הלימוד החודש מוקדש לרפואת פיליס הכט, גיטל פעשא בת מאשה רחל על ידי חברותיה הרבות שאוהבות ומעריכות אותה.
רוצה להקדיש שיעור?
כלים
הלימוד החודש מוקדש לרפואת פיליס הכט, גיטל פעשא בת מאשה רחל על ידי חברותיה הרבות שאוהבות ומעריכות אותה.
כתובות מ
לְהָא מִילְּתָא נָמֵי לִיגְמְרוּ מֵהֲדָדֵי! אָמַר קְרָא: ״מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה״, ״לוֹ״ — מִדַּעְתּוֹ.
for this matter too, marrying the woman against his will, let them be derived from each other. Rav Ashi replied that the verse says with regard to a seducer: “He shall pay a dowry for her to be a wife to him” (Exodus 22:15); “to him” means in accordance with his will.
כֵּיצַד שׁוֹתֶה בַּעֲצִיצוֹ כּוּ׳. אָמַר רַב כָּהֲנָא: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב זְבִיד מִנְּהַרְדְּעָא: נֵיתֵי עֲשֵׂה וְנִדְחֵה לֹא תַעֲשֶׂה!
§ The mishna continues: How does the rapist drink from his vessel? The mishna proceeds to explain that he is obligated to marry her despite the physical flaws she might have. However, if the marriage is prohibited, either due to the fact that she committed adultery or due to her flawed lineage, he is not obligated to marry her, and therefore he may not marry her. Rav Kahana said: I stated this halakha before Rav Zevid of Neharde’a, and I asked him: Let the positive mitzva: “And to him she shall be as a wife” (Deuteronomy 22:29), come and override the prohibition of marriage to a woman who is forbidden to him, according to the principle that positive mitzvot override prohibitions.
אָמַר לִי: הֵיכָא אָמְרִינַן נֵיתֵי עֲשֵׂה וְנִידְחֵי לֹא תַעֲשֶׂה — כְּגוֹן מִילָה בְּצָרַעַת, דְּלָא אֶפְשָׁר לְקַיּוֹמֵיהּ לַעֲשֵׂה. אֲבָל הָכָא, אִי אָמְרָה דְּלָא בָּעֵינָא, מִי אִיתֵיהּ לַעֲשֵׂה כְּלָל?
He said to me: Where do we say the principle that a positive mitzva comes and overrides a prohibition? It is in a case where one performs circumcision of a foreskin afflicted with leprosy. Although there is a prohibition against removing leprous skin, the positive mitzva of circumcision overrides that prohibition, as it is not possible to fulfill the positive mitzva without violating the prohibition. However, here, in the case of the rapist, if she says: I do not want him as a husband, is there a positive mitzva at all? Since in that case the mitzva need not be performed, as it is negated when the woman refuses to marry him, it does not override the prohibition.
מַתְנִי׳ יְתוֹמָה שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הָאוֹנֵס — חַיָּיב, וְהַמְפַתֶּה — פָּטוּר.
MISHNA: With regard to an orphan who was betrothed and divorced, Rabbi Elazar says: One who rapes her is obligated to pay the fine, as she is a virgin young woman, and one who seduces her is exempt from payment. Because she is an orphan, or because she was betrothed and divorced, she is independent, and by consenting to the seduction she forgoes her right to the fine.
גְּמָ׳ אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשִׁיטַת רַבִּי עֲקִיבָא רַבּוֹ אֲמָרָהּ, דְּאָמַר: יֵשׁ לָהּ קְנָס וּקְנָסָהּ לְעַצְמָהּ. מִמַּאי — מִדְּקָתָנֵי: יְתוֹמָה, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הָאוֹנֵס חַיָּיב, וְהַמְפַתֶּה פָּטוּר.
GEMARA: Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: Rabbi Elazar stated his opinion in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, his teacher, as with regard to a young woman who was betrothed and divorced and then raped, Rabbi Akiva said in an earlier mishna: She is entitled to a fine for rape and her fine is paid to her. Rabbi Yosei HaGelili says: She is not entitled to a fine for rape. And from where do we know that Rabbi Elazar’s opinion corresponds to the opinion of his teacher? From the fact that the mishna teaches with regard to an orphan that Rabbi Elazar says: One who rapes her is obligated to pay the fine and one who seduces her is exempt from payment.
יְתוֹמָה, פְּשִׁיטָא? אֶלָּא הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּנַעֲרָה שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה, כִּיתוֹמָה. מָה יְתוֹמָה — לְעַצְמָהּ, אַף נַעֲרָה שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה — לְעַצְמָהּ.
The Gemara asks: An orphan? That is obvious, as she has no father and is not subject to the authority of anyone else. Clearly the seducer is exempt from payment because she was complicit. Rather, this is what the mishna is teaching us: That the legal status of a young woman who was betrothed and divorced, even if her father is alive, is like that of an orphan: Just as with regard to an orphan, payment of the fine is to her, so too, with regard to a young woman who was betrothed and divorced, payment of the fine is to her.
אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבָּה בַּר שֵׁילָא אָמַר רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר. קָרֵי רַב עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר: ״טוּבְיָנָא דְחַכִּימֵי״.
Rabbi Zeira said that Rabba bar Sheila said that Rav Hamnuna the Elder said that Rav Adda bar Ahava said that Rav said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Elazar. Rav would exclaim about Rabbi Elazar: He is the happiest of the Sages, as he held that the halakha was ruled in accordance with his opinion in many instances.
מַתְנִי׳ אֵיזֶהוּ בּוֹשֶׁת? הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּישׁ וְהַמִּתְבַּיֵּישׁ. פְּגָם — רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא שִׁפְחָה נִמְכֶּרֶת בַּשּׁוּק, כַּמָּה הָיְתָה יָפָה, וְכַמָּה הִיא יָפָה. קְנָס — שָׁוֶה בְּכׇל אָדָם, וְכֹל שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִצְבָה מִן הַתּוֹרָה — שָׁוֶה בְּכׇל אָדָם.
MISHNA: What is humiliation? How is the payment for humiliation during rape or seduction assessed? It is all based on the one who humiliated and the one who was humiliated. The price will vary depending on the lineage of the family of the rape victim and the nature of the attacker. How is her degradation assessed? One considers her as though she were a maidservant sold in the marketplace, and assesses how much she was worth beforehand and how much she is currently worth, after the rape or seduction. The sum of the fine is equal for all people, and the principle is: Any payment that has a fixed sum by Torah law is equal for all people, regardless of the lineage and the physical state of the attacker or the victim.
גְּמָ׳ וְאֵימָא: חֲמִשִּׁים סְלָעִים אָמַר רַחֲמָנָא, מִכֹּל מִילֵּי! אָמַר רַבִּי זֵירָא יֹאמְרוּ: בָּעַל בַּת מְלָכִים חֲמִשִּׁים, בָּעַל בַּת הֶדְיוֹטוֹת חֲמִשִּׁים?! אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִי הָכִי, גַּבֵּי עֶבֶד נָמֵי, יֹאמְרוּ: עֶבֶד נוֹקֵב מַרְגָּלִיּוֹת — שְׁלֹשִׁים, עֶבֶד עוֹשֶׂה
GEMARA: The Gemara asks: And say that the Merciful One said that the payment is fifty sela from all these matters, i.e., the fine, degradation, humiliation, and pain. Rabbi Zeira said: That cannot be, as they will say: If one who engaged in forced intercourse with a daughter of kings pays a sum of fifty sela, does one who engaged in forced intercourse with the daughter of commoners [hedyotot] also pay fifty sela? Abaye said to him: This is not a decisive argument, as if so, with regard to a Canaanite slave killed by an ox, the Torah says that the owner of the ox pays the master of the slave thirty sela. There too, they will say: For a slave who pierces precious pearls [margaliyyot], a valuable skill, the fine is thirty sela, and for a slave who performs
מַעֲשֵׂה מַחַט — שְׁלֹשִׁים?!
the needlecraft of a tailor, a common, less valuable skill, is the fine also thirty sela? Rather, just as with regard to the slaves, the sum is not dependent on the standing of the victim, so too with regard to a woman who was raped.
אֶלָּא אָמַר רַבִּי זֵירָא: אִילּוּ בָּאוּ עָלֶיהָ שְׁנַיִם, אֶחָד כְּדַרְכָּהּ, וְאֶחָד שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, יֹאמְרוּ: בָּעַל שְׁלֵימָה — חֲמִשִּׁים, בָּעַל פְּגוּמָה — חֲמִשִּׁים? אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִי הָכִי, גַּבֵּי עֶבֶד נָמֵי, יֹאמְרוּ: עֶבֶד בָּרִיא — שְׁלֹשִׁים, עֶבֶד מוּכֵּה שְׁחִין — שְׁלֹשִׁים?!
Rather, Rabbi Zeira said a different proof: Had two men engaged in forced intercourse with her, one vaginal intercourse, and one anal intercourse, they will say: If one who engaged in forced intercourse with an untainted virgin pays fifty sela, does one who engaged in forced intercourse with her when she is tainted, i.e., after she has engaged in anal intercourse, also pay fifty sela? Apparently, the fifty sela is the fixed sum of the fine, while the rest of the payment varies on a case-by-case basis. Abaye said to him: This too is no proof, as if so, with regard to a slave as well, they will say if one whose ox gored a healthy slave pays thirty sela, does one whose ox gored a slave afflicted with boils also pay thirty sela?
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי, אָמַר קְרָא: ״תַּחַת אֲשֶׁר עִינָּהּ״, הָנֵי תַּחַת אֲשֶׁר עִינָּהּ, מִכְּלָל דְּאִיכָּא בּוֹשֶׁת וּפְגָם. רָבָא אָמַר, אָמַר קְרָא: ״וְנָתַן הָאִישׁ הַשּׁוֹכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה חֲמִשִּׁים כָּסֶף״. הֲנָאַת שְׁכִיבָה חֲמִשִּׁים, מִכְּלָל דְּאִיכָּא בּוֹשֶׁת וּפְגָם.
Rather, Abaye said a different proof. The verse says: “Fifty shekels of silver…because he tormented her” (Deuteronomy 22:29); these fifty sela are the fine paid because he tormented her. From which it may be inferred that there are the additional payments of humiliation and degradation beyond that sum mentioned in the verse. Rava said an alternative proof. The verse says: “And the man who lay with her shall give to the father of the young woman fifty shekels of silver” (Deuteronomy 22:29). For the pleasure of lying with her he pays fifty sela; from which it may be inferred that there are the additional payments of humiliation and degradation, beyond payment of the fine.
וְאֵימָא לְדִידַהּ? אָמַר קְרָא: ״בִּנְעוּרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ״, כׇּל שֶׁבַח נְעוּרֶיהָ — לְאָבִיהָ.
The Gemara asks: And say that these additional payments are paid to her? The Gemara answers that the verse says: “Between a father and his daughter, being in her young womanhood, in her father’s house” (Numbers 30:17), from which it is derived that all profits of her young womanhood go to her father.
וְאֶלָּא הָא דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁמַּעֲשֵׂה הַבַּת לְאָבִיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכִי יִמְכּוֹר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה. מָה אָמָה, מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְרַבָּהּ — אַף בַּת, מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְאָבִיהָ. לְמָה לִי? תִּיפּוֹק לֵיהּ מִ״בִּנְעוּרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ״! אֶלָּא, הַהִיא בַּהֲפָרַת נְדָרִים הוּא דִּכְתִיב.
The Gemara asks: However, with regard to that which Rav Huna said that Rav said: From where is it derived that the handiwork of the daughter goes to her father? It is as it is stated: “And if a man sells his daughter as a maidservant” (Exodus 21:7), juxtaposing his daughter to a maidservant: Just as a maidservant, her handiwork belongs to her master, as she was sold for that purpose; so too a daughter, her handiwork goes to her father. Why do I need this complicated proof? Let him derive it directly from the verse “Being in her young womanhood, in her father’s house.” Rather, this cannot be derived from that verse because that verse is written with regard to the nullification of vows. A young woman is subject to her father’s authority with regard to her vows, which he has the right to nullify. The matter of monetary rights is not addressed in that verse.
וְכִי תֵּימָא נֵילַף מִינֵּיהּ, מָמוֹנָא מֵאִיסּוּרָא לָא יָלְפִינַן. וְכִי תֵּימָא נֵילַף מִקְּנָסָא, מָמוֹנָא מִקְּנָסָא לָא יָלְפִינַן. אֶלָּא מִסְתַּבְּרָא דְּאָבִיהָ הָוֵי, דְּאִי בָּעֵי מָסַר לַהּ לִמְנֻוּוֹל וּמוּכֵּה שְׁחִין.
And if you say: Let us derive monetary matters from vows, i.e., just as she is subject to her father’s authority with regard to vows the same is true with regard to monetary matters, we do not derive monetary matters from ritual matters. And if you say: Let us derive that her father receives payment from the halakha of a fine, i.e., just as the fine is paid to her father, as explicitly stated in the Torah, so too, other payments are also paid to her father, we do not derive monetary matters from fines. The payment of a fine is a novel element decreed by the Torah and cannot serve as a paradigm for standard monetary matters. Rather, the Gemara explains that it is reasonable that the payments of humiliation and degradation are paid to her father, as if he wished to do so he could give her hand in marriage to a repulsive man or one afflicted with boils, thereby humiliating her. Since her humiliation is under his control, payment for her humiliation is similarly his.
פְּגָם, רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא שִׁפְחָה נִמְכֶּרֶת. הֵיכִי שָׁיְימִינַן לַהּ? אָמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל: אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִיתֵּן בֵּין שִׁפְחָה בְּתוּלָה לְשִׁפְחָה בְּעוּלָה לְשַׁמְּשׁוֹ.
The mishna continues: How is her degradation assessed? One considers her as though she were a maidservant sold in the marketplace, and assesses how much she would have been worth beforehand and how much she would be worth currently. The Gemara asks: How do we assess her value? Shmuel’s father said: One estimates the difference between how much a person is willing to give to purchase a virgin maidservant and how much he is willing to give to purchase a non-virgin maidservant to serve him.
מַאי נָפְקָא לֵיהּ מִינַּהּ? אֶלָּא בֵּין שִׁפְחָה בְּעוּלָה לְשִׁפְחָה שֶׁאֵינָהּ בְּעוּלָה, לְהַשִּׂיאָה לְעַבְדּוֹ. וּלְעַבְדּוֹ מַאי נָפְקָא לֵיהּ מִינַּהּ? בְּעֶבֶד שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְרַבּוֹ קוֹרַת רוּחַ הֵימֶנּוּ.
The Gemara asks: With regard to a non-virgin maidservant to serve him; if he purchases her for service, what difference is there to him whether or not she is a virgin? Rather, the difference between a maidservant who engaged in intercourse and a maidservant who did not engage in intercourse is with regard to how much one is willing to marry her to his slave. The Gemara further asks: And with regard to marrying her to his slave, what difference is there to him whether or not she is a virgin? The Gemara answers: It is with regard to a slave from whom his master has a sense of satisfaction, and he seeks a virgin for the slave in order to reciprocate. The difference between the price that the master is willing to pay for each of the maidservants is the degradation that the offender pays the victim.
מַתְנִי׳ כׇּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מֶכֶר — אֵין קְנָס. וְכׇל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְנָס — אֵין מֶכֶר. קְטַנָּה — יֵשׁ לָהּ מֶכֶר, וְאֵין לָהּ קְנָס. נַעֲרָה — יֵשׁ לָהּ קְנָס, וְאֵין לָהּ מֶכֶר. הַבּוֹגֶרֶת — אֵין לָהּ לֹא מֶכֶר וְלֹא קְנָס.
MISHNA: Any place where there is sale by a father of his minor daughter as a Hebrew maidservant, there is no fine if she is raped. And any place where there is a fine, when a young woman is raped; there is no sale by the father. The Gemara specifies: A minor is subject to sale by her father, and she is not entitled to a fine if she is raped. A young woman is entitled to a fine if she is raped and is not subject to sale. A grown woman is neither subject to sale nor entitled to a fine.
גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: יֵשׁ לָהּ קְנָס בִּמְקוֹם מֶכֶר. דְּתַנְיָא: קְטַנָּה מִבַּת יוֹם אֶחָד וְעַד שֶׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — יֵשׁ לָהּ מֶכֶר וְאֵין לָהּ קְנָס. מִשֶּׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת עַד שֶׁתִּיבְגַּר — יֵשׁ לָהּ קְנָס וְאֵין לָהּ מֶכֶר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כׇּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מֶכֶר — אֵין קְנָס, וְכׇל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְנָס — אֵין מֶכֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: קְטַנָּה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וְעַד שֶׁתִּיבְגַּר — יֵשׁ לָהּ קְנָס.
GEMARA: Rav Yehuda said that Rav said: This halakha in the mishna is the statement of Rabbi Meir, but the Rabbis say: She is entitled to a fine even where there is a sale, as it is taught in a baraita: A minor girl, from one day old until she grows two pubic hairs, is subject to sale and is not entitled to a fine. From when she grows two pubic hairs and becomes a young woman until she matures into a grown woman, she is entitled to a fine and she is not subject to sale; this is the statement of Rabbi Meir, as Rabbi Meir would state the principle: Any place where there is a sale there is no fine, and any place where there is a fine there is no sale. And the Rabbis say: A minor girl from the age of three years and one day until she matures into a grown woman is entitled to a fine.
קְנָס אִין, מֶכֶר לָא?! אֵימָא: אַף קְנָס בִּמְקוֹם מֶכֶר. אָמַר רַב חִסְדָּא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר? אָמַר קְרָא: ״וְלוֹ תִּהְיֶה לְאִשָּׁה״ — בִּמְהַוָּה עַצְמָהּ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וְרַבָּנַן? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, אָמַר קְרָא: ״נַעֲרָ״, אֲפִילּוּ קְטַנָּה בַּמַּשְׁמָע.
The Gemara questions the statement of the Rabbis in the baraita with regard to a girl more than three years of age: A fine, yes, but sale, no? Do the Rabbis maintain that a father cannot sell his minor daughter as a Hebrew maidservant? Rather, emend the text and say: She is even entitled to a fine where she is subject to sale. Rav Ḥisda said: What is the rationale for the opinion of Rabbi Meir? It is as the verse says with regard to a rapist: “And the man who lay with her shall give to the father of the young woman fifty sela, and to him she shall be as a wife” (Deuteronomy 22:29). The verse is speaking with regard to one halakhically competent to marry by herself, which means she must be a young woman. The Gemara asks: And what is the rationale for the opinion of the Rabbis? Reish Lakish said that the verse says “young woman [na’ara]”; however, although the term is pronounced na’ara, it is written as na’ar, without the letter heh, and even a minor girl is indicated by that term.
שַׁמְעַהּ רַב פָּפָּא בְּרֵיהּ דְּרַב חָנָן מִבֵּי כְלוֹחִית, אֲזַל אַמְרַהּ קַמֵּיהּ דְּרַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי. אֲמַר לֵיהּ: אַתּוּן, אַהָא מַתְנִיתוּ לַהּ. אֲנַן, אַהָא מַתְנֵינַן לָהּ, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע עַל הַקְּטַנָּה — פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה״, ״נַעֲרָה״ מָלֵא דִּיבֵּר הַכָּתוּב.
The Gemara relates: Rav Pappa, son of Rav Ḥanan, from a place called Bei Keloḥit, heard this halakha and went and said it before Rav Shimi bar Ashi. Rav Shimi said to him: You teach this statement concerning that matter. We, based on our traditions, teach it concerning this matter, as Reish Lakish said: One who slanders a minor girl, falsely claiming that she was not a virgin on the wedding night, is exempt from paying the fine, as it is stated: “And they shall give them to the father of the young woman [na’ara]” (Deuteronomy 22:19). The verse spoke of na’ara, not only pronounced but written in full, indicating that this payment is in effect only with regard to a young woman, not a minor girl. However, in places where the term is written na’ar, even a minor girl would be included.
מַתְקֵיף לַהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״נַעֲרָה״, הָא לָאו הָכִי, הֲוָה אָמֵינָא אֲפִילּוּ קְטַנָּה? וְהָא כְּתִיב: ״וְאִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה לֹא נִמְצְאוּ בְתוּלִים לַנַּעֲרָה. וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנַּעֲרָה אֶל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ וּסְקָלוּהָ״, וּקְטַנָּה לָאו בַּת עוֹנָשִׁין הִיא! אֶלָּא: כָּאן נַעֲרָה, הָא כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״נַעֲרָ״ — אֲפִילּוּ קְטַנָּה בַּמַּשְׁמָע.
Rav Adda bar Ahava strongly objects to this: The reason is that the Merciful One writes “na’ara” with a heh. Is that to say that if that were not the case I would have said that this halakha applies even to a minor girl? How is that possible? But isn’t it written: “And if this matter was true, that the hymen of this young woman was not found intact; then they shall remove the young woman to the entrance of her father’s house and stone her” (Deuteronomy 22:20–21). And this verse clearly refers to a young woman old enough to be punished, as a minor is not subject to punishment. Rather, here, with regard to the payment of a slanderer, the verse speaks of a na’ara, written with a heh, and a minor is excluded. This is a paradigm from which it may be inferred that in any place that it is stated “na’ara” without a heh, even a minor girl is indicated.
כלים
העמקה
רוצה להבין מה באמת קורה מתחת לפני השטח של הסוגיה?
שיעורים, פודקאסטים והרחבות של מיטב המורות שלנו יפתחו לך עוד זוויות וכיווני חשיבה.
‘עַד הֵנָּה אֵל עֲזָרָנוּ’ – פיוט לסיום מסכת כתובות שחיבר ר’ עמרם עמאר – רות ביתן-כהן
חדשה בלימוד הגמרא?
זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.
פסיפס הלומדות שלנו
גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.
התחלתי ללמוד דף לפני קצת יותר מ-5 שנים, כשלמדתי רבנות בישיבת מהר”ת בניו יורק. בדיעבד, עד אז, הייתי בלימוד הגמרא שלי כמו מישהו שאוסף חרוזים משרשרת שהתפזרה, פה משהו ושם משהו, ומאז נפתח עולם ומלואו…. הדף נותן לי לימוד בצורה מאורגנת, שיטתית, יום-יומית, ומלמד אותי לא רק ידע אלא את השפה ודרך החשיבה שלנו. לשמחתי, יש לי סביבה תומכת וההרגשה שלי היא כמו בציטוט שבחרתי: הדף משפיע לטובה על כל היום שלי.
חיפה, ישראל
למדתי גמרא מכיתה ז- ט ב Maimonides School ואחרי העליה שלי בגיל 14 לימוד הגמרא, שלא היה כל כך מקובל בימים אלה, היה די ספוראדי. אחרי "ההתגלות” בבנייני האומה התחלתי ללמוד בעיקר בדרך הביתה למדתי מפוקקטסים שונים. לאט לאט ראיתי שאני תמיד חוזרת לרבנית מישל פרבר. באיזה שהוא שלב התחלתי ללמוד בזום בשעה 7:10 .
היום "אין מצב” שאני אתחיל את היום שלי ללא לימוד עם הרבנית מישל עם כוס הקפה שלי!!
חשמונאים, ישראל
התחלתי לפני כמה שנים אבל רק בסבב הזה זכיתי ללמוד יום יום ולסיים מסכתות
רעננה, ישראל
התחלתי ללמוד את הדף היומי מעט אחרי שבני הקטן נולד. בהתחלה בשמיעה ולימוד באמצעות השיעור של הרבנית שפרבר. ובהמשך העזתי וקניתי לעצמי גמרא. מאז ממשיכה יום יום ללמוד עצמאית, ולפעמים בעזרת השיעור של הרבנית, כל יום. כל סיום של מסכת מביא לאושר גדול וסיפוק. הילדים בבית נהיו חלק מהלימוד, אני משתפת בסוגיות מעניינות ונהנית לשמוע את דעתם.
מעלה מכמש, ישראל
כבר סיפרתי בסיום של מועד קטן.
הלימוד מאוד משפיעה על היום שלי כי אני לומדת עם רבנית מישל על הבוקר בזום. זה נותן טון לכל היום – בסיס למחשבות שלי .זה זכות גדול להתחיל את היום בלימוד ובתפילה. תודה רבה !
ירושלים, ישראל
בתחילת הסבב הנוכחי של לימוד הדף היומי, נחשפתי לחגיגות המרגשות באירועי הסיום ברחבי העולם. והבטחתי לעצמי שבקרוב אצטרף גם למעגל הלומדות. הסבב התחיל כאשר הייתי בתחילת דרכי בתוכנית קרן אריאל להכשרת יועצות הלכה של נשמ”ת. לא הצלחתי להוסיף את ההתחייבות לדף היומי על הלימוד האינטנסיבי של תוכנית היועצות. בבוקר למחרת המבחן הסופי בנשמ”ת, התחלתי את לימוד הדף במסכת סוכה ומאז לא הפסקתי.
קרית גת, ישראל
לצערי גדלתי בדור שבו לימוד גמרא לנשים לא היה דבר שבשגרה ושנים שאני חולמת להשלים את הפער הזה.. עד שלפני מספר שבועות, כמעט במקרה, נתקלתי במודעת פרסומת הקוראת להצטרף ללימוד מסכת תענית. כשקראתי את המודעה הרגשתי שהיא כאילו נכתבה עבורי – "תמיד חלמת ללמוד גמרא ולא ידעת איך להתחיל”, "בואי להתנסות במסכת קצרה וקלה” (רק היה חסר שהמודעה תיפתח במילים "מיכי שלום”..). קפצתי למים ו- ב”ה אני בדרך להגשמת החלום:)
מורשת, ישראל
התחלתי ללמוד גמרא בבית הספר בגיל צעיר והתאהבתי. המשכתי בכך כל חיי ואף היייתי מורה לגמרא בבית הספר שקד בשדה אליהו (בית הספר בו למדתי בילדותי)בתחילת מחזור דף יומי הנוכחי החלטתי להצטרף ובע”ה מקווה להתמיד ולהמשיך. אני אוהבת את המפגש עם הדף את "דרישות השלום ” שמקבלת מקשרים עם דפים אחרים שלמדתי את הסנכרון שמתחולל בין התכנים.
מעלה גלבוע, ישראל
התחלתי לפני 8 שנים במדרשה. לאחרונה סיימתי מסכת תענית בלמידה עצמית ועכשיו לקראת סיום מסכת מגילה.
רעננה, ישראל
התחלתי ללמוד בשנת המדרשה במגדל עוז, בינתיים נהנית מאוד מהלימוד ומהגמרא, מעניין ומשמח מאוד!
משתדלת להצליח לעקוב כל יום, לפעמים משלימה קצת בהמשך השבוע.. מרגישה שיש עוגן מקובע ביום שלי והוא משמח מאוד!
חיפה , ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי בסבב הקודם. זכיתי לסיים אותו במעמד המרגש של הדרן. בסבב הראשון ליווה אותי הספק, שאולי לא אצליח לעמוד בקצב ולהתמיד. בסבב השני אני לומדת ברוגע, מתוך אמונה ביכולתי ללמוד ולסיים. בסבב הלימוד הראשון ליוותה אותי חוויה מסויימת של בדידות. הדרן העניקה לי קהילת לימוד ואחוות נשים. החוויה של סיום הש”ס במעמד כה גדול כשנשים שאינן מכירות אותי, שמחות ומתרגשות עבורי , היתה חוויה מרוממת נפש
קיבוץ מגדל עוז, ישראל
באירוע של הדרן בנייני האומה. בהשראתה של אמי שלי שסיימה את הש”ס בסבב הקודם ובעידוד מאיר , אישי, וילדיי וחברותיי ללימוד במכון למנהיגות הלכתית של רשת אור תורה סטון ומורתיי הרבנית ענת נובוסלסקי והרבנית דבורה עברון, ראש המכון למנהיגות הלכתית.
הלימוד מעשיר את יומי, מחזיר אותי גם למסכתות שכבר סיימתי וידוע שאינו דומה מי ששונה פרקו מאה לשונה פרקו מאה ואחת במיוחד מרתקים אותי החיבורים בין המסכתות
מודיעין, ישראל
לפני 15 שנה, אחרי עשרות שנים של "ג’ינגול” בין משפחה לקריירה תובענית בהייטק, הצטרפתי לשיעורי גמרא במתן רעננה. הלימוד המעמיק והייחודי של הרבנית אושרה קורן יחד עם קבוצת הנשים המגוונת הייתה חוויה מאלפת ומעשירה. לפני כשמונה שנים כאשר מחזור הדף היומי הגיע למסכת תענית הצטרפתי כ”חברותא” לבעלי. זו השעה היומית שלנו ביחד כאשר דפי הגמרא משתלבים בחיי היום יום, משפיעים ומושפעים, וכשלא מספיקים תמיד משלימים בשבת
רעננה, ישראל
התחלתי לפני 8 שנים במדרשה. לאחרונה סיימתי מסכת תענית בלמידה עצמית ועכשיו לקראת סיום מסכת מגילה.
רעננה, ישראל
"
גם אני התחלתי בסבב הנוכחי וב””ה הצלחתי לסיים את רוב המסכתות . בזכות הרבנית מישל משתדלת לפתוח את היום בשיעור הזום בשעה 6:20 .הלימוד הפך להיות חלק משמעותי בחיי ויש ימים בהם אני מצליחה לחזור על הדף עם מלמדים נוספים ששיעוריהם נמצאים במרשתת. שמחה להיות חלק מקהילת לומדות ברחבי העולם. ובמיוחד לשמש דוגמה לנכדותיי שאי””ה יגדלו לדור שלימוד תורה לנשים יהיה משהו שבשגרה. "
נתניה, ישראל
התחלתי ללמוד דף לפני קצת יותר מ-5 שנים, כשלמדתי רבנות בישיבת מהר”ת בניו יורק. בדיעבד, עד אז, הייתי בלימוד הגמרא שלי כמו מישהו שאוסף חרוזים משרשרת שהתפזרה, פה משהו ושם משהו, ומאז נפתח עולם ומלואו…. הדף נותן לי לימוד בצורה מאורגנת, שיטתית, יום-יומית, ומלמד אותי לא רק ידע אלא את השפה ודרך החשיבה שלנו. לשמחתי, יש לי סביבה תומכת וההרגשה שלי היא כמו בציטוט שבחרתי: הדף משפיע לטובה על כל היום שלי.
חיפה, ישראל
ראיתי את הסיום הגדול בבנייני האומה וכל כך התרשמתי ורציתי לקחת חלק.. אבל לקח לי עוד כשנה וחצי )באמצע מסיכת שבת להצטרף..
הלימוד חשוב לי מאוד.. אני תמיד במרדף אחרי הדף וגונבת כל פעם חצי דף כשהילדים עסוקים ומשלימה אח”כ אחרי שכולם הלכו לישון..
ירושלים, ישראל
התחלתי בתחילת הסבב, והתמכרתי. זה נותן משמעות נוספת ליומיום ומאוד מחזק לתת לזה מקום בתוך כל שגרת הבית-עבודה השוטפת.
בית שמש, ישראל
אחי, שלומד דף יומי ממסכת ברכות, חיפש חברותא ללימוד מסכת ראש השנה והציע לי. החברותא היתה מאתגרת טכנית ורוב הזמן נעשתה דרך הטלפון, כך שבסיום המסכת נפרדו דרכינו. אחי חזר ללמוד לבד, אבל אני כבר נכבשתי בקסם הגמרא ושכנעתי את האיש שלי להצטרף אלי למסכת ביצה. מאז המשכנו הלאה, ועכשיו אנחנו מתרגשים לקראתו של סדר נשים!
נוקדים, ישראל
אמא שלי למדה איתי ש”ס משנה, והתחילה ללמוד דף יומי. אני החלטתי שאני רוצה ללמוד גם. בהתחלה למדתי איתה, אח”כ הצטרפתי ללימוד דף יומי שהרב דני וינט מעביר לנוער בנים בעתניאל. במסכת עירובין עוד חברה הצטרפה אלי וכשהתחלנו פסחים הרב דני פתח לנו שעור דף יומי לבנות. מאז אנחנו לומדות איתו קבוע כל יום את הדף היומי (ובשבת אבא שלי מחליף אותו). אני נהנית מהלימוד, הוא מאתגר ומעניין
עתניאל, ישראל
כתובות מ
לְהָא מִילְּתָא נָמֵי לִיגְמְרוּ מֵהֲדָדֵי! אָמַר קְרָא: ״מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה״, ״לוֹ״ — מִדַּעְתּוֹ.
for this matter too, marrying the woman against his will, let them be derived from each other. Rav Ashi replied that the verse says with regard to a seducer: “He shall pay a dowry for her to be a wife to him” (Exodus 22:15); “to him” means in accordance with his will.
כֵּיצַד שׁוֹתֶה בַּעֲצִיצוֹ כּוּ׳. אָמַר רַב כָּהֲנָא: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב זְבִיד מִנְּהַרְדְּעָא: נֵיתֵי עֲשֵׂה וְנִדְחֵה לֹא תַעֲשֶׂה!
§ The mishna continues: How does the rapist drink from his vessel? The mishna proceeds to explain that he is obligated to marry her despite the physical flaws she might have. However, if the marriage is prohibited, either due to the fact that she committed adultery or due to her flawed lineage, he is not obligated to marry her, and therefore he may not marry her. Rav Kahana said: I stated this halakha before Rav Zevid of Neharde’a, and I asked him: Let the positive mitzva: “And to him she shall be as a wife” (Deuteronomy 22:29), come and override the prohibition of marriage to a woman who is forbidden to him, according to the principle that positive mitzvot override prohibitions.
אָמַר לִי: הֵיכָא אָמְרִינַן נֵיתֵי עֲשֵׂה וְנִידְחֵי לֹא תַעֲשֶׂה — כְּגוֹן מִילָה בְּצָרַעַת, דְּלָא אֶפְשָׁר לְקַיּוֹמֵיהּ לַעֲשֵׂה. אֲבָל הָכָא, אִי אָמְרָה דְּלָא בָּעֵינָא, מִי אִיתֵיהּ לַעֲשֵׂה כְּלָל?
He said to me: Where do we say the principle that a positive mitzva comes and overrides a prohibition? It is in a case where one performs circumcision of a foreskin afflicted with leprosy. Although there is a prohibition against removing leprous skin, the positive mitzva of circumcision overrides that prohibition, as it is not possible to fulfill the positive mitzva without violating the prohibition. However, here, in the case of the rapist, if she says: I do not want him as a husband, is there a positive mitzva at all? Since in that case the mitzva need not be performed, as it is negated when the woman refuses to marry him, it does not override the prohibition.
מַתְנִי׳ יְתוֹמָה שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הָאוֹנֵס — חַיָּיב, וְהַמְפַתֶּה — פָּטוּר.
MISHNA: With regard to an orphan who was betrothed and divorced, Rabbi Elazar says: One who rapes her is obligated to pay the fine, as she is a virgin young woman, and one who seduces her is exempt from payment. Because she is an orphan, or because she was betrothed and divorced, she is independent, and by consenting to the seduction she forgoes her right to the fine.
גְּמָ׳ אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשִׁיטַת רַבִּי עֲקִיבָא רַבּוֹ אֲמָרָהּ, דְּאָמַר: יֵשׁ לָהּ קְנָס וּקְנָסָהּ לְעַצְמָהּ. מִמַּאי — מִדְּקָתָנֵי: יְתוֹמָה, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הָאוֹנֵס חַיָּיב, וְהַמְפַתֶּה פָּטוּר.
GEMARA: Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: Rabbi Elazar stated his opinion in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, his teacher, as with regard to a young woman who was betrothed and divorced and then raped, Rabbi Akiva said in an earlier mishna: She is entitled to a fine for rape and her fine is paid to her. Rabbi Yosei HaGelili says: She is not entitled to a fine for rape. And from where do we know that Rabbi Elazar’s opinion corresponds to the opinion of his teacher? From the fact that the mishna teaches with regard to an orphan that Rabbi Elazar says: One who rapes her is obligated to pay the fine and one who seduces her is exempt from payment.
יְתוֹמָה, פְּשִׁיטָא? אֶלָּא הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּנַעֲרָה שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה, כִּיתוֹמָה. מָה יְתוֹמָה — לְעַצְמָהּ, אַף נַעֲרָה שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה — לְעַצְמָהּ.
The Gemara asks: An orphan? That is obvious, as she has no father and is not subject to the authority of anyone else. Clearly the seducer is exempt from payment because she was complicit. Rather, this is what the mishna is teaching us: That the legal status of a young woman who was betrothed and divorced, even if her father is alive, is like that of an orphan: Just as with regard to an orphan, payment of the fine is to her, so too, with regard to a young woman who was betrothed and divorced, payment of the fine is to her.
אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבָּה בַּר שֵׁילָא אָמַר רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר. קָרֵי רַב עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר: ״טוּבְיָנָא דְחַכִּימֵי״.
Rabbi Zeira said that Rabba bar Sheila said that Rav Hamnuna the Elder said that Rav Adda bar Ahava said that Rav said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Elazar. Rav would exclaim about Rabbi Elazar: He is the happiest of the Sages, as he held that the halakha was ruled in accordance with his opinion in many instances.
מַתְנִי׳ אֵיזֶהוּ בּוֹשֶׁת? הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּישׁ וְהַמִּתְבַּיֵּישׁ. פְּגָם — רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא שִׁפְחָה נִמְכֶּרֶת בַּשּׁוּק, כַּמָּה הָיְתָה יָפָה, וְכַמָּה הִיא יָפָה. קְנָס — שָׁוֶה בְּכׇל אָדָם, וְכֹל שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִצְבָה מִן הַתּוֹרָה — שָׁוֶה בְּכׇל אָדָם.
MISHNA: What is humiliation? How is the payment for humiliation during rape or seduction assessed? It is all based on the one who humiliated and the one who was humiliated. The price will vary depending on the lineage of the family of the rape victim and the nature of the attacker. How is her degradation assessed? One considers her as though she were a maidservant sold in the marketplace, and assesses how much she was worth beforehand and how much she is currently worth, after the rape or seduction. The sum of the fine is equal for all people, and the principle is: Any payment that has a fixed sum by Torah law is equal for all people, regardless of the lineage and the physical state of the attacker or the victim.
גְּמָ׳ וְאֵימָא: חֲמִשִּׁים סְלָעִים אָמַר רַחֲמָנָא, מִכֹּל מִילֵּי! אָמַר רַבִּי זֵירָא יֹאמְרוּ: בָּעַל בַּת מְלָכִים חֲמִשִּׁים, בָּעַל בַּת הֶדְיוֹטוֹת חֲמִשִּׁים?! אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִי הָכִי, גַּבֵּי עֶבֶד נָמֵי, יֹאמְרוּ: עֶבֶד נוֹקֵב מַרְגָּלִיּוֹת — שְׁלֹשִׁים, עֶבֶד עוֹשֶׂה
GEMARA: The Gemara asks: And say that the Merciful One said that the payment is fifty sela from all these matters, i.e., the fine, degradation, humiliation, and pain. Rabbi Zeira said: That cannot be, as they will say: If one who engaged in forced intercourse with a daughter of kings pays a sum of fifty sela, does one who engaged in forced intercourse with the daughter of commoners [hedyotot] also pay fifty sela? Abaye said to him: This is not a decisive argument, as if so, with regard to a Canaanite slave killed by an ox, the Torah says that the owner of the ox pays the master of the slave thirty sela. There too, they will say: For a slave who pierces precious pearls [margaliyyot], a valuable skill, the fine is thirty sela, and for a slave who performs
מַעֲשֵׂה מַחַט — שְׁלֹשִׁים?!
the needlecraft of a tailor, a common, less valuable skill, is the fine also thirty sela? Rather, just as with regard to the slaves, the sum is not dependent on the standing of the victim, so too with regard to a woman who was raped.
אֶלָּא אָמַר רַבִּי זֵירָא: אִילּוּ בָּאוּ עָלֶיהָ שְׁנַיִם, אֶחָד כְּדַרְכָּהּ, וְאֶחָד שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, יֹאמְרוּ: בָּעַל שְׁלֵימָה — חֲמִשִּׁים, בָּעַל פְּגוּמָה — חֲמִשִּׁים? אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִי הָכִי, גַּבֵּי עֶבֶד נָמֵי, יֹאמְרוּ: עֶבֶד בָּרִיא — שְׁלֹשִׁים, עֶבֶד מוּכֵּה שְׁחִין — שְׁלֹשִׁים?!
Rather, Rabbi Zeira said a different proof: Had two men engaged in forced intercourse with her, one vaginal intercourse, and one anal intercourse, they will say: If one who engaged in forced intercourse with an untainted virgin pays fifty sela, does one who engaged in forced intercourse with her when she is tainted, i.e., after she has engaged in anal intercourse, also pay fifty sela? Apparently, the fifty sela is the fixed sum of the fine, while the rest of the payment varies on a case-by-case basis. Abaye said to him: This too is no proof, as if so, with regard to a slave as well, they will say if one whose ox gored a healthy slave pays thirty sela, does one whose ox gored a slave afflicted with boils also pay thirty sela?
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי, אָמַר קְרָא: ״תַּחַת אֲשֶׁר עִינָּהּ״, הָנֵי תַּחַת אֲשֶׁר עִינָּהּ, מִכְּלָל דְּאִיכָּא בּוֹשֶׁת וּפְגָם. רָבָא אָמַר, אָמַר קְרָא: ״וְנָתַן הָאִישׁ הַשּׁוֹכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה חֲמִשִּׁים כָּסֶף״. הֲנָאַת שְׁכִיבָה חֲמִשִּׁים, מִכְּלָל דְּאִיכָּא בּוֹשֶׁת וּפְגָם.
Rather, Abaye said a different proof. The verse says: “Fifty shekels of silver…because he tormented her” (Deuteronomy 22:29); these fifty sela are the fine paid because he tormented her. From which it may be inferred that there are the additional payments of humiliation and degradation beyond that sum mentioned in the verse. Rava said an alternative proof. The verse says: “And the man who lay with her shall give to the father of the young woman fifty shekels of silver” (Deuteronomy 22:29). For the pleasure of lying with her he pays fifty sela; from which it may be inferred that there are the additional payments of humiliation and degradation, beyond payment of the fine.
וְאֵימָא לְדִידַהּ? אָמַר קְרָא: ״בִּנְעוּרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ״, כׇּל שֶׁבַח נְעוּרֶיהָ — לְאָבִיהָ.
The Gemara asks: And say that these additional payments are paid to her? The Gemara answers that the verse says: “Between a father and his daughter, being in her young womanhood, in her father’s house” (Numbers 30:17), from which it is derived that all profits of her young womanhood go to her father.
וְאֶלָּא הָא דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁמַּעֲשֵׂה הַבַּת לְאָבִיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכִי יִמְכּוֹר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה. מָה אָמָה, מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְרַבָּהּ — אַף בַּת, מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְאָבִיהָ. לְמָה לִי? תִּיפּוֹק לֵיהּ מִ״בִּנְעוּרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ״! אֶלָּא, הַהִיא בַּהֲפָרַת נְדָרִים הוּא דִּכְתִיב.
The Gemara asks: However, with regard to that which Rav Huna said that Rav said: From where is it derived that the handiwork of the daughter goes to her father? It is as it is stated: “And if a man sells his daughter as a maidservant” (Exodus 21:7), juxtaposing his daughter to a maidservant: Just as a maidservant, her handiwork belongs to her master, as she was sold for that purpose; so too a daughter, her handiwork goes to her father. Why do I need this complicated proof? Let him derive it directly from the verse “Being in her young womanhood, in her father’s house.” Rather, this cannot be derived from that verse because that verse is written with regard to the nullification of vows. A young woman is subject to her father’s authority with regard to her vows, which he has the right to nullify. The matter of monetary rights is not addressed in that verse.
וְכִי תֵּימָא נֵילַף מִינֵּיהּ, מָמוֹנָא מֵאִיסּוּרָא לָא יָלְפִינַן. וְכִי תֵּימָא נֵילַף מִקְּנָסָא, מָמוֹנָא מִקְּנָסָא לָא יָלְפִינַן. אֶלָּא מִסְתַּבְּרָא דְּאָבִיהָ הָוֵי, דְּאִי בָּעֵי מָסַר לַהּ לִמְנֻוּוֹל וּמוּכֵּה שְׁחִין.
And if you say: Let us derive monetary matters from vows, i.e., just as she is subject to her father’s authority with regard to vows the same is true with regard to monetary matters, we do not derive monetary matters from ritual matters. And if you say: Let us derive that her father receives payment from the halakha of a fine, i.e., just as the fine is paid to her father, as explicitly stated in the Torah, so too, other payments are also paid to her father, we do not derive monetary matters from fines. The payment of a fine is a novel element decreed by the Torah and cannot serve as a paradigm for standard monetary matters. Rather, the Gemara explains that it is reasonable that the payments of humiliation and degradation are paid to her father, as if he wished to do so he could give her hand in marriage to a repulsive man or one afflicted with boils, thereby humiliating her. Since her humiliation is under his control, payment for her humiliation is similarly his.
פְּגָם, רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא שִׁפְחָה נִמְכֶּרֶת. הֵיכִי שָׁיְימִינַן לַהּ? אָמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל: אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִיתֵּן בֵּין שִׁפְחָה בְּתוּלָה לְשִׁפְחָה בְּעוּלָה לְשַׁמְּשׁוֹ.
The mishna continues: How is her degradation assessed? One considers her as though she were a maidservant sold in the marketplace, and assesses how much she would have been worth beforehand and how much she would be worth currently. The Gemara asks: How do we assess her value? Shmuel’s father said: One estimates the difference between how much a person is willing to give to purchase a virgin maidservant and how much he is willing to give to purchase a non-virgin maidservant to serve him.
מַאי נָפְקָא לֵיהּ מִינַּהּ? אֶלָּא בֵּין שִׁפְחָה בְּעוּלָה לְשִׁפְחָה שֶׁאֵינָהּ בְּעוּלָה, לְהַשִּׂיאָה לְעַבְדּוֹ. וּלְעַבְדּוֹ מַאי נָפְקָא לֵיהּ מִינַּהּ? בְּעֶבֶד שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְרַבּוֹ קוֹרַת רוּחַ הֵימֶנּוּ.
The Gemara asks: With regard to a non-virgin maidservant to serve him; if he purchases her for service, what difference is there to him whether or not she is a virgin? Rather, the difference between a maidservant who engaged in intercourse and a maidservant who did not engage in intercourse is with regard to how much one is willing to marry her to his slave. The Gemara further asks: And with regard to marrying her to his slave, what difference is there to him whether or not she is a virgin? The Gemara answers: It is with regard to a slave from whom his master has a sense of satisfaction, and he seeks a virgin for the slave in order to reciprocate. The difference between the price that the master is willing to pay for each of the maidservants is the degradation that the offender pays the victim.
מַתְנִי׳ כׇּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מֶכֶר — אֵין קְנָס. וְכׇל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְנָס — אֵין מֶכֶר. קְטַנָּה — יֵשׁ לָהּ מֶכֶר, וְאֵין לָהּ קְנָס. נַעֲרָה — יֵשׁ לָהּ קְנָס, וְאֵין לָהּ מֶכֶר. הַבּוֹגֶרֶת — אֵין לָהּ לֹא מֶכֶר וְלֹא קְנָס.
MISHNA: Any place where there is sale by a father of his minor daughter as a Hebrew maidservant, there is no fine if she is raped. And any place where there is a fine, when a young woman is raped; there is no sale by the father. The Gemara specifies: A minor is subject to sale by her father, and she is not entitled to a fine if she is raped. A young woman is entitled to a fine if she is raped and is not subject to sale. A grown woman is neither subject to sale nor entitled to a fine.
גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: יֵשׁ לָהּ קְנָס בִּמְקוֹם מֶכֶר. דְּתַנְיָא: קְטַנָּה מִבַּת יוֹם אֶחָד וְעַד שֶׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — יֵשׁ לָהּ מֶכֶר וְאֵין לָהּ קְנָס. מִשֶּׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת עַד שֶׁתִּיבְגַּר — יֵשׁ לָהּ קְנָס וְאֵין לָהּ מֶכֶר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כׇּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מֶכֶר — אֵין קְנָס, וְכׇל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְנָס — אֵין מֶכֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: קְטַנָּה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וְעַד שֶׁתִּיבְגַּר — יֵשׁ לָהּ קְנָס.
GEMARA: Rav Yehuda said that Rav said: This halakha in the mishna is the statement of Rabbi Meir, but the Rabbis say: She is entitled to a fine even where there is a sale, as it is taught in a baraita: A minor girl, from one day old until she grows two pubic hairs, is subject to sale and is not entitled to a fine. From when she grows two pubic hairs and becomes a young woman until she matures into a grown woman, she is entitled to a fine and she is not subject to sale; this is the statement of Rabbi Meir, as Rabbi Meir would state the principle: Any place where there is a sale there is no fine, and any place where there is a fine there is no sale. And the Rabbis say: A minor girl from the age of three years and one day until she matures into a grown woman is entitled to a fine.
קְנָס אִין, מֶכֶר לָא?! אֵימָא: אַף קְנָס בִּמְקוֹם מֶכֶר. אָמַר רַב חִסְדָּא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר? אָמַר קְרָא: ״וְלוֹ תִּהְיֶה לְאִשָּׁה״ — בִּמְהַוָּה עַצְמָהּ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וְרַבָּנַן? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, אָמַר קְרָא: ״נַעֲרָ״, אֲפִילּוּ קְטַנָּה בַּמַּשְׁמָע.
The Gemara questions the statement of the Rabbis in the baraita with regard to a girl more than three years of age: A fine, yes, but sale, no? Do the Rabbis maintain that a father cannot sell his minor daughter as a Hebrew maidservant? Rather, emend the text and say: She is even entitled to a fine where she is subject to sale. Rav Ḥisda said: What is the rationale for the opinion of Rabbi Meir? It is as the verse says with regard to a rapist: “And the man who lay with her shall give to the father of the young woman fifty sela, and to him she shall be as a wife” (Deuteronomy 22:29). The verse is speaking with regard to one halakhically competent to marry by herself, which means she must be a young woman. The Gemara asks: And what is the rationale for the opinion of the Rabbis? Reish Lakish said that the verse says “young woman [na’ara]”; however, although the term is pronounced na’ara, it is written as na’ar, without the letter heh, and even a minor girl is indicated by that term.
שַׁמְעַהּ רַב פָּפָּא בְּרֵיהּ דְּרַב חָנָן מִבֵּי כְלוֹחִית, אֲזַל אַמְרַהּ קַמֵּיהּ דְּרַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי. אֲמַר לֵיהּ: אַתּוּן, אַהָא מַתְנִיתוּ לַהּ. אֲנַן, אַהָא מַתְנֵינַן לָהּ, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע עַל הַקְּטַנָּה — פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה״, ״נַעֲרָה״ מָלֵא דִּיבֵּר הַכָּתוּב.
The Gemara relates: Rav Pappa, son of Rav Ḥanan, from a place called Bei Keloḥit, heard this halakha and went and said it before Rav Shimi bar Ashi. Rav Shimi said to him: You teach this statement concerning that matter. We, based on our traditions, teach it concerning this matter, as Reish Lakish said: One who slanders a minor girl, falsely claiming that she was not a virgin on the wedding night, is exempt from paying the fine, as it is stated: “And they shall give them to the father of the young woman [na’ara]” (Deuteronomy 22:19). The verse spoke of na’ara, not only pronounced but written in full, indicating that this payment is in effect only with regard to a young woman, not a minor girl. However, in places where the term is written na’ar, even a minor girl would be included.
מַתְקֵיף לַהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״נַעֲרָה״, הָא לָאו הָכִי, הֲוָה אָמֵינָא אֲפִילּוּ קְטַנָּה? וְהָא כְּתִיב: ״וְאִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה לֹא נִמְצְאוּ בְתוּלִים לַנַּעֲרָה. וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנַּעֲרָה אֶל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ וּסְקָלוּהָ״, וּקְטַנָּה לָאו בַּת עוֹנָשִׁין הִיא! אֶלָּא: כָּאן נַעֲרָה, הָא כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״נַעֲרָ״ — אֲפִילּוּ קְטַנָּה בַּמַּשְׁמָע.
Rav Adda bar Ahava strongly objects to this: The reason is that the Merciful One writes “na’ara” with a heh. Is that to say that if that were not the case I would have said that this halakha applies even to a minor girl? How is that possible? But isn’t it written: “And if this matter was true, that the hymen of this young woman was not found intact; then they shall remove the young woman to the entrance of her father’s house and stone her” (Deuteronomy 22:20–21). And this verse clearly refers to a young woman old enough to be punished, as a minor is not subject to punishment. Rather, here, with regard to the payment of a slanderer, the verse speaks of a na’ara, written with a heh, and a minor is excluded. This is a paradigm from which it may be inferred that in any place that it is stated “na’ara” without a heh, even a minor girl is indicated.
