חיפוש

נדרים לד

רוצה להקדיש שיעור?

podcast placeholder

0:00
0:00




תקציר
הדף היום מוקדש ע”י אליוט הירסט לע”נ אביו, משה בן פינחס ופלורה. 
יש שתי גירסאות שונות במחלוקת בין ר’ אמי ור’ אסי בהבנת משנתינו. לפי גירסה הראשוונה יש מחלוקת אם המשנה מתייחסת רק למקרה שנכסי המחזיר אסורים על בעל האבידה או גם במקרה הפוך. לפי הגירסה השנייה, הדברים הפוכים – לפי דעה אחת, המשנה מתייחסת רק למקרה שנכסי בעל האבידה אסורים על המחזיר או האם זה מתייחס לשני המקרים. בכל גירסה, יש קושי מהמשפט האחרון במשנה (מקום שנוטלים עליה שכר, תפול הנאה להקדש). בגירסה הראשונה מתרצים את הקושי אבל בגירסה השנייה לא. רבא מביא דין של מי שמועל בחפץ בקדיש לאחר שזכה בו מהפקר. באיזה מעשים יעבור על מעילה והאם יהיה חייב על השווי המלא או חלקי? תלוי במקרה. רב חייא בר אבין שואל את רבא שאלה – האם אמר: "ככרי עליך” ואז נתן לו במתנה – האם הלשון ‘ככרי’ בא להוציא מקרה שיתן לו במתנה – ואם כן, יהיה מותר לו כי זה כבר לא ‘ככרו’ או לא? רבא מנסה להוכיח את זה מתוך סברה אבל רב חייא דוחה את סברתו.

נדרים לד

תְּנַן: מָקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין עָלֶיהָ שָׂכָר — תִּפּוֹל הֲנָאָה לַהֶקְדֵּשׁ. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר אֲפִילּוּ בְּשֶׁנִּכְסֵי בַּעַל אֲבֵידָה אֲסוּרִים עַל מַחְזִיר נָמֵי מַהְדַּר — הַיְינוּ דְּקָתָנֵי מָקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין עָלֶיהָ שָׂכָר תִּפּוֹל הֲנָאָה לַהֶקְדֵּשׁ.

We learned in the mishna: In a place where one takes payment for returning a lost item, the benefit that he receives for returning the item should fall into the category of consecrated Temple property. The Gemara asks: Granted, according to the one who says that even in a case where the property of the owner of the lost item is forbidden to the one returning the lost item, he returns it to him. This explanation is consistent with that which the mishna teaches: In a place where one takes payment for returning a lost item, the benefit that he receives for returning the item should fall into the category of consecrated Temple property.

אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כְּשֶׁנִּכְסֵי בַּעַל אֲבֵידָה אֲסוּרִים עַל מַחְזִיר לָא מַהְדַּר, אַמַּאי תִּפּוֹל הֲנָאָה לַהֶקְדֵּשׁ?

However, according to the one who says that in a case where the property of the owner of the lost item is forbidden to the one returning the lost item, he may not return it to him, and the mishna is referring exclusively to a case where the property of the one returning the lost object is forbidden to the owner of the lost object, why should the benefit fall into the category of consecrated Temple property? It is not prohibited for him to benefit from the property of the owner.

אַחֲדָא קָתָנֵי.

The Gemara answers: The tanna of the mishna teaches about only one of the cases: The property of the one returning the lost object is forbidden to the owner, and the one returning the lost object refuses to accept compensation. In that case, the owner of the lost item benefits from the one returning the lost object by allowing him to keep the compensation. Therefore, the benefit is donated to the Temple treasury.

אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ בְּהַאי לִישָּׁנָא: פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי. חַד אָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּשֶׁנִּכְסֵי בַּעַל אֲבֵידָה אֲסוּרִין עַל מַחְזִיר, וּמִשּׁוּם פְּרוּטָה דְּרַב יוֹסֵף לָא שְׁכִיחַ. אֲבָל נִכְסֵי מַחְזִיר אֲסוּרִים עַל בַּעַל אֲבֵדָה — לָא מַהְדַּר לֵיהּ, מִשּׁוּם דְּקָא מְהַנֵּי לֵיהּ.

There are those who teach the dispute in this formulation: Rabbi Ami and Rabbi Asi disagree about this. One said: They taught this only in a case where the property of the owner of the lost item is forbidden to the one returning the lost item, and the concern due to the peruta of Rav Yosef is not a concern, because it is not common. However, in a case where the property of the one returning the lost item is forbidden to the owner of the lost item, he may not return it to him, due to the fact that in doing so he benefits him.

וְחַד אָמַר: אֲפִילּוּ נִכְסֵי מַחְזִיר אֲסוּרִים עַל בַּעַל אֲבֵידָה — מוּתָּר. דְּכִי מַהְדַּר לֵיהּ — מִידֵּי דְּנַפְשֵׁיהּ קָמַהְדַּר לֵיהּ.

And one said: Even if the property of the one returning the lost item is forbidden to the owner of the lost item, it is permitted to return it to him, as when he returns it, he is returning to him something of his own and is not giving him anything new.

תְּנַן: מָקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין עָלֶיהָ שָׂכָר — תִּפּוֹל הֲנָאָה לַהֶקְדֵּשׁ. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר אֲפִילּוּ בְּשֶׁנִּכְסֵי מַחְזִיר אֲסוּרִים עַל בַּעַל אֲבֵידָה מַהְדַּר — הַיְינוּ דִּמְתָרֵץ מָקוֹם.

We learned in the mishna: In a place where one takes payment for returning a lost item, the benefit that he receives for returning the item should fall into the category of consecrated Temple property. The Gemara asks: Granted, according to the one who says that even if the property of the one returning the lost item is forbidden to the owner of the lost item he returns it to him, this is the reason that it is necessary to resolve the halakha in a place where one takes payment.

אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בְּשֶׁנִּכְסֵי מַחְזִיר אֲסוּרִין, וְלָא מַהְדַּר, הֵיכִי מְתָרֵץ מָקוֹם? קַשְׁיָא.

However, according to the one who said that in a case where the property of the one returning the lost item is forbidden to the owner of the lost item he may not return it to him, how does he explain the halakha taught with regard to a place where one takes payment? Since the mishna is referring to a case where the property of the owner of the lost item is forbidden to the one returning the lost item, why is it prohibited for the owner of the lost item to keep the payment? It is not prohibited for him to benefit from the property of the one returning the lost item. The Gemara concludes: Indeed, it is difficult.

אָמַר רָבָא: הָיְתָה לְפָנָיו כִּכָּר שֶׁל הֶפְקֵר, וְאָמַר: ״כִּכָּר זוֹ הֶקְדֵּשׁ״, נְטָלָהּ לְאוֹכְלָהּ — מָעַל לְפִי כּוּלָּהּ. לְהוֹרִישָׁה לְבָנָיו — מָעַל לְפִי טוֹבַת הֲנָאָה שֶׁבָּהּ.

Rava said: In a case where there was a loaf of ownerless bread before a person, and he said: This loaf is consecrated, if he took the loaf to eat it, he misused consecrated property. His repayment to the Temple for that misuse is based on the loaf’s entire value. However, if his intent was not to take the loaf for himself but to bequeath it to his sons, he misused the consecrated property, and his repayment to the Temple is based on the discretionary benefit that he derived from the fact that his children are indebted to him for the bequest, as he himself derived no direct benefit from the loaf.

בְּעָא מִינֵּיהּ רַב חִיָּיא בַּר אָבִין מֵרָבָא: ״כִּכָּרִי עָלֶיךָ״ וּנְתָנָהּ לוֹ בְּמַתָּנָה, מַהוּ? ״כִּכָּרִי״ אָמַר לוֹ, כִּי אִיתֵיהּ בִּרְשׁוּתֵיהּ הוּא דְּאָסוּר. אוֹ דִּלְמָא ״עָלֶיךָ״ אֲמַר לֵיהּ, עִילָּוֵיהּ שַׁוִּיתֵיהּ הֶקְדֵּשׁ?

Rav Ḥiyya bar Avin raised a dilemma before Rava. If one said to another: My loaf is konam for you, and then he gave it to him as a gift, what is the halakha? Should one infer: My loaf is forbidden, i.e., he said to him that when the loaf is in his possession, that is when it is forbidden, but when he gives him a gift, it is no longer in his possession and it is no longer forbidden? Or, perhaps the inference is: Forbidden to you, i.e., he said to him that he rendered the loaf for him like a consecrated item that is forbidden even after the loaf is no longer in his possession.

אֲמַר לֵיהּ: פְּשִׁיטָא דְּאַף עַל גַּב דְּיַהֲבַהּ לֵיהּ בְּמַתָּנָה — אָסוּר. אֶלָּא ״כִּכָּרִי עָלֶיךָ״ לְאַפּוֹקֵי מַאי? לָאו לְאַפּוֹקֵי דְּאִי גַּנְבַהּ מִינֵּיהּ מִיגְנָב? אֲמַר לֵיהּ: לָא, לְאַפּוֹקֵי דְּאִי אַזְמְנֵיהּ עֲלַהּ.

Rava said to him: It is obvious that although he gave it to the other person as a gift, it is forbidden. Rav Ḥiyya bar Avin asked him: But if that is so, when he said: My loaf is forbidden to you, with emphasis on the word my, what does it come to exclude? Does it not come to exclude a case where he stole it from him, as in that case it is permitted? The same would be true if he gave it to him as a gift. Rava said to him: No, it comes to exclude a case where he invited him to eat from the loaf before he vowed. In that case, that part of the loaf that he invited him to eat is his, and the owner cannot render it forbidden. However, even if he invited the other person before he vowed, the entire loaf remains forbidden if he gave it to him as a gift.

העמקה

רוצה להבין מה באמת קורה מתחת לפני השטח של הסוגיה?
שיעורים, פודקאסטים והרחבות של מיטב המורות שלנו יפתחו לך עוד זוויות וכיווני חשיבה.

לשיעורי עוד על הדף באנגלית, לחצי כאן

חדשה בלימוד הגמרא?

זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.

פסיפס הלומדות שלנו

גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.

התחלתי ללמוד בעידוד שתי חברות אתן למדתי בעבר את הפרק היומי במסגרת 929.
בבית מתלהבים מאוד ובשבת אני לומדת את הדף עם בעלי שזה מפתיע ומשמח מאוד! לימוד הדף הוא חלק בלתי נפרד מהיום שלי. לומדת בצהריים ומחכה לזמן הזה מידי יום…

Miriam Wengerover
מרים ונגרובר

אפרת, ישראל

התחלתי ללמוד דף יומי כאשר קיבלתי במייל ממכון שטיינזלץ את הדפים הראשונים של מסכת ברכות במייל. קודם לא ידעתי איך לקרוא אותם עד שנתתי להם להדריך אותי. הסביבה שלי לא מודעת לעניין כי אני לא מדברת על כך בפומבי. למדתי מהדפים דברים חדשים, כמו הקשר בין המבנה של בית המקדש והמשכן לגופו של האדם (יומא מה, ע”א) והקשר שלו למשפט מפורסם שמופיע בספר ההינדי "בהגוד-גיתא”. מתברר שזה רעיון כלל עולמי ולא רק יהודי

Elena Arenburg
אלנה ארנבורג

נשר, ישראל

התחלתי מחוג במסכת קידושין שהעבירה הרבנית רייסנר במסגרת בית המדרש כלנה בגבעת שמואל; לאחר מכן התחיל סבב הדף היומי אז הצטרפתי. לסביבה לקח זמן לעכל אבל היום כולם תומכים ומשתתפים איתי. הלימוד לעתים מעניין ומעשיר ולעתים קשה ואף הזוי… אך אני ממשיכה קדימה. הוא משפיע על היומיום שלי קודם כל במרדף אחרי הדף, וגם במושגים הרבים שלמדתי ובידע שהועשרתי בו, חלקו ממש מעשי

Abigail Chrissy
אביגיל כריסי

ראש העין, ישראל

הייתי לפני שנתיים בסיום הדרן נשים בבנייני האומה והחלטתי להתחיל. אפילו רק כמה דפים, אולי רק פרק, אולי רק מסכת… בינתיים סיימתי רבע שס ותכף את כל סדר מועד בה.
הסביבה תומכת ומפרגנת. אני בת יחידה עם ארבעה אחים שכולם לומדים דף יומי. מדי פעם אנחנו עושים סיומים יחד באירועים משפחתיים. ממש מרגש. מסכת שבת סיימנו כולנו יחד עם אבא שלנו!
אני שומעת כל יום פודקאסט בהליכה או בנסיעה ואחכ לומדת את הגמרא.

Edna Gross
עדנה גרוס

מרכז שפירא, ישראל

התחלתי ללמוד דף לפני קצת יותר מ-5 שנים, כשלמדתי רבנות בישיבת מהר”ת בניו יורק. בדיעבד, עד אז, הייתי בלימוד הגמרא שלי כמו מישהו שאוסף חרוזים משרשרת שהתפזרה, פה משהו ושם משהו, ומאז נפתח עולם ומלואו…. הדף נותן לי לימוד בצורה מאורגנת, שיטתית, יום-יומית, ומלמד אותי לא רק ידע אלא את השפה ודרך החשיבה שלנו. לשמחתי, יש לי סביבה תומכת וההרגשה שלי היא כמו בציטוט שבחרתי: הדף משפיע לטובה על כל היום שלי.

Michal Kahana
מיכל כהנא

חיפה, ישראל

התחלתי ללמוד דף יומי בסבב הקודם. זכיתי לסיים אותו במעמד המרגש של הדרן. בסבב הראשון ליווה אותי הספק, שאולי לא אצליח לעמוד בקצב ולהתמיד. בסבב השני אני לומדת ברוגע, מתוך אמונה ביכולתי ללמוד ולסיים. בסבב הלימוד הראשון ליוותה אותי חוויה מסויימת של בדידות. הדרן העניקה לי קהילת לימוד ואחוות נשים. החוויה של סיום הש”ס במעמד כה גדול כשנשים שאינן מכירות אותי, שמחות ומתרגשות עבורי , היתה חוויה מרוממת נפש

Ilanit Weil
אילנית ווייל

קיבוץ מגדל עוז, ישראל

אחי, שלומד דף יומי ממסכת ברכות, חיפש חברותא ללימוד מסכת ראש השנה והציע לי. החברותא היתה מאתגרת טכנית ורוב הזמן נעשתה דרך הטלפון, כך שבסיום המסכת נפרדו דרכינו. אחי חזר ללמוד לבד, אבל אני כבר נכבשתי בקסם הגמרא ושכנעתי את האיש שלי להצטרף אלי למסכת ביצה. מאז המשכנו הלאה, ועכשיו אנחנו מתרגשים לקראתו של סדר נשים!

Shulamit Saban
שולמית סבן

נוקדים, ישראל

התחלתי לפני 8 שנים במדרשה. לאחרונה סיימתי מסכת תענית בלמידה עצמית ועכשיו לקראת סיום מסכת מגילה.

Daniela Baruchim
דניאלה ברוכים

רעננה, ישראל

רבנית מישל הציתה אש התלמוד בלבבות בביניני האומה ואני נדלקתי. היא פתחה פתח ותמכה במתחילות כמוני ואפשרה לנו להתקדם בצעדים נכונים וטובים. הקימה מערך שלם שמסובב את הלומדות בסביבה תומכת וכך נכנסתי למסלול לימוד מעשיר שאין כמוה. הדרן יצר קהילה גדולה וחזקה שמאפשרת התקדמות מכל נקודת מוצא. יש דיבוק לומדות שמחזק את ההתמדה של כולנו. כל פניה ושאלה נענית בזריזות ויסודיות. תודה גם למגי על כל העזרה.

Sarah Aber
שרה אבר

נתניה, ישראל

התחלתי ללמוד דף יומי אחרי שחזרתי בתשובה ולמדתי במדרשה במגדל עוז. הלימוד טוב ומספק חומר למחשבה על נושאים הלכתיים ”קטנים” ועד לערכים גדולים ביהדות. חשוב לי להכיר את הגמרא לעומק. והצעד הקטן היום הוא ללמוד אותה בבקיאות, בעזרת השם, ומי יודע אולי גם אגיע לעיון בנושאים מעניינים. נושאים בגמרא מתחברים לחגים, לתפילה, ליחסים שבין אדם לחברו ולמקום ולשאר הדברים שמלווים באורח חיים דתי 🙂

Gaia Divo
גאיה דיבו

מצפה יריחו, ישראל

התחלתי ללמוד גמרא בבית הספר בגיל צעיר והתאהבתי. המשכתי בכך כל חיי ואף היייתי מורה לגמרא בבית הספר שקד בשדה אליהו (בית הספר בו למדתי בילדותי)בתחילת מחזור דף יומי הנוכחי החלטתי להצטרף ובע”ה מקווה להתמיד ולהמשיך. אני אוהבת את המפגש עם הדף את "דרישות השלום ” שמקבלת מקשרים עם דפים אחרים שלמדתי את הסנכרון שמתחולל בין התכנים.

Ariela Bigman
אריאלה ביגמן

מעלה גלבוע, ישראל

התחלתי ללמוד בעידוד שתי חברות אתן למדתי בעבר את הפרק היומי במסגרת 929.
בבית מתלהבים מאוד ובשבת אני לומדת את הדף עם בעלי שזה מפתיע ומשמח מאוד! לימוד הדף הוא חלק בלתי נפרד מהיום שלי. לומדת בצהריים ומחכה לזמן הזה מידי יום…

Miriam Wengerover
מרים ונגרובר

אפרת, ישראל

התחלתי ללמוד דף לפני קצת יותר מ-5 שנים, כשלמדתי רבנות בישיבת מהר”ת בניו יורק. בדיעבד, עד אז, הייתי בלימוד הגמרא שלי כמו מישהו שאוסף חרוזים משרשרת שהתפזרה, פה משהו ושם משהו, ומאז נפתח עולם ומלואו…. הדף נותן לי לימוד בצורה מאורגנת, שיטתית, יום-יומית, ומלמד אותי לא רק ידע אלא את השפה ודרך החשיבה שלנו. לשמחתי, יש לי סביבה תומכת וההרגשה שלי היא כמו בציטוט שבחרתי: הדף משפיע לטובה על כל היום שלי.

Michal Kahana
מיכל כהנא

חיפה, ישראל

באירוע של הדרן בנייני האומה. בהשראתה של אמי שלי שסיימה את הש”ס בסבב הקודם ובעידוד מאיר , אישי, וילדיי וחברותיי ללימוד במכון למנהיגות הלכתית של רשת אור תורה סטון ומורתיי הרבנית ענת נובוסלסקי והרבנית דבורה עברון, ראש המכון למנהיגות הלכתית.
הלימוד מעשיר את יומי, מחזיר אותי גם למסכתות שכבר סיימתי וידוע שאינו דומה מי ששונה פרקו מאה לשונה פרקו מאה ואחת במיוחד מרתקים אותי החיבורים בין המסכתות

Roit Kalech
רוית קלך

מודיעין, ישראל

My explorations into Gemara started a few days into the present cycle. I binged learnt and become addicted. I’m fascinated by the rich "tapestry” of intertwined themes, connections between Masechtot, conversations between generations of Rabbanim and learners past and present all over the world. My life has acquired a golden thread, linking generations with our amazing heritage.
Thank you.

Susan Kasdan
סוזן כשדן

חשמונאים, Israel

התחלתי ללמוד דף יומי בסבב הקודם. זכיתי לסיים אותו במעמד המרגש של הדרן. בסבב הראשון ליווה אותי הספק, שאולי לא אצליח לעמוד בקצב ולהתמיד. בסבב השני אני לומדת ברוגע, מתוך אמונה ביכולתי ללמוד ולסיים. בסבב הלימוד הראשון ליוותה אותי חוויה מסויימת של בדידות. הדרן העניקה לי קהילת לימוד ואחוות נשים. החוויה של סיום הש”ס במעמד כה גדול כשנשים שאינן מכירות אותי, שמחות ומתרגשות עבורי , היתה חוויה מרוממת נפש

Ilanit Weil
אילנית ווייל

קיבוץ מגדל עוז, ישראל

"התחלתי ללמוד דף יומי במחזור הזה, בח’ בטבת תש””ף. לקחתי על עצמי את הלימוד כדי ליצור תחום של התמדה יומיומית בחיים, והצטרפתי לקבוצת הלומדים בבית הכנסת בכפר אדומים. המשפחה והסביבה מתפעלים ותומכים.
בלימוד שלי אני מתפעלת בעיקר מכך שכדי ללמוד גמרא יש לדעת ולהכיר את כל הגמרא. זו מעין צבת בצבת עשויה שהיא עצומה בהיקפה.”

Sarah Fox
שרה פוּקס

כפר אדומים, ישראל

התחלתי ללמוד לפני כשנתיים בשאיפה לסיים לראשונה מסכת אחת במהלך חופשת הלידה.
אחרי מסכת אחת כבר היה קשה להפסיק…

Noa Gallant
נעה גלנט

ירוחם, ישראל

בתחילת הסבב הנוכחי הצטברו אצלי תחושות שאני לא מבינה מספיק מהי ההלכה אותה אני מקיימת בכל יום. כמו כן, כאמא לבנות רציתי לתת להן מודל נשי של לימוד תורה
שתי הסיבות האלו הובילו אותי להתחיל ללמוד. נתקלתי בתגובות מפרגנות וסקרניות איך אישה לומדת גמרא..
כמו שרואים בתמונה אני ממשיכה ללמוד גם היום ואפילו במחלקת יולדות אחרי לידת ביתי השלישית.

Noa Shiloh
נועה שילה

רבבה, ישראל

"
גם אני התחלתי בסבב הנוכחי וב””ה הצלחתי לסיים את רוב המסכתות . בזכות הרבנית מישל משתדלת לפתוח את היום בשיעור הזום בשעה 6:20 .הלימוד הפך להיות חלק משמעותי בחיי ויש ימים בהם אני מצליחה לחזור על הדף עם מלמדים נוספים ששיעוריהם נמצאים במרשתת. שמחה להיות חלק מקהילת לומדות ברחבי העולם. ובמיוחד לשמש דוגמה לנכדותיי שאי””ה יגדלו לדור שלימוד תורה לנשים יהיה משהו שבשגרה. "

Ronit Shavit
רונית שביט

נתניה, ישראל

נדרים לד

תְּנַן: מָקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין עָלֶיהָ שָׂכָר — תִּפּוֹל הֲנָאָה לַהֶקְדֵּשׁ. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר אֲפִילּוּ בְּשֶׁנִּכְסֵי בַּעַל אֲבֵידָה אֲסוּרִים עַל מַחְזִיר נָמֵי מַהְדַּר — הַיְינוּ דְּקָתָנֵי מָקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין עָלֶיהָ שָׂכָר תִּפּוֹל הֲנָאָה לַהֶקְדֵּשׁ.

We learned in the mishna: In a place where one takes payment for returning a lost item, the benefit that he receives for returning the item should fall into the category of consecrated Temple property. The Gemara asks: Granted, according to the one who says that even in a case where the property of the owner of the lost item is forbidden to the one returning the lost item, he returns it to him. This explanation is consistent with that which the mishna teaches: In a place where one takes payment for returning a lost item, the benefit that he receives for returning the item should fall into the category of consecrated Temple property.

אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כְּשֶׁנִּכְסֵי בַּעַל אֲבֵידָה אֲסוּרִים עַל מַחְזִיר לָא מַהְדַּר, אַמַּאי תִּפּוֹל הֲנָאָה לַהֶקְדֵּשׁ?

However, according to the one who says that in a case where the property of the owner of the lost item is forbidden to the one returning the lost item, he may not return it to him, and the mishna is referring exclusively to a case where the property of the one returning the lost object is forbidden to the owner of the lost object, why should the benefit fall into the category of consecrated Temple property? It is not prohibited for him to benefit from the property of the owner.

אַחֲדָא קָתָנֵי.

The Gemara answers: The tanna of the mishna teaches about only one of the cases: The property of the one returning the lost object is forbidden to the owner, and the one returning the lost object refuses to accept compensation. In that case, the owner of the lost item benefits from the one returning the lost object by allowing him to keep the compensation. Therefore, the benefit is donated to the Temple treasury.

אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ בְּהַאי לִישָּׁנָא: פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי. חַד אָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּשֶׁנִּכְסֵי בַּעַל אֲבֵידָה אֲסוּרִין עַל מַחְזִיר, וּמִשּׁוּם פְּרוּטָה דְּרַב יוֹסֵף לָא שְׁכִיחַ. אֲבָל נִכְסֵי מַחְזִיר אֲסוּרִים עַל בַּעַל אֲבֵדָה — לָא מַהְדַּר לֵיהּ, מִשּׁוּם דְּקָא מְהַנֵּי לֵיהּ.

There are those who teach the dispute in this formulation: Rabbi Ami and Rabbi Asi disagree about this. One said: They taught this only in a case where the property of the owner of the lost item is forbidden to the one returning the lost item, and the concern due to the peruta of Rav Yosef is not a concern, because it is not common. However, in a case where the property of the one returning the lost item is forbidden to the owner of the lost item, he may not return it to him, due to the fact that in doing so he benefits him.

וְחַד אָמַר: אֲפִילּוּ נִכְסֵי מַחְזִיר אֲסוּרִים עַל בַּעַל אֲבֵידָה — מוּתָּר. דְּכִי מַהְדַּר לֵיהּ — מִידֵּי דְּנַפְשֵׁיהּ קָמַהְדַּר לֵיהּ.

And one said: Even if the property of the one returning the lost item is forbidden to the owner of the lost item, it is permitted to return it to him, as when he returns it, he is returning to him something of his own and is not giving him anything new.

תְּנַן: מָקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין עָלֶיהָ שָׂכָר — תִּפּוֹל הֲנָאָה לַהֶקְדֵּשׁ. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר אֲפִילּוּ בְּשֶׁנִּכְסֵי מַחְזִיר אֲסוּרִים עַל בַּעַל אֲבֵידָה מַהְדַּר — הַיְינוּ דִּמְתָרֵץ מָקוֹם.

We learned in the mishna: In a place where one takes payment for returning a lost item, the benefit that he receives for returning the item should fall into the category of consecrated Temple property. The Gemara asks: Granted, according to the one who says that even if the property of the one returning the lost item is forbidden to the owner of the lost item he returns it to him, this is the reason that it is necessary to resolve the halakha in a place where one takes payment.

אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בְּשֶׁנִּכְסֵי מַחְזִיר אֲסוּרִין, וְלָא מַהְדַּר, הֵיכִי מְתָרֵץ מָקוֹם? קַשְׁיָא.

However, according to the one who said that in a case where the property of the one returning the lost item is forbidden to the owner of the lost item he may not return it to him, how does he explain the halakha taught with regard to a place where one takes payment? Since the mishna is referring to a case where the property of the owner of the lost item is forbidden to the one returning the lost item, why is it prohibited for the owner of the lost item to keep the payment? It is not prohibited for him to benefit from the property of the one returning the lost item. The Gemara concludes: Indeed, it is difficult.

אָמַר רָבָא: הָיְתָה לְפָנָיו כִּכָּר שֶׁל הֶפְקֵר, וְאָמַר: ״כִּכָּר זוֹ הֶקְדֵּשׁ״, נְטָלָהּ לְאוֹכְלָהּ — מָעַל לְפִי כּוּלָּהּ. לְהוֹרִישָׁה לְבָנָיו — מָעַל לְפִי טוֹבַת הֲנָאָה שֶׁבָּהּ.

Rava said: In a case where there was a loaf of ownerless bread before a person, and he said: This loaf is consecrated, if he took the loaf to eat it, he misused consecrated property. His repayment to the Temple for that misuse is based on the loaf’s entire value. However, if his intent was not to take the loaf for himself but to bequeath it to his sons, he misused the consecrated property, and his repayment to the Temple is based on the discretionary benefit that he derived from the fact that his children are indebted to him for the bequest, as he himself derived no direct benefit from the loaf.

בְּעָא מִינֵּיהּ רַב חִיָּיא בַּר אָבִין מֵרָבָא: ״כִּכָּרִי עָלֶיךָ״ וּנְתָנָהּ לוֹ בְּמַתָּנָה, מַהוּ? ״כִּכָּרִי״ אָמַר לוֹ, כִּי אִיתֵיהּ בִּרְשׁוּתֵיהּ הוּא דְּאָסוּר. אוֹ דִּלְמָא ״עָלֶיךָ״ אֲמַר לֵיהּ, עִילָּוֵיהּ שַׁוִּיתֵיהּ הֶקְדֵּשׁ?

Rav Ḥiyya bar Avin raised a dilemma before Rava. If one said to another: My loaf is konam for you, and then he gave it to him as a gift, what is the halakha? Should one infer: My loaf is forbidden, i.e., he said to him that when the loaf is in his possession, that is when it is forbidden, but when he gives him a gift, it is no longer in his possession and it is no longer forbidden? Or, perhaps the inference is: Forbidden to you, i.e., he said to him that he rendered the loaf for him like a consecrated item that is forbidden even after the loaf is no longer in his possession.

אֲמַר לֵיהּ: פְּשִׁיטָא דְּאַף עַל גַּב דְּיַהֲבַהּ לֵיהּ בְּמַתָּנָה — אָסוּר. אֶלָּא ״כִּכָּרִי עָלֶיךָ״ לְאַפּוֹקֵי מַאי? לָאו לְאַפּוֹקֵי דְּאִי גַּנְבַהּ מִינֵּיהּ מִיגְנָב? אֲמַר לֵיהּ: לָא, לְאַפּוֹקֵי דְּאִי אַזְמְנֵיהּ עֲלַהּ.

Rava said to him: It is obvious that although he gave it to the other person as a gift, it is forbidden. Rav Ḥiyya bar Avin asked him: But if that is so, when he said: My loaf is forbidden to you, with emphasis on the word my, what does it come to exclude? Does it not come to exclude a case where he stole it from him, as in that case it is permitted? The same would be true if he gave it to him as a gift. Rava said to him: No, it comes to exclude a case where he invited him to eat from the loaf before he vowed. In that case, that part of the loaf that he invited him to eat is his, and the owner cannot render it forbidden. However, even if he invited the other person before he vowed, the entire loaf remains forbidden if he gave it to him as a gift.

רוצה לעקוב אחרי התכנים ולהמשיך ללמוד?

ביצירת חשבון עוד היום ניתן לעקוב אחרי ההתקדמות שלך, לסמן מה למדת, ולעקוב אחרי השיעורים שמעניינים אותך.

לנקות את כל הפריטים מהרשימה?

פעולה זו תסיר את כל הפריטים בחלק זה כולל ההתקדמות וההיסטוריה. שימי לב: לא ניתן לשחזר פעולה זו.

ביטול
מחיקה

האם את/ה בטוח/ה שברצונך למחוק פריט זה?

תאבד/י את כל ההתקדמות או ההיסטוריה הקשורות לפריט זה.

ביטול
מחיקה