הדף היום מוקדש ע”י ברברה גולדשלג לרפואתו של ירמיהו בן ביילה פרומית. וע”י רוחי סומר לזכר נשמת סבה אריה לייב בן צדוק. "לא היה לי את הזכות לפגוש אותו. בשכונה שלו בברוקלין הוא היה מודל לחיקוי עבור קהילתו בבית הכנסת ותמיד עזר לנזקקים שהגיעו למעדניה שלו. אמי, דודי ודודתי גידלו את ילדיהם עם אהבה ליהדות ולארץ ישראל”.
בתפילת מוסף של ראש השנה יש תשע ברכות. שלוש הברכות האמצעיות הם: קדושת היום, זכרונות, ושופרות. יש ויכוח בין רבי עקיבא לרבי יוחנן בן נורי לגבי ברכת מלכויות – האם היא משולבת עם הברכה השלישית, קדושת השם, או עם הברכה הרביעית, קדושת היום. הם גם מתלבטים אם תוקעים בשופר במלכויות או לא. מה המקור בתורה לשלוש הברכות הראשונות בעמידה ולמלכויות, זכרונות ושופרות? רבי עקיבא אומר צריך עשרה פסוקים למלכויות, זכרונות, ושופרות, ואילו רבי יוחנן בן נורי אומר רק שלוש. אפשר להשתמש רק בפסוקים חיוביים ולא כאלה שמדברים על פורענות ליהודים. לא מזכירים זיכרון של יחידים, רק של הצבור. עשרת הפסוקים מורכבים מ-3 פסוקים מתורה, נביאים וכתובים והאחרון מהתורה, – או אולי מהנביאים? הגמרא ממשיכה לנתח באילו פסוקים ניתן להשתמש ובאילו לא. שופר תוקעים במוסף ואילו הלל נקרא על ידי החזן של שחרית. למה? אסור לעשות דבר שאסור ביום טוב כדי לתקוע בשופר, כגון להביאו מחוץ לתחום או לטפס על עץ להשיגו וכדומה. לילדים מותר לתקוע בשופר בראש השנה לתרגל.
