הסיום מוקדש על ידי ניצה שפיץ לכבוד לאביגיל כריסי, אחותה. "אחותי היקרה! איזה כיף שהטורבו שבך הדביק אותי בלימוד הדף היומי. תודה על הלימוד ה(כמעט) יומי המשותף, מתחילת מסכת עירובין. שנזכה לסיים עוד ועוד מסכתות ביחד. שיהיה לך יום הולדת שמח ושנה נפלאה. אוהבת, ניצה”
למה רבנן קבעו שפיגול ונותר מטמאים את הידיים? מה ניסו למנוע? ואיזה שיעור בשר מטמא את הידיים? היו מברכים ברכה על אכילת הפסח ועל אכילת קרבן חגיגה בליל הסדר. האם ברכה על אחת מהן פוטרת את השני? ואם כן, איזה? ר’ ישמעאל ור’ עקיבא חולקים בדבר. מה הבסיס למחלוקת? בפדיון הבן, האב מברך את הברכה על הפדיון. מי מברך ברכת שהחיינו על פדיון הבן – הכהן שנהנה כי מקבל כסף או האבא כי נהנה מקיום המצווה? פוסקים שאבי הבן מברך שהחיינו.
