איזה דברים לברית מילה דוחים את השבת – הבאת הסכין? הכנת הסכין? אם אפשר לעשות מלפני שבת, האם זה דוחה שבת? מחלוקת ר’ אליעזר ור’ עקיבא. לפי ר’ אליעזר מותר – ועושים בגלוי – האם זה משום חיבובי מצוה או משום שלא יחשדו בו? מרחיבים בגמרא על החשיבות של קיום מצווה בשמחה. במקומו של ר’ אליעזר, עשו כשיטתו וגם במקומו של ר’ יוסי הגלילי פסקו כמותו שהיתר עוף עם חלב. מסופר על אלישע בעל כנפים שהקפיד מאוד על מצוות תפילין ומסר נפשו עליו ומדברים שם על מצוות שמסרו ישראל נפשם עליהם (ברית מילה ועבודה זרה) לבין מצוות שלא מסרו נפשם עליהם (תפילין) ואיך זה משפיע על עתידו של מצווה זו להתקיים בידי עם ישראל. מסופר על מעשה שהעבירו את האיזמל לברית מילה בשבת דרך גגות וחצירות שלא ברצון ר’ אליעזר. למה נחשב שלא ברצון ר’ אליעזר וברצון מי כן עשו? האם מותר לטלטל במבוי אם אין בו שיתופי מבואות? או רק מותר ד’ אמות. מביאים שתי דעות מנוגדות.
הלימוד השבוע מוקדש ע”י משפחת הדרן בזום לרפואת גיטל פעשא בת מאשא רחל.
רוצה להקדיש שיעור?
כלים
הלימוד השבוע מוקדש ע”י משפחת הדרן בזום לרפואת גיטל פעשא בת מאשא רחל.
שבת קל
מַתְנִי׳ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם לֹא הֵבִיא כְּלִי מֵעֶרֶב שַׁבָּת — מְבִיאוֹ בְּשַׁבָּת מְגוּלֶּה, וּבַסַּכָּנָה מְכַסֵּהוּ עַל פִּי עֵדִים.
MISHNA: As a continuation to the discussion at the end of the previous chapter, which mentioned circumcision in the context of a discussion of the halakhot of childbirth on Shabbat, the mishna continues to address the halakhot of circumcision. Rabbi Eliezer says: If he did not bring an implement for circumcising the child on Shabbat eve, he brings it on Shabbat itself uncovered so that it will be clear to all that he is bringing a circumcision scalpel. And in times of danger, when decrees of persecution prohibit Jews from circumcising their children, one covers it in the presence of witnesses who can testify that he transported the scalpel to perform a mitzva.
וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כּוֹרְתִים עֵצִים לַעֲשׂוֹת פֶּחָמִין לַעֲשׂוֹת (כְּלִי) בַּרְזֶל.
And furthermore, Rabbi Eliezer said with regard to this issue: One may even cut down trees to prepare charcoal in order to fashion iron tools for the purpose of circumcision.
כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כׇּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת — אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, וּמִילָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת.
Rabbi Eliezer’s approach was not universally accepted, and a principle was stated by Rabbi Akiva: Any prohibited labor that can be performed on Shabbat eve does not override Shabbat, including transporting the circumcision scalpel. However, any prohibited labor involved in the mitzva of circumcision itself that cannot be performed on Shabbat eve overrides Shabbat.
גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִשּׁוּם חַבּוֹבֵי מִצְוָה, אוֹ דִילְמָא מִשּׁוּם חֲשָׁדָא. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְאֵתוֹיֵי מְכוּסֶּה עַל פִּי עֵדִים. אִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם חַבּוֹבֵי מִצְוָה, מְגוּלֶּה — אִין, מְכוּסֶּה — לָא. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם חֲשָׁדָא — אֲפִילּוּ מְכוּסֶּה, שַׁפִּיר דָּמֵי. מַאי?
GEMARA: A dilemma was raised before the Sages: Is the reason for Rabbi Eliezer’s opinion that the scalpel must be uncovered due to affection for the mitzva and the desire to publicize it, or perhaps it is due to avoiding suspicion? The Gemara asks: What practical difference is there between the two reasons suggested for Rabbi Eliezer’s opinion? The Gemara answers: The difference is with regard to the question of whether or not it is permitted to bring the scalpel covered in the presence of witnesses who are aware that one is bringing the scalpel for the purpose of circumcision. If you say the reason is due to affection for the mitzva, then if it is uncovered, yes, there is a display of affection for the mitzva. If it is covered, no, there is no display of affection. However, if you say the reason for this ruling is due to avoiding suspicion, even if it is covered he may well do so, because the witnesses are aware that a circumcision will be performed. What is the resolution of this dilemma?
אִיתְּמַר אָמַר רַבִּי לֵוִי: לֹא אֲמָרָהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא לְחַבּוֹבֵי מִצְוָה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: מְבִיאוֹ מְגוּלֶּה וְאֵין מְבִיאוֹ מְכוּסֶּה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. אָמַר רַב אָשֵׁי: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא, דְּקָתָנֵי: וּבִשְׁעַת הַסַּכָּנָה מְכַסֵּהוּ עַל פִּי עֵדִים, בְּסַכָּנָה — אִין, שֶׁלֹּא בְּסַכָּנָה — לָא, שְׁמַע מִינַּהּ מִשּׁוּם חַבּוֹבֵי מִצְוָה. שְׁמַע מִינַּהּ.
It was stated that Rabbi Levi said: Rabbi Eliezer only stated this ruling to express affection for the mitzva. That opinion was also taught in a baraita: If a child is to be circumcised on Shabbat and they failed to bring the scalpel on Shabbat eve, one brings it on Shabbat uncovered, but he does not bring it covered; this is the statement of Rabbi Eliezer. Rav Ashi said: The language of the mishna is also precise in support of this opinion, as it teaches: And in a time of danger he covers it in the presence of witnesses. By inference, in a time of danger, yes, he covers it; when it is not a time of danger, no, he does not cover it. Conclude from this that the scalpel is uncovered due to affection for the mitzva. The Gemara states: Indeed, conclude from this.
תַּנְיָא אִידַּךְ: מְבִיאוֹ מְגוּלֶּה וְאֵין מְבִיאוֹ מְכוּסֶּה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: נוֹהֲגִין הָיוּ בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה שֶׁהָיוּ מְבִיאִין מְכוּסֶּה עַל פִּי עֵדִים.
It was taught in another baraita: He brings the scalpel uncovered, and he does not bring it covered; this is the statement of Rabbi Eliezer. Rabbi Yehuda says in the name of Rabbi Eliezer: In a time of danger they would customarily bring the scalpel covered in the presence of witnesses.
אִיבַּעְיָא לְהוּ, עֵדִים דְּקָאָמַר: אִיהוּ וְחַד, אוֹ דִילְמָא: הוּא וּתְרֵי.
With regard to these witnesses, a dilemma was raised before the Sages: The necessary witnesses that he is saying, do they include he who is bringing the scalpel and one other witness? Or perhaps they include he who brought the scalpel and two other witnesses to testify on his behalf.
תָּא שְׁמַע: וּבַסַּכָּנָה מְכַסֵּהוּ עַל פִּי עֵדִים. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא הוּא וּתְרֵי — שַׁפִּיר, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ הוּא וְחַד, מַאי ״עֵדִים״? שֶׁרְאוּיִם לְהָעִיד בִּמְקוֹם אַחֵר.
Come and hear a resolution to this dilemma from the language of the mishna, which stated: And in times of danger he covers it in the presence of witnesses. Granted, if you say it is referring to him and two other witnesses, it works out well; the wording is appropriate. However, if you say it is referring to him and one other witness, what is to be made of the use of the term witnesses in the plural when there is only one other witness? The Gemara refutes this proof: They may still be called witnesses, in the plural, because they, i.e., he and the other witness, are fit to testify elsewhere.
וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, תָּנוּ רַבָּנַן: בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָיוּ כּוֹרְתִין עֵצִים לַעֲשׂוֹת פֶּחָמִין לַעֲשׂוֹת בַּרְזֶל בְּשַׁבָּת, בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הָיוּ אוֹכְלִין בְּשַׂר עוֹף בְּחָלָב.
We learned in our mishna: And furthermore, Rabbi Eliezer said: One may even cut down trees to prepare charcoal for the purpose of circumcision on Shabbat. With regard to this issue, the Sages taught in a baraita: In the locale of Rabbi Eliezer, where they would follow his ruling, they would even cut down trees on Shabbat to prepare charcoal from it in order to fashion iron tools with which to circumcise a child on Shabbat. On a related note, the baraita relates: In the locale of Rabbi Yosei HaGelili they would eat poultry meat in milk, as Rabbi Yosei HaGelili held that the prohibition of meat in milk does not include poultry.
לֵוִי אִיקְּלַע לְבֵי יוֹסֵף רִישְׁבָּא. קָרִיבוּ לֵיהּ רֵישָׁא דְטַוּוֹסָא בַּחֲלָבָא, לָא אֲכַל. כִּי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲמַר לֵיהּ: אַמַּאי לָא תְּשַׁמְּתִינְהוּ? אֲמַר לֵיהּ: אַתְרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה הֲוָה, וְאָמֵינָא: דִּילְמָא דְּרַשׁ לְהוּ כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי.
The Gemara relates: Levi happened to come to the house of Yosef the hunter. They served him the head of a peacock [tavsa] in milk and he did not eat. When Levi came before Rabbi Yehuda HaNasi, the latter said to him: Why did you not excommunicate these people who eat poultry in milk, contrary to the decree of the Sages? Levi said to him: It was in the locale of Rabbi Yehuda ben Beteira, and I said: Perhaps he taught them that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei HaGelili, who permits the eating of poultry meat in milk. Given the possibility that their rabbi rules that it is permitted, I cannot come and prohibit it, and I certainly cannot excommunicate them for it.
דִּתְנַן, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: נֶאֱמַר ״לֹא תֹאכְלוּ כׇל נְבֵלָה״, וְנֶאֱמַר ״לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ״. אֶת שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם נְבֵלָה — אָסוּר לְבַשֵּׁל בְּחָלָב. עוֹף שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם נְבֵלָה, יָכוֹל יְהֵא אָסוּר לְבַשֵּׁל בְּחָלָב — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּחֲלֵב אִמּוֹ״, יָצָא עוֹף שֶׁאֵין לוֹ חֲלֵב אֵם.
As we learned in a mishna, Rabbi Yosei HaGelili says: It is stated in the verse: “You shall not eat anything that dies of itself; to the stranger at your gates you may give it, that he may eat it; or you may sell it to a foreigner; for you are a holy people to the Lord your God” (Deuteronomy 14:21), and it is stated later in the same verse: “You shall not cook a kid in its mother’s milk.” From the juxtaposition of the two issues it is derived: That which is prohibited due to the prohibition against eating an unslaughtered animal, it is prohibited to cook it in milk. The prohibition against cooking a creature in milk is not limited to only a kid. If so, with regard to poultry, which is prohibited due to the prohibition against eating an unslaughtered animal, I might have thought it should be prohibited to cook it in milk; therefore, the verse states: “In its mother’s milk.” This excludes poultry, which does not have mother’s milk and is therefore not included in the prohibition.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק: עִיר אַחַת הָיְתָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְהָיוּ מֵתִים בִּזְמַנָּן. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁפַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה גְּזֵרָה עַל יִשְׂרָאֵל עַל הַמִּילָה, וְעַל אוֹתָהּ הָעִיר לָא גָּזְרָה.
Rabbi Yitzḥak said: There was one city in Eretz Yisrael where they would act in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer with regard to circumcision, and they would die at their appointed time and not earlier, as a reward for their affection for this mitzva. And not only that, but on one occasion the wicked empire, Rome, issued a decree against the Jewish people prohibiting circumcision; but against that city it did not issue the decree.
תַּנְיָא, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כׇּל מִצְוָה שֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּשִׂמְחָה, כְּגוֹן מִילָה, דִּכְתִיב: ״שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב״ — עֲדַיִין עוֹשִׂין אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה. וְכׇל מִצְוָה שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם בִּקְטָטָה, כְּגוֹן עֲרָיוֹת, דִּכְתִיב: ״וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בּוֹכֶה לְמִשְׁפְּחוֹתָיו״, עַל עִסְקֵי מִשְׁפְּחוֹתָיו — עֲדַיִין עוֹשִׂין אוֹתָהּ בִּקְטָטָה, דְּלֵיכָּא כְּתוּבָּה דְּלָא רָמוּ בַּהּ תִּיגְרָא.
Apropos affection for the mitzva of circumcision, the Gemara cites a baraita in which it was taught that Rabban Shimon ben Gamliel says: Every mitzva that the Jews initially accepted upon themselves with joy, such as circumcision, as it is written: “I rejoice at Your word as one who finds great spoil” (Psalms 119:162), and as the Sages explained, this “word” refers to the mitzva of circumcision, over which they rejoiced, they still perform it with joy. And every mitzva that the Jews initially accepted upon themselves with contentiousness and regret, such as the prohibition against incestuous relations, as it is written: “And Moses heard the people weeping, family by family” (Numbers 11:10), and as the Sages interpreted homiletically: They wept over matters pertaining to their families, as they were prohibited at that time from marrying family members, they still perform with contentiousness. The fact is that there is no marriage contract and wedding in which contentiousness does not arise, as there is inevitably some conflict between the parties. The baraita asserts that this is because, initially, the Jews did not accept the laws governing marriage and family relationships willingly.
תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כׇּל מִצְוָה שֶׁמָּסְרוּ יִשְׂרָאֵל עַצְמָן עֲלֵיהֶם לְמִיתָה בִּשְׁעַת גְּזֵרַת הַמַּלְכוּת, כְּגוֹן עֲבוֹדָה זָרָה וּמִילָה — עֲדַיִין הִיא מוּחְזֶקֶת בְּיָדָם, וְכׇל מִצְוָה שֶׁלֹּא מָסְרוּ יִשְׂרָאֵל עַצְמָן עָלֶיהָ לְמִיתָה בִּשְׁעַת גְּזֵרַת הַמַּלְכוּת, כְּגוֹן תְּפִילִּין — עֲדַיִין הִיא מְרוּפָּה בְּיָדָם.
It was taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Elazar says in praise of the observance of the mitzva of circumcision: Any mitzva for which the Jews sacrificed their lives at the time of the decrees of the wicked empire, such as the prohibition of idolatry and the mitzva of circumcision, is still steadfastly observed. And any mitzva for which the Jews did not sacrifice their lives at the time of the decrees of the wicked empire, such as phylacteries, is still casually observed, meaning that they are not as careful in its fulfillment as they should be.
דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי: תְּפִילִּין צְרִיכִין גּוּף נָקִי כֶּאֱלִישָׁע בַּעַל כְּנָפַיִם. מַאי הִיא? אָמַר אַבָּיֵי: שֶׁלֹּא יָפִיחַ בָּהֶם, רָבָא אָמַר: שֶׁלֹּא יִישַׁן בָּהֶם.
The Gemara cites proof that the mitzva of phylacteries was not fulfilled properly at the time of the decrees, based upon an incident related to the following halakha. As Rabbi Yannai said: Donning phylacteries requires a clean body like that of Elisha, Man of Wings. What is included in the requirement to have a clean body? Abaye said: That one may not pass wind in them. Rava said: That one may not sleep in them.
וְאַמַּאי קָרוּ לֵיהּ ״אֱלִישָׁע בַּעַל כְּנָפַיִם״? שֶׁפַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה גְּזֵרָה עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁכׇּל הַמַּנִּיחַ תְּפִילִּין עַל רֹאשׁוֹ — יִקְּרוּ אֶת מוֹחוֹ, וְהָיָה אֱלִישָׁע מַנִּיחַ תְּפִילִּין וְיָצָא לַשּׁוּק, וְרָאָהוּ קַסְדּוֹר אֶחָד. רָץ מִלְּפָנָיו וְרָץ אַחֲרָיו. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶצְלוֹ, נְטָלָן מֵרֹאשׁוֹ וַאֲחָזָן בְּיָדוֹ. אָמַר לוֹ: מַה בְּיָדְךָ? אָמַר לוֹ: כַּנְפֵי יוֹנָה. פָּשַׁט אֶת יָדוֹ וְנִמְצְאוּ בָּהּ כַּנְפֵי יוֹנָה. לְפִיכָךְ הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ ״בַּעַל כְּנָפַיִם״.
The Gemara asks: And why did they call him Elisha, Man of Wings? Because on one occasion the wicked empire of Rome issued a decree against the Jewish people that, as punishment, they would pierce the brain of anyone who dons phylacteries on his head. Nevertheless, Elisha would don them and defiantly go out to the marketplace. One day, an official who was appointed to enforce the decree saw him. Elisha ran away from him, and the official ran after him. When the official reached him, Elisha removed the phylacteries from his head and held them in his hand. The officer asked him: What is in your hand? Elisha said to him: It is merely a dove’s wings. A miracle took place: He opened his hand, and, indeed, it was found to be a dove’s wings. Therefore, in commemoration of this miracle, they would call him Elisha, Man of Wings.
מַאי שְׁנָא כַּנְפֵי יוֹנָה דַּאֲמַר לֵיהּ, וְלָא אֲמַר לֵיהּ שְׁאָר עוֹפוֹת? מִשּׁוּם דְּדָמְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְיוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ״ — מַה יּוֹנָה זוֹ כְּנָפֶיהָ מְגִינּוֹת עָלֶיהָ, אַף יִשְׂרָאֵל מִצְוֹת מְגִינּוֹת עֲלֵיהֶן.
The Gemara asks: And what is different about a dove’s wings, that Elisha specifically told him that he was holding the wings of a dove and he did not tell him he was holding the wings of other birds? The Gemara answers: Because the congregation of Israel is likened to a dove, as it is stated: “You shall shine as the wings of a dove covered with silver and her pinions with yellow gold” (Psalms 68:14). Just as a dove has only its wings to protect it, so too, the Jewish people have only mitzvot to protect them. Apparently, Elisha Man of Wings was vigilant in fulfilling the mitzva of phylacteries in the face of the decree, whereas the rest of the people were not.
אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר רַב אַדָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: פַּעַם אַחַת שָׁכְחוּ וְלֹא הֵבִיאוּ אִיזְמֵל מֵעֶרֶב שַׁבָּת, וֶהֱבִיאוּהוּ בְּשַׁבָּת [דֶּרֶךְ גַּגּוֹת וְדֶרֶךְ חֲצֵירוֹת]
Rabbi Abba bar Rav Adda said that Rabbi Yitzḥak said as follows: On one occasion they were supposed to circumcise a baby on Shabbat, and they forgot and did not bring a scalpel with which to circumcise him on Shabbat eve, and they brought it on Shabbat via roofs and via courtyards,
שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
contrary to the wishes of Rabbi Eliezer. Even though the roofs and courtyards were not halakhically joined in a manner where it would be permitted to carry from one to the other, the Rabbis permitted carrying the scalpel in this manner.
מַתְקִיף לַהּ רַב יוֹסֵף: שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר! אַדְּרַבָּה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הוּא דְּשָׁרֵי! וְכִי תֵּימָא שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּשָׁרֵי אֲפִילּוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אֶלָּא בִּרְצוֹן רַבָּנַן דְּאָסְרִי דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים, וְשָׁרוּ דֶּרֶךְ גַּגּוֹת דֶּרֶךְ חֲצֵירוֹת וְקַרְפֵּיפוֹת — וּמִי שָׁרוּ? וְהָתַנְיָא: כְּשֵׁם שֶׁאֵין מְבִיאִין אוֹתוֹ דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים, כָּךְ אֵין מְבִיאִין אוֹתוֹ לֹא דֶּרֶךְ גַּגּוֹת וְלֹא דֶּרֶךְ קַרְפֵּיפוֹת וְלֹא דֶּרֶךְ חֲצֵירוֹת!
Rav Yosef strongly objects to this: Contrary to the wishes of Rabbi Eliezer? On the contrary, it is Rabbi Eliezer who permits this, as he permits carrying the scalpel even through the public domain. And if you say that it means contrary to the wishes of Rabbi Eliezer, who permits carrying even in the public domain, but in accordance with the wishes of the Rabbis, who prohibited carrying via the public domain and only permitted carrying via roofs, via courtyards and enclosures, that is also difficult. And is it permitted according to the opinion of the Rabbis? Wasn’t it taught in a baraita: Just as one may not bring the circumcision knife via the public domain, so too, one may not bring it via roofs, via enclosures, or via courtyards?
אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּמַחְלוּקְתּוֹ, אֶלָּא בִּרְצוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן. דִּתְנַן, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֶחָד גַּגּוֹת וְאֶחָד קַרְפֵּיפוֹת וְאֶחָד חֲצֵירוֹת — כּוּלָּן רְשׁוּת אֶחָד הֵן לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹכָן, וְלֹא לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת.
Rather, Rav Ashi said: It means contrary to the wishes of Rabbi Eliezer and his disputants, but in accordance with the wishes of Rabbi Shimon. As we learned in a mishna that Rabbi Shimon says: Roofs, enclosures, and courtyards are all considered as one domain with regard to vessels that rested inside them at the beginning of Shabbat. Therefore, it is permitted to carry vessels that rested inside one to another. However, they are not considered the same domain with regard to vessels that rested inside the house at the beginning of Shabbat. If the homeowners did not join the courtyard by means of an eiruv, it is prohibited to carry vessels from their houses to the courtyard. Even if the houses in a courtyard were joined, it is prohibited to carry from the courtyard to an enclosure unless they were joined by means of an eiruv. In any case, there are circumstances in which Rabbi Shimon allows carrying via roofs, courtyards, and enclosures.
בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי זֵירָא מֵרַבִּי אַסִּי: מָבוֹי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ בּוֹ, מַהוּ לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ? מִי אָמְרִינַן כֶּחָצֵר דָּמֵי: מָה חָצֵר, אַף עַל גַּב דְּלֹא עֵרְבוּ — מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ, הַאי נָמֵי, אַף עַל גַּב דְּלֹא נִשְׁתַּתְּפוּ בּוֹ — מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ, אוֹ דִילְמָא: לָא דָּמֵי לֶחָצֵר, דְּחָצֵר אִית לֵיהּ אַרְבַּע מְחִיצּוֹת, הַאי לֵית לֵיהּ אַרְבַּע מְחִיצּוֹת. אִי נָמֵי: חָצֵר אִית בֵּיהּ דָּיוֹרִין, הַאי לֵית בֵּיהּ דָּיוֹרִין? שְׁתִיק וְלָא אֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵּי.
Rabbi Zeira raised a dilemma before Rabbi Asi: An alleyway whose residents did not merge together, what is its legal status with regard to carrying items in all of it according to Rabbi Shimon? Rabbi Zeira explains the dilemma: Do we say that it is like a courtyard, and just as with regard to a courtyard, even though they did not join the houses in it together and despite the fact that it is prohibited to carry out items from the houses to the courtyard, it is nonetheless permitted to carry in all of it? Therefore, in this alleyway too, even though they did not merge together, it is permitted to carry in all of it despite the fact that it is prohibited to carry items into the alleyway. Or, perhaps an alleyway is not similar in this regard to a courtyard, as a courtyard has four partitions, whereas this, the alleyway, does not have four partitions, but only three. Alternatively, there may be a different reason for the inferior status of an alleyway in this regard: A courtyard has residents and can therefore be considered like a house, which would allow carrying within it, whereas this alleyway does not have residents. Rabbi Asi was silent and did not say anything to him, as he was unable to provide a satisfactory response.
זִימְנִין אַשְׁכְּחֵיהּ דְּיָתֵיב וְקָא אָמַר, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא: פַּעַם אַחַת שָׁכְחוּ וְלֹא הֵבִיאוּ אִיזְמֵל מֵעֶרֶב שַׁבָּת, וֶהֱבִיאוּהוּ בְּשַׁבָּת, וְהָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה לַחֲכָמִים: הֵיאַךְ מַנִּיחִין דִּבְרֵי חֲכָמִים וְעוֹשִׂין כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. חֲדָא: דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שַׁמּוּתִי הוּא! וְעוֹד, יָחִיד וְרַבִּים — הֲלָכָה כְּרַבִּים!
On another occasion Rabbi Zeira found Rabbi Asi sitting and saying: Rabbi Shimon ben Lakish said in the name of Rabbi Yehuda HaNasi: One time they forgot and did not bring a scalpel on Shabbat eve for the purpose of circumcising a child on Shabbat, and they brought it on Shabbat, and the matter was difficult in the eyes of the Rabbis: How can they abandon the words of the Rabbis, who prohibit doing so, and act in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer? Why did they find this difficult? One reason was that Rabbi Eliezer was a Shammuti, i.e., a follower of the views of Beit Shammai (Jerusalem Talmud), and the halakha is generally in accordance with the opinion of Beit Hillel in their disputes with Beit Shammai. And furthermore, there is a general rule that in a dispute between an individual and the many, the halakha is in accordance with the opinion of the many. Here too, the halakha should certainly be in accordance with the opinion of the Rabbis, who disagree with Rabbi Eliezer.
וְאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: שְׁאֵילִית אֶת רַבִּי יְהוּדָה הַגּוֹזֵר וְאָמַר לִי: מָבוֹי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ בּוֹ הֲוָה, וְאַיְיתוּהוּ מֵהַאי רֵישָׁא לְהַאי רֵישָׁא. אֲמַר לֵיהּ: סְבִירָא לֵיהּ לְמָר מָבוֹי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ? וַאֲמַר לֵיהּ: אִין. אֲמַר לֵיהּ: וְהָא זִימְנִין בְּעַאי מִינָּךְ וְלָא אֲמַרְתְּ לִי הָכִי! דִּילְמָא אַגַּב שִׁיטְפָךְ רְהִיט לְךָ גְּמָרָךְ? אֲמַר לֵיהּ: אִין, אַגַּב שִׁיטְפָא רְהִיט לִי גְּמָרַי.
And Rabbi Oshaya said: I asked Rabbi Yehuda the Cutter, i.e., the circumcisor, and he told me that this incident occurred in an alleyway whose residents did not merge together, and they brought the scalpel from this end of the alleyway to that end, where the baby was. That concludes Rabbi Asi’s account of the event. Rabbi Zeira said to Rabbi Asi: Since you related that story without expressing any reservations, it appears that the Master must hold that with regard to an alleyway whose residents did not merge together, it is permitted to carry in all of it. And Rabbi Asi said to him: Yes, that is the halakha. Rabbi Zeira said to him: But on a different occasion I raised a dilemma on this matter before you and you did not say so to me. Perhaps in the course of your studies your knowledge was restored to you? He said to him: Yes, in the course of my studies my knowledge was restored to me, and I remembered this halakha.
אִיתְּמַר אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב: מָבוֹי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ בּוֹ — אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת.
With regard to the very same halakha, it was stated as a principle that Rabbi Zeira said that Rav said: An alleyway that was not merged by the residents of the courtyards that open into it, it is only permitted to carry in it within four cubits.
אָמַר אַבָּיֵי: הָא מִילְּתָא אַמְרַהּ רַבִּי זֵירָא וְלָא פֵּירְשַׁהּ עַד דַּאֲתָא רַבָּה בַּר אֲבוּהּ וּפֵירְשַׁהּ. דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב: מָבוֹי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ בּוֹ, עֵירְבוּ חֲצֵירוֹת עִם בָּתִּים — אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת. לֹא עֵירְבוּ חֲצֵירוֹת עִם בָּתִּים — מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ.
Abaye said: This halakhic matter was stated by Rabbi Zeira, and he did not explain it. It remained enigmatic until Rabba bar Avuh came and explained it. As Rav Naḥman said that Rabba bar Avuh said that Rav said: With regard to an alleyway that was not merged by the residents of the courtyards that open into it, if they joined the courtyards with the houses, i.e., the homeowners within each courtyard joined together and are therefore permitted to carry within the courtyards themselves, it is only permitted to carry in it within four cubits, as in an intermediate domain [karmelit]. However, if they did not join the courtyards with the houses and it is prohibited to carry within the courtyards, it is permitted to carry in the entire alleyway.
אֲמַר לֵיהּ רַב חֲנִינָא חוֹזָאָה לְרַבָּה: מַאי שְׁנָא כִּי עֵירְבוּ חֲצֵירוֹת עִם בָּתִּים — דְּנִיתְּקוּ חֲצֵירוֹת וְנַעֲשׂוּ בָּתִּים, וְרַב לְטַעְמֵיהּ, דַּאֲמַר רַב: אֵין הַמָּבוֹי נִיתָּר בְּלֶחִי וְקוֹרָה, עַד שֶׁיְּהוּ
Rav Ḥanina Ḥoza’a said to Rabba: What is different about a case where they joined the courtyards with the houses? Is it because the courtyards were detached and became like houses? And Rav follows his regular line of reasoning, for Rav said: An alleyway can only be made into a permitted area for carrying by means of a sidepole and a crossbeam, which is the standard halakha in a closed alleyway, if there are
כלים
העמקה
רוצה להבין מה באמת קורה מתחת לפני השטח של הסוגיה?
שיעורים, פודקאסטים והרחבות של מיטב המורות שלנו יפתחו לך עוד זוויות וכיווני חשיבה.
יולדת – ומחללים עליה את השבת – סוגיות נבחרות (טבת שיעור ב)
גזרות חכמים – מדוע לאסור את המותר? מה המחיר? ואיך מתמודדים? – גפ”ת 23
ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס
חדשה בלימוד הגמרא?
זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.
פסיפס הלומדות שלנו
גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.
לצערי גדלתי בדור שבו לימוד גמרא לנשים לא היה דבר שבשגרה ושנים שאני חולמת להשלים את הפער הזה.. עד שלפני מספר שבועות, כמעט במקרה, נתקלתי במודעת פרסומת הקוראת להצטרף ללימוד מסכת תענית. כשקראתי את המודעה הרגשתי שהיא כאילו נכתבה עבורי – "תמיד חלמת ללמוד גמרא ולא ידעת איך להתחיל”, "בואי להתנסות במסכת קצרה וקלה” (רק היה חסר שהמודעה תיפתח במילים "מיכי שלום”..). קפצתי למים ו- ב”ה אני בדרך להגשמת החלום:)
מורשת, ישראל
שמעתי על הסיום הענק של הדף היומי ע”י נשים בבנייני האומה. רציתי גם.
החלטתי להצטרף. התחלתי ושיכנעתי את בעלי ועוד שתי חברות להצטרף. עכשיו יש לי לימוד משותף איתו בשבת ומפגש חודשי איתן בנושא (והתכתבויות תדירות על דברים מיוחדים שקראנו). הצטרפנו לקבוצות שונות בווטסאפ. אנחנו ממש נהנות. אני שומעת את השיעור מידי יום (בד”כ מהרב יוני גוטמן) וקוראת ומצטרפת לסיומים של הדרן. גם מקפידה על דף משלהן (ונהנית מאד).
אפרת, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי בתחילת מסכת ברכות, עוד לא ידעתי כלום. נחשפתי לסיום הש״ס, ובעצם להתחלה מחדש בתקשורת, הפתיע אותי לטובה שהיה מקום לעיסוק בתורה.
את המסכתות הראשונות למדתי, אבל לא סיימתי (חוץ מעירובין איכשהו). השנה כשהגעתי למדרשה, נכנסתי ללופ, ואני מצליחה להיות חלק, סיימתי עם החברותא שלי את כל המסכתות הקצרות, גם כשהיינו חולות קורונה ובבידודים, למדנו לבד, העיקר לא לצבור פער, ומחכות ליבמות 🙂
מזכרת בתיה, ישראל
אחי, שלומד דף יומי ממסכת ברכות, חיפש חברותא ללימוד מסכת ראש השנה והציע לי. החברותא היתה מאתגרת טכנית ורוב הזמן נעשתה דרך הטלפון, כך שבסיום המסכת נפרדו דרכינו. אחי חזר ללמוד לבד, אבל אני כבר נכבשתי בקסם הגמרא ושכנעתי את האיש שלי להצטרף אלי למסכת ביצה. מאז המשכנו הלאה, ועכשיו אנחנו מתרגשים לקראתו של סדר נשים!
נוקדים, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי בסבב הקודם. זכיתי לסיים אותו במעמד המרגש של הדרן. בסבב הראשון ליווה אותי הספק, שאולי לא אצליח לעמוד בקצב ולהתמיד. בסבב השני אני לומדת ברוגע, מתוך אמונה ביכולתי ללמוד ולסיים. בסבב הלימוד הראשון ליוותה אותי חוויה מסויימת של בדידות. הדרן העניקה לי קהילת לימוד ואחוות נשים. החוויה של סיום הש”ס במעמד כה גדול כשנשים שאינן מכירות אותי, שמחות ומתרגשות עבורי , היתה חוויה מרוממת נפש
קיבוץ מגדל עוז, ישראל
My explorations into Gemara started a few days into the present cycle. I binged learnt and become addicted. I’m fascinated by the rich "tapestry” of intertwined themes, connections between Masechtot, conversations between generations of Rabbanim and learners past and present all over the world. My life has acquired a golden thread, linking generations with our amazing heritage.
Thank you.
חשמונאים, Israel
באירוע של הדרן בנייני האומה. בהשראתה של אמי שלי שסיימה את הש”ס בסבב הקודם ובעידוד מאיר , אישי, וילדיי וחברותיי ללימוד במכון למנהיגות הלכתית של רשת אור תורה סטון ומורתיי הרבנית ענת נובוסלסקי והרבנית דבורה עברון, ראש המכון למנהיגות הלכתית.
הלימוד מעשיר את יומי, מחזיר אותי גם למסכתות שכבר סיימתי וידוע שאינו דומה מי ששונה פרקו מאה לשונה פרקו מאה ואחת במיוחד מרתקים אותי החיבורים בין המסכתות
מודיעין, ישראל
רציתי לקבל ידע בתחום שהרגשתי שהוא גדול וחשוב אך נעלם ממני. הלימוד מעניק אתגר וסיפוק ומעמיק את תחושת השייכות שלי לתורה וליהדות
עלי זהב – לשם, ישראל
"
גם אני התחלתי בסבב הנוכחי וב””ה הצלחתי לסיים את רוב המסכתות . בזכות הרבנית מישל משתדלת לפתוח את היום בשיעור הזום בשעה 6:20 .הלימוד הפך להיות חלק משמעותי בחיי ויש ימים בהם אני מצליחה לחזור על הדף עם מלמדים נוספים ששיעוריהם נמצאים במרשתת. שמחה להיות חלק מקהילת לומדות ברחבי העולם. ובמיוחד לשמש דוגמה לנכדותיי שאי””ה יגדלו לדור שלימוד תורה לנשים יהיה משהו שבשגרה. "
נתניה, ישראל
כבר סיפרתי בסיום של מועד קטן.
הלימוד מאוד משפיעה על היום שלי כי אני לומדת עם רבנית מישל על הבוקר בזום. זה נותן טון לכל היום – בסיס למחשבות שלי .זה זכות גדול להתחיל את היום בלימוד ובתפילה. תודה רבה !
ירושלים, ישראל
בתחילת הסבב הנוכחי הצטברו אצלי תחושות שאני לא מבינה מספיק מהי ההלכה אותה אני מקיימת בכל יום. כמו כן, כאמא לבנות רציתי לתת להן מודל נשי של לימוד תורה
שתי הסיבות האלו הובילו אותי להתחיל ללמוד. נתקלתי בתגובות מפרגנות וסקרניות איך אישה לומדת גמרא..
כמו שרואים בתמונה אני ממשיכה ללמוד גם היום ואפילו במחלקת יולדות אחרי לידת ביתי השלישית.
רבבה, ישראל
כבר סיפרתי בסיום של מועד קטן.
הלימוד מאוד משפיעה על היום שלי כי אני לומדת עם רבנית מישל על הבוקר בזום. זה נותן טון לכל היום – בסיס למחשבות שלי .זה זכות גדול להתחיל את היום בלימוד ובתפילה. תודה רבה !
ירושלים, ישראל
התחלתי ללמוד את הדף היומי מעט אחרי שבני הקטן נולד. בהתחלה בשמיעה ולימוד באמצעות השיעור של הרבנית שפרבר. ובהמשך העזתי וקניתי לעצמי גמרא. מאז ממשיכה יום יום ללמוד עצמאית, ולפעמים בעזרת השיעור של הרבנית, כל יום. כל סיום של מסכת מביא לאושר גדול וסיפוק. הילדים בבית נהיו חלק מהלימוד, אני משתפת בסוגיות מעניינות ונהנית לשמוע את דעתם.
מעלה מכמש, ישראל
התחלתי ללמוד בשנת המדרשה במגדל עוז, בינתיים נהנית מאוד מהלימוד ומהגמרא, מעניין ומשמח מאוד!
משתדלת להצליח לעקוב כל יום, לפעמים משלימה קצת בהמשך השבוע.. מרגישה שיש עוגן מקובע ביום שלי והוא משמח מאוד!
חיפה , ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי באמצע תקופת הקורונה, שאבא שלי סיפר לי על קבוצה של בנות שתיפתח ביישוב שלנו ותלמד דף יומי כל יום. הרבה זמן רציתי להצטרף לזה וזאת הייתה ההזדמנות בשבילי. הצטרפתי במסכת שקלים ובאמצע הייתה הפסקה קצרה. כיום אני כבר לומדת באולפנה ולומדת דף יומי לבד מתוך גמרא של טיינזלץ.
עתניאל, ישראל
בתחילת הסבב הנוכחי של לימוד הדף היומי, נחשפתי לחגיגות המרגשות באירועי הסיום ברחבי העולם. והבטחתי לעצמי שבקרוב אצטרף גם למעגל הלומדות. הסבב התחיל כאשר הייתי בתחילת דרכי בתוכנית קרן אריאל להכשרת יועצות הלכה של נשמ”ת. לא הצלחתי להוסיף את ההתחייבות לדף היומי על הלימוד האינטנסיבי של תוכנית היועצות. בבוקר למחרת המבחן הסופי בנשמ”ת, התחלתי את לימוד הדף במסכת סוכה ומאז לא הפסקתי.
קרית גת, ישראל
התחלתי בתחילת הסבב, והתמכרתי. זה נותן משמעות נוספת ליומיום ומאוד מחזק לתת לזה מקום בתוך כל שגרת הבית-עבודה השוטפת.
בית שמש, ישראל
A friend in the SF Bay Area said in Dec 2019 that she might start listening on her morning drive to work. I mentioned to my husband and we decided to try the Daf when it began in Jan 2020 as part of our preparing to make Aliyah in the summer.
ירושלים, Israel
התחלתי ללמוד דף יומי ממסכת נידה כי זה היה חומר הלימוד שלי אז. לאחר הסיום הגדול בבנייני האומה החלטתי להמשיך. וב”ה מאז עם הפסקות קטנות של קורונה ולידה אני משתדלת להמשיך ולהיות חלק.
זה משפיע מאוד על היום יום שלי ועל אף שאני עסוקה בלימודי הלכה ותורה כל יום, זאת המסגרת הקבועה והמחייבת ביותר שיש לי.
גבעת הראל, ישראל
"התחלתי ללמוד דף יומי במחזור הזה, בח’ בטבת תש””ף. לקחתי על עצמי את הלימוד כדי ליצור תחום של התמדה יומיומית בחיים, והצטרפתי לקבוצת הלומדים בבית הכנסת בכפר אדומים. המשפחה והסביבה מתפעלים ותומכים.
בלימוד שלי אני מתפעלת בעיקר מכך שכדי ללמוד גמרא יש לדעת ולהכיר את כל הגמרא. זו מעין צבת בצבת עשויה שהיא עצומה בהיקפה.”
כפר אדומים, ישראל
שבת קל
מַתְנִי׳ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם לֹא הֵבִיא כְּלִי מֵעֶרֶב שַׁבָּת — מְבִיאוֹ בְּשַׁבָּת מְגוּלֶּה, וּבַסַּכָּנָה מְכַסֵּהוּ עַל פִּי עֵדִים.
MISHNA: As a continuation to the discussion at the end of the previous chapter, which mentioned circumcision in the context of a discussion of the halakhot of childbirth on Shabbat, the mishna continues to address the halakhot of circumcision. Rabbi Eliezer says: If he did not bring an implement for circumcising the child on Shabbat eve, he brings it on Shabbat itself uncovered so that it will be clear to all that he is bringing a circumcision scalpel. And in times of danger, when decrees of persecution prohibit Jews from circumcising their children, one covers it in the presence of witnesses who can testify that he transported the scalpel to perform a mitzva.
וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כּוֹרְתִים עֵצִים לַעֲשׂוֹת פֶּחָמִין לַעֲשׂוֹת (כְּלִי) בַּרְזֶל.
And furthermore, Rabbi Eliezer said with regard to this issue: One may even cut down trees to prepare charcoal in order to fashion iron tools for the purpose of circumcision.
כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כׇּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת — אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, וּמִילָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת.
Rabbi Eliezer’s approach was not universally accepted, and a principle was stated by Rabbi Akiva: Any prohibited labor that can be performed on Shabbat eve does not override Shabbat, including transporting the circumcision scalpel. However, any prohibited labor involved in the mitzva of circumcision itself that cannot be performed on Shabbat eve overrides Shabbat.
גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִשּׁוּם חַבּוֹבֵי מִצְוָה, אוֹ דִילְמָא מִשּׁוּם חֲשָׁדָא. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְאֵתוֹיֵי מְכוּסֶּה עַל פִּי עֵדִים. אִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם חַבּוֹבֵי מִצְוָה, מְגוּלֶּה — אִין, מְכוּסֶּה — לָא. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם חֲשָׁדָא — אֲפִילּוּ מְכוּסֶּה, שַׁפִּיר דָּמֵי. מַאי?
GEMARA: A dilemma was raised before the Sages: Is the reason for Rabbi Eliezer’s opinion that the scalpel must be uncovered due to affection for the mitzva and the desire to publicize it, or perhaps it is due to avoiding suspicion? The Gemara asks: What practical difference is there between the two reasons suggested for Rabbi Eliezer’s opinion? The Gemara answers: The difference is with regard to the question of whether or not it is permitted to bring the scalpel covered in the presence of witnesses who are aware that one is bringing the scalpel for the purpose of circumcision. If you say the reason is due to affection for the mitzva, then if it is uncovered, yes, there is a display of affection for the mitzva. If it is covered, no, there is no display of affection. However, if you say the reason for this ruling is due to avoiding suspicion, even if it is covered he may well do so, because the witnesses are aware that a circumcision will be performed. What is the resolution of this dilemma?
אִיתְּמַר אָמַר רַבִּי לֵוִי: לֹא אֲמָרָהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא לְחַבּוֹבֵי מִצְוָה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: מְבִיאוֹ מְגוּלֶּה וְאֵין מְבִיאוֹ מְכוּסֶּה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. אָמַר רַב אָשֵׁי: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא, דְּקָתָנֵי: וּבִשְׁעַת הַסַּכָּנָה מְכַסֵּהוּ עַל פִּי עֵדִים, בְּסַכָּנָה — אִין, שֶׁלֹּא בְּסַכָּנָה — לָא, שְׁמַע מִינַּהּ מִשּׁוּם חַבּוֹבֵי מִצְוָה. שְׁמַע מִינַּהּ.
It was stated that Rabbi Levi said: Rabbi Eliezer only stated this ruling to express affection for the mitzva. That opinion was also taught in a baraita: If a child is to be circumcised on Shabbat and they failed to bring the scalpel on Shabbat eve, one brings it on Shabbat uncovered, but he does not bring it covered; this is the statement of Rabbi Eliezer. Rav Ashi said: The language of the mishna is also precise in support of this opinion, as it teaches: And in a time of danger he covers it in the presence of witnesses. By inference, in a time of danger, yes, he covers it; when it is not a time of danger, no, he does not cover it. Conclude from this that the scalpel is uncovered due to affection for the mitzva. The Gemara states: Indeed, conclude from this.
תַּנְיָא אִידַּךְ: מְבִיאוֹ מְגוּלֶּה וְאֵין מְבִיאוֹ מְכוּסֶּה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: נוֹהֲגִין הָיוּ בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה שֶׁהָיוּ מְבִיאִין מְכוּסֶּה עַל פִּי עֵדִים.
It was taught in another baraita: He brings the scalpel uncovered, and he does not bring it covered; this is the statement of Rabbi Eliezer. Rabbi Yehuda says in the name of Rabbi Eliezer: In a time of danger they would customarily bring the scalpel covered in the presence of witnesses.
אִיבַּעְיָא לְהוּ, עֵדִים דְּקָאָמַר: אִיהוּ וְחַד, אוֹ דִילְמָא: הוּא וּתְרֵי.
With regard to these witnesses, a dilemma was raised before the Sages: The necessary witnesses that he is saying, do they include he who is bringing the scalpel and one other witness? Or perhaps they include he who brought the scalpel and two other witnesses to testify on his behalf.
תָּא שְׁמַע: וּבַסַּכָּנָה מְכַסֵּהוּ עַל פִּי עֵדִים. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא הוּא וּתְרֵי — שַׁפִּיר, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ הוּא וְחַד, מַאי ״עֵדִים״? שֶׁרְאוּיִם לְהָעִיד בִּמְקוֹם אַחֵר.
Come and hear a resolution to this dilemma from the language of the mishna, which stated: And in times of danger he covers it in the presence of witnesses. Granted, if you say it is referring to him and two other witnesses, it works out well; the wording is appropriate. However, if you say it is referring to him and one other witness, what is to be made of the use of the term witnesses in the plural when there is only one other witness? The Gemara refutes this proof: They may still be called witnesses, in the plural, because they, i.e., he and the other witness, are fit to testify elsewhere.
וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, תָּנוּ רַבָּנַן: בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָיוּ כּוֹרְתִין עֵצִים לַעֲשׂוֹת פֶּחָמִין לַעֲשׂוֹת בַּרְזֶל בְּשַׁבָּת, בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הָיוּ אוֹכְלִין בְּשַׂר עוֹף בְּחָלָב.
We learned in our mishna: And furthermore, Rabbi Eliezer said: One may even cut down trees to prepare charcoal for the purpose of circumcision on Shabbat. With regard to this issue, the Sages taught in a baraita: In the locale of Rabbi Eliezer, where they would follow his ruling, they would even cut down trees on Shabbat to prepare charcoal from it in order to fashion iron tools with which to circumcise a child on Shabbat. On a related note, the baraita relates: In the locale of Rabbi Yosei HaGelili they would eat poultry meat in milk, as Rabbi Yosei HaGelili held that the prohibition of meat in milk does not include poultry.
לֵוִי אִיקְּלַע לְבֵי יוֹסֵף רִישְׁבָּא. קָרִיבוּ לֵיהּ רֵישָׁא דְטַוּוֹסָא בַּחֲלָבָא, לָא אֲכַל. כִּי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲמַר לֵיהּ: אַמַּאי לָא תְּשַׁמְּתִינְהוּ? אֲמַר לֵיהּ: אַתְרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה הֲוָה, וְאָמֵינָא: דִּילְמָא דְּרַשׁ לְהוּ כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי.
The Gemara relates: Levi happened to come to the house of Yosef the hunter. They served him the head of a peacock [tavsa] in milk and he did not eat. When Levi came before Rabbi Yehuda HaNasi, the latter said to him: Why did you not excommunicate these people who eat poultry in milk, contrary to the decree of the Sages? Levi said to him: It was in the locale of Rabbi Yehuda ben Beteira, and I said: Perhaps he taught them that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei HaGelili, who permits the eating of poultry meat in milk. Given the possibility that their rabbi rules that it is permitted, I cannot come and prohibit it, and I certainly cannot excommunicate them for it.
דִּתְנַן, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: נֶאֱמַר ״לֹא תֹאכְלוּ כׇל נְבֵלָה״, וְנֶאֱמַר ״לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ״. אֶת שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם נְבֵלָה — אָסוּר לְבַשֵּׁל בְּחָלָב. עוֹף שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם נְבֵלָה, יָכוֹל יְהֵא אָסוּר לְבַשֵּׁל בְּחָלָב — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּחֲלֵב אִמּוֹ״, יָצָא עוֹף שֶׁאֵין לוֹ חֲלֵב אֵם.
As we learned in a mishna, Rabbi Yosei HaGelili says: It is stated in the verse: “You shall not eat anything that dies of itself; to the stranger at your gates you may give it, that he may eat it; or you may sell it to a foreigner; for you are a holy people to the Lord your God” (Deuteronomy 14:21), and it is stated later in the same verse: “You shall not cook a kid in its mother’s milk.” From the juxtaposition of the two issues it is derived: That which is prohibited due to the prohibition against eating an unslaughtered animal, it is prohibited to cook it in milk. The prohibition against cooking a creature in milk is not limited to only a kid. If so, with regard to poultry, which is prohibited due to the prohibition against eating an unslaughtered animal, I might have thought it should be prohibited to cook it in milk; therefore, the verse states: “In its mother’s milk.” This excludes poultry, which does not have mother’s milk and is therefore not included in the prohibition.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק: עִיר אַחַת הָיְתָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְהָיוּ מֵתִים בִּזְמַנָּן. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁפַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה גְּזֵרָה עַל יִשְׂרָאֵל עַל הַמִּילָה, וְעַל אוֹתָהּ הָעִיר לָא גָּזְרָה.
Rabbi Yitzḥak said: There was one city in Eretz Yisrael where they would act in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer with regard to circumcision, and they would die at their appointed time and not earlier, as a reward for their affection for this mitzva. And not only that, but on one occasion the wicked empire, Rome, issued a decree against the Jewish people prohibiting circumcision; but against that city it did not issue the decree.
תַּנְיָא, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כׇּל מִצְוָה שֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּשִׂמְחָה, כְּגוֹן מִילָה, דִּכְתִיב: ״שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב״ — עֲדַיִין עוֹשִׂין אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה. וְכׇל מִצְוָה שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם בִּקְטָטָה, כְּגוֹן עֲרָיוֹת, דִּכְתִיב: ״וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בּוֹכֶה לְמִשְׁפְּחוֹתָיו״, עַל עִסְקֵי מִשְׁפְּחוֹתָיו — עֲדַיִין עוֹשִׂין אוֹתָהּ בִּקְטָטָה, דְּלֵיכָּא כְּתוּבָּה דְּלָא רָמוּ בַּהּ תִּיגְרָא.
Apropos affection for the mitzva of circumcision, the Gemara cites a baraita in which it was taught that Rabban Shimon ben Gamliel says: Every mitzva that the Jews initially accepted upon themselves with joy, such as circumcision, as it is written: “I rejoice at Your word as one who finds great spoil” (Psalms 119:162), and as the Sages explained, this “word” refers to the mitzva of circumcision, over which they rejoiced, they still perform it with joy. And every mitzva that the Jews initially accepted upon themselves with contentiousness and regret, such as the prohibition against incestuous relations, as it is written: “And Moses heard the people weeping, family by family” (Numbers 11:10), and as the Sages interpreted homiletically: They wept over matters pertaining to their families, as they were prohibited at that time from marrying family members, they still perform with contentiousness. The fact is that there is no marriage contract and wedding in which contentiousness does not arise, as there is inevitably some conflict between the parties. The baraita asserts that this is because, initially, the Jews did not accept the laws governing marriage and family relationships willingly.
תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כׇּל מִצְוָה שֶׁמָּסְרוּ יִשְׂרָאֵל עַצְמָן עֲלֵיהֶם לְמִיתָה בִּשְׁעַת גְּזֵרַת הַמַּלְכוּת, כְּגוֹן עֲבוֹדָה זָרָה וּמִילָה — עֲדַיִין הִיא מוּחְזֶקֶת בְּיָדָם, וְכׇל מִצְוָה שֶׁלֹּא מָסְרוּ יִשְׂרָאֵל עַצְמָן עָלֶיהָ לְמִיתָה בִּשְׁעַת גְּזֵרַת הַמַּלְכוּת, כְּגוֹן תְּפִילִּין — עֲדַיִין הִיא מְרוּפָּה בְּיָדָם.
It was taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Elazar says in praise of the observance of the mitzva of circumcision: Any mitzva for which the Jews sacrificed their lives at the time of the decrees of the wicked empire, such as the prohibition of idolatry and the mitzva of circumcision, is still steadfastly observed. And any mitzva for which the Jews did not sacrifice their lives at the time of the decrees of the wicked empire, such as phylacteries, is still casually observed, meaning that they are not as careful in its fulfillment as they should be.
דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי: תְּפִילִּין צְרִיכִין גּוּף נָקִי כֶּאֱלִישָׁע בַּעַל כְּנָפַיִם. מַאי הִיא? אָמַר אַבָּיֵי: שֶׁלֹּא יָפִיחַ בָּהֶם, רָבָא אָמַר: שֶׁלֹּא יִישַׁן בָּהֶם.
The Gemara cites proof that the mitzva of phylacteries was not fulfilled properly at the time of the decrees, based upon an incident related to the following halakha. As Rabbi Yannai said: Donning phylacteries requires a clean body like that of Elisha, Man of Wings. What is included in the requirement to have a clean body? Abaye said: That one may not pass wind in them. Rava said: That one may not sleep in them.
וְאַמַּאי קָרוּ לֵיהּ ״אֱלִישָׁע בַּעַל כְּנָפַיִם״? שֶׁפַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה גְּזֵרָה עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁכׇּל הַמַּנִּיחַ תְּפִילִּין עַל רֹאשׁוֹ — יִקְּרוּ אֶת מוֹחוֹ, וְהָיָה אֱלִישָׁע מַנִּיחַ תְּפִילִּין וְיָצָא לַשּׁוּק, וְרָאָהוּ קַסְדּוֹר אֶחָד. רָץ מִלְּפָנָיו וְרָץ אַחֲרָיו. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶצְלוֹ, נְטָלָן מֵרֹאשׁוֹ וַאֲחָזָן בְּיָדוֹ. אָמַר לוֹ: מַה בְּיָדְךָ? אָמַר לוֹ: כַּנְפֵי יוֹנָה. פָּשַׁט אֶת יָדוֹ וְנִמְצְאוּ בָּהּ כַּנְפֵי יוֹנָה. לְפִיכָךְ הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ ״בַּעַל כְּנָפַיִם״.
The Gemara asks: And why did they call him Elisha, Man of Wings? Because on one occasion the wicked empire of Rome issued a decree against the Jewish people that, as punishment, they would pierce the brain of anyone who dons phylacteries on his head. Nevertheless, Elisha would don them and defiantly go out to the marketplace. One day, an official who was appointed to enforce the decree saw him. Elisha ran away from him, and the official ran after him. When the official reached him, Elisha removed the phylacteries from his head and held them in his hand. The officer asked him: What is in your hand? Elisha said to him: It is merely a dove’s wings. A miracle took place: He opened his hand, and, indeed, it was found to be a dove’s wings. Therefore, in commemoration of this miracle, they would call him Elisha, Man of Wings.
מַאי שְׁנָא כַּנְפֵי יוֹנָה דַּאֲמַר לֵיהּ, וְלָא אֲמַר לֵיהּ שְׁאָר עוֹפוֹת? מִשּׁוּם דְּדָמְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְיוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ״ — מַה יּוֹנָה זוֹ כְּנָפֶיהָ מְגִינּוֹת עָלֶיהָ, אַף יִשְׂרָאֵל מִצְוֹת מְגִינּוֹת עֲלֵיהֶן.
The Gemara asks: And what is different about a dove’s wings, that Elisha specifically told him that he was holding the wings of a dove and he did not tell him he was holding the wings of other birds? The Gemara answers: Because the congregation of Israel is likened to a dove, as it is stated: “You shall shine as the wings of a dove covered with silver and her pinions with yellow gold” (Psalms 68:14). Just as a dove has only its wings to protect it, so too, the Jewish people have only mitzvot to protect them. Apparently, Elisha Man of Wings was vigilant in fulfilling the mitzva of phylacteries in the face of the decree, whereas the rest of the people were not.
אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר רַב אַדָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: פַּעַם אַחַת שָׁכְחוּ וְלֹא הֵבִיאוּ אִיזְמֵל מֵעֶרֶב שַׁבָּת, וֶהֱבִיאוּהוּ בְּשַׁבָּת [דֶּרֶךְ גַּגּוֹת וְדֶרֶךְ חֲצֵירוֹת]
Rabbi Abba bar Rav Adda said that Rabbi Yitzḥak said as follows: On one occasion they were supposed to circumcise a baby on Shabbat, and they forgot and did not bring a scalpel with which to circumcise him on Shabbat eve, and they brought it on Shabbat via roofs and via courtyards,
שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
contrary to the wishes of Rabbi Eliezer. Even though the roofs and courtyards were not halakhically joined in a manner where it would be permitted to carry from one to the other, the Rabbis permitted carrying the scalpel in this manner.
מַתְקִיף לַהּ רַב יוֹסֵף: שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר! אַדְּרַבָּה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הוּא דְּשָׁרֵי! וְכִי תֵּימָא שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּשָׁרֵי אֲפִילּוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אֶלָּא בִּרְצוֹן רַבָּנַן דְּאָסְרִי דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים, וְשָׁרוּ דֶּרֶךְ גַּגּוֹת דֶּרֶךְ חֲצֵירוֹת וְקַרְפֵּיפוֹת — וּמִי שָׁרוּ? וְהָתַנְיָא: כְּשֵׁם שֶׁאֵין מְבִיאִין אוֹתוֹ דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים, כָּךְ אֵין מְבִיאִין אוֹתוֹ לֹא דֶּרֶךְ גַּגּוֹת וְלֹא דֶּרֶךְ קַרְפֵּיפוֹת וְלֹא דֶּרֶךְ חֲצֵירוֹת!
Rav Yosef strongly objects to this: Contrary to the wishes of Rabbi Eliezer? On the contrary, it is Rabbi Eliezer who permits this, as he permits carrying the scalpel even through the public domain. And if you say that it means contrary to the wishes of Rabbi Eliezer, who permits carrying even in the public domain, but in accordance with the wishes of the Rabbis, who prohibited carrying via the public domain and only permitted carrying via roofs, via courtyards and enclosures, that is also difficult. And is it permitted according to the opinion of the Rabbis? Wasn’t it taught in a baraita: Just as one may not bring the circumcision knife via the public domain, so too, one may not bring it via roofs, via enclosures, or via courtyards?
אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּמַחְלוּקְתּוֹ, אֶלָּא בִּרְצוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן. דִּתְנַן, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֶחָד גַּגּוֹת וְאֶחָד קַרְפֵּיפוֹת וְאֶחָד חֲצֵירוֹת — כּוּלָּן רְשׁוּת אֶחָד הֵן לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹכָן, וְלֹא לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת.
Rather, Rav Ashi said: It means contrary to the wishes of Rabbi Eliezer and his disputants, but in accordance with the wishes of Rabbi Shimon. As we learned in a mishna that Rabbi Shimon says: Roofs, enclosures, and courtyards are all considered as one domain with regard to vessels that rested inside them at the beginning of Shabbat. Therefore, it is permitted to carry vessels that rested inside one to another. However, they are not considered the same domain with regard to vessels that rested inside the house at the beginning of Shabbat. If the homeowners did not join the courtyard by means of an eiruv, it is prohibited to carry vessels from their houses to the courtyard. Even if the houses in a courtyard were joined, it is prohibited to carry from the courtyard to an enclosure unless they were joined by means of an eiruv. In any case, there are circumstances in which Rabbi Shimon allows carrying via roofs, courtyards, and enclosures.
בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי זֵירָא מֵרַבִּי אַסִּי: מָבוֹי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ בּוֹ, מַהוּ לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ? מִי אָמְרִינַן כֶּחָצֵר דָּמֵי: מָה חָצֵר, אַף עַל גַּב דְּלֹא עֵרְבוּ — מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ, הַאי נָמֵי, אַף עַל גַּב דְּלֹא נִשְׁתַּתְּפוּ בּוֹ — מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ, אוֹ דִילְמָא: לָא דָּמֵי לֶחָצֵר, דְּחָצֵר אִית לֵיהּ אַרְבַּע מְחִיצּוֹת, הַאי לֵית לֵיהּ אַרְבַּע מְחִיצּוֹת. אִי נָמֵי: חָצֵר אִית בֵּיהּ דָּיוֹרִין, הַאי לֵית בֵּיהּ דָּיוֹרִין? שְׁתִיק וְלָא אֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵּי.
Rabbi Zeira raised a dilemma before Rabbi Asi: An alleyway whose residents did not merge together, what is its legal status with regard to carrying items in all of it according to Rabbi Shimon? Rabbi Zeira explains the dilemma: Do we say that it is like a courtyard, and just as with regard to a courtyard, even though they did not join the houses in it together and despite the fact that it is prohibited to carry out items from the houses to the courtyard, it is nonetheless permitted to carry in all of it? Therefore, in this alleyway too, even though they did not merge together, it is permitted to carry in all of it despite the fact that it is prohibited to carry items into the alleyway. Or, perhaps an alleyway is not similar in this regard to a courtyard, as a courtyard has four partitions, whereas this, the alleyway, does not have four partitions, but only three. Alternatively, there may be a different reason for the inferior status of an alleyway in this regard: A courtyard has residents and can therefore be considered like a house, which would allow carrying within it, whereas this alleyway does not have residents. Rabbi Asi was silent and did not say anything to him, as he was unable to provide a satisfactory response.
זִימְנִין אַשְׁכְּחֵיהּ דְּיָתֵיב וְקָא אָמַר, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא: פַּעַם אַחַת שָׁכְחוּ וְלֹא הֵבִיאוּ אִיזְמֵל מֵעֶרֶב שַׁבָּת, וֶהֱבִיאוּהוּ בְּשַׁבָּת, וְהָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה לַחֲכָמִים: הֵיאַךְ מַנִּיחִין דִּבְרֵי חֲכָמִים וְעוֹשִׂין כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. חֲדָא: דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שַׁמּוּתִי הוּא! וְעוֹד, יָחִיד וְרַבִּים — הֲלָכָה כְּרַבִּים!
On another occasion Rabbi Zeira found Rabbi Asi sitting and saying: Rabbi Shimon ben Lakish said in the name of Rabbi Yehuda HaNasi: One time they forgot and did not bring a scalpel on Shabbat eve for the purpose of circumcising a child on Shabbat, and they brought it on Shabbat, and the matter was difficult in the eyes of the Rabbis: How can they abandon the words of the Rabbis, who prohibit doing so, and act in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer? Why did they find this difficult? One reason was that Rabbi Eliezer was a Shammuti, i.e., a follower of the views of Beit Shammai (Jerusalem Talmud), and the halakha is generally in accordance with the opinion of Beit Hillel in their disputes with Beit Shammai. And furthermore, there is a general rule that in a dispute between an individual and the many, the halakha is in accordance with the opinion of the many. Here too, the halakha should certainly be in accordance with the opinion of the Rabbis, who disagree with Rabbi Eliezer.
וְאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: שְׁאֵילִית אֶת רַבִּי יְהוּדָה הַגּוֹזֵר וְאָמַר לִי: מָבוֹי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ בּוֹ הֲוָה, וְאַיְיתוּהוּ מֵהַאי רֵישָׁא לְהַאי רֵישָׁא. אֲמַר לֵיהּ: סְבִירָא לֵיהּ לְמָר מָבוֹי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ? וַאֲמַר לֵיהּ: אִין. אֲמַר לֵיהּ: וְהָא זִימְנִין בְּעַאי מִינָּךְ וְלָא אֲמַרְתְּ לִי הָכִי! דִּילְמָא אַגַּב שִׁיטְפָךְ רְהִיט לְךָ גְּמָרָךְ? אֲמַר לֵיהּ: אִין, אַגַּב שִׁיטְפָא רְהִיט לִי גְּמָרַי.
And Rabbi Oshaya said: I asked Rabbi Yehuda the Cutter, i.e., the circumcisor, and he told me that this incident occurred in an alleyway whose residents did not merge together, and they brought the scalpel from this end of the alleyway to that end, where the baby was. That concludes Rabbi Asi’s account of the event. Rabbi Zeira said to Rabbi Asi: Since you related that story without expressing any reservations, it appears that the Master must hold that with regard to an alleyway whose residents did not merge together, it is permitted to carry in all of it. And Rabbi Asi said to him: Yes, that is the halakha. Rabbi Zeira said to him: But on a different occasion I raised a dilemma on this matter before you and you did not say so to me. Perhaps in the course of your studies your knowledge was restored to you? He said to him: Yes, in the course of my studies my knowledge was restored to me, and I remembered this halakha.
אִיתְּמַר אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב: מָבוֹי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ בּוֹ — אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת.
With regard to the very same halakha, it was stated as a principle that Rabbi Zeira said that Rav said: An alleyway that was not merged by the residents of the courtyards that open into it, it is only permitted to carry in it within four cubits.
אָמַר אַבָּיֵי: הָא מִילְּתָא אַמְרַהּ רַבִּי זֵירָא וְלָא פֵּירְשַׁהּ עַד דַּאֲתָא רַבָּה בַּר אֲבוּהּ וּפֵירְשַׁהּ. דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב: מָבוֹי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ בּוֹ, עֵירְבוּ חֲצֵירוֹת עִם בָּתִּים — אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת. לֹא עֵירְבוּ חֲצֵירוֹת עִם בָּתִּים — מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ.
Abaye said: This halakhic matter was stated by Rabbi Zeira, and he did not explain it. It remained enigmatic until Rabba bar Avuh came and explained it. As Rav Naḥman said that Rabba bar Avuh said that Rav said: With regard to an alleyway that was not merged by the residents of the courtyards that open into it, if they joined the courtyards with the houses, i.e., the homeowners within each courtyard joined together and are therefore permitted to carry within the courtyards themselves, it is only permitted to carry in it within four cubits, as in an intermediate domain [karmelit]. However, if they did not join the courtyards with the houses and it is prohibited to carry within the courtyards, it is permitted to carry in the entire alleyway.
אֲמַר לֵיהּ רַב חֲנִינָא חוֹזָאָה לְרַבָּה: מַאי שְׁנָא כִּי עֵירְבוּ חֲצֵירוֹת עִם בָּתִּים — דְּנִיתְּקוּ חֲצֵירוֹת וְנַעֲשׂוּ בָּתִּים, וְרַב לְטַעְמֵיהּ, דַּאֲמַר רַב: אֵין הַמָּבוֹי נִיתָּר בְּלֶחִי וְקוֹרָה, עַד שֶׁיְּהוּ
Rav Ḥanina Ḥoza’a said to Rabba: What is different about a case where they joined the courtyards with the houses? Is it because the courtyards were detached and became like houses? And Rav follows his regular line of reasoning, for Rav said: An alleyway can only be made into a permitted area for carrying by means of a sidepole and a crossbeam, which is the standard halakha in a closed alleyway, if there are
