Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ב׳ בתמוז תשפ״ד | 8 יולי 2024
  • מסכת בבא בתרא מוקדשת על ידי לורי שטרק לזכרם האהוב של חמותה שרה שפירא ז"ל ואביה נחמיה סוסביץ ז"ל

בבא בתרא יג

הדף היום מוקדש ע"י הריאט הרטמן לע"נ נכדה, אפרים יכמן שנפל בקרבות בעזה בדצמבר.

הדף היום מוקדש ע"י דוד כהנא לכבוד פרופסור פול גומפרס וד"ר ג'ודי דושי.

אם שני אנשים חולקים אולם (טרקלין) או פריט אחר שלא ניתן לחלוקה, האם אחד יכול לדרוש מהשני או לקנות את החצי השני או למכור את חלקו? רב יהודה פוסק שהמעוניין לחלק נותן לשני את הבחירה להחליט אם לקנות או למכור ("גוד או אגוד"). רב נחמן פוסק שאין אפשרות לכפות על השני לקנות/למכור והפריט נשאר בבעלות משותפת. רבא מקשה על רב נחמן במקרה שבו אב הוריש לבכורו ולבן אחר בהמה ועבד, כיצד ניתן לחלקם אם הבכור מקבל שני חלקים? רב נחמן עונה שבמשך יומיים הבכור משתמש בהם וביום השלישי הבן השני משתמש בהם. שני קשיים מועלים כנגד רב יהודה ממקורות תנאיים. הראשון הוא מהמחלוקת בין בית שמאי ובית הלל לגבי עבד שמשוחרר על ידי אדון אחד ולא על ידי השני (חציו עבד וחציו בן חורין). בסופו של דבר, שניהם מסכימים שמפני תיקון עולם, כדי לאפשר לעבד להתחתן, האדון נאלץ לשחרר את העבד ומקבל התחייבות ממנו לתשלום עבור עצמו. אך אלמלא זאת, האדון לא היה נאלץ, ובכך מתעוררת קושיה על עמדתו של רב יהודה. קושי נוסף מועלה לגבי אח עשיר ועני שירשו בית מרחץ ובית הבד. העשיר אינו צריך להציע לעני לקנות את חלקו. שני הקשיים נפתרים באותה דרך – מכיוון שבשני המקרים אין אפשרות להציע את שתי האפשרויות – העבד יכול לקנות את חירותו אך אינו יכול למכור את עצמו לחלוטין להיות עבד (מרגע ששוחרר עבד אינו יכול לחזור להיות עבד), והאח העני יכול למכור את חלקו אך אין לו את האמצעים לקנות את חלקו של אחיו – לכן פתרונו של רב יהודה אינו רלוונטי. מקור אחרון מובא להקשות על רב נחמן כיוון שהוא קובע במפורש שאם לא ניתן לחלק פריט, אחד קונה את כל הפריט מהשני. כדי לתרץ, מציעים שההנושא הוא גם מחלוקת תנאים, אך הסבר זה נדחה והקושי על רב נחמן נשאר. אביי הסביר לרב יוסף שעמדתו של רב יהודה התבססה על דעתו של שמואל כפי שהוסבר בחלוקת ספרי קודש ששמואל פסק שאף על פי שלא ניתן לחלק כרך אחד, ניתן לחלק שני כרכים (למשל תורה ונביאים), ובכך מראה שניתן לכפות על השני לקנות/למכור שכן כיצד אחרת יחולקו שני הכרכים (מכיוון שכל אחד שווה סכום שונה). עם זאת, הצעה זו נדחית כיוון שפסיקתו של שמואל מתייחסת למקרה שבו שניהם מסכימים לחלק, ולא כאשר אחד כופה על השני. דין גוד או אגוד זה רק בשאחד מכריח את השני לחלק, נגד רצונו. אמימר פסק כרב יהודה. עם זאת, הם מקשים על פסיקה זו ממקרה שבו שני אחים ירשו שתי שפחות (כל אחת יודעת לעשות משהו שונה – אחת מבשלת ואחת אורגת) ורבא פסק שהאחים לא יחלקו אותן על ידי שכל אחד ייקח אחת ויפצה את השני על ההפרש בערך. עם זאת, מקרה זה שונה כיוון שפסיקתו של רב יהודה היא רק במקרה שבו אחד מקבל את הפריט השלם והשני את הכסף. במקרה זה, כל אחד היה זקוק לשתי השפחות ואם היו מחלקים אותן, אף אחד לא היה מקבל משהו שלם. האם ניתן לכרוך ספרי תורה עם ספרי נביאים וכתובים, שמא אנשים יחשבו שהכל ספר אחד? כמה רווח יש להשאיר בין כל חומש ובין כל נביא?

חד גיסא נגרא וחד גיסא נהרא פלגין לה בקרנא זול:

ולא את הטרקלין כו׳: אין בהן כדי לזה וכדי לזה מהו רב יהודה אמר אית דינא דגוד או אגוד רב נחמן אמר לית דינא דגוד או אגוד

אמר ליה רבא לרב נחמן לדידך דאמרת לית דינא דגוד או אגוד בכור ופשוט שהניח להן אביהן עבד ובהמה טמאה כיצד עושין אמר ליה שאני אומר עובד לזה יום אחד ולזה שני ימים

מיתיבי מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי בית הלל בית שמאי אומרים תקנתם את רבו את עצמו לא תקנתם לישא שפחה אינו יכול לישא בת חורין אינו יכול יבטל והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה שנאמר לא תהו בראה לשבת יצרה

אלא כופין את רבו ועושין אותו בן חורין וכותבין שטר על חצי דמיו וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי

שאני הכא דאגוד איכא גוד ליכא

תא שמע שני אחין אחד עני ואחד עשיר והניח להן אביהן מרחץ ובית הבד עשאן לשכר השכר לאמצע עשאן לעצמו הרי עשיר אומר לעני


קח לך עבדים וירחצו במרחץ קח לך זיתים ובא ועשה בבית הבד התם נמי גוד איכא אגוד ליכא

תא שמע כל שאילו יחלק ושמו עליו חולקין אם לאו מעלין אותו בדמים תנאי היא דתניא טול אתה שיעור ואני פחות שומעין לו רבן שמעון בן גמליאל אומר אין שומעין לו

היכי דמי אילימא כדתני מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל אלא לאו חסורי מחסרא והכי קאמר טול אתה שיעור ואני פחות שומעין לו וגוד או אגוד נמי שומעין לו ואתא רבן שמעון בן גמליאל למימר אין שומעין לו

לא לעולם כדקתני ודקאמרת מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל משום דאמר ליה אי בדמי לית לי דמי למיתן לך במתנה לא ניחא לי דכתיב ושונא מתנת יחיה

אמר ליה אביי לרב יוסף הא דרב יהודה דשמואל היא דתנן וכתבי הקודש אף על פי ששניהם רוצים לא יחלוקו ואמר שמואל לא שנו אלא בכרך אחד אבל בשני כריכות חולקין ואי סלקא דעתך לית דינא דגוד או אגוד מאי איריא בכרך אחד אפילו בשני כריכין נמי

תרגמא רב שלמן בששניהן רוצין

אמר אמימר הלכתא אית דינא דגוד או אגוד אמר ליה רב אשי לאמימר הא דרב נחמן מאי אמר ליה לא שמיעא לי כלומר לא סבירא לי ולא והא רבין בר חיננא ורב דימי בר חיננא שבק להו אבוה תרתי אמהתא חדא ידעא אפיא ובשולי וחדא ידעא פילכא ונוולא ואתו לקמיה דרבא ואמר להו לית דינא דגוד או אגוד

שאני התם דלמר מיבעי ליה תרוייהו ולמר מיבעי ליה תרוייהו כי קאמר ליה שקול את חדא ואנא חדא לאו גוד או אגוד הוא וכי לא מצי למימר הכי והא כתבי הקדש דתרוייהו מיבעי להו ואמר שמואל לא שנו אלא בכרך אחד אבל בשני כריכין חולקין הא תרגמא רב שלמן בשרצו

תנו רבנן מדביק אדם תורה נביאים וכתובים כאחד דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר תורה בפני עצמה נביאים בפני עצמן וכתובים בפני עצמן וחכמים אומרים כל אחד ואחד בפני עצמו

ואמר רבי יהודה מעשה בביתוס בן זונין שהיו לו שמנה נביאים מדובקין כאחד על פי רבי אלעזר בן עזריה ויש אומרים לא היו לו אלא אחד אחד בפני עצמו אמר רבי מעשה והביאו לפנינו תורה נביאים וכתובים מדובקים כאחד והכשרנום

בין חומש לחומש של תורה ארבעה שיטין וכן בין כל נביא לנביא ובנביא של שנים עשר שלש שיטין ומסיים מלמטה ומתחיל מלמעלה

תנו רבנן הרוצה לדבק תורה נביאים וכתובים כאחד מדבק ועושה בראשו כדי לגול עמוד ובסופו כדי לגול היקף ומסיים מלמטה ומתחיל מלמעלה


  • מסכת בבא בתרא מוקדשת על ידי לורי שטרק לזכרם האהוב של חמותה שרה שפירא ז"ל ואביה נחמיה סוסביץ ז"ל

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon

שכנים, שכינה ומשכן – במחשבה שניה

במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר מקורות על העיקרון של שכנות המובא במסכת בבא בתרא להאזנה לצפייה מקורות תיקון חומה/ רוברט פרוסט (תרגום: עדנה אולמן-מרגלית)   "גְּדֵרוֹת טוֹבוֹת עוֹשׂוֹת שְׁכֵנִים טוֹבִים".   אברהם שלונסקי, כתלי ביתי, בתוך "שירים" כרך ה', ספריית פועלים, 1971, עמ' 114  …

בבא בתרא יג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא בתרא יג

חד גיסא נגרא וחד גיסא נהרא פלגין לה בקרנא זול:

ולא את הטרקלין כו׳: אין בהן כדי לזה וכדי לזה מהו רב יהודה אמר אית דינא דגוד או אגוד רב נחמן אמר לית דינא דגוד או אגוד

אמר ליה רבא לרב נחמן לדידך דאמרת לית דינא דגוד או אגוד בכור ופשוט שהניח להן אביהן עבד ובהמה טמאה כיצד עושין אמר ליה שאני אומר עובד לזה יום אחד ולזה שני ימים

מיתיבי מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי בית הלל בית שמאי אומרים תקנתם את רבו את עצמו לא תקנתם לישא שפחה אינו יכול לישא בת חורין אינו יכול יבטל והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה שנאמר לא תהו בראה לשבת יצרה

אלא כופין את רבו ועושין אותו בן חורין וכותבין שטר על חצי דמיו וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי

שאני הכא דאגוד איכא גוד ליכא

תא שמע שני אחין אחד עני ואחד עשיר והניח להן אביהן מרחץ ובית הבד עשאן לשכר השכר לאמצע עשאן לעצמו הרי עשיר אומר לעני


קח לך עבדים וירחצו במרחץ קח לך זיתים ובא ועשה בבית הבד התם נמי גוד איכא אגוד ליכא

תא שמע כל שאילו יחלק ושמו עליו חולקין אם לאו מעלין אותו בדמים תנאי היא דתניא טול אתה שיעור ואני פחות שומעין לו רבן שמעון בן גמליאל אומר אין שומעין לו

היכי דמי אילימא כדתני מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל אלא לאו חסורי מחסרא והכי קאמר טול אתה שיעור ואני פחות שומעין לו וגוד או אגוד נמי שומעין לו ואתא רבן שמעון בן גמליאל למימר אין שומעין לו

לא לעולם כדקתני ודקאמרת מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל משום דאמר ליה אי בדמי לית לי דמי למיתן לך במתנה לא ניחא לי דכתיב ושונא מתנת יחיה

אמר ליה אביי לרב יוסף הא דרב יהודה דשמואל היא דתנן וכתבי הקודש אף על פי ששניהם רוצים לא יחלוקו ואמר שמואל לא שנו אלא בכרך אחד אבל בשני כריכות חולקין ואי סלקא דעתך לית דינא דגוד או אגוד מאי איריא בכרך אחד אפילו בשני כריכין נמי

תרגמא רב שלמן בששניהן רוצין

אמר אמימר הלכתא אית דינא דגוד או אגוד אמר ליה רב אשי לאמימר הא דרב נחמן מאי אמר ליה לא שמיעא לי כלומר לא סבירא לי ולא והא רבין בר חיננא ורב דימי בר חיננא שבק להו אבוה תרתי אמהתא חדא ידעא אפיא ובשולי וחדא ידעא פילכא ונוולא ואתו לקמיה דרבא ואמר להו לית דינא דגוד או אגוד

שאני התם דלמר מיבעי ליה תרוייהו ולמר מיבעי ליה תרוייהו כי קאמר ליה שקול את חדא ואנא חדא לאו גוד או אגוד הוא וכי לא מצי למימר הכי והא כתבי הקדש דתרוייהו מיבעי להו ואמר שמואל לא שנו אלא בכרך אחד אבל בשני כריכין חולקין הא תרגמא רב שלמן בשרצו

תנו רבנן מדביק אדם תורה נביאים וכתובים כאחד דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר תורה בפני עצמה נביאים בפני עצמן וכתובים בפני עצמן וחכמים אומרים כל אחד ואחד בפני עצמו

ואמר רבי יהודה מעשה בביתוס בן זונין שהיו לו שמנה נביאים מדובקין כאחד על פי רבי אלעזר בן עזריה ויש אומרים לא היו לו אלא אחד אחד בפני עצמו אמר רבי מעשה והביאו לפנינו תורה נביאים וכתובים מדובקים כאחד והכשרנום

בין חומש לחומש של תורה ארבעה שיטין וכן בין כל נביא לנביא ובנביא של שנים עשר שלש שיטין ומסיים מלמטה ומתחיל מלמעלה

תנו רבנן הרוצה לדבק תורה נביאים וכתובים כאחד מדבק ועושה בראשו כדי לגול עמוד ובסופו כדי לגול היקף ומסיים מלמטה ומתחיל מלמעלה


גלול כלפי מעלה