הדף היום מוקדש ע”י פיי שוורץ לזכר נשמת אמה, ביילה בת הרב אלימלך.
רבי יהודה אסר על גיורות מצריות ואדומיות מלבוא בקהל כמו הזכרים. זה מתיישב היטב עם הלכה אחרת של רבי יהודה לפיה המתגיירים נחשבים כ”קהל” ולכן אינם יכולים להתחתן עם פסולי חיתון, ואם הותרו לגיורות להינשא. הם לא יוכלו להתחתן עם הגברים המתגיירים המצריים ולא יהיו בני דור שלישי למתגיירים מצריים שמותר לפי התורה להתחתן בתוך הקהילה. מדוע מזכיר הפסוק גם את המילים ‘יולדו’ וגם ‘דורות’ (דברים כג:ט)? מדוע מוזכרת המילה "להם” פעמיים? מדוע נצרכת המילה "לו” גם בפסוק על ממזרים? מובאות שתי גרסאות שונות לדעתו של רבי יוחנן לגבי מעמדו של ילד שכל אחד מהוריו הם מדורות שונים של גרים מצריים (ראשון ושני) – האם הילד הולך בעקבות האם או האב? שני קשיים מובאים נגד הדעה הראשונה שהולד הולך אחר האב, אולם הם נפתרים. הדעה השנייה היא שהיא שהולד הולך אחר האם, שכן עובר נחשב כירך אמו. אביי מעלה קושי על אותו פסיקה מסוגיה אחרת לגמרי (ולד חטאת), אך הוא עצמו פותר זאת באומרו שיש כאן דין ייחודי המבוסס על הפסוק בעניינינו. שאלה מועלית על תשובתו של אביי, אך גם היא נפתרה. רבין אמר בשם רבי יוחנן שאצל אומות העולם אנו הולכים אחר האב ואם נתגיירו, הולכים לפי ההורה היותר פסול – למה התכוון בכל חלק באמירה זו? ממזרים ונתינים אסורים לעד, גם זכרים וגם נקבות, לפי המשנה. ריש לקיש אומר שהנקבות אסורות רק בעשרת הדורות הראשונים על סמך גזירה שווה מהפסוקים של גר עמוני ומואבי. איך הוא יכול לחלוק על המשנה? כשנשאל רבי אליעזר על הממזרות לאחר דור עשירי, אמר שידוע שממזרים לא חיים עד הדור השלישי אפילו ולכן אין בכלל שאלה. למה? ואיך זה תואם את דברי השמנה שגוזר עליהם איסור עולם? כדי לענות מבחינים בין ממזרים שידועים בקהילה כממזרים שכן יחיו לבין אלו שלא ידועים שלא יחיו בכדי שלא להיטמע בתוך הקהילה. מובא הרקע לסיפור מדוע נאסר על הנתינים להינשא ליהודים בתקופת דוד המלך.
