הלימוד השבוע מוקדש ע”י שרה זהבי לרפואת חסיה רות בת חנה.
המשנה מסבירה שיום הכיפורים מכפר על מצוות עשה. אבל אם אדם כבר עשה תשובה, הוא מקבל כפרה מיד. לכן, מניחים שהמשנה מתייחסת למי שעדיין לא עשה תשובה. זה תואם את דעתו של רבי שסובר שיום הכיפורים מכפר אפילו על חטאים שעליהם עדיין לא עשו תשובה. החכמים חולקים וסוברים שיום הכיפורים מכפר על חטאים רק אם עשו תשובה. מועלה קושי כיוון שהחלק הבא של המשנה תואם את עמדתו של רבי יהודה שהשעיר המשתלח לעזאזל מכפר גם על הכהנים. סוגיה זו נפתרת – שני חלקי המשנה מיוחסים לרבי, ובעניין השעיר לעזאזל, הוא מאמץ את עמדתו של רבי יהודה.
אביי שאל את רב יוסף אם רבי יהודה סובר כעמדתו של רבי לגבי מי שלא עשה תשובה לפני יום הכיפורים. רב יוסף מסביר שהוא אינו סובר כדעה זו ומביא מקור מספרא לתמוך בתשובתו, שכן ידוע שסתם ספרא שנכתב על ידי רבי יהודה.
יש סתירה בין שני מקורות שונים בספרא – אחד אומר שיום הכיפורים מכפר גם ללא תשובה והשני אומר שהוא מכפר רק עם תשובה. אביי ורבא כל אחד פותר את הסתירה בדרך שונה.
רבי יהודה ורבי שמעון חולקים לגבי אילו קרבנות ביום הכיפורים מכפרים על שאר חטאי הכהנים – השעיר שנשלח לעזאזל או הפר של הכהן הגדול. מהו הבסיס בפסוקים בתורה לכל אחת מהגישות?
מובאת ברייתא בנוגע לאיזה קרבן מכפר על חטאי הכהנים. רבא ואביי חולקים האם מחבר הברייתא הוא רבי שמעון או רבי יהודה.
