר אֲמַר לַן: אֲפִילּוּ ״קִיֵּים״ אָמְרִינַן; ״לִימֵּד״ לָא אָמְרִינַן.

וְהָאָמַר מָר: גָּדוֹל תַּלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁהַתַּלְמוּד מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה! לָא קַשְׁיָא; הָא לְמִיגְמַר, הָא לְאַגְמוֹרֵי.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, מַאי דִּכְתִיב: ״אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל כׇּל מָיִם, מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר״? כׇּל הָעוֹסֵק בְּתוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים, זוֹכֶה לְנַחֲלַת שְׁנֵי שְׁבָטִים.

שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי״ – וְאֵין ״זְרִיעָה״ אֶלָּא צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה וְקִצְרוּ לְפִי חֶסֶד״; וְאֵין ״מַיִם״ אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הוֹי כׇּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם״.

וְזוֹכֶה לְנַחֲלַת שְׁנֵי שְׁבָטִים – זוֹכֶה לְכִילָה כְּיוֹסֵף, דִּכְתִיב: ״בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר״; וְזוֹכֶה לְנַחֲלַת יִשָּׂשכָר, דִּכְתִיב: ״יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם״.

אִית דְּאָמְרִי: אוֹיְבָיו נוֹפְלִים לְפָנָיו כְּיוֹסֵף – דִּכְתִיב: ״בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ״; וְזוֹכֶה לְבִינָה כְּיִשָּׂשכָר – דִּכְתִיב: ״וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים, לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל״.

הֲדַרַן עֲלָיךְ אַרְבָּעָה אָבוֹת

מַתְנִי׳ כֵּיצַד הָרֶגֶל מוּעֶדֶת? לִשְׁבֹּר בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ. הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּהּ וּלְשַׁבֵּר.

הָיְתָה מְבַעֶטֶת, אוֹ שֶׁהָיוּ צְרוֹרוֹת מְנַתְּזִין מִתַּחַת רַגְלֶיהָ – וְשָׁבְרָה אֶת הַכֵּלִים, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. דָּרְסָה עַל הַכְּלִי וּשְׁבָרַתּוּ, וְנָפַל עַל כְּלִי וּשְׁבָרוֹ – עַל הָרִאשׁוֹן מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְעַל הָאַחֲרוֹן מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.

הַתַּרְנְגוֹלִין מוּעָדִין לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּן וּלְשַׁבֵּר. הָיָה דְּלִיל קָשׁוּר בְּרַגְלָיו, אוֹ שֶׁהָיָה מְהַדֵּס וּמְשַׁבֵּר אֶת הַכֵּלִים – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.

גְּמָ׳ אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא: הַיְינוּ רֶגֶל הַיְינוּ בְּהֵמָה! אֲמַר לֵיהּ: תְּנָא אָבוֹת, וְקָתָנֵי תּוֹלָדוֹת.

אֶלָּא מֵעַתָּה, סֵיפָא דְּקָתָנֵי: ״הַשֵּׁן מוּעֶדֶת״ ״הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת״, מַאי אָבוֹת וּמַאי תּוֹלָדוֹת אִיכָּא? הֲוָה קָמַהְדַּר לֵיהּ בִּבְדִיחוּתָא, וַאֲמַר לֵיהּ: אֲנָא שַׁנַּאי חֲדָא, וְאַתְּ שַׁנִּי חֲדָא.

וְטַעְמָא מַאי? אָמַר רַב אָשֵׁי: תַּנָּא שֵׁן דְּחַיָּה, וְקָתָנֵי שֵׁן דִּבְהֵמָה. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ״וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירֹה״ כְּתִיב, בְּהֵמָה – אִין, חַיָּה – לָא; קָא מַשְׁמַע לַן דְּחַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה.

אִי הָכִי, הָא מִבְּעֵי לֵיהּ לְמִיתְנֵי בְּרֵישָׁא! הַאי דְּאָתְיָא לֵיהּ מִדְּרָשָׁא – חֲבִיבָא לֵיהּ.

אִי הָכִי, רֵישָׁא נָמֵי – לִיתְנֵי הָהִיא דְּלָא כְּתִיבָא בְּרֵישָׁא! הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם – אִידֵּי וְאִידֵּי אָבוֹת נִינְהוּ, הָךְ דְּאָתְיָא לֵיהּ מִדְּרָשָׁא – חֲבִיבָא לֵיהּ. הָכָא – שָׁבֵיק אָב, וְתָנֵי תּוֹלָדָה?!

אִיבָּעֵית אֵימָא: אַיְּידֵי דְּסָלֵיק מֵרֶגֶל, פָּתַח בָּרֶגֶל.

תָּנוּ רַבָּנַן: בְּהֵמָה מוּעֶדֶת לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּהּ וּלְשַׁבֵּר. כֵּיצַד? בְּהֵמָה שֶׁנִּכְנְסָה לַחֲצַר הַנִּיזָּק – וְהִזִּיקָה בְּגוּפָהּ דֶּרֶךְ הִלּוּכָהּ, וּבִשְׂעָרָהּ דֶּרֶךְ הִלּוּכָהּ; בָּאוּכָּף שֶׁעָלֶיהָ, וּבִשְׁלִיף שֶׁעָלֶיהָ, וּבִפְרוּמְבְּיָא שֶׁבְּפִיהָ, וּבְזוֹג שֶׁבְּצַוָּארָהּ; וַחֲמוֹר בְּמַשָּׂאוֹ – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. סוֹמְכוֹס אוֹמֵר: צְרוֹרוֹת, וַחֲזִיר שֶׁהָיָה נוֹבֵר בָּאַשְׁפָּה וְהִזִּיק – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.

הִזִּיק – פְּשִׁיטָא! אֶלָּא אֵימָא: הִתִּיז וְהִזִּיק – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.

צְרוֹרוֹת מַאן דְּכַר שְׁמַיְהוּ? חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: צְרוֹרוֹת כִּי אוֹרְחַיְיהוּ – חֲצִי נֶזֶק. וַחֲזִיר שֶׁהָיָה נוֹבֵר בָּאַשְׁפָּה, וְהִתִּיז וְהִזִּיק – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. סוֹמְכוֹס אוֹמֵר: צְרוֹרוֹת, וַחֲזִיר שֶׁהָיָה נוֹבֵר בָּאַשְׁפָּה וְהִתִּיז וְהִזִּיק – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.

תָּנוּ רַבָּנַן: תַּרְנְגוֹלִין שֶׁהָיוּ מַפְרִיחִין מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְשָׁבְרוּ כֵּלִים בְּכַנְפֵיהֶן – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. בְּרוּחַ שֶׁבְּכַנְפֵיהֶן – מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק. סוֹמְכוֹס אוֹמֵר: נֶזֶק שָׁלֵם. תַּנְיָא אִידַּךְ: תַּרְנְגוֹלִין שֶׁהָיוּ מְהַדְּסִין עַל גַּבֵּי עִיסָּה וְעַל גַּבֵּי פֵּירוֹת, וְטִינְּפוּ אוֹ נִיקְּרוּ – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. הֶעֱלוּ עָפָר אוֹ צְרוֹרוֹת – מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק. סוֹמְכוֹס אוֹמֵר: נֶזֶק שָׁלֵם.

תַּנְיָא אִידַּךְ: תַּרְנְגוֹל שֶׁהָיָה מַפְרִיחַ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְיָצְתָה רוּחַ מִתַּחַת כְּנָפָיו וְשִׁיבְּרָה אֶת הַכֵּלִים – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. סְתָמָא כְּרַבָּנַן.

אָמַר רָבָא: בִּשְׁלָמָא סוֹמְכוֹס – קָסָבַר: כֹּחוֹ כְּגוּפוֹ דָּמֵי. אֶלָּא רַבָּנַן, אִי כְּגוּפוֹ דָּמֵי – כּוּלֵּיהּ נֶזֶק בָּעֵי לְשַׁלֵּם; וְאִי לָאו כְּגוּפוֹ דָּמֵי, חֲצִי נֶזֶק נָמֵי לָא לְשַׁלֵּם!

הֲדַר אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם כְּגוּפוֹ דָּמֵי, וַחֲצִי נֶזֶק צְרוֹרוֹת – הִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ.

אָמַר רָבָא: כֹּל שֶׁבַּזָּב טָמֵא – בְּנִזָּקִין מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. כֹּל שֶׁבַּזָּב טָהוֹר – בְּנִזָּקִין מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.

וְרָבָא, צְרוֹרוֹת אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן?! לֹא; רָבָא – עֶגְלָה מוֹשֶׁכֶת בַּקָּרוֹן קָא מַשְׁמַע לַן.

תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרָבָא: בְּהֵמָה מוּעֶדֶת לְשַׁבֵּר בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ. כֵּיצַד? בְּהֵמָה שֶׁנִּכְנְסָה לַחֲצַר הַנִּיזָּק – וְהִזִּיקָה בְּגוּפָהּ דֶּרֶךְ הִלּוּכָהּ, וּבִשְׂעָרָהּ דֶּרֶךְ הִלּוּכָהּ; בָּאוּכָּף שֶׁעָלֶיהָ, וּבִשְׁלִיף שֶׁעָלֶיהָ, וּבִפְרוּמְבְּיָא שֶׁבְּפִיהָ, וּבְזוֹג שֶׁבְּצַוָּארָהּ; וַחֲמוֹר בְּמַשָּׂאוֹ, וְעֶגְלָה מוֹשֶׁכֶת בְּקָרוֹן – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.

תָּנוּ רַבָּנַן: תַּרְנְגוֹלִים שֶׁהָיוּ מְחַטְּטִין בְּחֶבֶל דְּלִי, וְנִפְסַק הַחֶבֶל וְנִשְׁבַּר הַדְּלִי – מְשַׁלְּמִין נֶזֶק שָׁלֵם.

בָּעֵי רָבָא: דָּרְסָה עַל כְּלִי וְלֹא שְׁבָרַתּוּ, וְנִתְגַּלְגֵּל לְמָקוֹם אַחֵר וְנִשְׁבַּר, מַהוּ? בָּתַר מֵעִיקָּרָא אָזְלִינַן – וְגוּפֵיהּ הוּא, אוֹ דִלְמָא בָּתַר תְּבַר מָנָא אָזְלִינָא – וּצְרוֹרוֹת נִינְהוּ?

תִּפְשׁוֹט לֵיהּ מִדְּרַבָּה – דְּאָמַר רַבָּה: זָרַק כְּלִי מֵרֹאשׁ הַגָּג, וּבָא אַחֵר וּשְׁבָרוֹ בְּמַקֵּל – פָּטוּר; דְּאָמְרִינַן לֵיהּ: מָנָא תְּבִירָא תְּבַר! לְרַבָּה – פְּשִׁיטָא לֵיהּ, לְרָבָא – מִבַּעְיָא לֵיהּ.

תָּא שְׁמַע: הִידּוּס – אֵינוֹ מוּעָד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: הֲרֵי זֶה מוּעָד.

הִידּוּס סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא לָאו הִידּוּס וְהִתִּיז, וּבְהָא קָמִפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר: בָּתַר מֵעִיקָּרָא אָזְלִינַן, וּמָר סָבַר: בָּתַר תְּבַר מְנָא אָזְלִינַן?

לָא;

בְּהִתִּיז צְרוֹרוֹת, וּבִפְלוּגְתָּא דְּסוֹמְכוֹס וְרַבָּנַן קָמִיפַּלְגִי.

תָּא שְׁמַע: תַּרְנְגוֹלִין שֶׁהָיוּ מְחַטְּטִין בְּחֶבֶל דְּלִי, וְנִפְסַק הַחֶבֶל וְנִשְׁבַּר הַדְּלִי – מְשַׁלְּמִין נֶזֶק שָׁלֵם. שְׁמַע מִינַּהּ, בָּתַר מֵעִיקָּרָא אָזְלִינַן! תַּרְגְּמַהּ אַחֶבֶל.

וְהָא חֶבֶל מְשׁוּנֶּה הוּא! דְּמָאוּס בְּלִישָׁה: וְהָא ״נִשְׁבַּר דְּלִי״ קָתָנֵי! אֶלָּא סוֹמְכוֹס הִיא, דְּאָמַר: צְרוֹרוֹת – נֶזֶק שָׁלֵם מְשַׁלֵּם.

אִי סוֹמְכוֹס, אֵימָא סֵיפָא: נִיתַּז מִמֶּנּוּ שֶׁבֶר, וְנָפַל עַל כְּלִי אַחֵר וּשְׁבָרָהּ – עַל הָרִאשׁוֹן מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְעַל הָאַחֲרוֹן מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. וְאִי סוֹמְכוֹס, מִי אִית לֵיהּ חֲצִי נֶזֶק?

וְכִי תֵּימָא שָׁאנֵי לֵיהּ לְסוֹמְכוֹס בֵּין נֶזֶק כֹּחוֹ לְכֹחַ כֹּחוֹ; וְאֶלָּא הָא דְּבָעֵי רַב אָשֵׁי: כֹּחַ כֹּחוֹ לְסוֹמְכוֹס, כְּכֹחוֹ דָּמֵי אוֹ לָאו כְּכֹחוֹ דָּמֵי?

תִּפְשׁוֹט לֵיהּ דְּלָאו כְּכֹחוֹ דָּמֵי!

אֶלָּא לָאו רַבָּנַן הִיא? שְׁמַע מִינַּהּ בָּתַר מֵעִיקָּרָא אָזְלִינַן!

אָמַר רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: דְּקָאָזֵיל מִינֵּיהּ מִינֵּיהּ.

בָּעֵי רָבָא: חֲצִי נֶזֶק צְרוֹרוֹת – מִגּוּפוֹ מְשַׁלֵּם, אוֹ מֵעֲלִיָּיה מְשַׁלֵּם? מִגּוּפוֹ מְשַׁלֵּם – דְּלָא אַשְׁכְּחַן חֲצִי נֶזֶק דִּמְשַׁלֵּם מֵעֲלִיָּיה, אוֹ דִלְמָא מֵעֲלִיָּיה מְשַׁלֵּם – דְּלָא אַשְׁכְּחַן כְּאוֹרְחֵיהּ דִּמְשַׁלֵּם מִגּוּפֵיהּ?

תָּא שְׁמַע: הִידּוּס – אֵינוֹ מוּעָד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: הֲרֵי זֶה מוּעָד. הִידּוּס סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא לָאו הִידּוּס וְהִתִּיז,

וּבְהָא קָמִיפַּלְגִי: מַאן דְּאָמַר אֵינוֹ מוּעָד – קָסָבַר מִגּוּפוֹ מְשַׁלֵּם, וּמַאן דְּאָמַר מוּעָד – קָסָבַר מֵעֲלִיָּיה מְשַׁלֵּם?

לָא; בִּפְלוּגְתָּא דְּסוֹמְכוֹס וְרַבָּנַן קָמִיפַּלְגִי.

תָּא שְׁמַע: הַכֶּלֶב שֶׁנָּטַל חֲרָרָה וְהָלַךְ לְגָדִישׁ, וְאָכַל הַחֲרָרָה וְהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ – עַל הַחֲרָרָה מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְעַל הַגָּדִישׁ מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.

מַאי טַעְמָא – לָאו מִשּׁוּם דְּהָוְיָא לְהוּ צְרוֹרוֹת? וְתָנֵי עֲלַהּ: מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק – מִגּוּפוֹ!

וְתִסְבְּרָא?! לְרַבִּי אֶלְעָזָר – נֶזֶק שָׁלֵם מִגּוּפֵיהּ מִי אַשְׁכְּחַן?

אֶלָּא כְּגוֹן דְּשַׁנִּי בְּהָא גַּחֶלֶת, וְרַבִּי אֶלְעָזָר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי טַרְפוֹן, דְּאָמַר: מְשׁוּנֶּה קֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק, נֶזֶק שָׁלֵם מְשַׁלֵּם.

וְלָא הִיא; מַאי טַעְמָא מוֹקְמַתְּ לַהּ כְּרַבִּי טַרְפוֹן – מִשּׁוּם נֶזֶק שָׁלֵם?

רַבִּי אֶלְעָזָר סָבַר כְּסוֹמְכוֹס, דְּאָמַר: צְרוֹרוֹת – נֶזֶק שָׁלֵם מְשַׁלֵּם; וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: צַד תַּמּוּת בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת. וְכִי קָתָנֵי מִגּוּפוֹ – אַצַּד תַּמּוּת.

אֲמַר לֵיהּ רַב סַמָּא בְּרֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי לְרָבִינָא: אֵימוֹר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה, בְּתָם וְנַעֲשָׂה מוּעָד; בְּמוּעָד מִתְּחִילָּתוֹ

מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ?

אֶלָּא כִּי קָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר נֶזֶק שָׁלֵם – כְּגוֹן דְּאִיַּיעַד; וּבְהָא קָמִיפַּלְגִי – מָר סָבַר יֵשׁ הַעֲדָאָה לִצְרוֹרוֹת, וּמַר סָבַר אֵין הַעֲדָאָה לִצְרוֹרוֹת.

אֶלָּא הָא דְּבָעֵי רָבָא: יֵשׁ הַעֲדָאָה לִצְרוֹרוֹת, אוֹ אֵין הַעֲדָאָה לִצְרוֹרוֹת? אִי לְרַבָּנַן – אֵין הַעֲדָאָה לִצְרוֹרוֹת, אִי לְרַבִּי אֶלְעָזָר – יֵשׁ הַעֲדָאָה לִצְרוֹרוֹת!

אָמַר לָךְ רָבָא: כִּי מִיבַּעְיָא לִי לְדִידִי, אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּסוֹמְכוֹס; אֲבָל הָכָא, בֵּין לְרַבָּנַן בֵּין לְרַבִּי אֶלְעָזָר – כְּסוֹמְכוֹס סְבִירָא לְהוּ, דְּאָמַר: צְרוֹרוֹת – נֶזֶק שָׁלֵם מְשַׁלֵּם.

וְטַעְמָא מַאי אֲמוּר רַבָּנַן חֲצִי נֶזֶק – דְּשַׁנִּי וְלָא אִיַּיעַד; וּבִפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי טַרְפוֹן וְרַבָּנַן קָמִיפַּלְגִי.

אֵימוֹר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי טַרְפוֹן – נֶזֶק שָׁלֵם; מִגּוּפוֹ מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ?

אִין; מֵהֵיכָא מַיְיתֵי לַהּ – מִקֶּרֶן מֵרְשׁוּת הָרַבִּים;

דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן.

וְהָא רַבִּי טַרְפוֹן לֵית לֵיהּ ״דַּיּוֹ״!

כִּי לֵית לֵיהּ ״דַּיּוֹ״ – הֵיכָא דְּמִפְּרִיךְ קַל וָחוֹמֶר; הֵיכָא דְּלָא מִפְּרִיךְ קַל וָחוֹמֶר – אִית לֵיהּ ״דַּיּוֹ״.

גּוּפָא – בָּעֵי רָבָא: יֵשׁ הַעֲדָאָה לִצְרוֹרוֹת, אוֹ אֵין הַעֲדָאָה לִצְרוֹרוֹת? לְקֶרֶן מְדַמֵּינַן לֵיהּ, אוֹ דִלְמָא תּוֹלָדָה דְרֶגֶל הוּא?

תָּא שְׁמַע: הִידּוּס – אֵינוֹ מוּעָד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: הֲרֵי זֶה מוּעָד. הִידּוּס סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא הִידּוּס וְהִתִּיז.

מַאי, לָאו כְּגוֹן דַּעֲבַד תְּלָתָא זִימְנֵי – וּבְהָא קָמִיפַּלְגִי: מָר סָבַר יֵשׁ הַעֲדָאָה, וּמַר סָבַר אֵין הַעֲדָאָה? לָא, בְּחַד זִימְנָא; וּבִפְלוּגְתָּא דְּסוֹמְכוֹס וְרַבָּנַן קָמִיפַּלְגִי.

תָּא שְׁמַע: בְּהֵמָה שֶׁהֵטִילָה גְּלָלִים לְעִיסָּה, רַב יְהוּדָה אוֹמֵר: מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: חֲצִי נֶזֶק. מַאי, לָאו כְּגוֹן דַּעֲבַד תְּלָתָא זִימְנֵי – וּבְהָא קָמִיפַּלְגִי: מָר סָבַר יֵשׁ הַעֲדָאָה, וּמַר סָבַר אֵין הַעֲדָאָה?

לָא; בְּחַד זִימְנָא, וּבִפְלוּגְתָּא דְּסוֹמְכוֹס וְרַבָּנַן קָמִיפַּלְגִי. וְהָא מְשׁוּנֶּה הוּא! דִּדְחִיק לֵיהּ עָלְמָא.

וְלֵימָא רַב יְהוּדָה: הֲלָכָה כְּסוֹמְכוֹס, וְלֵימָא רַבִּי אֶלְעָזָר: הֲלָכָה כְּרַבָּנַן! גְּלָלִים אִצְטְרִיכָא לֵיהּ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וּבָתַר גּוּפֵיהּ גְּרִירִין – כְּגוּפֵיהּ דָּמֵי; קָא מַשְׁמַע לַן.

תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל: תַּרְנְגוֹל שֶׁהוֹשִׁיט רֹאשׁוֹ לַאֲוִיר כְּלִי זְכוּכִית, וְתָקַע בּוֹ וּשְׁבָרוֹ – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. וְאָמַר רַב יוֹסֵף, אָמְרִי בֵּי רַב: סוּס שֶׁצָּנַף וַחֲמוֹר שֶׁנָּעַר, וְשִׁיבֵּר אֶת הַכֵּלִים – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.

מַאי, לָאו כְּגוֹן דַּעֲבַד תְּלָתָא זִימְנֵי –

וּבְהָא קָמִיפַּלְגִי: מָר סָבַר יֵשׁ הַעֲדָאָה, וּמַר סָבַר אֵין הַעֲדָאָה?

לָא; בְּחַד זִמְנָא, וּבִפְלוּגְתָּא דְּסוֹמְכוֹס וְרַבָּנַן קָמִיפַּלְגִי. וְהָא מְשׁוּנֶּה הוּא! דְּאִית בֵּיהּ בִּזְרָנֵי.

בָּעֵי רַב אָשֵׁי: יֵשׁ שִׁנּוּי לִצְרוֹרוֹת לִרְבִיעַ נֶזֶק, אוֹ אֵין שִׁנּוּי לִצְרוֹרוֹת לִרְבִיעַ נֶזֶק?

תִּפְשׁוֹט לֵיהּ מִדְּרָבָא, דְּבָעֵי רָבָא: יֵשׁ הַעֲדָאָה לִצְרוֹרוֹת, אוֹ אֵין הַעֲדָאָה לִצְרוֹרוֹת? מִכְּלָל דְּאֵין שִׁנּוּי.

דִּלְמָא רָבָא ״אִם תִּמְצֵי לוֹמַר״ קָאָמַר – אִם תִּמְצֵי לוֹמַר אֵין שִׁנּוּי, יֵשׁ הַעֲדָאָה, אוֹ אֵין הַעֲדָאָה? תֵּיקוּ.

בָּעֵי רַב אָשֵׁי: כֹּחַ כֹּחוֹ לְסוֹמְכוֹס, כְּכֹחוֹ דָּמֵי אוֹ לָא?

מִי גְּמִיר הֲלָכָה – וּמוֹקֵי לַהּ בְּכֹחַ כֹּחוֹ, אוֹ דִלְמָא לָא גְּמִיר הֲלָכָה כְּלָל? תֵּיקוּ.

הָיְתָה מְבַעֶטֶת, אוֹ שֶׁהָיוּ צְרוֹרוֹת מְנַתְּזִין מִתַּחַת רַגְלֶיהָ, וְשָׁבְרָה אֶת הַכֵּלִים – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. אִיבַּעְיָא לְהוּ: הֵיכִי קָאָמַר?

הָיְתָה מְבַעֶטֶת וְהִזִּיקָה בְּבִיעוּטָהּ, אוֹ צְרוֹרוֹת כְּאוֹרְחַיְיהוּ – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק, וְרַבָּנַן הִיא; אוֹ דִלְמָא, הָיְתָה מְבַעֶטֶת וְהִזִּיקָה בְּבִיעוּטָהּ, אוֹ צְרוֹרוֹת מֵחֲמַת בִּיעוּט – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק, הָא כִּי אוֹרְחֵיהּ – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וּמַנִּי – סוֹמְכוֹס הִיא?

תָּא שְׁמַע מִסֵּיפָא: דָּרְסָה עַל הַכְּלִי וּשְׁבָרַתּוּ, וְנָפַל הַשֶּׁבֶר עַל כְּלִי אַחֵר וּשְׁבָרוֹ – עַל הָרִאשׁוֹן מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְעַל הָאַחֲרוֹן חֲצִי נֶזֶק. וְאִי סוֹמְכוֹס, מִי אִית לֵיהּ חֲצִי נֶזֶק?

וְכִי תֵּימָא ״רִאשׁוֹן״ – רִאשׁוֹן לְהַתָּזָה, וְ״שֵׁנִי״ – שֵׁנִי לְהַתָּזָה; וְשָׁאנֵי לֵיהּ לְסוֹמְכוֹס בֵּין כֹּחוֹ לְכֹחַ כֹּחוֹ;

אֶלָּא הָא דְּבָעֵי רַב אָשֵׁי: כֹּחַ כֹּחוֹ לְסוֹמְכוֹס, כְּכֹחוֹ דָּמֵי אוֹ לָאו כְּכֹחוֹ דָּמֵי? תִּפְשׁוֹט לֵיהּ דְּלָאו כְּכֹחוֹ דָּמֵי!

רַב אָשֵׁי כְּרַבָּנַן מוֹקֵי לַהּ, וּבָעֵי לַהּ הָכִי – הָיְתָה מְבַעֶטֶת וְהִזִּיקָה בְּבִיעוּטָהּ, אוֹ צְרוֹרוֹת כְּאוֹרְחַיְיהוּ – חֲצִי נֶזֶק. הָא מֵחֲמַת בִּיעוּט – רְבִיעַ נֶזֶק, וְיֵשׁ שִׁנּוּי;

אוֹ דִלְמָא, הָיְתָה מְבַעֶטֶת וְהִזִּיקָה בְּבִיעוּטָהּ, אוֹ צְרוֹרוֹת מֵחֲמַת בִּיעוּט – חֲצִי נֶזֶק, וְאֵין שִׁנּוּי? תֵּיקוּ.

בָּעֵי מִינֵּיהּ רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל מֵרַבִּי אַמֵּי, וְאָמְרִי לַהּ מֵרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: הָיְתָה מְהַלֶּכֶת בְּמָקוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ אֶלָּא אִם כֵּן מְנַתֶּזֶת, וּבִעֲטָה וְהִתִּיזָה וְהִזִּיקָה, מַהוּ? כֵּיוָן דְּאִי אֶפְשָׁר לַהּ – אוֹרְחַיהּ הוּא; אוֹ דִלְמָא, הַשְׁתָּא מִיהָא מֵחֲמַת בִּיעוּט קָמְנַתְּזָה צְרוֹרוֹת? תֵּיקוּ.

בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא: הָיְתָה מְהַלֶּכֶת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּבִעֲטָה וְהִתִּיזָה וְהִזִּיקָה, מַהוּ? לְקֶרֶן מְדַמֵּינַן לֵיהּ – וְחַיֶּיבֶת, אוֹ דִלְמָא תּוֹלָדָה דְרֶגֶל הוּא – וּפְטוּרָה? אֲמַר לֵיהּ: מִסְתַּבְּרָא, תּוֹלָדָה דְרֶגֶל הוּא.

הִתִּיזָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: עֲקִירָה אֵין כָּאן, הַנָּחָה יֵשׁ כָּאן?!

אֵיתִיבֵיהּ: הָיְתָה מְהַלֶּכֶת בַּדֶּרֶךְ וְהִתִּיזָה, בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – חַיָּיב. מַאי, לָאו הִתִּיזָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהִזִּיקָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים? לָא, הִתִּיזָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהִזִּיקָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. וְהָאָמְרַתְּ: עֲקִירָה אֵין כָּאן, הַנָּחָה יֵשׁ כָּאן! אֲמַר לֵיהּ: הֲדַרִי בִּי.

אֵיתִיבֵיהּ: דָּרְסָה עַל הַכְּלִי וּשְׁבָרַתּוּ, וְנָפַל הַשֶּׁבֶר עַל כְּלִי אַחֵר וּשְׁבָרוֹ – עַל הָרִאשׁוֹן מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְעַל הָאַחֲרוֹן מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. וְתָנֵי עֲלַהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק, אֲבָל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – עַל הָרִאשׁוֹן פְּטוּרָה וְעַל הָאַחֲרוֹן חַיֶּיבֶת. מַאי, לָאו הִתִּיזָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהִזִּיקָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים?

לֹא, הִתִּיזָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. וְהָאָמְרַתְּ עֲקִירָה אֵין כָּאן הַנָּחָה יֵשׁ כָּאן! אֲמַר לֵיהּ: הֲדַרִי בִּי.

אִינִי?!

וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין חֲצִי נֶזֶק חָלוּק לֹא לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְלֹא לִרְשׁוּת הָרַבִּים. מַאי, לָאו הִתִּיזָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהִזִּיקָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים? לָא; הִתִּיזָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהִזִּיקָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד.

וְהָאָמְרַתְּ: עֲקִירָה אֵין כָּאן, הַנָּחָה יֵשׁ כָּאן! אֲמַר לֵיהּ: הֲדַרִי בִּי. אִיבָּעֵית אֵימָא: כִּי אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן – אֲקַרַן.

יָתֵיב רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא אַקִּילְעָא דְּרַבִּי יְהוּדָה, נְפַק מִילְּתָא מִבֵּינַיְיהוּ: כִּשְׁכְּשָׁה בִּזְנָבָהּ, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ אִידַּךְ: וְכִי יֹאחֲזֶנָּה בִּזְנָבָהּ וְיֵלֵךְ?! אִי הָכִי, קֶרֶן נָמֵי, נֵימָא: וְכִי יֹאחֲזֶנָּה בְּקֶרֶן וְיֵלֵךְ?!

הָכִי הַשְׁתָּא?! קֶרֶן לָאו אוֹרְחֵיהּ, הָא אוֹרְחַיהּ.

וְכִי מֵאַחַר דְּאוֹרְחַיהּ, מַאי מִבַּעְיָא לֵיהּ? כִּשְׁכּוּשׁ יַתִּירָא מִבַּעְיָא לֵיהּ.

בָּעֵי רַב עֵינָא: כִּשְׁכְּשָׁה בְּאַמָּתָהּ מַהוּ? מִי אָמְרִינַן מִידֵּי דְּהָוֵה אַקֶּרֶן – קֶרֶן לָאו יִצְרָא קָתָקֵיף לֵיהּ? הָכָא נָמֵי לָא שְׁנָא; אוֹ דִלְמָא, קֶרֶן כַּוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק, הָא אֵין כַּוּוֹנָתָהּ לְהַזִּיק? תֵּיקוּ.

הַתַּרְנְגוֹלִין מוּעָדִין לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּן וּלְשַׁבֵּר וְכוּ׳. אָמַר רַב הוּנָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנִּקְשַׁר מֵאֵלָיו, אֲבָל קְשָׁרוֹ אָדָם – חַיָּיב.

נִקְשַׁר מֵאֵלָיו – מַאן חַיָּיב? אִילֵימָא בַּעַל הַדְּלִיל, הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאַצְנְעֵיהּ – אָנוּס הוּא! וְאִי לָא אַצְנְעֵיהּ – פּוֹשֵׁעַ הוּא!

אֶלָּא חַיָּיב בַּעַל תַּרְנְגוֹל? מַאי שְׁנָא כּוּלֵּיהּ נֶזֶק דְּלָא – דִּכְתִיב: ״כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר״ – וְלֹא שׁוֹר בּוֹר; חֲצִי נֶזֶק נָמֵי, ״אִישׁ בּוֹר״ – וְלֹא שׁוֹר בּוֹר!

אֶלָּא מַתְנִיתִין בִּדְאַדְּיֵיהּ אַדּוֹיֵי. וְכִי אִתְּמַר דְּרַב הוּנָא – בְּעָלְמָא אִתְּמַר. דְּלִיל הֶפְקֵר – אָמַר רַב הוּנָא: נִקְשַׁר מֵאֵלָיו – פָּטוּר, קְשָׁרוֹ אָדָם – חַיָּיב.

מִשּׁוּם מַאי חַיָּיב? אָמַר רַב הוּנָא בַּר מָנוֹחַ: מִשּׁוּם בּוֹרוֹ הַמִּתְגַּלְגֵּל בְּרַגְלֵי אָדָם וּבְרַגְלֵי בְהֵמָה.

מַתְנִי׳ כֵּיצַד הַשֵּׁן מוּעֶדֶת? לֶאֱכוֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ. הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת לֶאֱכוֹל פֵּירוֹת וִירָקוֹת. אָכְלָה כְּסוּת אוֹ כֵלִים – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק, אֲבָל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – פָּטוּר.

וְאִם נֶהֱנֵית – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית.

כֵּיצַד מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית? אָכְלָה מִתּוֹךְ הָרְחָבָה – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית, מִצִּדֵּי הָרְחָבָה – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה. מִפֶּתַח הַחֲנוּת – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית, מִתּוֹךְ הַחֲנוּת – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה.

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הַשֵּׁן מוּעֶדֶת לֶאֱכוֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ – כֵּיצַד? בְּהֵמָה שֶׁנִּכְנְסָה לַחֲצַר הַנִּיזָּק, וְאָכְלָה אוֹכָלִין הָרְאוּיִין לָהּ וְשָׁתְתָה מַשְׁקִין הָרְאוּיִין לָהּ – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. וְכֵן חַיָּה שֶׁנִּכְנְסָה לַחֲצַר הַנִּיזָּק, וְטָרְפָה בְּהֵמָה וְאָכְלָה בָּשָׂר – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.

וּפָרָה שֶׁאָכְלָה שְׂעוֹרִין, וַחֲמוֹר שֶׁאָכַל כַּרְשִׁינִין, וְכֶלֶב שֶׁלִּיקֵּק אֶת הַשֶּׁמֶן, וַחֲזִיר שֶׁאָכַל חֲתִיכָה שֶׁל בָּשָׂר – מְשַׁלְּמִין נֶזֶק שָׁלֵם. אָמַר רַב פָּפָּא, הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ: כֹּל מִידֵּי דְּלָאו אוֹרְחֵיהּ, וְאָכְלָה לֵיהּ עַל יְדֵי הַדְּחָק – שְׁמֵיהּ אֲכִילָה; הַאי שׁוּנָּרָא דַּאֲכַל תַּמְרֵי, וַחֲמָרָא דַּאֲכַיל בִּינִיתָא – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.

הָהוּא חַמְרָא דַּאֲכַל נַהֲמָא וּפַלְּסֵיהּ לְסַלָּא, חַיְּיבֵיהּ רַב יְהוּדָה לְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם אַנַּהֲמָא, וְאַסַּלָּא חֲצִי נֶזֶק. וְאַמַּאי? כֵּיוָן דְּאוֹרְחֵיהּ לְמֵיכַל נַהֲמָא – אוֹרְחֵיהּ נָמֵי לְפַלּוֹסֵי סַלָּא! דַּאֲכַל וַהֲדַר פַּלֵּיס.

וּפַת אוֹרְחֵיהּ הוּא?! וּרְמִינְהוּ: אָכְלָה פַּת וּבָשָׂר וְתַבְשִׁיל – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. מַאי, לָאו בִּבְהֵמָה? לֹא, בְּחַיָּה.

חַיָּה – בָּשָׂר אוֹרְחֵיהּ הוּא! דְּמִטְּוֵי. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בְּטַבְיָא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם בִּבְהֵמָה, וּבְפָתוּרָא.

הָהוּא בַּרְחָא דַּחֲזָא לִיפְתָּא אַפּוּמָּא דְּדַנָּא, סָרֵיךְ סְלֵיק, אַכְלַהּ לְלִיפְתָּא וְתַבְרֵיהּ לְדַנָּא. חַיְּיבֵיהּ רָבָא אַלִּיפְתָּא וְאַדַּנָּא נֶזֶק שָׁלֵם. מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּאוֹרְחֵיהּ לְמֵיכַל לִיפְתָּא, אוֹרְחֵיהּ נָמֵי לְסָרוֹכֵי וּלְמִסְלַק.

אָמַר אִילְפָא: בְּהֵמָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּפָשְׁטָה צַוָּארָהּ וְאָכְלָה מֵעַל גַּבֵּי חֲבֶרְתָּהּ – חַיֶּיבֶת. מַאי טַעְמָא? גַּבֵּי חֲבֶרְתָּהּ – כַּחֲצַר הַנִּיזָּק דָּמֵי.

לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: הָיְתָה קוּפָּתוֹ מוּפְשֶׁלֶת לַאֲחוֹרָיו, וּפָשְׁטָה צַוָּארָהּ וְאָכְלָה מִמֶּנּוּ – חַיֶּיבֶת. כִּדְאָמַר רָבָא – בְּקוֹפֶצֶת, הָכָא נָמֵי בְּקוֹפֶצֶת.

וְהֵיכָא אִיתְּמַר דְּרָבָא? אַהָא – דְּאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: בְּהֵמָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים; הָלְכָה וְאָכְלָה – פְּטוּרָה, עָמְדָה וְאָכְלָה – חַיֶּיבֶת. מַאי שְׁנָא הָלְכָה – דְּאוֹרְחֵיהּ הוּא, עָמְדָה נָמֵי אוֹרְחֵיהּ הוּא! אָמַר רָבָא: בְּקוֹפֶצֶת.

בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: מִתְגַּלְגֵּל מַהוּ? הֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן דְּקָיְימָא עָמִיר בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – וְקָא מִתְגַּלְגַּל וְאָתֵי מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים. מַאי?

תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: מַשּׂוֹי, מִקְצָתוֹ בִּפְנִים וּמִקְצָתוֹ בַּחוּץ; אָכְלָה בִּפְנִים – חַיֶּיבֶת, אָכְלָה בַּחוּץ – פְּטוּרָה. מַאי, לָאו מִתְגַּלְגַּל וְאָתֵי? לָא, אֵימָא: אָכְלָה – עַל מַה שֶּׁבִּפְנִים חַיֶּיבֶת, עַל מַה שֶּׁבַּחוּץ פְּטוּרָה.

אִיבָּעֵית אֵימָא: כִּי קָאָמַר רַבִּי חִיָּיא – בִּפְתִילָה דְּאַסְפַּסְתָּא.

אָכְלָה כְּסוּת וְכוּ׳.

אַהֵיָיא? אָמַר רַב: אַכּוּלְּהוּ. מַאי טַעְמָא? כׇּל הַמְשַׁנֶּה, וּבָא אַחֵר וְשִׁינָּה בּוֹ – פָּטוּר.

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא פֵּירוֹת וִירָקוֹת, אֲבָל כְּסוּת וְכֵלִים – חַיֶּיבֶת.

וְכֵן אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אַכּוּלְּהוּ. וְאַזְדָּא רֵישׁ לָקִישׁ לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: שְׁתֵּי פָרוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אַחַת רְבוּצָה וְאַחַת מְהַלֶּכֶת; בָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת בָּרְבוּצָה – פְּטוּרָה, רְבוּצָה בַּמְּהַלֶּכֶת – חַיֶּיבֶת.

וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא פֵּירוֹת וִירָקוֹת, אֲבָל כְּסוּת וְכֵלִים – חַיֶּיבֶת.

לֵימָא רַבִּי יוֹחָנָן לֵית לֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ – אֲפִילּוּ בִּשְׁתֵּי פָרוֹת? לָא, לְעוֹלָם אִית לֵיהּ; כְּסוּת – עָבְדִי אִינָשֵׁי דְּמַנְּחִי גְּלִימֵי וּמִתַּפְחִי, אֲבָל בְּהֵמָה – לָאו אוֹרְחַהּ.

וְאִם נֶהֱנֵית – מְשַׁלֶּמֶת וְכוּ׳. וְכַמָּה? רַבָּה אָמַר: דְּמֵי עָמִיר. רָבָא אָמַר: דְּמֵי שְׂעוֹרִים בְּזוֹל.

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבָּה, תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרָבָא. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבָּה – רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אָמַר: אֵין מְשַׁלֶּמֶת אֶלָּא דְּמֵי עָמִיר בִּלְבָד.

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרָבָא – אִם נֶהֱנֵית, מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית. כֵּיצַד? אָכְלָה קַב אוֹ קַבַּיִים – אֵין אוֹמְרִים תְּשַׁלֵּם דְּמֵיהֶן, אֶלָּא אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לְהַאֲכִיל לִבְהֶמְתּוֹ דָּבָר הָרָאוּי לָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָגִיל. לְפִיכָךְ, אָכְלָה חִטִּין אוֹ דָּבָר הָרַע לָהּ – פְּטוּרָה.

אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרָמֵי בַּר חָמָא: לָא הֲוֵית גַּבַּן בְּאוּרְתָּא בִּתְחוּמָא, דְּאִיבַּעְיָא לַן מִילֵּי מְעַלְּיָיתָא. אֲמַר: מַאי מִילֵּי מְעַלְּיָיתָא? אֲמַר לֵיהּ: הַדָּר בַּחֲצַר חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ – צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר, אוֹ אֵין צָרִיךְ?

הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא בְּחָצֵר דְּלָא קָיְימָא לְאַגְרָא, וְגַבְרָא דְּלָא עֲבִיד לְמֵיגַר – זֶה לֹא נֶהֱנֶה וְזֶה לֹא חָסֵר! אֶלָּא בְּחָצֵר דְּקָיְימָא לְאַגְרָא, וְגַבְרָא דַּעֲבִיד לְמֵיגַר – זֶה נֶהֱנֶה וְזֶה חָסֵר!

לָא צְרִיכָא – בְּחָצֵר דְּלָא קָיְימָא לְאַגְרָא, וְגַבְרָא דַּעֲבִיד לְמֵיגַר; מַאי? מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: מַאי חַסַּרְתָּיךְ? אוֹ דִלְמָא, מָצֵי אָמַר:

הָא אִיתְהֲנִית!

אֲמַר לֵיהּ: מַתְנִיתִין הִיא. הֵי מַתְנִיתִין? אֲמַר לֵיהּ: לְכִי תְּשַׁמֵּשׁ לִי. שְׁקַל סוּדָרֵיהּ כְּרַךְ לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אִם נֶהֱנֵית – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית.

אָמַר רָבָא: כַּמָּה לָא חָלֵי וְלָא מַרְגֵּישׁ גַּבְרָא דְּמָרֵיהּ סַיְּיעֵיהּ – דְּאַף עַל גַּב דְּלָא דָּמֵי לְמַתְנִיתִין, קַבְּלַהּ מִינֵּיהּ. הַאי זֶה נֶהֱנֶה וְזֶה חָסֵר, וְהַאי זֶה נֶהֱנֶה וְזֶה לֹא חָסֵר הוּא!

וְרָמֵי בַּר חָמָא – סְתַם פֵּירוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אַפְקוֹרֵי מַפְקַר לְהוּ.

תְּנַן: הַמַּקִּיף חֲבֵירוֹ מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹתָיו, וְגָדַר אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְאֶת הַשְּׁנִיָּה וְאֶת הַשְּׁלִישִׁית – אֵין מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ. הָא רְבִיעִית – מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ;

שְׁמַע מִינַּהּ: זֶה נֶהֱנֶה וְזֶה לֹא חָסֵר – חַיָּיב! שָׁאנֵי הָתָם, דַּאֲמַר לֵיהּ: אַתְּ גְּרַמְתְּ לִי הֶקֵּיפָא יַתִּירָא.

תָּא שְׁמַע, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אִם עָמַד נִיקָּף וְגָדַר אֶת הָרְבִיעִית – מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל. טַעְמָא דְּגָדַר נִיקָּף, הָא מַקִּיף – פָּטוּר;

שְׁמַע מִינַּהּ, זֶה נֶהֱנֶה וְזֶה לֹא חָסֵר – פָּטוּר! שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר לֵיהּ: לְדִידִי סַגִּי לִי בִּנְטִירָא בַּר זוּזָא.

תָּא שְׁמַע: הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּיה שֶׁל שְׁנַיִם, שֶׁנָּפְלוּ; אָמַר בַּעַל הָעֲלִיָּיה לְבַעַל הַבַּיִת לִבְנוֹת, וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה – הֲרֵי בַּעַל הָעֲלִיָּיה בּוֹנֶה בַּיִת וְיוֹשֵׁב בָּהּ, עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ יְצִיאוֹתָיו.

יְצִיאוֹתָיו הוּא דִּמְחַיֵּיב לֵיהּ בַּעַל הַבַּיִת, הָא שְׂכָרוֹ – לָא; שְׁמַע מִינַּהּ, זֶה נֶהֱנֶה וְזֶה לֹא חָסֵר – פָּטוּר! שָׁאנֵי הָתָם, דְּבֵיתָא לַעֲלִיָּיה מִשְׁתַּעְבַּד.

תָּא שְׁמַע, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף זֶה הַדָּר בַּחֲצַר חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ – צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר. שְׁמַע מִינַּהּ: זֶה נֶהֱנֶה וְזֶה לֹא חָסֵר – חַיָּיב! שָׁאנֵי הָתָם, מִשּׁוּם שַׁחְרוּרִיתָא דְאַשְׁיָיתָא.

שַׁלְּחוּהָ בֵּי רַבִּי אַמֵּי, אָמַר: וְכִי מָה עָשָׂה לוֹ, וּמָה חִסְּרוֹ, וּמָה הִזִּיקוֹ? רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר: נִתְיַישֵּׁב בַּדָּבָר. הֲדַר שַׁלְּחוּהָ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, אָמַר: כּוּלֵּיהּ הַאי שָׁלְחוּ לִי וְאָזְלִי! אִילּוּ אַשְׁכַּחִי בַּהּ טַעְמָא, לָא שָׁלַחְנָא לְהוּ?!

אִתְּמַר, רַב כָּהֲנָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר. רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר.

אָמַר רַב פָּפָּא: הָא דְּרַבִּי אֲבָהוּ – לָאו בְּפֵירוּשׁ אִתְּמַר, אֶלָּא מִכְּלָלָא אִתְּמַר. דִּתְנַן: נָטַל אֶבֶן אוֹ קוֹרָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ – הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל.

נְתָנָהּ לַחֲבֵירוֹ – הוּא מָעַל, וַחֲבֵירוֹ לֹא מָעַל. בְּנָאָהּ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ – הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל, עַד שֶׁיָּדוּר תַּחְתֶּיהָ שָׁוֶה פְּרוּטָה.

וְאָמַר שְׁמוּאֵל: וְהוּא שֶׁהִנִּיחָהּ עַל פִּי אֲרוּבָּה.

וְיָתֵיב רַבִּי אֲבָהוּ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: זֹאת אוֹמֶרֶת, הַדָּר בַּחֲצַר חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ – צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר; וּשְׁתֵק לֵיהּ.

אִיהוּ סָבַר – מִדִּשְׁתֵיק, מוֹדֶה לֵיהּ. וְלָא הִיא, אַשְׁגּוֹחֵי לָא אַשְׁגַּח בֵּיהּ.

כִּדְרַבָּה, דְּאָמַר רַבָּה: הֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא מִדַּעַת –

כְּהֶדְיוֹט מִדַּעַת דָּמֵי.

שְׁלַח לֵיהּ רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא לְמָרֵי בַּר מָר, בְּעִי מִינֵּיהּ מֵרַב הוּנָא: הַדָּר בַּחֲצַר חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר, אוֹ לָא? אַדְּהָכִי – נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב הוּנָא.

אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר רַב הוּנָא, הָכִי אָמַר אַבָּא מָרִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר, וְהַשּׂוֹכֵר בַּיִת מֵרְאוּבֵן – מַעֲלֶה שָׂכָר לְשִׁמְעוֹן. שִׁמְעוֹן מַאי עֲבִידְתֵּיהּ? הָכִי קָאָמַר: נִמְצָא הַבַּיִת שֶׁל שִׁמְעוֹן – מַעֲלֶה לוֹ שָׂכָר.

תַּרְתֵּי?! הָא – דְּקָיְימָא לְאַגְרָא, הָא – דְּלָא קָיְימָא לְאַגְרָא.

אִתְּמַר נָמֵי: אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַב, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַב הוּנָא: הַדָּר בַּחֲצַר חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ – אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר, וְהַשּׂוֹכֵר בַּיִת מִבְּנֵי הָעִיר – מַעֲלֶה שָׂכָר לַבְּעָלִים. בְּעָלִים מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ? הָכִי קָאָמַר: נִמְצְאוּ לוֹ בְּעָלִים – מַעֲלִין לָהֶן שָׂכָר.

תַּרְתֵּי?! הָא דְּקָיְימָא לְאַגְרָא, הָא דְּלָא קָיְימָא לְאַגְרָא.

אָמַר רַב סְחוֹרָה אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: הַדָּר בַּחֲצַר חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ – אֵין צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּשְׁאִיָּה יוּכַּת שַׁעַר״. אָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי: לְדִידִי חֲזֵי לֵיהּ, וּמְנַגַּח כִּי תוֹרָא. רַב יוֹסֵף אָמַר: בֵּיתָא מְיַתְּבָא – יָתֵיב.

מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – דְּקָא מִשְׁתַּמַּשׁ בֵּיהּ בְּצִיבֵי וְתִיבְנָא.

הָהוּא גַּבְרָא דִּבְנָה אַפַּדְנָא אַקִּילְקַלְתָּא דְיַתְמֵי. אַגְבְּיֵהּ רַב נַחְמָן לְאַפַּדְנֵיהּ מִינֵּיהּ. לֵימָא קָסָבַר רַב נַחְמָן: הַדָּר בַּחֲצַר חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר? הָהוּא – מֵעִיקָּרָא קַרְמְנָאֵי הֲווֹ דָּיְירִי בֵּיהּ, וְיָהֲבִי לְהוּ לְיַתְמֵי דָּבָר מוּעָט. אֲמַר לֵיהּ: זִיל פַּיְּיסִינְהוּ לְיַתְמֵי, וְלָא אַשְׁגַּח. אַגְבְּיֵהּ רַב נַחְמָן לְאַפַּדְנֵיהּ מִינֵּיהּ.

כֵּיצַד מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית וְכוּ׳. אָמַר רַב: וּבְמַחְזֶרֶת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ מַחְזֶרֶת נָמֵי פָּטוּר.

וְלִשְׁמוּאֵל – הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דִּמְחַיֵּיב? כְּגוֹן דִּשְׁבַקְתַּהּ לִרְחָבָה, וַאֲזַלָה וְקָמָה בְּצִידֵּי רְחָבָה.

וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי לְהָא שְׁמַעְתָּא בְּאַפֵּי נַפְשָׁהּ: מַחְזֶרֶת – רַב אָמַר: חַיֶּיבֶת, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: פְּטוּרָה. וְלִשְׁמוּאֵל, ״מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה״ הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דִּמְחַיְּיבָא? כְּגוֹן דִּשְׁבַקָה לִרְחָבָה, וַאֲזַלָה וְקָמָה בְּצִידֵּי רְחָבָה.

מֵתִיב רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מִפֶּתַח הַחֲנוּת – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית. הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ – פְּשִׁיטָא בְּמַחְזֶרֶת; וְקָאָמַר (מָר) ״מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית״, מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית – אִין, מַה שֶּׁהִזִּיקָה – לָא!

הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ: דְּקַיְימָא בְּקֶרֶן זָוִית.

אִיכָּא דְּאָמְרִי: מַחְזֶרֶת – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּחַיֶּיבֶת. כִּי פְּלִיגִי, בְּמַקְצֶה מָקוֹם מֵרְשׁוּתוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים.

וְהָכִי אִתְּמַר, אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מַחְזֶרֶת, אֲבָל מַקְצֶה מָקוֹם מֵרְשׁוּתוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים – פְּטוּרָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ מַקְצֶה מָקוֹם מֵרְשׁוּתוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים – חַיֶּיבֶת.

לֵימָא בְּבוֹר בִּרְשׁוּתוֹ קָמִפַּלְגִי – רַב דְּאָמַר פָּטוּר, קָסָבַר: בּוֹר בִּרְשׁוּתוֹ – חַיָּיב.

וּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר חַיָּיב, קָסָבַר: בּוֹר בִּרְשׁוּתוֹ – פָּטוּר?

אָמַר לְךָ רַב, לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ:

בְּעָלְמָא – בּוֹר בִּרְשׁוּתוֹ פָּטוּר; וְשָׁאנֵי הָכָא, דְּאָמַר: לָאו כֹּל כְּמִינָךְ דִּמְקָרְבַתְּ לְהוּ לְפֵירוֹתָךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וּמְחַיְּיבַתְּ לְהוּ לְתוֹרַאי.

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: בְּעָלְמָא – בּוֹר בִּרְשׁוּתוֹ חַיָּיב; דְּבִשְׁלָמָא בּוֹר, אִיכָּא לְמֵימַר לָאו אַדַּעְתֵּיהּ; אֶלָּא פֵּירוֹת, מִי אִיכָּא לְמֵימַר לָאו אַדַּעְתֵּיהּ?! הָא חָזֵי לְהוּ!

לֵימָא מַחְזֶרֶת תַּנָּאֵי הִיא – דְּתַנְיָא: אָכְלָה מִתּוֹךְ הָרְחָבָה – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית, מִצִּידֵּי הָרְחָבָה – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמְרִים: אֵין דַּרְכָּהּ לֶאֱכוֹל, אֶלָּא לְהַלֵּךְ.

רַבִּי יוֹסֵי הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! אֶלָּא מַחְזֶרֶת אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – תַּנָּא קַמָּא סָבַר: מַחְזֶרֶת נָמֵי – מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית, וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה.

לָא; דְּכוּלֵּי עָלְמָא, מַחְזֶרֶת – אִי כְּרַב, אִי כִּשְׁמוּאֵל. וְהָכָא בְּ״בִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר״ קָא מִיפַּלְגִי – מָר סָבַר: ״וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר״ – וְלֹא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים; וּמָר סָבַר: ״וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר״ – וְלֹא בִּרְשׁוּת הַמַּזִּיק.

בִּרְשׁוּת הַמַּזִּיק – לֵימָא: פֵּירָךְ בִּרְשׁוּתִי מַאי בָּעֵי? אֶלָּא דְּאִילְפָא וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.

מַתְנִי׳ הַכֶּלֶב וְהַגְּדִי שֶׁקָּפְצוּ מֵרֹאשׁ הַגָּג, וְשָׁבְרוּ אֶת הַכֵּלִים – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מוּעָדִין. הַכֶּלֶב שֶׁנָּטַל חֲרָרָה וְהָלַךְ לְגָדִישׁ, אָכַל הַחֲרָרָה וְהִדְלִיק הַגָּדִישׁ – עַל הַחֲרָרָה מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְעַל הַגָּדִישׁ מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.

גְּמָ׳ טַעְמָא דְּקָפְצוּ, הָא נָפְלוּ – פָּטוּר; אַלְמָא קָסָבַר: תְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאוֹנֶס – פָּטוּר.

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַכֶּלֶב וְהַגְּדִי שֶׁקָּפְצוּ מֵרֹאשׁ הַגָּג וְשָׁבְרוּ אֶת הַכֵּלִים – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. נָפְלוּ – פְּטוּרִין. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: תְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאוֹנֶס – פָּטוּר, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: חַיָּיב, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

כְּגוֹן דִּמְקָרְבִי כֵּלִים לְגַבֵּי כוֹתֶל – דְּכִי קָפְצִי בִּקְפִיצָה, לָא נָפְלִי עֲלַיְיהוּ; וַאֲפִילּוּ תְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה לֵיכָּא.

אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: פְּעָמִים שֶׁאֲפִילּוּ נָפְלוּ נָמֵי חַיָּיב – מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּכוֹתֶל רָעוּעַ. מַאי נִיהוּ – דְּאִבְּעִי לֵיהּ לְאַסּוֹקֵי דַּעְתָּא דְּנָפְילִ[י] אַרְחֵי? סוֹף סוֹף, לָא נְפֻל אַרְחֵי – וּנְפוּל אִינְהוּ; תְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאוֹנֶס הוּא! לָא צְרִיכָא, בְּכוֹתֶל צַר.

תָּנוּ רַבָּנַן: הַכֶּלֶב וְהַגְּדִי שֶׁדִּלְּגוּ מִמַּטָּה לְמַעְלָה – פְּטוּרִין. מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה – חַיָּיבִין. אָדָם וְתַרְנְגוֹל שֶׁדִּלְּגוּ; בֵּין מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, בֵּין מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה – חַיָּיבִין.

וְהָתַנְיָא: הַכֶּלֶב וְהַגְּדִי שֶׁדִּילְּגוּ; בֵּין מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, בֵּין מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה – פְּטוּרִין! תַּרְגְּמַאּ רַב פָּפָּא: דְּאָפֵיךְ מֵיפָךְ – כַּלְבָּא בִּזְקִירָא וְגַדְיָא בִּסְרִיכָא. אִי הָכִי, אַמַּאי פְּטוּרִים? פָּטוּר מִנֶּזֶק שָׁלֵם, וְחַיָּיבִין בַּחֲצִי נֶזֶק.

הַכֶּלֶב שֶׁנָּטַל.

אִתְּמַר, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אִשּׁוֹ – מִשּׁוּם חִצָּיו. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אִשּׁוֹ – מִשּׁוּם מָמוֹנוֹ.

וְרֵישׁ לָקִישׁ – מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַבִּי יוֹחָנָן? אָמַר לָךְ: חִצָּיו – מִכֹּחוֹ קָאָזְלִי, הַאי – לָא מִכֹּחוֹ קָאָזֵיל. וְרַבִּי יוֹחָנָן – מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרֵישׁ לָקִישׁ? אָמַר לָךְ: מָמוֹנָא – אִית בֵּיהּ מַמָּשָׁא, הָא – לֵית בֵּיהּ מַמָּשָׁא.

תְּנַן: הַכֶּלֶב שֶׁנָּטַל חֲרָרָה כּוּ׳. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: אִשּׁוֹ מִשּׁוּם חִצָּיו – חִצָּיו דְּכֶלֶב הוּא;

אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: אִשּׁוֹ מִשּׁוּם מָמוֹנוֹ – הַאי אֵשׁ, לָאו מָמוֹנוֹ דְּבַעַל כֶּלֶב הוּא!

אָמַר לָךְ רֵישׁ לָקִישׁ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּאַדְּיֵיהּ אַדּוֹיֵי; דְּעַל חֲרָרָה מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְעַל מָקוֹם גַּחֶלֶת מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק, וְעַל גָּדִישׁ כּוּלֵּהּ פָּטוּר.

וְרַבִּי יוֹחָנָן – דְּאַנְּחַהּ אַנּוֹחֵי; עַל חֲרָרָה וְעַל מְקוֹם גַּחֶלֶת מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְעַל הַגָּדִישׁ מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.

תָּא שְׁמַע: גָּמָל טָעוּן פִּשְׁתָּן וְעָבַר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים; נִכְנְסָה פִּשְׁתָּנוֹ לְתוֹךְ הַחֲנוּת (וְדָלְקוּ), [וְדָלְקָה] בְּנֵרוֹ שֶׁל חֶנְווֹנִי, וְהִדְלִיק אֶת הַבִּירָה – בַּעַל גָּמָל חַיָּיב. הִנִּיחַ חֶנְווֹנִי נֵרוֹ מִבַּחוּץ – חֶנְווֹנִי חַיָּיב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּנֵר חֲנוּכָּה – פָּטוּר.

בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר אִשּׁוֹ מִשּׁוּם חִצָּיו – חִצָּיו דְּגָמָל הוּא. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם מָמוֹנוֹ – הַאי אֵשׁ, לָאו מָמוֹנָא דְּבַעַל גָּמָל הוּא! אָמַר לָךְ רֵישׁ לָקִישׁ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בִּמְסַכְסֶכֶת כׇּל הַבִּירָה כּוּלָּהּ.

אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: אִם הִנִּיחַ חֶנְווֹנִי נֵרוֹ מִבַּחוּץ – חֶנְווֹנִי חַיָּיב. וְאִי בִּמְסַכְסֶכֶת – אַמַּאי חַיָּיב? בְּשֶׁעָמְדָה.

עָמְדָה וְסִכְסְכָה – כׇּל שֶׁכֵּן דְּחֶנְווֹנִי פָּטוּר וּבַעַל גָּמָל חַיָּיב! אָמַר רַב הוּנָא בַּר מָנוֹחַ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אִיקָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁעָמְדָה לְהַטִּיל מֵימֶיהָ;

רֵישָׁא – בַּעַל גָּמָל חַיָּיב, דְּלָא אִיבְּעִי לֵיהּ לְאַפּוֹשֵׁי בִּטְעִינָה. סֵיפָא – חֶנְווֹנִי חַיָּיב, דְּלָא אִיבְּעִי לֵיהּ לְאַנּוֹחֵי נֵרוֹ מֵאַבָּרַאי.

תָּא שְׁמַע: הַמַּדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ, וְהָיָה גְּדִי כָּפוּת לוֹ, וְעֶבֶד סָמוּךְ לוֹ וְנִשְׂרַף עִמּוֹ – חַיָּיב. עֶבֶד כָּפוּת לוֹ, וּגְדִי סָמוּךְ לוֹ וְנִשְׂרַף עִמּוֹ – פָּטוּר.

בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר אִשּׁוֹ מִשּׁוּם חִצָּיו – מִשּׁוּם הָכִי פָּטוּר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אִשּׁוֹ מִשּׁוּם מָמוֹנוֹ, אַמַּאי פָּטוּר? אִילּוּ קְטַל תּוֹרֵיהּ עַבְדָּא, הָכִי נָמֵי דְּלָא מִיחַיַּיב?!

אָמַר לְךָ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּשֶׁהִצִּית בְּגוּפוֹ שֶׁל עֶבֶד, דְּקָם לֵיהּ בִּדְרַבָּה מִינֵּיהּ.

אִי הָכִי, מַאי לְמֵימְרָא? לָא צְרִיכָא – בִּגְדִי דְּחַד, וְעֶבֶד דְּחַד.

תָּא שְׁמַע: הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵירָה בְּיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן – פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם, וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם.

בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר אִשּׁוֹ מִשּׁוּם חִצָּיו – חִצָּיו דְּחֵרֵשׁ הוּא. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אִשּׁוֹ מִשּׁוּם מָמוֹנוֹ – אִילּוּ מָסַר שׁוֹרוֹ לְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, הָכִי נָמֵי דְּלָא מִיחַיַּיב?!

הָא אִתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשְּׁמֵיהּ דְּחִזְקִיָּה: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא כְּשֶׁמָּסַר לוֹ גַּחֶלֶת, וְלִיבָּהּ; אֲבָל מָסַר לוֹ שַׁלְהֶבֶת – חַיָּיב. מַאי טַעְמָא? בָּרִי הֶיזֵּקָא.

וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ שַׁלְהֶבֶת – פָּטוּר, קָסָבַר: צְבָתָא דְחֵרֵשׁ קָא גָרֵים; לָא מִיחַיַּיב עַד דְּמָסַר לֵיהּ גְּווֹזָא, סִילְתָּא וּשְׁרָגָא.

אָמַר רָבָא: קְרָא וּמַתְנִיתָא מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן. קְרָא – דִּכְתִיב: ״כִּי תֵצֵא אֵשׁ״ – תֵּצֵא מֵעַצְמָהּ, ״יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה״ – שְׁמַע מִינַּהּ אִשּׁוֹ מִשּׁוּם חִצָּיו.

מַתְנִיתָא – דְּתַנְיָא: פָּתַח הַכָּתוּב

בְּנִזְקֵי מָמוֹנוֹ, וְסִיֵּים בְּנִזְקֵי גוּפוֹ; לוֹמַר לְךָ: אִשּׁוֹ מִשּׁוּם חִצָּיו.

אָמַר רָבָא, קַשְׁיָא לֵיהּ לְאַבָּיֵי: לְמַאן דְּאָמַר אִשּׁוֹ מִשּׁוּם חִצָּיו, טָמוּן בָּאֵשׁ דִּפְטַר רַחֲמָנָא – הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ?

וְנִיחָא לֵיהּ: כְּגוֹן שֶׁנָּפְלָה דְּלֵיקָה לְאוֹתוֹ חָצֵר, וְנָפְלָה גָּדֵר שֶׁלֹּא מֵחֲמַת דְּלֵיקָה, וְהָלְכָה וְהִדְלִיקָה וְהִזִּיקָה בְּחָצֵר אַחֶרֶת. דְּהָתָם – כְּלוּ לֵיהּ חִצָּיו.

אִי הָכִי, לְעִנְיַן גָּלוּי נָמֵי כְּלוּ לֵיהּ חִצָּיו!

אֶלָּא לְמַאן דְּאִית לֵיהּ מִשּׁוּם חִצָּיו – אִית לֵיהּ נָמֵי מִשּׁוּם מָמוֹנוֹ; וּכְגוֹן שֶׁהָיָה לוֹ לְגוֹדְרָהּ וְלֹא גְּדָרָהּ; דְּהָתָם – שׁוֹרוֹ הוּא וְלָא טְפַח בְּאַפֵּיהּ.

וְכִי מֵאַחַר דְּמַאן דְּאִית לֵיהּ מִשּׁוּם חִצָּיו אִית לֵיהּ נָמֵי מִשּׁוּם מָמוֹנוֹ, מַאי בֵּינַיְיהוּ?

אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ לְחַיְּיבוֹ בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים.

עַל הַחֲרָרָה מְשַׁלֵּם כּוּ׳. מַאן חַיָּיב – בַּעַל כֶּלֶב. וְלִיחַיַּיב נָמֵי בַּעַל גַּחֶלֶת! בְּשֶׁשִּׁימֵּר גַּחַלְתּוֹ.

אִי כְּשֶׁשִּׁימֵּר גַּחַלְתּוֹ, מַאי בָּעֵי כֶּלֶב הָתָם? בְּשֶׁחָתַר. אָמַר רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא: זֹאת אוֹמֶרֶת, סְתָם דְּלָתוֹת חֲתוּרוֹת הֵן אֵצֶל כֶּלֶב.

דְּאַכְלַהּ הֵיכָא? אִילֵּימָא דְּאַכְלַהּ בְּגָדִישׁ דְּעָלְמָא, הָא בָּעֵינַן ״וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר״, וְלֵיכָּא! לָא צְרִיכָא, דְּאַכְלַהּ בְּגָדִישׁ דְּבַעַל חֲרָרָה.

תִּפְשׁוֹט דְּפִי פָרָה –

כַּחֲצַר הַנִּיזָּק דָּמֵי; דְּאִי כַּחֲצַר הַמַּזִּיק דָּמֵי, לֵימָא לֵיהּ: מַאי בָּעֵי רִפְתָּךְ בְּפוּמָּא דְּכַלְבַּאי?

דְּאִיבַּעְיָא לְהוּ: פִּי פָרָה – כַּחֲצַר הַנִּיזָּק דָּמֵי, אוֹ כַּחֲצַר הַמַּזִּיק דָּמֵי?

וְאִי אָמְרַתְּ כַּחֲצַר הַמַּזִּיק דָּמֵי, שֵׁן דְּחַיֵּיב רַחֲמָנָא הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ?

אָמַר רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא: כְּגוֹן שֶׁנִּתְחַכְּכָה בְּכוֹתֶל לַהֲנָאָתָהּ, וְטִנְּפָה פֵּירוֹת לַהֲנָאָתָהּ.

מַתְקֵיף לַהּ מָר זוּטְרָא: וְהָא בָּעֵינָא ״כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל עַד תֻּמּוֹ״, וְלֵיכָּא! רָבִינָא אָמַר: דְּשָׁף צַלְמֵי, רַב אָשֵׁי אָמַר: דְּפַסַּעי פַּסּוֹעֵי.

תָּא שְׁמַע: שִׁיסָּה בּוֹ אֶת הַכֶּלֶב, שִׁיסָּה בּוֹ אֶת הַנָּחָשׁ – פָּטוּר. מַאן פָּטוּר – מְשַׁסֶּה פָּטוּר, וְחַיָּיב בַּעַל כֶּלֶב; וְאִי אָמְרַתְּ כַּחֲצַר הַמַּזִּיק דָּמֵי, לֵימָא לֵיהּ: מַאי בָּעֵי יְדָךְ בְּפוּמֵּיהּ דְּכַלְבַּאי?

אֵימָא: פָּטוּר אַף מְשַׁסֶּה. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּאַפְּקֵיהּ לְנִיבֵיהּ וְסַרְטֵיהּ.

תָּא שְׁמַע: הִשִּׁיךְ בּוֹ אֶת הַנָּחָשׁ – רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִים.

וְאָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: כְּשֶׁתִּימְצֵי לוֹמַר; לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, אֶרֶס נָחָשׁ – בֵּין שִׁינָּיו הוּא עוֹמֵד, לְפִיכָךְ מַכִּישׁ בְּסַיִיף, וְנָחָשׁ פָּטוּר. לְדִבְרֵי חֲכָמִים, אֶרֶס נָחָשׁ – מֵעַצְמוֹ מִקִּיא, לְפִיכָךְ נָחָשׁ בִּסְקִילָה, וּמַכִּישׁ פָּטוּר.

וְאִי אָמְרַתְּ פִּי פָרָה כַּחֲצַר הַמַּזִּיק דָּמֵי, לֵימָא לֵיהּ: מַאי בָּעֵי יְדָךְ בְּפוּמָּא דְחִיוַּואי? לְעִנְיַן קְטָלָא לָא אָמְרִינַן.

וּמְנָא תֵּימְרָא? דְּתַנְיָא: הַנִּכְנָס לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וּנְגָחוֹ שׁוֹרוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, וּמֵת – הַשּׁוֹר בִּסְקִילָה, וּבְעָלִים פְּטוּרִים מִן הַכּוֹפֶר.

בְּעָלִים פְּטוּרִין מִן הַכּוֹפֶר מַאי טַעְמָא – דְּאָמַר לֵיהּ: בִּרְשׁוּתִי מַאי בָּעֵית; שׁוֹרוֹ נָמֵי, לֵימָא לֵיהּ: מַאי בָּעֵית בִּרְשׁוּתִי! אֶלָּא לְעִנְיַן קְטָלָא לָא אָמְרִינַן.

הָנְהוּ עִיזֵּי דְּבֵי תַרְבּוּ דַּהֲווֹ מַפְסְדִי לֵיהּ לְרַב יוֹסֵף, אֲמַר לֵיהּ לְאַבָּיֵי: זִיל אֵימָא לְהוּ לְמָרַיְיהוּ דְּלַיצְנְעִינְהוּ. אֲמַר לֵיהּ: אַמַּאי אֵיזִיל? דְּאִי אָזֵילְנָא, אָמְרִי לִי: לִגְדּוֹר מָר גְּדֵירָא בְּאַרְעֵיהּ.

וְאִי גָּדַר, שֵׁן דְּחַיֵּיב רַחֲמָנָא הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? כְּשֶׁחָתְרָה. אִי נָמֵי, דְּנָפֵיל גּוּדָּא בְּלֵילְיָא.

מַכְרֵיז רַב יוֹסֵף וְאִיתֵּימָא רַבָּה: דְּסָלְקִין לְעֵילָּא וּדְנָחֲתִין לְתַחְתָּאה – הָנֵי עִיזֵּי דְשׁוּקָא דְּמַפְסְדִי, מַתְרֵינַן בְּמָרַיְיהוּ תְּרֵי וּתְלָתָא זִמְנִין. אִי צָיֵית – צָיֵית. וְאִי לָא – אָמְרִינַן לֵיהּ: תִּיב אַמְּסַחְתָּא וְקַבֵּל זוּזָךְ.

מַתְנִי׳ אֵיזֶהוּ תָּם וְאֵיזֶהוּ מוּעָד? מוּעָד – כֹּל שֶׁהֵעִידוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְתָם – מִשֶּׁיַּחְזוֹר בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים; דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מוּעָד – שֶׁהֵעִידוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים, וְתָם – כֹּל שֶׁיְּהוּ הַתִּינוֹקוֹת מְמַשְׁמְשִׁין בּוֹ וְאֵינוֹ נוֹגֵחַ.

גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? אָמַר אַבָּיֵי: ״תְּמֹל״ – חַד; ״מִתְּמֹל״ – תְּרֵי; ״שִׁלְשֹׁם״ – תְּלָתָא; ״וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו״ – אֲתָאן לִנְגִיחָה רְבִיעִית.

רָבָא אָמַר: ״תְּמֹל–מִתְּמֹל״ – חַד; ״שִׁלְשֹׁם״ – תְּרֵי; ״וְלָא יִשְׁמְרֶנּוּ״ הָאִידָּנָא – חַיָּיב.

וְרַבִּי מֵאִיר, מַאי טַעְמָא? דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי מֵאִיר:

רִיחֵק נְגִיחוֹתָיו – חַיָּיב; קֵירַב נְגִיחוֹתָיו לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! אֲמַרוּ לֵיהּ: זָבָה תּוֹכִיחַ, שֶׁרִיחֲקָה רְאִיּוֹתֶיהָ – טְמֵאָה, קֵירְבָה רְאִיּוֹתֶיהָ – טְהוֹרָה!

אָמַר לָהֶן, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וְזֹאת תִּהְיֶה טֻמְאָתוֹ בְּזוֹבוֹ״ – תָּלָה הַכָּתוּב אֶת הַזָּב בִּרְאִיּוֹת, וְאֶת הַזָּבָה בְּיָמִים.

מִמַּאי דְּהַאי ״וְזֹאת״ – לְמַעוֹטֵי זָבָה מֵרְאִיּוֹת? אֵימָא לְמַעוֹטֵי זָב מִיָּמִים! אָמַר קְרָא: ״וְהַזָּב אֶת זוֹבוֹ לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה״ – מַקִּישׁ זָכָר לִנְקֵבָה; מָה נְקֵבָה בְּיָמִים, אַף זָכָר בְּיָמִים.

וְלַקֵּישׁ נְקֵבָה לְזָכָר – מָה זָכָר בִּרְאִיּוֹת, אַף נְקֵבָה בִּרְאִיּוֹת! הָא מַיעֵט רַחֲמָנָא ״וְזֹאת״.

וּמָה רָאִיתָ? מִסְתַּבְּרָא, קָאֵי בִּרְאִיּוֹת – מְמַעֵט רְאִיּוֹת; קָאֵי בִּרְאִיּוֹת – מְמַעֵט יָמִים?!

תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ מוּעָד – כֹּל שֶׁהֵעִידוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים; וְתָם – שֶׁיְּהוּ הַתִּינוֹקוֹת מְמַשְׁמְשִׁין בּוֹ וְאֵינוֹ נוֹגֵחַ; דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מוּעָד – כֹּל שֶׁהֵעִידוּ בּוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וְלֹא אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים אֶלָּא לַחֲזָרָה בִּלְבָד.

אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בְּמוּעָד, שֶׁהֲרֵי רַבִּי יוֹסֵי מוֹדֶה לוֹ; וַהֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר בְּתָם, שֶׁהֲרֵי רַבִּי יוֹסֵי מוֹדֶה לוֹ.

אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: וְלֵימָא מָר הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר בְּמוּעָד, שֶׁהֲרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה לוֹ; וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בְּתָם, שֶׁהֲרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה לוֹ! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא כְּרַבִּי יוֹסֵי סְבִירָא לִי, דְּרַבִּי יוֹסֵי נִימּוּקוֹ עִמּוֹ.

אִבַּעְיָא לְהוּ: ״שְׁלֹשָׁה יָמִים״ דְּקָתָנֵי – לְיַיעוֹדֵי תּוֹרָא, אוֹ לְיַיעוֹדֵי גַּבְרָא?

לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? דְּאָתוּ תְּלָתָא כִּיתֵּי סָהֲדִי בְּחַד יוֹמָא. אִי אָמְרַתְּ לְיַיעוֹדֵי תּוֹרָא, מִיַּיעַד; וְאִי אָמְרַתְּ לְיַיעוֹדֵי גַּבְרָא, לָא מִיַּיעַד – מֵימָר אָמַר: הַשְׁתָּא הוּא דְּקָמַסְהֲדוּ בִּי. מַאי?

תָּא שְׁמַע: אֵין הַשּׁוֹר נַעֲשֶׂה מוּעָד, עַד שֶׁיָּעִידוּ בּוֹ בִּפְנֵי בְעָלִים וּבִפְנֵי בֵית דִּין. הֵעִידוּ בּוֹ בִּפְנֵי בֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בְעָלִים, בִּפְנֵי בְעָלִים וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵית דִּין – אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מוּעָד, עַד שֶׁיָּעִידוּ בּוֹ בִּפְנֵי בֵית דִּין וּבִפְנֵי בְעָלִים.

הֶעִידוּהוּ שְׁנַיִם בָּרִאשׁוֹנָה, וּשְׁנַיִם בַּשְּׁנִיָּה, וּשְׁנַיִם בַּשְּׁלִישִׁית – הֲרֵי כָּאן שָׁלֹשׁ עֵדִיּוֹת, וְהֵן עֵדוּת אַחַת לַהֲזָמָה.

נִמְצֵאת כַּת רִאשׁוֹנָה זוֹמֶמֶת – הֲרֵי כָּאן שְׁתֵּי עֵדִיּוֹת, וְהוּא פָּטוּר וְהֵן פְּטוּרִים. נִמְצֵאת כַּת שְׁנִיָּה זוֹמֶמֶת – הֲרֵי כָּאן עֵדוּת אַחַת, וְהוּא פָּטוּר וְהֵן פְּטוּרִים.

נִמְצֵאת כַּת שְׁלִישִׁית זוֹמֶמֶת – כּוּלָּן חַיָּיבִין. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: ״וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם וְגוֹ׳״.

אִי אָמְרַתְּ לְיַיעוֹדֵי תּוֹרָא – שַׁפִּיר.

אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לְיַיעוֹדֵי גַּבְרָא, לֵימְרוּ הָנָךְ קַמָּאֵי: אֲנַן מִי הֲוָה יָדְעִינַן דְּבָתַר תְּלָתָא יוֹמֵי – אָתוּ הָנֵי וּמְיַיעֲדִי לֵיהּ?

אָמַר רַב אָשֵׁי: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא, וַאֲמַר לִי: וּלְיַיעוֹדֵי תּוֹרָא מִי נִיחָא?! וְלֵימְרוּ הָנָךְ בָּתְרָאֵי: אֲנַן מְנָא יָדְעִינַן דְּכֹל דְּקָאֵי בֵּי דִינָא – לְאַסְהוֹדֵי בְּתוֹרָא קָאָתוּ? אֲנַן לְחַיּוֹבֵי גַּבְרָא פַּלְגָא נִזְקָא אָתֵינַן!

דְּקָמְרַמְּזִי רַמּוֹזֵי. רַב אָשֵׁי אָמַר: כְּשֶׁבָּאוּ רְצוּפִים.

רָבִינָא אָמַר: בְּמַכִּירִין בַּעַל הַשּׁוֹר, וְאֵין מַכִּירִין אֶת הַשּׁוֹר.

אֶלָּא הֵיכִי מְיַיעֲדִי לֵיהּ? דְּאָמְרִי: תּוֹרָא נַגְּחָנָא אִית לָךְ בְּבַקְרָךְ, אִבְּעִי לָךְ לְנַטּוֹרֵי לְכוּלֵּיהּ בַּקְרָא.

אִבַּעְיָא לְהוּ: הַמְשַׁסֶּה כַּלְבּוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ בַּחֲבֵירוֹ, מַהוּ? מְשַׁסֶּה – וַדַּאי פָּטוּר; בַּעַל כֶּלֶב – מַאי? מִי אָמְרִינַן מָצֵי אָמַר לֵיהּ: אֲנָא – מַאי עָבֵידְנָא לֵיהּ? אוֹ דִלְמָא, אָמְרִינַן לֵיהּ: כֵּיוָן דְּיָדְעַתְּ בְּכַלְבָּךְ דִּמְשַׁסֵּי לֵיהּ וּמִשְׁתַּסֵּי, לָא אִבְּעִי לָךְ לְאַשְׁהוֹיֵיהּ?

אָמַר רַבִּי זֵירָא, תָּא שְׁמַע: וְתָם – שֶׁיְּהוּ הַתִּינוֹקוֹת מְמַשְׁמְשִׁין בּוֹ, וְאֵינוֹ נוֹגֵחַ. הָא נוֹגֵחַ – חַיָּיב! אָמַר אַבָּיֵי, מִי קָתָנֵי: נָגַח חַיָּיב? דִּלְמָא הָא נָגַח – לָא הָוֵי תָּם; וּבְהָהִיא נְגִיחָה לָא מִחַיַּיב.

תָּא שְׁמַע: שִׁיסָּה בּוֹ אֶת הַכֶּלֶב, שִׁיסָּה בּוֹ נָחָשׁ – פָּטוּר. מַאי, לָאו פָּטוּר מְשַׁסֶּה, וְחַיָּיב בַּעַל כֶּלֶב? לָא; אֵימָא: פָּטוּר אַף מְשַׁסֶּה.

אָמַר רָבָא, אִם תִּמְצֵי לוֹמַר: הַמְשַׁסֶּה כַּלְבּוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ בַּחֲבֵירוֹ – חַיָּיב; שִׁיסָּהוּ הוּא בְּעַצְמוֹ – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? כׇּל הַמְשַׁנֶּה, וּבָא אַחֵר וְשִׁינָּה בּוֹ – פָּטוּר.

אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: אִיתְּמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ כְּווֹתָיךְ – דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: שְׁתֵּי פָּרוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אַחַת רְבוּצָה וְאַחַת מְהַלֶּכֶת, וּבִעֲטָה מְהַלֶּכֶת בִּרְבוּצָה – פְּטוּרָה. רְבוּצָה בִּמְהַלֶּכֶת – חַיֶּיבֶת.

אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא – בְּהָהִיא חַיּוֹבֵי מְחַיֵּיבְנָא, דְּאָמְרִינַן לֵיהּ: כִּי אִית לָךְ רְשׁוּתָא – לְסַגּוֹיֵי עֲלַי; לְבַעוֹטֵי בִּי לֵית לָךְ רְשׁוּתָא.

מַתְנִי׳ שׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק, כֵּיצַד? נָגַח, נָגַף, נָשַׁךְ, רָבַץ, בָּעַט; בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק – רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: נֶזֶק שָׁלֵם, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: חֲצִי נֶזֶק.

אֲמַר לָהֶם רַבִּי טַרְפוֹן: וּמָה בְּמָקוֹם שֶׁהֵקֵל עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל – בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, שֶׁהוּא פָּטוּר; הֶחְמִיר עֲלֵיהֶן בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק – לְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם; מְקוֹם שֶׁהֶחְמִיר עַל הַקֶּרֶן – בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, לְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק; אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּחְמִיר עָלָיו בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק – לְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם?

אָמְרוּ לוֹ: דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין – לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן. מָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – חֲצִי נֶזֶק, אַף בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק – חֲצִי נֶזֶק.

אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי

לֹא אָדוּן קֶרֶן מִקֶּרֶן, אֲנִי אָדוּן קֶרֶן מֵרֶגֶל – וּמָה בְּמָקוֹם שֶׁהֵקֵל עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – הֶחְמִיר בַּקֶּרֶן; מָקוֹם שֶׁהֶחְמִיר עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל, בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק – אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּחְמִיר בַּקֶּרֶן?

אָמְרוּ לוֹ: דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין – לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן. מָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – חֲצִי נֶזֶק, אַף בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק – חֲצִי נֶזֶק.

גְּמָ׳ וְרַבִּי טַרְפוֹן לֵית לֵיהּ דַּיּוֹ?! וְהָא דַּיּוֹ דְּאוֹרָיְיתָא הוּא! דְּתַנְיָא: מִדִּין קַל וְחוֹמֶר – כֵּיצַד? ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה: וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ, הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים?!״ – קַל וְחוֹמֶר לַשְּׁכִינָה, אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם! אֶלָּא דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן.

כִּי לֵית לֵיהּ דַּיּוֹ – הֵיכָא דְּמִפְּרִיךְ קַל וָחוֹמֶר; הֵיכָא דְּלָא מִפְּרִיךְ קַל וָחוֹמֶר – אִית לֵיהּ דַּיּוֹ. הָתָם – שִׁבְעָה דִּשְׁכִינָה לָא כְּתִיבִי; אֲתָא קַל וָחוֹמֶר אַיְיתִי אַרְבֵּסַר, אֲתָא דַּיּוֹ אַפֵּיק שִׁבְעָה, וְאוֹקֵי שִׁבְעָה.

אֲבָל הָכָא – חֲצִי נֶזֶק כְּתִיב; וַאֲתָא קַל וָחוֹמֶר וְאַיְיתִי חֲצִי נֶזֶק אַחֲרִינָא, וְנַעֲשָׂה נֶזֶק שָׁלֵם; אִי דָּרְשַׁתְּ דַּיּוֹ – אִפְּרִיךְ לֵיהּ קַל וָחוֹמֶר!

וְרַבָּנַן, שִׁבְעָה דִשְׁכִינָה כְּתִיבִי – ״תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים״.

וְרַבִּי טַרְפוֹן, הָהוּא ״תִּסָּגֵר״ – דְּדָרְשִׁינַן דַּיּוֹ הוּא.

וְרַבָּנַן, כְּתִיב קְרָא אַחֲרִינָא – ״וַתִּסָּגֵר מִרְיָם״. וְרַבִּי טַרְפוֹן, הָהוּא – דַּאֲפִילּוּ בְּעָלְמָא דָּרְשִׁינַן דַּיּוֹ, וְלֹא תֹּאמַר: הָכָא – מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, אֲבָל בְּעָלְמָא לָא; קָא מַשְׁמַע לַן.

אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: וְהָא הַאי תַּנָּא, דְּלָא דָּרֵישׁ דַּיּוֹ, וְאַף עַל גַּב דְּלָא מִפְּרִיךְ קַל וָחוֹמֶר! דְּתַנְיָא: קֶרִי בְּזָב מִנַּיִין? וְדִין הוּא, מָה טָהוֹר בְּטָהוֹר – טָמֵא בְּטָמֵא; טָמֵא בְּטָהוֹר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא טָמֵא בְּטָמֵא?

וְקָא מַיְיתֵי לַהּ בֵּין לְמַגָּע בֵּין לְמַשָּׂא. וְאַמַּאי? נֵימָא: אַהֲנִי קַל וָחוֹמֶר לְמַגָּע, אַהֲנִי דַּיּוֹ לְאַפּוֹקֵי מַשָּׂא!

וְכִי תֵּימָא: לְמַגָּע לָא אִצְטְרִיךְ קַל וָחוֹמֶר, דְּלָא גָּרַע מִגַּבְרָא טָהוֹר; אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ״מִקְּרֵה לָיְלָה״ כְּתִיב – מִי שֶׁקִּרְיוֹ גּוֹרֵם לוֹ; יָצָא זֶה, שֶׁאֵין קִרְיוֹ גּוֹרֵם לוֹ – אֶלָּא דָּבָר אַחֵר גָּרַם לוֹ; קָא מַשְׁמַע לַן.

מִידֵּי ״וְלֹא דָּבָר אַחֵר״ כְּתִיב?!

וּמַאן תַּנָּא דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר: שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁל זָב מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא? לָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְלָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. דִּתְנַן: שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁל זָב מְטַמְּאָה בְּמַגָּע, וְאֵין מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא; דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אַף מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּלֹא צִחְצוּחֵי זִיבָה.

עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָתָם – אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּלֹא צִחְצוּחֵי זִיבָה, הָא לָאו הָכִי – לָא! אֶלָּא הַאי תַּנָּא הוּא – דִּתְנַן: לְמַעְלָה מֵהֶן

זוֹבוֹ שֶׁל זָב, וְרוּקּוֹ, וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ, וּמֵימֵי רַגְלָיו, וְדַם הַנִּדָּה – מְטַמְּאִין בֵּין בְּמַגָּע בֵּין בְּמַשָּׂא.

וְדִלְמָא הָכִי נָמֵי – לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּלֹא צִחְצוּחֵי זִיבָה! אִם כֵּן, לִתְנְיַיהּ גַּבֵּי זוֹבוֹ; מַאי שְׁנָא דְּקָתָנֵי לַהּ גַּבֵּי רוּקּוֹ? אֶלָּא מִשּׁוּם דְּאָתֵי מֵרוּקּוֹ.

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּפְתִּי לְרָבִינָא: וְהָא הַאי תַּנָּא לָא דָּרֵישׁ דַּיּוֹ, וְאַף עַל גַּב דְּלָא מִפְּרִיךְ קַל וָחוֹמֶר! דְּתַנְיָא: מַפָּץ בְּמֵת מִנַּיִין? וְדִין הוּא, וּמָה פַּכִּין קְטַנִּים – שֶׁטְּהוֹרִים בְּזָב, מְטַמֵּא בְּמֵת; מַפָּץ – שֶׁמְּטַמֵּא בְּזָב, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּטַמֵּא בְּמֵת?

וְקָמַיְיתֵי לַהּ בֵּין לְטוּמְאַת עֶרֶב, בֵּין לְטוּמְאַת שִׁבְעָה. וְאַמַּאי? אֵימָא: אַהֲנִי קַל וָחוֹמֶר לְטוּמְאַת עֶרֶב, וְאַהֲנִי דַּיּוֹ לְאַפּוֹקֵי טוּמְאַת שִׁבְעָה!

אֲמַר לֵיהּ: כְּבָר רְמָא נִיהֲלֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר זְכַרְיָה לְאַבָּיֵי, וַאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: תַּנָּא – מִמַּפָּץ בְּשֶׁרֶץ מַיְיתֵי לַהּ, וְהָכִי קָאָמַר: מַפָּץ בְּשֶׁרֶץ מִנַּיִין? וְדִין הוּא, וּמָה פַּכִּין קְטַנִּים – שֶׁטְּהוֹרִים בְּזָב, טְמֵאִין בְּשֶׁרֶץ; מַפָּץ – שֶׁטָּמֵא בְּזָב, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא טָמֵא בְּשֶׁרֶץ?

אֶלָּא מַפָּץ בְּמֵת מִנַּיִין? נֶאֱמַר ״בֶּגֶד וָעוֹר״ בְּשֶׁרֶץ, וְנֶאֱמַר ״בֶּגֶד וָעוֹר״ בְּמֵת; מָה ״בֶּגֶד וָעוֹר״ הָאָמוּר בְּשֶׁרֶץ – מַפָּץ טָמֵא בּוֹ, אַף ״בֶּגֶד וָעוֹר״ הָאָמוּר בְּמֵת – מַפָּץ טָמֵא בּוֹ.

מוּפְנֶה; דְּאִי לָא מוּפְנֶה, אִיכָּא לְמִפְרַךְ: מָה לְשֶׁרֶץ – שֶׁכֵּן מְטַמֵּא בְּכַעֲדָשָׁה, תֹּאמַר בְּמֵת – שֶׁאֵין מְטַמֵּא בְּכַעֲדָשָׁה, אֶלָּא בִּכְזַיִת.

לָאיֵי אִפְּנוֹיֵי מוּפְנֶה – מִכְּדֵי שֶׁרֶץ אִתַּקַּשׁ לְשִׁכְבַת זֶרַע, דִּכְתִיב: ״אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תֵּצֵא וְגוֹ׳״, וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּכׇל שֶׁרֶץ״; וּכְתִיב בֵּיהּ בְּשִׁכְבַת זֶרַע: ״וְכׇל בֶּגֶד וְכׇל עוֹר אֲשֶׁר יִהְיֶה עָלָיו שִׁכְבַת זָרַע״.

״בֶּגֶד וָעוֹר״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא בְּשֶׁרֶץ – לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ לְאַפְנוֹיֵי.

וְאַכַּתִּי מוּפְנֶה מִצַּד אֶחָד הוּא! הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר מוּפְנֶה מִצַּד אֶחָד – לְמֵידִין וְאֵין מְשִׁיבִין, שַׁפִּיר; אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְמֵידִין וּמְשִׁיבִין, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

דְּמֵת נָמֵי אִפְּנוֹיֵי מוּפְנֶה – מִכְּדֵי מֵת אִתַּקַּשׁ לְשִׁכְבַת זֶרַע, דִּכְתִיב: ״וְהַנּוֹגֵעַ בְּכׇל טְמֵא נֶפֶשׁ, אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ וְגוֹ׳״; וּכְתִיב בֵּיהּ בְּשִׁכְבַת זֶרַע: ״וְכׇל בֶּגֶד וְכׇל עוֹר אֲשֶׁר יִהְיֶה עָלָיו שִׁכְבַת זָרַע״; ״בֶּגֶד וָעוֹר״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא בְּמֵת – לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ לְאַפְנוֹיֵי, וְהָוֵי מוּפְנֶה מִשְּׁנֵי צְדָדִין.

הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: דּוּן מִינַּהּ – וְאוֹקֵי בְּאַתְרַאּ; אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

אָמַר רָבָא, אָמַר קְרָא: ״וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי״ – כׇּל טְמָאוֹת שֶׁאַתֶּם מִטַּמְּאִין בְּמֵת, לֹא יְהוּ פְּחוּתִין מִשִּׁבְעָה.

וּתְהֵא שֵׁן וָרֶגֶל חַיָּיב בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מִקַּל וָחוֹמֶר – וּמָה קֶרֶן, שֶׁבִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא חֲצִי נֶזֶק – בִּרְשׁוּת הָרַבִּים חַיֶּיבֶת; שֵׁן וָרֶגֶל, שֶׁבִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם – אֵינוֹ דִּין שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּיב?

אָמַר קְרָא: ״וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר״ – וְלֹא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.

מִידֵּי כּוּלֵּיהּ קָאָמְרִינַן?! פַּלְגָא קָאָמְרִינַן!

אָמַר קְרָא: ״וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ״ – כַּסְפּוֹ שֶׁל זֶה, וְלֹא כַּסְפּוֹ שֶׁל אַחֵר.

וְלֹא תְּהֵא שֵׁן וָרֶגֶל חַיֶּיבֶת בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק אֶלָּא חֲצִי נֶזֶק – מִקַּל וָחוֹמֶר מִקֶּרֶן; וּמָה קֶרֶן, שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים חַיֶּיבֶת – בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק אֵינָהּ מְשַׁלֶּמֶת אֶלָּא חֲצִי נֶזֶק; שֵׁן וָרֶגֶל, שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים פְּטוּרָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁבִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק?

אָמַר קְרָא: ״יְשַׁלֵּם״ – תַּשְׁלוּמִין מְעַלְּיָא.

וְלֹא תְּהֵא קֶרֶן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּיב – מִקַּל וָחוֹמֶר; וּמָה שֵׁן וָרֶגֶל, שֶׁבִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק נֶזֶק שָׁלֵם – בִּרְשׁוּת הָרַבִּים פְּטוּרָה; קֶרֶן, שֶׁבִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק חֲצִי נֶזֶק – אֵינוֹ דִּין שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים פְּטוּרָה?

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר קְרָא: ״יֶחֱצוּן״ – אֵין חֲצִי נֶזֶק חָלוּק לֹא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְלֹא בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד.

וִיהֵא אָדָם חַיָּיב בְּכוֹפֶר – מִקַּל וָחוֹמֶר; וּמָה שׁוֹר, שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים – חַיָּיב בְּכוֹפֶר; אָדָם, שֶׁחַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּיב בְּכוֹפֶר?

אָמַר קְרָא: ״כְּכֹל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו״; ״עָלָיו״ – וְלֹא עַל אָדָם.

וִיהֵא שׁוֹר חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים – מִקַּל וְחוֹמֶר; וּמָה אָדָם, שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב בְּכוֹפֶר – חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים; שׁוֹר, שֶׁחַיָּיב בְּכוֹפֶר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים?

אָמַר קְרָא: ״אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ״ – וְלֹא שׁוֹר בַּעֲמִיתוֹ.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: רֶגֶל שֶׁדָּרְסָה עַל גַּבֵּי תִּינוֹק בַּחֲצַר הַנִּיזָּק, מַהוּ שֶׁתְּשַׁלֵּם כּוֹפֶר? מִי אָמְרִינַן: מִידֵּי דְּהָוֵה אַקֶּרֶן – קֶרֶן, כֵּיוָן דַּעֲבַד תְּרֵי וּתְלָתָא זִמְנֵי – אוֹרְחֵיהּ הוּא, וּמְשַׁלֵּם כּוֹפֶר; הָכָא נָמֵי לָא שְׁנָא;

אוֹ דִלְמָא, קֶרֶן כַּוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק, הַאי אֵין כַּוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק?

תָּא שְׁמַע: הִכְנִיס שׁוֹרוֹ לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וּנְגָחוֹ לְבַעַל הַבַּיִת וָמֵת; הַשּׁוֹר – בִּסְקִילָה, וּבְעָלָיו – בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד, מְשַׁלֵּם כּוֹפֶר שָׁלֵם; דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן.

כּוֹפֶר שָׁלֵם בְּתָם, לְרַבִּי טַרְפוֹן – מְנָא לֵיהּ? לָאו מִשּׁוּם דְּסָבַר לֵיהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, דְּאָמַר: תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי כוֹפֶר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – וּמַיְיתֵי לַהּ מִקַּל וָחוֹמֶר מֵרֶגֶל? אַלְמָא אִיכָּא כּוֹפֶר בְּרֶגֶל!

אָמַר רַב שִׁימִי מִנְּהַרְדְּעָא: תַּנָּא – מִנְּזָקִין דְּרֶגֶל מַיְיתֵי לַהּ.

וְלִפְרוֹךְ: מָה לִנְזָקִין דְּרֶגֶל – שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן בְּאֵשׁ! מִטָּמוּן.

מָה לְטָמוּן – שֶׁכֵּן יֶשְׁנוֹ בְּבוֹר! מִכֵּלִים.

מָה לְכֵלִים – שֶׁיֶּשְׁנָן בְּאֵשׁ! מִכֵּלִים טְמוּנִים. מָה לְכֵלִים טְמוּנִים – שֶׁיֶּשְׁנָן בְּאָדָם!

אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ מִכּוֹפֶר דְּרֶגֶל מַיְיתֵי לַהּ? אַלְמָא אִיכָּא כּוֹפֶר בְּרֶגֶל! שְׁמַע מִינַּהּ.

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּפְתִּי לְרָבִינָא: הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא – דְּאִיכָּא כּוֹפֶר בְּרֶגֶל; דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לֵיכָּא כּוֹפֶר בְּרֶגֶל – וְתַנָּא מִנְּזָקִין דְּרֶגֶל מַיְיתֵי לַהּ, לִפְרוֹךְ: מָה לִנְזָקִין דְּרֶגֶל – שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן בְּרֶגֶל!

אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ מִכּוֹפֶר דְּרֶגֶל מַיְיתֵי לַהּ? אַלְמָא אִיכָּא כּוֹפֶר בְּרֶגֶל! שְׁמַע מִינַּהּ.

מַתְנִי׳ אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם – בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד, בֵּין עֵר בֵּין יָשֵׁן. סִימֵּא אֶת עֵין חֲבֵירוֹ וְשִׁיבֵּר אֶת הַכֵּלִים – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.

גְּמָ׳ קָתָנֵי ״סִימֵּא אֶת עֵין חֲבֵירוֹ״ דּוּמְיָא דְּ״שִׁיבֵּר אֶת הַכֵּלִים״; מָה הָתָם – נֶזֶק אִין, אַרְבָּעָה דְּבָרִים לָא; אַף סִימֵּא אֶת עֵין חֲבֵירוֹ – נֶזֶק אִין, אַרְבָּעָה דְּבָרִים לָא.

מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר חִזְקִיָּה, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה, אָמַר קְרָא: ״פֶּצַע תַּחַת פָּצַע״ – לְחַיְּיבוֹ עַל הַשּׁוֹגֵג כְּמֵזִיד, וְעַל הָאוֹנֶס כְּרָצוֹן.

הַאי מִבְּעֵי לֵיהּ לִיתֵּן צַעַר בִּמְקוֹם נֶזֶק! אִם כֵּן, לִכְתּוֹב קְרָא: ״פֶּצַע בְּפָצַע״; מַאי ״תַּחַת פָּצַע״ – שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי.

אָמַר רַבָּה: הָיְתָה אֶבֶן מוּנַּחַת לוֹ בְּחֵיקוֹ וְלֹא הִכִּיר בָּהּ, וְעָמַד וְנָפְלָה; לְעִנְיַן נְזָקִין – חַיָּיב, לְעִנְיַן אַרְבָּעָה דְּבָרִים – פָּטוּר, לְעִנְיַן שַׁבָּת – מְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת אָסְרָה תּוֹרָה, לְעִנְיַן גָּלוּת – פָּטוּר,

לְעִנְיַן עֶבֶד – פְּלוּגְתָּא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבָּנַן. דְּתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה רַבּוֹ רוֹפֵא, וְאָמַר לוֹ: ״כְּחוֹל עֵינִי״, וְסִימְּאָהּ; ״חֲתוֹר לִי שִׁינִּי״, וְהִפִּילָהּ – שִׂיחֵק בָּאָדוֹן, וְיָצָא לְחֵרוּת.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: ״וְשִׁחֲתָהּ״ – עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּין לְשַׁחֲתָהּ.

הִכִּיר בָּהּ וּשְׁכֵחָהּ, וְעָמַד וְנָפְלָה; לְעִנְיַן נְזָקִין – חַיָּיב. לְעִנְיַן אַרְבָּעָה דְּבָרִים – פָּטוּר. לְעִנְיַן גָּלוּת – חַיָּיב, דְּאָמַר קְרָא: ״בִּשְׁגָגָה״ – מִכְּלָל דַּהֲוָה לֵיהּ יְדִיעָה, וְהָא הַוְיָא לֵיהּ יְדִיעָה. לְעִנְיַן שַׁבָּת – פָּטוּר. לְעִנְיַן עֶבֶד – פְּלוּגְתָּא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבָּנַן.

נִתְכַּוֵּין לִזְרוֹק שְׁתַּיִם, וְזָרַק אַרְבַּע; לְעִנְיַן נְזָקִין – חַיָּיב. לְעִנְיַן אַרְבָּעָה דְּבָרִים – פָּטוּר. לְעִנְיַן שַׁבָּת – מְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת בָּעֵינַן. לְעִנְיַן גָּלוּת – ״אֲשֶׁר לֹא צָדָה״ אָמַר רַחֲמָנָא, פְּרָט לְנִתְכַּוֵּין לִזְרוֹק שְׁתַּיִם וְזָרַק אַרְבַּע. לְעִנְיַן עֶבֶד – פְּלוּגְתָּא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבָּנַן.

נִתְכַּוֵּין לִזְרוֹק אַרְבַּע, וְזָרַק שְׁמֹנֶה; לְעִנְיַן נְזָקִין – חַיָּיב. לְעִנְיַן אַרְבָּעָה דְּבָרִים – פָּטוּר. לְעִנְיַן שַׁבָּת – בְּאוֹמֵר ״כׇּל מָקוֹם שֶׁתִּרְצֶה תָּנוּחַ״, אִין; אִי לָא, לָא. לְעִנְיַן גָּלוּת – ״אֲשֶׁר לֹא צָדָה״, פְּרָט לְנִתְכַּוֵּין לִזְרוֹק אַרְבַּע וְזָרַק שְׁמֹנֶה. לְעִנְיַן עֶבֶד – פְּלוּגְתָּא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבָּנַן.

וְאָמַר רַבָּה: זָרַק כְּלִי מֵרֹאשׁ הַגָּג, וּבָא אַחֵר וּשְׁבָרוֹ בְּמַקֵּל – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? מָנָא תְּבִירָא תָּבַר.

וְאָמַר רַבָּה: זָרַק כְּלִי מֵרֹאשׁ הַגָּג, וְהָיוּ תַּחְתָּיו כָּרִים אוֹ כְסָתוֹת; בָּא אַחֵר וְסִלְּקָן, אוֹ קָדַם [הוּא] וְסִלְּקָן – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? בְּעִידָּנָא דְּשַׁדְיֵיהּ – פַּסּוֹקֵי מְפַסְּקִי גִּירֵיהּ.

וְאָמַר רַבָּה: זָרַק תִּינוֹק מֵרֹאשׁ הַגָּג, וּבָא אַחֵר וְקִבְּלוֹ בְּסַיִיף – פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא וְרַבָּנַן. דְּתַנְיָא: הִכּוּהוּ עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם בַּעֲשָׂרָה מַקְלוֹת – בֵּין בְּבַת אַחַת בֵּין בָּזֶה אַחַר זֶה, כּוּלָּן

פְּטוּרִין. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: בְּזֶה אַחַר זֶה – הָאַחֲרוֹן חַיָּיב, מִפְּנֵי שֶׁקֵּירַב מִיתָתוֹ.

בָּא שׁוֹר וְקִבְּלוֹ בְּקַרְנָיו – פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא וְרַבָּנַן, דְּתַנְיָא: ״וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ״ – דְּמֵי נִיזָּק. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר: דְּמֵי מַזִּיק.

וְאָמַר רַבָּה: נָפַל מֵרֹאשׁ הַגָּג וְנִתְקַע בְּאִשָּׁה – חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים. וּבִיבִמְתּוֹ – לֹא קָנָה.

חַיָּיב בְּנֶזֶק, בְּצַעַר, בְּרִיפּוּי, בְּשֶׁבֶת. אֲבָל בּשֶׁת – לָא, דִּתְנַן: אֵינוֹ חַיָּיב עַל הַבֹּשֶׁת עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּין.

וְאָמַר רַבָּה: נָפַל מֵרֹאשׁ הַגָּג בְּרוּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה, וְהִזִּיק וּבִיֵּישׁ – חַיָּיב עַל הַנֶּזֶק, וּפָטוּר בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים. בְּרוּחַ מְצוּיָה, וְהִזִּיק וּבִיֵּישׁ – חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים, וּפָטוּר עַל הַבֹּשֶׁת. וְאִם נִתְהַפֵּךְ – חַיָּיב אַף עַל הַבֹּשֶׁת.

דְּתַנְיָא: מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר ״וְשָׁלְחָה יָדָהּ״ – אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהֶחֱזִיקָה?! מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהֶחֱזִיקָה״? לוֹמַר לְךָ: כֵּיוָן שֶׁנִּתְכַּוֵּין לְהַזִּיק – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּין לְבַיֵּישׁ.

וְאָמַר רַבָּה: הִנִּיחַ לוֹ גַּחֶלֶת עַל לִבּוֹ, וָמֵת – פָּטוּר. עַל בִּגְדּוֹ, וְנִשְׂרַף – חַיָּיב.

אָמַר רָבָא: תַּרְוַיְיהוּ תְּנַנְהִי. עַל לִבּוֹ – דִּתְנַן: כָּבַשׁ עָלָיו לְתוֹךְ הָאוּר אוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם, וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת מִשָּׁם, וָמֵת – חַיָּיב. דְּחָפוֹ לְתוֹךְ הָאוּר אוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם, וְיָכוֹל לַעֲלוֹת מִשָּׁם, וָמֵת – פָּטוּר.

בִּגְדּוֹ – דִּתְנַן: ״קְרַע אֶת כְּסוּתִי״, ״שַׁבֵּר אֶת כַּדִּי״ – חַיָּיב. ״עַל מְנָת לִפְטוֹר״ – פָּטוּר.

בָּעֵי רַבָּה: הִנִּיחַ גַּחֶלֶת עַל לֵב עַבְדּוֹ, מַהוּ? כְּגוּפוֹ דָּמֵי, אוֹ כְּמָמוֹנוֹ דָּמֵי? אִם תִּמְצָא לוֹמַר כְּגוּפוֹ דָּמֵי, שׁוֹרוֹ מַהוּ?

הֲדַר פַּשְׁטַהּ: עַבְדּוֹ כְּגוּפוֹ, שׁוֹרוֹ כְּמָמוֹנוֹ.

הֲדַרַן עֲלָךְ כֵּיצַד הָרֶגֶל

מַתְנִי׳ הַמַּנִּיחַ אֶת הַכַּד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּבָא אַחֵר וְנִתְקַל בָּהּ וּשְׁבָרָהּ – פָּטוּר. וְאִם הוּזַּק בָּהּ – בַּעַל הֶחָבִית חַיָּיב בְּנִזְקוֹ.

גְּמָ׳ פָּתַח בְּכַד, וְסִיֵּים בְּחָבִית!

וּתְנַן נָמֵי: זֶה בָּא בְּחָבִיתוֹ וְזֶה בָּא בְּקוֹרָתוֹ, נִשְׁבְּרָה כַּדּוֹ שֶׁל זֶה בְּקוֹרָתוֹ שֶׁל זֶה – פָּטוּר. פָּתַח בְּחָבִית, וְסִיֵּים בְּכַד!

וּתְנַן נָמֵי: זֶה בָּא בְּחָבִיתוֹ שֶׁל יַיִן, וְזֶה בָּא בְּכַדּוֹ שֶׁל דְּבַשׁ; נִסְדְּקָה חָבִית שֶׁל דְּבַשׁ, וְשָׁפַךְ זֶה יֵינוֹ וְהִצִּיל אֶת הַדְּבַשׁ לְתוֹכוֹ – אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ. פָּתַח בְּכַד, וְסִיֵּים בְּחָבִית!

אָמַר רַב פָּפָּא: הַיְינוּ כַּד – הַיְינוּ חָבִית. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְמִקָּח וּמִמְכָּר.

הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא בְּאַתְרָא דְּכַדָּא לָא קָרוּ ״חָבִית״, וְחָבִית לָא קָרוּ ״כַּדָּא״; הָא לָא קָרוּ לַהּ!

לָא צְרִיכָא, דְּרוּבָּא קָרוּ לַהּ לְכַדָּא ״כַּדָּא״ וּלְחָבִיתָא ״חָבִיתָא״, וְאִיכָּא נָמֵי דְּקָרוּ לְחָבִיתָא ״כַּדָּא״ וּלְכַדָּא ״חָבִיתָא״; מַהוּ דְּתֵימָא: זִיל בָּתַר רוּבָּא,

קָא מַשְׁמַע לַן דְּאֵין הוֹלְכִין בְּמָמוֹן אַחַר הָרוֹב.

וּבָא אַחֵר וְנִתְקַל בָּהּ וּשְׁבָרָהּ – פָּטוּר. אַמַּאי פָּטוּר? אִיבְּעִי לֵיהּ לְעַיּוֹנֵי וּמֵיזַל!

אָמְרִי דְּבֵי רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: בִּמְמַלֵּא רְשׁוּת הָרַבִּים כּוּלָּהּ חָבִיּוֹת. שְׁמוּאֵל אָמַר: בַּאֲפֵילָה שָׁנוּ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: בְּקֶרֶן זָוִית.

אָמַר רַב פָּפָּא: לָא דַּיְקָא מַתְנִיתִין אֶלָּא אוֹ כִּשְׁמוּאֵל, אוֹ כְּרַבִּי יוֹחָנָן. דְּאִי כְּרַב, מַאי אִרְיָא נִתְקַל? אֲפִילּוּ שָׁבַר נָמֵי!

אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ שָׁבַר; וְהַאי דְּקָתָנֵי ״נִתְקַל״ – אַיְּידֵי דְּבָעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָא: ״וְאִם הוּזַּק בָּהּ – בַּעַל חָבִית חַיָּיב בְּנִזְקוֹ״, דְּדַוְקָא נִתְקַל, אֲבָל שָׁבַר – לָא, מַאי טַעְמָא? הוּא דְּאַזֵּיק אַנַּפְשֵׁיהּ; קָתָנֵי רֵישָׁא ״נִתְקַל״.

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְרַב אָשֵׁי, הָכִי אָמְרִי בְּמַעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי עוּלָּא: לְפִי שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם לְהִתְבּוֹנֵן בַּדְּרָכִים.

הֲוָה עוֹבָדָא בִּנְהַרְדְּעָא, וְחַיֵּיב שְׁמוּאֵל. בְּפוּמְבְּדִיתָא, וְחַיֵּיב רָבָא.

בִּשְׁלָמָא שְׁמוּאֵל – כִּשְׁמַעְתֵּיהּ. אֶלָּא רָבָא – לֵימָא כִּשְׁמוּאֵל סְבִירָא לֵיהּ?

אָמַר רַב פָּפָּא: קַרְנָא דְּעַצְרָא הָוֵי, דְּכֵיוָן דְּבִרְשׁוּת קָעָבְדִי – אִיבְּעִי לֵיהּ לְעַיּוֹנֵי וּמֵיזַל.

שְׁלַח לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב נַחְמָן, הֲרֵי אָמְרוּ: לִרְכוּבָּה – שָׁלֹשׁ, וְלִבְעִיטָה – חָמֵשׁ, וְלִסְנוֹקֶרֶת – שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה. לְפַנְדָּא דְמָרָא וּלְקוֹפִינָא דְּמָרָא, מַאי?

שְׁלַח לֵיהּ: חִסְדָּא חִסְדָּא, קְנָסָא קָא מַגְבֵּית בְּבָבֶל? אֵימָא לִי גּוּפָא דְעוֹבָדָא הֵיכִי הֲוָה.

שְׁלַח לֵיהּ: דְּהָהוּא גַּרְגּוּתָא דְּבֵי תְרֵי, דְּכׇל יוֹמָא הֲוָה דָּלֵי חַד מִנַּיְיהוּ. אֲתָא חַד, קָא דָלֵי בְּיוֹמָא דְּלָא דִּילֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: יוֹמָא דִּידִי הוּא! לָא אַשְׁגַּח בֵּיהּ. שְׁקַל פַּנְדָּא דְּמָרָא, מַחְיֵיהּ.

אֲמַר לֵיהּ: מְאָה פַּנְדֵי בְּפַנְדָּא לִמְחֲיֵיהּ! אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר: לָא עָבֵיד אִינִישׁ דִּינָא לְנַפְשֵׁיהּ; בִּמְקוֹם פְּסֵידָא – עָבֵיד אִינִישׁ דִּינָא לְנַפְשֵׁיהּ.

דְּאִתְּמַר, רַב יְהוּדָה אָמַר: לָא עָבֵיד אִינִישׁ דִּינָא לְנַפְשֵׁיהּ. רַב נַחְמָן אָמַר: עָבֵיד אִינִישׁ דִּינָא לְנַפְשֵׁיהּ.

הֵיכָא דְּאִיכָּא פְּסֵידָא – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי, דְּעָבֵיד אִינִישׁ דִּינָא לְנַפְשֵׁיהּ. כִּי פְּלִיגִי – הֵיכָא דְּלֵיכָּא פְּסֵידָא; רַב יְהוּדָה אָמַר: לָא עָבֵיד אִינִישׁ דִּינָא לְנַפְשֵׁיהּ, דְּכֵיוָן דְּלֵיכָּא פְּסֵידָא – לֵיזִיל קַמֵּיהּ דַּיָּינָא. רַב נַחְמָן אָמַר: עָבֵיד אִינִישׁ דִּינָא לְנַפְשֵׁיהּ, דְּכֵיוָן דִּבְדִין עָבֵיד – לָא טָרַח.

מֵתִיב רַב כָּהֲנָא, בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: אַל תִּיכָּנֵס לַחֲצַר חֲבֵרְךָ לִיטּוֹל אֶת שֶׁלְּךָ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, שֶׁמָּא תֵּרָאֶה עָלָיו כְּגַנָּב. אֶלָּא שְׁבוֹר אֶת שִׁינָּיו, וֶאֱמוֹר לוֹ: שֶׁלִּי אֲנִי נוֹטֵל.

אֲמַר לֵיהּ:

עִמָּךְ?! בֶּן בַּג בַּג יְחִידָאָה הוּא, וּפְלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ.

רַבִּי יַנַּאי אָמַר: מַאי ״שְׁבוֹר אֶת שִׁינָּיו״ – בַּדִּין.

אִי הָכִי, ״וֶאֱמוֹר לוֹ״?! ״וְאוֹמְרִים לוֹ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! ״שֶׁלִּי אֲנִי נוֹטֵל״?! ״שֶׁלּוֹ הוּא נוֹטֵל״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! קַשְׁיָא.

תָּא שְׁמַע: שׁוֹר שֶׁעָלָה עַל גַּבֵּי חֲבֵירוֹ לְהוֹרְגוֹ, וּבָא בַּעַל הַתַּחְתּוֹן וְשָׁמַט אֶת שֶׁלּוֹ, וְנָפַל עֶלְיוֹן וָמֵת – פָּטוּר. מַאי, לָאו בְּמוּעָד – דְּלֵיכָּא פְּסֵידָא?

לָא, בְּתָם – דְּאִיכָּא פְּסֵידָא.

אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: דְּחָפוֹ לָעֶלְיוֹן וָמֵת – חַיָּיב. וְאִי בְּתָם, אַמַּאי חַיָּיב?

שֶׁהָיָה לוֹ לְשׇׁמְטוֹ, וְלֹא שְׁמָטוֹ.

תָּא שְׁמַע: הַמְמַלֵּא חֲצַר חֲבֵירוֹ כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן – בַּעַל הֶחָצֵר מְשַׁבֵּר וְיוֹצֵא, מְשַׁבֵּר וְנִכְנָס!

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מְשַׁבֵּר וְיוֹצֵא לְבֵית דִּין, מְשַׁבֵּר וְנִכְנָס לְהָבִיא זְכִיּוֹתָיו.

תָּא שְׁמַע: מִנַּיִין לְנִרְצָע שֶׁכָּלוּ לוֹ יָמָיו, וְרַבּוֹ מְסַרְהֵב בּוֹ לָצֵאת, וְחָבַל וְעָשָׂה בּוֹ חַבּוּרָה, שֶׁהוּא פָּטוּר –

תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תִקְּחוּ כֹפֶר״ ״לָשׁוּב״ – לֹא תִּקְחוּ כּוֹפֶר לַשָּׁב!

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּעַבְדָּא גַּנָּבָא.

עַד הָאִידָּנָא לָא גְּנַב, וְהַשְׁתָּא גָּנֵב?! עַד הָאִידָּנָא הֲוָה אֵימְתֵיהּ דְּרַבֵּיהּ עֲלֵיהּ, הַשְׁתָּא לֵית לֵיהּ אֵימְתָא דְּרַבֵּיהּ עֲלֵיהּ.

רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: בְּעֶבֶד שֶׁמָּסַר לוֹ רַבּוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית; עַד הָאִידָּנָא הֶיתֵּירָא, וְהַשְׁתָּא אִיסּוּרָא.

תָּא שְׁמַע: הַמַּנִּיחַ אֶת הַכַּד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּבָא אַחֵר וְנִתְקַל בָּהּ וּשְׁבָרָהּ – פָּטוּר. טַעְמָא דְּנִתְקַל בָּהּ, הָא שְׁבָרָהּ – חַיָּיב!

אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: הוּא הַדִּין אֲפִילּוּ שְׁבָרָהּ; וְהַאי דְּקָתָנֵי ״נִתְקַל״ – אַיְּידֵי דְּקָבָעֵי לְמִיתְנֵי סֵיפָא: אִם הוּזַּק – בַּעַל חָבִית חַיָּיב בְּנִזְקוֹ, דְּדַוְקָא נִתְקַל אֲבָל שָׁבַר לָא, דְּהוּא אַזֵּיק נַפְשֵׁיהּ; קָתָנֵי רֵישָׁא נִתְקַל.

תָּא שְׁמַע: ״וְקַצֹּתָה אֶת כַּפָּהּ״ – מָמוֹן. מַאי, לָאו בְּשֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַצִּיל עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר? לֹא, שֶׁיְּכוֹלָה לְהַצִּיל עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר.

אֲבָל אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַצִּיל עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר – פְּטוּרָה? אִי הָכִי, אַדְּתָנֵי סֵיפָא: ״וְשָׁלְחָה יָדָהּ״ – פְּרָט לִשְׁלִיחַ בֵּית דִּין; לִפְלוֹג וְלִתְנֵי בְּדִידַהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּשֶׁיְּכוֹלָה לְהַצִּיל עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר, אֲבָל אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַצִּיל עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר – פְּטוּרָה!

הָכִי נָמֵי קָאָמַר: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּשֶׁיְּכוֹלָה לְהַצִּיל עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר, אֲבָל אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַצִּיל עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר – נַעֲשָׂה יָדָהּ כִּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין, וּפְטוּרָה.

תָּא שְׁמַע: הֲרֵי שֶׁהָיְתָה דֶּרֶךְ הָרַבִּים עוֹבֶרֶת בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ; נְטָלָהּ, וְנָתַן לָהֶם מִן הַצַּד – מַה שֶּׁנָּתַן נָתַן, וְשֶׁלּוֹ לֹא הִגִּיעוֹ.

וְאִי אָמְרַתְּ עָבֵיד אִינִישׁ דִּינָא לְנַפְשֵׁיהּ, לִנְקוֹט פַּזְרָא וְלִיתֵיב!

אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִתֵּן לָהֶם דֶּרֶךְ עֲקַלָּתוֹן.

רַב מְשַׁרְשְׁיָא אָמַר: בְּנוֹתֵן לָהֶם דֶּרֶךְ עֲקַלָּתוֹן.

רַב אָשֵׁי אָמַר: כֹּל מִן הַצַּד – דֶּרֶךְ עֲקַלָּתוֹן הוּא, קְרוֹבָה לָזֶה וּרְחוֹקָה לָזֶה.

אִי הָכִי, אַמַּאי שֶׁלּוֹ לֹא הִגִּיעוֹ? לֵימָא לְהוּ: שְׁקוּלוּ דִּידְכוּ, וְהַבוּ לִי דִּידִי!

מִשּׁוּם דְּרַב יְהוּדָה – דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: מֵיצַר שֶׁהֶחֱזִיקוּ בּוֹ רַבִּים – אָסוּר לְקַלְקְלוֹ.

תָּא שְׁמַע: בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהִנִּיחַ פֵּאָה מִצַּד אֶחָד, וּבָאוּ עֲנִיִּים וְנָטְלוּ מִצַּד אַחֵר – זֶה וָזֶה פֵּאָה. וְאִי אָמְרַתְּ עָבֵיד אִינִישׁ דִּינָא לְנַפְשֵׁיהּ, אַמַּאי זֶה וָזֶה פֵּאָה? לִנְקוֹט פַּזְרָא וְלִיתֵיב!

אָמַר רָבָא: מַאי ״זֶה וָזֶה פֵּאָה״ – לְפוֹטְרָן מִן הַמַּעֲשֵׂר.

כִּדְתַנְיָא: הַמַּפְקִיר אֶת כַּרְמוֹ, וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וּבְצָרוֹ – חַיָּיב בְּפֶרֶט וּבְעוֹלֵלוֹת וּבְשִׁכְחָה וּבְפֵאָה, וּפָטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר.

מַתְנִי׳ נִשְׁבְּרָה כַּדּוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהוּחְלַק אֶחָד בַּמַּיִם אוֹ שֶׁלָּקָה בְּחַרְסִית – חַיָּיב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּמִתְכַּוֵּין – חַיָּיב, בְּאֵינוֹ מִתְכַּוֵּין – פָּטוּר.

גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁטִּינְּפוּ כֵּלָיו בַּמַּיִם,

אֲבָל הוּא עַצְמוֹ – פָּטוּר; קַרְקַע עוֹלָם הִזִּיקַתּוּ.

כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר לִי: מִכְּדֵי אַבְנוֹ וְסַכִּינוֹ וּמַשָּׂאוֹ – מִבּוֹרוֹ לָמַדְנוּ, וְכוּלָּן אֲנִי קוֹרֵא בָּהֶן: ״שׁוֹר״ – וְלֹא אָדָם, ״חֲמוֹר״ – וְלֹא כֵּלִים.

וְהָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן קְטָלָא, אֲבָל לְעִנְיַן נְזָקִין – אָדָם חַיָּיב, וְכֵלִים פְּטוּרִין.

וְרַב – הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּאַפְקְרִינְהוּ, אֲבָל הֵיכָא דְּלָא אַפְקְרִינְהוּ – מָמוֹנוֹ הוּא.

מֵתִיב רַב אוֹשַׁעְיָא: ״וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר״; ״שׁוֹר״ – וְלֹא ״אָדָם״, ״חֲמוֹר״ – וְלֹא כֵּלִים. מִכָּאן אָמְרוּ: נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר וְכֵלָיו וְנִשְׁתַּבְּרוּ, חֲמוֹר וְכֵלָיו וְנִתְקָרְעוּ – חַיָּיב עַל הַבְּהֵמָה, וּפָטוּר עַל הַכֵּלִים. הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה – לְאַבְנוֹ וְסַכִּינוֹ וּמַשָּׂאוֹ שֶׁהִנִּיחָן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקוּ.

אַדְּרַבָּה, ״מָה דּוֹמֶה לָזֶה״ מִבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא מַאי דּוֹמֶה לָזֶה – אַבְנוֹ וְסַכִּינוֹ וּמַשָּׂאוֹ שֶׁהִנִּיחָן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקוּ.

לְפִיכָךְ, אִם הֵטִיחַ צְלוֹחִיתוֹ בְּאֶבֶן – חַיָּיב.

רֵישָׁא קַשְׁיָא לְרַב, וְסֵיפָא קַשְׁיָא לִשְׁמוּאֵל!

וּלְטַעְמָיךְ, תִּיקְשֵׁי לָךְ הִיא גּוּפָא – (קַשְׁיָא) רֵישָׁא פָּטוּר, וְסֵיפָא חַיָּיב!

אֶלָּא רַב מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ, וּשְׁמוּאֵל מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ.

רַב מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – כְּשֶׁהִפְקִירָן, אֲבָל לֹא הִפְקִירָן – חַיָּיב. לְפִיכָךְ הֵטִיחַ צְלוֹחִיתוֹ בְּאֶבֶן – חַיָּיב.

וּשְׁמוּאֵל מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ, הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ אַבְנוֹ סַכִּינוֹ וּמַשָּׂאוֹ – כְּבוֹרוֹ דָּמֵי; לְרַבִּי יְהוּדָה דִּמְחַיֵּיב עַל נִזְקֵי כֵלִים בְּבוֹר, לְפִיכָךְ הֵטִיחַ צְלוֹחִיתוֹ בְּאֶבֶן – חַיָּיב.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנִּתְקַל בָּאֶבֶן, וְנִשּׁוֹף בָּאֶבֶן. אֲבָל נִתְקַל בַּקַּרְקַע וְנִשּׁוֹף בָּאֶבֶן – פָּטוּר.

כְּמַאן – דְּלָא כְּרַבִּי נָתָן.

אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לָא תֵּימָא בְּנִתְקַל בָּאֶבֶן וְנִשּׁוֹף בָּאֶבֶן הוּא דְּמִחַיַּיב, אֲבָל נִתְקַל בַּקַּרְקַע וְנִשּׁוֹף בָּאֶבֶן – פָּטוּר; אֶלָּא אֲפִילּוּ נִתְקַל בַּקַּרְקַע וְנִשּׁוֹף בָּאֶבֶן – חַיָּיב. כְּמַאן – כְּרַבִּי נָתָן.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּמִתְכַּוֵּין חַיָּיב וְכוּ׳. הֵיכִי דָּמֵי מִתְכַּוֵּין?

אָמַר רַבָּה: בְּמִתְכַּוֵּין לְהוֹרִידָהּ לְמַטָּה מִכְּתֵיפוֹ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִכְּלָל דִּמְחַיֵּיב רַבִּי מֵאִיר אֲפִילּוּ נִפְשְׁרָה? אֲמַר לֵיהּ: אִין, מְחַיֵּיב הָיָה רַבִּי מֵאִיר אֲפִילּוּ אׇזְנָהּ בְּיָדוֹ.

אַמַּאי? אָנוּס הוּא, וְאוֹנֶס רַחֲמָנָא פַּטְרֵיהּ – דִּכְתִיב: ״וְלַנַּעֲרָה לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר״!

וְכִי תֵּימָא הָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן קְטָלָא, אֲבָל לְעִנְיַן נְזָקִין – חַיָּיב; וְהָתַנְיָא: נִשְׁבְּרָה כַּדּוֹ וְלֹא סִלְּקָהּ, נָפְלָה גְּמַלּוֹ וְלֹא הֶעֱמִידָה – רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב בְּהֶזֵּיקָן, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:

פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם, וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם.

וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי מֵאִיר, בְּאַבְנוֹ סַכִּינוֹ וּמַשָּׂאוֹ שֶׁהִנִּיחָן בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ, וְנָפְלוּ בְּרוּחַ מְצוּיָה וְהִזִּיקוּ – שֶׁהוּא חַיָּיב. וּמוֹדֶה רַבִּי מֵאִיר לְרַבָּנַן, בְּמַעֲלֵה קַנְקַנִּין עַל הַגָּג עַל מְנָת לְנַגְּבָן, וְנָפְלוּ בְּרוּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה וְהִזִּיקוּ – שֶׁהוּא פָּטוּר.

אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: בְּתַרְתֵּי פְּלִיגִי; פְּלִיגִי בִּשְׁעַת נְפִילָה, וּפְלִיגִי לְאַחַר נְפִילָה.

פְּלִיגִי בִּשְׁעַת נְפִילָה – בְּנִתְקָל פּוֹשֵׁעַ. מָר סָבַר: נִתְקָל פּוֹשֵׁעַ הוּא, וּמָר סָבַר: נִתְקַל לָאו פּוֹשֵׁעַ הוּא.

פְּלִיגִי לְאַחַר נְפִילָה – בְּמַפְקִיר נְזָקָיו; מָר סָבַר: מַפְקִיר נְזָקָיו חַיָּיב, וּמָר סָבַר: פָּטוּר.

וּמִמַּאי? מִדְּקָתָנֵי תַּרְתֵּי: הוּחְלַק אֶחָד בַּמַּיִם, אוֹ שֶׁלָּקָה בַּחַרְסִית. הַיְינוּ הָךְ! אֶלָּא לָאו הָכִי קָאָמַר – הוּחְלַק אֶחָד בַּמַּיִם בִּשְׁעַת נְפִילָה, אוֹ שֶׁלָּקָה בַּחַרְסִית לְאַחַר נְפִילָה.

וּמִדְּמַתְנִיתִין בְּתַרְתֵּי, בָּרַיְיתָא נָמֵי בְּתַרְתֵּי.

בִּשְׁלָמָא כַּדּוֹ – מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ אוֹ בִּשְׁעַת נְפִילָה, אוֹ לְאַחַר נְפִילָה. אֶלָּא גְּמַלּוֹ – בִּשְׁלָמָא לְאַחַר נְפִילָה, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּמַפְקִיר נִבְלָתוֹ. אֶלָּא בִּשְׁעַת נְפִילָה, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ?

אָמַר רַב אַחָא: כְּגוֹן דְּעַבְּרַהּ (בְּמַיָּא) דֶּרֶךְ שְׂרַעְתָּא דְנַהֲרָא.

הֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּאִיכָּא דַּרְכָּא אַחֲרִינָא – פּוֹשֵׁעַ הוּא! וְאִי דְּלֵיכָּא דַּרְכָּא אַחֲרִינָא – אָנוּס הוּא!

אֶלָּא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דְּאִתְּקִיל, וְאִתְּקִילָה בֵּיהּ גַּמְלָא.

מַפְקִיר נְזָקָיו – מַאי מִתְכַּוֵּין אִיכָּא?

אָמַר רַב יוֹסֵף: בְּמִתְכַּוֵּין לִזְכּוֹת בַּחֲרָסֶיהָ. וְכֵן אָמַר רַב אָשֵׁי: בְּמִתְכַּוֵּין לִזְכּוֹת בַּחֲרָסֶיהָ.

רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: בִּשְׁעַת נְפִילָה מַחְלוֹקֶת.

אֲבָל לְאַחַר נְפִילָה מַאי – דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר? וְהָא אִיכָּא רַבִּי מֵאִיר דִּמְחַיֵּיב! אֶלָּא מַאי – דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָּיב? וְהָא אִיכָּא רַבָּנַן דְּפָטְרִי!

אֶלָּא מַאי ״בִּשְׁעַת נְפִילָה״ – אַף בִּשְׁעַת נְפִילָה, וְקָמַשְׁמַע לַן כִּדְאַבָּיֵי.

וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לְאַחַר נְפִילָה מַחְלוֹקֶת.

אֲבָל בִּשְׁעַת נְפִילָה מַאי – דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר? וְהָא מִדְּקָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְקַמַּן: לָא תֵּימָא מַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר נִתְקָל פּוֹשֵׁעַ הוּא; מִכְּלָל דְּרַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב!

אֶלָּא מַאי – דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָּיב? וְהָא מִדְּקָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְקַמַּן: לָא תֵּימָא מַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר נִתְקָל פּוֹשֵׁעַ הוּא; מִכְּלָל דְּפָטְרִי רַבָּנַן!

אֶלָּא הָא קָא מַשְׁמַע לַן – דְּמַפְקִיר נְזָקָיו דְּהָכָא הוּא דְּפָטְרִי רַבָּנַן, דְּאָנוּס הוּא; אֲבָל מַפְקִיר נְזָקָיו דְּעָלְמָא – מְחַיְּיבִי.

אִיתְּמַר: מַפְקִיר נְזָקָיו; רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר – חַד אָמַר: חַיָּיב, וְחַד אָמַר: פָּטוּר.

לֵימָא מַאן דִּמְחַיֵּיב – כְּרַבִּי מֵאִיר, וּמַאן דְּפָטַר – כְּרַבָּנַן?

אַלִּיבָּא דְּרַבִּי מֵאִיר – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי, כִּי פְּלִיגִי – אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן. מַאן דְּפָטַר – כְּרַבָּנַן; וּמַאן דִּמְחַיֵּיב אָמַר לָךְ: אֲנָא דַּאֲמַרִי – אֲפִילּוּ לְרַבָּנַן, עַד כָּאן לָא פָּטְרִי רַבָּנַן, אֶלָּא בְּמַפְקִיר נְזָקָיו דְּהָכָא, מִשּׁוּם דְּאָנוּס הוּא; אֲבָל מַפְקִיר נְזָקָיו דְּעָלְמָא – מְחַיְּיבִי.

תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי אֶלְעָזָר הוּא דְּאָמַר חַיָּיב – דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: שְׁנֵי דְּבָרִים אֵינָן בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל אָדָם, וַעֲשָׂאָן הַכָּתוּב כְּאִילּוּ הֵן בִּרְשׁוּתוֹ; וְאֵלּוּ הֵן: בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְחָמֵץ מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה. תִּסְתַּיֵּים.

וּמִי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הָכִי? וְהָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אִיפְּכָא! דִּתְנַן: הַהוֹפֵךְ אֶת הַגָּלָל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהוּזַּק בָּהֶן אַחֵר – חַיָּיב בְּנִזְקוֹ. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנִּתְכַּוֵּין לִזְכּוֹת בָּהֶן, אֲבָל לֹא נִתְכַּוֵּין לִזְכּוֹת בָּהֶן – פָּטוּר. אַלְמָא מַפְקִיר נְזָקָיו – פָּטוּר!

אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: שֶׁהֶחְזִירָהּ לִמְקוֹמָהּ. אָמַר רָבִינָא: מָשָׁל דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לָמָּה הַדָּבָר דּוֹמֶה – לְמוֹצֵא בּוֹר מְגוּלֶּה, וְכִסָּהוּ, וְחָזַר וְגִילָּהוּ.

אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי לְרָבִינָא: מִי דָּמֵי?! הָתָם – לָא אִסְתַּלֻּק לְהוּ מַעֲשֵׂה רִאשׁוֹן, הָכָא – אִסְתַּלֻּק לְהוּ מַעֲשֵׂה רִאשׁוֹן.

הָא לָא דָּמֵי אֶלָּא לְמוֹצֵא בּוֹר מְגוּלָּה, וּטְמָמָהּ וְחָזַר וַחֲפָרָהּ – דְּאִסְתַּלִּקוּ לְהוּ מַעֲשֵׂה רִאשׁוֹן, וְקָיְימָא לַהּ בִּרְשׁוּתוֹ!

אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: כְּשֶׁהֲפָכָהּ לְפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה.

וּמַאי דּוּחְקֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר לְאוֹקֹמַיהּ כְּגוֹן שֶׁהֲפָכָהּ לְפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה – וְטַעְמָא דְּכִי נִתְכַּוֵּין לִזְכּוֹת בָּהּ, הָא אֵין מִתְכַּוֵּין לִזְכּוֹת בָּהּ – לָא? לוֹקְמַהּ לְמַעְלָה מִשְּׁלֹשָׁה, וְאַף עַל גַּב דְּלָא נִתְכַּוֵּין לִזְכּוֹת בָּהּ – חַיָּיב!

אָמַר רָבָא: מַתְנִיתִין קְשִׁיתֵיהּ – מַאי אִרְיָא ״הָפַךְ״? לִתְנֵי ״הִגְבִּיהַּ״! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ, כֹּל ״הָפַךְ״ – לְמַטָּה מִשְּׁלֹשָׁה הוּא.

וּמִדְּרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר חַיָּיב, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר פָּטוּר.

וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי?! וְהָתְנַן: הַמַּצְנִיעַ אֶת הַקּוֹץ וְאֶת הַזְּכוּכִית; וְהַגּוֹדֵר גְּדֵרוֹ בְּקוֹצִים; וְגָדֵר שֶׁנָּפַל לִרְשׁוּת הָרַבִּים; וְהוּזַּק בָּהֶן אַחֵר – חַיָּיב בְּנִזְקוֹ.

וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּמַפְרִיחַ, אֲבָל בִּמְצַמְצֵם – פָּטוּר. מְצַמְצֵם מַאי טַעְמָא פָּטוּר – לָאו מִשּׁוּם דְּהָוְיָא לֵיהּ בּוֹר בִּרְשׁוּתוֹ? מִכְּלַל דְּחִיּוּבָא דְבוֹר – בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הוּא; אַלְמָא מַפְקִיר נְזָקָיו חַיָּיב!

לָא, לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ: מַפְקִיר נְזָקָיו פָּטוּר; וּמְצַמְצֵם מַאי טַעְמָא פָּטוּר – מִשּׁוּם דְּאִתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: לְפִי שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם לְהִתְחַכֵּךְ בַּכְּתָלִים.

וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה, וּתְנַן: הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר וָמֵת – חַיָּיב!

אֶלָּא לְעוֹלָם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חַיָּיב.

וּמִדְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חַיָּיב – רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר פָּטוּר?! וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר

מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כּוּ׳!

לָא קַשְׁיָא; הָא דִידֵיהּ. הָא דְרַבֵּיהּ.

מַתְנִי׳ הַשּׁוֹפֵךְ מַיִם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהוּזַּק בָּהֶן אַחֵר – חַיָּיב בְּנִזְקוֹ. הַמַּצְנִיעַ אֶת הַקּוֹץ וְאֶת הַזְּכוּכִית; וְהַגּוֹדֵר אֶת גְּדֵרוֹ בְּקוֹצִים; וְגָדֵר שֶׁנָּפַל לִרְשׁוּת הָרַבִּים; וְהוּזְּקוּ בָּהֶן אֲחֵרִים – חַיָּיב בְּנִזְקָן.

גְּמָ׳ אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּנִטְנְפוּ כֵּלָיו בְּמַיִם, אֲבָל הוּא עַצְמוֹ – פָּטוּר; קַרְקַע עוֹלָם הִזִּיקַתּוּ.

אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא לְרַב: לֹא יְהֵא אֶלָּא כְּרִפְשׁוֹ!

מִי סָבְרַתְּ דְּלָא תַּמּוּ מַיָּא?! בִּדְתַמּוּ מַיָּא.

וְתַרְתֵּי לְמָה לִי?

חֲדָא בִּימוֹת הַחַמָּה, וַחֲדָא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.

דְּתַנְיָא: כׇּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ פּוֹתְקִין בִּיבוֹתֵיהֶן וְגוֹרְפִין מְעָרוֹתֵיהֶן – בִּימוֹת הַחַמָּה אֵין לָהֶן רְשׁוּת, וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים יֵשׁ לָהֶם רְשׁוּת. וְאַף עַל פִּי שֶׁבִּרְשׁוּת – אִם הִזִּיקוּ, חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם.

הַמַּצְנִיעַ אֶת הַקּוֹץ [וְכוּ׳]. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מַפְרִיחַ, אֲבָל מְצַמְצֵם לָא. מַאי טַעְמָא פָּטוּר? אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: לְפִי שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם לְהִתְחַכֵּךְ בַּכְּתָלִים.

תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּצְנִיעַ קוֹצוֹתָיו וּזְכוּכִיּוֹתָיו לְתוֹךְ כּוֹתֶל שֶׁל חֲבֵירוֹ, וּבָא בַּעַל כּוֹתֶל וְסָתַר כּוֹתְלוֹ וְנָפַל לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהִזִּיקוּ – חַיָּיב הַמַּצְנִיעַ.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּכוֹתֶל רָעוּעַ, אֲבָל בְּכוֹתֶל בָּרִיא – הַמַּצְנִיעַ פָּטוּר, וְחַיָּיב בַּעַל הַכּוֹתֶל.

אָמַר רָבִינָא, זֹאת אוֹמֶרֶת: הַמְכַסָּה בּוֹרוֹ בְּדׇלְיוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, וּבָא בַּעַל דְּלִי וְנָטַל דׇּלְיוֹ – חַיָּיב בַּעַל הַבּוֹר.

פְּשִׁיטָא!

מַהוּ דְּתֵימָא: הָתָם הוּא דְּלָא הֲוִי יָדַע לֵיהּ – דְּלוֹדְעֵיהּ; אֲבָל הָכָא, דְּיָדַע לֵיהּ, הֲוָה לֵיהּ לְאוֹדוֹעֵיהּ; קָא מַשְׁמַע לַן.

תָּנוּ רַבָּנַן: חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מַצְנִיעִים קוֹצוֹתֵיהֶם וּזְכוּכִיּוֹתֵיהֶם בְּתוֹךְ שְׂדוֹתֵיהֶן, וּמַעֲמִיקִים לָהֶן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעַכֵּב הַמַּחֲרֵישָׁה.

רַב שֵׁשֶׁת שָׁדֵי לְהוּ בְּנוּרָא. רָבָא שָׁדֵי לְהוּ בְּדִגְלַת.

אָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמֶהֱוֵי חֲסִידָא – לְקַיֵּים מִילֵּי דִּנְזִיקִין. רָבָא אָמַר: מִילֵּי דְאָבוֹת. וְאָמְרִי לַהּ: מִילֵּי דִּבְרָכוֹת.

מַתְנִי׳ הַמּוֹצִיא אֶת תִּבְנוֹ וְקַשּׁוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים לִזְבָלִים, וְהוּזַּק בָּהֶן אַחֵר – חַיָּיב בְּנִזְקוֹ, וְכׇל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כׇּל הַמְקַלְקְלִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקוּ – חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם, וְכׇל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה.

הַהוֹפֵךְ אֶת הַגָּלָל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהוּזַּק בָּהֶן אַחֵר – חַיָּיב בְּנִזְקוֹ.

גְּמָ׳ לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה?

דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּשְׁעַת הוֹצָאַת זְבָלִים, אָדָם מוֹצִיא זִבְלוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְצוֹבְרוֹ כׇּל שְׁלֹשִׁים יוֹם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִישּׁוֹף בְּרַגְלֵי אָדָם וּבְרַגְלֵי בְּהֵמָה. שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִנְחִיל יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָאָרֶץ.

אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה, מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה שֶׁאִם הִזִּיק – מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיק.

וְהָתְנַן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּנֵר חֲנוּכָּה – פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת. מַאי, לָאו מִשּׁוּם רְשׁוּת בֵּית דִּין?

לָא, מִשּׁוּם רְשׁוּת מִצְוָה. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּנֵר חֲנוּכָּה – פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רְשׁוּת מִצְוָה.

תָּא שְׁמַע: כׇּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ מוּתָּרִין לְקַלְקֵל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – אִם הִזִּיקוּ, חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם; וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר!

אָמַר רַב נַחְמָן: מַתְנִיתִין – שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הוֹצָאַת זְבָלִים, וְרַבִּי יְהוּדָה הִיא.

רַב אָשֵׁי אָמַר:

״תִּבְנוֹ וְקַשּׁוֹ״ תְּנַן, מִשּׁוּם דְּמַשְׁרְקִי.

כׇּל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה. אָמַר רַב: בֵּין בְּגוּפָן, בֵּין בְּשִׁבְחָן. וּזְעֵירִי אָמַר: בְּשִׁבְחָן אֲבָל לֹא בְּגוּפָן.

בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַב סָבַר: קָנְסוּ גּוּפָן מִשּׁוּם שִׁבְחָן, וּזְעֵירִי סָבַר: לֹא קָנְסוּ גּוּפָן מִשּׁוּם שִׁבְחָן.

תְּנַן: הַהוֹפֵךְ אֶת הַגָּלָל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהוּזַּק בָּהֶן אַחֵר – חַיָּיב בְּנִזְקוֹ. וְאִילּוּ ״כׇּל הַקּוֹדֵם זָכָה״ לָא קָתָנֵי!

תְּנָא לְרֵישָׁא, וְהוּא הַדִּין לְסֵיפָא.

וְהָא תָּנֵי עֲלַהּ: אֲסוּרִין מִשּׁוּם גָּזֵל!

כִּי קָתָנֵי ״אֲסוּרִין מִשּׁוּם גָּזֵל״ – אַכּוּלַּהּ מַתְנִיתִין קָאֵי, לְאוֹתוֹ שֶׁקָּדַם וְזָכָה.

וְהָא לָא קָתָנֵי הָכִי, דִּתְנַן: הַמּוֹצִיא תִּבְנוֹ וְקַשּׁוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים לִזְבָלִים, וְהוּזַּק בָּהֶן אַחֵר – חַיָּיב בְּנִזְקוֹ, וְכׇל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה, וּמוּתָּר מִשּׁוּם גָּזֵל. וְהַהוֹפֵךְ אֶת הַגָּלָל לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהוּזַּק בָּהֶן אַחֵר – חַיָּיב, וְאָסוּר מִשּׁוּם גָּזֵל!

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: גָּלָל קָרָמֵית?! דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֶׁבַח – קָנְסוּ גּוּפוֹ מִשּׁוּם שִׁבְחוֹ, דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ שֶׁבַח – לֹא קָנְסוּ.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר קָנְסוּ גּוּפָן מִשּׁוּם שִׁבְחָן; לְאַלְתַּר קָנְסִינַן, אוֹ לְכִי מַיְיתִי שְׁבָחָא קָנְסִינַן?

תָּא שְׁמַע, מִדְּקָאָיְירִינַן גָּלָל!

וְתִסְבְּרָא?! כִּי אַיְירִינַן גָּלָל – מִיקַּמֵּי דִּלְשַׁנֵּי רַב נַחְמָן; לְבָתַר דְּשַׁנִּי רַב נַחְמָן – מִי אִיכָּא לְמִירְמֵא גָּלָל כְּלָל?

לֵימָא כְּתַנָּאֵי: שְׁטָר שֶׁכָּתוּב בּוֹ רִבִּית – קוֹנְסִין אוֹתוֹ, וְאֵינוֹ גּוֹבֶה לֹא אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא אֶת הָרִבִּית; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן, אֲבָל לֹא אֶת הָרִבִּית. לֵימָא רַב דְּאָמַר כְּרַבִּי מֵאִיר, וּזְעֵירִי דְּאָמַר כְּרַבָּנַן?

אָמַר לְךָ רַב: אֲנָא דַּאֲמַרִי – אֲפִילּוּ לְרַבָּנַן, עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן הָתָם, אֶלָּא קֶרֶן דִּבְהֶתֵּירָא. אֲבָל הָכָא, קֶרֶן גּוּפָא קָמַזֵּיק.

וּזְעֵירִי אָמַר לָךְ: אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְרַבִּי מֵאִיר – עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר הָתָם, אֶלָּא דְּמִשְּׁעַת כְּתִיבָה דַּעֲבַד לֵיהּ שׂוּמָא; אֲבָל הָכָא – מִי יֵימַר דְּמַזֵּיק?

לֵימָא כְּהָנֵי תַּנָּאֵי: הַמּוֹצִיא תִּבְנוֹ וְקַשּׁוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים לִזְבָלִים, וְהוּזַּק בָּהֶן אַחֵר – חַיָּיב בְּנִזְקוֹ, וְכׇל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה, וַאֲסוּרִין מִשּׁוּם גָּזֵל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כׇּל הַמְקַלְקְלִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקוּ – חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם, וְכׇל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה, וּמוּתָּרִין מִשּׁוּם גָּזֵל.

הָא גוּפָא קַשְׁיָא – אָמְרַתְּ כׇּל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה, וַהֲדַר קָאָמַר אֲסוּרִין מִשּׁוּם גָּזֵל! אֶלָּא לָאו הָכִי קָאָמַר: וְכׇל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה – בְּשִׁבְחָן, וַאֲסוּרִין מִשּׁוּם גָּזֵל – אַגּוּפָן; וַאֲתָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לְמֵימַר: אֲפִילּוּ גּוּפָן נָמֵי – כׇּל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה!

לִזְעֵירִי – וַדַּאי תַּנָּאֵי הִיא. לְרַב – מִי לֵימָא תַּנָּאֵי הִיא?

אָמַר לְךָ רַב: דְּכוּלֵּי עָלְמָא – קָנְסוּ גּוּפָן מִשּׁוּם שִׁבְחָן; וְהָכָא, בַּהֲלָכָה וְאֵין מוֹרִין כֵּן קָא מִיפַּלְגִי – דְּאִתְּמַר, רַב הוּנָא אָמַר רַב: הֲלָכָה, וְאֵין מוֹרִין כֵּן. רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר: הֲלָכָה, וּמוֹרִין כֵּן.

אִינִי?! וְהָא רַב הוּנָא אַפְקַר חוּשְׁלֵי, רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אַפְקַר

סְלִיקוּסְתָּא!

בִּשְׁלָמָא רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה – כִּשְׁמַעְתֵּיהּ. אֶלָּא רַב הוּנָא, לֵימָא הֲדַר בֵּיהּ?

הָנְהוּ – מוּתְרִין הֲווֹ.

מַתְנִי׳ שְׁנֵי קַדָּרִין שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין זֶה אַחַר זֶה, וְנִתְקַל הָרִאשׁוֹן וְנָפַל, וְנִתְקַל הַשֵּׁנִי בָּרִאשׁוֹן – הָרִאשׁוֹן חַיָּיב בְּנִזְקֵי שֵׁנִי.

גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָא תֵּימָא מַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר: נִתְקָל פּוֹשֵׁעַ הוּא – וְחַיָּיב; אֶלָּא אֲפִילּוּ לְרַבָּנַן, דְאָמְרִי אָנוּס הוּא, וּפָטוּר – הָכָא חַיָּיב; שֶׁהָיָה לוֹ לַעֲמוֹד, וְלֹא עָמַד.

רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא לֹא הָיָה לוֹ לַעֲמוֹד; הָיָה לוֹ לְהַזְהִיר, וְלֹא הִזְהִיר.

וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כֵּיוָן דְּלֹא הָיָה לוֹ לַעֲמוֹד – לֹא הָיָה לוֹ לְהַזְהִיר; דִּטְרִיד.

תְּנַן: הָיָה בַּעַל קוֹרָה רִאשׁוֹן וּבַעַל חָבִית אַחֲרוֹן, נִשְׁבְּרָה חָבִית בַּקּוֹרָה – פָּטוּר, וְאִם עָמַד בַּעַל קוֹרָה – חַיָּיב.

מַאי, לָאו שֶׁעָמַד לְכַתֵּף – דְּאוֹרְחֵיהּ הוּא, וְקָתָנֵי חַיָּיב, דַּהֲוָה לֵיהּ לְהַזְהִיר?

לֹא, כְּשֶׁעָמַד לָפוּשׁ.

אֲבָל עָמַד לְכַתֵּף מַאי, פָּטוּר? אַדְּתָנֵי סֵיפָא: וְאִם אָמַר לוֹ לְבַעַל חָבִית ״עֲמוֹד״ – פָּטוּר, לִפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידַהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – כְּשֶׁעָמַד לָפוּשׁ, אֲבָל עָמַד לְכַתֵּף – פָּטוּר!

הָא קָא מַשְׁמַע לַן – דְּאַף עַל גַּב דְּעָמַד לָפוּשׁ, כִּי קָאָמַר לוֹ לְבַעַל חָבִית: ״עֲמוֹד״ – פָּטוּר.

תָּא שְׁמַע: הַקַּדָּרִין וְהַזַּגָּגִין שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין זֶה אַחַר זֶה; נִתְקַל הָרִאשׁוֹן וְנָפַל, וְנִתְקַל הַשֵּׁנִי בָּרִאשׁוֹן, וְהַשְּׁלִישִׁי בַּשֵּׁנִי – רִאשׁוֹן חַיָּיב בְּנִזְקֵי שֵׁנִי, וְשֵׁנִי חַיָּיב בְּנִזְקֵי שְׁלִישִׁי. וְאִם מֵחֲמַת רִאשׁוֹן נָפְלוּ – רִאשׁוֹן חַיָּיב בְּנִזְקֵי כּוּלָּם. וְאִם הִזְהִירוּ זֶה אֶת זֶה – פְּטוּרִין. מַאי, לָאו שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶן לַעֲמוֹד?

לֹא, שֶׁהָיָה לָהֶן לַעֲמוֹד.

אֲבָל לֹא הָיָה לָהֶם לַעֲמוֹד מַאי, פָּטוּר? אִי הָכִי, אַדְּתָנֵי סֵיפָא: אִם הִזְהִירוּ זֶה אֶת זֶה – פָּטוּר; לִפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידַהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – שֶׁהָיָה לָהֶן לַעֲמוֹד, אֲבָל לֹא הָיָה לָהֶן לַעֲמוֹד – פְּטוּרִין!

הָא קָא מַשְׁמַע לַן – דְּאַף עַל גַּב דְּהָיָה לָהֶן לַעֲמוֹד, כִּי הִזְהִירוּ זֶה אֶת זֶה – פְּטוּרִין.

אָמַר רָבָא: רִאשׁוֹן חַיָּיב בְּנִזְקֵי שֵׁנִי – בֵּין בְּנִזְקֵי גוּפוֹ, בֵּין בְּנִזְקֵי מָמוֹנוֹ. שֵׁנִי חַיָּיב בְּנִזְקֵי שְׁלִישִׁי – בְּנִזְקֵי גוּפוֹ, אֲבָל לֹא בְּנִזְקֵי מָמוֹנוֹ.

מִמָּה נַפְשָׁךְ? אִי נִתְקָל פּוֹשֵׁעַ הוּא – שֵׁנִי נָמֵי לִיחַיַּיב! אִי נִתְקָל לָאו פּוֹשֵׁעַ הוּא – אֲפִילּוּ רִאשׁוֹן נָמֵי לִיפְּטַר!

רִאשׁוֹן – וַדַּאי פּוֹשֵׁעַ הוּא. שְׁנִי – אַגּוּפוֹ מִחַיַּיב, דְּהָיָה לוֹ לַעֲמוֹד וְלֹא עָמַד. אַמָּמוֹנוֹ פָּטוּר, דְּאָמַר לֵיהּ: הַאי בֵּירָא – לָאו אֲנָא כְּרִיתֵיהּ.

מֵיתִיבִי: כּוּלָּן חַיָּיבִין עַל נִזְקֵי גּוּפָן, וּפְטוּרִין עַל נִזְקֵי מָמוֹנָן. מַאי, לָאו אֲפִילּוּ רִאשׁוֹן?

לָא, לְבַר מֵרִאשׁוֹן. וְהָא ״כּוּלָּם״ קָתָנֵי! אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: ״כּוּלָּן״ – הַנִּיזָּקִין.

הַאי מַאי? אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אֲפִילּוּ רִאשׁוֹן – הַיְינוּ דְּקָתָנֵי ״כּוּלָּן״; אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לְבַר מֵרִאשׁוֹן, מַאי ״כּוּלָּן״? לִיתְנֵי ״הַנִּיזָּקִין״!

אֶלָּא אָמַר רָבָא: רִאשׁוֹן חַיָּיב – בֵּין בְּנִזְקֵי גוּפוֹ דְּשֵׁנִי, בֵּין בְּנִזְקֵי מָמוֹנוֹ דְּשֵׁנִי; וְשֵׁנִי חַיָּיב בְּנִזְקֵי שְׁלִישִׁי – בְּנִזְקֵי גוּפוֹ, אֲבָל לֹא בְּנִזְקֵי מָמוֹנוֹ. מַאי טַעְמָא? דְּהָוֵה לֵיהּ בּוֹר, וְלֹא מָצִינוּ בּוֹר שֶׁחִיֵּיב בּוֹ אֶת הַכֵּלִים.

הָנִיחָא לִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: כֹּל תַּקָּלָה – בּוֹר הוּא; אֶלָּא לְרַב, דְּאָמַר: אִי אַפְקְרֵיהּ אִין, אִי לָא לָא; מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

לְעוֹלָם – כִּדְאָמַר מֵעִיקָּרָא, וּדְקַשְׁיָא לָךְ ״כּוּלָּן חַיָּיבִין״ – תַּרְגְּמַהּ רַב אַדָּא בַּר מִנְיוֹמֵי קַמֵּיהּ דְּרָבִינָא: שֶׁהוּזְּקוּ כֵּלִים בְּכֵלִים.

אָמַר מָר: אִם מֵחֲמַת רִאשׁוֹן נָפְלוּ – רִאשׁוֹן חַיָּיב בְּנִזְקֵי כוּלָּם. מֵחֲמַת רִאשׁוֹן הֵיכִי נָפֵיל? רַב פָּפָּא אָמַר: דְּפַסְקֵהּ לְאוֹרְחֵיהּ כְּשִׁלְדָּא. רַב זְבִיד אָמַר: כְּחוּטְרָא דְסַמְיוּתָא.

מַתְנִי׳ זֶה בָּא בְּחָבִיתוֹ וְזֶה בָּא בְּקוֹרָתוֹ, נִשְׁבְּרָה כַּדּוֹ שֶׁל זֶה בְּקוֹרָתוֹ שֶׁל זֶה – פָּטוּר; שֶׁלָּזֶה רְשׁוּת לְהַלֵּךְ, וְלָזֶה רְשׁוּת לְהַלֵּךְ.

הָיָה בַּעַל הַקּוֹרָה רִאשׁוֹן וּבַעַל חָבִית אַחֲרוֹן; נִשְׁבְּרָה חָבִית בְּקוֹרָה – פָּטוּר בַּעַל הַקּוֹרָה.

וְאִם עָמַד בַּעַל קוֹרָה – חַיָּיב. וְאִם אָמַר לְבַעַל חָבִית ״עֲמוֹד״ – פָּטוּר.

הָיָה בַּעַל חָבִית רִאשׁוֹן וּבַעַל קוֹרָה אַחֲרוֹן; נִשְׁבְּרָה חָבִית בַּקּוֹרָה – חַיָּיב. וְאִם עָמַד בַּעַל חָבִית – פָּטוּר. וְאִם אָמַר לְבַעַל קוֹרָה: ״עֲמוֹד״ – חַיָּיב. וְכֵן זֶה בָּא בְּנֵרוֹ וְזֶה בְּפִשְׁתָּנוֹ.

גְּמָ׳ בְּעָא מִינֵּיהּ רַבָּהּ בַּר נָתָן מֵרַב הוּנָא: הַמַּזִּיק אֶת אִשְׁתּוֹ בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, מַהוּ? כֵּיוָן דְּבִרְשׁוּת קָעָבֵיד – פָּטוּר, אוֹ דִילְמָא, אִיבְּעִי לֵיהּ לְעַיּוֹנֵי?

אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: שֶׁלָּזֶה רְשׁוּת לְהַלֵּךְ, וְלָזֶה רְשׁוּת לְהַלֵּךְ.

אָמַר רָבָא: קַל וָחוֹמֶר. וּמָה יַעַר – שֶׁזֶּה לִרְשׁוּתוֹ נִכְנָס וְזֶה לִרְשׁוּתוֹ נִכְנָס, נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁנִּכְנַס לִרְשׁוּת חֲבֵירוֹ – וְחַיָּיב; זֶה, שֶׁלִּרְשׁוּת חֲבֵירוֹ נִכְנַס, לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?

אֶלָּא הָא קָתָנֵי שֶׁלָּזֶה רְשׁוּת לְהַלֵּךְ וְלָזֶה רְשׁוּת לְהַלֵּךְ!

הָתָם – תַּרְוַיְיהוּ כַּהֲדָדֵי נִינְהוּ; הָכָא – אִיהוּ קָעָבֵיד מַעֲשֶׂה.

וְהִיא לָא?! וְהָכְתִיב: ״וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם״!

הֲנָאָה – לְתַרְוַיְיהוּ אִית לְהוּ, אִיהוּ מַעֲשֶׂה הוּא דְּקָעָבֵיד.

הָיָה בַּעַל קוֹרָה רִאשׁוֹן כּוּ׳. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: שְׁתֵּי פָּרוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אַחַת רְבוּצָה וְאַחַת מְהַלֶּכֶת; בָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת בָּרְבוּצָה – פְּטוּרָה. בָּעֲטָה רְבוּצָה בַּמְּהַלֶּכֶת – חַיֶּיבֶת.

לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: הָיָה בַּעַל קוֹרָה רִאשׁוֹן וּבַעַל חָבִית אַחֲרוֹן, נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית בַּקוֹרָה – פָּטוּר. וְאִם עָמַד בַּעַל קוֹרָה – חַיָּיב. וְהָא הָכָא, דְּכִרְבוּצָה בַּמְּהַלֶּכֶת דָּמֵי, וְקָתָנֵי חַיָּיב.

וְתִסְבְּרָא?! הָא סַיֹּיעֵי בָּעֲיָא; לָא מִסָּתְיָיא דְּלָא מְסַיְּיעִי, אֶלָּא מִקְשָׁה נָמֵי קַשְׁיָא! טַעְמָא דְּבָעֲטָה, הָא הוּזְּקָה מִמֵּילָא – פָּטוּר; וְהָא מַתְנִיתִין דְּמִמֵּילָא, וְקָתָנֵי חַיָּיב.

מַתְנִיתִין – דִּפְסַקָה לְאוֹרְחָא כְּשִׁלְדָּא; הָכָא – כְּגוֹן דִּרְבַעָה בְּחַד גִּיסָא, אִיבְּעִי לַהּ לְסַגּוֹיֵי בְּאִידַּךְ גִּיסָא.

אֶלָּא סֵיפָא דְּמַתְנִיתִין מְסַיַּיע לֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ – דְּקָתָנֵי: הָיָה בַּעַל חָבִית רִאשׁוֹן וּבַעַל קוֹרָה אַחֲרוֹן, נִשְׁבְּרָה חָבִית בַּקּוֹרָה – חַיָּיב. וְאִם עָמַד בַּעַל חָבִית – פָּטוּר. וְהָא הָכָא, דְּכִמְהַלֶּכֶת בָּרְבוּצָה דָּמֵי, וְקָתָנֵי פָּטוּר.

מַתְנִיתִין – דְּכִי אוֹרְחֵיהּ קָא מְסַגֵּי; הָכָא – אָמְרָה לַהּ: נְהִי דְּאִית לִךְ רְשׁוּת לְסַגּוֹיֵי עֲלַי, לְבַעוֹטֵי בִּי לֵית לִךְ רְשׁוּתָא.

מַתְנִי׳ שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אֶחָד רָץ וְאֶחָד מְהַלֵּךְ, אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם רָצִין, וְהִזִּיקוּ זֶה אֶת זֶה – שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִין.

גְּמָ׳ מַתְנִיתִין דְּלָא כְּאִיסִי בֶּן יְהוּדָה. דְּתַנְיָא, אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: רָץ – חַיָּיב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְשׁוּנֶּה. וּמוֹדֶה אִיסִי בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁהוּא פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁרָץ בִּרְשׁוּת.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּאִיסִי בֶּן יְהוּדָה. וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה, וּתְנַן: אֶחָד רָץ וְאֶחָד מְהַלֵּךְ, אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם רָצִין – פְּטוּרִין!

מַתְנִיתִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.

מִמַּאי? מִדְּקָתָנֵי: אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם רָצִין – פְּטוּרִין. הָא תּוּ לְמָה לִי? הַשְׁתָּא אֶחָד רָץ וְאֶחָד מְהַלֵּךְ – פָּטוּר, שְׁנֵיהֶם רָצִין מִיבַּעְיָא? אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: אֶחָד רָץ וְאֶחָד מְהַלֵּךְ – פָּטוּר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אֲבָל בַּחוֹל – אֶחָד רָץ וְאֶחָד מְהַלֵּךְ, חַיָּיב. שְׁנֵיהֶם רָצִין – אֲפִילּוּ בַּחוֹל פְּטוּרִין.

אָמַר מָר: וּמוֹדֶה אִיסִי בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁהוּא פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁרָץ בִּרְשׁוּת. בְּעֶרֶב שַׁבָּת מַאי בִּרְשׁוּת אִיכָּא?

כִּדְרַבִּי חֲנִינָא – דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא:

״בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת כַּלָּה מַלְכְּתָא״. וְאָמְרִי לַהּ: ״לִקְרַאת שַׁבָּת – כַּלָּה מַלְכְּתָא״. רַבִּי יַנַּאי מִתְעַטֵּף וְקָאֵי, וְאָמַר: ״בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה״.

מַתְנִי׳ הַמְבַקֵּעַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד; בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הָרַבִּים; בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד אַחֵר, חַיָּיב.

גְּמָ׳ וּצְרִיכָא; דְּאִי תְּנָא: הַמְבַקֵּעַ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – מִשּׁוּם דִּשְׁכִיחִי רַבִּים; אֲבָל מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, דְּלָא שְׁכִיחִי רַבִּים – אֵימָא לָא.

וְאִי תְּנָא: מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד – מִשּׁוּם דְּמֵעִיקָּרָא שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת עָבֵיד; אֲבָל מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים, דְּבִרְשׁוּת עָבֵיד – אֵימָא לָא.

וְאִי תְּנָא הָנָךְ תַּרְתֵּי – הָא מִשּׁוּם דִּשְׁכִיחִי רַבִּים, וְהָא מִשּׁוּם דְּשֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת; אֲבָל מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אַחֵר – דְּלָא שְׁכִיחִי רַבִּים, וּמֵעִיקָּרָא בִּרְשׁוּת – אֵימָא לָא; צְרִיכָא.

תָּנוּ רַבָּנַן: הַנִּכְנָס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל נַגָּר שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וְנִתְּזָה בְּקַעַת וְטָפְחָה עַל פָּנָיו, וָמֵת – פָּטוּר. וְאִם נִכְנַס בִּרְשׁוּת – חַיָּיב.

מַאי חַיָּיב? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים. וּפָטוּר מִגָּלוּת,

לְפִי שֶׁאֵין דּוֹמֶה לְיַעַר. יַעַר – זֶה לִרְשׁוּתוֹ נִכְנָס, וְזֶה לִרְשׁוּתוֹ נִכְנָס; זֶה – לִרְשׁוּת חֲבֵירוֹ נִכְנַס.

אָמַר רָבָא: קַל וָחוֹמֶר; וּמָה יַעַר – זֶה לְדַעְתּוֹ נִכְנָס וְזֶה לְדַעְתּוֹ נִכְנָס, נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁנִּכְנַס לְדַעַת חֲבֵירוֹ – וְגוֹלֶה; זֶה – שֶׁלְּדַעַת חֲבֵירוֹ נִכְנָס, לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?!

אֶלָּא אָמַר רָבָא: מַאי פָּטוּר מִגָּלוּת? דְּלָא סַגִּי לֵיהּ בְּגָלוּת. וְהַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, מִשּׁוּם דְּהָוֵי לֵיהּ שׁוֹגֵג קָרוֹב לְמֵזִיד.

מֵתִיב רָבָא: הוֹסִיף לוֹ רְצוּעָה אַחַת, וָמֵת – הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה עַל יָדוֹ. וְהָא הָכָא דְּשׁוֹגֵג קָרוֹב לְמֵזִיד הוּא, דְּאִיבְּעִי אַסּוֹקֵי אַדַּעְתֵּיהּ דְּמַיְיתֵי אִינָשֵׁי בַּחֲדָא רְצוּעָה, וְקָתָנֵי: הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה! אָמַר רַב שִׁימִי מִנְּהַרְדְּעָא: דְּטָעֵי בְּמִנְיָנָא.

טְפַח לֵיהּ רָבָא בְּסַנְדָּלֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: אַטּוּ הוּא מָנֵי?! וְהָתַנְיָא: גָּדוֹל שֶׁבְּדַיָּינִין קוֹרֵא, וְהַשֵּׁנִי מוֹנֶה, וְהַשְּׁלִישִׁי אוֹמֵר: ״הַכֵּהוּ״!

אֶלָּא אָמַר רַב שִׁימִי מִנְּהַרְדְּעָא: דִּטְעָה דַּיָּינָא גּוּפֵיהּ.

מֵיתִיבִי: הַזּוֹרֵק אֶת הָאֶבֶן לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהָרַג – הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה. וְהָא הָכָא, דְּשׁוֹגֵג קָרוֹב לְמֵזִיד הוּא – דְּאִיבְּעִי לֵיהּ אַסּוֹקֵי אַדַּעְתֵּיהּ דְּבִרְשׁוּת הָרַבִּים שְׁכִיחִי אִינָשֵׁי; וְקָתָנֵי: הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה!

אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: בְּסוֹתֵר אֶת כּוֹתְלוֹ.

אִיבְּעִי לֵיהּ עַיּוֹנֵי! בְּסוֹתֵר בַּלַּיְלָה.

בַּלַּיְלָה נָמֵי אִיבְּעִי לֵיהּ עַיּוֹנֵי! בְּסוֹתֵר אֶת כּוֹתְלוֹ בַּיּוֹם – לְאַשְׁפָּה.

הַאי אַשְׁפָּה הֵיכִי דָמֵי? אִי דִּשְׁכִיחִי רַבִּים – מֵזִיד הוּא! וְאִי לָא שְׁכִיחִי רַבִּים – אָנוּס הוּא!

אָמַר רַב פָּפָּא: [לָא צְרִיכָא, אֶלָּא] בְּאַשְׁפָּה הָעֲשׂוּיָה לְהִפָּנוֹת בַּלַּיְלָה, וְאֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְהִפָּנוֹת בַּיּוֹם, וְאִיכָּא דְּמִיקְּרֵי וְיָתֵיב; מֵזִיד לָא הָוֵי – דְּהָא אֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְהִפָּנוֹת בַּיּוֹם, אָנוּס נָמֵי לָא הָוֵי – דְּהָא אִיכָּא דְּמִיקְּרֵי וְיָתֵיב.

רַב פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא מַתְנִי לַהּ אַרֵישָׁא: הַנִּכְנָס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל נַגָּר שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וְנִתְּזָה לוֹ בְּקַעַת וְטָפְחָה לוֹ עַל פָּנָיו, וָמֵת – פָּטוּר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים, וּפָטוּר מִגָּלוּת.

מַאן דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא – כׇּל שֶׁכֵּן אַרֵישָׁא; וּמַאן דְּמַתְנֵי לַהּ אַרֵישָׁא – אֲבָל אַסֵּיפָא, כֵּיוָן דְּבִרְשׁוּת – חַיָּיב גָּלוּת.

וּמִי חַיָּיב גָּלוּת? וְהָתַנְיָא: הַנִּכְנָס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל נַפָּח, וְנִתְּזוּ נִיצוֹצוֹת וְטָפְחוּ לוֹ עַל פָּנָיו וָמֵת – פָּטוּר, וַאֲפִילּוּ נִכְנַס בִּרְשׁוּת!

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בִּשְׁוַלְיָא דְנַפָּחֵי. שְׁוַלְיָא דְנַפָּחֵי לְמִקְטְלֵאּ קָאֵי? כְּשֶׁרַבּוֹ מְסַרְהֵב בּוֹ לָצֵאת, וְאֵינוֹ יוֹצֵא.

וּמִשּׁוּם דְּרַבּוֹ מְסַרְהֵב בּוֹ לָצֵאת – לְמִיקְטְלֵיהּ קָאֵי?! כְּסָבוּר יָצָא. אִי הָכִי, אַחֵר נָמֵי!

אַחֵר – לֵית לֵיהּ אֵימְתָא דְרַבֵּיהּ, הַאי – אִית לֵיהּ אֵימְתָא דְרַבֵּיהּ.

רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא מַתְנֵי לַהּ אַהָא: ״וּמָצָא״ – פְּרָט לְמַמְצִיא אֶת עַצְמוֹ. מִכָּאן אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: מִי שֶׁיָּצְתָה אֶבֶן מִתַּחַת יָדוֹ, וְהוֹצִיא הַלָּה אֶת רֹאשׁוֹ וְקִיבְּלָהּ – פָּטוּר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: פָּטוּר מִגָּלוּת, וְחַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים.

מַאן דְּמַתְנֵי לַהּ אַהָא – כׇּל שֶׁכֵּן אַקַּמַּיְיתָא; וּמַאן דְּמַתְנֵי לַהּ אַקַּמַּיְיתָא – אֲבָל אַהָא פָּטוּר לִגְמָרֵי.

תָּנוּ רַבָּנַן: פּוֹעֲלִים שֶׁבָּאוּ לִתְבּוֹעַ שְׂכָרָן מִבַּעַל הַבַּיִת, וּנְגָחָן שׁוֹרוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת וּנְשָׁכָן כַּלְבּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, וָמֵת – פָּטוּר. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: רַשָּׁאִין פּוֹעֲלִין לִתְבּוֹעַ שְׂכָרָן מִבַּעַל הַבַּיִת.

הֵיכִי דָמֵי? אִי דִּשְׁכִיחַ בְּמָתָא – מַאי טַעְמָא דַּאֲחֵרִים? אִי דִּשְׁכִיחַ בַּבַּיִת – מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא?

לָא צְרִיכָא, בְּגַבְרָא דִּשְׁכִיחַ וְלָא שְׁכִיחַ, וְקָרֵי אַבָּבָא וַאֲמַר לְהוּ ״אִין״; מַר סָבַר: ״אִין״ – ״עוּל תָּא״ מַשְׁמַע. וּמַר סָבַר: ״אִין״ – ״קוּם אַדּוּכְתָּךְ״ מַשְׁמַע.

תַּנְיָא כְּמַאן דְּאָמַר ״אִין״ – ״קוּם אַדּוּכְתָּךְ״ מַשְׁמַע, דְּתַנְיָא: פּוֹעֵל שֶׁנִּכְנַס לִתְבּוֹעַ שְׂכָרוֹ מִבַּעַל הַבַּיִת, וּנְגָחוֹ שׁוֹרוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת אוֹ נְשָׁכוֹ כַּלְבּוֹ, פָּטוּר – אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְנַס בִּרְשׁוּת. אַמַּאי פָּטוּר? אֶלָּא לָאו דְּקָרֵי אַבָּבָא, וְאָמַר לֵיהּ ״אִין״, וּשְׁמַע מִינַּהּ ״אִין״ – ״קוּם אַדּוּכְתָּךְ״ מַשְׁמַע.

מַתְנִי׳ שְׁנֵי שְׁווֹרִין תַּמִּין שֶׁחָבְלוּ זֶה אֶת זֶה – מְשַׁלְּמִין בַּמּוֹתָר חֲצִי נֶזֶק. שְׁנֵיהֶן מוּעָדִין – מְשַׁלְּמִין בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם.

אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד – מוּעָד בַּתָּם מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם, תָּם בַּמוּעָד מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר חֲצִי נֶזֶק.

וְכֵן שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁחָבְלוּ זֶה בָּזֶה – מְשַׁלְּמִין בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם.

אָדָם בַּמוּעָד וּמוּעָד בָּאָדָם – מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם. אָדָם בַּתָּם וְתָם בָּאָדָם – אָדָם בַּתָּם מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם, תָּם בָּאָדָם מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר חֲצִי נֶזֶק. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אַף תָּם שֶׁחָבַל בָּאָדָם – מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם.

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לּוֹ״ – כְּמִשְׁפַּט שׁוֹר בְּשׁוֹר, כָּךְ מִשְׁפַּט שׁוֹר בְּאָדָם. מָה שׁוֹר בְּשׁוֹר – תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק, וּמוּעָד נֶזֶק שָׁלֵם, אַף שׁוֹר בְּאָדָם – תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק, וּמוּעָד נֶזֶק שָׁלֵם.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה״ – כַּתַּחְתּוֹן, וְלֹא כָּעֶלְיוֹן.

יָכוֹל מְשַׁלֵּם מִן הָעֲלִיָּיה, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יֵעָשֶׂה לוֹ״ – מִגּוּפוֹ מְשַׁלֵּם, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם מִן הָעֲלִיָּיה.

וְרַבָּנַן – ״זֶה״ לְמָה לִי? לְפוֹטְרוֹ מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים.

וְרַבִּי עֲקִיבָא – לְפוֹטְרוֹ מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מֵ״אִישׁ כִּי יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ״; ״אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ״ – וְלֹא שׁוֹר בַּעֲמִיתוֹ.

וְרַבָּנַן – אִי מֵהַהִיא הֲוָה אָמֵינָא צַעַר לְחוֹדֵיהּ, אֲבָל רִיפּוּי וָשֶׁבֶת אֵימָא לִיתֵּן לֵיהּ; קָא מַשְׁמַע לַן.

מַתְנִי׳ שׁוֹר שָׁוֶה מָנֶה שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְאֵין הַנְּבֵילָה יָפָה כְּלוּם – נוֹטֵל אֶת הַשּׁוֹר.

גְּמָ׳ מַתְנִיתִין מַנִּי – רַבִּי עֲקִיבָא הִיא. דְּתַנְיָא: יוּשַׁם הַשּׁוֹר בְּבֵית דִּין, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: הוּחְלַט הַשּׁוֹר.

בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: בַּעַל חוֹב הוּא, וְזוּזֵי הוּא דְּמַסֵּיק לֵיהּ. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: שׁוּתָּפֵי נִינְהוּ.

וְקָמִיפַּלְגִי בְּהַאי קְרָא: ״וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ״ – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: לְבֵי דִינָא קָמַזְהַר רַחֲמָנָא; וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: לְנִיזָּק וּמַזִּיק מַזְהַר לְהוּ רַחֲמָנָא.

מַאי בֵּינַיְיהוּ? הִקְדִּישׁוֹ נִיזָּק אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.

בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן: מְכָרוֹ מַזִּיק, לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל מַהוּ? כֵּיוָן דְּאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּעַל חוֹב הוּא, וְזוּזֵי הוּא דְּמַסֵּיק לֵיהּ – מָכוּר; אוֹ דִלְמָא,

כֵּיוָן דִּמְשַׁעְבַּד לֵיהּ לְנִיזָּק – לָאו כֹּל כְּמִינֵּיהּ? אֲמַר לֵיהּ: אֵינוֹ מָכוּר.

וְהָתַנְיָא: מְכָרוֹ – מָכוּר! חוֹזֵר וְגוֹבֵהוּ. וְכִי מֵאַחַר שֶׁחוֹזֵר וְגוֹבֵהוּ, לָמָּה מָכוּר? לְרִידְיָא.

שְׁמַע מִינַּהּ: לֹוֶה וּמוֹכֵר מִטַּלְטְלִין – בֵּית דִּין גּוֹבִין לוֹ מֵהֶם? שָׁאנֵי הָתָם, דִּכְמַאן דַּעֲשָׂאוֹ אַפּוֹתֵיקֵי דָּמֵי.

וְהָאָמַר רָבָא: עָשָׂה עַבְדּוֹ אַפּוֹתֵיקֵי, וּמְכָרוֹ – בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה הֵימֶנּוּ. שׁוֹרוֹ אַפּוֹתֵיקֵי וּמְכָרוֹ – אֵין בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה הֵימֶנּוּ!

עֶבֶד מַאי טַעְמָא – מִשּׁוּם דְּאִית לֵיהּ קָלָא; הַאי נָמֵי, כֵּיוָן דִּנְגַח – קָלָא אִית לֵיהּ, דְּ״תוֹרָא נַגְחָנָא״ קָרוּ לֵיהּ.

תָּנֵי רַב תַּחְלִיפָא בַּר מַעְרְבָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ: מְכָרוֹ – אֵין מָכוּר, הִקְדִּישׁוֹ – מוּקְדָּשׁ.

מְכָרוֹ מַאן? אִילֵימָא מַזִּיק, ״מְכָרוֹ אֵין מָכוּר״ מַנִּי – רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר: הוּחְלַט הַשּׁוֹר; וְ״הִקְדִּישׁוֹ מוּקְדָּשׁ״ – אֲתָאן לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמַר: יוּשַׁם הַשּׁוֹר בְּבֵית דִּין!

אֶלָּא נִיזָּק? ״מְכָרוֹ אֵינוֹ מָכוּר״ מַנִּי – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, ״הִקְדִּישׁוֹ מוּקְדָּשׁ״ אֲתָאן לְרַבִּי עֲקִיבָא!

לְעוֹלָם מַזִּיק, וְדִבְרֵי הַכֹּל; ״מְכָרוֹ אֵינוֹ מָכוּר״ – אֲפִילּוּ לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּהָא מְשַׁעְבְּדָא לֵיהּ לְנִיזָּק.

״הִקְדִּישׁוֹ מוּקְדָּשׁ״ – אֲפִילּוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא, מִשּׁוּם דְּרַבִּי אֲבָהוּ; דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ הֶקְדֵּשׁ יוֹצֵא בְּלֹא פִּדְיוֹן.

תָּנוּ רַבָּנַן: שׁוֹר תָּם שֶׁהִזִּיק; עַד שֶׁלֹּא עָמַד בַּדִּין – מְכָרוֹ מָכוּר, הִקְדִּישׁוֹ מוּקְדָּשׁ, שְׁחָטוֹ וּנְתָנוֹ בְּמַתָּנָה – מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי. מִשֶּׁעָמַד בַּדִּין – מְכָרוֹ אֵינוֹ מָכוּר, הִקְדִּישׁוֹ אֵינוֹ מוּקְדָּשׁ, שְׁחָטוֹ וּנְתָנוֹ בְּמַתָּנָה – לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם.

קָדְמוּ בַּעֲלֵי חוֹבוֹת (וְהִגְבִּיהוֹ) [וְגָבוּהוּ]; בֵּין חָב עַד שֶׁלֹּא הִזִּיק, בֵּין הִזִּיק עַד שֶׁלֹּא חָב – לֹא עָשׂוּ וְלֹא כְּלוּם, לְפִי שֶׁאֵין מִשְׁתַּלֵּם אֶלָּא מִגּוּפוֹ.

מוּעָד שֶׁהִזִּיק – בֵּין שֶׁעָמַד בַּדִּין, בֵּין שֶׁלֹּא עָמַד בַּדִּין; מְכָרוֹ מָכוּר, הִקְדִּישׁוֹ מוּקְדָּשׁ, שְׁחָטוֹ וּנְתָנוֹ בְּמַתָּנָה – מָה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי. קָדְמוּ בַּעֲלֵי חוֹבוֹת (וְהִגְבִּיהוּ) [וְגָבוּהוּ]; בֵּין חָב עַד שֶׁלֹּא הִזִּיק, בֵּין הִזִּיק עַד שֶׁלֹּא חָב – מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי, לְפִי שֶׁאֵין מִשְׁתַּלֵּם אֶלָּא מִן הָעֲלִיָּיה.

אָמַר מָר: ״מְכָרוֹ מָכוּר״ – לְרִדְיָא.

״הִקְדִּישׁוֹ מוּקְדָּשׁ״ – מִשּׁוּם דְּרַבִּי אֲבָהוּ.

״שְׁחָטוֹ וּנְתָנוֹ בְּמַתָּנָה, מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי״; בִּשְׁלָמָא נְתָנוֹ בְּמַתָּנָה, מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי – לְרִדְיָא; אֶלָּא שְׁחָטוֹ – לֵיתֵי וְלִשְׁתַּלַּם מִבִּשְׂרֵיהּ!

דְּתַנְיָא: ״חַי״ – אֵין לִי אֶלָּא חַי, שְׁחָטוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר״ מִכׇּל מָקוֹם.

אָמַר רַב שֵׁיזְבִי: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לִפְחַת שְׁחִיטָה.

אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: זֹאת אוֹמֶרֶת, הַמַּזִּיק שִׁעְבּוּדוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ – פָּטוּר.

פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא, הָתָם הוּא דְּאָמַר לֵיהּ: לָא חַסַּרְתָּיךְ וְלָא מִידֵּי – דְּאָמַר לֵיהּ: זִיקָא בְּעָלְמָא הוּא דִּשְׁקַלִי מִינָּךְ; אֲבָל בְּעָלְמָא לִיחַיַּיב; קָא מַשְׁמַע לַן.

הָא נָמֵי רַבָּה אַמְרַהּ – דְּאָמַר רַבָּה: הַשּׂוֹרֵף שְׁטָרוֹתָיו שֶׁל חֲבֵירוֹ – פָּטוּר!

מַהוּ דְּתֵימָא, הָתָם הוּא דְּאָמַר לֵיהּ: נְיָירָא בְּעָלְמָא קְלַאי מִינָּךְ; אֲבָל הֵיכָא דְּחָפַר בָּהּ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת, לִיחַיַּיב; קָא מַשְׁמַע לַן – דְּהָא הָכָא כְּמַאן דְּחָפַר בָּהּ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת דָּמֵי, וְקָאָמַר: מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי.

קָדְמוּ בַּעֲלֵי חוֹבוֹת (וְהִגְבִּיהוּ) [וְגָבוּהוּ]; בֵּין חָב עַד שֶׁלֹּא הִזִּיק, בֵּין הִזִּיק עַד שֶׁלֹּא חָב – לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם, לְפִי שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא מִגּוּפוֹ.

בִּשְׁלָמָא הִזִּיק עַד שֶׁלֹּא חָב – נִיזָּקִין קָדְמוּ. אֲבָל חָב עַד שֶׁלֹּא הִזִּיק – בַּעַל חוֹב קְדֵים!

וַאֲפִילּוּ הִזִּיק עַד שֶׁלֹּא חָב – בַּעַל חוֹב קְדֵים! שְׁמַע מִינַּהּ, בַּעַל חוֹב מְאוּחָר שֶׁקָּדַם וְגָבָה – מַה שֶּׁגָּבָה לֹא גָּבָה?!

לָא, לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ: מַה שֶּׁגָּבָה גָּבָה; וְשָׁאנֵי הָתָם, דַּאֲמַר לֵיהּ: אִילּוּ גַּבָּךְ הֲוָה – לָא מִינָּךְ (הֲוָה) גְּבַי לֵיהּ? דְּהַאי תּוֹרָא דְּאַזְּקַן, מִינֵּיהּ מִשְׁתַּלֵּמְנָא.

תָּנוּ רַבָּנַן: שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְחָבַל בּוֹ בַּחֲמִשִּׁים זוּז, וְשָׁבַח וְעָמַד עַל אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז – שֶׁאִלְמָלֵא לֹא הִזִּיקוֹ הָיָה עוֹמֵד עַל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת זוּז; נוֹתֵן כִּשְׁעַת הַנֶּזֶק.

כָּחַשׁ – כִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין.

שָׁבַח מַזִּיק – נוֹתֵן לוֹ כִּשְׁעַת הַנֶּזֶק. כָּחַשׁ – כִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין.

אָמַר מָר: שָׁבַח מַזִּיק – נוֹתֵן כִּשְׁעַת הַנֶּזֶק. מַנִּי – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, דְּאָמַר: בַּעַל חוֹב הוּא, וְזוּזֵי הוּא דְּמַסֵּיק לֵיהּ;

אֵימָא סֵיפָא: כָּחַשׁ – כִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין. אֲתָאן לְרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: שׁוּתָּפֵי נִינְהוּ! רֵישָׁא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְסֵיפָא רַבִּי עֲקִיבָא?!

לָא, כּוּלַּהּ רַבִּי עֲקִיבָא הִיא; וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּשֶׁפִּיטְּמוֹ.

אִי כְּשֶׁפִּיטְּמוֹ, אֵימָא רֵישָׁא: שָׁבַח וְעָמַד עַל אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז – נוֹתֵן לוֹ כִּשְׁעַת הַנֶּזֶק. אִי כְּשֶׁפִּיטְּמו,ֹ צְרִיכָא לְמֵימַר?!

אָמַר רַב פָּפָּא: רֵישָׁא – מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בֵּין דְּפַטְּמַהּ פַּטּוֹמֵי בֵּין דִּשְׁבַחָא מִמֵּילָא, וְאִצְטְרִיךְ לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּהֵיכָא דִּשְׁבַחָא מִמֵּילָא – נוֹתֵן לוֹ כִּשְׁעַת הַנֶּזֶק. סֵיפָא – לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ אֶלָּא כְּשֶׁפִּטְּמוֹ.

כָּחַשׁ – כִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין. כָּחַשׁ מֵחֲמַת מַאי? אִילֵימָא דְּכָחֲשָׁה מֵחֲמַת מְלָאכָה, לֵימָא לֵיהּ: אַתְּ מַכְחֲשַׁתְּ, וַאֲנָא יָהֵיבְנָא?!

אָמַר רַב אָשֵׁי: דִּכְחַשׁ מֵחֲמַת מַכָּה, דַּאֲמַר לֵיהּ: קַרְנָא דְּתוֹרָךְ קְבִירָא בֵּיהּ.

מַתְנִי׳ שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְאֵין הַנְּבֵילָה יָפָה כְּלוּם – אָמַר רַבִּי מֵאִיר, עַל זֶה נֶאֱמַר: ״וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ״.

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: וְכֵן הֲלָכָה; קִיַּימְתָּ ״וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ״, וְלֹא קִיַּימְתָּ ״וְגַם הַמֵּת יֶחֱצוּן״! וְאֵיזֶה? זֶה שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְהַנְּבֵילָה יָפָה חֲמִשִּׁים זוּז; שֶׁזֶּה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת.

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְהַנְּבֵילָה יָפָה חֲמִשִּׁים זוּז – זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, וְזֶהוּ שׁוֹר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה; דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין זֶהוּ שׁוֹר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, אֶלָּא שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְאֵין הַנְּבֵילָה יָפָה כְּלוּם, עַל זֶה נֶאֱמַר: ״וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ״. אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן״? פְּחָת שֶׁפְּחָתַתּוּ מִיתָה – מַחֲצִין בַּחַי.

מִכְּדֵי בֵּין רַבִּי מֵאִיר בֵּין רַבִּי יְהוּדָה – הַאי מֵאָה וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה שָׁקֵיל, וְהַאי מֵאָה וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה שָׁקֵיל; מַאי בֵּינַיְיהוּ?

אָמַר רָבָא: פְּחַת נְבֵילָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: פְּחַת נְבֵילָה – דְּנִיזָּק הָוֵי, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: פְּחַת נְבֵילָה – דְּמַזִּיק הָוֵי פַּלְגָא.

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִם כֵּן, מָצִינוּ לְרַבִּי יְהוּדָה

תָּם חָמוּר מִמּוּעָד!

וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי – כְּדִתְנַן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תָּם חַיָּיב, וּמוּעָד פָּטוּר; אֵימַר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה – לְעִנְיַן שְׁמִירָה, דִּכְתִיבִי קְרָאֵי; לְעִנְיַן תַּשְׁלוּמִין מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ?!

וְהָתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יָכוֹל שׁוֹר שָׁוֶה מָנֶה שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה חָמֵשׁ סְלָעִים, וְהַנְּבֵילָה יָפָה סֶלַע – זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת?

אָמַרְתָּ: וְכִי מוּעָד לָמָּה יוֹצֵא – לְהַחְמִיר עָלָיו אוֹ לְהָקֵל עָלָיו? הֱוֵי אוֹמֵר לְהַחְמִיר עָלָיו; וּמָה מוּעָד אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא מַה שֶּׁהִזִּיק, תָּם הַקַּל לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?

אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁבַח נְבֵילָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, דְּמָר סָבַר: דְּנִיזָּק הָוֵי, וּמָר סָבַר: פַּלְגָא.

וְהַיְינוּ דְּקָא קַשְׁיָא לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה – הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ חָס רַחֲמָנָא עִילָּוֵיהּ דְּמַזִּיק, דְּשָׁקֵיל בִּשְׁבָחָא; יָכוֹל שׁוֹר שָׁוֶה חָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָנֶה, וְהַנְּבֵילָה יָפָה חֲמִשִּׁים זוּז – זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת?

אָמַרְתָּ: הֵיכָן מָצִינוּ מַזִּיק נִשְׂכָּר, שֶׁזֶּה נִשְׂכָּר? וְאוֹמֵר: ״שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם״ – בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין, וְאֵין בְּעָלִים נוֹטְלִין.

מַאי ״וְאוֹמֵר״? וְכִי תֵּימָא: הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּאִיכָּא פְּסֵידָא לְנִיזָּק; אֲבָל הֵיכָא דְּלֵיכָּא פְּסֵידָא לְנִיזָּק – כְּגוֹן שׁוֹר שָׁוֶה חָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה חָמֵשׁ סְלָעִים, וְהַנְּבֵילָה יָפָה שְׁלֹשִׁים זוּז – שָׁקֵיל נָמֵי מַזִּיק בִּשְׁבָחָא;

וְאוֹמֵר: ״שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם״ – בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין, וְאֵין בְּעָלִים נוֹטְלִין.

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בַּר תַּחְלִיפָא לְרָבָא: אִם כֵּן, מָצִינוּ לְרַבִּי יְהוּדָה תָּם מְשַׁלֵּם יוֹתֵר מֵחֲצִי נֶזֶק, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ״!

אִית לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה: פְּחָת שֶׁפָּחֲתָה מִיתָה – מַחֲצִין בַּחַי.

מְנָא לֵיהּ? מִ״וְּגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן״?! וְהָא אַפְּקֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה לְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת!

אִם כֵּן, נִכְתּוֹב קְרָא: ״וְאֶת הַמֵּת״! מַאי ״וְגַם״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי.

מַתְנִי׳ יֵשׁ חַיָּיב עַל מַעֲשֵׂה שׁוֹרוֹ וּפָטוּר עַל מַעֲשֵׂה עַצְמוֹ, פָּטוּר עַל מַעֲשֵׂה שׁוֹרוֹ וְחַיָּיב עַל מַעֲשֵׂה עַצְמוֹ.

כֵּיצַד? שׁוֹרוֹ שֶׁבִּיֵּישׁ – פָּטוּר, וְהוּא שֶׁבִּיֵּישׁ – חַיָּיב. שׁוֹרוֹ שֶׁסִּימֵּא אֶת עֵין עַבְדּוֹ וְהִפִּיל אֶת שִׁינּוֹ – פָּטוּר, וְהוּא שֶׁסִּימֵּא אֶת עֵין עַבְדּוֹ וְהִפִּיל אֶת שִׁינּוֹ – חַיָּיב.

שׁוֹרוֹ שֶׁחָבַל בְּאָבִיו וּבְאִמּוֹ – חַיָּיב, וְהוּא שֶׁחָבַל בְּאָבִיו וְאִמּוֹ – פָּטוּר. שׁוֹרוֹ שֶׁהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ בְּשַׁבָּת – חַיָּיב, וְהוּא שֶׁהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ בְּשַׁבָּת – פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ.

גְּמָ׳ תָּנֵי רַבִּי אֲבָהוּ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַמְקַלְקְלִין פְּטוּרִין, חוּץ מֵחוֹבֵל וּמַבְעִיר. אֲמַר לֵיהּ: פּוֹק תָּנֵי לְבָרָא! חוֹבֵל וּמַבְעִיר אֵינָהּ מִשְׁנָה. וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר מִשְׁנָה; חוֹבֵל – בְּצָרִיךְ לְכַלְבּוֹ, מַבְעִיר – בְּצָרִיךְ לְאֶפְרוֹ.

תְּנַן: שׁוֹרוֹ שֶׁהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ בְּשַׁבָּת – חַיָּיב, וְהוּא שֶׁהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ בְּשַׁבָּת – פָּטוּר. וְקָתָנֵי הוּא דּוּמְיָא דְשׁוֹרוֹ – מָה שׁוֹרוֹ דְּלָא קָבָעֵי לֵיהּ,

אַף הוּא נָמֵי דְּלָא קָבָעֵי לֵיהּ; וְקָתָנֵי: פָּטוּר – מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ!

לֹא; שׁוֹרוֹ דּוּמְיָא דִידֵיהּ – מָה הוּא דְּקָבָעֵי לֵיהּ, אַף שׁוֹרוֹ דְּקָבָעֵי לֵיהּ.

שׁוֹרוֹ הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? אֲמַר לֵיהּ רַב אַוְיָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּשׁוֹר פִּקֵּחַ שֶׁעָלְתָה לוֹ נְשִׁיכָה בְּגַבּוֹ, וְקָא בָּעֵי לְמִקְלְיֵיהּ וְאִיגַּנְדַּר בְּקִוטְמָא.

וּמְנָא יָדְעִינַן? דִּלְבָתַר דְּקַלְיֵיהּ קָמִגַּנְדַּר בְּקִוטְמָא.

וּמִי אִיכָּא כִּי הַאי גַוְונָא? אִין; דְּהָהוּא תּוֹרָא דַּהֲוָה בֵּי רַב פָּפָּא דַּהֲוָה כָּיְבִין לֵיהּ חִינְכֵיהּ, עָיֵיל וּפַתְקֵיהּ לְנָזְיָיתָא, וְשָׁתֵי שִׁיכְרָא וְאִיתַּסִּי.

אֲמַרוּ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא: מִי מָצֵית אָמְרַתְּ שׁוֹרוֹ דּוּמְיָא דִידֵיהּ?! וְהָא קָתָנֵי: שׁוֹרוֹ שֶׁבִּיֵּישׁ – פָּטוּר, וְהוּא שֶׁבִּיֵּישׁ – חַיָּיב. שׁוֹרוֹ דּוּמְיָא דִידֵיהּ נִתְכַּוֵּון לְבַיֵּישׁ – הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ?

כְּגוֹן שֶׁנִּתְכַּוֵּון לְהַזִּיק. דְּאָמַר מָר: נִתְכַּוֵּון לְהַזִּיק – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּון לְבַיֵּישׁ.

רָבָא אָמַר: מַתְנִיתִין בְּשׁוֹגֵג,

וְכִדְתָנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה – דְּתָנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה: מַכֵּה אָדָם וּמַכֵּה בְּהֵמָה;

מָה מַכֵּה בְּהֵמָה – לֹא חִלַּקְתָּ בָּהּ בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד, בֵּין מִתְכַּוֵּון לְשֶׁאֵין מִתְכַּוֵּון, בֵּין דֶּרֶךְ יְרִידָה לְדֶרֶךְ עֲלִיָּיה, לְפוֹטְרוֹ מָמוֹן אֶלָּא לְחַיְּיבוֹ מָמוֹן; אַף מַכֵּה אָדָם – לֹא תַּחְלוֹק בּוֹ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד, בֵּין מִתְכַּוֵּון לְשֶׁאֵין מִתְכַּוֵּון, בֵּין דֶּרֶךְ יְרִידָה לְדֶרֶךְ עֲלִיָּיה, לְחַיְּיבוֹ מָמוֹן אֶלָּא לְפוֹטְרוֹ מָמוֹן.

אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרָבָא: מִי מָצֵית מוֹקְמַתְּ לַהּ בְּשׁוֹגֵג? וְהָא ״מִפְּנֵי שֶׁנִּדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ״ קָתָנֵי!

הָכִי קָאָמַר: כֵּיוָן דִּבְמֵזִיד נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ, וְהֵיכִי דָּמֵי – דְּקָא בָּעֵי לְאֶפְרוֹ; הַשְׁתָּא בְּשׁוֹגֵג – פָּטוּר.

מַתְנִי׳ שׁוֹר שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר שׁוֹר אַחֵר, וְהוּזַּק; זֶה אוֹמֵר: ״שׁוֹרְךָ הִזִּיק״, וְזֶה אוֹמֵר: ״לֹא כִי, אֶלָּא בְּסֶלַע לָקָה״ – הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה.

הָיוּ שְׁנַיִם רוֹדְפִים אַחַר אֶחָד, זֶה אוֹמֵר: ״שׁוֹרְךָ הִזִּיק״, וְזֶה אוֹמֵר: ״שׁוֹרְךָ הִזִּיק״ –

שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִים. אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם שֶׁל אִישׁ אֶחָד – שְׁנֵיהֶם חַיָּיבִים.

הָיָה אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, הַנִּיזָּק אוֹמֵר: ״גָּדוֹל הִזִּיק״, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר: ״לֹא כִי, אֶלָּא קָטָן הִזִּיק״; אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, הַנִּיזָּק אוֹמֵר: ״מוּעָד הִזִּיק״, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר: ״לֹא כִי, אֶלָּא תָּם הִזִּיק״ – הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה.

הָיוּ הַנִּיזָּקִין שְׁנַיִם – אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, וְהַמַּזִּיקִין שְׁנַיִם – אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן; הַנִּיזָּק אוֹמֵר: ״גָּדוֹל הִזִּיק אֶת הַגָּדוֹל, וְקָטָן אֶת הַקָּטָן״, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר: ״לֹא כִי, אֶלָּא קָטָן אֶת הַגָּדוֹל, וְגָדוֹל אֶת הַקָּטָן״; אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, הַנִּיזָּק אוֹמֵר: ״מוּעָד הִזִּיק אֶת הַגָּדוֹל, וְתָם אֶת הַקָּטָן״, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר: ״לֹא כִי, אֶלָּא תָּם אֶת הַגָּדוֹל, וּמוּעָד אֶת הַקָּטָן״ – הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה.

גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: [זֹאת אוֹמֶרֶת] חֲלוּקִים עָלָיו חֲבֵירָיו עַל סוֹמְכוֹס, דְּאָמַר: מָמוֹן הַמּוּטָּל בְּסָפֵק – חוֹלְקִין.

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל לְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: אָמַר סוֹמְכוֹס אֲפִילּוּ בָּרִי וּבָרִי? אֲמַר לֵיהּ: אִין, אָמַר סוֹמְכוֹס אֲפִילּוּ בָּרִי וּבָרִי.

וּמִמַּאי דְּמַתְנִיתִין בְּבָרִי וּבָרִי הוּא? דְּקָתָנֵי: זֶה אוֹמֵר שׁוֹרְךָ הִזִּיק, וְזֶה אוֹמֵר לֹא כִי.

מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: מִדְּרֵישָׁא בָּרִי וּבָרִי – סֵיפָא נָמֵי בָּרִי וּבָרִי;

אֵימָא סֵיפָא: הָיָה אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, נִיזָּק אוֹמֵר: ״גָּדוֹל הִזִּיק״, וּמַזִּיק אוֹמֵר: ״לֹא כִי, אֶלָּא קָטָן הִזִּיק״; אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, נִיזָּק אוֹמֵר: ״מוּעָד הִזִּיק״, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר: ״לֹא כִי, אֶלָּא תָּם הִזִּיק״ – הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה;

הָא לָא מַיְיתֵי רְאָיָה – שָׁקֵיל כִּדְאָמַר מַזִּיק; נֵימָא תִּהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַבָּה בַּר נָתָן – דְּאָמַר: טְעָנוֹ חִטִּים וְהוֹדָה לוֹ בִּשְׂעוֹרִים – פָּטוּר?

אֶלָּא בְּבָרִי וְשֶׁמָּא.

דְּקָאָמַר בָּרִי מַאן, דְּקָאָמַר שֶׁמָּא מַאן? אִי נֵימָא דְּקָאָמַר נִיזָּק בָּרִי וְקָאָמַר מַזִּיק שֶׁמָּא, אַכַּתִּי לֵימָא תִּהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַבָּה בַּר נָתָן!

אֶלָּא דְּקָאָמַר נִיזָּק שֶׁמָּא, וְקָאָמַר מַזִּיק בָּרִי.

וּמִדְּסֵיפָא נִיזָּק שֶׁמָּא וּמַזִּיק בָּרִי, רֵישָׁא נָמֵי נִיזָּק שֶׁמָּא וּמַזִּיק בָּרִי;

וְאָמַר סוֹמְכוֹס אֲפִילּוּ בְּהָא – דְּאִיצְטְרִיךְ לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּלָא?!

לָא; סֵיפָא נִיזָּק שֶׁמָּא וּמַזִּיק בָּרִי, רֵישָׁא נִיזָּק בָּרִי וּמַזִּיק שֶׁמָּא.

וְהָא לָא דָּמְיָא רֵישָׁא לְסֵיפָא!

אָמְרִי: בָּרִי וְשֶׁמָּא, שֶׁמָּא וּבָרִי – חַד מִילְּתָא הִיא; בָּרִי וּבָרִי, שֶׁמָּא וּבָרִי – תְּרֵי מִילֵּי נִינְהוּ.

גּוּפָא – אָמַר רַבָּה בַּר נָתָן: טְעָנוֹ חִטִּין וְהוֹדָה לוֹ בִּשְׂעוֹרִין – פָּטוּר. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: טְעָנוֹ חִטִּין וְהוֹדָה לוֹ בִּשְׂעוֹרִין – פָּטוּר!

אִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא: פָּטוּר מִדְּמֵי חִטִּין, וְחַיָּיב בִּדְמֵי שְׂעוֹרִין. קָא מַשְׁמַע לַן דְּפָטוּר לִגְמָרֵי.

תְּנַן: הָיוּ הַנִּיזָּקִין שְׁנַיִם – אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן וְכוּ׳. הָא לָא מַיְיתֵי רְאָיָה – שָׁקֵיל כִּדְקָאָמַר מַזִּיק; אַמַּאי? חִטִּים וּשְׂעוֹרִים נִינְהוּ!

רָאוּי לִיטּוֹל – וְאֵין לוֹ.

וְהָתַנְיָא: הֲרֵי זֶה מִשְׁתַּלֵּם עַל הַקָּטָן מִן הַגָּדוֹל, וְלַגָּדוֹל מִן הַקָּטָן!

דִּתְפַס.

תְּנַן: הָיָה אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, הַנִּיזָּק אוֹמֵר: ״מוּעָד הִזִּיק אֶת הַגָּדוֹל, וְתָם אֶת הַקָּטָן״, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר: ״לֹא כִי, אֶלָּא תָּם אֶת הַגָּדוֹל, וּמוּעָד אֶת הַקָּטָן״ – הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. הָא לָא מַיְיתֵי רְאָיָה – שָׁקֵיל כִּדְקָאָמַר מַזִּיק; וְאַמַּאי? חִטִּין וּשְׂעוֹרִין נִינְהוּ!

רָאוּי לִיטּוֹל, וְאֵין לוֹ. וְהָתַנְיָא: הֲרֵי זֶה מִשְׁתַּלֵּם לַקָּטָן מִן הַמּוּעָד, וְלַגָּדוֹל מִן הַתָּם! דִּתְפַס.

הָיוּ שְׁנֵיהֶם שֶׁל אִישׁ אֶחָד – שְׁנֵיהֶם חַיָּיבִים. אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִפַּרְזִיקָא לְרַב אָשֵׁי: שְׁמַע מִינַּהּ, שְׁוָורִים תַּמִּים שֶׁהִזִּיקוּ – רָצָה מִזֶּה גּוֹבֶה, רָצָה מִזֶּה גּוֹבֶה.

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּמוּעָדִין.

אִי בְּמוּעָדִין, אֵימָא סֵיפָא: הָיָה אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, הַנִּיזָּק אוֹמֵר: ״גָּדוֹל הִזִּיק״, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר: ״לֹא כִי, אֶלָּא קָטָן הִזִּיק״ – הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. אִי בְּמוּעָדִין, מַאי נָפְקָא לֵיהּ מִינֵּיהּ? סוֹף סוֹף, דְּמֵי תּוֹרָא מְעַלְּיָא בָּעֵי לְשַׁלּוֹמֵי!

אֲמַר לֵיהּ: סֵיפָא בְּתַמִּין, וְרֵישָׁא בְּמוּעָדִין.

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא סָבָא לְרַב אָשֵׁי: אִי בְּמוּעָדִין, ״חַיָּיבִים״?! ״חַיָּיב גַּבְרָא״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! וְתוּ, מַאי ״שְׁנֵיהֶם״?

אֶלָּא לְעוֹלָם בְּתַמִּין; וְרַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר: שׁוּתָּפִין נִינְהוּ; וְטַעְמָא דְּאִיתַנְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ – דְּלָא מָצֵי מְדַחֵי לֵיהּ, אֲבָל לֵיתַנְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ – מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: זִיל אַיְיתִי רְאָיָה דְּהַאי תּוֹרָא אַזְּקָךְ, וַאֲשַׁלֵּם לָךְ.

הֲדַרַן עֲלָךְ הַמַּנִּיחַ

מַתְנִי׳ שׁוֹר שֶׁנָּגַח אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה שְׁוָורִים זֶה אַחַר זֶה – יְשַׁלֵּם לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם, וְאִם יֵשׁ בּוֹ מוֹתָר – יַחֲזִיר לְשֶׁלְּפָנָיו, וְאִם יֵשׁ בּוֹ מוֹתָר – יַחֲזִיר לְשֶׁלִּפְנֵי פָנָיו, וְהָאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִשְׂכָּר; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְאֵין הַנְּבֵלָה יָפָה כְּלוּם – זֶה נוֹטֵל מָנֶה, וְזֶה נוֹטֵל מָנֶה.

חָזַר וְנָגַח שׁוֹר אַחֵר שָׁוֶה מָאתַיִם – הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מָנֶה; וְשֶׁלְּפָנָיו – זֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים זוּז, וְזֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים זוּז.

חָזַר וְנָגַח שׁוֹר אַחֵר שָׁוֶה מָאתַיִם – הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מָנֶה, וְשֶׁלְּפָנָיו חֲמִשִּׁים זוּז, וּשְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים – דִּינַר זָהָב.

גְּמָ׳ מַתְנִיתִין מַנִּי? דְּלָא כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וּדְלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא!

אִי כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּאָמַר בַּעֲלֵי חוֹבוֹת נִינְהוּ, הַאי ״אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִשְׂכָּר״?! ״רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן נִשְׂכָּר״ מִבְּעֵי לֵיהּ! אִי כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר תּוֹרָא דְשׁוּתָּפֵי הוּא, הַאי ״יֵשׁ בּוֹ מוֹתָר –

יַחֲזִיר לְשֶׁלְּפָנָיו״?! ״לְכוּלָּם״ מִבְּעֵי לֵיהּ!

אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל – דְּאָמַר בַּעֲלֵי חוֹבוֹת נִינְהוּ; וּדְקַשְׁיָא לָךְ: ״אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִשְׂכָּר״?! ״רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן נִשְׂכָּר״ מִבְּעֵי לֵיהּ! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁתְּפָסוֹ נִיזָּק לִגְבּוֹת הֵימֶנּוּ, וְנַעֲשָׂה עָלָיו כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר לִנְזָקִין.

אִי הָכִי, ״יֵשׁ בּוֹ מוֹתָר – יַחֲזִיר לְשֶׁלְּפָנָיו״?! ״יַחֲזִיר לַבְּעָלִים״ מִבְּעֵי לֵיהּ!

אָמַר רָבִינָא, הָכִי קָתָנֵי: אִם יֵשׁ בּוֹ מוֹתָר בִּנְזָקָיו – יַחֲזִיר לְשֶׁלְּפָנָיו.

וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִשּׁוּם פְּשִׁיעַת שׁוֹמְרִין נָגְעוּ בָּהּ.

בְּמַאי אוֹקֵימְתַּהּ – כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל; אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְאֵין הַנְּבֵלָה יָפָה כְּלוּם – זֶה נוֹטֵל מָנֶה וְזֶה נוֹטֵל מָנֶה.

חָזַר וְנָגַח שׁוֹר אַחֵר שָׁוֶה מָאתַיִם – הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מָנֶה, וְשֶׁלְּפָנָיו – זֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים זוּז, וְזֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים זוּז. חָזַר וְנָגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם – הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מָנֶה, וְשֶׁלְּפָנָיו נוֹטֵל חֲמִשִּׁים זוּז, וּשְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים דִּינַר זָהָב.

אֲתָאן לְרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: תּוֹרָא דְשׁוּתָּפֵי הוּא; רֵישָׁא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְסֵיפָא רַבִּי עֲקִיבָא?

אָמְרִי: אִין, דְּהָא אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, שְׁבוֹק מַתְנִיתִין וְתָא בָּתְרַאי – רֵישָׁא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְסֵיפָא רַבִּי עֲקִיבָא.

אִתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הִקְדִּישׁוֹ נִיזָּק אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.

תְּנַן הָתָם: הַתּוֹקֵעַ לַחֲבֵירוֹ – נוֹתֵן לוֹ סֶלַע. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: מָנֶה.

הָהוּא גַּבְרָא דִּתְקַע לְחַבְרֵיהּ. שַׁלְּחֵיהּ רַב טוֹבִיָּה בַּר מַתְנָה לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף: סֶלַע צוֹרִי תְּנַן, אוֹ סֶלַע מְדִינָה תְּנַן?

אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: וּשְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים דִּינַר זָהָב. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ תָּנֵי תַּנָּא סֶלַע מְדִינָה, נִפְלוֹג וְנִתְנֵי עַד תְּרֵיסַר וְסֶלַע!

אֲמַר לֵיהּ: תַּנָּא כִּי רוֹכְלָא לִיתְנֵי וְלֵיזִיל?!

מַאי הָוֵי עֲלַהּ? פַּשְׁטוּהָ מֵהָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כׇּל כֶּסֶף הָאָמוּר בַּתּוֹרָה – כֶּסֶף צוֹרִי, וְשֶׁל דִּבְרֵיהֶם – כֶּסֶף מְדִינָה.

אֲמַר לֵיהּ הַהוּא גַּבְרָא: הוֹאִיל וּפַלְגָא דְזוּזָא הוּא – לָא בָּעֵינָא, נִתְּבֵיהּ לַעֲנִיִּים. הֲדַר אֲמַר לֵיהּ: נִתְּבֵיהּ נִיהֲלִי, אֵיזִיל וְאַבְרֵי בֵּיהּ נַפְשַׁאי.

אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: כְּבָר זְכוֹ בֵּיהּ עֲנִיִּים. וְאַף עַל גַּב דְּלֵיכָּא עֲנִיִּים הָכָא, אֲנַן יַד עֲנִיִּים אֲנַן. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: יְתוֹמִים

אֵינָן צְרִיכִין פְּרוֹזְבּוּל.

וְכֵן תָּנֵי רָמֵי בַּר חָמָא: הַיְּתוֹמִים אֵינָן צְרִיכִין פְּרוֹזְבּוּל – רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבֵית דִּינוֹ אֲבִיהֶן שֶׁל יְתוֹמִין הָיוּ.

חָנָן בִּישָׁא תְּקַע לֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא, אֲמַר לֵיהּ: זִיל הַב לֵיהּ פַּלְגָא דְזוּזָא. הֲוָה לֵיהּ זוּזָא מָכָא, בָּעֵי לְמִיתְּבֵהּ לֵיהּ מִינֵּיהּ פַּלְגָא דְּזוּזָא, לָא הֲוָה מִשְׁתְּקִיל לֵיהּ. תְּקַע לֵיהּ אַחֲרִינָא, וְיַהֲבֵיהּ נִהֲלֵיהּ.

מַתְנִי׳ שׁוֹר שֶׁהוּא מוּעָד לְמִינוֹ, וְאֵינוֹ מוּעָד לְשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ; מוּעָד לְאָדָם וְאֵינוֹ מוּעָד לִבְהֵמָה; מוּעָד לִקְטַנִּים וְאֵינוֹ מוּעָד לִגְדוֹלִים; אֶת שֶׁהוּא מוּעָד לוֹ – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְאֶת שֶׁאֵינוֹ מוּעָד לוֹ – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.

אָמְרוּ לִפְנֵי רַבִּי יְהוּדָה: הֲרֵי זֶה מוּעָד לַשַּׁבָּתוֹת וְאֵינוֹ מוּעָד לַחוֹל? אָמַר לָהֶם: לַשַּׁבָּתוֹת – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, לִימוֹת הַחוֹל – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.

אֵימָתַי הוּא תָּם? מִשֶּׁיַּחְזוֹר בּוֹ שְׁלֹשָׁה יְמֵי שַׁבָּתוֹת.

גְּמָ׳ אִיתְּמַר, רַב זְבִיד אָמַר: ״וְאֵינוֹ מוּעָד״ תְּנַן. רַב פָּפָּא אָמַר: ״אֵינוֹ מוּעָד״ תְּנַן.

רַב זְבִיד אָמַר ״וְאֵינוֹ מוּעָד״ תְּנַן – הָא סְתָמָא הָוֵי מוּעָד. רַב פָּפָּא אָמַר ״אֵינוֹ מוּעָד״ תְּנַן – דִּסְתָמָא לָא הָוֵי מוּעָד.

רַב זְבִיד דָּיֵיק מִסֵּיפָא, רַב פָּפָּא דָּיֵיק מֵרֵישָׁא.

רַב זְבִיד דָּיֵיק מִסֵּיפָא – דְּקָתָנֵי: מוּעָד לִקְטַנִּים וְאֵינוֹ מוּעָד לִגְדוֹלִים. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא ״וְאֵינוֹ מוּעָד״ קָתָנֵי – הָא סְתָמֵיהּ הָוֵי מוּעָד; הָא קָא מַשְׁמַע לַן – דַּאֲפִילּוּ מִקְּטַנִּים לִגְדוֹלִים נָמֵי, מִסְּתָמָא הָוֵי מוּעָד.

אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ ״אֵינוֹ מוּעָד״ קָתָנֵי – סְתָמָא לָא הָוֵי מוּעָד,

הַשְׁתָּא יֵשׁ לוֹמַר מִקְּטַנִּים לִקְטַנִּים דְּעָלְמָא, סְתָמָא לָא הָוֵי מוּעָד; מִקְּטַנִּים לִגְדוֹלִים צְרִיכָא לְמֵימַר דְּלָא הָוֵי מוּעָד?

וְרַב פָּפָּא אָמַר לָךְ: אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּיךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּפְרַץ בֵּיהּ בְּהָהוּא מִינָא – פְּרַץ בֵּיהּ, לָא שְׁנָא גְּדוֹלִים דִּידֵיהּ וְלָא שְׁנָא קְטַנִּים דִּידֵיהּ; קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא הָוֵי מוּעָד.

רַב פָּפָּא דָּיֵיק מֵרֵישָׁא, דְּקָתָנֵי: מוּעָד לְאָדָם אֵינוֹ מוּעָד לִבְהֵמָה. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא ״אֵינוֹ מוּעָד״ תְּנַן – סְתָמָא לָא הָוֵי מוּעָד; הָא קָא מַשְׁמַע לַן – דַּאֲפִילּוּ מֵאָדָם לִבְהֵמָה נָמֵי, סְתָמָא לָא הָוֵי מוּעָד.

אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ ״וְאֵינוֹ מוּעָד״ קָתָנֵי – הָא סְתָמָא הָוֵי מוּעָד; הַשְׁתָּא יֵשׁ לוֹמַר: מִבְּהֵמָה לִבְהֵמָה סְתָמָא הָוֵי מוּעָד, מֵאָדָם לִבְהֵמָה צְרִיכָא לְמֵימַר דְּהָוֵי מוּעָד?!

וְרַב זְבִיד אָמַר לָךְ: רֵישָׁא אַחֲזָרָה קָאֵי – כְּגוֹן דַּהֲוָה מוּעָד לְאָדָם וּמוּעָד לִבְהֵמָה, וַהֲדַר בֵּיהּ מִבְּהֵמָה – דְּקָאֵי גַּבֵּי בְהֵמָה תְּלָתָא זִימְנֵי וְלָא נָגַח. מַהוּ דְּתֵימָא, כֵּיוָן דְּלָא הֲדַר בֵּיהּ מֵאָדָם – חֲזָרָה דִבְהֵמָה לָאו חֲזָרָה הִיא; קָא מַשְׁמַע לַן, דַּחֲזָרָה דִבְהֵמָה מִיהָא חֲזָרָה הִיא.

מֵיתִיבִי, סוֹמְכוֹס אוֹמֵר: מוּעָד לָאָדָם מוּעָד לִבְהֵמָה, מִקַּל וְחוֹמֶר – וּמָה לְאָדָם מוּעָד, לִבְהֵמָה לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא ״אֵינוֹ מוּעָד״ קָאָמַר!

אָמַר לְךָ רַב זְבִיד: סוֹמְכוֹס – אַחֲזָרָה קָאֵי, וְהָכִי קָאָמַר לֵיהּ לְתַנָּא קַמָּא: דְּקָאָמְרַתְּ חֲזָרָה דִבְהֵמָה חֲזָרָה הִיא – חֲזָרָה דִבְהֵמָה לָאו חֲזָרָה הִיא, מִקַּל וָחוֹמֶר מֵאָדָם: וּמָה מֵאָדָם לָא קָא (מ)הָדַר בֵּיהּ, מִבְּהֵמָה לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?

אָמַר רַב אָשֵׁי: תָּא שְׁמַע, אָמְרוּ לִפְנֵי רַבִּי יְהוּדָה: הֲרֵי זֶה מוּעָד לְשַׁבָּתוֹת וְאֵינוֹ מוּעָד לִימוֹת הַחוֹל? אָמַר לָהֶן: לְשַׁבָּתוֹת – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, לִימוֹת הַחוֹל – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.

אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא ״וְאֵינוֹ מוּעָד״ קָתָנֵי – שַׁיּוֹלֵי הוּא דְּקָא מְשַׁיְּילִי [לֵיהּ], וְהוּא נָמֵי קָמַהְדַּר לְהוּ. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ ״אֵינוֹ מוּעָד״ קָתָנֵי – אַגְמוֹרֵי הוּא דְּקָא מַגְמְרִי לֵיהּ?! וְתוּ, אִיהוּ מַאי קָא מַהְדַּר לְהוּ?

אָמַר רַב יַנַּאי: מֵרֵישָׁא נָמֵי דַּיְקָא, דְּקָתָנֵי: אֶת שֶׁמּוּעָד לוֹ – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְאֶת שֶׁאֵינוֹ מוּעָד לוֹ – [מְשַׁלֵּם] חֲצִי נֶזֶק.

אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא ״וְאֵינוֹ מוּעָד״ קָתָנֵי – פָּרוֹשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ לַהּ.

אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ ״אֵינוֹ מוּעָד״ קָתָנֵי, פַּסְקַהּ; מַאי תּוּ ״אֶת שֶׁמּוּעָד לוֹ – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְאֶת שֶׁאֵינוֹ מוּעָד לוֹ – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק״? עַד הַשְׁתָּא – לָא אַשְׁמְעִינַן דְּהָתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק, וּמוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם?

וְאִי תִּימְצֵי לוֹמַר נָמֵי אִיתָא לִדְרַב פָּפָּא; נָגַח שׁוֹר חֲמוֹר וְגָמָל – נַעֲשָׂה מוּעָד לַכֹּל.

תָּנוּ רַבָּנַן: רָאָה שׁוֹר – נָגַח, שׁוֹר – לֹא נָגַח, שׁוֹר – נָגַח, שׁוֹר – לֹא נָגַח, שׁוֹר – נָגַח, שׁוֹר – לֹא נָגַח; נַעֲשָׂה מוּעָד לְסֵירוּגִין לִשְׁווֹרִים.

תָּנוּ רַבָּנַן: רָאָה שׁוֹר – נָגַח, חֲמוֹר – לֹא נָגַח, סוּס – נָגַח, גָּמָל – לֹא נָגַח, פֶּרֶד – נָגַח, עָרוֹד – לֹא נָגַח; נַעֲשָׂה מוּעָד לְסֵירוּגִין לַכֹּל.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: נָגַח

שׁוֹר, שׁוֹר וָשׁוֹר, חֲמוֹר וְגָמָל, מַהוּ?

הַאי שׁוֹר בָּתְרָא – בָּתַר שְׁווֹרִים שָׁדֵינַן לֵיהּ, וְאַכַּתִּי לִשְׁווֹרִים הוּא דְּאִיַּיעַד – לְמִידֵּי אַחֲרִינָא לָא אִיַּיעַד; אוֹ דִילְמָא, הַאי שׁוֹר בָּתְרָא – בָּתַר חֲמוֹר וְגָמָל שָׁדֵינַן לֵיהּ, וְאִיַּיעַד לֵיהּ לְכוּלְּהוּ מִינֵי?

חֲמוֹר וְגָמָל, שׁוֹר, שׁוֹר וָשׁוֹר, מַהוּ? הַאי שׁוֹר קַמָּא – בָּתַר חֲמוֹר וְגָמָל שָׁדֵינַן לֵיהּ, וְאִיַּיעַד לֵיהּ לְכוּלְּהוּ מִינֵי; אוֹ דִילְמָא בָּתַר שְׁווֹרִים שָׁדֵינַן לֵיהּ, וְאַכַּתִּי לִשְׁווֹרִים הוּא דְּאִיַּיעַד – לְמִינָא אַחֲרִינָא לָא אִיַּיעַד?

שַׁבָּת, שַׁבָּת וְשַׁבָּת, אֶחָד בְּשַׁבָּת וְשֵׁנִי בְּשַׁבָּת, מַהוּ? הָא שַׁבָּת בָּתְרָיְיתָא – בָּתַר שַׁבָּת הוּא דְּשָׁדֵינַן לֵיהּ, וְאַכַּתִּי לְשַׁבָּת הוּא דְּאִיַּיעַד – לִימוֹת הַחוֹל לָא אִיַּיעַד; אוֹ דִילְמָא בָּתַר אֶחָד בְּשַׁבָּת וְשֵׁנִי בְּשַׁבָּת שָׁדֵינַן לֵיהּ, וְאִיַּיעַד לֵיהּ לְכוּלֵּי יוֹמָא?

חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְעֶרֶב שַׁבָּת וְשַׁבָּת, שַׁבָּת וְשַׁבָּת, מַהוּ? הָא שַׁבָּת קַמַּיְיתָא – בָּתַר חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְעֶרֶב שַׁבָּת שָׁדֵינַן לֵיהּ, וְאִיַּיעַד לְכוּלְּהוּ יוֹמֵי; אוֹ דִילְמָא הָא שַׁבָּת קַמַּיְיתָא – בָּתַר שַׁבָּתוֹת הוּא דְּשָׁדֵינַן לֵיהּ, וּלְשֶׁבָּתוֹת הוּא דְּאִיַּיעַד?

תֵּיקוּ.

נָגַח שׁוֹר יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּחוֹדֶשׁ זֶה, וְיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּחוֹדֶשׁ זֶה, וְיוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר בְּחוֹדֶשׁ זֶה – פְּלוּגְתָּא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל,

דְּאִתְּמַר: רָאֲתָה יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּחֹדֶשׁ זֶה, וְיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּחֹדֶשׁ זֶה, וְיוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר בְּחֹדֶשׁ זֶה – רַב אָמַר: קָבְעָה לָהּ וֶסֶת, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עַד שֶׁתְּשַׁלֵּשׁ בְּדִילּוּג.

אָמַר רָבָא: שָׁמַע קוֹל שׁוֹפָר וְנָגַח, קוֹל שׁוֹפָר וְנָגַח, קוֹל שׁוֹפָר וְנָגַח – נַעֲשָׂה מוּעָד לְשׁוֹפָרוֹת.

פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: הָךְ שׁוֹפָר קַמָּא – סְיוּטָא בְּעָלְמָא הוּא דְּנַקְטֵיהּ; קָא מַשְׁמַע לַן.

מַתְנִי׳ שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, וְשֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁל הֶדְיוֹט – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוֹר רֵעֵהוּ״ – וְלֹא שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ.

שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁל גּוֹי – פָּטוּר. וְשֶׁל גּוֹי שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל – בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.

גּמ׳ מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא, דְּתַנְיָא: שׁוֹר שֶׁל הֶדְיוֹט שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, וְשֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל הֶדְיוֹט – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוֹר רֵעֵהוּ״ – וְלֹא שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל הֶדְיוֹט – פָּטוּר; וְשֶׁל הֶדְיוֹט שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ – בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.

אָמְרִי: מַאי קָא סָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן? אִי ״רֵעֵהוּ״ דַּוְקָא – אֲפִילּוּ שֶׁל הֶדְיוֹט שֶׁנָּגַח שֶׁל הֶקְדֵּשׁ לִיפְּטַר! וְאִי ״רֵעֵהוּ״ לָאו דַּוְקָא – אֲפִילּוּ דְּהֶקְדֵּשׁ נָמֵי, כִּי נָגַח דְּהֶדְיוֹט לִיחַיַּיב!

וְכִי תֵּימָא: לְעוֹלָם קָסָבַר ״רֵעֵהוּ״ דַּוְקָא, וּמִיהוּ דְּהֶדְיוֹט כִּי נָגַח דְּהֶקְדֵּשׁ הַיְינוּ טַעְמָא דְּמִיחַיַּיב – מִשּׁוּם דְּקָא מַיְיתֵי לֵיהּ מִקַּל וָחוֹמֶר דְּהֶדְיוֹט: וּמָה הֶדְיוֹט שֶׁנָּגַח שֶׁל הֶדְיוֹט – חַיָּיב, כִּי נָגַח דְּהֶקְדֵּשׁ – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן דְּמִיחַיַּיב?

דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין – לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן! מָה לְהַלָּן – תָּם חֲצִי נֶזֶק, הָכָא נָמֵי חֲצִי נֶזֶק!

אֶלָּא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הַכֹּל הָיוּ בִּכְלַל נֶזֶק שָׁלֵם; כְּשֶׁפָּרַט לְךָ הַכָּתוּב: ״רֵעֵהוּ״ גַּבֵּי תָם – רֵעֵהוּ הוּא דְּתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק; מִכְּלָל דְּהֶקְדֵּשׁ – בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם;

דְּאִם כֵּן, נִכְתּוֹב קְרָא לְהַאי ״רֵעֵהוּ״ גַּבֵּי מוּעָד.

שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל גּוֹי – פָּטוּר. אָמְרִי: מִמָּה נַפְשָׁךְ, אִי ״רֵעֵהוּ״ דַּוְקָא – דְּגוֹי כִּי נָגַח דְּיִשְׂרָאֵל נָמֵי לִיפְּטַר! וְאִי ״רֵעֵהוּ״ לָאו דַּוְקָא – אֲפִילּוּ דְּיִשְׂרָאֵל כִּי נָגַח דְּגוֹי נִחַיַּיב!

אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, אָמַר קְרָא: ״עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם״ – רָאָה שֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּנֵי נֹחַ. כֵּיוָן שֶׁלֹּא קִיְּימוּ – עָמַד וְהִתִּיר מָמוֹנָן לְיִשְׂרָאֵל.

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֵהָכָא: ״הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן״ – מִפָּארָן הוֹפִיעַ מָמוֹנָם לְיִשְׂרָאֵל.

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל גּוֹי – פָּטוּר. שׁוֹר שֶׁל גּוֹי שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל – בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם״. וְאוֹמֵר: ״הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן״.

מַאי ״וְאוֹמֵר״?

וְכִי תֵּימָא, הַאי ״עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ״ – מִבַּעְיָא לֵיהּ לְכִדְרַב מַתְנָה וְכִדְרַב יוֹסֵף, תָּא שְׁמַע: ״הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן״ – מִפָּארָן הוֹפִיעַ מָמוֹנָן לְיִשְׂרָאֵל. מַאי דְּרַב מַתְנָה? דְּאָמַר רַב מַתְנָה: ״עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וְכוּ׳״. מָה רָאָה – רָאָה שֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ עֲלֵיהֶן בְּנֵי נֹחַ וְלֹא קִיְּימוּם, עָמַד וְהִגְלָה אוֹתָם מֵעַל אַדְמָתָם.

וּמַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ״וַיַּתֵּר״ לִישָּׁנָא דְּאִגַּלּוֹיֵי הוּא? כְּתִיב הָכָא: ״וַיַּתֵּר גּוֹיִם״, וּכְתִיב הָתָם: ״לְנַתֵּר בָּהֵן עַל הָאָרֶץ״ – וּמְתַרְגְּמִינַן: לְקַפָּצָא בְּהוֹן עַל אַרְעָא.

מַאי דְּרַב יוֹסֵף? דְּאָמַר רַב יוֹסֵף: ״עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וְכוּ׳״; מָה רָאָה? רָאָה שֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּנֵי נֹחַ וְלֹא קִיְּימוּם, עָמַד וְהִתִּירָן לָהֶם.

אִיתְּגוֹרֵי אִתְּגוּר?! אִם כֵּן, מָצִינוּ חוֹטֵא נִשְׂכָּר! אָמַר מָר בְּרֵיהּ דְּרַבְנָא: לוֹמַר שֶׁאֲפִילּוּ מְקַיְּימִין אוֹתָן – אֵין מְקַבְּלִין עֲלֵיהֶן שָׂכָר.

וְלָא?! וְהָתַנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאֲפִילּוּ גּוֹי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה – שֶׁהוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם, וָחַי בָּהֶם״ – ״כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״אָדָם״; הָא לָמַדְתָּ, שֶׁאֲפִילּוּ גּוֹי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה – הֲרֵי הוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל!

אָמְרִי: אֵין מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶן שָׂכָר כִּמְצֻוֶּוה וְעוֹשֶׂה, אֶלָּא כְּמִי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּוה וְעוֹשֶׂה. דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: גָּדוֹל הַמְצֻוֶּוה וְעוֹשֶׂה יוֹתֵר מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּוה וְעוֹשֶׂה.

תָּנוּ רַבָּנַן, וּכְבָר שָׁלְחָה מַלְכוּת רוֹמִי שְׁנֵי סְרַדְיוֹטוֹת אֵצֶל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל: לַמְּדוּנוּ תּוֹרַתְכֶם. קָרְאוּ וְשָׁנוּ וְשִׁלֵּשׁוּ. בִּשְׁעַת פְּטִירָתָן אָמְרוּ לָהֶם: דִּקְדַּקְנוּ בְּכׇל תּוֹרַתְכֶם – וֶאֱמֶת הוּא; חוּץ מִדָּבָר זֶה שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים: שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל גּוֹי – פָּטוּר. שֶׁל גּוֹי שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל – בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.

מִמָּה נַפְשָׁךְ, אִי ״רֵעֵהוּ״ דַּוְקָא – אֲפִילּוּ דְּגוֹי כִּי נָגַח דְּיִשְׂרָאֵל לִיפְּטַר; וְאִי ״רֵעֵהוּ״ לָאו דַּוְקָא – אֲפִילּוּ דְיִשְׂרָאֵל כִּי נָגַח דְּגוֹי לִחַיַּיב! וְדָבָר זֶה אֵין אָנוּ מוֹדִיעִים אוֹתוֹ לַמַּלְכוּת.

רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה שְׁכִיבָא לֵיהּ בְּרַתָּא, אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְעוּלָּא: קוּם נֵיזִל נִינַחֲמֵיהּ, אֲמַר לְהוּ: מַאי אִית לִי גַּבֵּי נֶחָמְתָּא דְבַבְלָאֵי – דְּגִידּוּפָא הוּא? דְּאָמְרִי: ״מַאי אֶפְשָׁר לְמִיעְבַּד״; הָא אֶפְשָׁר לְמִיעְבַּד – עָבְדִי.

אֲזַל הוּא לְחוֹדֵיהּ גַּבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: ״וַיֹּאמֶר ה׳ (אֶל מֹשֶׁה) אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה״; וְכִי מָה עָלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת?! אֶלָּא נָשָׂא מֹשֶׁה קַל וָחוֹמֶר בְּעַצְמוֹ – אָמַר: וּמָה מִדְיָנִים שֶׁלֹּא בָּאוּ אֶלָּא לַעֲזוֹר אֶת מוֹאָב, אָמְרָה תּוֹרָה: ״צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם״,

מוֹאָבִים עַצְמָן לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?

אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא כְּשֶׁעָלְתָה עַל דַּעְתְּךָ עָלְתָה עַל דַּעְתִּי, שְׁתֵּי פְּרִידוֹת טוֹבוֹת יֵשׁ לִי לְהוֹצִיא מֵהֶן – רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה וְנַעֲמָה הָעַמּוֹנִית.

וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר, וּמָה בִּשְׁבִיל שְׁתֵּי פְּרִידוֹת טוֹבוֹת – חָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל שְׁתֵּי אוּמּוֹת גְּדוֹלוֹת וְלֹא הֶחֱרִיבָן; בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי – אִם כְּשֵׁרָה הִיא וּרְאוּיָה הִיא לָצֵאת מִמֶּנָּה דָּבָר טוֹב, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה דַּהֲוָה חַיָּה.

אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כׇּל בְּרִיָּה, אֲפִילּוּ שְׂכַר שִׂיחָה נָאָה.

דְּאִילּוּ בְּכִירָה דְּקָאָמְרָה ״מוֹאָב״, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה ״אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָם מִלְחָמָה״ – מִלְחָמָה הוּא דְּלָא, הָא אַנְגַּרְיָא עֲבֵיד בְּהוּ;

צְעִירָה דְּקָאָמְרָה ״בֶּן עַמִּי״, אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: ״וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן, אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם״ – כְּלָל, דַּאֲפִילּוּ אַנְגַּרְיָא לָא תַּעֲבֵיד בְּהוּ.

וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה: לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם לִדְבַר מִצְוָה, שֶׁבִּשְׁבִיל לַיְלָה אַחַת שֶׁקְּדָמַתָּה בְּכִירָה לִצְעִירָה – קְדָמַתָּה אַרְבַּע דּוֹרוֹת לְיִשְׂרָאֵל: עוֹבֵד, יִשַׁי, וְדָוִד, וּשְׁלֹמֹה; וְאִילּוּ צְעִירָה – עַד רְחַבְעָם, דִּכְתִיב: ״וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית״.

תָּנוּ רַבָּנַן: שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל כּוּתִי – פָּטוּר; וְשֶׁל כּוּתִי שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל – תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק, וּמוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל כּוּתִי – פָּטוּר. וְשֶׁל כּוּתִי שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל – בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.

לְמֵימְרָא דְּסָבַר רַבִּי מֵאִיר: כּוּתִים גֵּרֵי אֲרָיוֹת הֵן?

ורְמִינְהִי: כׇּל הַכְּתָמִים הַבָּאִים מֵרְקָם – טְהוֹרִים. רַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא, מִפְּנֵי שֶׁהֵן גֵּרִים וְטוֹעִים.

מִבֵּין הַגּוֹיִם – טְהוֹרִים. מִבֵּין יִשְׂרָאֵל וּמִבֵּין הַכּוּתִים – רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא; וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין – שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל כִּתְמֵיהֶן.

אַלְמָא קָסָבַר רַבִּי מֵאִיר כּוּתִים גֵּרֵי אֱמֶת הֵם!

אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: קְנָס הוּא שֶׁקָּנַס רַבִּי מֵאִיר בְּמָמוֹנָם, שֶׁלֹּא יִטָּמְעוּ בָּהֶם.

מֵתִיב רַבִּי זֵירָא: וְאֵלּוּ נְעָרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם קְנָס – הַבָּא עַל הַמַּמְזֶרֶת, וְעַל הַנְּתִינָה, וְעַל הַכּוּתִית. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ קָנַס רַבִּי מֵאִיר בְּמָמוֹנָם, הָכִי נָמֵי נִקְנוֹס, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטָּמְעוּ בָּהֶן!

אָמַר אַבָּיֵי: כְּדֵי

שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר.

וְנִתְּבֵיהּ לַעֲנִיִּים! אָמַר רַב מָרִי: מִשּׁוּם דְּהָוֵי מָמוֹן שֶׁאֵין לוֹ תּוֹבְעִים.

מַתְנִי׳ שׁוֹר שֶׁל פִּקֵּחַ שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן – חַיָּיב. וְשֶׁל חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל פִּקֵּחַ – פָּטוּר.

שׁוֹר שֶׁל חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגַח – בֵּית דִּין מַעֲמִידִין לָהֶן אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, וּמְעִידִין לָהֶן בִּפְנֵי אַפּוֹטְרוֹפּוֹס.

נִתְפַּקֵּחַ הַחֵרֵשׁ, נִשְׁתַּפָּה הַשּׁוֹטֶה וְהִגְדִּיל הַקָּטָן – חָזַר לְתַמּוּתוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקָתוֹ.

שׁוֹר הָאִצְטָדִין – אֵינוֹ חַיָּיב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יִגַּח״ – וְלֹא שֶׁיַּגִּיחוּהוּ.

גְּמָ׳ הָא גוּפָא קַשְׁיָא – אָמְרַתְּ: שׁוֹר שֶׁל חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל פִּקֵּחַ – פָּטוּר; אַלְמָא אֵין מַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לְתָם – לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ. אֵימָא סֵיפָא: שׁוֹר שֶׁל חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגַח – בֵּית דִּין מַעֲמִידִין לָהֶם אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, וּמְעִידִין לָהֶם בִּפְנֵי אַפּוֹטְרוֹפּוֹס. אַלְמָא מַעֲמִידִין לָהֶם אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לְתָם, לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ!

אָמַר רָבָא, הָכִי קָתָנֵי: וְאִם הוּחְזְקוּ נַגְחָנִין – מַעֲמִידִין לָהֶם אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, וּמְעִידִין לָהֶן בִּפְנֵי אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, וּמְשַׁוֵּינַן לְהוּ מוּעָד; דְּכִי הָדַר וְנָגַח – לְשַׁלֵּם מֵעֲלִיָּיה.

מֵעֲלִיַּית מַאן? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מֵעֲלִיַּית יְתוֹמִין, רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר: מֵעֲלִיַּית אַפּוֹטְרוֹפּוֹס.

וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אַסִּי: אֵין נִזְקָקִין לְנִכְסֵי יְתוֹמִין, אֶלָּא אִם כֵּן רִבִּית אוֹכֶלֶת בָּהֶן.

וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אוֹ לִשְׁטָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רִבִּית, אוֹ לִכְתוּבַּת אִשָּׁה מִשּׁוּם מְזוֹנֵי!

אֵיפוֹךְ – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מֵעֲלִיַּית אַפּוֹטְרוֹפְּסִין, רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר: מֵעֲלִיַּית יְתוֹמִין.

אָמַר רָבָא: מִשּׁוּם דְּקַשְׁיָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן – מְשַׁוֵּית לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא טוֹעֶה? וְהָא רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא דַּיָּינָא הוּא, וְנָחֵית לְעוּמְקֵיהּ דְּדִינָא!

אֶלָּא לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ, וּמַזִּיק שָׁאנֵי. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֵעֲלִיַּית יְתוֹמִים – דְּאִי אָמְרַתְּ מֵעֲלִיַּית אַפּוֹטְרוֹפּוֹס,

מִמַּנְעִי וְלָא עָבְדִי. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר מֵעֲלִיַּית אַפּוֹטְרוֹפּוֹס – וְחוֹזְרִין וְנִפְרָעִין מִן הַיְּתוֹמִים לְכִי גָדְלִי.

וּ״מַעֲמִידִים לָהֶן אַפּוֹטְרוֹפִּין לְתָם לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ״ – תַּנָּאֵי הִיא,

דְּתַנְיָא: שׁוֹר שֶׁנִּתְחָרְשׁוּ בְּעָלָיו, וְשֶׁנִּשְׁתַּטּוּ בְּעָלָיו, וְשֶׁהָלְכוּ בְּעָלָיו לִמְדִינַת הַיָּם – יְהוּדָה בֶּן נְקוֹסָא אָמַר סוֹמְכוֹס: הֲרֵי הוּא בְּתַמּוּתוֹ עַד שֶׁיָּעִידוּ בּוֹ בִּפְנֵי הַבְּעָלִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מַעֲמִידִין לָהֶן אַפּוֹטְרוֹפִּין, וּמְעִידִין בָּהֶן בִּפְנֵי אַפּוֹטְרוֹפִּין.

נִתְפַּקֵּחַ הַחֵרֵשׁ, נִשְׁתַּפָּה הַשּׁוֹטֶה וְהִגְדִּיל הַקָּטָן – וּבָאוּ בְּעָלָיו מִמְּדִינַת הַיָּם, יְהוּדָה בֶּן נְקוֹסָא אָמַר סוֹמְכוֹס: חָזַר לְתַמּוּתוֹ, עַד שֶׁיָּעִידוּ בּוֹ בִּפְנֵי בְעָלִים. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר: הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקָתוֹ.

אֲמַרוּ: מַאי ״הֲרֵי הוּא בְּתַמּוּתוֹ״ דְּקָאָמַר סוֹמְכוֹס? אִילֵּימָא דְּלָא מִיַּיעַד כְּלָל – הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא ״חָזַר לְתַמּוּתוֹ״, מִכְּלָל דְּאִיַּיעַד!

אֶלָּא מַאי ״הֲרֵי הוּא בְּתַמּוּתוֹ״ – הֲרֵי הוּא בִּתְמִימוּתוֹ, דְּלָא מְחַסְּרִינַן לֵיהּ. אַלְמָא אֵין מַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לְתָם לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מַעֲמִידִין לָהֶן אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, וּמְעִידִין לָהֶן בִּפְנֵי אַפּוֹטְרוֹפּוֹס – אַלְמָא מַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לְתָם לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ.

וְסֵיפָא בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רְשׁוּת מְשַׁנָּה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – סוֹמְכוֹס סָבַר: רְשׁוּת מְשַׁנָּה, וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: רְשׁוּת אֵינָהּ מְשַׁנָּה.

תָּנוּ רַבָּנַן: שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגַח – רַבִּי יַעֲקֹב מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.

רַבִּי יַעֲקֹב מַאי עֲבִידְתֵּיהּ? אֶלָּא אֵימָא, רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.

בְּמַאי עָסְקִינַן? אִי בְּתָם – פְּשִׁיטָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא נָמֵי חֲצִי נֶזֶק הוּא דִּמְשַׁלֵּם! וְאִי בְּמוּעָד, אִי דְּעָבְדִי לֵיהּ שְׁמִירָה – כְּלָל כְּלָל לָא בָּעֵי לְשַׁלּוֹמֵי, וְאִי דְּלָא עָבְדִי לֵיהּ שְׁמִירָה – כּוּלֵּיהּ נֶזֶק בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי!

אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם בְּמוּעָד, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּעָבְדִי שְׁמִירָה פְּחוּתָה, וְלָא עָבְדִי לֵיהּ שְׁמִירָה מְעוּלָּה.

וְרַבִּי יַעֲקֹב סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה – דְּאָמַר: צַד תַּמּוּת בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת; וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה – דְּאָמַר: מוּעָד סַגִּי לֵיהּ בִּשְׁמִירָה פְּחוּתָה;

וְסָבַר לַהּ כְּרַבָּנַן – דְּאָמְרִי: מַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לְתָם לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ.

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְלָא פְּלִיגִי?! וְהָתַנְיָא: שׁוֹר שֶׁל חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגַח – רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב, וְרַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: חֲצִי נֶזֶק הוּא דִּמְשַׁלֵּם! אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא: מַה שֶּׁמְּחַיֵּיב רַבִּי יְהוּדָה פֵּירֵשׁ רַבִּי יַעֲקֹב.

וּלְאַבָּיֵי דְּאָמַר פְּלִיגִי, בְּמַאי פְּלִיגִי?

אָמַר לָךְ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּמוּעָד, וְלָא נַטְרֵיהּ כְּלָל.

רַבִּי יַעֲקֹב סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה בַּחֲדָא, וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא. סָבַר כְּרַבִּי יְהוּדָה בַּחֲדָא – דְּאִילּוּ רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: צַד תַּמּוּת בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת; וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא – דְּאִילּוּ רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: מַעֲמִידִין לָהֶן אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לְתָם לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ, וְרַבִּי יַעֲקֹב סָבַר: אֵין מַעֲמִידִין, וְלָא מְשַׁלֵּם אֶלָּא פַּלְגָא דְמוּעָד.

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בַּר אַבָּיֵי לְרָבִינָא: בִּשְׁלָמָא לְאַבָּיֵי דְּאָמַר פְּלִיגִי – שַׁפִּיר; אֶלָּא לְרָבָא דְּאָמַר לָא פְּלִיגִי – אַדְּמוֹקֵי לַהּ בְּמוּעָד, נוֹקְמַהּ בְּתָם!

אִי לְרַבִּי יְהוּדָה – דַּעֲבַד לֵיהּ שְׁמִירָה פְּחוּתָה, וְלָא עֲבַד לֵיהּ שְׁמִירָה מְעוּלָּה. אִי לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב – דְּלָא עָבֵיד לֵיהּ שְׁמִירָה כְּלָל;

דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד שֶׁשְּׁמָרָן שְׁמִירָה פְּחוּתָה – פְּטוּרִין. וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן רַבִּי יַעֲקֹב – דְּמַעֲמִידִין (לָהֶן) אַפּוֹטְרוֹפִּין לְתָם, לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ.

אֲמַר לֵיהּ: הָכִי קָאָמַר – חֲדָא דְּאִית בֵּיהּ תַּרְתֵּי טַעְמָא.

רָבִינָא אָמַר: רְשׁוּת מְשַׁנָּה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – כְּגוֹן דַּהֲוָה מוּעָד; וְנִתְפַּקֵּחַ הַחֵרֵשׁ, וְנִשְׁתַּפָּה הַשּׁוֹטֶה, וְהִגְדִּיל הַקָּטָן. רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקָתוֹ, רַבִּי יַעֲקֹב סָבַר: רְשׁוּת מְשַׁנָּה.

תָּנוּ רַבָּנַן: אַפּוֹטְרוֹפְּסִים מְשַׁלְּמִין מִן הָעֲלִיָּיה, וְאֵין מְשַׁלְּמִין כּוֹפֶר.

מַאן תְּנָא כּוּפְרָא – כַּפָּרָה, וְיַתְמֵי לָאו בְּנֵי כַפָּרָה נִינְהוּ?

אָמַר רַב חִסְדָּא: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה הִיא, דְּתַנְיָא: ״וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ״ – דְּמֵי נִיזָּק. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: דְּמֵי מַזִּיק.

מַאי, לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּרַבָּנַן סָבְרִי: כּוּפְרָא מָמוֹנָא הוּא; וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה סָבַר: כּוּפְרָא כַּפָּרָה?

אָמַר רַב פָּפָּא: לָא; דְּכוּלֵּי עָלְמָא כּוּפְרָא כַּפָּרָה הוּא, וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – רַבָּנַן סָבְרִי: בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה סָבַר: בִּדְמַזִּיק שָׁיְימִינַן.

מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן? נֶאֶמְרָה ״שִׁיתָה״ לְמַטָּה, וְנֶאֶמְרָה ״שִׁיתָה״ לְמַעְלָה; מָה לְהַלָּן בִּדְנִיזָּק, אַף כָּאן בִּדְנִיזָּק.

וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה סָבַר: ״וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ״ כְּתִיב.

וְרַבָּנַן: אִין, ״פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ״ כְּתִיב; מִיהוּ כִּי שָׁיְימִינַן – בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן.

מְשַׁבַּח לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן בִּדְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, דְּאָדָם גָּדוֹל הוּא. אָמַר לֵיהּ: לִכְשֶׁיָּבֹא לְיָדְךָ, הֲבִיאֵהוּ לְיָדִי.

כִּי אֲתָא לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: בָּעֵי מִינַּאי מִילְּתָא. בְּעָא מִינֵּיהּ: שׁוֹר שֶׁל שְׁנֵי שׁוּתָּפִין, כֵּיצַד מְשַׁלְּמִין כּוֹפֶר?

מְשַׁלֵּם הַאי כּוֹפֶר וְהַאי כּוֹפֶר? כּוֹפֶר אֶחָד אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא שְׁנֵי כוּפְרִין! הַאי חֲצִי כוֹפֶר וְהַאי חֲצִי כוֹפֶר? כּוֹפֶר שָׁלֵם אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא חֲצִי כוֹפֶר!

אַדְּיָתֵיב וְקָא מְעַיֵּין בַּהּ, אֲמַר לֵיהּ – תְּנַן: חַיָּיבֵי עֲרָכִין – מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן. חַיָּיבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת – אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן. חַיָּיבֵי כוּפְרִין מַאי?

כֵּיוָן דְּכַפָּרָה הוּא – כְּחַטָּאת וְאָשָׁם דָּמֵי,ּ מִחְמָר חֲמִיר עִילָּוֵיהּ וְלָא בָּעֵי מַשְׁכּוֹנֵיהּ; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דִּלְחַבְרֵיהּ הוּא דְּבָעֵי מִיתְּבָא לֵיהּ – מָמוֹנָא הוּא וְלָא לְגָבוֹהַּ הוּא, וְלָא חֲמִיר עֲלֵיהּ, וּבָעֵי מַשְׁכּוֹנֵיהּ?

אִי נָמֵי, כֵּיוָן דְּהוּא לָא חֲטָא, וּמָמוֹנֵיהּ הוּא דְּאַזֵּיק – לָא חֲמִיר מִילְּתָא עִילָּוֵיהּ, וּבָעֵי מַשְׁכּוֹנֵיהּ.

אֲמַר לֵיהּ: שִׁבְקַן, אֶסְתַּגַּר בְּקַמַּיְיתָא.

תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁאָלוֹ בְּחֶזְקַת תָּם, וְנִמְצָא מוּעָד – בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק, וְשׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.

הוּעַד בְּבֵית שׁוֹאֵל, וְהֶחְזִירוֹ לַבְּעָלִים – בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק, וְשׁוֹאֵל פָּטוּר מִכְּלוּם.

אָמַר מָר: שְׁאָלוֹ בְּחֶזְקַת תָּם, וְנִמְצָא מוּעָד – בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק, וְשׁוֹאֵל חֲצִי נֶזֶק. וְאַמַּאי? לֵימָא לֵיהּ: תּוֹרָא שְׁאֵילִי, אַרְיָא לָא שְׁאֵילִי!

אָמַר רַב: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – שֶׁהִכִּיר בּוֹ שֶׁהוּא נַגְחָן.

וְנֵימָא לֵיהּ: תָּם שְׁאֵילִי, מוּעָד לָא שְׁאֵילִי!

מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: סוֹף סוֹף אִי תָּם הֲוָה – פַּלְגָא נִזְקָא בָּעֵית שַׁלּוֹמֵי; הַשְׁתָּא נָמֵי, זִיל שַׁלֵּים פַּלְגָא נִזְקָא.

וְנֵימָא לֵיהּ: אִי תָּם – הֲוָה מִשְׁתַּלֵּם מִגּוּפוֹ!

מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: סוֹף סוֹף, אַתְּ – לָאו תּוֹרָא בָּעֵית שַׁלּוֹמֵי לְדִידִי?

וְנֵימָא לֵיהּ:

אִם תָּם – הֲוָה מוֹדֵינָא, וּמִפְּטַרְינָא!

וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר פַּלְגָא נִזְקָא מָמוֹנָא, נֵימָא לֵיהּ: אִי תָּם הוּא – הֲוָה מַעֲרֵיקְנָא לֵיהּ לְאַגְמָא!

אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּאַקְדֵּים בֵּי דִינָא, וְתַפְסֵיהּ.

אִי הָכִי, בְּעָלִים אַמַּאי מְשַׁלְּמִים חֲצִי נֶזֶק? נֵימָא לֵיהּ: אַתְפַּסְתֵּיהּ לְתוֹרַאי – בִּידָא [דְּ]מַאן דְּלָא מָצֵינָא לְאִשְׁתַּעוֹיֵי דִּינָא בַּהֲדֵיהּ! מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: אִי אַהְדַּרְתֵּיהּ נִיהֲלָךְ, לָאו מִינָּךְ הֲווֹ שָׁקְלִי לֵיהּ?!

וְנֵימָא לֵיהּ: אִי אַהְדַּרְתֵּיהּ נִיהֲלִי, הֲוָה מַעֲרֵיקְנָא לֵיהּ לְאַגְמָא! מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: סוֹף סוֹף, לָאו מֵעֲלִיָּיה הֲווֹ מִשְׁתַּלְּמִי?!

הָנִיחָא הֵיכָא דְּאִית לֵיהּ נִכְסֵי, הֵיכָא דְּלֵית לֵיהּ נִכְסֵי מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: כִּי הֵיכָא דְּמִשְׁתַּעְבַּדְנָא לְדִידָךְ, הָכִי נָמֵי מִשְׁתַּעְבַּדְנָא לְהַאיְךְ – מִדְּרַבִּי נָתָן.

דְּתַנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִן לַנּוֹשֶׁה בַּחֲבֵירוֹ מָנֶה, וַחֲבֵירוֹ בַּחֲבֵירוֹ – מִנַּיִן שֶׁמּוֹצִיאִין מִזֶּה, וְנוֹתְנִים לָזֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ״.

הוּעַד בְּבֵית שׁוֹאֵל, וְהֶחְזִירוֹ לַבְּעָלִים – בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק, וְשׁוֹאֵל פָּטוּר מִכְּלוּם.

סֵיפָא – רְשׁוּת מְשַׁנָּה, רֵישָׁא – רְשׁוּת אֵינָהּ מְשַׁנָּה!

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תִּבְרַהּ; מִי שֶׁשָּׁנָה זוֹ לֹא שָׁנָה זוֹ.

רַבָּה אָמַר: מִדְּרֵישָׁא רְשׁוּת אֵינָהּ מְשַׁנָּה, סֵיפָא נָמֵי רְשׁוּת אֵינָהּ מְשַׁנָּה. וְסֵיפָא הַיְינוּ טַעְמָא – מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: לָאו כֹּל כְּמִינָךְ דִּמְיַיעֲדַתְּ לֵיהּ לְתוֹרַאי.

רַב פָּפָּא אָמַר: מִדְּסֵיפָא רְשׁוּת מְשַׁנָּה, רֵישָׁא נָמֵי רְשׁוּת מְשַׁנָּה; וְרֵישָׁא הַיְינוּ טַעְמָא – מִשּׁוּם דְּכׇל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ, שֵׁם בְּעָלָיו עָלָיו.

שׁוֹר הָאִצְטָדִין אֵינוֹ חַיָּיב מִיתָה. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ?

רַב אָמַר: כָּשֵׁר, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: פָּסוּל. רַב אָמַר כָּשֵׁר – אָנוּס הוּא. וּשְׁמוּאֵל אָמַר פָּסוּל – הֲרֵי נֶעֶבְדָ[ה] בּוֹ עֲבֵירָה.

מֵיתִיבִי: ״מִן הַבְּהֵמָה״ – לְהוֹצִיא אֶת הָרוֹבֵעַ וְאֶת הַנִּרְבָּע. ״מִן הַבָּקָר״ – לְהוֹצִיא אֶת הַנֶּעֱבָד. ״מִן הַצֹּאן״ – לְהוֹצִיא אֶת הַמּוּקְצֶה. ״וּמִן הַצֹּאן״ – לְהוֹצִיא אֶת הַנּוֹגֵחַ.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם נֶאֱמַר רוֹבֵעַ – לָמָּה נֶאֱמַר נוֹגֵחַ? וְאִם נֶאֱמַר נוֹגֵחַ – לָמָּה נֶאֱמַר רוֹבֵעַ?

מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּרוֹבֵעַ שֶׁאֵין בַּנּוֹגֵחַ, וְיֵשׁ בַּנּוֹגֵחַ שֶׁאֵין בָּרוֹבֵעַ.

רוֹבֵעַ – עָשָׂה בּוֹ אוֹנֶס כְּרָצוֹן, נוֹגֵחַ – לֹא עָשָׂה בּוֹ אוֹנֶס כְּרָצוֹן. נוֹגֵחַ – מְשַׁלֵּם כּוֹפֶר, רוֹבֵעַ – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר. לְפִיכָךְ הוּצְרַךְ לוֹמַר רוֹבֵעַ, וְהוּצְרַךְ לוֹמַר נוֹגֵחַ.

קָתָנֵי מִיהַת, רוֹבֵעַ – עָשָׂה בּוֹ אוֹנֶס כְּרָצוֹן, נוֹגֵחַ – לֹא עָשָׂה בּוֹ אוֹנֶס כְּרָצוֹן. לְמַאי הִלְכְתָא? לָאו לְקׇרְבָּן?

לָא, לִקְטָלָא.

הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא; דְּאִי אָמְרַתְּ לְקׇרְבָּן, ״נוֹגֵחַ לֹא עָשָׂה בּוֹ אוֹנֶס כְּרָצוֹן״?! לָאו אוֹנֶס דִּידֵיהּ כְּתִיב, וְלָאו רָצוֹן דִּידֵיהּ כְּתִיב! אֶלָּא לָאו לִקְטָלָא?

אָמַר מָר: נוֹגֵחַ – מְשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר, רוֹבֵעַ – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּרַבְעַהּ וְקַטְלַהּ – מָה לִי קַטְלַהּ בְּקַרְנָא, מָה לִי קַטְלַהּ בִּרְבִיעָה?

וְאֶלָּא דְּרַבְעַהּ וְלָא קַטְלַהּ? הַאי דְּלָא מְשַׁלֵּם כּוֹפֶר – מִשּׁוּם דְּלָא קַטְלַהּ הוּא!

אָמַר אַבָּיֵי: לְעוֹלָם דְּרַבְעַהּ וְלָא קַטְלַהּ, דְּאַתְיוּהָ לְבֵי דִינָא וְקַטְלוּהָ; מַהוּ דְּתֵימָא

כְּמַאן דְּקַטְלַהּ דָּמֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.

רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם דְּרַבְעַהּ וְקַטְלַהּ; וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ: מָה לִי קַטְלַהּ בְּקַרְנַיִם, מָה לִי קַטְלַהּ בִּרְבִיעָה – קֶרֶן כַּוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק, הַאי כַּוּוֹנָתוֹ לַהֲנָאַת עַצְמוֹ הוּא.

בְּמַאי פְּלִיגִי? בְּרֶגֶל שֶׁדָּרְסָה עַל גַּבֵּי תִּינוֹק בַּחֲצַר הַנִּיזָּק; לְאַבָּיֵי – מְשַׁלֵּם כּוֹפֶר, לְרָבָא – לָא מְשַׁלֵּם כּוֹפֶר.

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב: שׁוֹר הָאִיצְטָדִין – אֵינוֹ חַיָּיב מִיתָה, וְכָשֵׁר לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ; מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִּמְעוּשֶּׂה.

מַתְנִי׳ שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הָאָדָם, וּמֵת – מוּעָד מְשַׁלֵּם כּוֹפֶר, וְתָם פָּטוּר מִן הַכּוֹפֶר. וְזֶה וְזֶה חַיָּיבִין מִיתָה. וְכֵן בַּבֵּן, וְכֵן בַּבַּת. נָגַח עֶבֶד אוֹ אָמָה – נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים סְלָעִים; בֵּין שֶׁהוּא יָפֶה מֵאָה מָנֶה, וּבֵין שֶׁאֵינוֹ יָפֶה אֶלָּא דִּינָר אֶחָד.

גְּמָ׳ וְכִי מֵאַחַר דְּמִתָּם קָטְלִינַן לֵיהּ, מוּעָד הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ?

אָמַר רַבָּה: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁאֲמָדוּהוּ לִשְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם.

רַב אָשֵׁי אָמַר: אוּמְדָּנָא לָאו כְּלוּם הוּא. אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁסִּיכֵּן לִשְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם.

רַב זְבִיד אָמַר: כְּגוֹן שֶׁהָרַג שָׁלֹשׁה בְּהֵמוֹת.

וּמוּעָד לִבְהֵמָה הָוֵי מוּעָד לְאָדָם? אֶלָּא אָמַר רַב שִׁימִי: כְּגוֹן שֶׁהָרַג שְׁלֹשָׁה גּוֹיִם.

וּמוּעָד לְגוֹיִם הָוֵי מוּעָד לְיִשְׂרָאֵל? אֶלָּא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כְּגוֹן שֶׁהָרַג שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם טְרֵפָה.

וּמוּעָד לִטְרֵפָה הָוֵי מוּעָד לְשָׁלֵם? אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: דִּקְטַל וַעֲרַק לְאַגְמָא, דִּקְטַל וַעֲרַק לְאַגְמָא.

רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא אָמַר: כְּגוֹן שֶׁהוּזְמוּ זוֹמְמֵי זוֹמְמִין.

הָנִיחָא אִי לְיַיעוֹדֵי תּוֹרָא בָּעֵינַן – שַׁפִּיר. אֶלָּא אִי לְיַיעוֹדֵי גַּבְרָא בָּעֵינַן, מֵימַר אֲמַר לֵיהּ: לָא הֲוָה יָדַעְנָא! כְּגוֹן דְּאָמְרִי: כֹּל אֵימַת דְּקָטֵיל תּוֹרֵיהּ, גַּבֵּיהּ הֲוָה קָאֵי.

רָבִינָא אָמַר: בְּמַכִּירִין אֶת בַּעַל הַשּׁוֹר, וְאֵין מַכִּירִין אֶת הַשּׁוֹר.

מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֶעְבַּד? מִשּׁוּם דְּאָמְרִי לֵיהּ: תּוֹרָא נַגְחָנָא אִית לָךְ בְּבַקְרָךְ, אִיבְּעִי לָךְ נַטּוֹרֵי כּוּלֵּי בַּקְרָךְ.

וְזֶה וָזֶה חַיָּיבִין מִיתָה כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר ״סָקֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר״ – אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁנְּבֵילָה הִיא, וּנְבֵילָה אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה? מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ״? מַגִּיד לְךָ הַכָּתוּב, שֶׁאִם שְׁחָטוֹ לְאַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ – אָסוּר בַּאֲכִילָה.

אֵין לִי אֶלָּא בַּאֲכִילָה, בַּהֲנָאָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי״.

מַאי מַשְׁמַע? שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ״יָצָא אִישׁ פְּלוֹנִי נָקִי מִנְּכָסָיו, וְאֵין לוֹ בָּהֶם הֲנָאָה שֶׁל כְּלוּם״.

וּמִמַּאי דְּ״לֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ״ – לְהֵיכָא דִּשְׁחָטוֹ אַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ, שֶׁאָסוּר בַּאֲכִילָה? אֵימָא דְּהֵיכָא דִּשְׁחָטוֹ לְאַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ – שְׁרֵי בַּאֲכִילָה הוּא; וְהַאי ״לֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ״ – לְהֵיכָא דְּסַקְלֵיהּ מִסְקָל, דְּאָסוּר בַּהֲנָאָה הוּא – כִּדְרַבִּי אֲבָהוּ,

דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״לֹא יֹאכַל״; ״לֹא תֹאכַל״; ״לֹא תֹאכְלוּ״ – אֶחָד אִיסּוּר אֲכִילָה וְאֶחָד אִיסּוּר הֲנָאָה בַּמַּשְׁמָע,

עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב כְּדֶרֶךְ שֶׁפָּרַט לְךָ בִּנְבֵילָה – לַגֵּר בִּנְתִינָה, וְלַנׇּכְרִי בִּמְכִירָה!

אָמְרִי: הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּנָפֵיק לֵיהּ אִיסּוּר אֲכִילָה וְאִיסּוּר הֲנָאָה מִקְּרָא – מִ״לֹּא יֹאכַל״; אֲבָל הָכָא, דְּאִיסּוּר אֲכִילָה מִ״סָּקֹל יִסָּקֵל״ נָפְקָא, אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ הַאי ״לֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ״ אִיסּוּר הֲנָאָה הוּא, נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ״לֹא יֵהָנֶה״, אִי נָמֵי ״לֹא יֵאָכֵל״; ״אֶת בְּשָׂרוֹ״ לְמָה לִי? דְּאַף עַל גַּב דְּעַבְדֵיהּ כְּעֵין בָּשָׂר, דְּשַׁחְטֵיהּ – אָסוּר.

מַתְקֵיף לַהּ מָר זוּטְרָא: אֵימָא הָנֵי מִילֵּי

הֵיכָא דְּבָדַק צוּר וְשָׁחַט בּוֹ – דְּעַבְדֵיהּ כְּעֵין סְקִילָה, אֲבָל הֵיכָא דְּשַׁחְטֵיהּ בְּסַכִּין – לָא!

אָמְרִי: אַטּוּ סַכִּין כְּתִיבָא בְּאוֹרָיְיתָא? וְהָתְנַן: הַשּׁוֹחֵט בְּמַגַּל יָד, בְּצוֹר וּבְקָנֶה – שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁירָה.

וְהַשְׁתָּא דְּנָפְקָא לֵיהּ אִיסּוּר אֲכִילָה וְאִיסּוּר הֲנָאָה מִ״לֹּא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ״, ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ לְמָה לִי? לַהֲנָאַת עוֹרוֹ. דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: בְּשָׂרוֹ הוּא דְּאָסוּר בַּהֲנָאָה, עוֹרוֹ נִשְׁתְּרֵי בַּהֲנָאָה; קָמַשְׁמַע לַן ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״.

וּלְהָנָךְ תַּנָּאֵי דְּמַפְּקִי לֵיהּ לְהַאי ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ לִדְרָשָׁה אַחֲרִינָא [כִּדְבָעֵינַן לְמֵימַר קַמַּן], הֲנָאַת עוֹרוֹ מְנָא לְהוּ?

נָפְקָא לְהוּ מֵ״אֶת בְּשָׂרוֹ״ – אֶת הַטָּפֵל לִבְשָׂרוֹ, מַאי נִיהוּ – עוֹרוֹ.

וְהַאי תַּנָּא – ״אֶת״ לָא דָּרֵישׁ.

כִּדְתַנְיָא: שִׁמְעוֹן הָעַמְסוֹנִי, וְאָמְרִי לַהּ נְחֶמְיָה הָעַמְסוֹנִי, הָיָה דּוֹרֵשׁ כׇּל ״אֶתִּין״ שֶׁבַּתּוֹרָה. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְ״אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא״, פֵּירַשׁ. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, כׇּל ״אֶתִּין״ שֶׁדָּרַשְׁתָּ – מָה תְּהֵא עֲלֵיהֶן? אָמַר לָהֶם: כְּשֵׁם שֶׁקִּבַּלְתִּי שָׂכָר עַל הַדְּרִישָׁה, כָּךְ קִבַּלְתִּי שָׂכָר עַל הַפְּרִישָׁה.

עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא, וְלִימֵּד: ״אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא״ – לְרַבּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.

תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נָקִי מֵחֲצִי כוֹפֶר.

אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: וַהֲלֹא הוּא עַצְמוֹ אֵין מִשְׁתַּלֵּם אֶלָּא מִגּוּפוֹ, ״הֲבִיאֵהוּ לְבֵית דִּין, וִישַׁלֶּם לָךְ״!

אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כָּךְ אֲנִי בְּעֵינֶיךָ, שֶׁדִּינִי בָּזֶה שֶׁחַיָּיב מִיתָה? אֵין דִּינִי אֶלָּא כְּשֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם עַל פִּי עֵד אֶחָד, אוֹ עַל פִּי בְעָלִים.

עַל פִּי בְעָלִים?! מוֹדֶה בִּקְנָס הוּא!

קָסָבַר כּוּפְרָא – כַּפָּרָה.

תַּנְיָא אִידַּךְ, אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עֲקִיבָא, כָּךְ אֲנִי בְּעֵינֶיךָ, שֶׁדִּינִי בָּזֶה שֶׁחַיָּיב מִיתָה? אֵין דִּינִי אֶלָּא בְּמִתְכַּוֵּון לַהֲרוֹג אֶת הַבְּהֵמָה וְהָרַג אֶת הָאָדָם; לְגוֹי וְהָרַג יִשְׂרָאֵל; לִנְפָלִים וְהָרַג בֶּן קַיָּימָא.

הֵי אֲמַר לֵיהּ בְּרֵישָׁא? רַב כָּהֲנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: ״מִתְכַּוֵּון״ אֲמַר לֵיהּ בְּרֵישָׁא. רַב טָבְיוֹמֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: ״הֵמִית״ אֲמַר לֵיהּ בְּרֵישָׁא.

רַב כָּהֲנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר ״מִתְכַּוֵּון״ אֲמַר לֵיהּ בְּרֵישָׁא – מָשָׁל לְצַיָּד שֶׁשּׁוֹלֶה דָּגִים מִן הַיָּם,

מַשְׁכַּח רַבְרְבֵי – שָׁקֵיל, זוּטְרֵי – שָׁקֵיל.

רַב טָבְיוֹמֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר ״הֵמִית״ אֲמַר לֵיהּ בְּרֵישָׁא – מָשָׁל לְצַיָּיד שֶׁשּׁוֹלֶה דָּגִים מִן הַיָּם, מַשְׁכַּח זוּטְרֵי – שָׁקֵיל, מַשְׁכַּח רַבְרְבֵי – שָׁדֵי זוּטְרֵי וְשָׁקֵיל רַבְרְבֵי.

תַּנְיָא אִידַּךְ: ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ – רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: נָקִי מִדְּמֵי וְלָדוֹת.

אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה״ – אֲנָשִׁים, וְלֹא שְׁוָורִים.

שַׁפִּיר קָאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא!

אָמַר רַב עוּלָּא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: אֲנָשִׁים – וְלֹא שְׁוָורִים הַדּוֹמִין לַאֲנָשִׁים; מָה אֲנָשִׁים מוּעָדִין – אַף שְׁוָורִים מוּעָדִין, הָא תָּם – מִיחַיַּיב; כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ – דְּפָטוּר.

אָמַר רָבָא: יַצִּיבָא בְּאַרְעָא, וְגִיּוֹרָא בִּשְׁמֵי שְׁמַיָּא?!

אֶלָּא אָמַר רָבָא: אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: אֲנָשִׁים – וְלֹא שְׁוָורִים הַדּוֹמִין לַאֲנָשִׁים; מָה אֲנָשִׁים מוּעָדִין – אַף שְׁוָורִים מוּעָדִין, וְקַל וָחוֹמֶר לְתַמִּין דִּפְטִירִי; הֲדַר כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ – תָּם פָּטוּר, וּמוּעָד חַיָּיב.

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, גַּבֵּי בּוֹשֶׁת נָמֵי נֵימָא הָכִי: אֲנָשִׁים – וְלֹא שְׁוָורִים הַדּוֹמִין לַאֲנָשִׁים; מָה אֲנָשִׁים מוּעָדִין – אַף שְׁוָורִים מוּעָדִין, וְקַל וָחוֹמֶר לְתַמִּין דִּפְטִירִי; הֲדַר כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ – תָּם פָּטוּר, וּמוּעָד חַיָּיב!

וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, אִי הָכִי, לִיתְנֵי: ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ – רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: פָּטוּר מִדְּמֵי וְלָדוֹת וּמִבּוֹשֶׁת!

אֶלָּא אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: אֲנָשִׁים – אֵין אָסוֹן בְּאִשָּׁה יֵעָנְשׁוּ, יֵשׁ אָסוֹן בָּאִשָּׁה לֹא יֵעָנְשׁוּ. וְלֹא שְׁוָורִים – דְּאַף עַל גַּב דְּיֵשׁ אָסוֹן, יֵעָנְשׁוּ. הֲדַר כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ – דְּפָטוּר.

מַתְקֵיף לַהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: אַטּוּ בְּאָסוֹן תַּלְיָא מִילְּתָא? בְּכַוָּונָה תַּלְיָא מִילְּתָא!

אֶלָּא אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: אֲנָשִׁים – כִּי נִתְכַּוְּנוּ זֶה לָזֶה, אַף עַל גַּב שֶׁיֵּשׁ אָסוֹן בָּאִשָּׁה, יֵעָנְשׁוּ; כִּי נִתְכַּוְּנוּ לָאִשָּׁה עַצְמָהּ, לֹא יֵעָנְשׁוּ. וְלֹא שְׁוָורִים – דַּאֲפִילּוּ נִתְכַּוְּנוּ לָאִשָּׁה עַצְמָהּ, ״יֵעָנְשׁוּ״. כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ – דִּפְטִירִי.

וְכֵן כִּי אֲתָא רַב חַגַּי מִדָּרוֹמָא, אֲתָא וְאַיְיתִי מַתְנִיתָא בִּידֵיהּ כְּווֹתֵיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה.

תַּנְיָא אִידַּךְ: ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ – רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נָקִי מִדְּמֵי עֶבֶד.

וְנֵימָא רַבִּי עֲקִיבָא לְנַפְשֵׁיהּ – וַהֲלֹא עַצְמוֹ אֵין מִשְׁתַּלֵּם אֶלָּא מִגּוּפוֹ, הֲבִיאֵהוּ לְבֵית דִּין וִישַׁלֶּם לָךְ!

אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: כְּשֶׁקָּדַם בְּעָלָיו וּשְׁחָטוֹ; מַהוּ דְּתֵימָא: לִישְׁתַּלַּם מִינֵּיהּ; קָא מַשְׁמַע לַן, הוֹאִיל וּבַר קְטָלָא הוּא, אַף עַל גַּב דְּשַׁחְטֵיהּ – לָא לִישְׁתַּלַּם מִינֵּיהּ.

אִי הָכִי, לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר נָמֵי – כְּשֶׁקָּדַם וּשְׁחָטוֹ!

הָכִי נָמֵי; וְסָבַר: דִּלְמָא אִית לֵיהּ טַעְמָא אַחֲרִינָא דַּעֲדִיף מֵהַאי, וְנֵימָא לֵיהּ.

וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר נָמֵי – לִישַׁנֵּי לֵיהּ שֶׁקָּדַם וּשְׁחָטוֹ! אָמַר לָךְ: הָתָם הוּא דְּנִתְכַּוֵּון לַהֲרוֹג אֶת הַבְּהֵמָה וְהָרַג אֶת הָאָדָם, דְּשׁוֹר לָאו בַּר קְטָלָא הוּא כְּלָל; דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא נִיחַיַּיב – אִצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעוֹטֵי; אֲבָל הָכָא, דְּמֵעִיקָּרָא בַּר קְטָלָא הֲוָה – לָא צְרִיךְ קְרָא, אַף עַל גַּב דְּשַׁחְטֵיהּ.

וּלְרַבִּי עֲקִיבָא נָמֵי, וַדַּאי הָכִי הֲוָה!

אֶלָּא אָמַר רַב אַסִּי: הַאי מִילְּתָא – מִפִּי דְּגַבְרָא רַבָּה שְׁמִיעַ לִי, וּמַנּוּ – רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וְאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אַף תָּם שֶׁחָבַל בָּאָדָם מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם, מִשְׁתַּלַּם נָמֵי [דְּמֵי עֶבֶד] מֵעֲלִיָּיה; כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״.

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַב אַסִּי: וְהָא תַּבְרֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא לִגְזִיזֵיהּ – דְּתַנְיָא, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יָכוֹל יְשַׁלֵּם מִן הָעֲלִיָּיה – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לוֹ״ – מִגּוּפוֹ מְשַׁלֵּם, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם מִן הָעֲלִיָּיה!

אֶלָּא אָמַר רָבָא: אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּמַחְמִירַנִי בְּעֶבֶד יוֹתֵר מִבֶּן חוֹרִין, שֶׁבֶּן חוֹרִין יָפֶה סֶלַע – נוֹתֵן סֶלַע, שְׁלֹשִׁים – נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים, וְעֶבֶד יָפֶה סֶלַע – נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים; מִשְׁתַּלַּם נָמֵי דְּמֵי עֶבֶד מִן הָעֲלִיָּיה; כְּתַב רַחֲמָנָא: ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״.

תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרָבָא: ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ – רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נָקִי מִדְּמֵי עֶבֶד.

וַהֲלֹא דִּין הוּא – הוֹאִיל וְחַיָּיב בְּעֶבֶד וְחַיָּיב בְּבֶן חוֹרִין; מָה כְּשֶׁחִיֵּיב בְּבֶן חוֹרִין – חָלַקְתָּ בּוֹ בֵּין תָּם לְמוּעָד, אַף כְּשֶׁחִיֵּיב בְּעֶבֶד – נַחְלֹק בּוֹ בֵּין תָּם לְמוּעָד!

וְעוֹד, קַל וָחוֹמֶר – וּמָה בֶּן חוֹרִין, שֶׁנּוֹתֵן כׇּל שׇׁוְויוֹ, חָלַקְתָּ בּוֹ בֵּין תָּם לְמוּעָד; עֶבֶד, שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן אֶלָּא שְׁלֹשִׁים, אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּחְלוֹק בּוֹ בֵּין תָּם לְמוּעָד?

לֹא, מַחְמִירַנִי בְּעֶבֶד יוֹתֵר מִבֶּן חוֹרִין; שֶׁבֶּן חוֹרִין יָפֶה סֶלַע – נוֹתֵן סֶלַע, שְׁלֹשִׁים – נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים; וְעֶבֶד יָפֶה סֶלַע – נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים, יָכוֹל יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ – נָקִי מִדְּמֵי עֶבֶד.

תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה״ – אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: וְכִי מָה בָּא זֶה לְלַמְּדֵנוּ? אִם לְחַיֵּיב עַל הָאִשָּׁה כָּאִישׁ – הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: ״כִּי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה״!

אֶלָּא לְהַקִּישׁ אִשָּׁה לְאִישׁ, מָה אִישׁ – נְזָקָיו לְיוֹרְשָׁיו, אַף אִשָּׁה – נְזָקֶיהָ לְיוֹרְשֶׁיהָ.

וְסָבַר רַבִּי עֲקִיבָא: לָא יָרֵית לַהּ בַּעַל? וְהָתַנְיָא: ״וְיָרַשׁ אוֹתָהּ״ – מִכָּאן שֶׁהַבַּעַל יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא!

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לֹא אָמַר אֶלָּא בְּכוֹפֶר – הוֹאִיל וְאֵין מִשְׁתַּלֵּם אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה, וְהָוֵה לֵיהּ רָאוּי, וְאֵין הַבַּעַל נוֹטֵל בָּרָאוּי כִּבְמוּחְזָק.

מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה, הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת. אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו״.

וּבִנְזָקִין לֹא אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא?

וְהָתַנְיָא: הִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ – נוֹתֵן נֶזֶק וָצַעַר לָאִשָּׁה, וּדְמֵי וְלָדוֹת לַבַּעַל. אֵין הַבַּעַל – נוֹתֵן לְיוֹרְשָׁיו, אֵין הָאִשָּׁה – נוֹתֶנֶת לְיוֹרְשֶׁיהָ. הָיְתָה שִׁפְחָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה,

אוֹ גִיּוֹרֶת – זָכָה!

אָמַר רַבָּה: בִּגְרוּשָׁה. וְכֵן אָמַר רַב נַחְמָן: בִּגְרוּשָׁה.

אָמְרִי: גְּרוּשָׁה נָמֵי תִּיפְלוֹג בִּדְמֵי וְלָדוֹת!

אָמַר רַב פָּפָּא: הַתּוֹרָה זִכְּתָה דְּמֵי וְלָדוֹת לַבַּעַל, אֲפִילּוּ בָּא עָלֶיהָ בִּזְנוּת. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא ״כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה״.

וְנוֹקְמַהּ לְרַבָּה כְּגוֹן שֶׁגָּבוּ מָעוֹת, וּלְרַב נַחְמָן כְּגוֹן שֶׁגָּבוּ קַרְקַע!

דְּאָמַר רַבָּה: גָּבוּ קַרְקַע – יֵשׁ לוֹ, גָּבוּ מָעוֹת – אֵין לוֹ. וְרַב נַחְמָן אָמַר: גָּבוּ מָעוֹת – יֵשׁ לוֹ, גָּבוּ קַרְקַע – אֵין לוֹ.

הָנֵי מִילֵּי לִבְנֵי מַעְרְבָא – אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן;

כִּי קָאָמְרִי הָכָא – כְּרַבִּי.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: שׁוֹר שֶׁהֵמִית אֶת הָעֶבֶד שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה – פָּטוּר מִשְּׁלֹשִׁים שְׁקָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו, וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל״ – כׇּל זְמַן שֶׁהַשּׁוֹר בִּסְקִילָה, הַבְּעָלִים מְשַׁלְּמִין שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים; אֵין הַשּׁוֹר בִּסְקִילָה, אֵין הַבְּעָלִים מְשַׁלְּמִין שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים.

אָמַר רַבָּה: שׁוֹר שֶׁהֵמִית בֶּן חוֹרִין שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה – פָּטוּר מִכּוֹפֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַשּׁוֹר יִסָּקֵל, וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת. אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו״ – כׇּל זְמַן שֶׁהַשּׁוֹר בִּסְקִילָה – בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין כּוֹפֶר, אֵין הַשּׁוֹר בִּסְקִילָה – אֵין בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין כּוֹפֶר.

אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: ״הֵמִית שׁוֹרִי אֶת פְּלוֹנִי״, אוֹ ״שׁוֹרוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי״ – הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ. מַאי, לָאו כּוֹפֶר?

לָא, דָּמִים.

אִי דָּמִים, אֵימָא סֵיפָא: ״הֵמִית שׁוֹרִי אֶת עַבְדּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי״ – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ. וְאִי דָּמִים, אַמַּאי לָא?

אֲמַר לֵיהּ, יָכֵילְנָא לְשַׁנּוֹיֵי לָךְ: רֵישָׁא דָּמִים, וְסֵיפָא קְנָס; מִיהוּ שִׁנּוּיָיא דְחִיקָא לָא מְשַׁנֵּינָא לָךְ. אִידֵּי וְאִידֵּי דָּמִים.

מִיהוּ, בֶּן חוֹרִין דִּמְשַׁלֵּם כּוֹפֶר עַל פִּי עַצְמוֹ – וְהֵיכִי דָּמֵי? דְּאִי אֲתוֹ סָהֲדֵי וְאַסְהִידוּ בֵּיהּ דִּקְטַל, וְלָא יָדְעִי אִי תָּם הֲוָה אִי מוּעָד הֲוָה, וַאֲמַר מָרֵיהּ דְּמוּעָד הוּא, דִּמְשַׁלֵּם כּוֹפֶר עַל פִּי עַצְמוֹ – הֵיכָא דְּלֵיכָּא עֵדִים, מְשַׁלֵּם דָּמִים;

גַּבֵּי עֶבֶד, שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ – וְהֵיכִי דָּמֵי? דְּאִי אֲתוֹ עֵדִים וְאַסְהִידוּ בֵּיהּ דִּקְטַל, וְלָא יָדְעִי אִי תָּם הֲוָה אִי מוּעָד הֲוָה, וַאֲמַר מָרֵיהּ מוּעָד הוּא – לָא מִשְׁתַּלַּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ. הֵיכָא דְּלֵיכָּא עֵדִים – לָא מְשַׁלֵּם דָּמִים.

מֵתִיב רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: כֹּל שֶׁחַיָּיב בְּבֶן חוֹרִין – חַיָּיב בְּעֶבֶד, בֵּין בְּכוֹפֶר בֵּין בְּמִיתָה.

כּוֹפֶר בְּעֶבֶד מִי אִיכָּא?! אֶלָּא לָאו דָּמִים?

אִיכָּא דְּאָמְרִי: הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ, אִיכָּא דְאָמְרִי: אֲמַר לֵיהּ רַבָּה – הָכִי קָתָנֵי: כֹּל שֶׁחַיָּיב בְּבֶן חוֹרִין בְּכַוָּונָה עַל פִּי עֵדִים, כּוֹפֶר – חַיָּיב בְּעֶבֶד קְנָס. וְכֹל שֶׁחַיָּיב בְּבֶן חוֹרִין שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה עַל פִּי עֵדִים, דָּמִים – חַיָּיב בְּעֶבֶד שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה עַל פִּי עֵדִים, דָּמִים.

אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי הָכִי, אִשּׁוֹ שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה עַל פִּי עֵדִים – נְשַׁלֵּם דָּמִים!

וּמְנָא לֵיהּ לְרָבָא דְּלָא מְשַׁלֵּם?

אִילֵּימָא מִדִּתְנַן: הָיָה גְּדִי כָּפוּת לוֹ, וְעֶבֶד סָמוּךְ לוֹ וְנִשְׂרַף עִמּוֹ – חַיָּיב. עֶבֶד כָּפוּת לוֹ, וּגְדִי סָמוּךְ לוֹ וְנִשְׂרַף עִמּוֹ – פָּטוּר.

הָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כְּגוֹן שֶׁהִצִּית בְּגוּפוֹ שֶׁל עֶבֶד, דְּקָם לֵיהּ בִּדְרַבָּה מִינֵּיהּ!

וְאֶלָּא מֵהָא דְּתַנְיָא: חוֹמֶר בְּאֵשׁ מִבְּבוֹר – שֶׁהָאֵשׁ מוּעֶדֶת לֶאֱכוֹל בֵּין דָּבָר הָרָאוּי לָהּ בֵּין דָּבָר שֶׁאֵין רָאוּי לָהּ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּבוֹר. וְאִילּוּ שֶׁהָאֵשׁ מְשַׁלֶּמֶת שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה דָּמִים – מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּבוֹר, לָא קָתָנֵי!

דִּלְמָא תְּנָא וְשַׁיַּיר?

אֶלָּא רָבָא גּוּפֵיהּ אִבְּעוֹיֵי מִבַּעְיָא לֵיהּ: אִשּׁוֹ שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה – מִי מְשַׁלֵּם דָּמִים, אוֹ לָא?

מִי אָמְרִינַן: גַּבֵּי שׁוֹר הוּא דִּבְכַוָּונָה מְשַׁלֵּם כּוֹפֶר – שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה מְשַׁלֵּם דָּמִים; אֲבָל אִשּׁוֹ, דִּבְכַוָּונָה לָא מְשַׁלֵּם כּוֹפֶר – שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה נָמֵי לָא מְשַׁלֵּם דָּמִים; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דְּגַבֵּי שׁוֹרוֹ שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה – אַף עַל גַּב דְּלֵיכָּא כּוֹפֶר, מְשַׁלֵּם דָּמִים; גַּבֵּי אִשּׁוֹ נָמֵי, אַף עַל גַּב דִּבְכַוָּונָה לָא מְשַׁלֵּם כּוֹפֶר, שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה מִיהַת מְשַׁלֵּם דָּמִים?

וְלָא יָדְעִינַן, תֵּיקוּ.

כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״כֹּפֶר״; מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִם כֹּפֶר״? לְרַבּוֹת כּוֹפֶר שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה – כְּכוֹפֶר בְּכַוָּונָה.

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, עֶבֶד נָמֵי – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִם עֶבֶד״? לְרַבּוֹת עֶבֶד שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה – כְּעֶבֶד בְּכַוָּונָה! וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, וְהָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: שׁוֹר שֶׁהֵמִית אֶת הָעֶבֶד שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה – פָּטוּר מִשְּׁלֹשִׁים שְׁקָלִים!

אֲמַר לֵיהּ: גַּבְרָא אַגַּבְרָא קָא רָמֵית?!

כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״עֶבֶד״; מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִם עֶבֶד״? לְרַבּוֹת עֶבֶד שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה – כְּעֶבֶד בְּכַוָּונָה.

וּלְרֵישׁ לָקִישׁ נָמֵי, נֵימָא: מִדְּ״עֶבֶד״ – ״אִם עֶבֶד״ לָא דָּרֵישׁ, ״כֹּפֶר״ – ״אִם כֹּפֶר״ נָמֵי לָא דָּרֵישׁ!

אָמְרִי: לָא; ״עֶבֶד״ – ״אִם עֶבֶד״ לָא דָּרֵישׁ, ״כֹּפֶר״ – ״אִם כֹּפֶר״ דָּרֵישׁ.

וּמַאי שְׁנָא? ״עֶבֶד״ – ״אִם עֶבֶד״ לָא כְּתִיב בִּמְקוֹם תַּשְׁלוּמִין, ״כֹּפֶר״ – ״אִם כֹּפֶר״ כְּתִיב בִּמְקוֹם תַּשְׁלוּמִין.

וְכֵן בְּבֵן אוֹ בְּבַת. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח״ – לְחַיֵּיב עַל הַקְּטַנִּים כַּגְּדוֹלִים.

וַהֲלֹא דִּין הוּא – הוֹאִיל וְחִיֵּיב אָדָם בְּאָדָם, וְחִיֵּיב שׁוֹר בְּאָדָם; מָה כְּשֶׁחִיֵּיב אָדָם בְּאָדָם – לָא שְׁנָא בֵּין קְטַנִּים לִגְדוֹלִים, אַף כְּשֶׁחִיֵּיב שׁוֹר בְּאָדָם – לֹא תַּחְלוֹק בּוֹ בֵּין קְטַנִּים לִגְדוֹלִים!

וְעוֹד, קַל וָחוֹמֶר הוּא: וּמָה אָדָם בְּאָדָם – שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים, חִיֵּיב בּוֹ עַל הַקְּטַנִּים כִּגְדוֹלִים;

שׁוֹר בְּאָדָם – שֶׁעָשָׂה בּוֹ קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁחַיָּיב עַל הַקְּטַנִּים כִּגְדוֹלִים?

לֹא, אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם – שֶׁכֵּן חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים, תֹּאמַר בְּשׁוֹר – שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח״ – לְחַיֵּיב עַל הַקְּטַנִּים כִּגְדוֹלִים.

וְאֵין לִי אֶלָּא בְּמוּעָדִין, בְּתָם מִנַּיִן?

דִּין הוּא – הוֹאִיל וְחִיֵּיב בְּאִישׁ וְאִשָּׁה, וְחִיֵּיב בְּבֵן וּבַת; מָה כְּשֶׁחִיֵּיב בְּאִישׁ וְאִשָּׁה – לֹא חִלַּקְתָּ בּוֹ בֵּין תָּם לְמוּעָד; אַף כְּשֶׁחִיֵּיב בְּבֵן וּבַת – לֹא תַּחְלוֹק בּוֹ בֵּין תָּם לְמוּעָד.

וְעוֹד, קַל וָחוֹמֶר – מָה אִישׁ וְאִשָּׁה, שֶׁכֵּן הוֹרַע כֹּחָם בִּנְזָקִין – לֹא חִלַּקְתָּ בּוֹ בֵּין תָּם לְמוּעָד; בֵּן וּבַת, שֶׁיִּפָּה כֹּחָם בִּנְזָקִין – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תַּחְלוֹק בָּהֶן בֵּין תָּם לְמוּעָד?

אָמַרְתָּ: וְכִי דָּנִין קַל מֵחָמוּר לְהַחְמִיר עָלָיו? אִם הֶחְמִיר בְּמוּעָד הֶחָמוּר, תַּחְמִיר בְּתָם הַקַּל?

וְעוֹד: אִם אָמַרְתָּ בְּאִישׁ וְאִשָּׁה – שֶׁכֵּן חַיָּיבִין בְּמִצְוֹת, תֹּאמַר בְּבֵן וּבַת – שֶׁפְּטוּרִין מִן הַמִּצְוֹת?

תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח״ – נְגִיחָה בְּתָם נְגִיחָה בְּמוּעָד, נְגִיחָה לְמִיתָה נְגִיחָה לִנְזָקִין.

מַתְנִי׳ שׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְחַכֵּךְ בַּכּוֹתֶל – וְנָפַל עַל הָאָדָם; נִתְכַּוֵּין לַהֲרוֹג אֶת הַבְּהֵמָה – וְהָרַג אֶת הָאָדָם; לְגוֹי – וְהָרַג בֶּן יִשְׂרָאֵל; לִנְפָלִים – וְהָרַג בֶּן קַיָּימָא; פָּטוּר.

גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: פָּטוּר מִמִּיתָה, וְחַיָּיב בְּכוֹפֶר. וְרַב אָמַר: פָּטוּר מִזֶּה וּמִזֶּה.

וְאַמַּאי? הָא תָּם הוּא! כִּדְאָמַר רַב: בְּמוּעָד לִיפּוֹל עַל בְּנֵי אָדָם בְּבוֹרוֹת, הָכָא נָמֵי – בְּמוּעָד לְהִתְחַכֵּךְ עַל בְּנֵי אָדָם בִּכְתָלִים.

אִי הָכִי, בַּר קְטָלָא הוּא! בִּשְׁלָמָא הָתָם – דַּחֲזָא יְרוֹקָא וּנְפַל, אֶלָּא הָכָא – מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

הָכָא נָמֵי – בְּמִתְחַכֵּךְ בַּכּוֹתֶל לַהֲנָאָתוֹ. וּמְנָא יָדְעִינַן? דְּבָתַר דִּנְפַל קָא מִתְחַכַּךְ בֵּיהּ.

וְאַכַּתִּי צְרוֹרוֹת נִינְהוּ! אָמַר רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא: דְּקָאָזֵיל מִינֵּיהּ מִינֵּיהּ.

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל – וּתְיוּבְתָּא דְּרַב: יֵשׁ חַיָּיב בְּמִיתָה וּבְכוֹפֶר, וְיֵשׁ חַיָּיב בְּכוֹפֶר וּפָטוּר מִמִּיתָה, וְיֵשׁ חַיָּיב בְּמִיתָה וּפָטוּר מִן הַכּוֹפֶר, וְיֵשׁ פָּטוּר מִזֶּה וּמִזֶּה.

הָא כֵּיצַד? מוּעָד בְּכַוָּונָה – חַיָּיב בְּמִיתָה וּבְכוֹפֶר. מוּעָד שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה – חַיָּיב בְּכוֹפֶר וּפָטוּר מִמִּיתָה. תָּם בְּכַוָּונָה – חַיָּיב בְּמִיתָה וּפָטוּר מִכּוֹפֶר. תָּם שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה – פָּטוּר מִזֶּה וּמִזֶּה.

וְהַנְּזָקִין שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה – רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר.

מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? יָלֵיף מִכּוֹפְרוֹ; מָה כּוֹפְרוֹ – שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה חַיָּיב, אַף הַנְּזָקִין נָמֵי – שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה חַיָּיב.

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן יָלֵיף מִקְּטָלֵיהּ דְּשׁוֹר, מָה קְטָלֵיהּ – שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה פָּטוּר, אַף נְזָקִין – שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה פָּטוּר.

וְרַבִּי יְהוּדָה נָמֵי, נֵילַף מִקְּטָלֵיהּ! דָּנִין תַּשְׁלוּמִין מִתַּשְׁלוּמִין, וְאֵין דָּנִין תַּשְׁלוּמִין מִמִּיתָה.

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן נָמֵי, נֵילַף מִכּוֹפְרוֹ! דָּנִין חִיּוּבֵיהּ דְּשׁוֹר מֵחִיּוּבֵיהּ דְּשׁוֹר, לְאַפּוֹקֵי כּוֹפֶר דְּחִיּוּבֵיהּ דִּבְעָלִים הוּא.

נִתְכַּוֵּין לַהֲרוֹג אֶת הַבְּהֵמָה וְהָרַג אֶת הָאָדָם [וְכוּ׳] – פָּטוּר. הָא נִתְכַּוֵּין לַהֲרוֹג אֶת זֶה, וְהָרַג אֶת זֶה – חַיָּיב, מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֲפִילּוּ נִתְכַּוֵּין לַהֲרוֹג אֶת זֶה, וְהָרַג אֶת זֶה – פָּטוּר.

מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? דְּאָמַר קְרָא: ״הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת״ – כְּמִיתַת בְּעָלִים, כָּךְ מִיתַת הַשּׁוֹר; מָה בְּעָלִים – עַד דְּמִיכַּוֵּין לֵיהּ, אַף שׁוֹר נָמֵי – עַד דְּמִיכַּוֵּין לֵיהּ.

וּבְעָלִים גּוּפַיְיהוּ מְנָלַן? דְּאָמַר קְרָא: ״וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו״ – עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּין לוֹ.

וְרַבָּנַן, הַאי ״וְאָרַב לוֹ״ מַאי עָבְדִי לֵיהּ? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: פְּרָט לַזּוֹרֵק אֶבֶן לְגוֹ.

הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּאִיכָּא תִּשְׁעָה גּוֹיִם וְאֶחָד יִשְׂרָאֵל בֵּינֵיהֶם – תִּיפּוֹק לֵיהּ דְּרוּבָּא גּוֹיִם נִינְהוּ; אִי נָמֵי פַּלְגָא וּפַלְגָא – סְפֵק נְפָשׁוֹת לְהָקֵל!

לָא צְרִיכָא, דְּאִיכָּא תִּשְׁעָה יִשְׂרְאֵלִים וְאֶחָד גּוֹי. דְּאַף עַל גַּב דְּרוּבָּא יִשְׂרְאֵלִים נִינְהוּ; כֵּיוָן דְּאִיכָּא חֲדא גּוֹי בֵּינַיְיהוּ – הָוֵי לֵיהּ קָבוּעַ, וְכׇל קָבוּעַ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דָּמֵי, וְסָפֵק נְפָשׁוֹת לְהָקֵל.

מַתְנִי׳ שׁוֹר הָאִשָּׁה, וְשׁוֹר הַיְּתוֹמִים, שׁוֹר הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס, שׁוֹר הַמִּדְבָּר, שׁוֹר הַהֶקְדֵּשׁ, שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין – הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּיבִין מִיתָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שׁוֹר הַמִּדְבָּר, שׁוֹר הַהֶקְדֵּשׁ, שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת – פְּטוּרִין מִן הַמִּיתָה, לְפִי שֶׁאֵין לָהֶם בְּעָלִים.

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״שׁוֹר״ ״שׁוֹר״ שִׁבְעָה – לְהָבִיא שׁוֹר הָאִשָּׁה, שׁוֹר הַיְּתוֹמִים, שׁוֹר הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס, שׁוֹר הַמִּדְבָּר, שׁוֹר הַהֶקְדֵּשׁ, שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שׁוֹר הַמִּדְבָּר, שׁוֹר הַהֶקְדֵּשׁ, שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין – פְּטוּרִין מִן הַמִּיתָה, לְפִי שֶׁאֵין לָהֶם בְּעָלִים.

אָמַר רַב הוּנָא: פּוֹטֵר הָיָה רַבִּי יְהוּדָה אֲפִילּוּ נָגַח וּלְבַסּוֹף הִקְדִּישׁ, נָגַח וּלְבַסּוֹף הִפְקִיר.

מִמַּאי? מִדְּקָתָנֵי תַּרְתֵּי – שׁוֹר הַמִּדְבָּר, וְשׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין. שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת מַאי נִיהוּ? דְּכֵיוָן דְּאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין – הֲוָה לֵיהּ שׁוֹר הֶפְקֵר; הַיְינוּ שׁוֹר הַמִּדְבָּר, הַיְינוּ שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין! אֶלָּא לָאו הָא קָמַשְׁמַע לַן – דַּאֲפִילּוּ נָגַח וּלְבַסּוֹף הִקְדִּישׁ, נָגַח וּלְבַסּוֹף הִפְקִיר? שְׁמַע מִינַּהּ.

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, יָתֵר עַל כֵּן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֲפִילּוּ נָגַח וּלְבַסּוֹף הִקְדִּישׁ, נָגַח וּלְבַסּוֹף הִפְקִיר – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהוּעַד בִּבְעָלָיו״ – ״וְהֵמִית וְגוֹ׳״, עַד שֶׁתְּהֵא מִיתָה וְהַעֲמָדָה בַּדִּין שָׁוִין כְּאֶחָד.

וּגְמַר דִּין לָא בָּעֵינַן? וְהָא ״הַשּׁוֹר יִסָּקֵל״ גְּמַר דִּין הוּא! אֶלָּא אֵימָא: עַד שֶׁתְּהֵא מִיתָה, וְהַעֲמָדָה בַּדִּין, וּגְמַר דִּין שָׁוִין כְּאֶחָד.

מַתְנִי׳ שׁוֹר שֶׁהוּא יוֹצֵא לִיסָּקֵל, וְהִקְדִּישׁוֹ בְּעָלָיו – אֵינוֹ מוּקְדָּשׁ. שְׁחָטוֹ – בְּשָׂרוֹ אָסוּר. וְאִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ הִקְדִּישׁוֹ בְּעָלָיו – מוּקְדָּשׁ. וְאִם שְׁחָטוֹ – בְּשָׂרוֹ מוּתָּר.

מְסָרוֹ לְשׁוֹמֵר חִנָּם וּלְשׁוֹאֵל לְנוֹשֵׂא שָׂכָר וּלְשׂוֹכֵר – נִכְנְסוּ תַּחַת הַבְּעָלִים; מוּעָד – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְתָם – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: שׁוֹר שֶׁהֵמִית; עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ – מְכָרוֹ

מָכוּר, הִקְדִּישׁוֹ מוּקְדָּשׁ, שְׁחָטוֹ – בְּשָׂרוֹ מוּתָּר, הֶחְזִירוֹ שׁוֹמֵר לְבֵית בְּעָלָיו – מוּחְזָר.

מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ – מְכָרוֹ אֵינוֹ מָכוּר, הִקְדִּישׁוֹ אֵינוֹ מוּקְדָּשׁ, שְׁחָטוֹ – בְּשָׂרוֹ אָסוּר, הֶחְזִירוֹ שׁוֹמֵר לְבֵית בְּעָלָיו – אֵינוֹ מוּחְזָר. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: אַף מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ – הֶחְזִירוֹ שׁוֹמֵר לִבְעָלָיו, מוּחְזָר.

לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּרַבָּנַן סָבְרִי: אֵין אוֹמְרִין בְּאִיסּוּרֵי הֲנָאָה ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״, וְרַבִּי יַעֲקֹב סָבַר: אוֹמְרִין בְּאִיסּוּרֵי הֲנָאָה ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״?

אָמַר רַבָּה: דְּכוּלֵּי עָלְמָא אוֹמְרִין בְּאִיסּוּרֵי הֲנָאָה ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״, דְּאִם כֵּן – נִפְלוֹג לְעִנְיַן חָמֵץ בַּפֶּסַח.

אֶלָּא הָכָא, בְּגוֹמְרִין דִּינוֹ שֶׁל שׁוֹר שֶׁלֹּא בְּפָנָיו קָמִיפַּלְגִי – דְּרַבָּנַן סָבְרִי: אֵין גּוֹמְרִין דִּינוֹ שֶׁל שׁוֹר אֶלָּא בְּפָנָיו; דְּאָמַר לֵיהּ: אִי אַהְדַּרְתֵּיהּ נִיהֲלִי – הֲוָה מַעְרֵקְנָא לֵיהּ לְאַגְמָא, הַשְׁתָּא – אַתְפַּשְׂתֵּיהּ לְתוֹרַאי בִּידָא דְּלָא יָכֵילְנָא לְאִשְׁתַּעוֹיֵי דִּינָא בַּהֲדֵיהּ.

וְרַבִּי יַעֲקֹב סָבַר: גּוֹמְרִין דִּינוֹ שֶׁל שׁוֹר שֶׁלֹּא בְּפָנָיו – דְּאָמַר לֵיהּ: סוֹף סוֹף מִיגְמָר הֲווֹ גָּמְרִי לֵיהּ לְדִינָא.

מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן? ״הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת״ – כְּמִיתַת הַבְּעָלִים כָּךְ מִיתַת הַשּׁוֹר; מָה בְּעָלִים בִּפְנֵיהֶם, אַף שׁוֹר בְּפָנָיו.

וְרַבִּי יַעֲקֹב – בִּשְׁלָמָא בְּעָלִים, בְּנֵי טַעֲנָה נִינְהוּ; אֶלָּא שׁוֹר, בַּר טַעַנְתָּא הוּא?

מְסָרוֹ לְשׁוֹמֵר חִנָּם וּלְשׁוֹאֵל כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ תַּחַת הַבְּעָלִים, וְאֵלּוּ הֵן: שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר. הָרְגוּ תַּמִּין – נֶהֱרָגִין, וּפְטוּרִין מִן הַכּוֹפֶר. מוּעָדִין – נֶהֱרָגִין, וּמְשַׁלְּמִין אֶת הַכּוֹפֶר. וְחַיָּיבִין לְהַחֲזִיר דְּמֵי שׁוֹר לִבְעָלָיו, חוּץ מִשּׁוֹמֵר חִנָּם.

אָמְרִי: הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּנַטְרֵיהּ – אֲפִילּוּ כּוּלְּהוּ נָמֵי לִיפַּטְרוּ! וְאִי דְּלָא נַטְרֵיהּ – אֲפִילּוּ שׁוֹמֵר חִנָּם נִיחַיַּיב!

אָמְרִי: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּנַטְרֵיהּ שְׁמִירָה פְּחוּתָה, וְלָא נַטְרֵיהּ שְׁמִירָה מְעוּלָּה. שׁוֹמֵר חִנָּם – כָּלְתָה לוֹ שְׁמִירָתוֹ, הָנָךְ – לָא כָּלְתָה שְׁמִירָתָן.

אָמְרִי: כְּמַאן? אִי כְּרַבִּי מֵאִיר,

דְּאָמַר: שׂוֹכֵר כְּשׁוֹמֵר חִנָּם דָּמֵי, לִיתְנֵי: חוּץ מִשּׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׂוֹכֵר!

וְאִי כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: שׂוֹכֵר כְּנוֹשֵׂא שָׂכָר דָּמֵי – נִיתְנֵי: ״חוּץ מִשּׁוֹמֵר חִנָּם, וְכוּלָּן בְּמוּעָדִין פְּטוּרִין לְעִנְיַן כּוֹפֶר״!

אָמַר רַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא: הָא מַנִּי – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּאָמַר: אֵין לוֹ שְׁמִירָה אֶלָּא סַכִּין; וּלְעִנְיַן שׂוֹכֵר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: שׂוֹכֵר כְּנוֹשֵׂא שָׂכָר דָּמֵי.

אַבָּיֵי אָמַר: לְעוֹלָם כְּרַבִּי מֵאִיר – וְכִדְמַחְלִיף רַבָּה בַּר אֲבוּהּ, וְתָנֵי: שׂוֹכֵר כֵּיצַד מְשַׁלֵּם? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּשׁוֹמֵר חִנָּם.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מָסַר שׁוֹרוֹ לְשׁוֹמֵר חִנָּם, הִזִּיק – חַיָּיב, הוּזַּק – פָּטוּר.

אָמְרִי: הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּקַבֵּיל עֲלֵיהּ שְׁמִירַת נְזָקָיו – אֲפִילּוּ הוּזַּק נָמֵי לִיחַיֵּיב! וְאִי דְּלָא קַבֵּיל עֲלֵיהּ שְׁמִירַת נְזָקָיו – אֲפִילּוּ הִזִּיק נָמֵי לִיפְּטַר!

אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו שְׁמִירַת נְזָקָיו, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהִכִּיר בּוֹ שֶׁהוּא נַגְחָן. וּסְתָמָא דְּמִילְּתָא, דְּלָא אָזֵיל אִיהוּ וּמַזִּיק אַחֲרִינֵי – קַבֵּיל עֲלֵיהּ, דְּאָתֵי אַחֲרִינֵי וּמַזְּקִי לֵיהּ לְדִידֵיהּ – לָא אַסֵּיק אַדַּעְתֵּיהּ.

מַתְנִי׳ קְשָׁרוֹ בְּעָלָיו בְּמוֹסֵרָה וְנָעַל בְּפָנָיו כָּרָאוּי, וְיָצָא וְהִזִּיק – אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד חַיָּיב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תָּם חַיָּיב, וּמוּעָד פָּטוּר; שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו״ – וְשָׁמוּר הוּא זֶה.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹ שְׁמִירָה אֶלָּא סַכִּין.

גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר? קָסָבַר: סְתָם שְׁווֹרִים – לָאו בְּחֶזְקַת שִׁימּוּר קָיְימִי; וְאָמַר רַחֲמָנָא תָּם נִיחַיַּיב – דְּנִיבְעֵי לֵיהּ שְׁמִירָה פְּחוּתָה, הֲדַר אָמַר רַחֲמָנָא ״וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ״ גַּבֵּי מוּעָד – דְּנִבְעֵי לֵיהּ שְׁמִירָה מְעוּלָּה; וְיָלֵיף נְגִיחָה לְתָם – נְגִיחָה לְמוּעָד.

רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: סְתָם שְׁווֹרִים – בְּחֶזְקַת שִׁימּוּר קָיְימִי; אָמַר רַחֲמָנָא תָּם נְשַׁלֵּם, דְּנִיבְעֵי לֵיהּ שְׁמִירָה מְעוּלָּה; הֲדַר אָמַר רַחֲמָנָא ״וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ״ גַּבֵּי מוּעָד – דְּנַעֲבֵיד לֵיהּ שְׁמִירָה מְעוּלָּה. הָוֵי רִיבּוּי אַחַר רִיבּוּי, וְאֵין רִיבּוּי אַחַר רִיבּוּי אֶלָּא לְמַעֵט – מִיעֵט הַכָּתוּב לִשְׁמִירָה מְעוּלָּה.

וְכִי תֵּימָא: נְגִיחָה לְתָם נְגִיחָה לְמוּעָד – הָא מִיעֵט רַחֲמָנָא ״וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ״ – לָזֶה, וְלֹא לְאַחֵר.

וְהָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְלָאו! אִם כֵּן, נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״וְלֹא יִשְׁמוֹר״, מַאי ״וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ״? לָזֶה וְלֹא לְאַחֵר.

תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד שֶׁשְּׁמָרוֹ שְׁמִירָה פְּחוּתָה – פָּטוּר.

מַאי טַעְמָא? סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: מוּעָד – בִּשְׁמִירָה פְּחוּתָה סַגִּי לֵיהּ, וְיָלֵיף נְגִיחָה לְתָם וּנְגִיחָה לְמוּעָד.

אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: לָא פָּטַר רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא צַד הַעֲדָאָה שֶׁבּוֹ, אֲבָל צַד תַּמּוּת בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת.

אָמַר רַב: מוּעָד לְקֶרֶן יָמִין – אֵינוֹ מוּעָד לְקֶרֶן שְׂמֹאל.

אָמְרִי: אַלִּיבָּא דְּמַאן? אִי אַלִּיבָּא דְרַבִּי מֵאִיר, הָאָמַר: אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, שְׁמִירָה מְעוּלָּה בָּעֵי! אִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה, מַאי אִרְיָא קֶרֶן שְׂמֹאל? אֲפִילּוּ בְּיָמִין נָמֵי – אִית בֵּיהּ צַד תַּמּוּת, וְאִית בֵּיהּ צַד מוּעָדֻת!

אָמְרִי: לְעוֹלָם כְּרַבִּי יְהוּדָה, וְלָא סְבִירָא לֵיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה; וְהָכִי קָאָמַר: כִּי הַאי גַוְונָא הוּא דְּמַשְׁכַּחַתְּ בֵּיהּ צַד תַּמּוּת וּמוּעָדֻת,

אֲבָל מוּעָד לִגְמָרֵי – לָא מַשְׁכַּחַתְּ בֵּיהּ צַד תַּמּוּת כְּלָל.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹ שְׁמִירָה אֶלָּא סַכִּין (כּוּ׳). אָמַר רַבָּה: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? דְּאָמַר קְרָא: ״וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ״ – שׁוּב אֵין לוֹ שְׁמִירָה לָזֶה.

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, דִּכְתִיב ״וְלֹא יְכַסֶּנּוּ״ נָמֵי – שׁוּב אֵין לוֹ כִּיסּוּי לָזֶה?

וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, וְהָתְנַן: כִּסָּהוּ כָּרָאוּי, וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר וּמֵת – פָּטוּר.

אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: הַיְינוּ טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – כִּדְתַנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִין שֶׁלֹּא יְגַדֵּל אָדָם כֶּלֶב רַע בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְאַל יַעֲמִיד סוּלָּם רָעוּעַ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ״.

הֲדַרַן עֲלָךְ שׁוֹר שֶׁנָּגַח אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה

מַתְנִי׳ שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הַפָּרָה וְנִמְצָא עוּבָּרָהּ בְּצִדָּהּ, וְאֵין יָדוּעַ אִם עַד שֶׁלֹּא נָגְחָה יָלְדָה, אִם מִשֶּׁנָּגְחָה יָלְדָה – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק לַפָּרָה, וּרְבִיעַ נֶזֶק לַוָּלָד.

וְכֵן פָּרָה שֶׁנָּגְחָה אֶת הַשּׁוֹר וְנִמְצָא וְלָדָהּ בְּצִדָּהּ, וְאֵין יָדוּעַ אִם עַד שֶׁלֹּא נָגְחָה יָלְדָה, אִם מִשֶּׁנָּגְחָה יָלְדָה – מִשְׁתַּלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִן הַפָּרָה, וּרְבִיעַ נֶזֶק מִן הַוָּלָד.

גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: זוֹ דִּבְרֵי סוֹמְכוֹס – דְּאָמַר: מָמוֹן הַמּוּטָּל בְּסָפֵק – חוֹלְקִין. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּדִּין, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ – עָלָיו הָרְאָיָה.

לְמָה לִי לְמֵימַר ״זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּדִּין״? אִצְטְרִיךְ, דַּאֲפִילּוּ נִיזָּק אוֹמֵר בָּרִי, וּמַזִּיק אוֹמֵר שֶׁמָּא – הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה.

אִי נָמֵי, לְכִי הָא דְּאִתְּמַר: הַמּוֹכֵר שׁוֹר לַחֲבֵירוֹ, וְנִמְצָא נַגְחָן – רַב אָמַר: הֲרֵי זֶה מִקָּח טָעוּת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: יָכוֹל שֶׁיֹּאמַר לוֹ ״לִשְׁחִיטָה מְכַרְתִּיו לָךְ״.

אַמַּאי? וְנִיחְזֵי אִי גַּבְרָא דְּזָבֵין לְרִדְיָא, אִי גַּבְרָא דְּזָבֵין לְנִכְסְתָא! לָא צְרִיכָא, בְּגַבְרָא דְּזָבֵין לְהָא וּלְהָא.

וְנִיחְזֵי אִי דְּמֵי רִדְיָא – לְרִדְיָא, אִי דְּמֵי נִכְסְתָא – לְנִכְסְתָא!

לָא צְרִיכָא, דְּאִיַּקַּיר בִּישְׂרָא, וְקָאֵי בִּדְמֵי רִדְיָא.

אָמְרִי:

וְאִי לֵיכָּא לְאִשְׁתַּלּוֹמֵי מִינֵּיהּ, לִישְׁקְלֵיהּ לְתוֹרָא בְּזוּזֵי! דְּאָמְרִי אֱנָשֵׁי: מִמָּרֵי רַשְׁווֹתָךְ פָּארֵי אִפְּרַע!

לָא צְרִיכָא, דְּאִיכָּא לְאִשְׁתַּלּוֹמֵי מִינֵּיהּ.

רַב אָמַר הֲרֵי זֶה מִקָּח טָעוּת – זִיל בָּתַר רוּבָּא, וְרוּבָּא דְאִינָשֵׁי לְרִדְיָא הוּא דְּזָבְנִי. וּשְׁמוּאֵל אָמַר, יָכוֹל שֶׁיֹּאמַר לוֹ ״לִשְׁחִיטָה מְכַרְתִּיו לָךְ״ – וְלָא אָזְלִינַן בָּתַר רוּבָּא. כִּי אָזְלִינַן בָּתַר רוּבָּא – בְּאִיסּוּרָא, אֲבָל בְּמָמוֹנָא – לָא אָזְלִינַן בָּתַר רוּבָּא, אֶלָּא הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה.

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הַפָּרָה וְנִמְצָא עוּבָּרָהּ בְּצִדָּהּ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם עַד שֶׁלֹּא נְגָחָהּ יָלְדָה אִם מִשֶּׁנְּגָחָהּ יָלְדָה – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק לַפָּרָה, וּרְבִיעַ נֶזֶק לַוָּלָד; דִּבְרֵי סוֹמְכוֹס. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ – עָלָיו הָרְאָיָה.

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: מִנַּיִין לְהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה – שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִי בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם״ – יַגִּישׁ רְאָיָה אֲלֵיהֶם.

מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: הָא לְמָה לִי קְרָא? סְבָרָא הוּא – דְּכָאֵיב לֵיהּ כְּאֵיבָא, אָזֵיל לְבֵי אָסְיָא!

אֶלָּא קְרָא לְכִדְרַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ, דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: מִנַּיִין שֶׁאֵין נִזְקָקִין אֶלָּא לַתּוֹבֵעַ תְּחִלָּה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִי בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם״ – יַגִּישׁ דְּבָרָיו אֲלֵיהֶם.

אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: פְּעָמִים שֶׁנִּזְקָקִין לַנִּתְבָּע תְּחִלָּה. וְהֵיכִי דָּמֵי? דְּקָא זִילִי נִכְסֵיהּ.

וְכֵן פָּרָה שֶׁנָּגְחָה אֶת הַשּׁוֹר [וְכוּ׳]. חֲצִי נֶזֶק וּרְבִיעַ נֶזֶק?! פַּלְגָא נִזְקָא הוּא דְּבָעֵי שַׁלּוֹמֵי! כּוּלֵּי נִזְקָא נְכֵי רִבְעָא מַאי עֲבִידְתֵּיהּ?

אָמַר אַבָּיֵי: חֲצִי נֶזֶק – אֶחָד מֵאַרְבָּעָה בַּנֶּזֶק, וּרְבִיעַ נֶזֶק – אֶחָד מִשְּׁמֹנָה בַּנֶּזֶק.

וְאִי פָּרָה וּוָלָד דְּחַד נִינְהוּ – הָכִי נָמֵי דְּמָצֵי אָמַר לֵיהּ לְבַעַל פָּרָה: מִמָּה נַפְשָׁךְ, חֲצִי נֶזֶק הַב לִי. אֶלָּא לָא צְרִיכָא, דְּפָרָה דְּחַד, וּוָלָד דְּחַד.

וְאִי דִּקְדֵים תַּבְעֵיהּ לְבַעַל פָּרָה תְּחִלָּה – הָכִי נָמֵי דְּאָמַר לֵיהּ לְבַעַל פָּרָה: פָּרָה דִּידָךְ אַזֵּיקְתַּן, הַב לִי רְאָיָה דְּאִית לָךְ שׁוּתָּפֵי.

אֶלָּא דִּקְדֵים תַּבְעֵיהּ לְבַעַל וָלָד תְּחִלָּה, דַּאֲמַר לֵיהּ: גַּלֵּית אַדַּעְתָּךְ דְּשׁוּתָּפָא אִית לִי.

אִיכָּא דְּאָמְרִי: אַף עַל גַּב דִּקְדֵים תַּבְעֵיהּ לְבַעַל פָּרָה תְּחִלָּה, מָצֵי מְדַחֵי לֵיהּ – דַּאֲמַר לֵיהּ: מִידָּע יְדַעִי אֲנָא דְּשׁוּתָּפָא אִית לִי.

אָמַר רָבָא: אַטּוּ ״אֶחָד מֵאַרְבָּעָה בַּנֶּזֶק״ וְ״אֶחָד מִשְּׁמֹנָה בַּנֶּזֶק״ קָתָנֵי? ״חֲצִי נֶזֶק״ וּ״רְבִיעַ נֶזֶק״ קָתָנֵי! אֶלָּא אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם בְּפָרָה וּוָלָד דְּחַד, וְהָכִי קָאָמְרִינַן: אִיתַהּ לְפָרָה – מִשְׁתַּלַּם חֲצִי נֶזֶק מִפָּרָה.

לֵיתַהּ לְפָרָה – מִשְׁתַּלֵּם רְבִיעַ נֶזֶק מִוָּלָד.

טַעְמָא דְּלָא יָדְעִינַן אִי הֲוָה וָלָד בַּהֲדַהּ כִּי נְגַחָה, אִי לָא הֲוָה; אֲבָל אִי פְּשִׁיטָא לַן דַּהֲוָה וָלָד בַּהֲדַהּ כִּי נְגַחָה – מִשְׁתַּלֵּם כּוּלֵּיהּ חֲצִי נֶזֶק מִוָּלָד;

רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: פָּרָה שֶׁהִזִּיקָה – גּוֹבֶה מִוְּלָדָהּ. מַאי טַעְמָא? גּוּפַהּ הִיא. תַּרְנְגוֹלֶת שֶׁהִזִּיקָה – אֵינוֹ גּוֹבֶה מִבֵּיצָתָהּ. מַאי טַעְמָא? פִּירְשָׁא בְּעָלְמָא הוּא.

וְאָמַר רָבָא: אֵין שָׁמִין לַפָּרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְלַוָּלָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֶלָּא שָׁמִין לַוָּלָד עַל גַּב פָּרָה. שֶׁאִם אִי אַתָּה אוֹמֵר כֵּן – נִמְצָא אַתָּה מַכְחִישׁ אֶת הַמַּזִּיק.

וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּקוֹטֵעַ יַד עַבְדּוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּמַזִּיק שָׂדֶה שֶׁל חֲבֵירוֹ.

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: וְאִי דִּינָא הוּא, לִיכְחוֹשׁ מַזִּיק!

מִשּׁוּם דַּאֲמַר לֵיהּ: פָּרָה מְעַבַּרְתָּא אַזֵּיקְתָּךְ, פָּרָה מְעַבַּרְתָּא שָׁיֵימְנָא לָךְ.

פְּשִׁיטָא, פָּרָה דְּחַד וּוָלָד דְּחַד – פִּיטְמָא לְבַעַל פָּרָה. נִפְחָא מַאי? רַב פָּפָּא אָמַר: לְבַעַל פָּרָה, רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא אָמַר: חוֹלְקִין. וְהִלְכְתָא: חוֹלְקִין.

מַתְנִי׳ הַקַּדָּר שֶׁהִכְנִיס קְדֵרוֹתָיו לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וְשִׁבְּרָתַן בְּהֶמְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת – פָּטוּר. וְאִם הוּזְּקָה בָּהֶן – בַּעַל הַקְּדֵרוֹת חַיָּיב. וְאִם הִכְנִיס בִּרְשׁוּת – בַּעַל הֶחָצֵר חַיָּיב.

הִכְנִיס פֵּירוֹתָיו לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וַאֲכָלָתַן בְּהֶמְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת – פָּטוּר. וְאִם הוּזְּקָה בָּהֶן – בַּעַל הַפֵּירוֹת חַיָּיב. וְאִם הִכְנִיס בִּרְשׁוּת – בַּעַל הֶחָצֵר חַיָּיב.

הִכְנִיס שׁוֹרוֹ לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא

בִּרְשׁוּת, וּנְגָחוֹ שׁוֹרוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, אוֹ שֶׁנְּשָׁכוֹ כַּלְבּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת – פָּטוּר. נָגַח הוּא שׁוֹרוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת – חַיָּיב. נָפַל לְבוֹרוֹ, וְהִבְאִישׁ מֵימָיו – חַיָּיב. הָיָה אָבִיו אוֹ בְּנוֹ לְתוֹכוֹ – מְשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר. וְאִם הִכְנִיס בִּרְשׁוּת – בַּעַל הֶחָצֵר חַיָּיב.

רַבִּי אוֹמֵר: בְּכוּלָּן אֵינוֹ חַיָּיב, עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו לִשְׁמוֹר.

גְּמָ׳ טַעְמָא דְּשֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, הָא בִּרְשׁוּת – לָא מִיחַיַּיב בַּעַל קְדֵירוֹת בְּנִזְקֵי בְהֶמְתּוֹ דְּבַעַל חָצֵר, וְלָא אָמְרִינַן קַבּוֹלֵי קַבֵּיל בַּעַל קְדֵירוֹת נְטִירוּתָא דִּבְהֶמְתּוֹ דְּבַעַל חָצֵר;

מַנִּי – רַבִּי הִיא, דְּאָמַר: כֹּל בִּסְתָמָא – לָא קַבֵּיל עֲלֵיהּ נְטִירוּתָא.

אֵימָא סֵיפָא: אִם הִכְנִיס בִּרְשׁוּת – בַּעַל חָצֵר חַיָּיב. אֲתָאן לְרַבָּנַן, דְּאָמְרִי: בִּסְתָמָא נָמֵי קַבּוֹלֵי קַבֵּיל עֲלֵיהּ נְטִירוּתָא.

וְתוּ, רַבִּי אוֹמֵר: בְּכוּלָּן אֵינוֹ חַיָּיב, עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו בַּעַל הַבַּיִת לִשְׁמוֹר. רֵישָׁא וְסֵיפָא רַבִּי, וּמְצִיעֲתָא רַבָּנַן?!

אָמַר רַבִּי זֵירָא: תִּבְרַהּ; מִי שֶׁשָּׁנָה זוֹ – לֹא שָׁנָה זוֹ. רָבָא אָמַר: כּוּלַּהּ רַבָּנַן הִיא, וּבִרְשׁוּת – שְׁמִירַת קְדֵירוֹת קִבֵּל עָלָיו בַּעַל הֶחָצֵר, וַאֲפִילּוּ נִשְׁבְּרוּ בָּרוּחַ.

הִכְנִיס פֵּירוֹתָיו לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת וְכוּ׳. אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁהוּחְלְקָה בָּהֶן, אֲבָל אָכְלָה – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? הֲוָה לַהּ שֶׁלֹּא תֹּאכַל.

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אָמֵינָא, כִּי נָיֵים וְשָׁכֵיב רַב אֲמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא. דְּתַנְיָא: הַנּוֹתֵן סַם הַמָּוֶת לִפְנֵי בֶּהֱמַת חֲבֵירוֹ – פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם, וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. סַם הַמָּוֶת הוּא דְּלָא עֲבִידָא דְּאָכְלָה; אֲבָל פֵּירוֹת, דַּעֲבִידָא דְּאָכְלָה – בְּדִינֵי אָדָם נָמֵי מִיחַיַּיב! וְאַמַּאי? הֲוָיא לַהּ שֶׁלֹּא תֹּאכַל!

אָמְרִי: הוּא הַדִּין אֲפִילּוּ פֵּירוֹת – נָמֵי פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם; וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן – דַּאֲפִילּוּ סַם הַמָּוֶת נָמֵי, דְּלָא עֲבִידָא דְּאָכְלָה – חַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם.

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: סַם הַמָּוֶת נָמֵי – בְּאַפְרַזְתָּא, דְּהַיְינוּ פֵּירֵי.

מֵיתִיבִי: הָאִשָּׁה שֶׁנִּכְנְסָה לִטְחוֹן חִטִּים אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וַאֲכָלָתַן בְּהֶמְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת – פָּטוּר. אִם הוּזְּקָה – חַיֶּיבֶת. וְאַמַּאי? נֵימָא: הֲוָה לַהּ שֶׁלֹּא תֹּאכַל!

אָמְרִי: וּמִי עֲדִיפָא מִמַּתְנִיתִין – דְּאוֹקֵימְנָא שֶׁהוּחְלְקָה בָּהֶן?

וּדְקָאָרֵי לַהּ מַאי קָאָרֵי לַהּ? אָמַר לָךְ: בִּשְׁלָמָא מַתְנִיתִין, קָתָנֵי ״אִם הוּזְּקָה בָּהֶן״ – שֶׁהוּחְלְקָה בָּהֶן הוּא; אֲבָל הָכָא, קָתָנֵי ״אִם הוּזְּקָה״ וְלָא קָתָנֵי ״בָּהֶן״ – אֲכִילָה הוּא דְּקָתָנֵי.

וְאִידַּךְ אָמַר לָךְ: לָא שְׁנָא.

תָּא שְׁמַע: הִכְנִיס שׁוֹרוֹ לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וְאָכַל חִטִּין וְהִתְרִיז וָמֵת – פָּטוּר. וְאִם הִכְנִיס בִּרְשׁוּת – בַּעַל הֶחָצֵר חַיָּיב. וְאַמַּאי? הֲוָה לֵיהּ שֶׁלֹּא יֹאכַל!

אָמַר רָבָא: בִּרְשׁוּת אַשֶּׁלֹּא בִּרְשׁוּת קָרָמֵית? בִּרְשׁוּת – שְׁמִירַת שׁוֹרוֹ קִבֵּל עָלָיו, וַאֲפִילּוּ חָנַק אֶת עַצְמוֹ.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: הֵיכָא דְּקַבֵּיל עֲלֵיהּ נְטִירוּתָא, מַהוּ? דְּנַפְשֵׁיהּ הוּא דְּקַבֵּיל עֲלֵיהּ, אוֹ דִלְמָא אֲפִילּוּ נְטִירוּתָא דְּעָלְמָא קַבֵּיל עֲלֵיהּ?

תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רַב יְהוּדָה בַּר סִימוֹן בִּנְזָקִין דְּבֵי קַרְנָא: הִכְנִיס פֵּירוֹתָיו לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וּבָא שׁוֹר מִמָּקוֹם אַחֵר וַאֲכָלָן – פָּטוּר. וְאִם הִכְנִיס בִּרְשׁוּת – חַיָּיב. מַאן פָּטוּר וּמַאן חַיָּיב? לָאו פָּטוּר – בַּעַל חָצֵר, [וְחַיָּיב – בַּעַל חָצֵר]?

אָמְרִי: לָא; פָּטוּר בַּעַל הַשּׁוֹר, וְחַיָּיב בַּעַל הַשּׁוֹר.

וְאִי בַּעַל הַשּׁוֹר,

מַאי בִּרְשׁוּת וּמַאי שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת אִיכָּא?

אָמְרִי: בִּרְשׁוּת – הָוְיָא לַהּ שֵׁן בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק, וְשֵׁן בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק חַיֶּיבֶת. שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת – הָוְיָא לַהּ שֵׁן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְשֵׁן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים פְּטוּרָה.

תָּא שְׁמַע: הִכְנִיס שׁוֹרוֹ לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וּבָא שׁוֹר מִמָּקוֹם אַחֵר וּנְגָחוֹ – פָּטוּר. וְאִם הִכְנִיס בִּרְשׁוּת – חַיָּיב. מַאן פָּטוּר וּמַאן חַיָּיב? לָאו פָּטוּר בַּעַל חָצֵר, וְחַיָּיב בַּעַל חָצֵר?

לָא; פָּטוּר בַּעַל הַשּׁוֹר, וְחַיָּיב בַּעַל הַשּׁוֹר. אִי הָכִי, מַאי בִּרְשׁוּת וּמַאי שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת אִיכָּא?

אָמְרִי: הָא מַנִּי – רַבִּי טַרְפוֹן הִיא, דְּאָמַר: מְשׁוּנֶּה קֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק – נֶזֶק שָׁלֵם מְשַׁלֵּם. בִּרְשׁוּת – הָוְיָא לַהּ קֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק, וּמְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם; שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת – הָוְיָא לַהּ קֶרֶן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְלָא מְשַׁלְּמָא אֶלָּא חֲצִי נֶזֶק.

הַהִיא אִיתְּתָא דְּעַלַּא לְמֵיפָא בְּהָהוּא בֵּיתָא, אֲתָא בַּרְחָא דְּמָרֵי דְבֵיתָא אַכְלֵהּ לְלֵישָׁא, חֲבִיל וּמִית. חַיְּיבַהּ רָבָא לְשַׁלּוֹמֵי דְּמֵי בַרְחָא.

לֵימָא פְּלִיגָא אַדְּרַב – דְּאָמַר רַב: הֲוָיא לַהּ שֶׁלֹּא תֹּאכַל?

אָמְרִי: הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת – לָא קַבֵּיל עֲלֵיהּ נְטִירוּתָא, הָכָא בִּרְשׁוּת – קַבֵּיל עֲלֵיהּ נְטִירוּתָא.

וּמַאי שְׁנָא מֵהָאִשָּׁה שֶׁנִּכְנְסָה לִטְחוֹן חִטִּין אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וַאֲכָלָתַן בְּהֶמְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת – פָּטוּר, וְאִם הוּזְּקָה – חַיֶּיבֶת; טַעְמָא שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, הָא בִּרְשׁוּת – פְּטוּרָ[ה]!

אָמְרִי: לִטְחוֹן חִטִּים, כֵּיוָן דְּלָא בָּעֲיָא צְנִיעוּתָא מִידֵּי – לָא (בָּעֵי) מְסַלְּקִי מָרָווֹתָא דְּחָצֵר נַפְשַׁיְיהוּ, וַעֲלֵיהּ דִּידֵיהּ רָמֵי נְטִירוּתָא; אֲבָל לְמֵיפָא, כֵּיוָן דְּבָעֲיָא הִיא צְנִיעוּתָא – מָרָווֹתָא דְּחָצֵר מְסַלְּקִי נַפְשַׁיְיהוּ, הִלְכָּךְ עֲלַהּ דִּידַהּ רַמְיָא נְטִירוּתָא.

הִכְנִיס שׁוֹרוֹ לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת. אָמַר רָבָא: הִכְנִיס שׁוֹרוֹ לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וְחָפַר בָּהּ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת – בַּעַל הַשּׁוֹר חַיָּיב בְּנִזְקֵי חָצֵר, וּבַעַל חָצֵר חַיָּיב בְּנִזְקֵי הַבּוֹר.

אַף עַל גַּב דְּאָמַר מָר: ״כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר״ – וְלֹא שׁוֹר בּוֹר; הָכָא, כֵּיוָן דְּאִית לֵיהּ לְהַאיְךְ לְמַלּוֹיֵיהּ, וְלָא קָא מַלְּיֵיהּ – כְּמַאן דְּכַרְיֵיהּ דָּמֵי.

וְאָמַר רָבָא: הִכְנִיס שׁוֹרוֹ לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וְהִזִּיק אֶת בַּעַל הַבַּיִת, אוֹ בַּעַל הַבַּיִת הוּזַּק בּוֹ – חַיָּיב. רָבַץ – פָּטוּר.

וּמִשּׁוּם דְּרָבַץ, פָּטוּר? אָמַר רַב פָּפָּא: מַאי ״רָבַץ״ – שֶׁהִרְבִּיץ גְּלָלִים, וְנִטְנְפוּ כֵּלָיו שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת; דְּהָוֵיא גְּלָלִים בּוֹר, וְלֹא מָצִינוּ בּוֹר שֶׁחִיֵּיב בּוֹ אֶת הַכֵּלִים.

הָנִיחָא לִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: כׇּל תַּקָּלָה – בּוֹר הוּא. אֶלָּא לְרַב, דְּאָמַר: עַד דְּמַפְקַר לֵיהּ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

אָמְרִי: סְתָם גְּלָלִים – אַפְקוֹרֵי מַפְקַיר לְהוּ.

וְאָמַר רָבָא: נִכְנַס לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וְהִזִּיק אֶת בַּעַל הַבַּיִת אוֹ בַּעַל הַבַּיִת הוּזַּק בּוֹ – חַיָּיב. הִזִּיקוֹ בַּעַל הַבַּיִת – פָּטוּר.

אָמַר רַב פָּפָּא: לָא אֲמַרַן – אֶלָּא דְּלָא הֲוָה יָדַע בֵּיהּ; אֲבָל הֲוָה יָדַע בֵּיהּ – הִזִּיקוֹ בַּעַל הַבַּיִת, חַיָּיב. מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: נְהִי דְּאִית לָךְ רְשׁוּתָא לְאַפּוֹקֵי, לְאַזּוֹקֵי לֵית לָךְ רְשׁוּתָא.

וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ, דְּאָמַר רָבָא וְאִיתֵּימָא רַב פָּפָּא:

שְׁנֵיהֶם בִּרְשׁוּת אוֹ שְׁנֵיהֶם שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, הִזִּיקוּ זֶה אֶת זֶה – חַיָּיבִין. הוּזְּקוּ זֶה בָּזֶה – פְּטוּרִין. טַעְמָא דִּשְׁנֵיהֶם בִּרְשׁוּת אוֹ שְׁנֵיהֶם שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת; אֲבָל אֶחָד בִּרְשׁוּת וְאֶחָד שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, דְּבִרְשׁוּת – פָּטוּר, שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת – חַיָּיב.

נָפַל לְבוֹר וְהִבְאִישׁ מֵימָיו – חַיָּיב. אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁהִבְאִישׁ בִּשְׁעַת נְפִילָה, אֲבָל לְאַחַר נְפִילָה – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? הָוֵי שׁוֹר ״בּוֹר״ וּמַיִם ״כֵּלִים״, וְלֹא מָצִינוּ בּוֹר שֶׁחִיֵּיב בּוֹ אֶת הַכֵּלִים.

הָנִיחָא לִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: כֹּל תַּקָּלָה – בּוֹר הוּא. אֶלָּא לְרַב, דְּאָמַר: עַד דְּמַפְקַר לֵיהּ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

אֶלָּא אִי אִיתְּמַר – הָכִי אִיתְּמַר, אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁהִבְאִישׁ מִגּוּפוֹ, אֲבָל הִבְאִישׁ מֵרֵיחוֹ – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? גְּרָמָא בְּעָלְמָא הוּא, וּגְרָמָא בְּעָלְמָא לָא מִיחַיַּיב.

הָיָה אָבִיו אוֹ בְּנוֹ לְתוֹכוֹ – מְשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר. וְאַמַּאי? הָא תָּם הוּא! אָמַר רַב: בְּמוּעָד לִיפּוֹל עַל בְּנֵי אָדָם בְּבוֹרוֹת עָסְקִינַן.

אִי הָכִי, בַּר קְטָלָא הוּא! אָמַר רַב יוֹסֵף: דַּחֲזָא יְרוֹקָא וּנְפַל.

שְׁמוּאֵל אָמַר: הָא מַנִּי – רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הִיא, דְּאָמַר: תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי כּוֹפֶר.

עוּלָּא אָמַר: רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הִיא – דְּאָמַר כְּרַבִּי טַרְפוֹן, דְּאָמַר: קֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק – נֶזֶק שָׁלֵם מְשַׁלֵּם. הָכִי נָמֵי, כּוֹפֶר שָׁלֵם מְשַׁלֵּם.

בִּשְׁלָמָא לְעוּלָּא, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי: הָיָה אָבִיו אוֹ בְּנוֹ לְתוֹכוֹ. אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל, מַאי אִירְיָא אָבִיו אוֹ בְּנוֹ? אֲפִילּוּ אַחֵר נָמֵי!

אוֹרְחֵיהּ דְּמִילְּתָא קָתָנֵי.

וְאִם הִכְנִיס בִּרְשׁוּת – בַּעַל חָצֵר חַיָּיב [כּוּ׳]. אִיתְּמַר, רַב אָמַר: הִלְכְתָא כְּתַנָּא קַמָּא, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: הִלְכְתָא כְּרַבִּי.

תָּנוּ רַבָּנַן: ״כְּנוֹס שׁוֹרְךָ וְשׇׁמְרוֹ״ – הִזִּיק חַיָּיב, הוּזַּק פָּטוּר. ״כְּנוֹס שׁוֹרְךָ וַאֲנִי אֶשְׁמְרֶנּוּ״ – הוּזַּק חַיָּיב, הִזִּיק פָּטוּר.

הָא גוּפָא קַשְׁיָא – אָמְרַתְּ: ״כְּנוֹס שׁוֹרְךָ וְשׇׁמְרוֹ״ – הִזִּיק חַיָּיב, הוּזַּק פָּטוּר;

טַעְמָא דַּאֲמַר לֵיהּ ״שׇׁמְרוֹ״ דְּחַיָּיב בַּעַל הַשּׁוֹר וּפָטוּר בַּעַל חָצֵר, הָא סְתָמָא – חַיָּיב בַּעַל חָצֵר וּפָטוּר בַּעַל הַשּׁוֹר, דְּבִסְתָמָא מְקַבֵּל עֲלֵיהּ נְטִירוּתָא.

אֵימָא סֵיפָא: ״כְּנוֹס שׁוֹרְךָ וַאֲנִי אֶשְׁמְרֶנּוּ״ – הוּזַּק חַיָּיב, הִזִּיק פָּטוּר.

טַעְמָא דַּאֲמַר לֵיהּ ״וַאֲנִי אֶשְׁמְרֶנּוּ״ הוּא דִּמְחַיֵּיב בַּעַל הֶחָצֵר וּפָטוּר בַּעַל הַשּׁוֹר, הָא סְתָמָא – חַיָּיב בַּעַל הַשּׁוֹר וּפָטוּר בַּעַל חָצֵר, דְּבִסְתָמָא לָא מְקַבֵּל עֲלֵיהּ נְטִירוּתָא;

אֲתָאן לְרַבִּי, דְּאָמַר: עַד שֶׁיְּקַבֵּל עֲלֵיהּ נְטִירוּתָא בַּעַל הַבַּיִת לִשְׁמוֹר. רֵישָׁא רַבָּנַן וְסֵיפָא רַבִּי?!

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: תַּבְרָא, מִי שֶׁשָּׁנָה זוֹ לֹא שָׁנָה זוֹ. רָבָא אָמַר: כּוּלַּהּ רַבָּנַן הִיא, אַיְּידֵי דְּנָסֵיב רֵישָׁא ״שׇׁמְרוֹ״, תְּנָא סֵיפָא ״וַאֲנִי אֶשְׁמְרֶנּוּ״.

רַב פָּפָּא אָמַר: כּוּלַּהּ רַבִּי הִיא; וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי טַרְפוֹן, דְּאָמַר: קֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק – נֶזֶק שָׁלֵם מְשַׁלֵּם.

הִלְכָּךְ, אֲמַר לֵיהּ ״שׇׁמְרוֹ״ – לָא מַקְנֵי לֵיהּ מָקוֹם בֶּחָצֵר, וְהָוְיָא לַיהּ קֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק, וְקֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.

לָא אֲמַר לֵיהּ ״שׇׁמְרוֹ״ – אַקְנוֹיֵי אַקְנִי לֵיהּ מָקוֹם בֶּחָצֵר, וְהָוְיָא לֵיהּ חֲצַר הַשּׁוּתָּפִין, וְקֶרֶן בַּחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא חֲצִי נֶזֶק.

מַתְנִי׳ שׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּין לַחֲבֵירוֹ, וְהִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ – פָּטוּר מִדְּמֵי וְלָדוֹת. וְאָדָם שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּין לַחֲבֵירוֹ, וְהִכָּה הָאִשָּׁה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ – מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת.

כֵּיצַד מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת? שָׁמִין הָאִשָּׁה כַּמָּה הִיא יָפָה עַד שֶׁלֹּא יָלָדָה, וְכַמָּה הִיא יָפָה מִשֶּׁיָּלָדָה. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:

אִם כֵּן, מִשֶּׁהָאִשֶּׁה יוֹלֶדֶת מַשְׁבַּחַת! אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַוְּלָדוֹת כַּמָּה הֵן יָפִין, וְנוֹתֵן לַבַּעַל. וְאִם אֵין לַהּ בַּעַל – נוֹתֵן לְיוֹרְשָׁיו.

הָיְתָה שִׁפְחָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה, אוֹ גִיּוֹרֶת – פָּטוּר.

גְּמָ׳ טַעְמָא דְּמִתְכַּוֵּין לַחֲבֵירוֹ, הָא מִתְכַּוֵּין לָאִשָּׁה – מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת. לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה – דְּאָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: שְׁווֹרִים שֶׁנִּתְכַּוְּונוּ לָאִשָּׁה – פְּטוּרִים מִדְּמֵי וְלָדוֹת?

אָמַר לְךָ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ נִתְכַּוְּונוּ לָאִשָּׁה נָמֵי פְּטוּרִים מִדְּמֵי וְלָדוֹת; וְהָא דְּקָתָנֵי: ״שׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּין לַחֲבֵירוֹ״ – אַיְּידֵי דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנָא סֵיפָא: ״אָדָם שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּין לַחֲבֵירוֹ״ – דְּהָכִי כְּתִיב קְרָא, קָתָנֵי רֵישָׁא נָמֵי: ״שׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּין לַחֲבֵירוֹ״.

אָמַר רַב פָּפָּא: שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הַשִּׁפְחָה, וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ – מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת. מַאי טַעְמָא? חֲמָרְתָּא מְעַבַּרְתָּא בְּעָלְמָא הוּא דְּאַזֵּיק, דְּאָמַר קְרָא: ״שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר״ – עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר.

כֵּיצַד מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת. ״דְּמֵי וְלָדוֹת״?! ״שְׁבַח וְלָדוֹת״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! הָכִי נָמֵי קָאָמַר: כֵּיצַד מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת וּשְׁבַח וְלָדוֹת – שָׁמִין אֶת הָאִשָּׁה כַּמָּה הִיא יָפָה עַד שֶׁלֹּא יָלָדָה, וְכַמָּה הִיא יָפָה מִשֶּׁיָּלָדָה.

אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: אִם כֵּן, מִשֶּׁהָאִשֶּׁה יוֹלֶדֶת מַשְׁבַּחַת! מַאי קָאָמַר? אָמַר רַבָּה, הָכִי קָאָמַר: וְכִי אִשָּׁה מַשְׁבַּחַת קוֹדֶם שֶׁתֵּלֵד יוֹתֵר מִלְּאַחַר שֶׁתֵּלֵד? וַהֲלֹא אִשָּׁה מַשְׁבַּחַת לְאַחַר שֶׁתֵּלֵד יוֹתֵר מִקּוֹדֶם שֶׁתֵּלֵד! אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַוְּלָדוֹת, וְנוֹתְנִין לַבַּעַל.

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: וְכִי אִשָּׁה מַשְׁבַּחַת קוֹדֶם שֶׁתֵּלֵד יוֹתֵר מִלְּאַחַר שֶׁתֵּלֵד? וַהֲלֹא אִשָּׁה מַשְׁבַּחַת לְאַחַר שֶׁתֵּלֵד יוֹתֵר מִקּוֹדֶם שֶׁתֵּלֵד! אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַוְּלָדוֹת וְנוֹתְנִין לַבַּעַל.

רָבָא אָמַר, הָכִי קָתָנֵי: וְכִי אִשָּׁה – לְמִי שֶׁיּוֹלֶדֶת מַשְׁבַּחַת, וְאֵין לְעַצְמָהּ בִּשְׁבַח וְלָדוֹת כְּלוּם? אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַוְּלָדוֹת וְנוֹתְנִין לַבַּעַל, וּשְׁבַח וְלָדוֹת חוֹלְקִין.

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: וְכִי אִשָּׁה – לְמִי שֶׁיּוֹלֶדֶת מַשְׁבַּחַת, וְאֵין לְעַצְמָהּ בִּשְׁבַח וְלָדוֹת כְּלוּם? אֶלָּא שָׁמִין נֶזֶק בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְצַעַר בִּפְנֵי עַצְמוֹ; וְשָׁמִין אֶת הַוְּלָדוֹת וְנוֹתְנִין לַבַּעַל, וּשְׁבַח וְלָדוֹת חוֹלְקִין.

קַשְׁיָא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אַדְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל!

לָא קַשְׁיָא; כָּאן בִּמְבַכֶּרֶת, כָּאן בְּשֶׁאֵינָהּ מְבַכֶּרֶת.

וְרַבָּנַן דְּאָמְרִי שְׁבַח וְלָדוֹת נָמֵי לַבַּעַל – מַאי טַעְמָא? כְּדִתְנַן, מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ״ – אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא הָרָה? מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הָרָה״? לוֹמַר לָךְ: שְׁבַח הֵרָיוֹן לַבַּעַל.

וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, הַאי ״הָרָה״ מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ? מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: לְעוֹלָם אֵינוֹ חַיָּיב, עַד שֶׁיַּכֶּנָּה כְּנֶגֶד בֵּית הַהֵרָיוֹן. אָמַר רַב פָּפָּא: לָא תֵּימָא כְּנֶגֶד בֵּית הֵרָיוֹן מַמָּשׁ, אֶלָּא כֹּל הֵיכָא דְּסָלֵיק בֵּיהּ שִׁיחְמָא לְוָלָד. לְאַפּוֹקֵי יָד וָרֶגֶל – דְּלָא.

הָיְתָה שִׁפְחָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה, אוֹ גִיּוֹרֶת – פָּטוּר. אָמַר רַבָּה: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁחָבַל בָּהּ בְּחַיֵּי הַגֵּר, וּמֵת הַגֵּר; דְּכֵיוָן דְּחָבַל בָּהּ בְּחַיֵּי הַגֵּר – זְכָה בְּהוּ גֵּר, וְכֵיוָן דְּמֵת הַגֵּר – זְכָה בְּהוּ מִן הַגֵּר. אֲבָל חָבַל בָּהּ לְאַחַר מִיתַת הַגֵּר – זָכְיָא לַהּ אִיהִי בְּגַוַּיְיהוּ, וּמִיחַיַּיב לְשַׁלּוֹמֵי לַהּ לְדִידַהּ.

אָמַר רַב חִסְדָּא: מָרֵי דֵּיכִי! אַטּוּ וְלָדוֹת צְרָרֵי נִינְהוּ – וְזָכְיָא בְּהוּ?! אֶלָּא אִיתֵיהּ לְבַעַל – זְכָה לֵיהּ רַחֲמָנָא, לֵיתֵיהּ לְבַעַל – לָא.

מֵיתִיבִי: הִכָּה אֶת הָאִשָּׁה, וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ – נוֹתֵן נֶזֶק וָצַעַר לָאִשָּׁה, וּדְמֵי וְלָדוֹת לַבַּעַל. אֵין הַבַּעַל – נוֹתֵן לְיוֹרְשָׁיו, אֵין הָאִשָּׁה – נוֹתֵן לְיוֹרְשֶׁיהָ. הָיְתָה שִׁפְחָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה, אוֹ גִיּוֹרֶת – זָכָה!

אָמְרִי: וּמִי עֲדִיפָא מִמַּתְנִיתִין – דְּאוֹקֵימְנָא שֶׁחָבַל בָּהּ בְּחַיֵּי הַגֵּר, וּמֵת הַגֵּר? הָכָא נָמֵי – שֶׁחָבַל בָּהּ בְּחַיֵּי הַגֵּר, וּמֵת הַגֵּר. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְאַחַר מִיתַת הַגֵּר,

וּתְנִי: ״זָכְתָה״.

לֵימָא כְּתַנָּאֵי: בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּישֵּׂאת לְגֵר וְנִתְעַבְּרָה מִמֶּנּוּ, וְחָבַל בָּהּ; בְּחַיֵּי הַגֵּר – נוֹתֵן דְּמֵי וְלָדוֹת לַגֵּר. לְאַחַר מִיתַת הַגֵּר – תָּנֵי חֲדָא: חַיָּיב, וְתָנֵי חֲדָא: פָּטוּר. מַאי, לָאו תַּנָּאֵי נִינְהוּ? לְרַבָּה – וַדַּאי תַּנָּאֵי הִיא. אֶלָּא לְרַב חִסְדָּא – מִי לֵימָא תַּנָּאֵי הִיא?

לָא קַשְׁיָא; הָא רַבָּנַן, הָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.

אִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, מַאי אִרְיָא לְאַחַר מִיתָה? אֲפִילּוּ מֵחַיִּים נָמֵי אִית לַהּ פַּלְגָא! מֵחַיִּים אִית לַהּ פַּלְגָא, לְאַחַר מִיתָה כּוּלֵּיהּ.

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל; כָּאן בִּשְׁבַח וְלָדוֹת, כָּאן בִּדְמֵי וְלָדוֹת.

אָמְרִי: מִשְּׁבַח וְלָדוֹת לִישְׁמַע דְּמֵי וְלָדוֹת, וּמֵרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לִישְׁמַע לְרַבָּנַן!

אָמְרִי: לָא; שְׁבַח וְלָדוֹת, דְּשָׁיְיכָא יְדַהּ בְּגַוַּיְיהוּ – זָכְיָא בְּהוּ בְּכוּלְּהוּ; דְּמֵי וְלָדוֹת, לָא שָׁיְיכָא יְדַהּ בְּגַוַּיְיהוּ – לָא זָכְיָא בְּהוּ כְּלָל.

בָּעֵי מִינֵּיהּ רַב יֵיבָא סָבָא מֵרַב נַחְמָן: הַמַּחְזִיק בִּשְׁטָרוֹתָיו שֶׁל גֵּר, מַהוּ? מַאן דְּמַחְזֵיק בִּשְׁטָרָא – אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא הוּא מַחְזֵיק, וּבְאַרְעָא הָא לָא אַחְזֵיק; וּשְׁטָרָא נָמֵי לָא קְנָה – דְּלָאו דַּעְתֵּיהּ אַשְּׁטָרָא; אוֹ דִלְמָא, דַּעְתֵּיהּ נָמֵי אַשְּׁטָרָא?

אֲמַר לֵיהּ: עֲנַי מוֹרִי, וְכִי לָצוֹר עַל פִּי צְלוֹחִיתוֹ הוּא צָרִיךְ? אֲמַר לֵיהּ: לָצוֹר וְלָצוֹר.

אָמַר רַבָּה: מַשְׁכּוֹנוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּיַד גֵּר, וּמֵת הַגֵּר, וּבָא יִשְׂרָאֵל אַחֵר וְהֶחְזִיק בּוֹ – מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיָּדוֹ. מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּמִית לֵיהּ גֵּר – פְּקַע לֵיהּ שִׁעְבּוּדֵיהּ.

מַשְׁכּוֹנוֹ שֶׁל גֵּר בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וּמֵת הַגֵּר, וּבָא יִשְׂרָאֵל אַחֵר וְהֶחֱזִיק בּוֹ – זֶה קָנָה כְּנֶגֶד מְעוֹתָיו, וְזֶה קָנָה אֶת הַשְּׁאָר.

וְאַמַּאי? תִּקְנֵי לֵיהּ חֲצֵירוֹ – דְּהָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: חֲצֵירוֹ שֶׁל אָדָם קוֹנָה לוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ!

אָמְרִי: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּלֵיתֵיהּ. כֹּל הֵיכָא דְּאִיתֵאּ לְדִידֵיהּ, דְּאִי בָּעֵי מִקְנֵי [מָצֵי] קָנֵי – קָנְיָא לֵיהּ [נָמֵי] חֲצֵירוֹ; כֹּל הֵיכָא דְּלֵיתֵיהּ לְדִידֵיהּ, דְּאִי בָּעֵי הוּא לְמִיקְנֵי לָא מָצֵי קָנֵי – חֲצֵירוֹ נָמֵי לָא קָנְיָא.

וְהִלְכְתָא: דְּלֵיתֵיהּ בַּחֲצֵירוֹ – דְּלֹא קָנָה.

מַתְנִי׳ הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אַחֵר – חַיָּיב.

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים; בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד – חַיָּיב, וְזֶהוּ בּוֹר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה; דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: הִפְקִיר רְשׁוּתוֹ וְלֹא הִפְקִיר בּוֹרוֹ – זֶהוּ בּוֹר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה.

אָמַר רַבָּה: בְּבוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּמִיחַיַּיב, מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״כִּי יִפְתַּח״ וְ״כִי יִכְרֶה״ – אִם עַל פְּתִיחָה חַיָּיב, עַל כְּרִיָּיה לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! אֶלָּא שֶׁעַל עִסְקֵי פְּתִיחָה וְעַל עִסְקֵי כְּרִיָּיה בָּאָה לוֹ. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא

בְּבוֹר בִּרְשׁוּתוֹ – רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: בּוֹר בִּרְשׁוּתוֹ נָמֵי חַיָּיב, דִּכְתִיב: ״בַּעַל הַבּוֹר״ – בְּבוֹר דְּאִית לֵיהּ בְּעָלִים קָאָמַר רַחֲמָנָא,

וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: בַּעַל הַתַּקָּלָה.

אֶלָּא מַאי ״זֶהוּ בּוֹר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה״ דְּקָאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא? זֶהוּ בּוֹר שֶׁפָּתַח בּוֹ הַכָּתוּב תְּחִלָּה לְתַשְׁלוּמִין.

וְרַב יוֹסֵף אָמַר: בְּבוֹר בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּמִחַיַּיב, מַאי טַעְמָא? ״בַּעַל הַבּוֹר״ אָמַר רַחֲמָנָא – בְּבוֹר דְּאִית לֵיהּ בְּעָלִים עָסְקִינַן.

כִּי פְּלִיגִי – בְּבוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים; רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים נָמֵי חַיָּיב, דִּכְתִיב ״כִּי יִפְתַּח״ וְ״כִי יִכְרֶה״ – אִם עַל פְּתִיחָה חַיָּיב, עַל כְּרִיָּיה לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? אֶלָּא שֶׁעַל עִסְקֵי פְתִיחָה וְעַל עִסְקֵי כְרִיָּיה בָּאָה לוֹ.

וְרַבִּי עֲקִיבָא – הָנְהוּ מִיצְרָךְ צְרִיכִי; דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״כִּי יִפְתַּח״ – הֲוָה אָמֵינָא: פּוֹתֵחַ הוּא דְּסַגִּי לֵיהּ בְּכִסּוּי, כּוֹרֶה לָא סַגִּי לֵיהּ בְּכִסּוּי עַד דְּטָאֵים לֵיהּ.

וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״כִּי יִכְרֶה״ – הֲוָה אָמֵינָא: כְּרִיָּיה הוּא דְּבָעֵי כִּסּוּי, מִשּׁוּם דַּעֲבַד מַעֲשֶׂה; אֲבָל פּוֹתֵחַ – דְּלָא עֲבַד מַעֲשֶׂה, אֵימָא כִּסּוּי נָמֵי לָא בָּעֵי; קָא מַשְׁמַע לַן.

וְאֶלָּא מַאי ״זֶהוּ בּוֹר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה״ דְּקָאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל? זֶהוּ בּוֹר שֶׁפָּתַח בּוֹ הַכָּתוּב תְּחִלָּה לִנְזָקִין.

מֵיתִיבִי: הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד – פָּטוּר; וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת כֵּן, לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין חָלָל תַּחַת רְשׁוּת הָרַבִּים.

הַחוֹפֵר בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים – חַיָּיב. וְהַחוֹפֵר בּוֹרוֹת בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד הַסְּמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, כְּגוֹן אֵלּוּ הַחוֹפְרִים לְאוּשִּׁין – פָּטוּר. וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מְחִיצָה עֲשָׂרָה, אוֹ עַד שֶׁיַּרְחִיק מִמְּקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי אָדָם וּמִמְּקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי בְהֵמָה – אַרְבָּעָה טְפָחִים.

טַעְמָא דִּלְאוּשִּׁין, הָא לָאו לְאוּשִּׁין – חַיָּיב;

הָא מַנִּי? בִּשְׁלָמָא לְרַבָּה – רֵישָׁא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְסֵיפָא רַבִּי עֲקִיבָא.

אֶלָּא לְרַב יוֹסֵף, בִּשְׁלָמָא סֵיפָא – דִּבְרֵי הַכֹּל; אֶלָּא רֵישָׁא מַנִּי? לָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְלָא רַבִּי עֲקִיבָא!

אָמַר לְךָ רַב יוֹסֵף: כּוּלַּהּ דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא, וְרֵישָׁא – שֶׁלֹּא הִפְקִיר לֹא רְשׁוּתוֹ וְלֹא בּוֹרוֹ.

אָמַר רַב אָשֵׁי: הַשְׁתָּא דְּאוֹקֵימְתַּהּ לְרַב יוֹסֵף לְדִבְרֵי הַכֹּל, לְרַבָּה נָמֵי לָא תּוֹקְמַהּ כְּתַנָּאֵי –

מִדְּרֵישָׁא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, סֵיפָא נָמֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל; וְטַעְמָא דִּלְאוּשִּׁין, הָא לָאו לְאוּשִּׁין חַיָּיב – כְּגוֹן דְּאַרְוַוח אַרְווֹחֵי לִרְשׁוּת הָרַבִּים.

מֵיתִיבִי: הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים – חַיָּיב. בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד הַסְּמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים – פָּטוּר. בִּשְׁלָמָא לְרַבָּה, כּוּלַּהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא. אֶלָּא לְרַב יוֹסֵף, בִּשְׁלָמָא רֵישָׁא – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אֶלָּא סֵיפָא מַנִּי? לָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְלָא רַבִּי עֲקִיבָא!

אָמַר לָךְ: בְּחוֹפֵר לְאוּשִּׁין, וְדִבְרֵי הַכֹּל.

תָּנוּ רַבָּנַן: חָפַר וּפָתַח וּמָסַר לָרַבִּים – פָּטוּר. חָפַר וּפָתַח וְלֹא מָסַר לָרַבִּים – חַיָּיב, וְכֵן מִנְהָגוֹ שֶׁל נְחוּנְיָא חוֹפֵר בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת, שֶׁהָיָה חוֹפֵר וּפוֹתֵחַ וּמוֹסֵר לָרַבִּים. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר, אָמְרוּ: קִיֵּים זֶה הֲלָכָה זוֹ. הֲלָכָה זוֹ וְתוּ לָא?! אֶלָּא אֵימָא: אַף הֲלָכָה זוֹ.

תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּבִתּוֹ שֶׁל נְחוּנְיָא חוֹפֵר שִׁיחִין שֶׁנָּפְלָה לְבוֹר גָּדוֹל, בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ אֶת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא. שָׁעָה רִאשׁוֹנָה אָמַר לָהֶם: שָׁלוֹם. שְׁנִיָּה אָמַר לָהֶם: שָׁלוֹם. שְׁלִישִׁית אָמַר לָהֶם: עָלְתָה.

אָמְרוּ לָהּ: מִי הֶעֱלִךְ? אָמְרָה לָהֶם: זָכָר שֶׁל רְחֵלִים נִזְדַּמֵּן לִי, וְזָקֵן אֶחָד מַנְהִיגוֹ. אָמְרוּ לוֹ: נָבִיא אַתָּה? אָמַר לָהֶם: ״לֹא נָבִיא אָנֹכִי, וְלֹא בֶּן נָבִיא אָנֹכִי״, אֶלָּא כָּךְ אָמַרְתִּי: דָּבָר שֶׁאוֹתוֹ צַדִּיק מִצְטַעֵר בּוֹ – יִכָּשֵׁל בּוֹ זַרְעוֹ?

אָמַר רַבִּי אַחָא: אַף עַל פִּי כֵן, מֵת בְּנוֹ בַּצָּמָא. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד״ – מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִם סְבִיבָיו אֲפִילּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. רַבִּי נְחוּנְיָא אָמַר מֵהָכָא: ״אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כׇּל סְבִיבָיו״.

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: כׇּל הָאוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַתְּרָן הוּא, יִוָּתְרוּ חַיָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַצּוּר תָּמִים פׇּעֳלוֹ, כִּי כׇל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט״. אָמַר רַבִּי חָנָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, מַאי דִּכְתִיב:

״אֶרֶךְ אַפַּיִם״ – וְלָא כְּתִיב ״אֶרֶךְ אַף״? אֶרֶךְ אַפַּיִם לַצַּדִּיקִים וְלָרְשָׁעִים.

תָּנוּ רַבָּנַן: לֹא יְסַקֵּל אָדָם מֵרְשׁוּתוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מְסַקֵּל מֵרְשׁוּתוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וּמְצָאוֹ חָסִיד אֶחָד. אָמַר לוֹ: רֵיקָה, מִפְּנֵי מָה אַתָּה מְסַקֵּל מֵרְשׁוּת שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּךְ לִרְשׁוּת שֶׁלָּךְ? לִגְלֵג עָלָיו.

לְיָמִים נִצְרַךְ לִמְכּוֹר שָׂדֵהוּ, וְהָיָה מְהַלֵּךְ בְּאוֹתוֹ רְשׁוּת הָרַבִּים, וְנִכְשָׁל בְּאוֹתָן אֲבָנִים; אָמַר: יָפֶה אָמַר לִי אוֹתוֹ חָסִיד – מִפְּנֵי מָה אַתָּה מְסַקֵּל מֵרְשׁוּת שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּךְ לִרְשׁוּת שֶׁלָּךְ.

מַתְנִי׳ הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר – חַיָּיב. אֶחָד הַחוֹפֵר בּוֹר, שִׁיחַ וּמְעָרָה, חֲרִיצִין וּנְעִיצִין – חַיָּיב. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר ״בּוֹר״? מָה בּוֹר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית – עֲשָׂרָה טְפָחִים; אַף כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית – עֲשָׂרָה טְפָחִים. הָיוּ פְּחוּתִין מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר, וּמֵת – פָּטוּר. וְאִם הוּזַּק בּוֹ – חַיָּיב.

גְּמָ׳ אָמַר רַב: בּוֹר שֶׁחִיְּיבָה עָלָיו תּוֹרָה – לְהֶבְלוֹ, וְלֹא לַחֲבָטוֹ. אַלְמָא קָסָבַר: חֲבָטָה – קַרְקַע עוֹלָם הוּא דְּמַזְּקָא לֵיהּ.

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: לְהֶבְלוֹ, וְכׇל שֶׁכֵּן לַחֲבָטוֹ. וְאִם תֹּאמַר: לַחֲבָטוֹ אָמְרָה תּוֹרָה, וְלֹא לְהֶבְלוֹ – הַתּוֹרָה הֵעִידָה עַל הַבּוֹר, וַאֲפִילּוּ מָלֵא סְפוֹגִין שֶׁל צֶמֶר.

מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דַּעֲבַד גּוֹבַהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים; לְרַב – אַגּוֹבַהּ לָא מִיחַיַּיב, לִשְׁמוּאֵל – אַגּוֹבַהּ נָמֵי מִיחַיַּיב.

מַאי טַעְמָא דְּרַב? דְּאָמַר קְרָא: ״וְנָפַל״ – עַד שֶׁיִּפּוֹל דֶּרֶךְ נְפִילָה. וְלִשְׁמוּאֵל, ״וְנָפַל״ – כֹּל דְּהוּ מַשְׁמַע.

תְּנַן: אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר ״בּוֹר״? מָה בּוֹר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית – עֲשָׂרָה טְפָחִים, אַף כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית – עֲשָׂרָה טְפָחִים. בִּשְׁלָמָא לִשְׁמוּאֵל – ״אַף כֹּל״ לְאֵתוֹיֵי גּוֹבַהּ. אֶלָּא לְרַב – ״אַף כֹּל״ לְאֵתוֹיֵי מַאי?

לְאֵתוֹיֵי חֲרִיצִין וּנְעִיצִין. חֲרִיצִין וּנְעִיצִין בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לְהוּ! תָּנֵי, וַהֲדַר מְפָרֵשׁ.

וְהָנֵי כּוּלְּהוּ דְּקָתָנֵי – לְמָה לִי? צְרִיכָא; דְּאִי תְּנָא בּוֹר, הֲוָה אָמֵינָא: בּוֹר עֲשָׂרָה – הוּא דְּאִית בֵּיהּ הַבְלָא, מִשּׁוּם דְּקַטִּין וּכְרִיכָא; אֲבָל שִׁיחַ – דַּאֲרִיךְ, אֵימָא: בַּעֲשָׂרָה לֵית בֵּיהּ הַבְלָא.

וְאִי תְּנָא שִׁיחַ, הֲוָה אָמֵינָא: שִׁיחַ עֲשָׂרָה הוּא דְּאִית בֵּיהּ הַבְלָא, מִשּׁוּם דְּקַטִּין; אֲבָל מְעָרָה – דִּמְרַבְּעָא, אֵימָא: בַּעֲשָׂרָה לֵית בַּהּ הַבְלָא.

וְאִי תָּנֵי מְעָרָה, הֲוָה אָמֵינָא: מְעָרָה בַּעֲשָׂרָה הוּא דְּאִית בַּהּ הַבְלָא, מִשּׁוּם דִּמְטַלְּלָא; אֲבָל חֲרִיצִין – דְּלָא מְטַלְּלִי, אֵימָא: בַּעֲשָׂרָה לֵית בְּהוּ הַבְלָא.

וְאִי תְּנָא חֲרִיצִין, הֲוָה אָמֵינָא: חֲרִיצִין עֲשָׂרָה הוּא דְּאִית בְּהוּ הַבְלָא, מִשּׁוּם דְּלֵית בְּהוּ רְוִיחָא מִלְּעֵיל טְפֵי מִתַּתַּאי; אֲבָל נְעִיצִין – דִּרְוִיחִי מִלְּעֵיל טְפֵי מִתַּתַּאי, אֵימָא בַּעֲשָׂרָה לֵית בְּהוּ הַבְלָא; קָא מַשְׁמַע לַן.

תְּנַן: הָיוּ פְּחוּתִין מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר, וָמֵת – פָּטוּר. וְאִם הוּזַּק בּוֹ – חַיָּיב. נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר, וּמֵת – פָּטוּר; מַאי טַעְמָא – לָאו מִשּׁוּם דְּלֵית בֵּיהּ חַבְטָה?

לָא, מִשּׁוּם דְּלֵית בֵּיהּ הַבְלָא. אִי הָכִי, אִם הוּזַּק בּוֹ חַיָּיב? הָא לֵית בֵּיהּ הַבְלָא! אָמְרִי: אֵין הַבְלָא לְמִיתָה, וְיֵשׁ הַבְלָא לִנְזָקִין.

הָהוּא תּוֹרָא דִּנְפַל לַאֲרִיתָּא דְּדַלָּאֵי, שַׁחְטֵיהּ מָרֵיהּ. טַרְפֵיהּ רַב נַחְמָן.

אָמַר רַב נַחְמָן: אִי שְׁקֵיל מָרֵיהּ דְּהַאי תּוֹרָא קַבָּא דְקִמְחָא, וַאֲזַל תְּנָא בֵּי מִדְרְשָׁא: אִם שָׁהֲתָה מֵעֵת לְעֵת – כְּשֵׁירָה; לָא אַפְסְדֵיהּ לְתוֹרָא דְּשָׁוֵה כַּמָּה קַבֵּי. אַלְמָא קָסָבַר רַב נַחְמָן: יֵשׁ חֲבָטָה בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה.

אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: הָיוּ פְּחוּתִין מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר, וּמֵת – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּלֵית בֵּיהּ חַבְטָה?

לָא, מִשּׁוּם דְּלֵית בֵּיהּ הַבְלָא. אִי הָכִי, הוּזַּק בּוֹ חַיָּיב? הָא לֵית בֵּיהּ הַבְלָא! אֲמַר לֵיהּ: אֵין הֶבֶל לְמִיתָה, וְיֵשׁ הֶבֶל לִנְזָקִין.

אֵיתִיבֵיהּ: בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת. וְתָנֵי עֲלַהּ: וְקוֹמָה שֶׁלּוֹ – הֲרֵי כָּאן שָׁלֹשׁ. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ יֵשׁ חֲבָטָה בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה, לְמָה לִי כּוּלֵּי הַאי?

וּלְטַעְמָיךְ – נַעֲבֵיד עֲשָׂרָה! אֶלָּא כְּרַב נַחְמָן – דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ, אָמַר קְרָא: ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״ – בְּרוֹר לוֹ מִיתָה יָפָה.

אִי הָכִי, נַגְבַּהּ טְפֵי! מִשּׁוּם דְּמִינַּוַּול.

אֵיתִיבֵיהּ: ״כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ״; ״מִמֶּנּוּ״ – וְלֹא בְּתוֹכוֹ.

כֵּיצַד? הָיְתָה רְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְנָפַל מִתּוֹכָהּ לְתוֹכוֹ – פָּטוּר. עֲמוּקָּה מִמֶּנּוּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְנָפַל מִתּוֹכוֹ לְתוֹכָהּ – חַיָּיב.

וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ יֵשׁ חֲבָטָה בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה, לְמָה לִי עֲשָׂרָה? אֲמַר לֵיהּ: שָׁאנֵי בַּיִת, דְּכׇל פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה – לָאו בַּיִת הוּא.

אִי הָכִי, הַשְׁתָּא נָמֵי דְּהָוֵי מֵאַבָּרַאי עֲשָׂרָה, דַּל מִינֵּיהּ תִּקְרָה וּמַעֲזִיבָה – מִגַּוַּאי לָא הָוֵי עֲשָׂרָה! אֲמַר לֵיהּ: כְּגוֹן דְּחַק מִגַּוַּאי.

אִי הָכִי, כִּי לָא הָוֵי נָמֵי מֵאַבָּרַאי עֲשָׂרָה – מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דְּהָוֵי מִגַּוַּאי עֲשָׂרָה כְּגוֹן דְּחַק בַּהּ טְפֵי!

אֶלָּא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַב נַחְמָן, סָבַר: מִכְּרֵיסָא דְתוֹרָא לְאַרְעָא כַּמָּה הָוֵי – אַרְבְּעָה; אֲרִיתָּא דְּדַלָּאֵי כַּמָּה הָוֵי – שִׁיתָּא; הָא עַשְׂרָה. אִישְׁתְּכַח דְּכִי קָא מִחֲבַט – מֵעֲשָׂרָה הוּא דְּקָא מִחֲבַט.

אֶלָּא מַתְנִיתִין דְּקָתָנֵי: מָה בּוֹר שֶׁהוּא כְּדֵי לְהָמִית – עֲשָׂרָה טְפָחִים, אַף כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית – עֲשָׂרָה טְפָחִים; בְּשִׁיתָּא נָמֵי סַגְיָא!

אָמְרִי: מַתְנִיתִין – דְּאִיגַּנְדַּר לְבוֹר.

מַתְנִי׳ בּוֹר שֶׁל שְׁנֵי שׁוּתָּפִין; עָבַר עָלָיו הָרִאשׁוֹן וְלֹא כִּסָּהוּ, וְהַשֵּׁנִי וְלֹא כִּסָּהוּ – הַשֵּׁנִי חַיָּיב.

גְּמָ׳ אָמְרִי: בּוֹר שֶׁל שְׁנֵי שׁוּתָּפִין הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? הָנִיחָא אִי סְבִירָא לַן כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: בּוֹר בִּרְשׁוּתוֹ – חַיָּיב; מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּחָצֵר שֶׁל שְׁנֵיהֶם וּבוֹר שֶׁל שְׁנֵיהֶם, וְהִפְקִירוּ רְשׁוּתָן וְלֹא הִפְקִירוּ בּוֹרָן.

אֶלָּא אִי סְבִירָא לַן בּוֹר בִּרְשׁוּתוֹ פָּטוּר; הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דְּחַיָּיב עֲלֵיהּ – בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּבִרְשׁוּת הָרַבִּים בּוֹר שֶׁל שְׁנֵי שׁוּתָּפִין הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ?

אִי דְּשַׁוּוֹ שָׁלִיחַ תַּרְוַיְיהוּ, וְאָמְרִי לֵיהּ: ״זִיל כְּרִי לַן״, וַאֲזַל כְּרָה לְהוּ – אֵין שָׁלִיחַ לִדְבַר עֲבֵירָה! וְאִי דִּכְרָה הַאי חַמְשָׁה וְהַאי חַמְשָׁה – נִסְתַּלְּקוּ לְהוּ מַעֲשֵׂה רִאשׁוֹן!

הָנִיחָא לְרַבִּי – וְלִנְזָקִין, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ. אֶלָּא לְרַבִּי – וּלְמִיתָה, וּלְרַבָּנַן – בֵּין לְמִיתָה בֵּין לִנְזָקִין; הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ?

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּגוֹן שֶׁעָקְרוּ שְׁנֵיהֶן חוּלְיָא בְּבַת אַחַת, וְהִשְׁלִימוּ לַעֲשָׂרָה.

מַאי רַבִּי וּמַאי רַבָּנַן? דְּתַנְיָא: אֶחָד הַחוֹפֵר בּוֹר תִּשְׁעָה, וּבָא אַחֵר וְהִשְׁלִימָהּ לַעֲשָׂרָה – הָאַחֲרוֹן חַיָּיב. רַבִּי אוֹמֵר: אַחַר אַחֲרוֹן לְמִיתָה, וְאַחַר שְׁנֵיהֶם לִנְזָקִין.

מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן? דְּאָמַר קְרָא: ״כִּי יִפְתַּח״ וְ״כִי יִכְרֶה״ – אִם עַל פְּתִיחָה חַיָּיב, עַל כְּרִיָּיה לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? אֶלָּא לְהָבִיא כּוֹרֶה אַחַר כּוֹרֶה, שֶׁסִּילֵּק מַעֲשֵׂה רִאשׁוֹן.

וְרַבִּי אָמַר לָךְ: הָנְהוּ מִיצְרָךְ צְרִיכִי, כִּדְאָמְרִינַן. וְרַבָּנַן נָמֵי מִיצְרָךְ צְרִיכִי!

אֶלָּא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבָּנַן – אָמַר קְרָא: ״כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר״ – אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם.

וְרַבִּי – הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ: ״כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר״ – וְלֹא שׁוֹר בּוֹר.

וְרַבָּנַן – תְּרֵי ״אִישׁ בּוֹר״ כְּתִיבִי.

וְרַבִּי – אַיְּידֵי דִּכְתַב הַאי, כְּתַב הַאי.

וּמִמַּאי דִּלְחַיּוֹבֵי בָּתְרָא? דִּלְמָא לְחַיּוֹבֵי קַמָּא!

לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּאָמַר קְרָא: ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ״ – הַהוּא דְּקָא עָבֵיד מִיתָה.

וְהַאי ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ״ מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרָבָא – דְּאָמַר רָבָא: שׁוֹר פְּסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין שֶׁנָּפַל לְבוֹר – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ״ – בְּמִי שֶׁהַמֵּת שֶׁלּוֹ!

אָמְרִי: וְלָאו מִמֵּילָא שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ, דִּבְהָהוּא דַּעֲבַד מִיתָה עָסְקִינַן?

תָּנוּ רַבָּנַן: אֶחָד הַחוֹפֵר בּוֹר עֲשָׂרָה, וּבָא אַחֵר וְהִשְׁלִימָהּ לְעֶשְׂרִים, וּבָא אַחֵר וְהִשְׁלִימָהּ לִשְׁלשִׁים – כּוּלָּן חַיָּיבִין. וּרְמִינְהוּ: אֶחָד הַחוֹפֵר בּוֹר עֲשָׂרָה, וּבָא אַחֵר וְסִיֵּיד וְכִיֵּיד – הָאַחֲרוֹן חַיָּיב.

לֵימָא הָא רַבִּי, וְהָא רַבָּנַן?

אָמַר רַב זְבִיד: הָא וְהָא רַבָּנַן; עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן אַחֲרוֹן חַיָּיב, אֶלָּא הֵיכָא דְּלָא עֲבַד קַמָּא שִׁיעוּר מִיתָה; אֲבָל הֵיכָא דַּעֲבַד קַמָּא שִׁיעוּר מִיתָה – אֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ דְּכוּלָּן חַיָּיבִין.

וְהָא סִיֵּיד וְכִיֵּיד, דְּקָא עֲבַד קַמָּא שִׁיעוּר מִיתָה, וְקָתָנֵי: אַחֲרוֹן חַיָּיב! אָמְרִי: הָתָם – שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ הֶבֶל לְמִיתָה, וּבָא אַחֵר וְהוֹסִיף בָּהּ הֶבֶל לְמִיתָה.

אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב זְבִיד: הָא וְהָא רַבִּי; הָךְ דְּקָתָנֵי: כּוּלָּן חַיָּיבִין – שַׁפִּיר; הָא דְּקָתָנֵי: אַחֲרוֹן חַיָּיב – כְּגוֹן שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ הֶבֶל לֹא לְמִיתָה וְלֹא לִנְזָקִין, וּבָא אַחֵר וְהוֹסִיף בּוֹ הֶבֶל בֵּין לְמִיתָה בֵּין לִנְזָקִין.

אָמַר רָבָא: הִנִּיחַ אֶבֶן עַל פִּי הַבּוֹר, וְהִשְׁלִימָהּ לַעֲשָׂרָה – בָּאנוּ לְמַחְלוֹקֶת רַבִּי וְרַבָּנַן.

פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא, לְמַטָּה הוּא דְּהַבְלָא דִידֵיהּ קָא קָטֵיל לֵיהּ, אֲבָל לְמַעְלָה – דְּלָא הַבְלָא דִידֵיהּ קָא קָטֵיל, אֵימָא לָא; קָא מַשְׁמַע לַן.

בָּעֵי רָבָא: טָם טֶפַח, וְסִילֵּק אֲבָנָיו, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: מַאי דַּעֲבַד – שַׁקְלֵיהּ;

אוֹ דִלְמָא, נִסְתַּלְּקוּ מַעֲשֵׂה רִאשׁוֹן, וְקָמָה לַיהּ כּוּלַּיהּ בִּרְשׁוּתֵיהּ? תֵּיקוּ.

אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָּא: בּוֹר שְׁמוֹנָה, וּמֵהֶן שְׁנֵי טְפָחִים מַיִם – חַיָּיב. מַאי טַעְמָא? כֹּל טֶפַח דְּמַיָּא – כִּתְרֵי דְיַבָּשָׁה דָּמֵי.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: בּוֹר תִּשְׁעָה וּמֵהֶן טֶפַח אֶחָד מַיִם, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן כֵּיוָן דְּלָא נְפִישִׁי מַיָּא – לֵית בֵּיהּ הַבְלָא; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דְּעַמִּיק טְפֵי – אִית בֵּיהּ הַבְלָא?

בּוֹר שִׁבְעָה, וּמֵהֶן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים מַיִם, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן כֵּיוָן דִּנְפִישִׁי מַיִם טְפֵי – אִית בֵּיהּ הַבְלָא; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דְּלָא עַמִּקָא – לֵית בֵּיהּ הַבְלָא? תֵּיקוּ.

בְּעָא מִינֵּיהּ רַב שֵׁיזְבִי מֵרַבָּה: הִרְחִיבָהּ מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: הֲרֵי מִיעֵט הַבְלָא. אֲמַר לֵיהּ: אַדְּרַבָּה, הֲרֵי קֵירַב הֶזֵּיקָא!

אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: נִיחְזֵי אֲנַן; אִי בְּהַבְלָא מִיית – הֲרֵי מִיעֵט הַבְלָא, אִי בְּחַבְטָה מִיית – הֲרֵי קֵירַב הֶזֵּיקָא. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב אָשֵׁי: נִיחְזֵי אֲנַן; אִי מֵהַהִיא גִּיסָא נְפַל – הֲרֵי קֵירַב הֶזֵּיקָא, וְאִי מֵאִידַּךְ גִּיסָא נְפַל – הֲרֵי מִיעֵט הַבְלָא.

אִיתְּמַר: בּוֹר שֶׁעוֹמְקָהּ כְּרׇחְבָּהּ – רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה, דְּאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי מָנִי – חַד אָמַר: לְעוֹלָם יֵשׁ בָּהּ הֶבֶל, עַד שֶׁיְּהֵא רׇחְבָּהּ יָתֵר עַל עוֹמְקָהּ; וְחַד אָמַר: לְעוֹלָם אֵין בָּהּ הֶבֶל, עַד שֶׁיְּהֵא עוֹמְקָהּ יָתֵר עַל רׇחְבָּהּ.

עָבַר עָלָיו הָרִאשׁוֹן וְלֹא כִּסָּהוּ. וְרִאשׁוֹן מֵאֵימַת מִיפְּטַר? רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה, דְּאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי מָנִי – חַד אָמַר: מִשֶּׁמַּנִּיחוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ, וְחַד אָמַר: מִשֶּׁיִּמְסוֹר לוֹ דׇּלְיוֹ.

כְּתַנָּאֵי: הַמְדַלֶּה מַיִם מִן הַבּוֹר, וּבָא חֲבֵירוֹ וְאָמַר לוֹ: הַנַּח לִי, וַאֲנִי אֲדַלֶּה מַיִם; כֵּיוָן שֶׁהִנִּיחוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ – פָּטוּר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: מִשֶּׁיִּמְסוֹר לוֹ דׇּלְיוֹ.

בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב סָבַר: יֵשׁ בְּרֵירָה –

הַאי מִדִּידֵיהּ קָא מְמַלֵּא, וְהַאי מִדִּידֵיהּ קָא מְמַלֵּא. וְרַבָּנַן סָבְרִי: אֵין בְּרֵירָה.

אָמַר רָבִינָא: וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ, דִּתְנַן: הַשּׁוּתָּפִין שֶׁנָּדְרוּ הֲנָאָה זֶה מִזֶּה – אֲסוּרִין לִיכָּנֵס לֶחָצֵר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: זֶה נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וְזֶה נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ.

בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב סָבַר: יֵשׁ בְּרֵירָה – הַאי לִדְנַפְשֵׁיהּ עָיֵיל, וְהַאי לִדְנַפְשֵׁיהּ עָיֵיל. וְרַבָּנַן סָבְרִי: אֵין בְּרֵירָה.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הַמּוֹכֵר בּוֹר לַחֲבֵירוֹ, כֵּיוָן שֶׁמָּסַר לוֹ דׇּלְיוֹ – קָנָה. הֵיכִי דָמֵי? אִי בְּכַסְפָּא – לִיקְנֵי בְּכַסְפָּא! אִי בַּחֲזָקָה – לִיקְנֵי בַּחֲזָקָה!

לְעוֹלָם בַּחֲזָקָה, וּבָעֵי לְמֵימַר לֵיהּ: ״לֵךְ חֲזֵק וּקְנֵי״; וְכֵיוָן שֶׁמָּסַר לוֹ דׇּלְיוֹ, כְּמַאן דַּאֲמַר לֵיהּ ״לֵךְ חֲזֵק וּקְנֵי״ דָּמֵי.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הַמּוֹכֵר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ,

כֵּיוָן שֶׁמָּסַר לוֹ מַפְתֵּחַ – קָנָה.

הֵיכִי דָמֵי? אִי בְּכַסְפָּא – לִיקְנֵי בְּכַסְפָּא! אִי בַּחֲזָקָה – לִיקְנֵי בַּחֲזָקָה! לְעוֹלָם בַּחֲזָקָה, וּבָעֵי לְמֵימַר לֵיהּ ״לֵךְ חֲזֵק וּקְנֵי״; וְכֵיוָן שֶׁמָּסַר לוֹ מַפְתֵּחַ, כְּמַאן דַּאֲמַר לֵיהּ ״לֵךְ חֲזֵק וּקְנֵי״ דָּמֵי.

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יַנַּאי: הַמּוֹכֵר עֵדֶר לַחֲבֵירוֹ, כֵּיוָן שֶׁמָּסַר לוֹ מַשְׁכּוּכִית – קָנָה.

הֵיכִי דָמֵי? אִי בִּמְשִׁיכָה – לִיקְנֵי בִּמְשִׁיכָה! אִי בִּמְסִירָה – לִיקְנֵי בִּמְסִירָה! לְעוֹלָם בִּמְשִׁיכָה, וּבָעֵי לְמֵימַר לֵיהּ: ״לֵךְ מְשׁוֹךְ וּקְנֵי״, וְכֵיוָן דְּמָסַר לוֹ מַשְׁכּוּכִית – כְּמַאן דְּאָמַר לֵיהּ: ״לֵךְ מְשׁוֹךְ וּקְנֵי״ דָּמֵי.

מַאי מַשְׁכּוּכִית? הָכָא תַּרְגִּמוּ: קַרְקַשְׁתָּא. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: עִיזָּא דְּאָזְלָא בְּרֵישׁ עֶדְרָא – כְּדִדְרַשׁ הַהוּא גָּלִילָאָה עֲלֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא: כַּד רָגֵיז רָעֲיָא עַל עָנָא, עָבֵיד לְנַגָּדָא סַמְוָתָא.

מַתְנִי׳ כִּסָּהוּ הָרִאשׁוֹן, וּבָא הַשֵּׁנִי וּמְצָאוֹ מְגוּלֶּה, וְלֹא כִּסָּהוּ – הַשֵּׁנִי חַיָּיב. כִּסָּהוּ כָּרָאוּי, וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר, וָמֵת – פָּטוּר. לֹא כִּסָּהוּ כָּרָאוּי, וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר, וָמֵת – חַיָּיב.

נָפַל לְפָנָיו מִקּוֹל הַכְּרִיָּיה – חַיָּיב, לְאַחֲרָיו מִקּוֹל הַכְּרִיָּיה – פָּטוּר.

נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר וְכֵלָיו – וְנִשְׁתַּבְּרוּ, חֲמוֹר וְכֵלָיו – וְנִתְקָרְעוּ; חַיָּיב עַל הַבְּהֵמָה, וּפָטוּר עַל הַכֵּלִים.

נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן – חַיָּיב. בֵּן אוֹ בַּת, עֶבֶד אוֹ אָמָה – פָּטוּר.

גְּמָ׳ וְרִאשׁוֹן עַד אֵימַת מִיפְּטַר? אָמַר רַב: בִּכְדֵי שֶׁיֵּדַע. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: בִּכְדֵי שֶׁיּוֹדִיעוּהוּ. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: בִּכְדִי שֶׁיּוֹדִיעוּהוּ, וְיִשְׂכּוֹר פּוֹעֲלִים, וְיִכְרוֹת אֲרָזִים וִיכַסֶּנּוּ.

כִּסָּהוּ כָּרָאוּי, וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר, וָמֵת – פָּטוּר. כֵּיוָן דְּכִסָּהוּ כָּרָאוּי, הֵיכִי נְפַל? אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר בַּר חָנָה: שֶׁהִתְלִיעַ מִתּוֹכוֹ.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: כִּסָּהוּ כִּסּוּי שֶׁיָּכוֹל לַעֲמוֹד לִפְנֵי שְׁווֹרִים, וְאֵין יָכוֹל לַעֲמוֹד בִּפְנֵי גְמַלִּים; וַאֲתוֹ גְּמַלִּים וְאָרְעוּהּ, וְאָתוּ שְׁווֹרִים וְנָפְלִי בֵּיהּ – מַאי? אָמְרִי: הֵיכִי דָמֵי? אִי דִּשְׁכִיחִי גְּמַלִּים – פּוֹשֵׁעַ הוּא! וְאִי דְּלָא שְׁכִיחִי גְּמַלִּים – אָנוּס הוּא!

לָא צְרִיכָא, דַּאֲתוֹ לִפְרָקִים; מִי אָמְרִינַן כֵּיוָן דְּאָתַיִין לִפְרָקִים – פּוֹשֵׁעַ הוּא, דְּאִיבְּעִי לֵיהּ אַסּוֹקֵי אַדַּעְתֵּיהּ; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דְּהַשְׁתָּא מִיהַת לֵיכָּא – אָנוּס הוּא?

תָּא שְׁמַע: כִּסָּהוּ כָּרָאוּי, וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר, וָמֵת – פָּטוּר. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא כָּרָאוּי לִשְׁווֹרִים וְכָרָאוּי לִגְמַלִּים – הֵיכִי נְפוּל? אֶלָּא לָאו כָּרָאוּי לִשְׁווֹרִים,

וְלֹא כָּרָאוּי לִגְמַלִּים? וְאִי דִּשְׁכִיחִי גְּמַלִּים, אַמַּאי פָּטוּר? פּוֹשֵׁעַ הוּא! וְאִי דְּלָא שְׁכִיחִי גְּמַלִּים – פְּשִׁיטָא, אָנוּס הוּא! אֶלָּא לָאו דְּאָתַיִין לִפְרָקִים, וַאֲתוֹ גְּמַלִּים וְאָרְעוּהּ, וַאֲתוֹ שְׁווֹרִים וּנְפַלוּ בֵּיהּ – וְקָתָנֵי פָּטוּר? אַלְמָא, כֵּיוָן דְּהַשְׁתָּא לֵיכָּא – אָנוּס הוּא!

אָמְרִי: לָא, לְעוֹלָם כָּרָאוּי לִשְׁווֹרִים וְכָרָאוּי לִגְמַלִּים; וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ – הֵיכִי נְפוּל? אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר בַּר חָנָה: שֶׁהִתְלִיעַ מִתּוֹכוֹ.

תָּא שְׁמַע: לֹא כִּסָּהוּ כָּרָאוּי, וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר, וָמֵת – חַיָּיב. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא לֹא כָּרָאוּי לִשְׁווֹרִים וְלֹא כָּרָאוּי לִגְמַלִּים, פְּשִׁיטָא – צְרִיכָא לְמֵימַר דְּחַיָּיב?! אֶלָּא לָאו כָּרָאוּי לִשְׁווֹרִים וְלֹא כָּרָאוּי לִגְמַלִּים? הֵיכִי דָמֵי? אִי דִּשְׁכִיחִי גְּמַלִּים – פּוֹשֵׁעַ הוּא! וְאִי דְּלָא שְׁכִיחִי גְּמַלִּים – אָנוּס הוּא!

אֶלָּא לָאו דְּאָתַיִין לִפְרָקִים, וַאֲתוֹ גְּמַלִּים וְאָרְעוּהּ, וַאֲתוֹ שְׁווֹרִים וּנְפַלוּ בֵּיהּ – וְקָתָנֵי חַיָּיב? אַלְמָא כֵּיוָן דְּאָתַיִין לִפְרָקִים – פּוֹשֵׁעַ הוּא, דְּאִיבְּעִי לֵיהּ אַסּוֹקֵי אַדַּעְתֵּיהּ!

לְעוֹלָם כָּרָאוּי לִשְׁווֹרִים וְלֹא כָּרָאוּי לִגְמַלִּים, וּשְׁכִיחִי גְּמַלִּים; וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ – פּוֹשֵׁעַ הוּא! אַיְּידֵי דִּנְסֵיב רֵישָׁא ״כִּסָּהוּ כָּרָאוּי״, נְסֵיב סֵיפָא נָמֵי ״לֹא כִּסָּהוּ כָּרָאוּי״.

אִיכָּא דְאָמְרִי: הָא נָמֵי וַדַּאי לָא אִיבַּעְיָא לַן; דְּכֵיוָן דְּאָתַיִין לִפְרָקִים – פּוֹשֵׁעַ הוּא, דְּאִיבְּעִי לֵיהּ אַסּוֹקֵי אַדַּעְתֵּיהּ;

כִּי אִיבְּעִי לַן – הָכִי הוּא דְּאִיבַּעְיָא לַן: כִּסָּהוּ כִּסּוּי שֶׁיָּכוֹל לַעֲמוֹד בִּפְנֵי שְׁווֹרִים וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד בִּפְנֵי גְמַלִּים, וּשְׁכִיחִי גְּמַלִּים; וְהִתְלִיעַ מִתּוֹכוֹ – מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: מִגּוֹ דְּהָוֵי פּוֹשֵׁעַ אֵצֶל גְּמַלִּים, הָוֵי פּוֹשֵׁעַ נָמֵי לְעִנְיַן הַתְלָעָה; אוֹ דִלְמָא לָא אָמְרִינַן מִגּוֹ?

תָּא שְׁמַע: כִּסָּהוּ כָּרָאוּי, וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר, וָמֵת – פָּטוּר. וְאִתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר בַּר חָנָה: שֶׁהִתְלִיעַ מִתּוֹכוֹ. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא כָּרָאוּי לִשְׁווֹרִים וְכָרָאוּי לִגְמַלִּים, וְהִתְלִיעַ מִתּוֹכוֹ – פְּשִׁיטָא דְּפָטוּר, מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֶעְבַּד?

אֶלָּא לָאו כָּרָאוּי לִשְׁווֹרִים וְלֹא כָּרָאוּי לִגְמַלִּים, וּשְׁכִיחִי גְּמַלִּים, וְהִתְלִיעַ מִתּוֹכוֹ – וְקָתָנֵי פָּטוּר? אַלְמָא לָא אָמְרִינַן מִגּוֹ דְּהָוֵי פּוֹשֵׁעַ לְעִנְיַן גְּמַלִּים הָוֵי פּוֹשֵׁעַ לְעִנְיַן הַתְלָעָה!

לָא; לְעוֹלָם כָּרָאוּי לִגְמַלִּים וּכְרָאוּי לִשְׁווֹרִים, וְהִתְלִיעַ מִתּוֹכוֹ. וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ – כִּי הִתְלִיעַ מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֶעְבַּד? מַהוּ דְּתֵימָא: אִיבְּעִי לֵיהּ לְמֵיזַל וּמִנְקַשׁ עֲלֵיהּ; קָא מַשְׁמַע לַן.

תָּא שְׁמַע: לֹא כִּסָּהוּ כָּרָאוּי, וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר, וָמֵת – חַיָּיב. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא לֹא כָּרָאוּי לִשְׁווֹרִים וְלֹא כָּרָאוּי לִגְמַלִּים – צְרִיכָא לְמֵימַר דְּחַיָּיב?

אֶלָּא לָאו כָּרָאוּי לִשְׁווֹרִים וְלֹא כָּרָאוּי לִגְמַלִּים? וְאִי דִּשְׁכִיחִי גְּמַלִּים – פּוֹשֵׁעַ הוּא, וְאִי דְּלָא שְׁכִיחִי גְּמַלִּים – אָנוּס הוּא! אֶלָּא לָאו דִּשְׁכִיחִי גְּמַלִּים, וְהִתְלִיעַ מִתּוֹכוֹ – וְקָתָנֵי חַיָּיב? אַלְמָא אָמְרִינַן מִגּוֹ דְּהָוֵי פּוֹשֵׁעַ לְעִנְיַן גְּמַלִּים – הָוֵי פּוֹשֵׁעַ לְעִנְיַן הַתְלָעָה!

אָמְרִי: לָא; לְעוֹלָם כָּרָאוּי לִשְׁווֹרִים וְלֹא כָּרָאוּי לִגְמַלִּים, וּשְׁכִיחִי גְּמַלִּים; וַאֲתוֹ גְּמַלִּים וְאָרְעוּהּ, וַאֲתוֹ שְׁווֹרִים וּנְפַלוּ בֵּיהּ. וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ – פְּשִׁיטָא, פּוֹשֵׁעַ הוּא! אַיְּידֵי דִּנְסֵיב רֵישָׁא ״כִּסָּהוּ כָּרָאוּי״, נְסֵיב סֵיפָא נָמֵי ״לֹא כִּסָּהוּ״.

תָּא שְׁמַע: נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן, סוֹמֵא וּמְהַלֵּךְ בַּלַּיְלָה – חַיָּיב. פִּקֵּחַ וּמְהַלֵּךְ בַּיּוֹם – פָּטוּר. וְאַמַּאי? נֵימָא מִדְּהָוֵי פּוֹשֵׁעַ לְעִנְיַן חֵרֵשׁ, הָוֵי נָמֵי פּוֹשֵׁעַ לְעִנְיַן פִּקֵּחַ! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ – לָא אָמְרִינַן מִגּוֹ? שְׁמַע מִינַּהּ.

נָפַל לְפָנָיו כּוּ׳. אָמַר רַב: ״לְפָנָיו״ – לְפָנָיו מַמָּשׁ, ״לְאַחֲרָיו״ – אַחֲרָיו מַמָּשׁ.

וְזֶה וָזֶה בְּבוֹר.

רַב לְטַעְמֵיהּ – דְּאָמַר רַב: בּוֹר שֶׁחִיְּיבָה עָלָיו תּוֹרָה – לְהֶבְלוֹ, וְלֹא לַחֲבָטוֹ.

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: בְּבוֹר – בֵּין מִלְּפָנָיו בֵּין מִלְּאַחֲרָיו, חַיָּיב.

שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: לְהֶבְלוֹ – וְכׇל שֶׁכֵּן לַחֲבָטוֹ. אֶלָּא הֵיכִי דָּמֵי לְאַחֲרָיו מִקּוֹל הַכְּרִיָּיה – דְּפָטוּר? כְּגוֹן דְּנִתְקַל בַּבּוֹר, וְנָפַל לַאֲחוֹרֵי הַבּוֹר חוּץ לַבּוֹר.

אֵיתִיבֵיהּ: בְּבוֹר – בֵּין לְפָנָיו בֵּין לְאַחֲרָיו, חַיָּיב. תְּיוּבְתָּא דְּרַב!

אָמַר רַב חִסְדָּא: מוֹדֶה רַב בְּבוֹר בִּרְשׁוּתוֹ – דְּחַיָּיב, מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: מִמָּה נַפְשָׁךְ? אִי בְּהַבְלָא מִית – הַבְלָא דִּידָךְ הוּא, אִי בְּחַבְטָא מִית – חַבְטָא דִּידָךְ הוּא.

רַבָּה אָמַר: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּמִתְהַפֵּךְ, דִּנְפַל אַאַפֵּיהּ וְאִתְהֲפִיךְ וּנְפַל אַגַּבֵּיהּ; דְּהַבְלָא דְּאַהֲנִי בֵּיהּ, אַהֲנִי בֵּיהּ.

רַב יוֹסֵף אָמַר: הָכָא בְּנִזְקֵי בוֹר בְּשׁוֹר עָסְקִינַן – מַאי נִיהוּ? שֶׁהִבְאִישׁ אֶת מֵימָיו; דְּלָא שְׁנָא לְפָנָיו וְלָא שְׁנָא לְאַחֲרָיו – מִיחַיַּיב.

תָּנֵי רַב חֲנַנְיָה לְסַיּוֹעֵי לְרַב: ״וְנָפַל״ – עַד שֶׁיִּפּוֹל דֶּרֶךְ נְפִילָה. מִכָּאן אָמְרוּ: נָפַל לְפָנָיו מִקּוֹל הַכְּרִיָּיה – חַיָּיב, לְאַחֲרָיו מִקּוֹל הַכְּרִיָּיה – פָּטוּר. וְזֶה וָזֶה בְּבוֹר.

אָמַר מָר: נָפַל לְפָנָיו מִקּוֹל הַכְּרִיָּיה – חַיָּיב. וְאַמַּאי? נֵימָא כּוֹרֶה גְּרַם לֵיהּ! אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: הָא מַנִּי – רַבִּי נָתָן הִיא, דְּאָמַר: בַּעַל הַבּוֹר הֶזֵּיקָא קָא עָבֵיד, וְכֹל הֵיכָא דְּלָא אֶפְשָׁר לְאִשְׁתַּלּוֹמֵי מֵהַאי – מִשְׁתַּלֵּם מֵהַאי;

דְּתַנְיָא: שׁוֹר שֶׁדָּחַף אֶת חֲבֵירוֹ לְבוֹר – בַּעַל הַשּׁוֹר חַיָּיב, בַּעַל הַבּוֹר פָּטוּר. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בַּעַל הַשּׁוֹר מְשַׁלֵּם מֶחֱצָה, וּבַעַל הַבּוֹר מְשַׁלֵּם מֶחֱצָה.

וְהָתַנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בַּעַל הַבּוֹר מְשַׁלֵּם שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים, וּבַעַל הַשּׁוֹר רְבִיעַ! לָא קַשְׁיָא; הָא בְּתָם, הָא בְּמוּעָד.

וּבְתָם מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר: הַאי כּוּלֵּיהּ הֶזֵּיקָא עֲבַד וְהַאי כּוּלֵּיהּ הֶזֵּיקָא עֲבַד – הַאי מְשַׁלֵּם פַּלְגָא, וְהַאי מְשַׁלֵּם פַּלְגָא!

וְאִי קָסָבַר: הַאי פַּלְגָא הֶזֵּיקָא עֲבַד, וְהַאי פַּלְגָא הֶזֵּיקָא עֲבַד – בַּעַל הַבּוֹר מְשַׁלֵּם פַּלְגָא וּבַעַל הַשּׁוֹר רְבִיעַ, וְאִידַּךְ רִיבְעָא מַפְסִיד?

אָמַר רָבָא: רַבִּי נָתָן דַּיָּינָא הוּא, וְנָחֵית לְעוּמְקָא דְּדִינָא; לְעוֹלָם קָסָבַר: הַאי כּוּלֵּיהּ הֶזֵּיקָא עֲבַד, וְהַאי כּוּלֵּיהּ הֶזֵּיקָא עֲבַד; וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ לְשַׁלֵּם הַאי פַּלְגָא וְהַאי פַּלְגָא, מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ בַּעַל הַשּׁוֹר לְבַעַל הַבּוֹר: שׁוּתָּפוּתַאי מַאי אַהַנְיָא לִי?

אִיבָּעֵית אֵימָא, לְעוֹלָם קָסָבַר: הַאי פַּלְגָא הֶזֵּיקָא עֲבַד, וְהַאי פַּלְגָא הֶזֵּיקָא עֲבַד; וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ: בַּעַל הַבּוֹר מְשַׁלֵּם פַּלְגָא וּבַעַל הַשּׁוֹר מְשַׁלֵּם רְבִיעַ, וְאִידָּךְ רִיבְעָא נַפְסֵיד – מִשּׁוּם דַּאֲמַר לֵיהּ בַּעַל הַשּׁוֹר לְבַעַל הַבּוֹר: אֲנָא תּוֹרַאי בְּבֵירָךְ אַשְׁכְּחִיתֵיהּ – אַתְּ קְטַלְתֵּיהּ; מַאי דְּאִית לִי לְאִשְׁתַּלּוֹמֵי מֵהַיְאךְ – מִשְׁתַּלַּמְנָא, מַאי דְּלֵית לִי לְאִשְׁתַּלּוֹמֵי מֵהַיְאךְ – מִשְׁתַּלַּמְנָא מִמָּךְ.

אָמַר רָבָא: הִנִּיחַ אֶבֶן עַל פִּי הַבּוֹר, וּבָא שׁוֹר וְנִתְקַל בָּהּ, וְנָפַל בַּבּוֹר – בָּאנוּ לְמַחְלוֹקֶת רַבִּי נָתָן וְרַבָּנַן. פְּשִׁיטָא!

מַהוּ דְּתֵימָא, הָתָם הוּא דְּאָמַר בַּעַל הַבּוֹר לְבַעַל הַשּׁוֹר: ״אִי לָאו בֵּירָא דִּידִי – תּוֹרָא דִּידָךְ הֲוָה קָטֵיל לֵיהּ״; אֲבָל הָכָא, מָצֵי אָמַר לֵיהּ בַּעַל אֶבֶן לְבַעַל הַבּוֹר: ״אִי לָאו בֵּירָא דִּידָךְ, אַבְנָא דִּידִי מַאי הֲוָה עָבְדָא? אִי הֲוָה מִיתְּקֵל בָּהּ – הֲוָה נָפֵל וְקָאֵי!״ קָא מַשְׁמַע לַן, דַּאֲמַר לֵיהּ: ״אִי לָאו אֶבֶן – לָא הֲוָה נָפֵיל לְבֵירָא״.

אִיתְּמַר:

שׁוֹר וְשׁוֹר פְּסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין שֶׁנָּגְחוּ – מַאי נִיהוּ? שׁוֹר בְּכוֹר, דְּלָא פָּרֵיק לֵיהּ; אַבָּיֵי אָמַר: מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק, רָבִינָא אָמַר: מְשַׁלֵּם רְבִיעַ נֶזֶק.

הָא וְהָא בְּתָם; הָא כְּרַבָּנַן, וְהָא כְּרַבִּי נָתָן.

אִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא כְּרַבָּנַן; הָא בְּתָם, הָא בְּמוּעָד.

אִיכָּא דְּאָמְרִי – אַבָּיֵי אָמַר: חֲצִי נֶזֶק, רָבִינָא אָמַר: כּוּלֵּיהּ נֶזֶק. הָא וְהָא בְּמוּעָד; הָא כְּרַבָּנַן, וְהָא כְּרַבִּי נָתָן.

אִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא כְּרַבִּי נָתָן; הָא בְּמוּעָד, וְהָא בְּתָם.

אָמַר רָבָא: שׁוֹר וְאָדָם שֶׁדָּחֲפוּ לְבוֹר, לְעִנְיַן נְזָקִין – כּוּלָּן חַיָּיבִין. לְעִנְיַן אַרְבָּעָה דְּבָרִים וּדְמֵי וְלָדוֹת – אָדָם חַיָּיב, וְשׁוֹר וּבוֹר פָּטוּר.

לְעִנְיַן כּוֹפֶר וּשְׁלֹשִׁים שֶׁל עֶבֶד – שׁוֹר חַיָּיב, אָדָם וּבוֹר פְּטוּרִים. לְעִנְיַן כֵּלִים וְשׁוֹר פְּסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין – אָדָם וְשׁוֹר חַיָּיבִין, וּבוֹר פָּטוּר.

מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ״ – בְּמִי שֶׁהַמֵּת שֶׁלּוֹ, יָצָא זֶה שֶׁאֵין הַמֵּת שֶׁלּוֹ.

לְמֵימְרָא דִּפְשִׁיטָא לֵיהּ לְרָבָא? וְהָא מִיבַּעְיָא בָּעֵי לֵיהּ לְרָבָא – דְּבָעֵי רָבָא: שׁוֹר פְּסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין שֶׁנָּפַל לַבּוֹר, מַהוּ? הַאי ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ״ – בְּמִי שֶׁהַמֵּת שֶׁלּו, יָצָא זֶה שֶׁאֵין הַמֵּת שֶׁלּוֹ; אוֹ דִילְמָא, ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ״ – לִבְעָלִים מִטַּפְּלִין בַּנְּבֵילָה הוּא דַּאֲתָא?

בָּתַר דְּבַעְיַהּ, הֲדַר פַּשְׁטַהּ.

אֶלָּא בְּעָלִים מִטַּפְּלִין בִּנְבֵילָה – מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִן ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ״ דְּשׁוֹר. מַאי חָזֵית דִּ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ״ דְּשׁוֹר – מַפְּקַתְּ לֵיהּ לִבְעָלִים מִטַּפְּלִין בִּנְבֵילָה, ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ״ דְּבוֹר – מַפְּקַתְּ לֵיהּ לְמִי שֶׁהַמֵּת שֶׁלּוֹ? אֵיפוֹךְ אֲנָא!

מִסְתַּבְּרָא פְּטוּר גַּבֵּי בוֹר – הוֹאִיל וּפָטַר בּוֹ אֶת הַכֵּלִים. אַדְּרַבָּה, פְּטוּר גַּבֵּי שׁוֹר – שֶׁכֵּן פָּטַר בּוֹ חֲצִי נֶזֶק! כּוּלֵּיהּ נֶזֶק מִיהַת לָא אַשְׁכְּחַן.

נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר וְכֵלָיו, וְנִשְׁתַּבְּרוּ כּוּ׳. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה – דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב עַל נִזְקֵי כֵלִים בְּבוֹר.

מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן? דְּאָמַר קְרָא: ״וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר״; ״שׁוֹר״ – וְלֹא אָדָם, ״חֲמוֹר״ – וְלֹא כֵּלִים. וְרַבִּי יְהוּדָה – ״אוֹ״, לְרַבּוֹת אֶת הַכֵּלִים. וְרַבָּנַן –

״אוֹ״, מִיבְּעֵי לֵיהּ לְחַלֵּק. וְרַבִּי יְהוּדָה – לְחַלֵּק מִ״וְּנָפַל״ נָפְקָא. וְרַבָּנַן – ״וְנָפַל״, טוּבָא מַשְׁמַע.

אֵימָא ״וְנָפַל״ – כָּלַל, ״שׁוֹר וַחֲמוֹר״ – פָּרַט; כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט; שׁוֹר וַחֲמוֹר – אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא – לָא!

אָמְרִי: ״בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם״ – חָזַר וְכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְעֵין הַפְּרָט; מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – בַּעֲלֵי חַיִּים, אַף כֹּל בַּעֲלֵי חַיִּים.

אִי, מָה הַפְּרָט מְפוֹרָש, דָּבָר שֶׁנִּבְלָתוֹ מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא – אַף כׇּל דָּבָר שֶׁנִּבְלָתוֹ מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, אֲבָל עוֹפוֹת לֹא!

אִם כֵּן, נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא חַד פְּרָטָא! הֵי נִכְתּוֹב? אִי כְּתַב ״שׁוֹר״, הֲוָה אָמֵינָא: קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ – אִין, שֶׁאֵינוֹ קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ – לָא. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״חֲמוֹר״, הֲוָה אָמֵינָא: קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה – אִין, שֶׁאֵין קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה – לָא!

אֶלָּא אָמַר קְרָא: ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ״ – כֹּל דְּבַר מִיתָה.

בֵּין לְרַבָּנַן דְּקָא מְמַעֲטִי לְהוּ לְכֵלִים, וּבֵין לְרַבִּי יְהוּדָה דְּקָא מְרַבֵּי לְהוּ לְכֵלִים – כֵּלִים בְּנֵי מִיתָה נִינְהוּ?! אָמְרִי: שְׁבִירָתָן זוֹ הִיא מִיתָתָן.

וּלְרַב דְּאָמַר: בּוֹר שֶׁחִיְּיבָה עָלָיו תּוֹרָה – לְהֶבְלוֹ וְלֹא לַחֲבָטוֹ; בֵּין לְרַבָּנַן בֵּין לְרַבִּי יְהוּדָה – כֵּלִים בְּנֵי הַבְלָא נִינְהוּ?! אָמְרִי: בְּחַדְתֵי, דְּמִיפַּקְעִי מֵהַבְלָא.

הַאי ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ״ מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרָבָא, דְּאָמַר רָבָא: שׁוֹר פְּסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין שֶׁנָּפַל לְבוֹר – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ״ – בְּמִי שֶׁהַמֵּת שֶׁלּוֹ, יָצָא זֶה שֶׁאֵין הַמֵּת שֶׁלּוֹ.

אֶלָּא אָמַר קְרָא: ״כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו״ – לְרַבּוֹת כֹּל דְּאִית לֵיהּ בְּעָלִים. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ כֵּלִים וְאָדָם נָמֵי!

אָמַר קְרָא: ״שׁוֹר״ – וְלֹא אָדָם, ״חֲמוֹר״ – וְלֹא כֵּלִים. וּלְרַבִּי יְהוּדָה דְּקָא מְרַבֵּי לְהוּ לְכֵלִים, בִּשְׁלָמָא ״שׁוֹר״ – מְמַעֵט בֵּיהּ אָדָם, אֶלָּא ״חֲמוֹר״ מַאי מְמַעֵט בֵּיהּ?

אֶלָּא אָמַר רָבָא: ״חֲמוֹר״ דְּבוֹר לְרַבִּי יְהוּדָה, וְ״שֶׂה״ דַּאֲבֵידָה לְדִבְרֵי הַכֹּל – קַשְׁיָא.

נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן – חַיָּיב. מַאי ״שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן״? אִילֵימָא שׁוֹר שֶׁל חֵרֵשׁ, שׁוֹר שֶׁל שׁוֹטֶה, שׁוֹר שֶׁל קָטָן – הָא שׁוֹר שֶׁל פִּקֵּחַ פָּטוּר?!

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שׁוֹר שֶׁהוּא חֵרֵשׁ, שׁוֹר שֶׁהוּא שׁוֹטֶה, שׁוֹר שֶׁהוּא קָטָן.

הָא שׁוֹר שֶׁהוּא פִּקֵּחַ – פָּטוּר?

אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר; לָא מִבַּעְיָא שׁוֹר שֶׁהוּא פִּקֵּחַ – דְּחַיָּיב; אֲבָל שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, אֵימָא חֵרְשׁוּתוֹ גָּרְמָה לוֹ, קַטְנוּתוֹ גָּרְמָה לוֹ, וְלִיפְּטַר; קָא מַשְׁמַע לַן.

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא לְרָבִינָא, וְהָתַנְיָא: נָפַל לְתוֹכוֹ בַּר דַּעַת – פָּטוּר. מַאי, לָאו שׁוֹר בַּר דַּעַת? אָמַר לֵיהּ: לָא, אָדָם. אֶלָּא מֵעַתָּה, אָדָם בֶּן דַּעַת הוּא דְּפָטוּר, הָא לָאו בֶּן דַּעַת הוּא – דְּחַיָּיב? ״שׁוֹר״ – וְלֹא אָדָם כְּתִיב!

אֶלָּא מַאי ״בֶּן דַּעַת״ – מִין בֶּן דַּעַת. אֲמַר לֵיהּ, וְהָתַנְיָא: נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר בֶּן דַּעַת – פָּטוּר!

אֶלָּא אָמַר רָבָא: שׁוֹר וְהוּא חֵרֵשׁ, שׁוֹר וְהוּא שׁוֹטֶה, שׁוֹר וְהוּא קָטָן – דַּוְקָא; אֲבָל שׁוֹר וְהוּא פִּקֵּחַ – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? דְּבָעֵי לֵיהּ עַיּוֹנֵי וּמֵיזַל. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן, וְסוֹמֵא, וּמְהַלֵּךְ בַּלַּיְלָה – חַיָּיב. פִּקֵּחַ וּמְהַלֵּךְ בַּיוֹם – פָּטוּר.

מַתְנִי׳ אֶחָד שׁוֹר וְאֶחָד כׇּל בְּהֵמָה – לִנְפִילַת הַבּוֹר, וּלְהַפְרָשַׁת הַר סִינַי, וּלְתַשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְלַהֲשָׁבַת אֲבֵידָה, לִפְרִיקָה, לַחֲסִימָה, לַכִּלְאַיִם, וְלַשַּׁבָּת.

וְכֵן חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ״שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר״? אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה.

גְּמָ׳ לִנְפִילַת הַבּוֹר – ״כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו״ כְּתִיב – כֹּל דְּאִית לֵיהּ בְּעָלִים, כְּדַאֲמַרַן. לְהַפְרָשַׁת הַר סִינַי – ״אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה״, וְחַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה הָוְיָא; ״אִם״ – לְרַבּוֹת אֶת הָעוֹפוֹת.

לְתַשְׁלוּמֵי כֶפֶל – כִּדְאָמְרִינַן: ״עַל כׇּל דְּבַר פֶּשַׁע״ – כָּלַל כֹּל דְּבַר פְּשִׁיעָה. לַהֲשָׁבַת אֲבֵידָה – ״לְכׇל אֲבֵדַת אָחִיךָ״. לִפְרִיקָה – יָלֵיף ״חֲמוֹר״–״חֲמוֹר״ מִשַּׁבָּת.

לַחֲסִימָה – יָלֵיף ״שׁוֹר״–״שׁוֹר״ מִשַּׁבָּת.

לְכִלְאַיִם – אִי כִּלְאַיִם דַּחֲרִישָׁה, יָלֵיף ״שׁוֹר״–״שׁוֹר״ מִשַּׁבָּת;

אִי כִּלְאַיִם דְּהַרְבָּעָה, יָלֵיף ״בְּהֶמְתְּךָ״–״בְּהֶמְתֶּךָ״ מִשַּׁבָּת.

וְגַבֵּי שַׁבָּת מְנָלַן? דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, בְּדִבְּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת נֶאֱמַר: ״עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ״, וּבְדִבְּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת נֶאֱמַר: ״וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכׇל בְּהֶמְתֶּךָ״. וַהֲלֹא שׁוֹר וַחֲמוֹר בִּכְלַל כׇּל בְּהֵמָה הָיוּ, וְלָמָּה יָצְאוּ? לוֹמַר לָךְ: מָה שׁוֹר וַחֲמוֹר הָאָמוּר כָּאן – חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, אַף כֹּל חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָּהֶן.

אֵימָא: ״בְּהֵמָה״ דְּדִבְּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת – כָּלַל, ״שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ״ דְּדִבְּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת – פָּרַט; כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט; שׁוֹר וַחֲמוֹר – אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא – לָא!

אָמְרִי: ״וְכׇל בְּהֶמְתֶּךָ״ דְּדִבְּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת – חָזַר וְכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט; מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – בַּעֲלֵי חַיִּים, אַף כֹּל בַּעֲלֵי חַיִּים.

וְאֵימָא: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר שֶׁנִּבְלָתוֹ מְטַמְּאָ[ה] בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, אַף כׇּל דָּבָר שֶׁנְּבָלָתוֹ מְטַמְּאָ[ה] בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא; אֲבָל עוֹפוֹת – לֹא!

אָמְרִי: אִם כֵּן, נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא חַד פְּרָטָא! הֵי נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא? אִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״שׁוֹר״, הֲוָה אָמֵינָא: קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ – אִין, שֶׁאֵינוֹ קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ – לָא; כְּתַב רַחֲמָנָא ״חֲמוֹר״. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״חֲמוֹר״, הֲוָה אָמֵינָא: קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה – אִין, שֶׁאֵין קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה – לָא; כְּתַב רַחֲמָנָא ״שׁוֹר״.

אֶלָּא ״וְכׇל בְּהֶמְתֶּךָ״ – רִיבּוּיָא הוּא.

וְכֹל הֵיכָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״כֹּל״ – רִיבּוּיָא הוּא?! וְהָא גַּבֵּי מַעֲשֵׂר דִּכְתִיב ״כֹּל״, וְקָא דָרְשִׁינַן לֵיהּ בִּכְלָל וּפְרָט!

דְּתַנְיָא: ״וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ״ – כָּלַל, ״בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר״ – פָּרַט, ״וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאׇלְךָ נַפְשֶׁךָ״ – חָזַר וְכָלַל;

כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט, מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – פְּרִי מִפְּרִי וְגִידּוּלֵי קַרְקַע, אַף כֹּל פְּרִי מִפְּרִי וְגִידּוּלֵי קַרְקַע!

אָמְרִי: ״בְּכֹל״ – כְּלָלָא, ״כֹּל״ – רִיבּוּיָא. אִיבָּעֵית אֵימָא: ״כֹּל״ נָמֵי כְּלָלָא הוּא, מִיהוּ הַאי ״כֹּל״ דְּהָכָא – רִיבּוּיָא הוּא; מִדַּהֲוָה לֵיהּ לְמִכְתַּב: ״וּבְהֶמְתֶּךָ״ כְּדִכְתִיב בְּדִבְּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, וּכְתַב: ״וְכׇל בְּהֶמְתְּךָ״ – שְׁמַע מִינַּהּ רִיבּוּיָא.

הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ: ״כֹּל״ – רִיבּוּיָא הוּא; ״בְּהֶמְתֶּךָ״ דְּדִבְּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, וְ״שׁוֹר וַחֲמוֹר״ דְּדִבְּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת – לְמָה לִי?

אָמְרִי: ״שׁוֹר״ – לְאַגְמוֹרֵי ״שׁוֹר״–״שׁוֹר״ לַחֲסִימָה,

״חֲמוֹר״ – לְאַגְמוֹרֵי ״חֲמוֹר״–״חֲמוֹר״ לִפְרִיקָה,

״בְּהֶמְתֶּךָ״ – לְאַגְמוֹרֵי ״בְּהֶמְתֶּךָ״–״בְּהֶמְתְּךָ״ לְכִלְאַיִם.

אִי הָכִי, אֲפִילּוּ אָדָם לִיתְּסַר! אַלְּמָה תְּנַן: אָדָם מוּתָּר עִם כּוּלָּן לַחְרוֹשׁ וְלִמְשׁוֹךְ?

אָמַר רַב פָּפָּא: פַּפּוּנָאֵי יָדְעִי טַעְמָא דְּהָא מִילְּתָא – וּמַנּוּ? רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב; אָמַר קְרָא: ״לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ״ – לְהַנָּחָה הִקַּשְׁתִּיו, וְלֹא לְדָבָר אַחֵר.

שָׁאַל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עָגֵיל אֶת רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: מִפְּנֵי מָה בְּדִבְּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא נֶאֱמַר בָּהֶם ״טוֹב״, וּבְדִבְּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת

נֶאֱמַר בָּהֶם ״טוֹב״? אָמַר לוֹ: עַד שֶׁאַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי לָמָּה נֶאֱמַר בָּהֶם ״טוֹב״, שְׁאָלֵנִי אִם נֶאֱמַר בָּהֶן ״טוֹב״ אִם לָאו – שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ אִם נֶאֱמַר בָּהֶן ״טוֹב״ אִם לָאו; כְּלָךְ אֵצֶל רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי, שֶׁהָיָה רָגִיל אֵצֶל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי – שֶׁהָיָה בָּקִי בְּאַגָּדָה.

אֲזַל לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: מִמֶּנּוּ לֹא שָׁמַעְתִּי, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לִי שְׁמוּאֵל בַּר נַחוּם אֲחִי אִמּוֹ שֶׁל רַב אַחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא, וְאָמְרִי לַהּ אֲבִי אִמּוֹ שֶׁל רַב אַחַי בְּרַבִּי חֲנִינָא: הוֹאִיל וְסוֹפָן לְהִשְׁתַּבֵּר.

וְכִי סוֹפָן לְהִשְׁתַּבֵּר מַאי הָוֵי? אָמַר רַב אָשֵׁי: חַס וְשָׁלוֹם, פָּסְקָה טוֹבָה מִיִּשְׂרָאֵל.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: הָרוֹאֶה טֵית בַּחֲלוֹמוֹ – סִימָן יָפֶה לוֹ. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב ״טוֹב״, אֵימָא: ״וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד״! חַד טֵית קָאָמְרִינַן.

אֵימָא: ״טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ״! טֵית בֵּית קָאָמְרִינַן. אֵימָא: ״טָבְעוּ בָּאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ״!

אֶלָּא הוֹאִיל וּפָתַח בּוֹ הַכָּתוּב לְטוֹבָה תְּחִילָּה – שֶׁמִּ״בְּרֵאשִׁית״ עַד ״וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר״, לָא כְּתִיב טֵית.

וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הָרוֹאֶה הֶסְפֵּד בַּחֲלוֹמוֹ – חָסוּ עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם, וּפְדָאוּהוּ. הָנֵי מִילֵּי בִּכְתָבָא.

וְכֵן חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָּהֶן וְכוּ׳. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּאן שָׁנָה רַבִּי: תַּרְנְגוֹל, טַוּוֹס וּפַסְיוֹנִי – כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.

פְּשִׁיטָא! אָמַר רַב חֲבִיבָא: מִשּׁוּם דְּרָבוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי – מַהוּ דְּתֵימָא: מִין חַד הוּא; קָא מַשְׁמַע לַן.

אָמַר שְׁמוּאֵל: אַוּוֹז וְאַוּוֹז הַבָּר – כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא בַּר רַב חָנָן: מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּהַאי אֲרִיךְ קוֹעֵיהּ וְהַאי זוּטַר קוֹעֵיהּ; אֶלָּא מֵעַתָּה, גַּמְלָא פָּרְסָא וְגַמְלָא טַיָּיעָא, דְּהַאי אַלִּים קוֹעֵיהּ וְהַאי קַטִּין קוֹעֵיהּ, הָכִי נָמֵי דְּהָווּ כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה?!

אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: זֶה בֵּיצָיו מִבַּחוּץ, וְזֶה בֵּיצָיו מִבִּפְנִים. רַב פָּפָּא אָמַר: הָא טְעוּנָה חֲדָא בֵּיעֲתָא בְּשִׁיחְלָא, וְהָא טְעוּנָה כַּמָּה בֵּיעָתָא בְּשִׁיחְלָא.

אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הַמַּרְבִּיעַ שְׁנֵי מִינִים שֶׁבַּיָּם – לוֹקֶה. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא: אָתְיָא ״לְמִינֵהוּ״–״לְמִינֵהוּ״ מִיַּבָּשָׁה.

בָּעֵי רַחֲבָה: הַמַּנְהִיג בְּעִיזָּא וְשִׁיבּוּטָא, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּעִיזָּא לָא נָחֵית בַּיָּם, וְשִׁיבּוּטָא לָא סָלֵיק לַיַּבָּשָׁה – לֹא כְּלוּם עָבֵיד; אוֹ דִלְמָא, הַשְׁתָּא מִיהַת קָא מַנְהֵיג?

מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, חִיבֵּר חִטָּה וּשְׂעוֹרָה בְּיָדוֹ, וְזָרַע חִטָּה בָּאָרֶץ וּשְׂעוֹרָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ, הָכִי נָמֵי דְּמִחַיַּיב?

אָמְרִי: הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם – אֶרֶץ מְקוֹם חִיּוּבָא, חוּצָה לָאָרֶץ לָא מְקוֹם חִיּוּבָא; הָכָא – אִידֵּי וְאִידֵּי חִיּוּבָא הוּא.

הֲדַרַן עֲלָךְ שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הַפָּרָה

מַתְנִי׳ הַכּוֹנֵס צֹאן לַדִּיר, וְנָעַל בְּפָנֶיהָ כָּרָאוּי, וְיָצְאָה וְהִזִּיקָה – פָּטוּר. לֹא נָעַל בְּפָנֶיהָ כָּרָאוּי, וְיָצְאָה וְהִזִּיקָה – חַיָּיב.

נִפְרְצָה בַּלַּיְלָה אוֹ שֶׁפְּרָצוּהָ לִסְטִים, וְיָצְאָה וְהִזִּיקָה – פָּטוּר. הוֹצִיאוּהָ לִסְטִים – לִסְטִים חַיָּיבִין.

הִנִּיחָה בַּחַמָּה, אוֹ שֶׁמְּסָרָהּ לְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, וְיָצְאָה וְהִזִּיקָה – חַיָּיב.

מְסָרָהּ לְרוֹעֶה – נִכְנַס הָרוֹעֶה תַּחְתָּיו.

נָפְלָה לְגִינָּה וְנֶהֱנֵית – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית. יָרְדָה כְּדַרְכָּהּ וְהִזִּיקָה – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה. כֵּיצַד מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה? שָׁמִין בֵּית סְאָה בְּאוֹתָהּ שָׂדֶה – כַּמָּה הָיְתָה יָפָה, וְכַמָּה הִיא יָפָה.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אָכְלָה פֵּירוֹת גְּמוּרִים – מְשַׁלֶּמֶת פֵּירוֹת גְּמוּרִים. אִם סְאָה – סְאָה, אִם סָאתַיִם – סָאתַיִם.

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ ״כָּרָאוּי״, וְאֵיזֶהוּ ״שֶׁלֹּא כָּרָאוּי״? דֶּלֶת שֶׁיְּכוֹלָה לַעֲמוֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה – זֶהוּ כָּרָאוּי. שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה – זֶהוּ שֶׁלֹּא כָּרָאוּי.

אָמַר רַבִּי מָנִי בַּר פַּטִּישׁ: מַאן תַּנָּא מוּעָד דְּסַגִּי לֵיהּ בִּשְׁמִירָה פְּחוּתָה – רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דִּתְנַן: קְשָׁרוֹ בְּעָלָיו בְּמוֹסֵירָה, וְנָעַל לְפָנָיו כָּרָאוּי, וְיָצָא וְהִזִּיק – אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, חַיָּיב; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תָּם – חַיָּיב, מוּעָד – פָּטוּר; שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו״ – וְשָׁמוּר הוּא זֶה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹ שְׁמִירָה אֶלָּא סַכִּין.

אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי מֵאִיר, שָׁאנֵי שֵׁן וָרֶגֶל – דְּהַתּוֹרָה מִיעֲטָה בִּשְׁמִירָתָן. דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: אַרְבָּעָה דְּבָרִים הַתּוֹרָה מִיעֲטָה בִּשְׁמִירָתָן, וְאֵלּוּ הֵן: בּוֹר, וָאֵשׁ, שֵׁן, וָרֶגֶל.

בּוֹר – דִּכְתִיב: ״כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר, וְלֹא יְכַסֶּנּוּ״, הָא כִּסָּהוּ – פָּטוּר.

אֵשׁ – דִּכְתִיב: ״שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה״ – עַד דְּעָבֵיד כְּעֵין מַבְעִיר.

שֵׁן – דִּכְתִיב: ״וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר״ – עַד דְּעָבֵיד כְּעֵין ״וּבִעֵר״.

רֶגֶל – דִּכְתִיב: ״וְשִׁלַּח״ – עַד דְּעָבֵיד כְּעֵין וְשִׁלַּח.

וְתַנְיָא: ״וְשִׁלַּח״ – זֶה הָרֶגֶל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר״. ״וּבִעֵר״ – זֶה הַשֵּׁן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל עַד תֻּמּוֹ״.

טַעְמָא דְּעָבֵיד כְּעֵין ״וְשִׁלַּח״ ״וּבִעֵר״, הָא לָא עָבֵיד – לָא.

אָמַר רַבָּה: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא, דְּקָתָנֵי ״צֹאן״ – מִכְּדֵי בְּשׁוֹר קָא עָסְקִינַן וְאָתֵי, נִיתְנֵי ״שׁוֹר״! מַאי שְׁנָא דְּקָתָנֵי ״צֹאן״? לָאו מִשּׁוּם דְּהַתּוֹרָה מִיעֲטָה בִּשְׁמִירָתָן?

לָאו; מִשּׁוּם דְכָאן קֶרֶן לָא כְּתִיבָא בַּהּ, שֵׁן וָרֶגֶל הוּא דִּכְתִיב בֵּיהּ; וְקָא מַשְׁמַע לַן דְּשֵׁן וָרֶגֶל – דְּמוּעָדִין הוּא. שְׁמַע מִינַּהּ.

תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אַרְבָּעָה דְּבָרִים הָעוֹשֶׂה אוֹתָן פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם, וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. וְאֵלּוּ הֵן: הַפּוֹרֵץ גָּדֵר בִּפְנֵי בֶּהֱמַת חֲבֵירוֹ, וְהַכּוֹפֵף קָמָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ בִּפְנֵי הַדְּלֵיקָה, וְהַשּׂוֹכֵר עֵדֵי שֶׁקֶר לְהָעִיד, וְהַיּוֹדֵעַ עֵדוּת לַחֲבֵירוֹ וְאֵינוֹ מֵעִיד לוֹ.

אָמַר מָר: הַפּוֹרֵץ גָּדֵר בִּפְנֵי בֶּהֱמַת חֲבֵירוֹ. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא בְּכוֹתֶל בָּרִיא – בְּדִינֵי אָדָם נָמֵי נִיחַיַּיב! אֶלָּא

בְּכוֹתֶל רָעוּעַ.

אָמַר מָר: הַכּוֹפֵף קָמָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ בִּפְנֵי הַדְּלֵיקָה. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּמָטְיָא לֵיהּ בְּרוּחַ מְצוּיָה, בְּדִינֵי אָדָם נָמֵי נִחַיַּיב! אֶלָּא דְּמָטְיָא בְּרוּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה.

וְרַב אָשֵׁי אָמַר: טָמוּן אִתְּמַר, מִשּׁוּם דְּשַׁוְּיַהּ טָמוּן בָּאֵשׁ.

אָמַר מָר: הַשּׂוֹכֵר עֵדֵי שֶׁקֶר. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא לְנַפְשֵׁיהּ – מָמוֹנָא בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי, וּבְדִינֵי אָדָם נָמֵי נִיחַיַּיב! אֶלָּא לְחַבְרֵיהּ.

וְהַיּוֹדֵעַ עֵדוּת לַחֲבֵירוֹ וְאֵינוֹ מֵעִיד לוֹ. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּבֵי תְרֵי – פְּשִׁיטָא! דְּאוֹרָיְיתָא הוּא – ״אִם לוֹא יַגִּיד, וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ״!

אֶלָּא בְּחַד.

וְתוּ לֵיכָּא? וְהָאִיכָּא (סִימָן: הָעוֹשֶׂה, בְּסַם, וּשְׁלִיחַ, חֲבֵירוֹ, נִשְׁבַּר.) הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּמֵי חַטָּאת וּבְפָרַת חַטָּאת – פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם, וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם!

וְהָאִיכָּא הַנּוֹתֵן סַם הַמָּוֶת בִּפְנֵי בֶּהֱמַת חֲבֵירוֹ – פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם, וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם!

וְהָאִיכָּא הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵרָה בְּיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן – פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם, וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם!

וְהָאִיכָּא הַמַּבְעִית אֶת חֲבֵירוֹ – פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם, וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם!

וְהָאִיכָּא נִשְׁבְּרָה כַּדּוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְלֹא סִילְּקָהּ, נָפְלָה גְּמַלּוֹ וְלֹא הֶעֱמִידָהּ – רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב בְּהֶזֵּיקָן, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: פָּטוּר בְּדִינֵי אָדָם, וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם!

אִין, מִיהָא אִיכָּא טוּבָא; וְהָנֵי אִצְטְרִיכָא לֵיהּ – מַהוּ דְּתֵימָא בְּדִינֵי שָׁמַיִם נָמֵי לָא לִיחַיַּיב, קָא מַשְׁמַע לַן.

הַפּוֹרֵץ גָּדֵר בִּפְנֵי בֶּהֱמַת חֲבֵירוֹ – מַהוּ דְּתֵימָא: כֵּיוָן דִּלְמִסְתְּרֵיהּ קָאֵי, מָה עָבֵיד? בְּדִינֵי שָׁמַיִם נָמֵי לָא לִיחַיַּיב; קָא מַשְׁמַע לַן.

הַכּוֹפֵף קָמָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ נָמֵי – מַהוּ דְּתֵימָא, לֵימָא: מִי הֲוָה יָדַעְנָא דְּאָתְיָא רוּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה? וּבְדִינֵי שָׁמַיִם נָמֵי לָא לִיחַיַּיב; קָא מַשְׁמַע לַן.

וּלְרַב אָשֵׁי – דְּאָמַר נָמֵי טָמוּן אִיתְּמַר, מַהוּ דְּתֵימָא: ״אֲנָא כַּסּוֹיֵי כַּסִּיתֵיהּ נִיהֲלָךְ״, וּבְדִינֵי שָׁמַיִם נָמֵי לָא לִיחַיַּיב; קָא מַשְׁמַע לַן.

וְהַשּׂוֹכֵר עֵדֵי שֶׁקֶר נָמֵי – מַהוּ דְּתֵימָא, לֵימָא: דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד, דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִין? וּבְדִינֵי שָׁמַיִם נָמֵי לָא לִיחַיַּיב; קָא מַשְׁמַע לַן.

וְהַיּוֹדֵעַ עֵדוּת לַחֲבֵירוֹ וְאֵינוֹ מֵעִיד לוֹ, נָמֵי – מַהוּ דְּתֵימָא: ״מִי יֵימַר דְּכִי הֲוָה אָתֵינָא מַסְהֵדְינָא לֵיהּ הֲוָה מוֹדֵה, דִּלְמָא הֲוָה מִשְׁתְּבַע לְשִׁקְרָא״, וּבְדִינֵי שָׁמַיִם נָמֵי לָא לִיחַיַּיב; קָא מַשְׁמַע לַן.

נִפְרְצָה בַּלַּיְלָה אוֹ שֶׁפְּרָצוּהָ לִסְטִים כּוּ׳. אָמַר רַבָּה: וְהוּא שֶׁחָתְרָה.

אֲבָל לֹא חָתְרָה מַאי, חַיָּיב?! הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא בְּכוֹתֶל בָּרִיא – כִּי לֹא חָתְרָה אַמַּאי חַיָּיב? מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֶעְבַּד? אֶלָּא בְּכוֹתֶל רָעוּעַ – כִּי חָתְרָה אַמַּאי פָּטוּר? תְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאוֹנֶס הוּא!

הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: תְּחִילָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאוֹנֶס פָּטוּר; אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: תְּחִילָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאוֹנֶס חַיָּיב – מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

אֶלָּא מַתְנִיתִין בְּכוֹתֶל בָּרִיא, וַאֲפִילּוּ לֹא חָתְרָה. וְכִי אִיתְּמַר דְּרַבָּה – אַסֵּיפָא אִיתְּמַר: הַנִּיחָה בַּחַמָּה, אוֹ שֶׁמְּסָרָהּ לְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, וְיָצְתָה וְהִזִּיקָה – חַיָּיב. אָמַר רַבָּה: וַאֲפִילּוּ חָתְרָה.

לָא מִבַּעְיָא הֵיכָא דְּלָא חָתְרָה – דְּכוּלַּהּ בִּפְשִׁיעָה הוּא, אֶלָּא אֲפִילּוּ חָתְרָה נָמֵי. מַהוּ דְּתֵימָא: הָוְיָא לַהּ תְּחִילָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאוֹנֶס; קָא מַשְׁמַע לַן דְּכוּלַּהּ פְּשִׁיעָה הִיא,

מַאי טַעְמָא? דַּאֲמַר לֵיהּ: מִידָּע יָדְעַתְּ דְּכֵיוָן דִּשְׁבַקְתַּהּ בְּחַמָּה – כֹּל טַצְדְּקָא דְּאִית לַהּ לְמִיעְבַּד עָבְדָא וְנָפְקָא.

הוֹצִיאוּהָ לִסְטִים – לִסְטִים חַיָּיבִין.

פְּשִׁיטָא! כֵּיוָן דְּאַפְּקוּהָ – קָיְימָא לַהּ בִּרְשׁוּתַיְיהוּ לְכֹל מִילֵּי!

לָא צְרִיכָא, דְּקָמוּ לַהּ בְּאַפַּהּ. כִּי הָא דְּאָמַר רַבָּה אָמַר רַב מַתְנָה אָמַר רַב: הַמַּעֲמִיד בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ עַל קָמַת חֲבֵירוֹ – חַיָּיב. מַעֲמִיד – פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּקָם לַהּ בְּאַפַּהּ.

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: הִכִּישָׁהּ אֲמַרְתְּ לַן, וְלִסְטִים נָמֵי דְּהִכִּישׁוּהָ.

מְסָרָהּ לְרוֹעֶה – נִכְנַס הָרוֹעֶה כּוּ׳. אָמְרִי: תַּחְתָּיו דְּמַאן? אִילֵימָא תַּחְתָּיו דְּבַעַל בְּהֵמָה – תְּנֵינָא חֲדָא זִמְנָא: מְסָרוֹ לְשׁוֹמֵר חִנָּם, וּלְשׁוֹאֵל, לְנוֹשֵׂא שָׂכָר, וּלְשׂוֹכֵר – כּוּלָּן נִכְנְסוּ תַּחַת הַבְּעָלִים! אֶלָּא תַּחְתָּיו דְּשׁוֹמֵר.

וְשׁוֹמֵר קַמָּא אִפְּטַר לֵיהּ לִגְמָרֵי? לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְרָבָא – דְּאָמַר רָבָא: שׁוֹמֵר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר – חַיָּיב?

אָמַר לָךְ רָבָא: מַאי ״מְסָרוֹ לְרוֹעֶה״ – לְבַרְזִילֵיהּ, דְּאוֹרְחֵיהּ דְּרוֹעֶה לְמִימְסַר לְבַרְזִילֵיהּ.

אִיכָּא דְּאָמְרִי: מִדְּקָתָנֵי ״מְסָרָהּ לְרוֹעֶה״ וְלָא קָתָנֵי ״מְסָרָהּ לְאַחֵר״, שְׁמַע מִינַּהּ מַאי ״מְסָרָהּ לְרוֹעֶה״ – מְסַר רוֹעֶה לְבַרְזִילֵיהּ, דְּאוֹרְחֵיהּ דְּרוֹעֶה לְמִימְסַר לְבַרְזִילֵיה; אֲבָל לְאַחֵר – לָא.

לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ לְרָבָא – דְּאָמַר רָבָא: שׁוֹמֵר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר חַיָּיב? אָמְרִי: לָא; דִּלְמָא אוֹרְחָא דְמִילְּתָא קָתָנֵי, וְהוּא הַדִּין לְאַחֵר.

אִיתְּמַר: שׁוֹמֵר אֲבֵידָה – רַבָּה אָמַר: כְּשׁוֹמֵר חִנָּם דָּמֵי, רַב יוֹסֵף אָמַר: כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר דָּמֵי.

רַבָּה אָמַר כְּשׁוֹמֵר חִנָּם דָּמֵי – מַאי הֲנָאָה קָא מָטֵי לֵיהּ? רַב יוֹסֵף אָמַר כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר דָּמֵי – בְּהַהִיא הֲנָאָה דְּלָא בָּעֲיָא לְמִיתַּבי לֵיהּ רִיפְתָּא לְעַנְיָא, הָוֵי כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר.

אִיכָּא דִּמְפָרְשִׁי הָכִי: רַב יוֹסֵף אָמַר כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר דָּמֵי – כֵּיוָן דְּרַחֲמָנָא שַׁעְבְּדֵיהּ בְּעַל כּוּרְחֵיהּ, הִלְכָּךְ כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר דָּמֵי.

(סִימָן: הֶחְזִירָהּ, לְעוֹלָם, הָשֵׁב, חִיָּיא, אָמַרְתָּ, נִשְׁבַּר, שָׂכָר.)

אֵיתִיבֵיהּ רַב יוֹסֵף לְרַבָּה:

הֶחְזִירָהּ לִמְקוֹם שֶׁיִּרְאֶנָּה – אֵינוֹ חַיָּיב לִטַּפֵּל בָּהּ. נִגְנְבָה אוֹ אָבְדָה – חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָהּ.

מַאי ״נִגְנְבָה אוֹ אָבְדָה״? לָאו נִגְנְבָה מִבֵּיתוֹ וְאָבְדָה מִבֵּיתוֹ?

לָא, מִמְּקוֹם שֶׁהֶחְזִירָהּ.

וְהָא קָתָנֵי: אֵינוֹ חַיָּיב לִיטַּפֵּל בָּהּ!

אֲמַר לֵיהּ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהֶחְזִירָהּ בַּצׇּהֳרַיִם.

וְתַרְתֵּי קָתָנֵי, וְהָכִי קָתָנֵי: הֶחְזִירָהּ שַׁחֲרִית לִמְקוֹם שֶׁיִּרְאֶנָּה, וּשְׁכִיחַ דְּעָיֵיל וְנָפֵיק וְחָזֵי לַהּ – אֵינוֹ חַיָּיב לִיטַּפֵּל בָּהּ. הֶחְזִירָהּ בַּצׇּהֳרַיִם לִמְקוֹם שֶׁיִּרְאֶנָּה, דְּלָא שְׁכִיחַ דְּעָיֵיל וְנָפֵיק, דְּלָא חָזֵי לַהּ; וְנִגְנְבָה אוֹ אָבְדָה – חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָהּ.

אֵיתִיבֵיהּ: לְעוֹלָם הוּא חַיָּיב, עַד שֶׁיַּחְזִירֶנָּה לִרְשׁוּתוֹ. מַאי ״לְעוֹלָם״? לָאו אֲפִילּוּ מִבֵּיתוֹ? שְׁמַע מִינַּהּ כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר דָּמֵי!

אֲמַר לֵיהּ: מוֹדֵינָא לָךְ בְּבַעֲלֵי חַיִּים, דְּכֵיוָן דְּנָקְטִי לְהוּ נִיגְרֵא בָּרָיָיתָא – בָּעֵי נְטִירוּתָא יַתִּירְתָּא.

אֵיתִיבֵיהּ רַבָּה לְרַב יוֹסֵף: ״הָשֵׁב״ – אֵין לִי אֶלָּא בְּבֵיתוֹ, לְגִינָּתוֹ וּלְחוּרְבָּתוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תְּשִׁיבֵם״ מִכׇּל מָקוֹם.

מַאי ״לְגִינָּתוֹ וּלְחוּרְבָּתוֹ״? אִילֵימָא לְגִינָּתוֹ הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת וּלְחוּרְבָּתוֹ הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת, הַיְינוּ בֵּיתוֹ! אֶלָּא פְּשִׁיטָא, לְגִינָּתוֹ שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּרֶת וּלְחוּרְבָּתוֹ שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּרֶת. שְׁמַע מִינַּהּ כְּשׁוֹמֵר חִנָּם דָּמֵי!

אֲמַר לֵיהּ: לְעוֹלָם לְגִינָּתוֹ הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת וּלְחוּרְבָּתוֹ הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת, וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ: הַיְינוּ בֵּיתוֹ, הָא קָא מַשְׁמַע לַן – דְּלָא בָּעֵינַן דַּעַת בְּעָלִים, כִּדְרַבִּי אֶלְעָזָר.

דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הַכֹּל צְרִיכִין דַּעַת בְּעָלִים, חוּץ מֵהֲשָׁבַת אֲבֵידָה – שֶׁהֲרֵי רִיבְּתָה בּוֹ תּוֹרָה הֲשָׁבוֹת הַרְבֵּה.

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: וְאַתְּ לָא תִּסְבְּרָא דְּשׁוֹמֵר אֲבֵידָה כְּשׁוֹמֵר חִנָּם דָּמֵי? וְהָא אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב בַּאֲבֵידָה – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ שׁוֹמֵר שָׂכָר הָוֵי, אַמַּאי מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל? קַרְנָא בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי!

אֲמַר לֵיהּ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁטּוֹעֵן טַעֲנַת לִסְטִים מְזוּיָּין.

אֲמַר לֵיהּ: לִיסְטִים מְזוּיָּין – גַּזְלָן הוּא!

אֲמַר לֵיהּ, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: לִסְטִים מְזוּיָּין, כֵּיוָן דְּמִיטַּמַּר מֵאִינָשֵׁי – גַּנָּב הוּא.

אֵיתִיבֵיהּ:

לֹא; אִם אָמַרְתָּ בְּשׁוֹמֵר חִנָּם – שֶׁכֵּן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, תֹּאמַר בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר – שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל?

וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לִסְטִים מְזוּיָּין גַּנָּב הוּא, נִמְצָא בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל – בְּטוֹעֵן טַעֲנַת לִסְטִים מְזוּיָּין!

אֲמַר לֵיהּ, הָכִי קָאָמַר: לֹא; אִם אָמַרְתָּ בְּשׁוֹמֵר חִנָּם – שֶׁכֵּן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל בְּכׇל טַעֲנוֹתָיו, תֹּאמַר בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר – שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל אֶלָּא בְּטוֹעֵן טַעֲנַת לִסְטִים מְזוּיָּין.

אֵיתִיבֵיהּ: ״וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת״ – אֵין לִי אֶלָּא שְׁבוּרָה וּמֵתָה, גְּנֵיבָה וַאֲבֵידָה מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחוֹמֶר – וּמָה שׁוֹמֵר שָׂכָר, שֶׁפָּטַר בּוֹ שְׁבוּרָה וּמֵתָה, חַיָּיב בִּגְנֵיבָה וַאֲבֵידָה; שׁוֹאֵל, שֶׁחַיָּיב בִּשְׁבוּרָה וּמֵתָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁחַיָּיב בִּגְנֵיבָה וַאֲבֵידָה? וְזֶהוּ קַל וְחוֹמֶר שֶׁאֵין עָלָיו תְּשׁוּבָה.

וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ לִסְטִים מְזוּיָּין גַּנָּב הוּא, אַמַּאי אֵין עָלָיו תְּשׁוּבָה? אִיכָּא לְמִפְרַךְ: מָה לְשׁוֹמֵר שָׂכָר – שֶׁכֵּן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל בְּטוֹעֵן טַעֲנַת לִסְטִים מְזוּיָּין!

אֲמַר לֵיהּ, קָסָבַר הַאי תַּנָּא: קַרְנָא בְּלֹא שְׁבוּעָה עֲדִיפָא מִכְּפֵילָא בִּשְׁבוּעָה.

לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: הַשּׂוֹכֵר פָּרָה מֵחֲבֵירוֹ, וְנִגְנְבָה, וְאָמַר הַלָּה: ״הֲרֵינִי מְשַׁלֵּם וְאֵינִי נִשְׁבָּע״, וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַגַּנָּב – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל לַשּׂוֹכֵר.

סַבְרוּהָ – כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: שׂוֹכֵר כְּנוֹשֵׂא שָׂכָר דָּמֵי; וּמִדְּקָתָנֵי: וְאָמַר ״הֲרֵינִי מְשַׁלֵּם וְאֵינִי נִשְׁבָּע״ – מִכְּלָל דְּאִי בָּעֵי, פָּטַר (לֵיהּ) נַפְשֵׁיהּ בִּשְׁבוּעָה.

הֵיכִי דָּמֵי – כְּגוֹן דְּקָא טָעֵין טַעֲנַת לִסְטִים מְזוּיָּין; וְקָתָנֵי: וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַגַּנָּב – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל לַשּׂוֹכֵר; שְׁמַע מִינַּהּ: לִסְטִים מְזוּיָּין גַּנָּב הוּא!

אָמְרִי, מִי סָבְרַתְּ כְּרַבִּי יְהוּדָה – דְּאָמַר: שׂוֹכֵר כְּנוֹשֵׂא שָׂכָר דָּמֵי? דִּלְמָא כְּרַבִּי מֵאִיר סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר: שׂוֹכֵר כְּשׁוֹמֵר חִנָּם דָּמֵי.

אִיבָּעֵית אֵימָא, כִּדְמַחְלֵיף רַבָּה בַּר אֲבוּהּ וְתָנֵי: שׂוֹכֵר כֵּיצַד מְשַׁלֵּם? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּשׁוֹמֵר חִנָּם.

רַבִּי זֵירָא אָמַר: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּטוֹעֵן טַעֲנַת לִסְטִים מְזוּיָּין, וְנִמְצָא לִסְטִים שֶׁאֵינוֹ מְזוּיָּין.

נָפְלָה לְגִינָּה וְנֶהֱנֵית – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית. אָמַר רַב: בְּנֶחְבְּטָה;

אֲבָל אָכְלָה – אֲפִילּוּ מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית אֵינָהּ מְשַׁלֶּמֶת. לֵימָא רַב לְטַעְמֵיהּ, דַּאֲמַר רַב: הָיָה לַהּ שֶׁלֹּא תֹּאכַל?

אָמְרִי: הָכִי הַשְׁתָּא?! אֵימוֹר דְּאָמַר רַב הָתָם ״הָיָה לַהּ שֶׁלֹּא תֹּאכַל״ – הֵיכָא דְּאִיתַּזְקָא הִיא, דְּמָצֵי אֲמַר לֵיהּ מָרֵיהּ דְּפֵירֵי: ״לָא מְשַׁלַּמְנָא, הָיָה לַהּ שֶׁלֹּא תֹּאכַל״; לְאַזּוֹקֵי הִיא אַחֲרִינֵי, דִּפְטִירָה לְשַׁלּוֹמֵי, מִי אָמַר?!

אֶלָּא

״לָא מִבַּעְיָא״ קָאָמַר: לָא מִבַּעְיָא אָכְלָה – דִּמְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית; אֲבָל נֶחְבְּטָה – אֵימָא מַבְרִיחַ אֲרִי מִנִּכְסֵי חֲבֵירוֹ הוּא, וּמַה שֶּׁנֶּהֱנֵית נָמֵי לָא מְשַׁלֵּם; קָא מַשְׁמַע לַן.

וְאֵימָא הָכִי נָמֵי!

מַבְרִיחַ אֲרִי מִנִּכְסֵי חֲבֵירוֹ – מִדַּעְתּוֹ הוּא, הַאי – לָאו מִדַּעְתּוֹ. אִי נָמֵי, מַבְרִיחַ אֲרִי מִנִּכְסֵי חֲבֵירוֹ – לֵית לֵיהּ פְּסֵידָא, הַאי – אִית לֵיהּ פְּסֵידָא.

הֵיכִי נָפַל? רַב כָּהֲנָא אָמַר: שֶׁהוּחְלְקָה בְּמֵימֵי רַגְלֶיהָ, רָבָא אָמַר: שֶׁדְּחָפַתָּה חֲבֶרְתָּהּ.

מַאן דְּאָמַר שֶׁדְּחָפַתָּה חֲבֶרְתָּהּ – כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁהוּחְלְקָה בְּמֵימֵי רַגְלֶיהָ. וּמַאן דְּאָמַר שֶׁהוּחְלְקָה בְּמֵימֵי רַגְלֶיהָ – אֲבָל דְּחָפַתָּה חֲבֶרְתָּהּ, פָּשְׁעָה, וּמְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה; דַּאֲמַר לֵיהּ: אִיבְּעִי לָךְ עַבּוֹרֵי חֲדָא חֲדָא.

אָמַר רַב כָּהֲנָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּאוֹתָהּ עֲרוּגָה, אֲבָל מֵעֲרוּגָה לַעֲרוּגָה – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ מֵעֲרוּגָה לַעֲרוּגָה, וַאֲפִילּוּ כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ – עַד שֶׁתֵּצֵא וְתַחֲזוֹר לְדַעַת.

אָמַר רַב פָּפָּא: לָא תֵּימָא עַד שֶׁתֵּצֵא לְדַעַת וְתַחֲזוֹר לְדַעַת, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁיָּצְתָה לְדַעַת – אַף עַל פִּי שֶׁחָזְרָה שֶׁלֹּא לְדַעַת. מַאי טַעְמָא? דַּאֲמַר לֵיהּ: כֵּיוָן דְּיָלְפָא, כֹּל אֵימַת דְּמִשְׁתַּמְטָא – לְהָתָם רָהֲטָא.

יָרְדָה כְּדַרְכָּהּ וְהִזִּיקָה – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: יָרְדָה כְּדַרְכָּהּ וְהִזִּיקָה בְּמֵי לֵידָה, מַהוּ?

אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר תְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאוֹנֶס חַיָּיב, לָא תִּיבְּעֵי לָךְ; כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ – אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר תְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאוֹנֶס פָּטוּר; מַאי?

מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דִּתְחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאוֹנֶס – פָּטוּר; אוֹ דִלְמָא, הָכָא כּוּלַּהּ בִּפְשִׁיעָה הוּא – דְּכֵיוָן דְּקָא חָזֵי דִּקְרִיבָה לַהּ לְמֵילַד, אִיבְּעִי לֵיהּ לְנָטוֹרַהּ

וּלְאִסְתַּמּוֹרֵי בְּגַוַּהּ? תֵּיקוּ.

כֵּיצַד מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה וְכוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי?

אָמַר רַב מַתְנָה, דְּאָמַר קְרָא: ״וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר״ – מְלַמֵּד שֶׁשָּׁמִין עַל גַּב שָׂדֶה אַחֵר.

הַאי ״וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר״ מִבְּעֵי לֵיהּ לְאַפּוֹקֵי רְשׁוּת הָרַבִּים!

אִם כֵּן, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״וּבִעֵר בִּשְׂדֵה חֲבֵירוֹ״, אִי נָמֵי ״שְׂדֵה אַחֵר״! מַאי ״בִּשְׂדֵה אַחֵר״? שֶׁשָּׁמִין עַל גַּב שָׂדֶה אַחֵר.

וְאֵימָא כּוּלֵּיהּ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא; לְאַפּוֹקֵי רְשׁוּת הָרַבִּים מְנָלַן?

אִם כֵּן, לִכְתְּבֵיהּ רַחֲמָנָא גַּבֵּי תַשְׁלוּמִין – ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם בִּשְׂדֵה אַחֵר״! לְמָה לִי דְּכַתְבֵיהּ רַחֲמָנָא גַּבֵּי ״וּבִעֵר״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי.

הֵיכִי שָׁיְימִינַן? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: סְאָה בְּשִׁשִּׁים סְאִין. רַבִּי יַנַּאי אָמַר: תַּרְקַב בְּשִׁשִּׁים תַּרְקַבִּים. חִזְקִיָּה אָמַר: קֶלַח בְּשִׁשִּׁים קְלָחִים.

מֵיתִיבִי: אָכְלָה קַב אוֹ קַבַּיִים – אֵין אוֹמְרִים תְּשַׁלֵּם דְּמֵיהֶן, אֶלָּא רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא עֲרוּגָה קְטַנָּה, וּמְשַׁעֲרִים אוֹתָהּ. מַאי, לָאו בִּפְנֵי עַצְמָהּ?

לָא, בְּשִׁשִּׁים.

תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין שָׁמִין קַב – מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁבִּיחוֹ, וְלֹא בֵּית כּוֹר – מִפְּנֵי שֶׁפּוֹגְמוֹ.

מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב פָּפָּא, הָכִי קָאָמַר: אֵין שָׁמִין קַב בְּשִׁשִּׁים קַבִּים – מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁבִּיחַ מַזִּיק, וְלֹא כּוֹר בְּשִׁשִּׁים כּוֹרִין – מִפְּנֵי שֶׁפּוֹגֵם מַזִּיק.

מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא בַּר מָנוֹחַ: הַאי ״וְלֹא בֵּית כּוֹר״?! ״וְלֹא כּוֹר״ מִבְּעֵי לֵיהּ!

אֶלָּא אָמַר רַב הוּנָא בַּר מָנוֹחַ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא, הָכִי קָתָנֵי: אֵין שָׁמִין קַב בִּפְנֵי עַצְמוֹ – מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁבִּיחַ נִיזָּק, וְלֹא קַב בְּבֵית כּוֹר – מִפְּנֵי שֶׁפּוֹגֵם נִיזָּק; אֶלָּא בְּשִׁשִּׁים.

הָהוּא גַּבְרָא דְּקַץ קַשְׁבָּא מֵחַבְרֵיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרֵישׁ גָּלוּתָא, אֲמַר לֵיהּ: לְדִידִי חֲזֵי לִי, וּתְלָתָא תָּאלָתָא בְּקִינָּא הֲווֹ קָיְימִי, וַהֲווֹ שָׁווּ מְאָה זוּזֵי. זִיל הַב לֵיהּ תְּלָתִין וּתְלָתָא וְתִילְתָּא. אָמַר: גַּבֵּי רֵישׁ גָּלוּתָא דְּדָאֵין דִּינָא דְּפָרְסָאָה, לְמָה לִי? אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲמַר לֵיהּ: בְּשִׁשִּׁים.

אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִם אָמְרוּ בְּנִזְקֵי מָמוֹנוֹ, יֹאמְרוּ בְּנִזְקֵי גוּפוֹ?!

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא: בְּנִזְקֵי גוּפוֹ מַאי דַּעְתָּיךְ – דְּתַנְיָא: הַמַּבְכִּיר כַּרְמוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ סְמָדַר – רוֹאִין אוֹתוֹ כַּמָּה הָיָה יָפֶה קוֹדֶם לָכֵן, וְכַמָּה הוּא יָפֶה לְאַחַר מִכָּאן; וְאִילּוּ בְּשִׁשִּׁים לָא קָתָנֵי?

אַטּוּ גַּבֵּי בְהֶמְתּוֹ נָמֵי מִי לָא תַּנְיָא כִּי הַאי גַוְונָא?! דְּתַנְיָא: קָטְמָה נְטִיעָה – רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, גּוֹזְרֵי גְזֵירוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם אוֹמְרִים: נְטִיעָה בַּת שְׁנָתָהּ – שְׁתֵּי כֶּסֶף, בַּת שְׁתֵּי שָׁנִים – אַרְבָּעָה כֶּסֶף. אָכְלָה חֲזִיז – רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: נִידּוֹן בַּמְשׁוּיָּיר שֶׁבּוֹ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: רוֹאִין אוֹתָהּ כַּמָּה הָיְתָה יָפָה, וְכַמָּה הִיא יָפָה.

אָכְלָה סְמָדַר – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: רוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ הֵן עֲנָבִים עוֹמְדוֹת לִיבָּצֵר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: רוֹאִין כַּמָּה הָיְתָה יָפָה וְכַמָּה הִיא יָפָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בִּזְמַן שֶׁאָכְלָה לוּלְבֵי גְפָנִים וְיִחוּרֵי תְאֵנִים, אֲבָל אָכְלָה פַּגִּים אוֹ בוֹסֶר – רוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ עֲנָבִים עוֹמְדוֹת לִיבָּצֵר.

קָתָנֵי מִיהַת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: רוֹאִין אוֹתָן כַּמָּה הָיְתָה יָפָה, וְכַמָּה הִיא יָפָה – וְלָא קָתָנֵי בְּשִׁשִּׁים!

אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר – בְּשִׁשִּׁים; הָכָא נָמֵי בְּשִׁשִּׁים.

אָמַר אַבָּיֵי: רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד.

רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי – הָא דַּאֲמַרַן.

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל – דְּתַנְיָא: ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם״ – מֵיטַב שָׂדֵהוּ שֶׁל נִיזָּק, וּמֵיטַב כַּרְמוֹ שֶׁל נִיזָּק; דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לִגְבּוֹת לַנִּיזָּקִין מִן הָעִידִּית, וְקַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ.

וְלָא תֵּימָא כְּרַב אִידִי בַּר אָבִין – דְּאָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין: כְּגוֹן שֶׁאָכְלָה עֲרוּגָה בֵּין הָעֲרוּגוֹת, וְלָא יָדְעִינַן אִי כְּחוּשָׁה הֲוַאי אִי שְׁמֵינָה הֲוַאי, דְּאָמַר: קוּם שַׁלֵּים שְׁמֵינָה בְּמֵיטַב דְּאִיכָּא הַשְׁתָּא; דְּהָכִי לָא אָמְרִינַן.

מַאי טַעְמָא? הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. אֶלָּא בְּמֵיטַב דִּלְקַמֵּיהּ, וּמַאי נִיהוּ – כִּי הַיְאךְ דְּסָלֵיק.

אָמַר מָר, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – שֶׁאָכְלָה לוּלְבֵי גְפָנִים וְיִחוּרֵי תְאֵנִים. הָא סְמָדַר – רוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ עֲנָבִים עוֹמְדוֹת לִיבָּצֵר. אֵימָא סֵיפָא: אָכְלָה פַּגִּים אוֹ בוֹסֶר הוּא דְּרוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ עֲנָבִים עוֹמְדוֹת לִיבָּצֵר, הָא סְמָדַר – רוֹאִין אוֹתָן כַּמָּה הִיא יָפָה וְכַמָּה הָיְתָה יָפָה!

אָמַר רָבִינָא, כְּרוֹךְ וּתְנִי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בִּזְמַן שֶׁאָכְלָה לוּלְבֵי גְפָנִים וְיִחוּרֵי תְאֵנִים, אֲבָל אָכְלָה סְמָדַר פַּגִּין אוֹ בוֹסֶר – רוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ עֲנָבִים עוֹמְדוֹת לִיבָּצֵר.

אִי הָכִי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה הַיְינוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ!

אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ כְּחַשׁ גּוּפְנָא; וְלָא מְסַיְּימִי.

אַבָּיֵי אָמַר: מְסַיְּימִי וּמְסַיְּימִי! מַאן תַּנָּא דְּחָיֵישׁ לִכְחַשׁ גּוּפְנָא – רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה הִיא, דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא: אוֹנֵס אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַצַּעַר, מִפְּנֵי שֶׁסּוֹפָהּ לְהִצְטַעֵר תַּחַת בַּעְלָהּ. אָמְרוּ לוֹ: אֵינוֹ דּוֹמֶה נִבְעֶלֶת בְּרָצוֹן לְנִבְעֶלֶת בְּאוֹנֶס.

אָמַר אַבָּיֵי: הָנֵי תַּנָּאֵי, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה, אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה – הָא דַּאֲמַרַן. הָנֵי תַּנָּאֵי מַאי הִיא –

דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נְכֵי חַיָּה. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: נְכֵי מְזוֹנוֹת.

מַאן דְּאָמַר נְכֵי חַיָּה, כׇּל שֶׁכֵּן נְכֵי מְזוֹנוֹת. וּמַאן דְּאָמַר נְכֵי מְזוֹנוֹת, אֲבָל נְכֵי חַיָּה – לָא, דְּאָמַר לֵיהּ: אִתְּתָא דִּידִי פְּקִיחָא הִיא, וְלָא מִבַּעְיָא חַיָּה.

רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ עֲבוּד עוֹבָדָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב נַחְמָן בְּשִׁשִּׁים.

לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ שָׁמוּ דִּקְלָא אַגַּב קַטִּינָא דְאַרְעָא.

וְהִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ בְּדִקְלָא (דַ)אֲרַמָּאָה, וְהִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרֵישׁ גָּלוּתָא בְּדִקְלָא פָרְסָאָה.

אֱלִיעֶזֶר זְעֵירָא

הֲוָה סָיֵים מְסָאנֵי אוּכָּמֵי, וְקָאֵי בְּשׁוּקָא דִנְהַרְדְּעָא. אַשְׁכְּחוּהּ דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא וַאֲמַרוּ לֵיהּ: מַאי שְׁנָא הָנֵי מְסָאנֵי? אֲמַר לְהוּ: דְּקָא מִאֲבִילְנָא אַיְּרוּשָׁלַיִם. אֲמַרוּ לֵיהּ: אַתְּ חֲשִׁיבַתְּ לְאִיתְאֲבוֹלֵי אַיְּרוּשָׁלַיִם? סְבוּר יוּהֲרָא הֲוָה, אַתְיוּהּ וְחַבְשׁוּהּ.

אֲמַר לְהוּ: גַּבְרָא רַבָּה אֲנָא. אֲמַרוּ לֵיהּ: מְנָא יָדְעִינַן? אֲמַר לְהוּ: אוֹ אַתּוּן בְּעוֹ מִינַּאי מִילְּתָא, אוֹ אֲנָא אִיבְעֵי מִינַּיְיכוּ מִילְּתָא. אֲמַרוּ לֵיהּ: בְּעִי אַתְּ.

אֲמַר לְהוּ: הַאי מַאן דְּקַץ כּוּפְרָא, מַאי מְשַׁלֵּם? אֲמַרוּ לֵיהּ: מְשַׁלֵּם דְּמֵי כוּפְרָא. וְהָא הֲווֹ תַּמְרֵי! אֲמַרוּ לֵיהּ: מְשַׁלֵּם דְּמֵי תַמְרֵי. אֲמַר לְהוּ: וְהָא לָאו תַּמְרֵי שְׁקַל מִינֵּיהּ!

אֲמַרוּ לֵיהּ: אֵימָא לַן אַתְּ. אֲמַר לְהוּ: בְּשִׁשִּׁים. אֲמַרוּ לֵיהּ: מַאן אָמַר כְּווֹתָיךְ? אֲמַר לְהוּ: הָא שְׁמוּאֵל חַי וּבֵית דִּינוֹ קַיָּים. שַׁדַּרוּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר לְהוּ: שַׁפִּיר קָאָמַר לְכוּ בְּשִׁשִּׁים, וְשַׁבְקוּהּו.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אָכְלָה פֵּירוֹת גְּמוּרִים כּוּ׳. מַאי טַעְמָא? הָא דְּאָמַר רַחֲמָנָא ״וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר״ – מְלַמֵּד שֶׁשָּׁמִין עַל גַּב הַשָּׂדֶה, הָנֵי מִילֵּי מִידֵּי דִּצְרִיךְ לְשָׂדֶה; הָנֵי, כֵּיוָן דְּלָא צְרִיכִי לְשָׂדֶה – בְּעֵינַיְיהוּ בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי.

אָמַר רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: דָּן רַב כְּרַבִּי מֵאִיר, וּפְסַק הִלְכְתָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.

דָּן רַב כְּרַבִּי מֵאִיר – דְּתַנְיָא: כָּתַב לָרִאשׁוֹן וְלֹא חָתְמָה לוֹ, לַשֵּׁנִי וְחָתְמָה לוֹ – אִבְּדָה כְּתוּבָּתָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יְכוֹלָה הִיא שֶׁתֹּאמַר: נַחַת רוּחַ עָשִׂיתִי לְבַעְלִי, אַתֶּם מָה לָכֶם עָלַי.

וּפְסַק הִלְכְתָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – כִּי הָא דִּתְנַן, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אָכְלָה פֵּירוֹת גְּמוּרִין – מְשַׁלֶּמֶת פֵּירוֹת גְּמוּרִין; אִם סְאָה – סְאָה, אִם סָאתַיִם – סָאתַיִם.

מַתְנִי׳ הַמַּגְדִּישׁ בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וַאֲכָלָתַן בְּהֶמְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה – פָּטוּר. וְאִם הוּזְּקָה בָּהֶן – בַּעַל הַגָּדִישׁ חַיָּיב. וְאִם הִגְדִּישׁ בִּרְשׁוּת – בַּעַל הַשָּׂדֶה חַיָּיב.

גְּמָ׳ לֵימָא תְּנַן דְּלָא כְּרַבִּי? דְּאִי כְּרַבִּי, הָאָמַר: עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו בַּעַל הַבַּיִת לִשְׁמוֹר! אָמַר רַב פָּפָּא: הָכָא – בְּנָטַר בֵּי דָרֵי עָסְקִינַן, דְּכֵיוָן דַּאֲמַר לֵיהּ: ״עַיֵּיל וּגְדוֹשׁ״ – ״עַיֵּיל וְאֶנְטַר לָךְ״ הוּא.

מַתְנִי׳ הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵרָה בְּיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן – פָּטוּר בְּדִינֵי אָדָם, וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. שִׁלַּח בְּיַד פִּקֵּחַ – הַפִּקֵּחַ חַיָּיב.

אֶחָד הֵבִיא אֶת הָאוּר וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים – הַמֵּבִיא אֶת הָעֵצִים חַיָּיב. אֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָאוּר – הַמֵּבִיא אֶת הָאוּר חַיָּיב.

בָּא אַחֵר וְלִיבָּה – הַמְלַבֶּה חַיָּיב. לִיבְּתָה הָרוּחַ – כּוּלָּן פְּטוּרִין.

גְּמָ׳ אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשְּׁמֵיהּ דְּחִזְקִיָּה: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁמָּסַר לוֹ גַּחֶלֶת וְלִיבָּהּ, אֲבָל מָסַר לוֹ שַׁלְהֶבֶת – חַיָּיב, מַאי טַעְמָא? מַעֲשָׂיו קָא גָרְמוּ לוֹ.

וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ מָסַר לוֹ שַׁלְהֶבֶת – פָּטוּר, מַאי טַעְמָא? צְבָתָא דְחֵרֵשׁ גָּרְמָה לוֹ. וְלָא מִחַיַּיב עַד שֶׁיִּמְסוֹר לוֹ גְּווֹזָא,

סִלְתָּא, שְׁרָגָא, דְּהָהוּא וַדַּאי מַעֲשֵׂה דִידֵיהּ גָּרְמוּ.

שִׁלַּח בְּיַד פִּקֵּחַ – הַפִּקֵּחַ חַיָּיב וְכוּ׳. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַאן דְּתָנֵי ״לִיבָּה״ לָא מִשְׁתַּבַּשׁ, וּמַאן דְּתָנֵי ״נִיבָּה״ לָא מִשְׁתַּבַּשׁ.

מַאן דְּתָנֵי ״לִיבָּה״ לָא מִשְׁתַּבַּשׁ – דִּכְתִיב: ״בְּלַבַּת אֵשׁ״. וּמַאן דְּתָנֵי ״נִיבָּה״ לָא מִשְׁתַּבַּשׁ – דִּכְתִיב: ״בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם״.

לִבְּתָה הָרוּחַ – כּוּלָּן פְּטוּרִין. תָּנוּ רַבָּנַן: לִיבָּה וְלִבְּתָה הָרוּחַ, אִם יֵשׁ בְּלִבּוּיוֹ כְּדֵי לְלַבּוֹתָהּ – חַיָּיב, וְאִם לָאו – פָּטוּר.

אַמַּאי? לֶיהֱוֵי כְּזוֹרֶה וְרוּחַ מְסַיַּיעְתּוֹ!

אָמַר אַבָּיֵי: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁלִּיבָּה מִצַּד אֶחָד, וְלִבַּתּוּ הָרוּחַ מִצַּד אַחֵר. רָבָא אָמַר: כְּגוֹן שֶׁלִּיבָּה בְּרוּחַ מְצוּיָה, וְלִבַּתּוּ הָרוּחַ בְּרוּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה. רַבִּי זֵירָא אָמַר: כְּגוֹן דְּצַמְּרַהּ צַמּוֹרֵי.

רַב אָשֵׁי אָמַר: כִּי אָמְרִינַן זוֹרֶה וְרוּחַ מְסַיַּיעְתּוֹ – הָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן שַׁבָּת, דִּמְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת אָסְרָה תּוֹרָה; אֲבָל הָכָא – גְּרָמָא בְּעָלְמָא הוּא, וּגְרָמָא בִּנְזָקִין פָּטוּר.

מַתְנִי׳ הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵרָה, וְאָכְלָה עֵצִים אוֹ אֲבָנִים אוֹ עָפָר – חַיָּיב; שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים, וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אוֹ הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה״.

גְּמָ׳ אָמַר רָבָא: לְמָה לִי דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״קוֹצִים״, ״גָּדִישׁ״, ״קָמָה״ וְ״שָׂדֶה״?

צְרִיכִי; דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״קוֹצִים״, הֲוָה אָמֵינָא: קוֹצִים הוּא דְּחַיַּיב רַחֲמָנָא – מִשּׁוּם דִּשְׁכִיחַ אֵשׁ גַּבַּיְיהוּ, וּשְׁכִיחַ דְּפָשַׁע; אֲבָל גָּדִישׁ – דְּלָא שְׁכִיחַ אֵשׁ גַּבַּיְיהוּ, וְלָא שְׁכִיחַ דְּפָשַׁע, אֵימָא לָא. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״גָּדִישׁ״, הֲוָה אָמֵינָא: גָּדִישׁ חַיַּיב רַחֲמָנָא – מִשּׁוּם דְּהֶפְסֵד מְרוּבֶּה הוּא; אֲבָל קוֹצִים – דְּהֶפְסֵד מוּעָט, אֵימָא לָא.

״קָמָה״ לְמָה לִי? מָה קָמָה בְּגָלוּי – אַף כֹּל בְּגָלוּי.

וּלְרַבִּי יְהוּדָה דִּמְחַיֵּיב אַנִּזְקֵי טָמוּן בָּאֵשׁ, ״קָמָה״ לְמָה לִי? לְרַבּוֹת כׇּל בַּעֲלֵי קוֹמָה. וְרַבָּנַן, לְרַבּוֹת כׇּל בַּעֲלֵי קוֹמָה מְנָא לְהוּ? נָפְקָא לְהוּ מֵ״אוֹ הַקָּמָה״.

וְרַבִּי יְהוּדָה – ״אוֹ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְחַלֵּק. וְרַבָּנַן לְחַלֵּק מְנָא לְהוּ? נָפְקָא לְהוּ מֵ״אוֹ הַשָּׂדֶה״.

וְרַבִּי יְהוּדָה – אַיְּידֵי דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״אוֹ הַקָּמָה״, כְּתַב ״אוֹ הַשָּׂדֶה״.

״שָׂדֶה״ לְמָה לִי? לְאֵתוֹיֵי לִחֲכָה נִירוֹ וְסִכְסְכָה אֲבָנָיו. וְלִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״שָׂדֶה״, וְלָא בָּעֵי הָנָךְ! צְרִיכָא; דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״שָׂדֶה״, הֲוָה אָמֵינָא: מַה שֶּׁבַּשָּׂדֶה – אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא – לָא; קָא מַשְׁמַע לַן.

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: אֵין פּוּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם, וְאֵינָהּ מַתְחֶלֶת אֶלָּא מִן הַצַּדִּיקִים תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים״ – אֵימָתַי אֵשׁ יוֹצְאָה? בִּזְמַן שֶׁקּוֹצִים מְצוּיִין לָהּ. וְאֵינָהּ מַתְחֶלֶת אֶלָּא מִן הַצַּדִּיקִים תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ״; ״וְאָכַל גָּדִישׁ״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ״ – שֶׁנֶּאֱכַל גָּדִישׁ כְּבָר.

תָּאנֵי רַב יוֹסֵף, מַאי דִּכְתִיב: ״וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר״? כֵּיוָן שֶׁנִּיתַּן רְשׁוּת לַמַּשְׁחִית, אֵינוֹ מַבְחִין בֵּין צַדִּיקִים לִרְשָׁעִים. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּתְחִיל מִן הַצַּדִּיקִים תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע״.

בָּכֵי רַב יוֹסֵף: כּוּלֵּי הַאי נָמֵי לְאַיִן דּוֹמִין. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: טֵיבוּתָא הוּא לְגַבַּיְיהוּ, דִּכְתִיב: ״כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק״.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב:

לְעוֹלָם יִכָּנֵס אָדָם בְּ״כִי טוֹב״ וְיֵצֵא בְּ״כִי טוֹב״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר״.

תָּנוּ רַבָּנַן: דֶּבֶר בָּעִיר – כַּנֵּס רַגְלֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר״. וְאוֹמֵר: ״לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ, וּסְגוֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ״. וְאוֹמֵר: ״מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב, וּמֵחֲדָרִים אֵימָה״.

מַאי ״וְאוֹמֵר״? וְכִי תֵּימָא: הָנֵי מִילֵּי בְּלֵילְיָא, אֲבָל בִּימָמָא לָא; תָּא שְׁמַע: ״לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ, וּסְגוֹר דְּלָתְךָ״.

וְכִי תֵּימָא: הָנֵי מִילֵּי [הֵיכָא] דְּלֵיכָּא אֵימָה מִגַּוַּאי, אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָּא אֵימָה מִגַּוַּאי – כִּי נָפֵיק יָתֵיב בֵּינֵי אִינָשֵׁי בְּצַוְותָּא בְּעָלְמָא, טְפֵי מְעַלֵּי; תָּא שְׁמַע: ״מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה״ – אַף עַל גַּב דְּמֵחֲדָרִים אֵימָה, מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב.

רָבָא, בְּעִידָּן רִתְחָא הֲוָה סָכַר כַּוֵּי, דִּכְתִיב: ״כִּי עָלָה מָוֶת בְּחַלּוֹנֵינוּ״.

תָּנוּ רַבָּנַן: רָעָב בָּעִיר – פַּזֵּר רַגְלֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה [לָגוּר] (וַיָּגׇר) שָׁם״. וְאוֹמֵר: ״אִם אָמַרְנוּ נָבוֹא הָעִיר וְהָרָעָב בָּעִיר, וָמַתְנוּ שָׁם״.

מַאי ״וְאוֹמֵר״? וְכִי תֵּימָא: הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלֵיכָּא סְפֵק נְפָשׁוֹת, אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָּא סְפֵק נְפָשׁוֹת – לָא; תָּא שְׁמַע: ״לְכוּ וְנִפְּלָה אֶל מַחֲנֵה אֲרָם, אִם יְחַיֻּנוּ נִחְיֶה״.

תָּנוּ רַבָּנַן: דֶּבֶר בָּעִיר – אַל יְהַלֵּךְ אָדָם בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, מִפְּנֵי שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת מְהַלֵּךְ בְּאֶמְצַע הַדְּרָכִים. דְּכֵיוָן דִּיהִיבָא לֵיהּ רְשׁוּתָא, מְסַגֵּי לְהֶדְיָא. שָׁלוֹם בָּעִיר – אַל יְהַלֵּךְ בְּצִדֵּי דְרָכִים. דְּכֵיוָן דְּלֵית לֵיהּ רְשׁוּתָא, מִחַבֵּי חַבּוֹיֵי וּמְסַגֵּי.

תָּנוּ רַבָּנַן: דֶּבֶר בָּעִיר – אַל יִכָּנֵס אָדָם יָחִיד לְבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת מַפְקִיד שָׁם כֵּלָיו. וְהָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא קָרוּ בֵּיהּ דַּרְדְּקֵי, וְלָא מְצַלּוּ בֵּיהּ עֲשָׂרָה.

תָּנוּ רַבָּנַן: כְּלָבִים בּוֹכִים – מַלְאַךְ הַמָּוֶת בָּא לָעִיר. כְּלָבִים מְשַׂחֲקִים – אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בָּא לָעִיר. וְהָנֵי מִילֵּי דְּלֵית בְּהוּ נְקֵבָה.

יָתֵיב רַב אַמֵּי וְרַב אַסִּי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא. מָר אֲמַר לֵיהּ: לֵימָא מָר שְׁמַעְתְּתָא, וּמָר אֲמַר לֵיהּ: לֵימָא מָר אַגָּדְתָּא. פָּתַח לְמֵימַר אַגָּדְתָּא – וְלָא שָׁבֵיק מָר, פָּתַח לְמֵימַר שְׁמַעְתָּתָא – וְלָא שָׁבֵיק מָר.

אָמַר לָהֶם: אֶמְשׁוֹל לָכֶם מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים, אַחַת יַלְדָּה וְאַחַת זְקֵינָה. יַלְדָּה מְלַקֶּטֶת לוֹ לְבָנוֹת, זְקֵינָה מְלַקֶּטֶת לוֹ שְׁחוֹרוֹת. נִמְצָא קֵרֵחַ מִכָּאן וּמִכָּאן.

אָמַר לָהֶן: אִי הָכִי, אֵימָא לְכוּ מִלְּתָא דְּשָׁוְיָא לְתַרְוַיְיכוּ: ״כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים״ – ״תֵּצֵא״ מֵעַצְמָהּ, ״שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה״. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עָלַי לְשַׁלֵּם אֶת הַבְּעֵרָה שֶׁהִבְעַרְתִּי –

אֲנִי הִצַּיתִּי אֵשׁ בְּצִיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן, וַתֹּאכַל יְסוֹדוֹתֶיהָ״; וַאֲנִי עָתִיד לִבְנוֹתָהּ בָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ״.

שְׁמַעְתְּתָא – פָּתַח הַכָּתוּב בְּנִזְקֵי מָמוֹנוֹ, וְסִיֵּים בְּנִזְקֵי גּוּפוֹ; לוֹמַר לָךְ: אִשּׁוֹ מִשּׁוּם חִצָּיו.

״וַיִּתְאַוֶּה דָוִד וַיֹּאמַר: מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר. וַיִּבְקְעוּ שְׁלֹשֶׁת הַגִּבּוֹרִים בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים, וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר [וְגוֹ׳]״.

מַאי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ? אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן: טָמוּן בָּאֵשׁ קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, אִי כְּרַבִּי יְהוּדָה אִי כְּרַבָּנַן, וּפְשַׁטוּ לֵיהּ מַאי דִּפְשַׁטוּ לֵיהּ.

רַב הוּנָא אָמַר: גְּדִישִׁים דִּשְׂעוֹרִים דְּיִשְׂרָאֵל הֲווֹ, דַּהֲווֹ מִטַּמְּרִי פְּלִשְׁתִּים בְּהוּ, וְקָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ: מַהוּ לְהַצִּיל עַצְמוֹ בְּמָמוֹן חֲבֵירוֹ?

שְׁלַחוּ לֵיהּ: אָסוּר לְהַצִּיל עַצְמוֹ בְּמָמוֹן חֲבֵירוֹ; אֲבָל אַתָּה מֶלֶךְ אַתָּה, [וּמֶלֶךְ] פּוֹרֵץ לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶּרֶךְ וְאֵין מוֹחִין בְּיָדוֹ.

וְרַבָּנַן וְאִיתֵּימָא רַבָּה בַּר מָרִי אָמְרוּ: גְּדִישִׁים דִּשְׂעוֹרִין דְּיִשְׂרָאֵל הֲווֹ, וּגְדִישִׁין דַּעֲדָשִׁים דִּפְלִשְׁתִּים; וְקָא מִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ לִיטּוֹל גְּדִישִׁין שֶׁל שְׂעוֹרִין דְּיִשְׂרָאֵל לִיתֵּן לִפְנֵי בְּהֶמְתּוֹ, עַל מְנָת לְשַׁלֵּם גְּדִישִׁין שֶׁל עֲדָשִׁים דִּפְלִשְׁתִּים?

שְׁלַחוּ לֵיהּ: ״חֲבֹל יָשִׁיב רָשָׁע, גְּזֵלָה יְשַׁלֵּם״ – אַף עַל פִּי שֶׁגְּזֵילָה מְשַׁלֵּם, רָשָׁע הוּא. אֲבָל אַתָּה מֶלֶךְ אַתָּה, וּמֶלֶךְ פּוֹרֵץ לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶּרֶךְ וְאֵין מוֹחִין בְּיָדוֹ.

בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְאַחְלוֹפֵי – הַיְינוּ דִּכְתִיב חַד קְרָא: ״וַתְּהִי שָׁם חֶלְקַת הַשָּׂדֶה מְלֵאָה עֲדָשִׁים״, וּכְתִיב חַד קְרָא: ״וַתְּהִי חֶלְקַת הַשָּׂדֶה מְלֵאָה שְׂעוֹרִים״;

אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְמִקְלֵי, מַאי אִיבַּעְיָא לְהוּ לְהָנֵי תְּרֵי קְרָאֵי? אָמַר לָךְ: דַּהֲווֹ נָמֵי גְּדִישִׁים דַּעֲדָשִׁים דְּיִשְׂרָאֵל, דַּהֲווֹ מִיטַּמְּרוּ בְּהוּ פְּלִשְׁתִּים.

בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְמִקְלֵי – הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וַיִּתְיַצֵּב בְּתוֹךְ הַחֶלְקָה וַיַּצִּילֶהָ״; אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְאַחְלוֹפֵי, מַאי ״וַיַּצִּילֶהָ״?

דְּלָא שְׁבַק לְהוּ לְאַחְלוֹפֵי.

בִּשְׁלָמָא הָנֵי תַּרְתֵּי, הַיְינוּ דִּכְתִיב תְּרֵי קְרָאֵי;

אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר טָמוּן בָּאֵשׁ קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, מַאי אִיבְּעִי לֵיהּ קְרָאֵי? אָמַר לָךְ: טָמוּן וַחֲדָא מֵהָנָךְ קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ.

בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר הָנֵי תַּרְתֵּי, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וְלֹא אָבָה (דָּוִד) לִשְׁתוֹתָם״ – אֲמַר: כֵּיוָן דְּאִיכָּא אִיסּוּרָא, לָא נִיחָא לִי. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר טָמוּן בָּאֵשׁ קָא מִבַּעְיָא לֵיהּ – מִכְּדִי גְּמָרָא הוּא דִּשְׁלַחוּ לֵיהּ, מַאי ״לֹא אָבָה (דָּוִד) לִשְׁתוֹתָם״?

דְּלָא אַמְרִינְהוּ מִשְּׁמַיְיהוּ. אָמַר, כָּךְ מְקוּבְּלַנִי מִבֵּית דִּינוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי: כׇּל הַמּוֹסֵר עַצְמוֹ לָמוּת עַל דִּבְרֵי תוֹרָה – אֵין אוֹמְרִים דְּבַר הֲלָכָה מִשְּׁמוֹ.

״וַיַּסֵּךְ אֹתָם לַה׳״ – בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר הָנֵי תַּרְתֵּי, מִשּׁוּם דַּעֲבַד לְשֵׁם שָׁמַיִם. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר טָמוּן בָּאֵשׁ, מַאי ״וַיַּסֵּךְ אֹתָם לַה׳״? דְּאַמְרִינְהוּ מִשְּׁמָא דִגְמָרָא.

מַתְנִי׳ עָבְרָה גָּדֵר שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ אַרְבַּע אַמּוֹת, אוֹ דֶרֶךְ הָרַבִּים, אוֹ נָהָר – פָּטוּר.

גְּמָ׳ וְהָתַנְיָא: עָבְרָה גָּדֵר שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ אַרְבַּע אַמּוֹת – חַיָּיב!

אָמַר רַב פָּפָּא: תַּנָּא דִּידַן קָא חָשֵׁיב מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה: שֵׁשׁ אַמּוֹת – פָּטוּר, חָמֵשׁ אַמּוֹת – פָּטוּר, עַד אַרְבַּע אַמּוֹת – פָּטוּר. תַּנָּא בָּרָא מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה קָא חָשֵׁיב: שְׁתֵּי אַמּוֹת – חַיָּיב, שָׁלֹשׁ אַמּוֹת – חַיָּיב, עַד אַרְבַּע אַמּוֹת – חַיָּיב.

אָמַר רָבָא: אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁאָמְרוּ דְּפָטוּר – אֲפִילּוּ בִּשְׂדֵה קוֹצִים. אָמַר רַב פָּפָּא: וּמִשְּׂפַת קוֹצִים וּלְמַעְלָה אַרְבַּע אַמּוֹת.

אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּקוֹלַחַת, אֲבָל בְּנִכְפֶּפֶת – אֲפִילּוּ עַד מֵאָה אַמָּה חַיָּיב. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מַתְנִיתִין בְּנִכְפֶּפֶת, אֲבָל בְּקוֹלַחַת – אֲפִילּוּ כׇּל שֶׁהוּא פָּטוּר.

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּקוֹלַחַת, אֲבָל בְּנִכְפֶּפֶת וְעֵצִים מְצוּיִין לָהּ – אֲפִילּוּ עַד מֵאָה מִיל חַיָּיב. עָבְרָה נָהָר אוֹ שְׁלוּלִית שֶׁהֵם רְחָבִים שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת – פָּטוּר.

דֶּרֶךְ הָרַבִּים. מַאן תַּנָּא? אָמַר רָבָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא – דִּתְנַן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת כְּדֶרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים (פָּטוּר).

אוֹ נָהָר. רַב אָמַר: נָהָר מַמָּשׁ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲרִיתָּא דְּדַלָּאֵי.

מַאן דְּאָמַר נְהַר מַמָּשׁ, אַף עַל גַּב דְּלֵיכָּא מַיָּא; וּמַאן דְּאָמַר אֲרִיתָּא דְּדַלָּאֵי, אִי אִית בֵּיהּ מַיָּא – אִין, אֲבָל לֵית בֵּיהּ מַיָּא – לָא.

תְּנַן הָתָם: וְאֵלּוּ מַפְסִיקִין לַפֵּאָה – הַנַּחַל, וְהַשְּׁלוּלִית, וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד, וְדֶרֶךְ הָרַבִּים.

מַאי שְׁלוּלִית? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מְקוֹם שֶׁמֵּי גְשָׁמִים שׁוֹלְלִין שָׁם. רַב בִּיבִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַמַּת הַמַּיִם שֶׁמְּחַלֶּקֶת שָׁלָל לַאֲגַפֶּיהָ.

מַאן דְּאָמַר מְקוֹם שֶׁמֵּי גְשָׁמִים שׁוֹלְלִין שָׁם – כׇּל שֶׁכֵּן אַמַּת הַמַּיִם; וּמַאן דְּאָמַר אַמַּת הַמַּיִם – אֲבָל מְקוֹם שֶׁמֵּי גְשָׁמִים שׁוֹלְלִין שָׁם לָא מַפְסְקִי, דְּהָנְהוּ

בָּאגָנֵי דְאַרְעָא מִקְּרוּ.

מַתְנִי׳ הַמַּדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, עַד כַּמָּה תַּעֲבוֹר הַדְּלֵיקָה? רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא בְּאֶמְצַע בֵּית כּוֹר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת, כְּדֶרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חֲמִשִּׁים אַמָּה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה״ – הַכֹּל לְפִי הַדְּלֵיקָה.

גְּמָ׳ וְלֵית לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן שִׁיעוּרָא בִּדְלֵיקָה?

וְהָתְנַן: לֹא יַעֲמִיד אָדָם תַּנּוּר בְּתוֹךְ הַבַּיִת, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עַל גַּבּוֹ גּוֹבַהּ דְּאַרְבַּע אַמּוֹת. הָיָה מַעֲמִידוֹ בַּעֲלִיָּיה – עַד שֶׁיְּהֵא תַּחְתָּיו מַעֲזִיבָה שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. וּבַכִּירָה – טֶפַח. וְאִם הִזִּיק – מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיק.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא נֶאֶמְרוּ שִׁיעוּרִין הַלָּלוּ, אֶלָּא שֶׁאִם הִזִּיק – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם!

אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: הַכֹּל לְפִי גּוֹבַהּ הַדְּלֵיקָה.

אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. וְכֵן אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.

מַתְנִי׳ הַמַּדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ, וְהָיוּ בּוֹ כֵּלִים וְדָלְקוּ, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא גָּדִישׁ שֶׁל חִטִּין אוֹ שֶׁל שְׂעוֹרִין.

הָיָה גְּדִי כָּפוּת לוֹ, וְעֶבֶד סָמוּךְ לוֹ וְנִשְׂרַף עִמּוֹ – חַיָּיב. עֶבֶד כָּפוּת לוֹ, וּגְדִי סָמוּךְ לוֹ וְנִשְׂרַף עִמּוֹ – פָּטוּר.

וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה בְּמַדְלִיק אֶת הַבִּירָה, שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם כׇּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ; שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַנִּיחַ בַּבָּתִּים.

גְּמָ׳ אָמַר רַב כָּהֲנָא: מַחֲלוֹקֶת בְּמַדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהָלְכָה וְאָכְלָה בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ – דְּרַבִּי יְהוּדָה מְחַיַּיב אַנִּזְקֵי טָמוּן בָּאֵשׁ, וְרַבָּנַן פָּטְרִי; אֲבָל בְּמַדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ – דִּבְרֵי הַכֹּל מְשַׁלֵּם כׇּל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ.

אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי הָכִי, אַדְּתָנֵי סֵיפָא: מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה בְּמַדְלִיק אֶת הַבִּירָה – שֶׁמְּשַׁלֵּם כׇּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַנִּיחַ בַּבָּתִּים; לִפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידַהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּמַדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וְהָלְכָה וְאָכְלָה בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ; אֲבָל מַדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ – דִּבְרֵי הַכֹּל מְשַׁלֵּם כׇּל מַה שֶּׁהָיָה בְּתוֹכוֹ!

אֶלָּא אָמַר רָבָא: בְּתַרְתֵּי פְּלִיגִי; פְּלִיגִי בְּמַדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהָלְכָה וְאָכְלָה בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ – דְּרַבִּי יְהוּדָה מְחַיַּיב אַטָּמוּן בָּאֵשׁ, וְרַבָּנַן סָבְרִי לָא מִחַיַּיב. וּפְלִיגִי נָמֵי בְּמַדְלִיק בְּשֶׁל חֲבֵירוֹ – דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: מְשַׁלֵּם כׇּל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, וַאֲפִילּוּ אַרְנְקִי, וְרַבָּנַן סָבְרִי: כֵּלִים שֶׁדַּרְכָּן לְהַטְמִין בְּגָדִישׁ, כְּגוֹן מוֹרִיגִּין וּכְלֵי בָּקָר – הוּא דִּמְשַׁלֵּם; כֵּלִים שֶׁאֵין דַּרְכָּן לְהַטְמִין בְּגָדִישׁ – לָא מְשַׁלֵּם.

תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ, וְהָיוּ בּוֹ כֵּלִים וְדָלְקוּ, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְשַׁלֵּם כׇּל מַה שֶּׁהָיָה בְּתוֹכוֹ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא גָּדִישׁ שֶׁל חִטִּין אוֹ גָדִישׁ שֶׁל שְׂעוֹרִין. וְרוֹאִין מְקוֹם כֵּלִים כְּאִילּוּ הוּא מָלֵא תְּבוּאָה.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּמַדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהָלְכָה וְדָלְקָה בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ, אֲבָל מַדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ – דִּבְרֵי הַכֹּל מְשַׁלֵּם כׇּל מַה שֶּׁהָיָה בְּתוֹכוֹ.

וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה לַחֲכָמִים בְּמַשְׁאִיל מָקוֹם לַחֲבֵירוֹ לְהַגְדִּישׁ גָּדִישׁ, וְהִגְדִּישׁ וְהִטְמִין, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דְּמֵי גָדִישׁ בִּלְבָד. לְהַגְדִּישׁ חִטִּין וְהִגְדִּישׁ שְׂעוֹרִין; שְׂעוֹרִין וְהִגְדִּישׁ חִטִּין; חִטִּין וְחִיפָּן בִּשְׂעוֹרִין; שְׂעוֹרִין וְחִיפָּן בְּחִטִּים – שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא דְּמֵי שְׂעוֹרִין בִּלְבָד.

אָמַר רָבָא: הַנּוֹתֵן דִּינַר זָהָב לְאִשָּׁה, וְאָמַר לָהּ: ״הִזָּהֲרִי בּוֹ, שֶׁל כֶּסֶף הוּא״; הִזִּיקַתּוּ – מְשַׁלֶּמֶת דִּינַר זָהָב, מִשּׁוּם דְּאָמַר לַהּ: מַאי הֲוָה לִיךְ גַּבֵּיהּ דְּאַזַּקְתֵּיהּ. פָּשְׁעָה בּוֹ – מְשַׁלֶּמֶת שֶׁל כֶּסֶף, דְּאָמְרָה לֵיהּ: נְטִירוּתָא דְכַסְפָּא קַבֵּילִי עֲלַי, נְטִירוּתָא דְּדַהֲבָא לָא קַבֵּילִי עֲלַי.

אֲמַר לֵיהּ רַב מָרְדֳּכַי לְרַב אָשֵׁי: אַתּוּן – בִּדְרָבָא מַתְנִיתוּ לַהּ; אֲנַן – מִמַּתְנִיתָא פְּשִׁיטָא לַן: חִטִּין וְחִיפָּן בִּשְׂעוֹרִין, שְׂעוֹרִין וְחִיפָּן בְּחִטִּין – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא דְּמֵי שְׂעוֹרִין בִּלְבָד. אַלְמָא אֲמַר לֵיהּ: ״נְטִירוּתָא דִשְׂעָרֵי קַבֵּילִי עֲלַי״, הָכָא נָמֵי אֲמַרָה לֵיהּ: ״נְטִירוּתָא דְּדַהֲבָא לָא קַבֵּילִי עֲלַי״.

אָמַר רַב: שְׁמַעִית מִילְּתָא לְרַבִּי יְהוּדָה, וְלָא יָדַעְנָא מַאי הִיא. אָמַר שְׁמוּאֵל: וְלָא יָדַע אַבָּא מַאי שְׁמִיעַ לֵיהּ? לְרַבִּי יְהוּדָה, דִּמְחַיֵּיב עַל נִזְקֵי טָמוּן בָּאֵשׁ – עָשׂוּ תַּקָּנַת נִגְזָל בְּאִשּׁוֹ.

בָּעֵי אַמֵּימָר: עָשׂוּ תַּקָּנַת נִגְזָל בְּמָסוֹר, אוֹ לָא? אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר לָא דָּיְינִינַן דִּינָא דִגְרָמֵי – לָא תִּבְּעֵי לָךְ, דְּמָסוֹרוֹת נָמֵי לָא דָּיְינִינַן;

אֶלָּא כִּי תִּבְּעֵי לָךְ, אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר דָּיְינִינַן דִּינָא דִגְרָמֵי – עָשׂוּ תַּקָּנַת נִגְזָל בְּמָסוֹר, דְּמִשְׁתְּבַע וְשָׁקֵיל, אוֹ לָא? תֵּיקוּ.

הָהוּא גַּבְרָא דִּבְטַשׁ בְּכַסְפְּתָא דְחַבְרֵיהּ, שַׁדְיַיהּ בְּנַהֲרָא. אֲתָא מָרֵיהּ וְאָמַר: הָכִי וְהָכִי הֲוָה לִי בְּגַוַּהּ. יָתֵיב רַב אָשֵׁי וְקָא מְעַיֵּין בֵּיהּ: כִּי הַאי גַוְונָא מַאי?

אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא, וְאָמְרִי לַהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: לָאו הַיְינוּ מַתְנִיתִין? דִּתְנַן: וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה בְּמַדְלִיק אֶת הַבִּירָה, שֶׁמְּשַׁלֵּם כׇּל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ; שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַנִּיחַ בַּבָּתִּים.

אֲמַר לֵיהּ: אִי דְּקָא טָעֵין זוּזֵי – הָכָא נָמֵי, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּקָא טָעֵין מַרְגָּנִיתָא. מַאי? מִי מַנְּחִי אִינָשֵׁי מַרְגָּנִיתָא בְּכַסְפְּתָא, אוֹ לָא? תֵּיקוּ.

אֲמַר לֵיהּ רַב יֵימַר לְרַב אָשֵׁי: טָעֵין כָּסָא דְכַסְפָּא בְּבִירָה, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: (חָזֵינָא) [חָזֵינַן], אִי אִינִישׁ אֲמִיד הוּא – דְּאִית לֵיהּ כָּסָא דְכַסְפָּא, אִי נָמֵי אִינִישׁ מְהֵימְנָא הוּא – דְּמַפְקְדִי אִינָשֵׁי גַּבֵּיהּ; מִשְׁתְּבַע וְשָׁקֵיל. וְאִי לָא, לָאו כֹּל כְּמִינֵּיהּ.

אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב אָשֵׁי: מָה בֵּין גַּזְלָן לְחַמְסָן? אֲמַר לֵיהּ: חַמְסָן – יָהֵיב דְּמֵי, גַּזְלָן – לָא יָהֵיב דְּמֵי.

אֲמַר לֵיהּ: אִי יָהֵיב דְּמֵי – חַמְסָן קָרֵית לֵיהּ?! וְהָאָמַר רַב הוּנָא: תְּלוּהּ וְזַבֵּין – זְבִינֵיהּ זְבִינֵי! לָא קַשְׁיָא, הָא דְּאָמַר ״רוֹצֶה אֲנִי״, הָא דְּלָא אָמַר ״רוֹצֶה אֲנִי״.

מַתְנִי׳ גֵּץ שֶׁיָּצָא מִתַּחַת הַפַּטִּישׁ וְהִזִּיק – חַיָּיב.

גָּמָל שֶׁהָיָה טָעוּן פִּשְׁתָּן, וְעָבַר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְנִכְנְסָה פִּשְׁתָּנוֹ לְתוֹךְ הַחֲנוּת וְדָלְקָה בְּנֵרוֹ שֶׁל חֶנְוָנִי, וְהִדְלִיק אֶת הַבִּירָה – בַּעַל גָּמָל חַיָּיב. הִנִּיחַ חֶנְוָנִי נֵרוֹ מִבַּחוּץ – הַחֶנְוָנִי חַיָּיב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּנֵר חֲנוּכָּה – פָּטוּר.

גְּמָ׳ אָמַר רָבִינָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: שְׁמַע מִינַּהּ מִדְּרַבִּי יְהוּדָה, נֵר חֲנוּכָּה – מִצְוָה לְהַנִּיחָהּ בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה. דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, אַמַּאי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: נֵר חֲנוּכָּה פָּטוּר? לֵימָא לֵיהּ: הֲוָה לֵיהּ לְאַנּוֹחַהּ לְמַעְלָה מִגָּמָל וְרוֹכְבוֹ! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: מִצְוָה לְהַנִּיחָהּ בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה?

אָמְרִי: לָא; לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ אֲפִילּוּ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, מַאי אָמְרַתְּ – אִבְּעִי לָךְ לְאַנּוֹחַהּ לְמַעְלָה מִגָּמָל וְרוֹכְבוֹ? כֵּיוָן דִּבְמִצְוָה קָא עָסֵיק, כּוּלֵּי הַאי לָא אַטְרְחוּהּ רַבָּנַן.

אָמַר רַב כָּהֲנָא, דָּרֵשׁ רַב נָתָן בַּר מִנְיוֹמֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי תַּנְחוּם: נֵר חֲנוּכָּה שֶׁהִנִּיחָהּ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה – פְּסוּלָה, כְּסוּכָּה וּכְמָבוֹי.

הֲדַרַן עֲלָךְ הַכּוֹנֵס.

מַתְנִי׳ מְרוּבָּה מִדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל מִמִּדַּת תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. שֶׁמִּדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל נוֹהֶגֶת בֵּין בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים וּבֵין בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים, וּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בְּשׁוֹר וָשֶׂה בִּלְבַד – שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ וְגוֹ׳״.

אֵין הַגּוֹנֵב אַחַר הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְלֹא הַטּוֹבֵחַ וְלֹא הַמּוֹכֵר אַחַר הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.

גְּמָ׳ וְאִילּוּ ״מִדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל נוֹהֶגֶת בֵּין בְּגַנָּב בֵּין בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, וּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בְּגַנָּב בִּלְבַד״ – לָא קָתָנֵי.

מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב בְּפִקָּדוֹן – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. טָבַח וּמָכַר – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.

אִיכָּא דְאָמְרִי: לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא – דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב בְּפִקָּדוֹן – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. טָבַח וּמָכַר – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה?

מִי קָתָנֵי: ״אֵין בֵּין״?! ״מְרוּבָּה״ קָתָנֵי – תְּנָא וְשַׁיַּיר.

שֶׁמִּדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל נוֹהֶגֶת כּוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״עַל כׇּל דְּבַר פֶּשַׁע״ – כָּלַל, ״עַל שׁוֹר, עַל חֲמוֹר, עַל שֶׂה וְעַל שַׂלְמָה״ – פָּרַט, ״עַל כׇּל אֲבֵדָה״ – חָזַר וְכָלַל;

כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט; מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן, אַף כֹּל דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן.

יָצְאוּ קַרְקָעוֹת – שֶׁאֵינָן מִטַּלְטְלִין; יָצְאוּ עֲבָדִים – שֶׁהוּקְּשׁוּ לְקַרְקָעוֹת; יָצְאוּ שְׁטָרוֹת – שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמִּטַּלְטְלִין, אֵין גּוּפָן מָמוֹן; יָצָא הֶקְדֵּשׁ – ״רֵעֵהוּ״ כְּתִיב.

אִי, מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר שֶׁנִּבְלָתוֹ מְטַמְּאָ[ה] בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, אַף כֹּל דָּבָר שֶׁנִּבְלָתוֹ מְטַמְּאָ[ה] בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, אֲבָל עוֹפוֹת לָא!

וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָכִי? וְהָא ״שַׂלְמָה״ כְּתִיב! אָמְרִי: אֲנַן בְּבַעֲלֵי חַיִּים קָאָמְרִינַן; אֵימָא בְּבַעֲלֵי חַיִּים, דָּבָר שֶׁנִּבְלָתוֹ מְטַמְּאָ[ה] בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא – אִין, דָּבָר שֶׁאֵין נִבְלָתוֹ מְטַמְּאָ[ה] בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא – לָא,

דְּהָא כֹּל חַד וְחַד כְּלָל וּפְרָט בְּאַפֵּי נַפְשֵׁיהּ דָּרְשִׁינַן לֵיהּ; אֲבָל עוֹפוֹת – לָא!

אִם כֵּן, נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא חַד פְּרָטָא!

הֵי נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא? אִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״שׁוֹר״, הֲוָה אָמֵינָא: קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ – אִין, שֶׁאֵין קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ – לָא. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״חֲמוֹר״, הֲוָה אָמֵינָא קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה – אִין, שֶׁאֵין קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה – לָא!

אָמְרִי: אִם כֵּן, נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״שׁוֹר וַחֲמוֹר״, ״שֶׂה״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ לְאֵתוֹיֵי עוֹפוֹת.

וְאֵימָא לְאֵתוֹיֵי עוֹפוֹת טְהוֹרִים – דּוּמְיָא דְשֶׂה, דִּמְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה; אֲבָל עוֹפוֹת טְמֵאִים – דְּלֵית בְּהוּ טוּמְאָה, דְּלָא מְטַמְּאִי בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה, לָא! ״כֹּל״ – רִיבּוּיָא הוּא.

וְכֹל הֵיכָא דִּכְתַב ״כֹּל״ – רִיבּוּיָא הוּא? וְהָא גַּבֵּי מַעֲשֵׂר, דִּכְתִיב ״כֹּל״, וְקָא דָרְשִׁינַן לֵיהּ בִּכְלָל וּפְרָט!

דְּתַנְיָא: ״וְנָתַתָּ הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ״ – כָּלַל, ״בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר״ – פָּרַט, ״וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאׇלְךָ נַפְשֶׁךָ״ – חָזַר וְכָלַל; כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט, מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – פְּרִי מִפְּרִי וְגִידּוּלֵי קַרְקַע, אַף כֹּל פְּרִי מִפְּרִי וְגִידּוּלֵי קַרְקַע.

אָמְרִי: ״בַּכֹּל״ – כְּלָלָא, ״כֹּל״ – רִיבּוּיָא הוּא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: ״כֹּל״ – כְּלָלָא הוּא, מִיהוּ ״כֹּל״ דְּהָכָא – רִיבּוּיָא הוּא.

מִכְּדֵי כְּתִיב מֵעִיקָּרָא כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – דִּכְתִיב: ״כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ״ – כָּלַל, ״כֶּסֶף אוֹ כֵלִים״ – פָּרַט, ״לִשְׁמוֹר״ – (הֲדַר) [חָזַר] וְכָלַל;

וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ הַאי ״עַל כׇּל דְּבַר פֶּשַׁע״ נָמֵי לִכְלָל וּפְרָט הוּא דַּאֲתָא, נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא לְהָנֵי פְּרָטֵי גַּבֵּי הַאיְךְ כְּלָל וּפְרָט; ״עַל כׇּל דְּבַר פֶּשַׁע״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ: רִיבּוּיָא הוּא.

הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ ״כֹּל״ – רִיבּוּיָא, כֹּל הָנֵי פְּרָטֵי לְמָה לִי? חַד לְמַעוֹטֵי קַרְקַע, וְחַד לְמַעוֹטֵי עֲבָדִים, וְחַד לְמַעוֹטֵי שְׁטָרוֹת. ״שַׂלְמָה״ – לְמַעוֹטֵי דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְסוּיָּים, ״עַל כׇּל אֲבֵדָה״ – לְכִדְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב

בַּאֲבֵידָה, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל; שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל כׇּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר״.

תְּנַן הָתָם: ״הֵיכָן פִּקְדוֹנִי?״ אֲמַר לֵיהּ: ״אָבַד״, ״מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי״, וְאָמַר: ״אָמֵן״; וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלוֹ – מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן. הוֹדָה עַל פִּי עַצְמוֹ – מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם.

״הֵיכָן פִּקְדוֹנִי?״ אָמַר לוֹ: ״נִגְנַב״, ״מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי״, וְאָמַר: ״אָמֵן״; וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. הוֹדָה מֵעַצְמוֹ – מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם.

קָתָנֵי מִיהָא בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב דִּמְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל – אֲבָל בְּטוֹעֵן טַעֲנַת אָבַד לָא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. וַאֲפִילּוּ טוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב – בִּשְׁבוּעָה הוּא דִּמְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, אֲבָל שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל.

מְנָהָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב״ – בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

אַתָּה אוֹמֵר בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב – אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּגַנָּב עַצְמוֹ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב״ – בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

תַּנְיָא אִידַּךְ: ״אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב״ – בְּגַנָּב עַצְמוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּגַנָּב עַצְמוֹ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב״ – הֲרֵי טוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים: ״אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב״? בְּגַנָּב עַצְמוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהַת, ״אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב״ – בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב כְּתִיב. מַאי מַשְׁמַע? אָמַר רָבָא: ״אִם לֹא יִמָּצֵא״ כְּמָה שֶׁאָמַר, אֶלָּא שֶׁהוּא עַצְמוֹ גְּנָבוֹ – יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם.

וּמְנָלַן דְּבִשְׁבוּעָה?

דְּתַנְיָא: ״וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים״ – לִשְׁבוּעָה. אַתָּה אוֹמֵר לִשְׁבוּעָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְדִין? נֶאֱמַר שְׁלִיחוּת יָד לְמַטָּה, וְנֶאֱמַר שְׁלִיחוּת יָד לְמַעְלָה; מָה לְהַלָּן לִשְׁבוּעָה, אַף כָּאן לִשְׁבוּעָה.

בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר חַד בְּגַנָּב וְחַד בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב – הַיְינוּ דִּכְתִיבִי תְּרֵי קְרָאֵי; אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר תַּרְוַיְיהוּ בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, תְּרֵי קְרָאֵי לְמָה לִי?

אָמְרִי: חַד לְמַעוֹטֵי טַעֲנַת אָבַד.

וּלְמַאן דְּאָמַר חַד בְּגַנָּב וְחַד בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, דְּלָא מְיַיתַּר, לְמַעוֹטֵי טַעֲנַת אָבַד מְנָא לֵיהּ? מִ״גַּנָּב–הַגַּנָּב״.

וּלְמַאן דְּאָמַר תַּרְוַיְיהוּ בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, דְּמַיעֵט לֵיהּ טוֹעֵן טַעֲנַת אָבַד, ״גַּנָּב–הַגַּנָּב״ מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ?

אָמַר לָךְ: מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן – דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב בְּפִקָּדוֹן – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. טָבַח וּמָכַר – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.

לְמַאן דְּאָמַר חַד בְּגַנָּב וְחַד בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, דְּהַאי ״גַּנָּב–הַגַּנָּב״ אַפְּקֵיהּ לְמַעוֹטֵי טַעֲנַת אָבַד, דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא מְנָא לֵיהּ?

אָמַר לָךְ: הֶקֵּישָׁא הוּא, וְאֵין מְשִׁיבִין עַל הֶקֵּישָׁא.

בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר חַד בְּגַנָּב וְחַד בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב – שַׁפִּיר, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר תַּרְוַיְיהוּ בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב – גַּנָּב עַצְמוֹ מְנָא לֵיהּ?

וְכִי תֵּימָא: לֵיתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר מִטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב; דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן, מָה לְהַלָּן בִּשְׁבוּעָה – אַף כָּאן בִּשְׁבוּעָה!

נָפְקָא לֵיהּ מִדְּתָנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה, דְּתָנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה: יֵאָמֵר ״שׁוֹר״ וּ״גְנֵיבָה״ – וְהַכֹּל בַּכְּלָל!

אִילּוּ כָּךְ, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, אַף כֹּל קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. מָה יֵשׁ לְךָ לְהָבִיא – שֶׂה,

כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״שֶׂה״ – הֲרֵי שֶׂה אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״גְּנֵיבָה״? לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר.

יֵאָמֵר ״שׁוֹר״, ״שֶׂה״ וּ״גְנֵיבָה״, וְהַכֹּל בַּכְּלָל! אִילּוּ כָּךְ, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר הַקָּדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה, אַף כֹּל דָּבָר הַקָּדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה.

מָה יֵשׁ לְךָ לְהָבִיא – חֲמוֹר, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״חֲמוֹר״ – הֲרֵי חֲמוֹר אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״גְּנֵיבָה״? לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר.

יֵאָמֵר ״שׁוֹר״ וַ״חֲמוֹר״ ״שֶׂה״ וּ״גְנֵיבָה״ – וְהַכֹּל בַּכְּלָל! אִילּוּ כָּךְ, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – בַּעֲלֵי חַיִּים, אַף כֹּל בַּעֲלֵי חַיִּים.

מָה יֵשׁ לְךָ לְהָבִיא – שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״חַיִּים״ – הֲרֵי חַיִּים אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״גְּנֵיבָה״? לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר.

אָמַר מָר: יֵאָמֵר ״שׁוֹר״ וּ״גְנֵיבָה״. מִי כְּתִיב ״שׁוֹר״ וּ״גְנֵיבָה״? ״גְּנֵיבָה״ וָ״שׁוֹר״ הוּא דִּכְתִיב!

וְכִי תֵּימָא ״אִילּוּ נֶאֱמַר״ קָאָמַר – אִילּוּ נֶאֱמַר ״שׁוֹר״ וּ״גְנֵיבָה״; וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ ״מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ״?! הָוֵה ״שׁוֹר״ פְּרָט וּ״גְנֵיבָה״ כְּלָל; פְּרָט וּכְלָל – נַעֲשָׂה כְּלָל מוֹסִיף עַל הַפְּרָט, וְאִיתְרַבּוּ לְהוּ כֹּל מִילֵּי!

אֶלָּא כְּדִכְתִיב קָאָמְרִי – ״גְּנֵיבָה״ וְ״שׁוֹר״. מִי מָצֵית אָמְרַתְּ ״הַכֹּל בַּכְּלָל״, אוֹ ״מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ״? הָוֵה לֵיהּ ״גְּנֵיבָה״ כְּלָל וְ״שׁוֹר״ פְּרָט; כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט; שׁוֹר אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא!

אָמַר רָבָא: תַּנָּא אַ״חַיִּים״ קָא סָמֵיךְ לֵיהּ, וּכְלָל וּפְרָט וּכְלָל קָאָמַר לֵיהּ.

וְהָא לָא דָּמֵי כְּלָלָא בָּתְרָא לִכְלָלָא קַמָּא! הָא תַּנָּא – דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הוּא, דִּכְהַאי גַּוְונָא דָּרֵישׁ כְּלָלֵי וּפְרָטֵי.

וְהָכִי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ: ״אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא״ לְמָה לִי? יֵאָמֵר ״שׁוֹר״ וּ״גְנֵיבָה״ וְ״חַיִּים״ – וְהַכֹּל בַּכְּלָל!

אִילּוּ כֵּן, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר הַקָּרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, אַף כֹּל הַקָּרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. מָה יֵשׁ לְהָבִיא – ״שֶׂה״, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״שֶׂה״ – הֲרֵי שֶׂה אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״גְּנֵיבָה״? לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר.

יֵאָמֵר ״גְּנֵיבָה״ וְ״שׁוֹר״ וָ״שֶׂה״ וְחַיִּים״ – וְהַכֹּל בַּכְּלָל! אִילּוּ כֵּן, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר הַקָּדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה, אַף כֹּל דָּבָר הַקָּדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה.

מָה יֵשׁ לְךָ לְהָבִיא – חֲמוֹר, [כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״חֲמוֹר״] הֲרֵי חֲמוֹר אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״גְּנֵיבָה״? לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר.

יֵאָמֵר ״גְּנֵיבָה״, וְ״שׁוֹר״, וָ״שֶׂה״, וַ״חֲמוֹר״, וְ״חַיִּים״ – וְהַכֹּל בַּכְּלָל! אִילּוּ כֵּן, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – בַּעֲלֵי חַיִּים, אַף כֹּל בַּעֲלֵי חַיִּים.

מָה יֵשׁ לְךָ לְהָבִיא – שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים; כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״חַיִּים״ – הֲרֵי חַיִּים אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״גְּנֵיבָה״? לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר; ״אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא״ לְמָה לִי?

אִי הָכִי, שַׁפִּיר קַשְׁיָא לֵיהּ!

מִשּׁוּם דְּאִית לֵיהּ פִּירְכָא: לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר מֵהֵיכָא קָמַיְיתֵי לֵיהּ – מִכְּלָל בָּתְרָא; כְּלָלָא גּוּפֵיהּ ״חַיִּים״ כְּתִיב בֵּיהּ!

כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל מַאי קָא מַהֲנֵי לֵיהּ? אִי לְאֵתוֹיֵי כׇּל דָּבָר, הָא ״חַיִּים״ כְּתִיב – בַּעֲלֵי חַיִּים אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא! מִשּׁוּם הָכָא אִיצְטְרִיךְ ״אִם הִמָּצֵא״.

אָמְרִי: וְהָא שְׁנֵי כְלָלוֹת דִּסְמִיכִי אַהֲדָדֵי נִינְהוּ! אָמַר רָבִינָא, כִּדְאָמְרִי בְּמַעְרְבָא: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שְׁנֵי כְלָלוֹת הַסְּמוּכִים זֶה לָזֶה – הַטֵּל פְּרָט בֵּינֵיהֶם, וְדוּנֵם בִּכְלָל וּפְרָט.

שְׁדִי ״שׁוֹר״ בֵּין ״הִמָּצֵא״ לְ״תִמָּצֵא״ – לְאֵתוֹיֵי מַאי? אִי לְאֵתוֹיֵי בַּעֲלֵי חַיִּים, מֵ״חַיִּים״ נָפְקָא! אֶלָּא לְאֵתוֹיֵי דָּבָר שֶׁאֵין בַּעֲלֵי חַיִּים, וּדְרוֹשׁ הָכִי: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן, אַף כֹּל דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן.

וְתוּ שְׁדִי ״חֲמוֹר״ בֵּין ״הִמָּצֵא״ לְ״תִמָּצֵא״ – לְאֵתוֹיֵי מַאי? אִי לְאֵתוֹיֵי דָּבָר שֶׁאֵין בַּעֲלֵי חַיִּים, מִשּׁוֹר נָפְקָא! אֶלָּא לְאֵתוֹיֵי דָּבָר מְסוּיָּים.

אִי הָכִי, ״שֶׂה״ לְמָה לִי? אֶלָּא רִיבָּה וּמִיעֵט וְרִיבָּה הוּא, כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.

דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״בַּמַּיִם״ ״בַּמַּיִם״ שְׁתֵּי פְּעָמִים – אֵין זֶה כְּלָל וּפְרָט, אֶלָּא רִיבָּה וּמִיעֵט וְרִיבָּה; רִיבָּה הַכֹּל.

מַאי רַבִּי – רַבִּי כֹּל מִילֵּי? אִי הָכִי, כֹּל הָנֵי פְּרָטֵי לְמָה לִי? חַד לְמַעוֹטֵי קַרְקַע, וְחַד לְמַעוֹטֵי עֲבָדִים, וְחַד לְמַעוֹטֵי שְׁטָרוֹת. ״גְּנֵיבָה״ וְ״חַיִּים״ – לְכִדְרַב, דְּאָמַר: אַחֲיַיהּ לְקֶרֶן כְּעֵין שֶׁגָּנַב.

וּלְמַאן דְּאָמַר חַד בְּגַנָּב וְחַד בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, וְגַנָּב עַצְמוֹ נָפְקָא לֵיהּ מֵ״אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב״, הַאי ״אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא״ מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ?

מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרָבָא בַּר אֲהִילַאי, דְּאָמַר רָבָא בַּר אֲהִילַאי: מַאי טַעְמָא דְּרַב, דְּאָמַר: מוֹדֶה בִּקְנָס וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים – פָּטוּר? דִּכְתִיב: ״אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא״ – אִם הִמָּצֵא בְּעֵדִים, תִּמָּצֵא בְּדַיָּינִים; פְּרָט לְמַרְשִׁיעַ אֶת עַצְמוֹ.

וּלְמַאן דְּאָמַר תַּרְוַיְיהוּ בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, דְּהַאי ״אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא״ מַפֵּיק לֵיהּ לְגַנָּב עַצְמוֹ, מַרְשִׁיעַ עַצְמוֹ מְנָלַן? מֵ״אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים״ – וְלֹא הַמַּרְשִׁיעַ אֶת עַצְמוֹ.

וּלְמַאן דְּאָמַר חַד בְּגַנָּב וְחַד בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, דְּאַיְיתִי לֵיהּ מֵ״הִמָּצֵא תִמָּצֵא״ לְמַרְשִׁיעַ אֶת עַצְמוֹ, הַאי ״אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן״ מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ? אָמַר לָךְ: הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמוֹדֶה בִּקְנָס – דְּפָטוּר.

וּמַאן דְּאָמַר תַּרְוַיְיהוּ בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, קָסָבַר: מוֹדֶה בִּקְנָס וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים – חַיָּיב.

וּלְמַאן דְּאָמַר חַד בְּגַנָּב וְחַד בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, דְּנָפְקָא לֵיהּ גַּנָּב מֵהָתָם; בִּשְׁלָמָא ״אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא״ – לְכִדְרָבָא בַּר אֲהִילַאי. אֲבָל כֹּל הָנֵי פְּרָטֵי, לְמָה לִי?

כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל – דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כׇּל פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה וְנִשְׁנֵית, לֹא נִשְׁנֵית אֶלָּא לְדָבָר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ בָּהּ.

וְאֵימָא גַּנָּב עַצְמוֹ בִּשְׁבוּעָה!

לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ; דְּתַנְיָא, רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: ״שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם״ – שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה. אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה? אָמַרְתָּ לֹא כָּךְ הָיָה.

מַאי ״לֹא כָּךְ הָיָה״? אָמַר אַבָּיֵי: לָא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם״ בְּגַנָּב, וְלֵיתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר מִטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב – וּמָה טוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, דִּבְהֶיתֵּירָא אֲתָא לִידֵיהּ, אָמַר קְרָא לִישַׁלֵּם תְּרֵי; גַּנָּב עַצְמוֹ, דִּבְאִיסּוּרָא אֲתָא לִידֵיהּ, לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?!

אֶלָּא ״שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא בְּגַנָּב עַצְמוֹ, לְמָה לִי? דַּאֲפִילּוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה.

וְהַאי ״אִם הִמָּצֵא״ – לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא? הָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״יָדוֹ״ –

אֵין לִי אֶלָּא יָדוֹ, גַּגּוֹ חֲצֵירוֹ וְקַרְפֵּיפוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא״ מִכׇּל מָקוֹם!

אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא אוֹ ״הִמָּצֵא הִמָּצֵא״ אוֹ ״תִּמָּצֵא תִמָּצֵא״; מִדְּשַׁנִּי קְרָא, שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי.

גּוּפָא – אָמַר רַב: קֶרֶן – כְּעֵין שֶׁגָּנַב. תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה – כִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין.

מַאי טַעְמָא דְּרַב? אָמַר קְרָא: ״גְּנֵיבָה״ וְ״חַיִּים״. אַמַּאי קָאָמַר רַחֲמָנָא ״חַיִּים״ בִּגְנֵיבָה? אַחֲיַיהּ לְקֶרֶן כְּעֵין שֶׁגָּנַב.

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אָמֵינָא, כִּי נָיֵים וְשָׁכֵיב רַב אָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא. דְּתַנְיָא: כְּחוּשָׁה וְהִשְׁמִינָהּ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה כְּעֵין שֶׁגָּנַב.

אָמְרִי, מִשּׁוּם דַּאֲמַר לֵיהּ: ״אֲנָא פַּטֵּימְנָא וְאַתְּ שָׁקְלַתְּ?!״

תָּא שְׁמַע: שְׁמֵינָה וְהִכְחִישָׁהּ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה כְּעֵין שֶׁגָּנַב!

הָתָם נָמֵי – מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן לֵיהּ: מָה לִי קַטְלַהּ כּוּלַּהּ, מָה לִי קַטְלַהּ פַּלְגָא. כִּי קָאָמַר רַב – בְּיוּקְרָא וְזוּלָא הוּא דְּקָאָמַר.

הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּמֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא זוּזָא, וּלְבַסּוֹף שָׁוְיָא אַרְבְּעָה זוּזֵי – קֶרֶן כְּעֵין שֶׁגָּנַב; לֵימָא פְּלִיגָא דְּרַב אַדְּרַבָּה? דְּאָמַר רַבָּה: הַאי מַאן דִּגְזַל חָבִיתָא דְחַמְרָא מֵחַבְרֵיהּ, מֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא זוּזָא וּלְבַסּוֹף שָׁוְיָא אַרְבְּעָה זוּזֵי, תַּבְרַהּ אוֹ שַׁתְיַיהּ – מְשַׁלֵּם אַרְבְּעָ[ה]. אִיתְּבַר מִמֵּילָא – מְשַׁלֵּם זוּזָא.

אָמְרִי: כִּי קָאָמַר רַב – כְּגוֹן דְּמֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא אַרְבְּעָ[ה] וּלְבַסּוֹף שָׁוְיָא זוּזָא; קֶרֶן – כְּעֵין שֶׁגָּנַב, תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה – כִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין.

תָּנֵי רַבִּי חֲנִינָא לְסַיּוֹעֵיהּ לְרַב: בַּעַל הַבַּיִת שֶׁטָּעַן טַעֲנַת גַּנָּב בְּפִקָּדוֹן, וְנִשְׁבַּע, וְהוֹדָה, וּבָאוּ עֵדִים – אִם עַד שֶׁלֹּא בָּאוּ עֵדִים הוֹדָה, מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם; וְאִם מִשֶּׁבָּאוּ עֵדִים הוֹדָה – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְאָשָׁם, וְחוּמְשׁוֹ עוֹלֶה לוֹ בִּכְפֵילוֹ; דִּבְרֵי רַבִּי יַעֲקֹב.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: ״בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו״; מָמוֹן הַמִּשְׁתַּלֵּם בְּרֹאשׁ – מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, מָמוֹן שֶׁאֵין מִשְׁתַּלֵּם בְּרֹאשׁ – אֵין מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֵין חוֹמֶשׁ וְאָשָׁם מִשְׁתַּלֵּם בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ כֶּפֶל.

קָתָנֵי מִיהַת: חוּמְשׁוֹ עוֹלֶה לוֹ בִּכְפֵילוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יַעֲקֹב. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּמֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא אַרְבְּעָה וּלְבַסּוֹף שָׁוְיָא אַרְבְּעָה, חוּמְשׁוֹ עוֹלֶה לוֹ בִּכְפֵילוֹ?!

כְּפֵילָא אַרְבְּעָה, וְחוּמְשָׁא זוּזָא! אֶלָּא לָאו דְּמֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא אַרְבְּעָה, וּלְבַסּוֹף שָׁוְיָא זוּזָא, דִּכְפֵילָא זוּזָא וְחוּמְשֵׁיהּ זוּזָא?

אַלְמָא קֶרֶן כְּעֵין שֶׁגָּנַב, תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה כִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין!

אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם דְּמֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא אַרְבְּעָה וְהַשְׁתָּא נָמֵי שָׁוְיָא אַרְבְּעָה, וּדְקָא קַשְׁיָא: כְּפֵילָא אַרְבְּעָה וְחוּמְשֵׁיהּ זוּזָא, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע וְחָזַר וְנִשְׁבַּע אַרְבַּע פְּעָמִים, וְהוֹדָה; וְהַתּוֹרָה אָמְרָה ״וַחֲמִשִׁתָיו״ –

הַתּוֹרָה רִיבְּתָה חֲמִישִׁיּוֹת הַרְבֵּה בְּקֶרֶן אַחַת.

אָמַר מָר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: ״בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו״ – מָמוֹן הַמִּשְׁתַּלֵּם בְּרֹאשׁ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, מָמוֹן שֶׁאֵין מִשְׁתַּלֵּם בְּרֹאשׁ אֵין מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. אֲבָל אָשָׁם – מַיְיתֵי,

מַאי שְׁנָא חוֹמֶשׁ דְּלָא מְשַׁלֵּם – דִּכְתִיב: ״בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו״, אָשָׁם נָמֵי לָא מְשַׁלֵּם – דְּהָא כְּתִיב: ״בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו״, ״וְאֶת אֲשָׁמוֹ״!

אָמְרִי לָךְ רַבָּנַן: ״אֶת״ פַּסְקֵיהּ קְרָא.

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי – ״וְאֶת״ עָרְבֵיהּ קְרָא. וְרַבָּנַן אָמְרִי לָךְ: לָא לִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא לָא וָיו וְלֹא ״אֶת״.

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אָמַר לָךְ: ״אֶת״ לָא סַגִּיא דְּלָא כְּתַב – לְאַפְסוֹקֵי בֵּין מָמוֹן גָּבוֹהַּ לְמָמוֹן הֶדְיוֹט; הִלְכָּךְ אֲתָא וָיו עָרְבֵיהּ קְרָא.

אָמַר רַבִּי אִילְעָא: גָּנַב טָלֶה וְנַעֲשָׂה אַיִל, עֵגֶל וְנַעֲשָׂה שׁוֹר – נַעֲשָׂה שִׁינּוּי בְּיָדוֹ, וּקְנָאוֹ. טָבַח וּמָכַר – שֶׁלּוֹ הוּא טוֹבֵחַ, שֶׁלּוֹ הוּא מוֹכֵר.

אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי חֲנִינָא לְרַבִּי אִילְעָא: גָּנַב טָלֶה וְנַעֲשָׂה אַיִל, עֵגֶל וְנַעֲשָׂה שׁוֹר – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, כְּעֵין שֶׁגָּנַב. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ קַנְיֵיהּ בְּשִׁינּוּי, אַמַּאי מְשַׁלֵּם? שֶׁלּוֹ הוּא טוֹבֵחַ, שֶׁלּוֹ הוּא מוֹכֵר!

אֲמַר לֵיהּ: וְאֶלָּא מַאי, שִׁינּוּי לָא קָנֵי? אַמַּאי מְשַׁלֵּם כְּעֵין שֶׁגָּנַב? לְשַׁלֵּם כִּי הַשְׁתָּא!

אֲמַר לֵיהּ: כִּי הַשְׁתָּא הַיְינוּ טַעְמָא דְּלָא מְשַׁלֵּם – מִשּׁוּם דַּאֲמַר לֵיהּ: ״תּוֹרָא גְּנַבִי מִמָּךְ?״ ״דִּיכְרָא גְּנַבִי מִמְּךָ?״ אֲמַר לֵיהּ: רַחֲמָנָא נַיצְּלַן מֵהַאי דַּעְתָּא! אֲמַר לֵיהּ: אַדְּרַבָּה, רַחֲמָנָא נַיצְּלַן מִדַּעְתָּא דִּידָךְ!

מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי זֵירָא: וְנִיקְנִינְהוּ בְּשִׁינּוּי הַשֵּׁם!

אָמַר רָבָא: שׁוֹר בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי ״שׁוֹר״, אַיִל בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי ״אַיִל״. שׁוֹר בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי ״שׁוֹר״ – דִּכְתִיב: ״שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד״.

אַיִל בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי ״אַיִל״ – דִּכְתִיב: ״וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי״ – אֵילִים הוּא דְּלָא אֲכַל, כְּבָשִׂים אֲכַל?! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ אַיִל בֶּן יוֹמוֹ ״קָרוּי״ אַיִל?

מִכׇּל מָקוֹם קַשְׁיָא! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָא מַנִּי – בֵּית שַׁמַּאי הִיא, דְּאָמְרִי: שִׁינּוּי בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד(ת), וְלָא קָנֵי.

דְּתַנְיָא: נָתַן לָהּ בְּאֶתְנַנָּהּ חִיטִּין וַעֲשָׂאָן סוֹלֶת, זֵיתִים וַעֲשָׂאָן שֶׁמֶן, עֲנָבִים וַעֲשָׂאָן יַיִן; תָּנֵי חֲדָא אָסוּר, וְתָנֵי חֲדָא מוּתָּר. וְאָמַר רַב יוֹסֵף, תָּנֵי גּוּרְיוֹן דְּמֵאַסְפּוֹרַק: בֵּית שַׁמַּאי אוֹסְרִין, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.

מַאי טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי? דִּכְתִיב: ״גַּם״ – לְרַבּוֹת שִׁינּוּיֵיהֶם. וּבֵית הִלֵּל – ״הֵם״ וְלֹא שִׁינּוּיֵיהֶם.

וּבֵית שַׁמַּאי – הָהוּא

״הֵם״ וְלֹא וַלְדוֹתֵיהֶם הוּא דַּאֲתָא. וּבֵית הִלֵּל – תַּרְתֵּי שְׁמַעִית מִינַּהּ: ״הֵם״ וְלֹא שִׁינּוּיֵהֶם, ״הֵם״ וְלֹא וַלְדוֹתֵיהֶם. וּבֵית הִלֵּל, הָכְתִיב ״גַּם״! ״גַּם״ לְבֵית הִלֵּל קַשְׁיָא.

עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי, אֶלָּא דְּמָר סָבַר: שִׁינּוּי קוֹנֶה, וּמַר סָבַר: אֵין שִׁינּוּי קוֹנֶה; אֲבָל לְעִנְיַן שַׁלּוֹמֵי – כּוּלֵּי עָלְמָא כִּדְמֵעִיקָּרָא מְשַׁלֵּם, דְּקָתָנֵי: מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה כְּעֵין שֶׁגָּנַב.

לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַב, דְּאָמַר רַב: קֶרֶן – כְּעֵין שֶׁגָּנַב מְשַׁלֵּם, תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה – כִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין? אָמַר רָבָא: טְלָאִים – כִּדְמֵעִיקָּרָא, דָּמִים – כְּשֶׁל עַכְשָׁיו.

אָמַר רַבָּה: שִׁינּוּי קוֹנֶה – כְּתִיבָא וּתְנֵינָא. כְּתִיבָא – ״וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֲשֶׁר גָּזָל״? אִם כְּעֵין שֶׁגָּזַל – יַחֲזִיר, וְאִם לָאו – דָּמִים בְּעָלְמָא בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי.

תְּנֵינָא – הַגּוֹזֵל עֵצִים וַעֲשָׂאָן כֵּלִים, צֶמֶר וַעֲשָׂאָן בְּגָדִים – מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵילָה.

אִי נָמֵי – לֹא הִסְפִּיק לִיתְּנוֹ לוֹ עַד שֶׁצְּבָעוֹ, פָּטוּר. אַלְמָא שִׁינּוּי קוֹנֶה.

יֵאוּשׁ – אָמְרִי רַבָּנַן דְּנִיקְנֵי, מִיהוּ לָא יָדְעִינַן אִי דְּאוֹרָיְיתָא אִי דְּרַבָּנַן.

אִי דְּאוֹרָיְיתָא – מִידֵּי דַּהֲוָה אַמּוֹצֵא אֲבֵידָה; מוֹצֵא אֲבֵידָה לָאו כֵּיוָן דְּמִיָּיאַשׁ מָרַהּ מִינַּהּ מִקַּמֵּי דְּתֵיתֵי לִידֵיהּ, קָנֵי לֵיהּ? הַאי נָמֵי, כֵּיוָן דִּמְיָיאֵשׁ מָרַהּ, קָנֵי לֵיהּ. אַלְמָא קָנֵי.

אוֹ דִלְמָא לָא דָּמְיָא לַאֲבֵידָה, אֲבֵידָה הוּא דְּכִי אֲתַאי לִידֵיהּ – בְּהֶתֵּירָא אֲתַאי לִידֵיהּ; אֲבָל הַאי, כֵּיוָן דִּבְאִיסּוּרָא אֲתַאי לִידֵיהּ – מִדְּרַבָּנַן הוּא;

דַּאֲמוּר רַבָּנַן נִיקְנֵי, מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשָּׁבִים.

וְרַב יוֹסֵף אָמַר: יֵאוּשׁ אֵינוֹ קוֹנֶה, וַאֲפִילּוּ מִדְּרַבָּנַן.

אֵיתִיבֵיהּ רַב יוֹסֵף לְרַבָּה: גָּזַל חָמֵץ וְעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח,

אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״. וְהַאי, כֵּיוָן דִּמְטָא עִידָּן אִיסּוּרָא – וַדַּאי מִיָּיאַשׁ; וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ יֵאוּשׁ קוֹנֶה, אַמַּאי אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״? דְּמֵי מְעַלְּיָא בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי לֵיהּ!

אֲמַר לֵיהּ: כִּי קָאָמֵינָא אֲנָא – זֶה מִתְיָיאֵשׁ וְזֶה רוֹצֶה לִקְנוֹת; הַאי – זֶה מִתְיָיאֵשׁ וְזֶה אֵינוֹ רוֹצֶה לִקְנוֹת.

אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי לְרַבָּה: ״קׇרְבָּנוֹ״ – וְלֹא הַגָּזוּל. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא לִפְנֵי יֵאוּשׁ, לְמָה לִי קְרָא? פְּשִׁיטָא!

אֶלָּא לָאו לְאַחַר יֵאוּשׁ? שְׁמַע מִינַּהּ יֵאוּשׁ לָא קָנֵי!

אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְלִיטַעְמָיךְ, הָא דְּתַנְיָא: ״מִשְׁכָּבוֹ״ – וְלֹא הַגָּזוּל,

הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דִּגְזַל עַמְרָא וְעַבְדֵיהּ מִשְׁכָּב, מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר שִׁינּוּי מַעֲשֶׂה לָא קָנֵי? אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר – דִּגְזַל מִשְׁכָּב דְּחַבְרֵיהּ; הָכִי נָמֵי – דִּגְזַל קׇרְבָּן דְּחַבְרֵיהּ.

אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: עוֹרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת – מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן.

וְשֶׁל עַבְּדָן – אֵין מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן.

שֶׁל גַּנָּב – מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן, שֶׁל גַּזְלָן – אֵין מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חִילּוּף הַדְּבָרִים – שֶׁל גַּזְלָן מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן, וְשֶׁל גַּנָּב אֵין מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן; לְפִי שֶׁלֹּא נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים.

וּשְׁמַע מִינַּהּ, יֵאוּשׁ קֹנֶה! אֲמַר לֵיהּ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁקִּיצְּעָן.

מַתְקֵיף לַהּ רַבָּה בַּר רַב חָנָן: וַהֲלֹא עִיצְבָּא שָׁנוּ כָּאן, וְעִיצְבָּא אֵין צְרִיכָה קִיצּוּעַ!

דִּתְנַן: כׇּל מָקוֹם שֶׁאֵין חֶסְרוֹן מְלָאכָה – מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתוֹ, יֵשׁ חֶסְרוֹן מְלָאכָה – אֵין מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתוֹ; חוּץ מִן הָעֵיצְבָא.

אֶלָּא אָמַר רָבָא: הַאי מִילְּתָא קְשִׁי בַּהּ רַבָּה לְרַב יוֹסֵף עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין שְׁנִין, וְלָא אִיפַּרְקָה עַד דְּיָתֵיב רַב יוֹסֵף בְּרֵישָׁא, וּפָרְקַהּ: שִׁינּוּי הַשֵּׁם – כְּשִׁינּוּי מַעֲשֶׂה דָּמֵי.

שִׁינּוּי מַעֲשֶׂה מַאי טַעְמָא – הָתָם מֵעִיקָּרָא עֵצִים, הַשְׁתָּא כֵּלִים; שִׁינּוּי הַשֵּׁם נָמֵי – מֵעִיקָּרָא קָרוּ לֵיהּ ״מַשְׁכָּא״, וְהַשְׁתָּא ״אַבַּרְזִין״.

וַהֲרֵי מָרִישׁ – דְּאִיכָּא שִׁינּוּי הַשֵּׁם, דְּמֵעִיקָּרָא ״כְּשׁוּרָא״ וְהַשְׁתָּא ״טְלָלָא״; וּתְנַן: עַל הַמָּרִישׁ הַגָּזוּל שֶׁבְּנָאוֹ בְּבִירָה שֶׁנּוֹטֵל דָּמָיו, מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשָּׁבִים.

טַעְמָא מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשָּׁבִים,

הָא לָאו הָכִי – הָדַר בְּעֵינֵיהּ! אָמַר רַב יוֹסֵף: מָרִישׁ – שְׁמוֹ עָלָיו, דְּתַנְיָא: ״צַלְעוֹת הַבַּיִת״ – אֵלּוּ הַמַּלְטְטִין, ״וְהָעֻבִּים״ – אֵלּוּ הַמְּרִישׁוֹת.

רַבִּי זֵירָא אָמַר: שִׁינּוּי הַחוֹזֵר לִבְרִיָּיתוֹ – בְּשִׁינּוּי הַשֵּׁם – לָא הָוֵי שִׁינּוּי.

וְשִׁינּוּי הַשֵּׁם שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר לִבְרִיָּיתוֹ, מִי הָוֵי שִׁינּוּי? וַהֲרֵי צִינּוֹר – דְּמֵעִיקָּרָא ״קְצִיצְתָּא״ וְהַשְׁתָּא ״צִינּוֹרָא״, וְתַנְיָא: צִינּוֹר שֶׁחֲקָקוֹ וּלְבַסּוֹף קְבָעוֹ – פּוֹסֵל אֶת הַמִּקְוֶה.

קְבָעוֹ וּלְבַסּוֹף חֲקָקוֹ – אֵינוֹ פּוֹסֵל אֶת הַמִּקְוֶה.

וְאִי אָמְרַתְּ שִׁינּוּי הַשֵּׁם מִילְּתָא הִיא, אֲפִילּוּ קְבָעוֹ וּלְבַסּוֹף חֲקָקוֹ נָמֵי לִיפְסֹל!

שָׁאנֵי שְׁאִיבָה, דְּמִדְּרַבָּנַן הִיא. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ דְּרֵישָׁא נָמֵי! הָתָם אִיכָּא תּוֹרַת כְּלִי עָלָיו בְּתָלוּשׁ, הָכָא אֵין תּוֹרַת כְּלִי עָלָיו בְּתָלוּשׁ.

מֵיתִיבִי: הַגַּנָּב וְהַגַּזְלָן וְהָאַנָּס – הֶקְדֵּישָׁן הֶקְדֵּשׁ, וּתְרוּמָתָן תְּרוּמָה, וּמַעְשְׂרוֹתָן מַעֲשֵׂר.

אָמְרִי: הָתָם אִיכָּא שִׁינּוּי הַשֵּׁם – דְּמֵעִיקָּרָא ״טִיבְלָא״ וְהַשְׁתָּא ״תְּרוּמָה״, הֶקְדֵּשׁ מֵעִיקָּרָא ״חוּלִּין״ וְהַשְׁתָּא ״הֶקְדֵּשׁ״.

אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מִנַּיִין לְשִׁנּוּי שֶׁהוּא קוֹנֶה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֲשֶׁר גָּזָל״? אִם כְּעֵין שֶׁגָּזַל – יַחֲזִיר, וְאִם לָאו – דָּמִים בְּעָלְמָא בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי.

הַאי ״אֲשֶׁר גָּזָל״ מִיבְּעֵי לְמַעוֹטֵי גֶּזֶל אָבִיו, שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ עַל גֶּזֶל אָבִיו!

אִם כֵּן, נִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״וְהֵשִׁיב אֶת גְּזֵילוֹ״, ״אֲשֶׁר גָּזָל״ לְמָה לִי לְמִכְתַּב? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי.

וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מִנַּיִין לְשִׁנּוּי שֶׁאֵינוֹ קוֹנֶה – שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵילָה״ – מִכׇּל מָקוֹם. וְהָא כְּתִיב: ״אֲשֶׁר גָּזָל״! הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ – עַל גְּזֵילוֹ שֶׁלּוֹ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, וְאֵין מוֹסִיף חוֹמֶשׁ עַל גֶּזֶל אָבִיו.

אָמַר עוּלָּא: מִנַּיִין לְיֵאוּשׁ שֶׁאֵינוֹ קוֹנֶה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַהֲבֵאתֶם גָּזוּל אֶת הַפִּסֵּחַ וְאֶת הַחוֹלֶה״ – גָּזוּל דּוּמְיָא דְּפִסֵּחַ, מָה פִּסֵּחַ דְּלֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא כְּלָל,

אַף גָּזוּל דְּלֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא; לָא שְׁנָא לִפְנֵי יֵאוּשׁ, וְלָא שְׁנָא אַחַר יֵאוּשׁ.

רָבָא אָמַר מֵהָכָא: ״קׇרְבָּנוֹ״ – וְלֹא הַגָּזוּל. אֵימַת? אִילֵּימָא לִפְנֵי יֵאוּשׁ – פְּשִׁיטָא, לְמָה לִי קְרָא?

אֶלָּא לָאו לְאַחַר יֵאוּשׁ – וּשְׁמַע מִינַּהּ יֵאוּשׁ לָא קָנֵי? שְׁמַע מִינַּהּ.

וְהָא רָבָא הוּא דְּאָמַר דִּגְזַל קׇרְבָּן דְּחַבְרֵיהּ! אִיבָּעֵית אֵימָא: הֲדַר בֵּיהּ, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: חַד מִינַּיְיהוּ רַב פָּפָּא אַמְרַהּ.

וּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה וְכוּ׳.

וְאַמַּאי? נֵילַף ״שׁוֹר״–״שׁוֹר״ מִשַּׁבָּת – מָה לְהַלָּן חַיָּה וְעוֹף כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, אַף כָּאן חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָּהֶן!

אָמַר רָבָא, אָמַר קְרָא: ״שׁוֹר וָשֶׂה״ ״שׁוֹר וָשֶׂה״ שְׁנֵי פְּעָמִים – שׁוֹר וָשֶׂה אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא.

אָמְרִי: הֵי מְיַיתַּר? אִילֵימָא ״שׁוֹר וָשֶׂה״ דְּסֵיפָא מְיַיתַּר, דְּנִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ״כִּי יִגְנֹב שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ וּמְכָרוֹ, חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחְתָּיו וְאַרְבַּע צֹאן תַּחְתָּיו״; אִי כְּתַב רַחֲמָנָא הָכִי, הֲוָה אָמֵינָא בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי תִּשְׁעָה לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד!

וְכִי תֵּימָא הָא כְּתִיב ״תַּחְתָּיו״ ״תַּחְתָּיו״ – חַד ״תַּחְתָּיו״ מְיַיתַּר;

הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לִדְרָשָׁה אַחֲרִינָא – דְּתַנְיָא: יָכוֹל גָּנַב שׁוֹר שָׁוֶה מָנֶה, יְשַׁלֵּם תַּחְתָּיו [חֲמִשָּׁה] נְגִידִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תַּחְתָּיו״ ״תַּחְתָּיו״.

אֶלָּא ״שׁוֹר וָשֶׂה״ דְּרֵישָׁא מְיַיתַּר – דְּנִכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ״כִּי יִגְנֹב אִישׁ וּטְבָחוֹ וּמְכָרוֹ, חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר, וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה״.

אִי כְּתַב רַחֲמָנָא הָכִי, הֲוָה אָמֵינָא: עַד דְּגָנֵיב תְּרֵי וְטָבַח לְהוּ! ״וּטְבָחוֹ״ כְּתִיב – לְחַד.

וְאֵימָא: עַד דְּגָנֵיב תַּרְוַיְיהוּ וּמְזַבֵּין לְהוּ! ״וּמְכָרוֹ״ כְּתִיב – לְחַד.

וְאֵימָא: הָוֵה אָמֵינָא עַד דְּגָנֵיב תְּרֵי, וְטָבַח חַד וּמְזַבֵּין חַד! ״אוֹ מְכָרוֹ״ כְּתִיב.

וְאַכַּתִּי הֲוָה אָמֵינָא עַד דְּגָנֵיב תַּרְוַיְיהוּ וְטָבַח חַד וּמְשַׁיַּיר חַד, אוֹ מְזַבֵּין חַד וּמְשַׁיַּיר חַד!

וְאַכַּתִּי הֲוָה אָמֵינָא עַד דְּגָנֵיב תַּרְוַיְיהוּ וְטָבַח חַד וּמְשַׁיַּיר חַד, אוֹ מְזַבֵּ

מנחות לא

Rabbanit Michelle Farber

בבא קמא קז’

כלים

בבא קמא קז’

מנחות לא

Rabbanit Michelle Farber

בבא קמא קז’

להמשיך בלי לסמן שנלמד?

להמשיך בלי לסמן שנלמד?

כלים

בבא קמא קז’