האם הדעה של חכמים במשנה להתיר להכניס פקק לחלון אפילו אם זה לא קשור – בתנאי שהיה מתוקן מלפני שבת להיות פקק לחלון או האם הם מתירים בין אם תלוי בין אם אינו תלוי אבל צריך שיהיה קשור? רבי ירמיה מנסה להוכיח ממשנה בעניין נגר שנגרר, ורבי אבא מנסה להוכיח הבנתו מברייתא בעניין קנה שמשמש כמפתח. ר’ יוחנן פסק כרשב”ג בעניין הקנה שמשמש כמפתח, אך הגמרא מקשה על זה מדברי ר’ יוחנן במקום אחר. פוסקים כר’ אליעזר במשנתינו. רב עמרם מקשה על זה ממשנה אחרת. כיסוי כלי – האם צריך בית אחיזה כדי להתיר טלטולה? במה זה תלוי? האם יש הבדל בין כיסויים של כלים שונים? פרק שמונה עשר מתחיל עם דיון בפינוי חפצים מאוצר. כמה אפשר לטרוח בשבת? ואיזה דברים הם מוקצה ואי אפשר לטלטלם משם בשבת? למה המשנה נקטה לשון מוזרה של "ארבע וחמש” – אם חמש מותר, ודאי שגם ארבע?!
הלימוד החודש מוקדש ע”י אדם, קרולין, מיכל, ג’וש, בני, איזי, גלי, שים, זואי, זק’י ויהודה לע”נ אפריים בן קיילה וברוך.
הלימוד החודש מוקדש ע”י אדם, קרולין, מיכל, ג’וש, בני, איזי, גלי, שים, זואי, זק’י ויהודה לע”נ אפריים בן קיילה וברוך.
הלימוד השבוע מוקדש ע”י מרק גולדשטיין לכבוד אשתו רינה.
רוצה להקדיש שיעור?
0:00
0:00
כלים
הלימוד החודש מוקדש ע”י אדם, קרולין, מיכל, ג’וש, בני, איזי, גלי, שים, זואי, זק’י ויהודה לע”נ אפריים בן קיילה וברוך.
הלימוד החודש מוקדש ע”י אדם, קרולין, מיכל, ג’וש, בני, איזי, גלי, שים, זואי, זק’י ויהודה לע”נ אפריים בן קיילה וברוך.
הלימוד השבוע מוקדש ע”י מרק גולדשטיין לכבוד אשתו רינה.
שבת קכו
בֵּין קָשׁוּר בֵּין שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר, וְהוּא שֶׁמְּתוּקָּן.
Both if it is tied and if it is not tied it is permitted, and that is only if it is prepared for this purpose beforehand.
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה, וְלֵימָא מָר: בֵּין תָּלוּי וּבֵין שֶׁאֵינוֹ תָּלוּי, וְהוּא שֶׁקָּשׁוּר! דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּמַחֲלוֹקֶת כָּאן, כָּךְ מַחֲלוֹקֶת בַּנֶּגֶר הַנִּגְרָר. דִּתְנַן: נֶגֶר הַנִּגְרָר, נוֹעֲלִין בּוֹ בַּמִּקְדָּשׁ, אֲבָל לֹא בִּמְדִינָה. וְהַמּוּנָּח, כָּאן וְכָאן, אָסוּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַמּוּנָּח בְּמִקְדָּשׁ וְהַנִּגְרָר בַּמְּדִינָה.
Rabbi Yirmeya said to Rabbi Abba: And let the Master say it in this way: Both if it is hanging and if it is not hanging, and that is only if it is tied, as Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: Like the dispute here with regard to the window shutter, so too is the dispute with regard to a bolt that was dragged, which refers to a pole that was stuck through a hole in the door and into the ground in order to hold the door in place. As we learned in a mishna: With regard to a bolt that is dragged, which is not a part of the door itself but is attached to it and is dragged on the ground, one locks with it in the Temple on Shabbat, because the rabbinic decrees are not in effect in the Temple, but not in the rest of the country outside the Temple. And a bolt that is placed alongside the door and not attached, here, in the Temple, and there, outside the Temple, it is prohibited to lock with it on Shabbat. Rabbi Yehuda says: One that was placed is permitted in the Temple and one that is dragged is permitted even in the rest of the country.
וְתַנְיָא: אֵיזֶהוּ נֶגֶר הַנִּגְרָר שֶׁנּוֹעֲלִין בּוֹ בַּמִּקְדָּשׁ אֲבָל לֹא בִּמְדִינָה? כׇּל שֶׁקָּשׁוּר וְתָלוּי וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ לָאָרֶץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: זֶה אַף בַּמְּדִינָה מוּתָּר. אֶלָּא אֵיזֶהוּ שֶׁבַּמְּדִינָה אָסוּר — כֹּל שֶׁאֵינוֹ לֹא קָשׁוּר וְלָא תָּלוּי, וְשׁוֹמְטוֹ וּמַנִּיחוֹ בְּקֶרֶן זָוִית.
And it was taught in a baraita: What is a bolt that is dragged that one locks with it in the Temple but not in the rest of the country? Any bolt that is tied and hangs from the door and one of its edges reaches the ground. Rabbi Yehuda says: That is permitted even in the rest of the country. Rather, what is prohibited in the rest of the country? Any bolt that is neither tied nor hung, and one removes it from the door and places it in a corner.
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר אַבָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא: מַאן תַּנָּא נֶגֶר הַנִּגְרָר — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא!
And Rabbi Yehoshua bar Abba said in the name of Ulla: Who is the tanna who taught the halakha of a bolt that is dragged? The tanna is Rabbi Eliezer, whose opinion in this case is identical to his opinion in the mishna with regard to the window shutter. It is certainly referring to a shutter that is attached. If it is not attached, Rabbi Eliezer holds that it is prohibited for use even in the Temple.
אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא דַּאֲמַרִי כִּי הַאי תַּנָּא דְּתַנְיָא: קָנֶה שֶׁהִתְקִינוֹ בַּעַל הַבַּיִת לִהְיוֹת פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בּוֹ, בִּזְמַן שֶׁקָּשׁוּר וְתָלוּי בַּפֶּתַח — פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בּוֹ, אֵין קָשׁוּר וְתָלוּי — אֵין פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בּוֹ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מְתוּקָּן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר.
Rabbi Abba said to Rabbi Yirmeya: It is I who say that this case is in accordance with the opinion of this tanna, as it was taught in the Tosefta: With regard to a reed that the homeowner installed to open and lock the door with it like a bolt, when it is tied and hanging in the entrance, one may open and lock the door with it on Shabbat, and when it is not tied and hanging, one may not open and lock the door with it. Rabban Shimon ben Gamliel says: If it was prepared for that use, it is permitted to use it even if it is not tied. There is an opinion that holds that a bolt need not be attached, and preparation is sufficient to permit its use.
אָמַר רַב יְהוּדָה בַּר שִׁילַת אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
Rav Yehuda bar Sheilat said that Rav Asi said that Rabbi Yoḥanan said: The halakha in this case is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel.
וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָתְנַן: כׇּל כִּסּוּיֵי הַכֵּלִים
The Gemara asks: Did Rabbi Yoḥanan really say this? Didn’t we learn in the mishna: All covers of vessels
שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֵּית אֲחִיזָה נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת. וְאָמַר רַב יְהוּדָה בַּר שֵׁילָא אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְהוּא שֶׁיֵּשׁ תּוֹרַת כְּלִי עֲלֵיהֶן.
that have a handle may be moved on Shabbat. And Rav Yehuda bar Sheila said that Rav Asi said that Rabbi Yoḥanan said: And that is specifically when the status of a vessel applies to them, i.e., when the cover itself is suited for use as a vessel. This is contrary to the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, who holds that preparation alone is sufficient.
וְכִי תֵּימָא: הָכָא נָמֵי דְּאִיכָּא תּוֹרַת כְּלִי עָלָיו, וּמִי בָּעֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל תּוֹרַת כְּלִי עָלָיו? וְהָתַנְיָא: חֲרִיּוֹת שֶׁל דֶּקֶל שֶׁגְּדָרָן לְשֵׁם עֵצִים, וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶן לִישִׁיבָה — צָרִיךְ לְקַשֵּׁר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ לְקַשֵּׁר.
And if you say: Here, too, Rabban Shimon ben Gamliel is referring to a case where the status of a vessel applies to the reed, does Rabban Shimon ben Gamliel require that the status of a vessel apply to it? Wasn’t it taught in a baraita: With regard to hard branches of a palm tree that one cut for firewood or for construction and then he reconsidered their designation and decided to use them for sitting, he must tie the branches together on Shabbat eve so that they will not be set-aside. Rabban Shimon ben Gamliel says: He need not tie them together, and nevertheless, it is permitted to move them. Rabban Shimon ben Gamliel does not require that one render it a vessel. Thought is sufficient.
רַבִּי יוֹחָנָן סְבִירָא לֵיהּ כְּווֹתֵיהּ בַּחֲדָא וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא.
The Gemara answers: Rabbi Yoḥanan holds in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel in one matter and disagrees with him in one matter.
דְּרַשׁ רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אַפִּתְחָא דְרֵישׁ גָּלוּתָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. מֵתִיב רַב עַמְרָם: וּמִדִּבְרֵיהֶם לָמַדְנוּ שֶׁפּוֹקְקִין וּמוֹדְדִין וְקוֹשְׁרִין בְּשַׁבָּת!
Rabbi Yitzḥak taught at the entrance of the house of the Exilarch: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in the matter of a window shutter. Rav Amram raised an objection from that we learned explicitly in a mishna: And from their statements and their actions, we derived that one may seal a window, and measure, and tie a knot on Shabbat. Apparently, one may shutter the window under any circumstances, not only when the shutter was prepared for use, as Rabbi Eliezer said.
אֲמַר לֵיהּ [אַבָּיֵי]: מַאי דַּעְתָּיךְ — מִשּׁוּם דְּקָתָנֵי סְתָמָא, נֶגֶר הַנִּגְרָר נָמֵי סְתָמָא הִיא. וַאֲפִילּוּ הָכִי — מַעֲשֶׂה רַב.
Abaye said to Rav Amram: What is your opinion, that the proof is decisive because it was taught in the mishna unattributed and the halakha is in accordance with an unattributed mishna? The mishna with regard to a bolt that is dragged is also an unattributed mishna. The halakha should be in accordance with that mishna as well. The Gemara concludes: And even so, an action is greater. Even though the two mishnayot are of equal weight, since one of them not only cites an unattributed opinion but also relates an incident where the Sages shuttered a window, that source is decisive.
מַתְנִי׳ כׇּל כִּיסּוּיֵי הַכֵּלִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֵּית אֲחִיזָה — נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּכִיסּוּי קַרְקָעוֹת, אֲבָל בְּכִיסּוּי הַכֵּלִים — בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת.
MISHNA: All covers of vessels that have a handle may be moved on Shabbat. Rabbi Yosei said: In what case is this statement said? In the case of a cover for the ground, i.e., the cover of a pit; however, with regard to covers of vessels, both in this case and in that case, even if they do not have handles, they may be moved on Shabbat.
גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה בַּר שֵׁילָא אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְהוּא שֶׁיֵּשׁ תּוֹרַת כְּלִי עֲלֵיהֶן. דְּכוּלֵּי עָלְמָא כִּסּוּי קַרְקָעוֹת, אִם יֵשׁ לָהֶן בֵּית אֲחִיזָה — אִין, אִי לָא — לָא. כִּסּוּי הַכֵּלִים, אַף עַל גַּב דְּאֵין לָהֶם בֵּית אֲחִיזָה.
GEMARA: Rav Yehuda bar Sheila said that Rabbi Asi said that Rabbi Yoḥanan said: And this applies specifically when the status of a vessel applies to them and they are suited for some use. The Gemara adds: Everyone holds that with regard to a cover for the ground, if it has a handle, yes, it is permitted to move it, and if not, no, it is prohibited to move it; with regard to a cover of a vessel, even if it does not have a handle, it is permitted to move it.
כִּי פְּלִיגִי בְּכֵלִים דְּחַבְּרִינְהוּ בְּאַרְעָא. מָר סָבַר גָּזְרִינַן, וּמָר סָבַר לָא גָּזְרִינַן.
When they disagree in the mishna, it is with regard to vessels that one attached to the ground. This Sage, the first tanna, holds that we issue a decree according to which it is prohibited to move the cover of a vessel attached to the ground due to the concern that one will move a cover for the ground itself, and that Sage, Rabbi Yosei, holds that we do not issue a decree.
לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: כִּי פְּלִיגִי בְּכִיסּוּי תַּנּוּר, מָר מְדַמֵּי לֵיהּ לְכִיסּוּי קַרְקַע, וּמָר מְדַמֵּי לֵיהּ לְכִיסּוּי כֵּלִים.
Another version of this statement: When they disagree in the mishna, it is with regard to the cover of an oven; this Sage likens it to a cover for the ground, and this Sage likens it to a cover of a vessel.
הדרן עלך כל הכלים
מַתְנִי׳ מְפַנִּין אֲפִילּוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ קוּפּוֹת שֶׁל תֶּבֶן וְשֶׁל תְּבוּאָה מִפְּנֵי הָאוֹרְחִים, וּמִפְּנֵי בִּטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. אֲבָל לֹא אֶת הָאוֹצָר.
MISHNA: On Shabbat, one may move even four or five baskets of straw and baskets of produce, due to the guests, who require that place to sit, and due to suspension of Torah study in the study hall, where space is required to seat the students. However, one may not move these items to create space in the storeroom.
מְפַנִּין תְּרוּמָה טְהוֹרָה, וּדְמַאי, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּיטְלָהּ תְּרוּמָתוֹ, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ, וְהַתּוֹרְמוֹס הַיָּבֵשׁ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכָל לְעִזִּים.
One may move ritually pure teruma, although it may only be eaten by a priest; and doubtfully tithed produce [demai], which may not be eaten until tithes are separated from it due to concern that an am ha’aretz did not separate its tithes; and first tithe whose teruma of the tithe has already been taken and given to priests; and second tithe and consecrated items that were redeemed; and even dry lupine, which is not fit for consumption by a person, because it is goat food.
אֲבָל לֹא אֶת הַטֶּבֶל, וְלֹא אֶת מַעֲשֵׂר [רִאשׁוֹן] שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ, וְלֹא אֶת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ, וְלֹא אֶת הַלּוּף, וְלָא אֶת הַחַרְדָּל. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַתִּיר בַּלּוּף, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכַל עוֹרְבִין.
However, one may neither move untithed produce, nor first tithe whose teruma has not been taken, nor second tithe and consecrated items that were not redeemed, nor raw arum and raw mustard, as all of these items are not fit for consumption and are therefore set aside. Rabban Shimon ben Gamliel permits moving in the case of arum because it is food for ravens.
חֲבִילֵי קַשׁ וַחֲבִילֵי עֵצִים וַחֲבִילֵי זְרָדִים, אִם הִתְקִינָן לְמַאֲכַל בְּהֵמָה — מְטַלְטְלִין אוֹתָן. וְאִם לָאו — אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן.
With regard to bundles of straw, and bundles of wood, and bundles of twigs, if one prepared them on Shabbat eve for animal food, one may move them. And if not, one may not move them.
גְּמָ׳ הַשְׁתָּא חָמֵשׁ מְפַנִּין, אַרְבַּע מִיבַּעְיָא?!
GEMARA: The Gemara asks: Now that the mishna stated that one may move five baskets, is mentioning four baskets necessary?
אָמַר רַב חִסְדָּא: אַרְבַּע מֵחָמֵשׁ, (אִיכָּא דְאָמְרִי: אַרְבַּע מֵאוֹצָר קָטָן) וְחָמֵשׁ מֵאוֹצָר גָּדוֹל.
Rav Ḥisda said: The mishna means that one may move four out of five baskets, but not all of them. Some say: It is permitted to move four baskets from a small storeroom and five baskets from a large storeroom.
וּמַאי ״אֲבָל לֹא אֶת הָאוֹצָר״ — שֶׁלֹּא יַתְחִיל בָּאוֹצָר תְּחִלָּה, וּמַנִּי — רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאִית לֵיהּ מוּקְצֶה.
The Gemara asks: And what then is the meaning of: However, one may not move these items to create space in the storeroom? It means that one may not use the storeroom for the first time. If he has never taken supplies from this storeroom, he may not begin moving baskets from it. And whose opinion is cited in this mishna? It is the opinion of Rabbi Yehuda, who is of the opinion that this constitutes a prohibition of set-aside. The contents of a storeroom that was never used are set-aside.
וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אַרְבַּע וְחָמֵשׁ
And Shmuel says: The difficulty in the mishna should be explained as a figure of speech: Four and five,
לעקוב 
כלים
העמקה
רוצה להבין מה באמת קורה מתחת לפני השטח של הסוגיה?
שיעורים, פודקאסטים והרחבות של מיטב המורות שלנו יפתחו לך עוד זוויות וכיווני חשיבה.
יולדת – ומחללים עליה את השבת – סוגיות נבחרות (טבת שיעור ב)
16.12.2021 | י״ב בטבת תשפ״ב
גזרות חכמים – מדוע לאסור את המותר? מה המחיר? ואיך מתמודדים? – גפ”ת 23
06.08.2020 | ט״ז באב תש״פ
ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס
31.07.2020 | י׳ באב תש״פ
חדשה בלימוד הגמרא?
זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.
פסיפס הלומדות שלנו
גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.
התחלתי לפני כמה שנים אבל רק בסבב הזה זכיתי ללמוד יום יום ולסיים מסכתות
סיגל טל
רעננה, ישראל
למדתי גמרא מכיתה ז- ט ב Maimonides School ואחרי העליה שלי בגיל 14 לימוד הגמרא, שלא היה כל כך מקובל בימים אלה, היה די ספוראדי. אחרי "ההתגלות” בבנייני האומה התחלתי ללמוד בעיקר בדרך הביתה למדתי מפוקקטסים שונים. לאט לאט ראיתי שאני תמיד חוזרת לרבנית מישל פרבר. באיזה שהוא שלב התחלתי ללמוד בזום בשעה 7:10 .
היום "אין מצב” שאני אתחיל את היום שלי ללא לימוד עם הרבנית מישל עם כוס הקפה שלי!!
דבי גביר
חשמונאים, ישראל
אמא שלי למדה איתי ש”ס משנה, והתחילה ללמוד דף יומי. אני החלטתי שאני רוצה ללמוד גם. בהתחלה למדתי איתה, אח”כ הצטרפתי ללימוד דף יומי שהרב דני וינט מעביר לנוער בנים בעתניאל. במסכת עירובין עוד חברה הצטרפה אלי וכשהתחלנו פסחים הרב דני פתח לנו שעור דף יומי לבנות. מאז אנחנו לומדות איתו קבוע כל יום את הדף היומי (ובשבת אבא שלי מחליף אותו). אני נהנית מהלימוד, הוא מאתגר ומעניין
רננה הלמן
עתניאל, ישראל
התחלתי ללמוד בעידוד שתי חברות אתן למדתי בעבר את הפרק היומי במסגרת 929.
בבית מתלהבים מאוד ובשבת אני לומדת את הדף עם בעלי שזה מפתיע ומשמח מאוד! לימוד הדף הוא חלק בלתי נפרד מהיום שלי. לומדת בצהריים ומחכה לזמן הזה מידי יום…
מרים ונגרובר
אפרת, ישראל
התחלתי בסיום הש”ס, יצאתי באורות. נשברתי פעמיים, ובשתיהם הרבנית מישל עודדה להמשיך איפה שכולם בסבב ולהשלים כשאוכל, וכך עשיתי וכיום השלמתי הכל. מדהים אותי שאני לומדת כל יום קצת, אפילו בחדר הלידה, בבידוד או בחו”ל. לאט לאט יותר נינוחה בסוגיות. לא כולם מבינים את הרצון, בפרט כפמניסטית. חשה סיפוק גדול להכיר את המושגים וצורת החשיבה. החלום זה להמשיך ולהתמיד ובמקביל ללמוד איך מהסוגיות נוצרה והתפתחה ההלכה.
קרן וינגרטן שרינגטון
מודיעין, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי שהתחילו מסכת כתובות, לפני 7 שנים, במסגרת קבוצת לימוד שהתפרקה די מהר, ומשם המשכתי לבד בתמיכת האיש שלי. נעזרתי בגמרת שטיינזלץ ובשיעורים מוקלטים.
הסביבה מאד תומכת ואני מקבלת המון מילים טובות לאורך כל הדרך. מאז הסיום הגדול יש תחושה שאני חלק מדבר גדול יותר.
אני לומדת בשיטת ה”7 דפים בשבוע” של הרבנית תרצה קלמן – כלומר, לא נורא אם לא הצלחת ללמוד כל יום, העיקר שגמרת ארבעה דפים בשבוע
רחל גולדשטיין
עתניאל, ישראל
בסוף הסבב הקודם ראיתי את השמחה הגדולה שבסיום הלימוד, בעלי סיים כבר בפעם השלישית וכמובן הסיום הנשי בבנייני האומה וחשבתי שאולי זו הזדמנות עבורי למשהו חדש.
למרות שאני שונה בסביבה שלי, מי ששומע על הלימוד שלי מפרגן מאוד.
אני מנסה ללמוד קצת בכל יום, גם אם לא את כל הדף ובסך הכל אני בדרך כלל עומדת בקצב.
הלימוד מעניק המון משמעות ליום יום ועושה סדר בלמוד תורה, שתמיד היה (ועדיין) שאיפה. אבל אין כמו קביעות
רחלי מנדלסון
טל מנשה, ישראל
לצערי גדלתי בדור שבו לימוד גמרא לנשים לא היה דבר שבשגרה ושנים שאני חולמת להשלים את הפער הזה.. עד שלפני מספר שבועות, כמעט במקרה, נתקלתי במודעת פרסומת הקוראת להצטרף ללימוד מסכת תענית. כשקראתי את המודעה הרגשתי שהיא כאילו נכתבה עבורי – "תמיד חלמת ללמוד גמרא ולא ידעת איך להתחיל”, "בואי להתנסות במסכת קצרה וקלה” (רק היה חסר שהמודעה תיפתח במילים "מיכי שלום”..). קפצתי למים ו- ב”ה אני בדרך להגשמת החלום:)
מיכי קדוש
מורשת, ישראל
התחלתי ללמוד בסבב הנוכחי לפני כשנתיים .הסביבה מתפעלת ותומכת מאוד. אני משתדלת ללמוד מכל ההסכתים הנוספים שיש באתר הדרן. אני עורכת כל סיום מסכת שיעור בביתי לכ20 נשים שמחכות בקוצר רוח למפגשים האלו.
יעל אשר
יהוד, ישראל
A life-changing journey started with a Chanukah family tiyul to Zippori, home of the Sanhedrin 2 years ago and continued with the Syum in Binanei Hauma where I was awed by the energy of 3000 women dedicated to learning daf Yomi. Opening my morning daily with a fresh daf, I am excited with the new insights I find enriching my life and opening new and deeper horizons for me.
בקי גולדשטיין
Elazar gush etzion, Israel
התחלתי להשתתף בשיעור נשים פעם בשבוע, תכננתי ללמוד רק דפים בודדים, לא האמנתי שאצליח יותר מכך.
לאט לאט נשאבתי פנימה לעולם הלימוד .משתדלת ללמוד כל בוקר ומתחילה את היום בתחושה של מלאות ומתוך התכווננות נכונה יותר.
הלימוד של הדף היומי ממלא אותי בתחושה של חיבור עמוק לעם היהודי ולכל הלומדים בעבר ובהווה.
נילי חיון
אפרת, ישראל
כבר סיפרתי בסיום של מועד קטן.
הלימוד מאוד משפיעה על היום שלי כי אני לומדת עם רבנית מישל על הבוקר בזום. זה נותן טון לכל היום – בסיס למחשבות שלי .זה זכות גדול להתחיל את היום בלימוד ובתפילה. תודה רבה !
שרה ברלוביץ
ירושלים, ישראל
התחלתי ללמוד לפני 4.5 שנים, כשהודיה חברה שלי פתחה קבוצת ווטסאפ ללימוד דף יומי בתחילת מסכת סנהדרין. מאז לימוד הדף נכנס לתוך היום-יום שלי והפך לאחד ממגדירי הזהות שלי ממש.
קרן רוזנברג
ירושלים, ישראל
התחלתי כשהייתי בחופש, עם הפרסומים על תחילת המחזור, הסביבה קיבלה את זה כמשהו מתמיד ומשמעותי ובהערכה, הלימוד זה עוגן יציב ביום יום, יש שבועות יותר ויש שפחות אבל זה משהו שנמצא שם אמין ובעל משמעות בחיים שלי….
עדי דיאמנט
גמזו, ישראל
התחלתי ללמוד גמרא בבית הספר בגיל צעיר והתאהבתי. המשכתי בכך כל חיי ואף היייתי מורה לגמרא בבית הספר שקד בשדה אליהו (בית הספר בו למדתי בילדותי)בתחילת מחזור דף יומי הנוכחי החלטתי להצטרף ובע”ה מקווה להתמיד ולהמשיך. אני אוהבת את המפגש עם הדף את "דרישות השלום ” שמקבלת מקשרים עם דפים אחרים שלמדתי את הסנכרון שמתחולל בין התכנים.
אריאלה ביגמן
מעלה גלבוע, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי כאשר קיבלתי במייל ממכון שטיינזלץ את הדפים הראשונים של מסכת ברכות במייל. קודם לא ידעתי איך לקרוא אותם עד שנתתי להם להדריך אותי. הסביבה שלי לא מודעת לעניין כי אני לא מדברת על כך בפומבי. למדתי מהדפים דברים חדשים, כמו הקשר בין המבנה של בית המקדש והמשכן לגופו של האדם (יומא מה, ע”א) והקשר שלו למשפט מפורסם שמופיע בספר ההינדי "בהגוד-גיתא”. מתברר שזה רעיון כלל עולמי ולא רק יהודי
אלנה ארנבורג
נשר, ישראל
רבנית מישל הציתה אש התלמוד בלבבות בביניני האומה ואני נדלקתי. היא פתחה פתח ותמכה במתחילות כמוני ואפשרה לנו להתקדם בצעדים נכונים וטובים. הקימה מערך שלם שמסובב את הלומדות בסביבה תומכת וכך נכנסתי למסלול לימוד מעשיר שאין כמוה. הדרן יצר קהילה גדולה וחזקה שמאפשרת התקדמות מכל נקודת מוצא. יש דיבוק לומדות שמחזק את ההתמדה של כולנו. כל פניה ושאלה נענית בזריזות ויסודיות. תודה גם למגי על כל העזרה.
שרה אבר
נתניה, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי אחרי שחזרתי בתשובה ולמדתי במדרשה במגדל עוז. הלימוד טוב ומספק חומר למחשבה על נושאים הלכתיים ”קטנים” ועד לערכים גדולים ביהדות. חשוב לי להכיר את הגמרא לעומק. והצעד הקטן היום הוא ללמוד אותה בבקיאות, בעזרת השם, ומי יודע אולי גם אגיע לעיון בנושאים מעניינים. נושאים בגמרא מתחברים לחגים, לתפילה, ליחסים שבין אדם לחברו ולמקום ולשאר הדברים שמלווים באורח חיים דתי 🙂
גאיה דיבו
מצפה יריחו, ישראל
בתחילת הסבב הנוכחי של לימוד הדף היומי, נחשפתי לחגיגות המרגשות באירועי הסיום ברחבי העולם. והבטחתי לעצמי שבקרוב אצטרף גם למעגל הלומדות. הסבב התחיל כאשר הייתי בתחילת דרכי בתוכנית קרן אריאל להכשרת יועצות הלכה של נשמ”ת. לא הצלחתי להוסיף את ההתחייבות לדף היומי על הלימוד האינטנסיבי של תוכנית היועצות. בבוקר למחרת המבחן הסופי בנשמ”ת, התחלתי את לימוד הדף במסכת סוכה ומאז לא הפסקתי.
חנה שחם-רוזבי (ד”ר)
קרית גת, ישראל
התחלתי לפני 8 שנים במדרשה. לאחרונה סיימתי מסכת תענית בלמידה עצמית ועכשיו לקראת סיום מסכת מגילה.
דניאלה ברוכים
רעננה, ישראל
שבת קכו
בֵּין קָשׁוּר בֵּין שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר, וְהוּא שֶׁמְּתוּקָּן.
Both if it is tied and if it is not tied it is permitted, and that is only if it is prepared for this purpose beforehand.
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה, וְלֵימָא מָר: בֵּין תָּלוּי וּבֵין שֶׁאֵינוֹ תָּלוּי, וְהוּא שֶׁקָּשׁוּר! דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּמַחֲלוֹקֶת כָּאן, כָּךְ מַחֲלוֹקֶת בַּנֶּגֶר הַנִּגְרָר. דִּתְנַן: נֶגֶר הַנִּגְרָר, נוֹעֲלִין בּוֹ בַּמִּקְדָּשׁ, אֲבָל לֹא בִּמְדִינָה. וְהַמּוּנָּח, כָּאן וְכָאן, אָסוּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַמּוּנָּח בְּמִקְדָּשׁ וְהַנִּגְרָר בַּמְּדִינָה.
Rabbi Yirmeya said to Rabbi Abba: And let the Master say it in this way: Both if it is hanging and if it is not hanging, and that is only if it is tied, as Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: Like the dispute here with regard to the window shutter, so too is the dispute with regard to a bolt that was dragged, which refers to a pole that was stuck through a hole in the door and into the ground in order to hold the door in place. As we learned in a mishna: With regard to a bolt that is dragged, which is not a part of the door itself but is attached to it and is dragged on the ground, one locks with it in the Temple on Shabbat, because the rabbinic decrees are not in effect in the Temple, but not in the rest of the country outside the Temple. And a bolt that is placed alongside the door and not attached, here, in the Temple, and there, outside the Temple, it is prohibited to lock with it on Shabbat. Rabbi Yehuda says: One that was placed is permitted in the Temple and one that is dragged is permitted even in the rest of the country.
וְתַנְיָא: אֵיזֶהוּ נֶגֶר הַנִּגְרָר שֶׁנּוֹעֲלִין בּוֹ בַּמִּקְדָּשׁ אֲבָל לֹא בִּמְדִינָה? כׇּל שֶׁקָּשׁוּר וְתָלוּי וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ לָאָרֶץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: זֶה אַף בַּמְּדִינָה מוּתָּר. אֶלָּא אֵיזֶהוּ שֶׁבַּמְּדִינָה אָסוּר — כֹּל שֶׁאֵינוֹ לֹא קָשׁוּר וְלָא תָּלוּי, וְשׁוֹמְטוֹ וּמַנִּיחוֹ בְּקֶרֶן זָוִית.
And it was taught in a baraita: What is a bolt that is dragged that one locks with it in the Temple but not in the rest of the country? Any bolt that is tied and hangs from the door and one of its edges reaches the ground. Rabbi Yehuda says: That is permitted even in the rest of the country. Rather, what is prohibited in the rest of the country? Any bolt that is neither tied nor hung, and one removes it from the door and places it in a corner.
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר אַבָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא: מַאן תַּנָּא נֶגֶר הַנִּגְרָר — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא!
And Rabbi Yehoshua bar Abba said in the name of Ulla: Who is the tanna who taught the halakha of a bolt that is dragged? The tanna is Rabbi Eliezer, whose opinion in this case is identical to his opinion in the mishna with regard to the window shutter. It is certainly referring to a shutter that is attached. If it is not attached, Rabbi Eliezer holds that it is prohibited for use even in the Temple.
אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא דַּאֲמַרִי כִּי הַאי תַּנָּא דְּתַנְיָא: קָנֶה שֶׁהִתְקִינוֹ בַּעַל הַבַּיִת לִהְיוֹת פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בּוֹ, בִּזְמַן שֶׁקָּשׁוּר וְתָלוּי בַּפֶּתַח — פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בּוֹ, אֵין קָשׁוּר וְתָלוּי — אֵין פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בּוֹ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מְתוּקָּן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר.
Rabbi Abba said to Rabbi Yirmeya: It is I who say that this case is in accordance with the opinion of this tanna, as it was taught in the Tosefta: With regard to a reed that the homeowner installed to open and lock the door with it like a bolt, when it is tied and hanging in the entrance, one may open and lock the door with it on Shabbat, and when it is not tied and hanging, one may not open and lock the door with it. Rabban Shimon ben Gamliel says: If it was prepared for that use, it is permitted to use it even if it is not tied. There is an opinion that holds that a bolt need not be attached, and preparation is sufficient to permit its use.
אָמַר רַב יְהוּדָה בַּר שִׁילַת אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
Rav Yehuda bar Sheilat said that Rav Asi said that Rabbi Yoḥanan said: The halakha in this case is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel.
וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָתְנַן: כׇּל כִּסּוּיֵי הַכֵּלִים
The Gemara asks: Did Rabbi Yoḥanan really say this? Didn’t we learn in the mishna: All covers of vessels
שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֵּית אֲחִיזָה נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת. וְאָמַר רַב יְהוּדָה בַּר שֵׁילָא אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְהוּא שֶׁיֵּשׁ תּוֹרַת כְּלִי עֲלֵיהֶן.
that have a handle may be moved on Shabbat. And Rav Yehuda bar Sheila said that Rav Asi said that Rabbi Yoḥanan said: And that is specifically when the status of a vessel applies to them, i.e., when the cover itself is suited for use as a vessel. This is contrary to the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, who holds that preparation alone is sufficient.
וְכִי תֵּימָא: הָכָא נָמֵי דְּאִיכָּא תּוֹרַת כְּלִי עָלָיו, וּמִי בָּעֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל תּוֹרַת כְּלִי עָלָיו? וְהָתַנְיָא: חֲרִיּוֹת שֶׁל דֶּקֶל שֶׁגְּדָרָן לְשֵׁם עֵצִים, וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶן לִישִׁיבָה — צָרִיךְ לְקַשֵּׁר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ לְקַשֵּׁר.
And if you say: Here, too, Rabban Shimon ben Gamliel is referring to a case where the status of a vessel applies to the reed, does Rabban Shimon ben Gamliel require that the status of a vessel apply to it? Wasn’t it taught in a baraita: With regard to hard branches of a palm tree that one cut for firewood or for construction and then he reconsidered their designation and decided to use them for sitting, he must tie the branches together on Shabbat eve so that they will not be set-aside. Rabban Shimon ben Gamliel says: He need not tie them together, and nevertheless, it is permitted to move them. Rabban Shimon ben Gamliel does not require that one render it a vessel. Thought is sufficient.
רַבִּי יוֹחָנָן סְבִירָא לֵיהּ כְּווֹתֵיהּ בַּחֲדָא וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא.
The Gemara answers: Rabbi Yoḥanan holds in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel in one matter and disagrees with him in one matter.
דְּרַשׁ רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אַפִּתְחָא דְרֵישׁ גָּלוּתָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. מֵתִיב רַב עַמְרָם: וּמִדִּבְרֵיהֶם לָמַדְנוּ שֶׁפּוֹקְקִין וּמוֹדְדִין וְקוֹשְׁרִין בְּשַׁבָּת!
Rabbi Yitzḥak taught at the entrance of the house of the Exilarch: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in the matter of a window shutter. Rav Amram raised an objection from that we learned explicitly in a mishna: And from their statements and their actions, we derived that one may seal a window, and measure, and tie a knot on Shabbat. Apparently, one may shutter the window under any circumstances, not only when the shutter was prepared for use, as Rabbi Eliezer said.
אֲמַר לֵיהּ [אַבָּיֵי]: מַאי דַּעְתָּיךְ — מִשּׁוּם דְּקָתָנֵי סְתָמָא, נֶגֶר הַנִּגְרָר נָמֵי סְתָמָא הִיא. וַאֲפִילּוּ הָכִי — מַעֲשֶׂה רַב.
Abaye said to Rav Amram: What is your opinion, that the proof is decisive because it was taught in the mishna unattributed and the halakha is in accordance with an unattributed mishna? The mishna with regard to a bolt that is dragged is also an unattributed mishna. The halakha should be in accordance with that mishna as well. The Gemara concludes: And even so, an action is greater. Even though the two mishnayot are of equal weight, since one of them not only cites an unattributed opinion but also relates an incident where the Sages shuttered a window, that source is decisive.
מַתְנִי׳ כׇּל כִּיסּוּיֵי הַכֵּלִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֵּית אֲחִיזָה — נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּכִיסּוּי קַרְקָעוֹת, אֲבָל בְּכִיסּוּי הַכֵּלִים — בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת.
MISHNA: All covers of vessels that have a handle may be moved on Shabbat. Rabbi Yosei said: In what case is this statement said? In the case of a cover for the ground, i.e., the cover of a pit; however, with regard to covers of vessels, both in this case and in that case, even if they do not have handles, they may be moved on Shabbat.
גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה בַּר שֵׁילָא אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְהוּא שֶׁיֵּשׁ תּוֹרַת כְּלִי עֲלֵיהֶן. דְּכוּלֵּי עָלְמָא כִּסּוּי קַרְקָעוֹת, אִם יֵשׁ לָהֶן בֵּית אֲחִיזָה — אִין, אִי לָא — לָא. כִּסּוּי הַכֵּלִים, אַף עַל גַּב דְּאֵין לָהֶם בֵּית אֲחִיזָה.
GEMARA: Rav Yehuda bar Sheila said that Rabbi Asi said that Rabbi Yoḥanan said: And this applies specifically when the status of a vessel applies to them and they are suited for some use. The Gemara adds: Everyone holds that with regard to a cover for the ground, if it has a handle, yes, it is permitted to move it, and if not, no, it is prohibited to move it; with regard to a cover of a vessel, even if it does not have a handle, it is permitted to move it.
כִּי פְּלִיגִי בְּכֵלִים דְּחַבְּרִינְהוּ בְּאַרְעָא. מָר סָבַר גָּזְרִינַן, וּמָר סָבַר לָא גָּזְרִינַן.
When they disagree in the mishna, it is with regard to vessels that one attached to the ground. This Sage, the first tanna, holds that we issue a decree according to which it is prohibited to move the cover of a vessel attached to the ground due to the concern that one will move a cover for the ground itself, and that Sage, Rabbi Yosei, holds that we do not issue a decree.
לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: כִּי פְּלִיגִי בְּכִיסּוּי תַּנּוּר, מָר מְדַמֵּי לֵיהּ לְכִיסּוּי קַרְקַע, וּמָר מְדַמֵּי לֵיהּ לְכִיסּוּי כֵּלִים.
Another version of this statement: When they disagree in the mishna, it is with regard to the cover of an oven; this Sage likens it to a cover for the ground, and this Sage likens it to a cover of a vessel.
הדרן עלך כל הכלים
מַתְנִי׳ מְפַנִּין אֲפִילּוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ קוּפּוֹת שֶׁל תֶּבֶן וְשֶׁל תְּבוּאָה מִפְּנֵי הָאוֹרְחִים, וּמִפְּנֵי בִּטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. אֲבָל לֹא אֶת הָאוֹצָר.
MISHNA: On Shabbat, one may move even four or five baskets of straw and baskets of produce, due to the guests, who require that place to sit, and due to suspension of Torah study in the study hall, where space is required to seat the students. However, one may not move these items to create space in the storeroom.
מְפַנִּין תְּרוּמָה טְהוֹרָה, וּדְמַאי, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּיטְלָהּ תְּרוּמָתוֹ, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ, וְהַתּוֹרְמוֹס הַיָּבֵשׁ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכָל לְעִזִּים.
One may move ritually pure teruma, although it may only be eaten by a priest; and doubtfully tithed produce [demai], which may not be eaten until tithes are separated from it due to concern that an am ha’aretz did not separate its tithes; and first tithe whose teruma of the tithe has already been taken and given to priests; and second tithe and consecrated items that were redeemed; and even dry lupine, which is not fit for consumption by a person, because it is goat food.
אֲבָל לֹא אֶת הַטֶּבֶל, וְלֹא אֶת מַעֲשֵׂר [רִאשׁוֹן] שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ, וְלֹא אֶת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ, וְלֹא אֶת הַלּוּף, וְלָא אֶת הַחַרְדָּל. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַתִּיר בַּלּוּף, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכַל עוֹרְבִין.
However, one may neither move untithed produce, nor first tithe whose teruma has not been taken, nor second tithe and consecrated items that were not redeemed, nor raw arum and raw mustard, as all of these items are not fit for consumption and are therefore set aside. Rabban Shimon ben Gamliel permits moving in the case of arum because it is food for ravens.
חֲבִילֵי קַשׁ וַחֲבִילֵי עֵצִים וַחֲבִילֵי זְרָדִים, אִם הִתְקִינָן לְמַאֲכַל בְּהֵמָה — מְטַלְטְלִין אוֹתָן. וְאִם לָאו — אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן.
With regard to bundles of straw, and bundles of wood, and bundles of twigs, if one prepared them on Shabbat eve for animal food, one may move them. And if not, one may not move them.
גְּמָ׳ הַשְׁתָּא חָמֵשׁ מְפַנִּין, אַרְבַּע מִיבַּעְיָא?!
GEMARA: The Gemara asks: Now that the mishna stated that one may move five baskets, is mentioning four baskets necessary?
אָמַר רַב חִסְדָּא: אַרְבַּע מֵחָמֵשׁ, (אִיכָּא דְאָמְרִי: אַרְבַּע מֵאוֹצָר קָטָן) וְחָמֵשׁ מֵאוֹצָר גָּדוֹל.
Rav Ḥisda said: The mishna means that one may move four out of five baskets, but not all of them. Some say: It is permitted to move four baskets from a small storeroom and five baskets from a large storeroom.
וּמַאי ״אֲבָל לֹא אֶת הָאוֹצָר״ — שֶׁלֹּא יַתְחִיל בָּאוֹצָר תְּחִלָּה, וּמַנִּי — רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאִית לֵיהּ מוּקְצֶה.
The Gemara asks: And what then is the meaning of: However, one may not move these items to create space in the storeroom? It means that one may not use the storeroom for the first time. If he has never taken supplies from this storeroom, he may not begin moving baskets from it. And whose opinion is cited in this mishna? It is the opinion of Rabbi Yehuda, who is of the opinion that this constitutes a prohibition of set-aside. The contents of a storeroom that was never used are set-aside.
וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אַרְבַּע וְחָמֵשׁ
And Shmuel says: The difficulty in the mishna should be explained as a figure of speech: Four and five,
לעקוב
