השיעור היום מוקדש על ידי פרי רוזנפלד לציון 11 שנה לפטירתו של אביה ישעיה זאב, "שהיה מלא גאווה מהישגיהן ולימודן של בנותיו. אהבתו למשפחה ליהדות ולמדינת ישראל הייתה אדירה. אני מתגעגעות אליו”
הגמרא נתנה שלושה הסברים שונים בנוגע לסתירה בין שתי ברייתות באשר לשאלה אם דיני בית מצורע תקפים בבית כנסת. לפי תירוץ אחד, יש להבחין בין עיר גדולה לעיירה קטנה – בית כנסת בעיירה קטנה יכול להיות בית מנוגע מכיוון שהוא נחשב "בבעלות” התושבים בעיר ואילו בעיר גדולה לא. הגמרא מטילה ספק בהנחה זו מברייתא המצביעה על כך שגם בעיר, בית כנסת יכול להיות בית מצורע. השאלה נפתרה אך הגמרא מנסה להבין את הוויכוח בין רבי יהודה לחכמים בברייתא שמבוסס על דיון בנוגע לעיר ירושלים – האם ניתנה בנחלה לשבט מסוים או שנשארה רכוש קהילתי ולא היו לה בעלים? האם מותר להשכיר בית או מיטה בירושלים? הגמרא מעלה שאלה על ההנחה שבעיירה קטנה דיני בית מנוגע תקפים בבית כנסת. מכיוון שאין תירוץ, הגמרא דוחה תשובה זו. אם הכהן הגדול נפסל ביום הכיפורים ומביאים כהן גדול אחר, כיצד מחנכים את הכהן הגדול החדש כי צריך לחנכו על ידי עבודה בשמונה בגדים ובשעת העבודה ש ליום הכיפורים הוא רק לובש ארבעה בגדים? הכהן הגדול ביום כיפור לבש אבנט (חגורה) עשוי מפשתן שהייתה שונה מהחגורה של הכהן הגדול ביום רגיל שהייתה שעטנז (מעורב צמר ופשתן). האם זה זהה למה שכהן רגיל לובש? יש מחלוקת בעניין. אם האבנט היה שונה, אז חניכתו יכול להיעשות על ידי לבישת הבגדים, אבל אם זה היה כמו כהן רגיל, הוא לא היה בולט בשום צורה ויהיה צורך לחנך אותו בדרך אחרת. מה קורה לבגדיו לאחר שסיים להשתמש בהם ביום כיפור. אם כהן גדול נפסל ומישהו תופס את מקומו, מה קורה לכל אחד מהם כאשר הכהן הגדול כבר לא פסול? רבי מאיר ור’ יוסי חולקים בנושא זה.
