On Second Thought: Delving Into the Sugya with Rabbanit Yafit Clymer
Other episodes:
“On Second Thought” returns with a series of shiurim on the death penalty in Judaism, a central topic in Masechet Sanhedrin spanning four chapters, from Daf 49 to Daf 90. This episode: Capital Punishment in the Bible
Sanhedrin 49 -90
Listen here:
Watch here:
Sources:
משנה מכות א׳:י׳
(י) סַנְהֶדְרִין הַהוֹרֶגֶת אֶחָד בְּשָׁבוּעַ נִקְרֵאת חָבְלָנִית. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, אֶחָד לְשִׁבְעִים שָׁנָה. רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמְרִים, אִלּוּ הָיִינוּ בַסַּנְהֶדְרִין לֹא נֶהֱרַג אָדָם מֵעוֹלָם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף הֵן מַרְבִּין שׁוֹפְכֵי דָמִים בְּיִשְׂרָאֵל:
Mishnah Makkot 1:10
A Sanhedrin that would execute somebody once in seven years would be considered
destructive. Rabbi Elazar Ben Azariah says: “Once in seventy years.” Rabbi Tarfon and Rabbi Akiva said: “If we were on the Sanhedrin, nobody would have ever been executed.” Rabban Shim’on Ben Gamliel said: “They too would have increased violence in Israel.”
פירוש רבי עובדיה מברטנורא:
סנהדרין ההורגת אחת בשבוע. אחת לשבע שנים:
נקראת חובלנית. שצריך שיהיו מתונים בדין, ויחזירו בדיני נפשות לזכות:
אף הן מרבים שופכי דמים. מתוך כך אין מכלין הרשעים ומרבים לשפוך דם:
סנהדרין ל״ז ב:ב׳
גמ׳ ת”ר כיצד מאומד אומר להן שמא כך ראיתם שרץ אחר חבירו לחורבה ורצתם אחריו ומצאתם סייף בידו ודמו מטפטף והרוג מפרפר אם כך ראיתם לא ראיתם כלום
Sanhedrin 37b:2
GEMARA: The Sages taught in a baraita: How does the court describe testimony based on conjecture? The court says to the witnesses: Perhaps you saw this man about whom you are testifying pursuing another into a ruin, and you pursued him and found a sword in his hand, dripping with blood, and the one who was ultimately killed was convulsing. If you saw only this, it is as if you saw nothing, and you cannot testify to the murder.
סנהדרין נ״ו א:כ״ד
תנו רבנן שבע מצות נצטוו בני נח דינין וברכת השם ע”ז גילוי עריות ושפיכות דמים וגזל ואבר מן החי
Sanhedrin 56a:24
The Sages taught: The descendants of Noah, i.e., all of humanity, were commanded to observe seven mitzvot: Establishing courts of judgment; prohibition of blasphemy; idol worship; forbidden sexual relations; murder, robbery; and eating a limb from a living animal.
בבא מציעא פ״ג ב
אתיוה לרבי אלעזר ברבי שמעון וקא תפיס גנבי ואזיל שלח ליה ר’ יהושע בן קרחה חומץ בן יין עד מתי אתה מוסר עמו של אלהינו להריגה שלח ליה קוצים אני מכלה מן הכרם שלח ליה יבא בעל הכרם ויכלה את קוציו
Bava Metzia 83b
They brought Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, to the authorities who appointed him to this task, and he proceeded to arrest thieves. Rabbi Yehoshua ben Korḥa sent Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, the following message: You are vinegar, son of wine, i.e., you are wicked in comparison
to your father, the righteous Rabbi Shimon, just as vinegar is spoiled wine. Until when will you inform on the nation of our God to be sentenced to execution by a gentile king’s court? Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, sent a message back to him: I am merely eradicating thorns from the vineyard, i.e., I am removing the wicked from the Jewish people. Rabbi Yehoshua ben Korḥa sent back to him: Let the Owner of the vineyard, i.e., God, come and eradicate His own thorns. It is not your place to do this.
סנהדרין ע״א א – בן סורר ומורה
אמר רבי שמעון: וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי אביו ואמו מוציאין אותו לסקלו? אלא לא היה, ולא עתיד להיות. ולמה נכתב? דרוש וקבל שכר. אמר ר’ יונתן: אני ראיתיו וישבתי על קברו.
תוספתא סנהדרין י׳:ה׳
כל חייבי מיתות שבתורה אין מכמינין עליהם חוץ מן המסית כיצד עושין לו כונסין לו שני ת”ח לבית הפנימי והוא יושב בבית החיצון ומדליקין לו את הנר כדי שיהיו רואין אותו ושומעים את קולו וכן עשו לאיש אחד בלוד נמנו עליו שני תלמידי חכמים והביאוהו לב”ד וסקלוהו.
שבת י׳ ע”א
כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית כתיב הכא ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב וכתיב התם ויהי ערב ויהי בקר יום אחד
Shabbat 10a
Any judge who judges a true judgment truthfully, even if he sits in judgment only one hour, the verse ascribes to him as if he became a partner to the Holy One, Blessed be He, in the act of Creation. This conclusion is derived by means of a verbal analogy [gezera shava]: It is written here: “And the people stood over Moses from the morning until the evening.” And it is written there, in the act of Creation: “And it was evening and it was morning, one day” (Genesis 1:5).
ברכות נ״ח א
רַבִּי שֵׁילָא נַגְּדֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דִּבְעַל גּוֹיָה. אֲזַל אֲכַל בֵּיהּ קוּרְצֵי בֵּי מַלְכָּא, אֲמַר: אִיכָּא חַד גַּבְרָא בִּיהוּדָאֵי דְּקָא דָּיֵין דִּינָא בְּלָא הַרְמָנָא דְמַלְכָּא. שַׁדַּר עֲלֵיהּ פְּרִיסְתְּקָא. כִּי אֲתָא אָמְרִי לֵיהּ: מַאי טַעְמָא נַגֵּדְתֵּיהּ לְהַאי? אֲמַר לְהוּ: דְּבָא עַל חֲמָרְתָא. אָמְרִי לֵיהּ: אִית לְךָ סָהֲדִי? אֲמַר לְהוּ: אִין. אֲתָא אֵלִיָּהוּ אִדְּמִי לֵיהּ כְּאִינִישׁ, וְאַסְהֵיד. אָמְרִי לֵיהּ: אִי הָכִי, בַּר קְטָלָא הוּא! אֲמַר לְהוּ: אֲנַן מִיּוֹמָא דִּגְלֵינַן מֵאַרְעִין לֵית לַן רְשׁוּתָא לְמִקְטַל.
Berakhot 58a
Rabbi Sheila ordered that a man who had relations with a gentile woman be flogged.
That man went to inform the king and said: There is one man among the Jews who renders judgment without the king’s authority [harmana]
The king sent a messenger [peristaka] for Rabbi Sheila to bring him to trial.
When Rabbi Sheila came, they said to him: Why did you order flogging for this man? He said to them: Because he had relations with a female donkey.
According to Persian law this was an extremely heinous crime, so they said to him: Do you have witnesses that he did so? He replied: Yes, and Elijah the prophet came and appeared as a person and testified.
They said to Rabbi Sheila: If so, he is liable for the death penalty; why did you not sentence him to death? He replied: Since the day we were exiled from our land we do not have the authority to execute, but you, do with him as you wish.
בבא קמא קי״ז א
הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה בָּעֵי אַחְווֹיֵי אַתִּיבְנָא דְחַבְרֵיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב, אֲמַר לֵיהּ: ״לָא תַּחְוֵי וְלָא תַּחְוֵי!״ אֲמַר לֵיהּ: ״מַחְוֵינָא וּמַחְוֵינָא!״ יָתֵיב רַב כָּהֲנָא קַמֵּיהּ דְּרַב, שַׁמְטֵיהּ לְקוֹעֵיהּ מִינֵּיהּ…
אֲמַר לֵיהּ רַב: ״כָּהֲנָא, עַד הָאִידָּנָא הֲווֹ פָּרְסָאֵי – דְּלָא קָפְדִי אַשְּׁפִיכוּת דָּמִים, וְהַשְׁתָּא אִיכָּא יַוְונָאֵי – דְּקָפְדוּ אַשְּׁפִיכוּת דָּמִים, וְאָמְרִי ׳מַרְדִּין, מַרְדִּין׳. קוּם סַק לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל..
Bava Kamma 117a
The Gemara relates another incident: There was a certain man who desired to show another individual’s straw to the gentile authorities, who would seize it. He came before Rav, who said to him: Do not show it and do not show it, i.e., you are absolutely prohibited from showing it. The man said to him: I will show it and I will show it, i.e., I will certainly show it. Rav Kahana was sitting before Rav, and, hearing the man’s disrespectful response, he dislodged the man’s neck from him, i.e., he broke his neck and killed him.
Rav then said to Rav Kahana: Kahana, until now there were Persian rulers who were not particular about bloodshed. But now there are Greeks who are particular about bloodshed, and they will say: Murder [meradin], murder, and they will press charges against you.
Therefore, get up and ascend to Eretz Yisrael
ספרי זוטא במדבר לה כב, עמ’ 334
“התקינו שיהו הורגין ברגל… ‘מות יומת’ מיתה שגזרו עליו בית דין. מניין שיכו אותו באבנים בחצים ובפלחות? תלמוד לומר ‘מות יומת’ מכל צד. אין במשמע אלא בזמן שהסנהדרין במקומה, בזמן שאין הסנהדרין במקומה? נתחייב אדם סקילה ביתו נופל עליו, או חיה גוררתו”
“They established that they wikk kill at the “Regel”… ‘Death shall be put onto thee/ is a death that was sentenced to him by a court of law. How do you know they strike him with stones, arrows, and spears? It is Learn to say ‘death shall be put onto thee’ from every side. It only happened when the Sanhedrin is in place, what is the law when the Sanhedrin is not in place? If a person is liable to be stoned, his house falls on him, or an animal drags him”
משנה סנהדרין ז׳:א׳
(א) אַרְבַּע מִיתוֹת נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶרֶג, וָחֶנֶק. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׂרֵפָה, סְקִילָה, חֶנֶק, וָהֶרֶג.
Mishnah Sanhedrin 7:1
(1) Four [forms] of capital punishment were given over to the courts: stoning, burning, decapitation, and strangulation. Rabbi Shimon says, burning, stoning, strangulation, and decapitation.
משנה סנהדרין ד׳:ה׳
(ה) כֵּיצַד מְאַיְּמִין אֶת הָעֵדִים עַל עֵדֵי נְפָשׁוֹת?
הָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן וּמְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן. שֶׁמָּא תֹאמְרוּ מֵאֹמֶד, וּמִשְּׁמוּעָה, עֵד מִפִּי עֵד וּמִפִּי אָדָם נֶאֱמָן שָׁמַעְנוּ, אוֹ שֶׁמָּא אִי אַתֶּם יוֹדְעִין שֶׁסּוֹפֵנוּ לִבְדֹּק אֶתְכֶם בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה. הֱווּ יוֹדְעִין שֶׁלֹּא כְדִינֵי מָמוֹנוֹת דִּינֵי נְפָשׁוֹת. דִּינֵי מָמוֹנוֹת, אָדָם נוֹתֵן מָמוֹן וּמִתְכַּפֵּר לוֹ. דִּינֵי נְפָשׁוֹת, דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו תְּלוּיִין בּוֹ עַד סוֹף הָעוֹלָם, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְקַיִן שֶׁהָרַג אֶת אָחִיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ד) דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים, אֵינוֹ אוֹמֵר דַּם אָחִיךָ אֶלָּא דְּמֵי אָחִיךָ, דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו. דָּבָר אַחֵר, דְּמֵי אָחִיךָ, שֶׁהָיָה דָמוֹ מֻשְׁלָךְ עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים.
לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי, לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל הַמְאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אִבֵּד עוֹלָם מָלֵא. וְכָל הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא…
וּלְהַגִּיד גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד וְכֻלָּן דּוֹמִין זֶה לָזֶה, וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָבַע כָּל אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. לְפִיכָךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד חַיָּב לוֹמַר, בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם. וְשֶׁמָּא תֹאמְרוּ מַה לָּנוּ וְלַצָּרָה הַזֹּאת, וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר (ויקרא ה) וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְגוֹ’. וְשֶׁמָּא תֹאמְרוּ מַה לָּנוּ לָחוּב בְּדָמוֹ שֶׁל זֶה, וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר (משלי יא) וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה:
Mishnah Sanhedrin 4:5
(5) How do we inspire awe in the witnesses in a capital case? We bring them in [to the court’s chambers] and press them: “Perhaps what you say [isn’t eyewitness testimony] is but your own assessment, or from rumors, or you’re witnessing an actual witness testify, or your reporting what a trustworthy said. Or perhaps you were unaware that by the end we’d interrogate you, with examination and inquiry. Know that capital cases are not like monetary ones. In monetary cases, [a false witness] can return the money and achieve atonement. But in capital cases, the blood of [the victim [and all his future offspring hang upon you until the end of time.
For thus we find in regard to Cain, who killed his brother, “The bloods of your brother scream out!” (Genesis 4:10) – the verse does not say blood of your brother, but bloods of your brother, because it was his blood and also the blood of his future offspring [screaming out]!
“It was for this reason that man was first created as one person [Adam], to teach you that anyone who destroys a life is considered by Scripture to have destroyed an entire world; and anyone who saves a life is as if he saved an entire world.”
And also, to express the grandeur of The Holy One [blessed be He]: For a man strikes many coins from the same die, and all the coins are alike. But the King, the King of Kings, The Holy One [blessed be He] strikes every man from the die of the First Man, and yet no man is quite like his friend.
Therefore, every person must say, “For my sake the world was created.” [The judges’ speech continues:] “Maybe you [the witnesses] will now say, ‘What do we need this, and all this anxiety for [let’s not come forward even with true testimony]!’ But Scripture has already spoken: “If he be a witness – having seen or known – if he does not express it, he shall bear his sin.” (Lev. 5:1) Maybe you will now say, ‘What do we need this, to be responsible for another man’s death?’ But Scripture has already spoken: “When the wicked are destroyed there is rejoicing.” (Prov. 11:10)”
משנה אבות ג׳:י״ד
(יד) הוּא הָיָה אוֹמֵר, חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לוֹ שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט) כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם. חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד) בָּנִים אַתֶּם לַה’ אֱלֹהֵיכֶם. חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד) כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ:
He used to say: Beloved is man for he was created in the image [of God]. Especially beloved is he for it was made known to him that he had been created in the image [of God], as it is said: “for in the image of God He made man” (Genesis 9:6). Beloved are Israel in that they were called children to the All-Present. Especially beloved are they for it was made known to them that they are called children of the All-Present, as it is said: “you are children to the Lord your God” (Deuteronomy 14:1). Beloved are Israel in that a precious vessel was given to them. Especially beloved are they for it was made known to them that the desirable instrument, with which the world had been created, was given to them, as it is said: “for I give you good instruction; forsake not my teaching” (Proverbs 4:2).
Hadran’s Beyond the Daf shiurim are also available by podcast on
Beyond the Daf is where you will discover enlightening shiurim led by remarkable women, delving deep into the intricacies of Talmudic teachings, and exploring relevant and thought-provoking topics that arise from the Daf.
