הדף היום מוקדש ע”י מרטין גיינור לע”נ רבקה גרשגורן.
הדף היום מוקדש ע”י רות ודוד כהנא לכבוד פול גומפרס וד”ר ג’ודי דושי.
כאשר שאלו הרבנים את רבה בר בר חנה האם שני שליחים שמביאים גט צריכים לומר "בפני נכתב…”, בא חבר פרסי ולקח את הנר שלהם. תגובתו של רבה בר בר חנה הייתה שעדיף הרומאים מאשר הפרסים. איך זה יכול להיות נכון אם מפסוק באיוב דורשים שהקב”ה הגלה את היהודים לבבל (ששם שלטו הפרסים) כדי לחסוך מהם גזירת הרומאים? במקרה במשנה שאחד אומר בפני נכתב שניים אומרים בפנינו נחתם, הגט תקף, מסביר רבי אמי שזה רק במקרה שהשליח העיד על הכתיבה. זה מראה שאנחנו מצריכים עדות שנכתב לשמה ולכן גם אם שני שליחים יעבירו את הגט, הם יצטרכו להגיד בפני נכתב ובפני נחתם. אלא שבמקרה אחר הסביר רבי אמי בדיוק את ההיפך, שכן שינה את דעתו. המשנה קבעה שאם הגט נכתב ביום ונחתם בלילה – יוצא שנתחתם בתאריך אחר – הגט פסול. רבי שמעון מתיר שטר מסוג זה דווקא בגט, אבל לא עבור שטרות אחרים. למה בכלל תקנו שצריך לכתוב את התאריך בגט? רבי יוחנן סבור כי מדובר בחשש שאדם עלול להיות נשוי לבת אחותו שעלולה לעסוק בניאוף עם גבר אחר וכדי להגן עליה מפני עונש מוות, הוא ייתן לה גט ויטען שזה ניתן לפני שהיא נאפה. ריש לקיש סובר כי החשש הוא לעניינים כספיים על הפירות מנכסי מלוג שלה שלבעל יש זכויות בהם במהלך הנישואין ולאישה יש זכויות בהם משעת הגירושין. למה כל אחד לא סובר כמו השני? כיצד נוכל להבין את הוויכוח בין רבי שמעון לחכמים על סמך כל פירוש? אביי מעורר מספר קשיים על תקנה זו, הן לפי רבי יוחנן והן לפי ריש לקיש. ורב יוסף פותר כל קושי.
