חיפוש

נדרים עג

רוצה להקדיש שיעור?

podcast placeholder

0:00
0:00




תקציר

הדף היום מוקדש ע”י קטריאלה פרידמן לע”נ אמה, פרידה בת פרומה בציון 5 שנים לפטירתה.

אם אפשר להפר אפילו נדרים שלא שמעו, האם חרש יכול להפר נדרים – האם הוא צריך להיות מסוגל לשמוע גם אם לא שמע בפועל או ששמיעה לא חשובה בכלל? האם בעל יכול להפר את נדריהם של שתי נשים בו זמנית – או אב שתי בנות? התשובות לשתי השאלות הללו נלמדות מלשון התורה. רבי אליעזר סובר שאשה שהגיעה לשלב של בוגרת או שהמתינה את הזמן שלאחר האירוסין כשהבעל כבר לוקח על עצמו אחריות כלכלית, הוא יכול להפר את נדריה בעצמו (בלי האב). חכמים חולקים ומתירים הפרה רק לאחר הנישואין. רבה אומר שרבי אליעזר תואם את דעת ה’משנה ראשונה’ בכתובות נז שקובע שאחרי שנים עשר חודשי אירוסין, אשה מאורסת מקבלת מבעלה מזונות ואם היא ארוסה לכהן יכולה לאכול תרומה. אביי לא מסכים ומסביר מדוע שני הנושאים אינם קשורים בהכרח.

נדרים עג

הָכָא נָמֵי, דְּאָמַר לֵיהּ: לְכִי שָׁמַעְנָא מֵיפַר לַהּ. לְכִי שָׁמַע לֵיפַר לַהּ? הוּא סָבַר: דִּלְמָא מִטְּרִידְנָא.

The Gemara rejects this conclusion as well: Here too, it is a case in which the husband says to the steward: When I hear the vow, then it will be nullified for her. The Gemara asks: Let him nullify the vows for her when he actually hears them. Why do so earlier? The Gemara answers: He reasons: Perhaps I will be preoccupied at that moment and will forget to nullify them. The question pertaining to nullification of vows without hearing them is left unresolved.

בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: חֵרֵשׁ, מַהוּ שֶׁיָּפֵר לְאִשְׁתּוֹ? אִם תִּמְצָא לוֹמַר בַּעַל מֵיפֵר בְּלֹא שְׁמִיעָה — מִשּׁוּם דְּבַר מִישְׁמַע הוּא, אֲבָל חֵרֵשׁ דְּלָאו בַּר מִישְׁמַע הוּא, הַיְינוּ דְּרַבִּי זֵירָא.

§ Rami bar Ḥama asks: With regard to a deaf man, what is the halakha with regard to his nullifying vows for his wife? If you say that a husband who is not deaf can nullify a vow without hearing it, then perhaps this is because he is capable of hearing. But with regard to a deaf man, who is not capable of hearing, perhaps this is an application of the principle derived from the statement of Rabbi Zeira.

דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא: כׇּל הָרָאוּי לְבִילָּה — אֵין בִּילָּה מְעַכֶּבֶת בּוֹ, וְכֹל שֶׁאֵין רָאוּי לְבִילָּה — בִּילָּה מְעַכֶּבֶת בּוֹ.

As Rabbi Zeira said: For any amount of flour suitable for mingling with oil in a meal-offering, mingling is not indispensable for it. Even though it is a mitzva to mingle the flour and oil ab initio, if they were not mingled, the meal-offering is still valid. But for any amount of flour not suitable for mingling, mingling is indispensable for it, and such a meal-offering is invalid. The principle is: Ab initio requirements prevent the fulfillment of a mitzva in situations where they are not merely absent but impossible. In this case, the deaf man does not merely not hear the vow, it is impossible for him to do so.

אוֹ דִלְמָא: ״וְשָׁמַע אִישָׁהּ״ לָא מְעַכֵּב. אָמַר רָבָא: תָּא שְׁמַע ״וְשָׁמַע אִישָׁהּ״ — פְּרָט לְאֵשֶׁת חֵרֵשׁ. שְׁמַע מִינַּהּ.

Or perhaps the phrase “and her husband hears it” (Numbers 30:8) does not mean that hearing is indispensable to the nullification of a vow, so that even a deaf man can nullify his wife’s vows. Rava said: Come and hear a baraita interpreting that verse: “And her husband hears it”; this excludes the wife of a deaf man. The Gemara concludes: Learn from this baraita that a deaf man cannot nullify his wife’s vows.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: בַּעַל, מַהוּ שֶׁיָּפֵר לִשְׁתֵּי נָשָׁיו בְּבַת אַחַת? ״אוֹתָהּ״ דַּוְקָא, אוֹ לָאו דַּוְקָא?

§ A dilemma was raised before the Sages: Concerning a husband, what is the halakha with regard to nullifying vows for his two wives simultaneously? Do the words “but if her husband disallows her on the day that he hears it, and he nullifies her vow which is upon her” (Numbers 30:9), stated in the singular, refer specifically to one wife? Or, perhaps it does not refer specifically to one wife, and a husband can nullify the vows of more than one wife simultaneously.

אָמַר רָבִינָא, תָּא שְׁמַע: אֵין מַשְׁקִין שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאַחַת, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בַּחֲבֶירְתָּהּ.

Ravina said: Come and hear a baraita: In the sota ritual, performed by women suspected by their husbands of having committed adultery, two sota women are not given to drink the bitter waters as one. This is because the heart of each becomes emboldened [gas] in the presence of the other woman, and if one is guilty she will lack the humility to confess.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהִשְׁקָהּ״ — אוֹתָהּ, לְבַדָּהּ.

Rabbi Yehuda says: This is not for that reason [lo min hashem hu zeh], but because it is stated: “And he shall make her drink” (Numbers 5:27), which indicates her by herself. Similarly, the words “disallows her” (Numbers 30:9) should be read as referring specifically to a single woman, indicating that a man cannot nullify the vows of two wives simultaneously.

מַתְנִי׳ בּוֹגֶרֶת שֶׁשָּׁהֲתָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְאַלְמָנָה שְׁלֹשִׁים יוֹם, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הוֹאִיל וּבַעְלָהּ חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ — יָפֵר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין הַבַּעַל מֵיפֵר עַד שֶׁתִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ.

MISHNA: With regard to a grown woman who waited twelve months after her betrothal and the time arrived for her betrothed to marry her, or a widow who waited thirty days and the time arrived for her betrothed to marry her, Rabbi Eliezer says: Since her husband is already obligated to provide for her sustenance, as he is obligated to have married her by then, he can nullify her vows by himself, as if he were fully married to her. But the Rabbis say: The husband does not nullify her vows on his own until she enters his jurisdiction.

גְּמָ׳ אָמַר רַבָּה: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּמִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד. דִּתְנַן: נוֹתְנִין לַבְּתוּלָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ לְפַרְנֵס עַצְמָהּ. הִגִּיעַ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ — אוֹכֶלֶת מִשֶּׁלּוֹ, וְאוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. אֲבָל הַיָּבָם אֵינוֹ מַאֲכִיל בִּתְרוּמָה.

GEMARA: Rabba says: Rabbi Eliezer and the initial version of the mishna said the same thing, as we learned in a mishna (Ketubot 57a): A virgin is given twelve months from the time of her betrothal to prepare herself, i.e., to prepare her trousseau. If the end of the twelve-month period arrived, even if he has not married her, she partakes of his food, i.e., he is obligated to provide for her. And if she was betrothed to a priest, she partakes of teruma like a priest’s wife. However, a man, i.e., a priest, whose married brother died childless [yavam], does not enable the woman awaiting levirate marriage to him to partake of teruma until they are actually married.

עָשְׂתָה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בִּפְנֵי הַבַּעַל, וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בִּפְנֵי הַיָּבָם, וַאֲפִילּוּ כּוּלָּן בִּפְנֵי הַבַּעַל חָסֵר יוֹם אֶחָד, אוֹ כּוּלָּן בִּפְנֵי הַיָּבָם חָסֵר יוֹם אֶחָד — אֵינָהּ אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. זוֹ מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה. בֵּית דִּין שֶׁל אַחֲרֵיהֶם אָמְרוּ: אֵין הָאִשָּׁה אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחוּפָּה.

If the woman completed six months of awaiting marriage under the aegis of the husband, and he died, and then she completed six months under the aegis of the yavam; or even if she completed all of those months under the aegis of the husband, less one day; or all of them under the aegis of the yavam less one day, she may not partake of teruma. This is the initial version of the mishna. However, a court that convened after them, in a later generation, said: The woman may not partake of teruma until she enters the marriage canopy, thereby finalizing the marriage. Rabbi Eliezer’s opinion that her husband can nullify her vows after the completion of the period allotted after the betrothal follows the initial version, which requires the husband to support her from that point forward.

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, דִּלְמָא לָא הִיא: עַד כָּאן לָא קָא אַשְׁמְעִינַן מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה אֶלָּא לְמֵיכַל בִּתְרוּמָה דְּרַבָּנַן. אֲבָל נְדָרִים דְּאוֹרָיְיתָא — אֵימָא לָא.

Abaye said to him: Perhaps it is not so. The initial version of the mishna teaches us only about the permissibility of her partaking of teruma whose status is by rabbinic law, but with regard to vows, whose prohibitions have the force of Torah law, say that her betrothed cannot nullify them.

וְעַד כָּאן לָא שָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא גַּבֵּי נְדָרִים, כִּדְרַב פִּנְחָס מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא דְּאָמַר כׇּל הַנּוֹדֶרֶת עַל דַּעַת בַּעְלָהּ הִיא נוֹדֶרֶת. אֲבָל תְּרוּמָה — אֲפִילּוּ מִדְּרַבָּנַן נָמֵי לָא אָכְלָה.

And perhaps you did not hear Rabbi Eliezer state his opinion that a betrothed woman is regarded as married only with regard to vows. Perhaps Rabbi Eliezer holds like that which Rav Pineḥas said in the name of Rava, who said: Any woman who takes a vow, takes a vow contingent upon the consent of her husband, since he provides her sustenance. Perhaps Rabbi Eliezer grants her betrothed authority over her vows only because she vows with his consent in mind, since he is now obligated to provide for her. But with regard to teruma, Rabbi Eliezer might hold that even if it is teruma by rabbinic law, she may not partake of it.

העמקה

רוצה להבין מה באמת קורה מתחת לפני השטח של הסוגיה?
שיעורים, פודקאסטים והרחבות של מיטב המורות שלנו יפתחו לך עוד זוויות וכיווני חשיבה.

לשיעורי עוד על הדף באנגלית, לחצי כאן

חדשה בלימוד הגמרא?

זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.

פסיפס הלומדות שלנו

גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.

למדתי גמרא מכיתה ז- ט ב Maimonides School ואחרי העליה שלי בגיל 14 לימוד הגמרא, שלא היה כל כך מקובל בימים אלה, היה די ספוראדי. אחרי "ההתגלות” בבנייני האומה התחלתי ללמוד בעיקר בדרך הביתה למדתי מפוקקטסים שונים. לאט לאט ראיתי שאני תמיד חוזרת לרבנית מישל פרבר. באיזה שהוא שלב התחלתי ללמוד בזום בשעה 7:10 .
היום "אין מצב” שאני אתחיל את היום שלי ללא לימוד עם הרבנית מישל עם כוס הקפה שלי!!

selfie-scaled
דבי גביר

חשמונאים, ישראל

התחלתי ללמוד דף יומי לפני שנתיים, עם מסכת שבת. בהתחלה ההתמדה היתה קשה אבל בזכות הקורונה והסגרים הצלחתי להדביק את הפערים בשבתות הארוכות, לסיים את מסכת שבת ולהמשיך עם המסכתות הבאות. עכשיו אני מסיימת בהתרגשות רבה את מסכת חגיגה וסדר מועד ומחכה לסדר הבא!

Ilana-Shachnowitz
אילנה שכנוביץ

מודיעין, ישראל

התחלתי ללמוד דף יומי בסבב הקודם. זכיתי לסיים אותו במעמד המרגש של הדרן. בסבב הראשון ליווה אותי הספק, שאולי לא אצליח לעמוד בקצב ולהתמיד. בסבב השני אני לומדת ברוגע, מתוך אמונה ביכולתי ללמוד ולסיים. בסבב הלימוד הראשון ליוותה אותי חוויה מסויימת של בדידות. הדרן העניקה לי קהילת לימוד ואחוות נשים. החוויה של סיום הש”ס במעמד כה גדול כשנשים שאינן מכירות אותי, שמחות ומתרגשות עבורי , היתה חוויה מרוממת נפש

Ilanit Weil
אילנית ווייל

קיבוץ מגדל עוז, ישראל

כבר סיפרתי בסיום של מועד קטן.
הלימוד מאוד משפיעה על היום שלי כי אני לומדת עם רבנית מישל על הבוקר בזום. זה נותן טון לכל היום – בסיס למחשבות שלי .זה זכות גדול להתחיל את היום בלימוד ובתפילה. תודה רבה !

שרה-ברלוביץ
שרה ברלוביץ

ירושלים, ישראל

A friend in the SF Bay Area said in Dec 2019 that she might start listening on her morning drive to work. I mentioned to my husband and we decided to try the Daf when it began in Jan 2020 as part of our preparing to make Aliyah in the summer.

Hana Piotrkovsky
חנה פיוטרקובסקי

ירושלים, Israel

התחלתי ללמוד דף יומי שהתחילו מסכת כתובות, לפני 7 שנים, במסגרת קבוצת לימוד שהתפרקה די מהר, ומשם המשכתי לבד בתמיכת האיש שלי. נעזרתי בגמרת שטיינזלץ ובשיעורים מוקלטים.
הסביבה מאד תומכת ואני מקבלת המון מילים טובות לאורך כל הדרך. מאז הסיום הגדול יש תחושה שאני חלק מדבר גדול יותר.
אני לומדת בשיטת ה”7 דפים בשבוע” של הרבנית תרצה קלמן – כלומר, לא נורא אם לא הצלחת ללמוד כל יום, העיקר שגמרת ארבעה דפים בשבוע

Rachel Goldstein
רחל גולדשטיין

עתניאל, ישראל

התחלתי ללמוד דף יומי ממסכת נידה כי זה היה חומר הלימוד שלי אז. לאחר הסיום הגדול בבנייני האומה החלטתי להמשיך. וב”ה מאז עם הפסקות קטנות של קורונה ולידה אני משתדלת להמשיך ולהיות חלק.

זה משפיע מאוד על היום יום שלי ועל אף שאני עסוקה בלימודי הלכה ותורה כל יום, זאת המסגרת הקבועה והמחייבת ביותר שיש לי.

Moriah Taesan Michaeli
מוריה תעסן מיכאלי

גבעת הראל, ישראל

בתחילת הסבב הנוכחי של לימוד הדף היומי, נחשפתי לחגיגות המרגשות באירועי הסיום ברחבי העולם. והבטחתי לעצמי שבקרוב אצטרף גם למעגל הלומדות. הסבב התחיל כאשר הייתי בתחילת דרכי בתוכנית קרן אריאל להכשרת יועצות הלכה של נשמ”ת. לא הצלחתי להוסיף את ההתחייבות לדף היומי על הלימוד האינטנסיבי של תוכנית היועצות. בבוקר למחרת המבחן הסופי בנשמ”ת, התחלתי את לימוד הדף במסכת סוכה ומאז לא הפסקתי.

Hana Shaham-Rozby (Dr.)
חנה שחם-רוזבי (ד”ר)

קרית גת, ישראל

התחלתי ללמוד דף יומי באמצע תקופת הקורונה, שאבא שלי סיפר לי על קבוצה של בנות שתיפתח ביישוב שלנו ותלמד דף יומי כל יום. הרבה זמן רציתי להצטרף לזה וזאת הייתה ההזדמנות בשבילי. הצטרפתי במסכת שקלים ובאמצע הייתה הפסקה קצרה. כיום אני כבר לומדת באולפנה ולומדת דף יומי לבד מתוך גמרא של טיינזלץ.

Saturdays in Raleigh
שבות בראלי

עתניאל, ישראל

התחלתי ללמוד דף יומי בתחילת מסכת ברכות, עוד לא ידעתי כלום. נחשפתי לסיום הש״ס, ובעצם להתחלה מחדש בתקשורת, הפתיע אותי לטובה שהיה מקום לעיסוק בתורה.
את המסכתות הראשונות למדתי, אבל לא סיימתי (חוץ מעירובין איכשהו). השנה כשהגעתי למדרשה, נכנסתי ללופ, ואני מצליחה להיות חלק, סיימתי עם החברותא שלי את כל המסכתות הקצרות, גם כשהיינו חולות קורונה ובבידודים, למדנו לבד, העיקר לא לצבור פער, ומחכות ליבמות 🙂

Eden Yeshuron
עדן ישורון

מזכרת בתיה, ישראל

התחלתי ללמוד דף יומי בסבב הקודם. זכיתי לסיים אותו במעמד המרגש של הדרן. בסבב הראשון ליווה אותי הספק, שאולי לא אצליח לעמוד בקצב ולהתמיד. בסבב השני אני לומדת ברוגע, מתוך אמונה ביכולתי ללמוד ולסיים. בסבב הלימוד הראשון ליוותה אותי חוויה מסויימת של בדידות. הדרן העניקה לי קהילת לימוד ואחוות נשים. החוויה של סיום הש”ס במעמד כה גדול כשנשים שאינן מכירות אותי, שמחות ומתרגשות עבורי , היתה חוויה מרוממת נפש

Ilanit Weil
אילנית ווייל

קיבוץ מגדל עוז, ישראל

התחלתי בסיום הש”ס, יצאתי באורות. נשברתי פעמיים, ובשתיהם הרבנית מישל עודדה להמשיך איפה שכולם בסבב ולהשלים כשאוכל, וכך עשיתי וכיום השלמתי הכל. מדהים אותי שאני לומדת כל יום קצת, אפילו בחדר הלידה, בבידוד או בחו”ל. לאט לאט יותר נינוחה בסוגיות. לא כולם מבינים את הרצון, בפרט כפמניסטית. חשה סיפוק גדול להכיר את המושגים וצורת החשיבה. החלום זה להמשיך ולהתמיד ובמקביל ללמוד איך מהסוגיות נוצרה והתפתחה ההלכה.

Weingarten Sherrington Foundation
קרן וינגרטן שרינגטון

מודיעין, ישראל

אמא שלי למדה איתי ש”ס משנה, והתחילה ללמוד דף יומי. אני החלטתי שאני רוצה ללמוד גם. בהתחלה למדתי איתה, אח”כ הצטרפתי ללימוד דף יומי שהרב דני וינט מעביר לנוער בנים בעתניאל. במסכת עירובין עוד חברה הצטרפה אלי וכשהתחלנו פסחים הרב דני פתח לנו שעור דף יומי לבנות. מאז אנחנו לומדות איתו קבוע כל יום את הדף היומי (ובשבת אבא שלי מחליף אותו). אני נהנית מהלימוד, הוא מאתגר ומעניין

Renana Hellman
רננה הלמן

עתניאל, ישראל

התחלתי ללמוד דף לפני קצת יותר מ-5 שנים, כשלמדתי רבנות בישיבת מהר”ת בניו יורק. בדיעבד, עד אז, הייתי בלימוד הגמרא שלי כמו מישהו שאוסף חרוזים משרשרת שהתפזרה, פה משהו ושם משהו, ומאז נפתח עולם ומלואו…. הדף נותן לי לימוד בצורה מאורגנת, שיטתית, יום-יומית, ומלמד אותי לא רק ידע אלא את השפה ודרך החשיבה שלנו. לשמחתי, יש לי סביבה תומכת וההרגשה שלי היא כמו בציטוט שבחרתי: הדף משפיע לטובה על כל היום שלי.

Michal Kahana
מיכל כהנא

חיפה, ישראל

התחלתי ללמוד דף יומי בתחילת מסכת ברכות, עוד לא ידעתי כלום. נחשפתי לסיום הש״ס, ובעצם להתחלה מחדש בתקשורת, הפתיע אותי לטובה שהיה מקום לעיסוק בתורה.
את המסכתות הראשונות למדתי, אבל לא סיימתי (חוץ מעירובין איכשהו). השנה כשהגעתי למדרשה, נכנסתי ללופ, ואני מצליחה להיות חלק, סיימתי עם החברותא שלי את כל המסכתות הקצרות, גם כשהיינו חולות קורונה ובבידודים, למדנו לבד, העיקר לא לצבור פער, ומחכות ליבמות 🙂

Eden Yeshuron
עדן ישורון

מזכרת בתיה, ישראל

אחרי שראיתי את הסיום הנשי של הדף היומי בבנייני האומה זה ריגש אותי ועורר בי את הרצון להצטרף. לא למדתי גמרא קודם לכן בכלל, אז הכל היה לי חדש, ולכן אני לומדת בעיקר מהשיעורים פה בהדרן, בשוטנשטיין או בחוברות ושיננתם.

Rebecca Schloss
רבקה שלוס

בית שמש, ישראל

באירוע של הדרן בנייני האומה. בהשראתה של אמי שלי שסיימה את הש”ס בסבב הקודם ובעידוד מאיר , אישי, וילדיי וחברותיי ללימוד במכון למנהיגות הלכתית של רשת אור תורה סטון ומורתיי הרבנית ענת נובוסלסקי והרבנית דבורה עברון, ראש המכון למנהיגות הלכתית.
הלימוד מעשיר את יומי, מחזיר אותי גם למסכתות שכבר סיימתי וידוע שאינו דומה מי ששונה פרקו מאה לשונה פרקו מאה ואחת במיוחד מרתקים אותי החיבורים בין המסכתות

Roit Kalech
רוית קלך

מודיעין, ישראל

לצערי גדלתי בדור שבו לימוד גמרא לנשים לא היה דבר שבשגרה ושנים שאני חולמת להשלים את הפער הזה.. עד שלפני מספר שבועות, כמעט במקרה, נתקלתי במודעת פרסומת הקוראת להצטרף ללימוד מסכת תענית. כשקראתי את המודעה הרגשתי שהיא כאילו נכתבה עבורי – "תמיד חלמת ללמוד גמרא ולא ידעת איך להתחיל”, "בואי להתנסות במסכת קצרה וקלה” (רק היה חסר שהמודעה תיפתח במילים "מיכי שלום”..). קפצתי למים ו- ב”ה אני בדרך להגשמת החלום:)

Micah Kadosh
מיכי קדוש

מורשת, ישראל

בתחילת הסבב הנוכחי של לימוד הדף היומי, נחשפתי לחגיגות המרגשות באירועי הסיום ברחבי העולם. והבטחתי לעצמי שבקרוב אצטרף גם למעגל הלומדות. הסבב התחיל כאשר הייתי בתחילת דרכי בתוכנית קרן אריאל להכשרת יועצות הלכה של נשמ”ת. לא הצלחתי להוסיף את ההתחייבות לדף היומי על הלימוד האינטנסיבי של תוכנית היועצות. בבוקר למחרת המבחן הסופי בנשמ”ת, התחלתי את לימוד הדף במסכת סוכה ומאז לא הפסקתי.

Hana Shaham-Rozby (Dr.)
חנה שחם-רוזבי (ד”ר)

קרית גת, ישראל

הצטרפתי ללומדות בתחילת מסכת תענית. ההתרגשות שלי ושל המשפחה היתה גדולה מאוד, והיא הולכת וגוברת עם כל סיום שאני זוכה לו. במשך שנים רבות רציתי להצטרף ומשום מה זה לא קרה… ב”ה מצאתי לפני מספר חודשים פרסום של הדרן, ומיד הצטרפתי והתאהבתי. הדף היומי שינה את חיי ממש והפך כל יום- ליום של תורה. מודה לכן מקרב ליבי ומאחלת לכולנו לימוד פורה מתוך אהבת התורה ולומדיה.

Noa Rosen
נעה רוזן

חיספין רמת הגולן, ישראל

נדרים עג

הָכָא נָמֵי, דְּאָמַר לֵיהּ: לְכִי שָׁמַעְנָא מֵיפַר לַהּ. לְכִי שָׁמַע לֵיפַר לַהּ? הוּא סָבַר: דִּלְמָא מִטְּרִידְנָא.

The Gemara rejects this conclusion as well: Here too, it is a case in which the husband says to the steward: When I hear the vow, then it will be nullified for her. The Gemara asks: Let him nullify the vows for her when he actually hears them. Why do so earlier? The Gemara answers: He reasons: Perhaps I will be preoccupied at that moment and will forget to nullify them. The question pertaining to nullification of vows without hearing them is left unresolved.

בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: חֵרֵשׁ, מַהוּ שֶׁיָּפֵר לְאִשְׁתּוֹ? אִם תִּמְצָא לוֹמַר בַּעַל מֵיפֵר בְּלֹא שְׁמִיעָה — מִשּׁוּם דְּבַר מִישְׁמַע הוּא, אֲבָל חֵרֵשׁ דְּלָאו בַּר מִישְׁמַע הוּא, הַיְינוּ דְּרַבִּי זֵירָא.

§ Rami bar Ḥama asks: With regard to a deaf man, what is the halakha with regard to his nullifying vows for his wife? If you say that a husband who is not deaf can nullify a vow without hearing it, then perhaps this is because he is capable of hearing. But with regard to a deaf man, who is not capable of hearing, perhaps this is an application of the principle derived from the statement of Rabbi Zeira.

דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא: כׇּל הָרָאוּי לְבִילָּה — אֵין בִּילָּה מְעַכֶּבֶת בּוֹ, וְכֹל שֶׁאֵין רָאוּי לְבִילָּה — בִּילָּה מְעַכֶּבֶת בּוֹ.

As Rabbi Zeira said: For any amount of flour suitable for mingling with oil in a meal-offering, mingling is not indispensable for it. Even though it is a mitzva to mingle the flour and oil ab initio, if they were not mingled, the meal-offering is still valid. But for any amount of flour not suitable for mingling, mingling is indispensable for it, and such a meal-offering is invalid. The principle is: Ab initio requirements prevent the fulfillment of a mitzva in situations where they are not merely absent but impossible. In this case, the deaf man does not merely not hear the vow, it is impossible for him to do so.

אוֹ דִלְמָא: ״וְשָׁמַע אִישָׁהּ״ לָא מְעַכֵּב. אָמַר רָבָא: תָּא שְׁמַע ״וְשָׁמַע אִישָׁהּ״ — פְּרָט לְאֵשֶׁת חֵרֵשׁ. שְׁמַע מִינַּהּ.

Or perhaps the phrase “and her husband hears it” (Numbers 30:8) does not mean that hearing is indispensable to the nullification of a vow, so that even a deaf man can nullify his wife’s vows. Rava said: Come and hear a baraita interpreting that verse: “And her husband hears it”; this excludes the wife of a deaf man. The Gemara concludes: Learn from this baraita that a deaf man cannot nullify his wife’s vows.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: בַּעַל, מַהוּ שֶׁיָּפֵר לִשְׁתֵּי נָשָׁיו בְּבַת אַחַת? ״אוֹתָהּ״ דַּוְקָא, אוֹ לָאו דַּוְקָא?

§ A dilemma was raised before the Sages: Concerning a husband, what is the halakha with regard to nullifying vows for his two wives simultaneously? Do the words “but if her husband disallows her on the day that he hears it, and he nullifies her vow which is upon her” (Numbers 30:9), stated in the singular, refer specifically to one wife? Or, perhaps it does not refer specifically to one wife, and a husband can nullify the vows of more than one wife simultaneously.

אָמַר רָבִינָא, תָּא שְׁמַע: אֵין מַשְׁקִין שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאַחַת, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בַּחֲבֶירְתָּהּ.

Ravina said: Come and hear a baraita: In the sota ritual, performed by women suspected by their husbands of having committed adultery, two sota women are not given to drink the bitter waters as one. This is because the heart of each becomes emboldened [gas] in the presence of the other woman, and if one is guilty she will lack the humility to confess.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהִשְׁקָהּ״ — אוֹתָהּ, לְבַדָּהּ.

Rabbi Yehuda says: This is not for that reason [lo min hashem hu zeh], but because it is stated: “And he shall make her drink” (Numbers 5:27), which indicates her by herself. Similarly, the words “disallows her” (Numbers 30:9) should be read as referring specifically to a single woman, indicating that a man cannot nullify the vows of two wives simultaneously.

מַתְנִי׳ בּוֹגֶרֶת שֶׁשָּׁהֲתָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְאַלְמָנָה שְׁלֹשִׁים יוֹם, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הוֹאִיל וּבַעְלָהּ חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ — יָפֵר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין הַבַּעַל מֵיפֵר עַד שֶׁתִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ.

MISHNA: With regard to a grown woman who waited twelve months after her betrothal and the time arrived for her betrothed to marry her, or a widow who waited thirty days and the time arrived for her betrothed to marry her, Rabbi Eliezer says: Since her husband is already obligated to provide for her sustenance, as he is obligated to have married her by then, he can nullify her vows by himself, as if he were fully married to her. But the Rabbis say: The husband does not nullify her vows on his own until she enters his jurisdiction.

גְּמָ׳ אָמַר רַבָּה: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּמִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד. דִּתְנַן: נוֹתְנִין לַבְּתוּלָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ לְפַרְנֵס עַצְמָהּ. הִגִּיעַ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ — אוֹכֶלֶת מִשֶּׁלּוֹ, וְאוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. אֲבָל הַיָּבָם אֵינוֹ מַאֲכִיל בִּתְרוּמָה.

GEMARA: Rabba says: Rabbi Eliezer and the initial version of the mishna said the same thing, as we learned in a mishna (Ketubot 57a): A virgin is given twelve months from the time of her betrothal to prepare herself, i.e., to prepare her trousseau. If the end of the twelve-month period arrived, even if he has not married her, she partakes of his food, i.e., he is obligated to provide for her. And if she was betrothed to a priest, she partakes of teruma like a priest’s wife. However, a man, i.e., a priest, whose married brother died childless [yavam], does not enable the woman awaiting levirate marriage to him to partake of teruma until they are actually married.

עָשְׂתָה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בִּפְנֵי הַבַּעַל, וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בִּפְנֵי הַיָּבָם, וַאֲפִילּוּ כּוּלָּן בִּפְנֵי הַבַּעַל חָסֵר יוֹם אֶחָד, אוֹ כּוּלָּן בִּפְנֵי הַיָּבָם חָסֵר יוֹם אֶחָד — אֵינָהּ אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. זוֹ מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה. בֵּית דִּין שֶׁל אַחֲרֵיהֶם אָמְרוּ: אֵין הָאִשָּׁה אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחוּפָּה.

If the woman completed six months of awaiting marriage under the aegis of the husband, and he died, and then she completed six months under the aegis of the yavam; or even if she completed all of those months under the aegis of the husband, less one day; or all of them under the aegis of the yavam less one day, she may not partake of teruma. This is the initial version of the mishna. However, a court that convened after them, in a later generation, said: The woman may not partake of teruma until she enters the marriage canopy, thereby finalizing the marriage. Rabbi Eliezer’s opinion that her husband can nullify her vows after the completion of the period allotted after the betrothal follows the initial version, which requires the husband to support her from that point forward.

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, דִּלְמָא לָא הִיא: עַד כָּאן לָא קָא אַשְׁמְעִינַן מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה אֶלָּא לְמֵיכַל בִּתְרוּמָה דְּרַבָּנַן. אֲבָל נְדָרִים דְּאוֹרָיְיתָא — אֵימָא לָא.

Abaye said to him: Perhaps it is not so. The initial version of the mishna teaches us only about the permissibility of her partaking of teruma whose status is by rabbinic law, but with regard to vows, whose prohibitions have the force of Torah law, say that her betrothed cannot nullify them.

וְעַד כָּאן לָא שָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא גַּבֵּי נְדָרִים, כִּדְרַב פִּנְחָס מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא דְּאָמַר כׇּל הַנּוֹדֶרֶת עַל דַּעַת בַּעְלָהּ הִיא נוֹדֶרֶת. אֲבָל תְּרוּמָה — אֲפִילּוּ מִדְּרַבָּנַן נָמֵי לָא אָכְלָה.

And perhaps you did not hear Rabbi Eliezer state his opinion that a betrothed woman is regarded as married only with regard to vows. Perhaps Rabbi Eliezer holds like that which Rav Pineḥas said in the name of Rava, who said: Any woman who takes a vow, takes a vow contingent upon the consent of her husband, since he provides her sustenance. Perhaps Rabbi Eliezer grants her betrothed authority over her vows only because she vows with his consent in mind, since he is now obligated to provide for her. But with regard to teruma, Rabbi Eliezer might hold that even if it is teruma by rabbinic law, she may not partake of it.

רוצה לעקוב אחרי התכנים ולהמשיך ללמוד?

ביצירת חשבון עוד היום ניתן לעקוב אחרי ההתקדמות שלך, לסמן מה למדת, ולעקוב אחרי השיעורים שמעניינים אותך.

לנקות את כל הפריטים מהרשימה?

פעולה זו תסיר את כל הפריטים בחלק זה כולל ההתקדמות וההיסטוריה. שימי לב: לא ניתן לשחזר פעולה זו.

ביטול
מחיקה

האם את/ה בטוח/ה שברצונך למחוק פריט זה?

תאבד/י את כל ההתקדמות או ההיסטוריה הקשורות לפריט זה.

ביטול
מחיקה