סיום מסכת כתובות מוקדש ע”י חנה ומיכאל פיוטרקובסקי לע”נ צינה טובה בת לייב, אמה של חנה, ב52 שנה לפטירתה בג’ חשון.
מזל טוב! לטקסט ההדרן לחצו כאן.
מספרים מספר סיפורים הנוגעים לגודל הפירות בישראל, לכמות הגדולה ולאיכות המעולה. ארץ ישראל נדמתה לצבי – באיזה אופן היא דומה לצבי ובאיזה אופן אינו דומה לצבי? רבי אלעזר מתייחס לשלוש קללות מיחזקאל יג:ט ומסביר כיצד הוא זכה לא להיקלל בקללות אלו על ידי פעולות מסוימות שעשה בחייו. מסופר על על רבנים שהתייחסו לארץ ישראל בהערכה רבה ונקטו בפעולות נאותות, כגון, לעשות מה שנצרך בכדי להגיע לשם בצורה המהירה ביותר, נשיקת סלעי הארץ, תיקון הדרכים, ואפילו הקפדה על מעבר מהשמש לצל או הצל לשמש כדי שלעולם לא יצטרך להגיד שלא נוח להם בישראל. אמירה קצרה של רבי זירא מזכירה את החורבן הגדול שיהיה לפני ביאת המשיח. המסכת מסתיימת באמירה של רב חייא בר אשי בשם רב כי בעתיד כל האילנות שאינם נושאי פרי (אילני סרק) בישראל יניבו פירות.
