שבוע של לימוד מוקדש ע”י מדינה קורן לכבוד 30 שנה מאז השתלת כבד הראשונה של אימה, רוזלי לנדזמן קאצ’ן. "לאורך עשר שנים הנוספות שקיבלה אימי, היא שיתפה הרבה תורה, חכמה, ואהבה עם כולנו ואנחנו אסירי תודה על זה.” גם ע”י טובה ודוד קסטנבאום לכבוד הדוד שלהם, ראובן בולקה, הרב ראובן פנחס בן יהודית. "שה’ ישלח לו רפואה שלמה כדי שהוא יוכל להמשיך להפיץ בעולם תורה וחסד ולתת לכולנו השראה.”
הדף היום מוקדש ע”י שרי בגנר שמציינת היארצייט ה25 של אביה, פרופסור מארווין פוקס, הרב משה זאב נחמיה ושיפרה ז”ל. "אבי הקדיש את חייו ללימוד תורה, אקדמיה, ובניין מוסדות יהודיים. יהי זכרו ברוך.” וע”י בטסי וטבי מלמן לזכר מארק ג’אקובי, מרדכי יוחנן בן דוד ולאה, שנפטר בט”ו בשבט. "ניצול שואה, היה מודל לחיקוי של דבקות באמונה דתית. אלא שהתברכו בלהכיר אותו העריכו את המסירות שלו לעם היהודי, הנחישות שלו בלימוד תורה, ומעל הכל, היחס החמים ונחמד שבה קיבל את כולם. יהי זכרו ברוך.”
עולא אמר בשם ר’ אליעזר ששלמים ששחטו בי”ד ואכלו בט”ו, לא יוצאים בהם ידי חובה לשלמי שמחה או לשלמי חגיגה של החג. למה? מביאים ברייתא לסייע לדבריו וגם ברייתא ומשנה להקשות על דבריו אבל הסיוע נדחה ומתרצים את הקושיות. רבין מביא גירסה אחרת בדברי ר’ אלעזר. הגמרא מקשה על גירסה זו ומתרצת. רב כהנא מביא הוכחה שאימורי חגיגה ט”ו נפסל בלינה. רב יוסף מקשה עליו. אביי ורבא חולקים בהבנת קושייתו. המשנה דנה ב”טועה בדבר מצוה” האם חייב חטאת או לא. אם מישהו שוחט פסח שלא לשמה בשבת, בגלל שהקרבן נפסל ולא קיים שום מצוה, הוא חייב חטאת על חילול שבת. אבל אם שחט קרבן אחר לשם פסח בערב פסח שחל בשבת, אם זה בהמה שראויה להיקרב כקרבן פסח, יש מחלוקת ר’ אליעזר ור’ יהושע האם חייב חטאת או לא כי טעה בדבר מצוה. המשנה מביאה דיון בין ר’ אליעזר ור’ יהושע לגבי עניין זה. מה אם הקריב שלא לאוכליו או לפסולים אחרים בטעות? או שחטו ונמצא בעל מום או טריפה? האם יש הבדל בין שני מקרים אלו?
