Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ב בסיון תשפ״ד | 28 יוני 2024
  • מסכת בבא בתרא מוקדשת על ידי לורי שטרק לזכרם האהוב של חמותה שרה שפירא ז"ל ואביה נחמיה סוסביץ ז"ל

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

בבא בתרא ג

טופס הזמנה לערכת נזיקין

סימניה למסכת בבא בתרא

לאחר שהסיקה שמחיצה פירושה חומה, הגמרא מביאה כעת גרסה חלופית של הסוגיה הקודמת שבה מגיעים למסקנה ההפוכה – שמחיצה היא חלוקה, ומסיקה שהיזק ראייה זה נחשב כנזק. שני קשיים מועלים נגד הסבר זה, אך הם נפתרים. כדי לפתור את הקושי השני, רבי אסי מביא את הבנתו של רבי יוחנן למשנה שהיא מתייחסת לחצר שהיא פחות מ-4×4 אמות וקטנה מדי מכדי לדרוש חלוקה. מספר קשיים מועלים על הבנה זו ונפתרים. הגמרא מבהירה את ההבדלים בין הלבנים והאבנים המוזכרות במשנה. הגמרא מסיקה מהמשנה שחומה בגובה ארבע אמות הבנויה מגזית, שרוחבה חמישה טפחים, אז אם היא בגובה שמונה אמות, החומה צריכה להיות ברוחב עשרה טפחים כדי להיות יציבה. אם כן, בבית המקדש הראשון, כיצד עמד קיר האמה טרקסין (המפריד בין הקודש לקודש הקודשים), העשוי מגזית, אם היה בגובה שלושים אמה ורוחב שישה טפחים? מדוע בבית המקדש השני השתמשו בפרוכת ולא בקיר? רב חסדא פוסק שאין להרוס בית כנסת אלא אם כן כבר יש בית כנסת חדש במקומו. זה מוביל לסיפור על הורדוס ובניית בית המקדש מחדש ועלייתו לשלטון.

דאיצטנע מינך

לישנא אחרינא אמרי לה סברוה מאי מחיצה פלוגתא דכתיב ותהי מחצת העדה וכיון דרצו בונין את הכותל בעל כורחן אלמא היזק ראיה שמיה היזק

אימא מאי מחיצה גודא דתנן מחיצת הכרם שנפרצה אומר לו גדור נפרצה אומר לו גדור נתיאש הימנה ולא גדרה הרי זה קידש וחייב באחריותה

וטעמא דרצו הא לא רצו אין מחייבין אותו אלמא היזק ראיה לאו שמיה היזק

אי הכי בונין את הכותל בונין אותו מבעי ליה אלא מאי פלוגתא אי הכי שרצו לעשות מחיצה שרצו לחצות מבעי ליה כדאמרי אינשי תא נעביד פלוגתא

ואי היזק ראיה שמיה היזק מאי איריא רצו אפילו לא רצו נמי אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן משנתנו כשאין בה דין חלוקה והוא דרצו

מאי קא משמע לן דכי לית ביה דין חלוקה כי רצו פליגי תנינא אימתי בזמן שאין שניהם רוצים אבל בזמן ששניהם רוצים אפילו פחות מכאן חולקין אי מהתם הוה אמינא אפילו פחות מכאן במסיפס בעלמא קא משמע לן הכא כותל

וליתני הא ולא ליתני הך סיפא איצטריכא ליה וכתבי הקדש אף על פי ששניהם רוצים לא יחלוקו

(לישנא אחרינא וכי רצו מאי הוי ליהדר ביה אמר רב אסי אמר רבי יוחנן בשקנו מידו כו׳

אדאשמעינן בשאין בה דין חלוקה והוא דרצו לישמעינן ביש בה דין חלוקה ואף על גב דלא רצו אי אשמעינן ביש בה דין חלוקה ואף על גב דלא רצו הוה אמינא שאין בה דין חלוקה אפילו רצו נמי לא קא משמע לן

ומי מצית אמרת הכי והא קתני סיפא אימתי בזמן שאין שניהם רוצים אבל בזמן ששניהם רוצים יחלוקו מאי לאו אכותל לא אמסיפס בעלמא

ליתני האי ולא ליתני האי סיפא אצטריכא ליה ובכתבי הקדש אף על פי ששניהם רוצים לא יחלוקו):

במאי אוקימתא למתניתין בשאין בה דין חלוקה אי בשאין בה דין חלוקה כי רצו מאי הוי נהדרו בהו אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן שקנו מידן

וכי קנו מידן מאי הוי קנין דברים בעלמא הוא בשקנו מידן ברוחות רב אשי אמר כגון שהלך זה בתוך שלו והחזיק וזה בתוך שלו והחזיק:

מקום שנהגו לבנות כו׳: גויל אבני דלא משפיא גזית אבני דמשפיא דכתיב כל אלה אבנים יקרות כמדות גזית (וגו׳) כפיסין ארחי לבינין ליבני

אמר ליה רבה בריה דרבא לרב אשי ממאי דגויל אבני דלא משפיא נינהו והאי טפח יתירא למורשא דקרנתא דילמא פלגא דגזית הוא והאי טפח יתירא לביני אורבי הוא

כדקאמרינן כפיסין ארחי לבינין ליבני והאי טפח יתירא לביני אורבי

אמר ליה וליטעמיך כפיסין ארחי מנלן אלא גמרא גמירי לה גויל נמי אבני דלא משפיא גמרא גמירי לה

איכא דאמרי אמר ליה רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי ממאי דהאי כפיסין ארחי נינהו והאי טפח יתירא לביני אורבי דילמא מאי כפיסין אבני דלא משפיין והאי טפח יתירא למורשא דקרנתא כדקאמרינן גויל אבני דלא משפיין גזית אבני דמשפיין והאי טפח יתירא למורשא דקרנתא

אמר ליה וליטעמיך גויל אבני דלא משפיין מנלן אלא גמרא גמירי לה הכא נמי גמרא גמירי לה

אמר אביי שמע מינה כל ביני אורבי טפח הני מילי בטינא אבל בריכסא בעי טפי ואיכא דאמרי הני מילי בריכסא אבל בטינא לא בעי כולי האי

למימרא דבגזית דכל ארבע אמות גובה אי הוי פותיא חמשא קאי אי לא לא קאי והא אמה טרקסין דהואי גבוה תלתין אמהתא ולא הוה פותיא אלא שית פושכי וקם כיון דאיכא טפח יתירא קאי

ובמקדש שני מאי טעמא לא עבוד אמה טרקסין כי קאי בתלתין קאי טפי לא קאי

ומנלן דהוה גבוה טפי דכתיב גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון רב ושמואל ואמרי לה רבי יוחנן ורבי אלעזר חד אמר בבנין וחד אמר


בשנים ואיתא להא ואיתא להא

וניעבדו תלתין אמין בבנין ואידך ניעביד פרוכת כי קאי תלתין אמהתא נמי אגב תקרה ומעזיבה הוה קאי בלא תקרה ומעזיבה לא הוה קאי

וליעביד מה דאפשר בבנין וליעביד אידך פרוכת אמר אביי גמירי אי כולהו בבנין אי כולהו בפרוכת אי כולהו בבנין ממקדש אי כולהו בפרוכת ממשכן

איבעיא להו הן וסידן או דילמא הן בלא סידן אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא הן וסידן דאי סלקא דעתך הן בלא סידן ליתנייה לשיעוריה אלא לאו שמע מינה הן וסידן לא לעולם אימא לך הן בלא סידן וכיון דלא הוי טפח לא תני

והא קתני בלבינין זה נותן טפח ומחצה וזה נותן טפח ומחצה התם חזי לאיצטרופי

תא שמע הקורה שאמרו רחבה כדי לקבל אריח והאריח חצי לבינה של שלשה טפחים

התם ברברבתא דיקא נמי דקתני של שלשה טפחים מכלל דאיכא זוטרא שמע מינה:

אמר רב חסדא לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי איכא דאמרי משום פשיעותא ואיכא דאמרי משום צלויי

מאי בינייהו איכא בינייהו דאיכא בי כנישתא אחריתי מרימר ומר זוטרא סתרי ובנו בי קייטא בסיתווא ובנו בי סיתווא בקייטא

אמר ליה רבינא לרב אשי גבו זוזי ומחתי מאי אמר ליה דילמא מיתרמי להו פדיון שבויים ויהבי להו

שריגי ליבני והדרי הודרי ומחתי כשורי מאי אמר ליה זמנין דמתרמי להו פדיון שבויים מזבני ויהבי להו אי הכי אפילו בנו נמי אמר ליה דירתיה דאינשי לא מזבני

ולא אמרן אלא דלא חזי בה תיוהא אבל חזי בה תיוהא סתרי ובני כי הא דרב אשי חזא בה תיוהא בכנישתא דמתא מחסיא סתריה ועייל לפורייה להתם ולא אפקיה עד דמתקין ליה שפיכי

ובבא בן בוטא היכי אסביה ליה עצה להורדוס למיסתריה לבית המקדש והאמר רב חסדא לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתא אי בעית אימא תיוהא חזא ביה איבעית אימא מלכותא שאני דלא הדרא ביה דאמר שמואל אי אמר מלכותא עקרנא טורי עקר טורי ולא הדר ביה

הורדוס עבדא דבית חשמונאי הוה נתן עיניו באותה תינוקת יומא חד שמע ההוא גברא בת קלא דאמר כל עבדא דמריד השתא מצלח קם קטלינהו לכולהו מרותיה ושיירה לההיא ינוקתא כי חזת ההיא ינוקתא דקא בעי למינסבה סליקא לאיגרא ורמא קלא אמרה כל מאן דאתי ואמר מבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא דלא אישתיירא מינייהו אלא ההיא ינוקתא וההיא ינוקתא נפלה מאיגרא לארעא

טמנה שבע שנין בדובשא איכא דאמרי בא עליה איכא דאמרי לא בא עליה דאמרי לה בא עליה הא דטמנה ליתוביה ליצריה ודאמרי לה לא בא עליה האי דטמנה כי היכי דנאמרו בת מלך נסב

אמר מאן דריש מקרב אחיך תשים עליך מלך רבנן קם קטלינהו לכולהו רבנן שבקיה לבבא בן בוטא למשקל עצה מניה


  • מסכת בבא בתרא מוקדשת על ידי לורי שטרק לזכרם האהוב של חמותה שרה שפירא ז"ל ואביה נחמיה סוסביץ ז"ל

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

להעמיק בדף

ayelet he BAVA batra

הקדמה למסכת בבא בתרא

הקדמה למסכת בבא בתרא עם ד"ר איילת הופמן ליבזון להאזנה: https://traffic.libsyn.com/secure/hadran-he/IntroBavaBatraHeb.mp3 לצפייה:  

siyum shas hanna thumb

ערכו של סדר נזיקין

הרבנית חנה גודינגר (דרייפוס) מתוך סיום הש"ס לנשים

esti 1

על שכנים ושכינה (סוגיות נבחרות- תמוז שיעור א)

ברוכה הבאה לסדרה על שכנים ושכינה עם הרבנית ד”ר אסתר פישר, ראש מדרשת עין הנצי”ב דף הגמרא דף החברותא *דף התשובות נמצא בסוף השיעור הקדמה: פתחי את קובץ החברותא והקציבי כ40 דק ללימוד עצמי. אחר כך, עברי לשיעור: שיעור: דף התשובות יישר כח! נפגש בשיעור הבא!

בבא בתרא ג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא בתרא ג

דאיצטנע מינך

לישנא אחרינא אמרי לה סברוה מאי מחיצה פלוגתא דכתיב ותהי מחצת העדה וכיון דרצו בונין את הכותל בעל כורחן אלמא היזק ראיה שמיה היזק

אימא מאי מחיצה גודא דתנן מחיצת הכרם שנפרצה אומר לו גדור נפרצה אומר לו גדור נתיאש הימנה ולא גדרה הרי זה קידש וחייב באחריותה

וטעמא דרצו הא לא רצו אין מחייבין אותו אלמא היזק ראיה לאו שמיה היזק

אי הכי בונין את הכותל בונין אותו מבעי ליה אלא מאי פלוגתא אי הכי שרצו לעשות מחיצה שרצו לחצות מבעי ליה כדאמרי אינשי תא נעביד פלוגתא

ואי היזק ראיה שמיה היזק מאי איריא רצו אפילו לא רצו נמי אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן משנתנו כשאין בה דין חלוקה והוא דרצו

מאי קא משמע לן דכי לית ביה דין חלוקה כי רצו פליגי תנינא אימתי בזמן שאין שניהם רוצים אבל בזמן ששניהם רוצים אפילו פחות מכאן חולקין אי מהתם הוה אמינא אפילו פחות מכאן במסיפס בעלמא קא משמע לן הכא כותל

וליתני הא ולא ליתני הך סיפא איצטריכא ליה וכתבי הקדש אף על פי ששניהם רוצים לא יחלוקו

(לישנא אחרינא וכי רצו מאי הוי ליהדר ביה אמר רב אסי אמר רבי יוחנן בשקנו מידו כו׳

אדאשמעינן בשאין בה דין חלוקה והוא דרצו לישמעינן ביש בה דין חלוקה ואף על גב דלא רצו אי אשמעינן ביש בה דין חלוקה ואף על גב דלא רצו הוה אמינא שאין בה דין חלוקה אפילו רצו נמי לא קא משמע לן

ומי מצית אמרת הכי והא קתני סיפא אימתי בזמן שאין שניהם רוצים אבל בזמן ששניהם רוצים יחלוקו מאי לאו אכותל לא אמסיפס בעלמא

ליתני האי ולא ליתני האי סיפא אצטריכא ליה ובכתבי הקדש אף על פי ששניהם רוצים לא יחלוקו):

במאי אוקימתא למתניתין בשאין בה דין חלוקה אי בשאין בה דין חלוקה כי רצו מאי הוי נהדרו בהו אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן שקנו מידן

וכי קנו מידן מאי הוי קנין דברים בעלמא הוא בשקנו מידן ברוחות רב אשי אמר כגון שהלך זה בתוך שלו והחזיק וזה בתוך שלו והחזיק:

מקום שנהגו לבנות כו׳: גויל אבני דלא משפיא גזית אבני דמשפיא דכתיב כל אלה אבנים יקרות כמדות גזית (וגו׳) כפיסין ארחי לבינין ליבני

אמר ליה רבה בריה דרבא לרב אשי ממאי דגויל אבני דלא משפיא נינהו והאי טפח יתירא למורשא דקרנתא דילמא פלגא דגזית הוא והאי טפח יתירא לביני אורבי הוא

כדקאמרינן כפיסין ארחי לבינין ליבני והאי טפח יתירא לביני אורבי

אמר ליה וליטעמיך כפיסין ארחי מנלן אלא גמרא גמירי לה גויל נמי אבני דלא משפיא גמרא גמירי לה

איכא דאמרי אמר ליה רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי ממאי דהאי כפיסין ארחי נינהו והאי טפח יתירא לביני אורבי דילמא מאי כפיסין אבני דלא משפיין והאי טפח יתירא למורשא דקרנתא כדקאמרינן גויל אבני דלא משפיין גזית אבני דמשפיין והאי טפח יתירא למורשא דקרנתא

אמר ליה וליטעמיך גויל אבני דלא משפיין מנלן אלא גמרא גמירי לה הכא נמי גמרא גמירי לה

אמר אביי שמע מינה כל ביני אורבי טפח הני מילי בטינא אבל בריכסא בעי טפי ואיכא דאמרי הני מילי בריכסא אבל בטינא לא בעי כולי האי

למימרא דבגזית דכל ארבע אמות גובה אי הוי פותיא חמשא קאי אי לא לא קאי והא אמה טרקסין דהואי גבוה תלתין אמהתא ולא הוה פותיא אלא שית פושכי וקם כיון דאיכא טפח יתירא קאי

ובמקדש שני מאי טעמא לא עבוד אמה טרקסין כי קאי בתלתין קאי טפי לא קאי

ומנלן דהוה גבוה טפי דכתיב גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון רב ושמואל ואמרי לה רבי יוחנן ורבי אלעזר חד אמר בבנין וחד אמר


בשנים ואיתא להא ואיתא להא

וניעבדו תלתין אמין בבנין ואידך ניעביד פרוכת כי קאי תלתין אמהתא נמי אגב תקרה ומעזיבה הוה קאי בלא תקרה ומעזיבה לא הוה קאי

וליעביד מה דאפשר בבנין וליעביד אידך פרוכת אמר אביי גמירי אי כולהו בבנין אי כולהו בפרוכת אי כולהו בבנין ממקדש אי כולהו בפרוכת ממשכן

איבעיא להו הן וסידן או דילמא הן בלא סידן אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא הן וסידן דאי סלקא דעתך הן בלא סידן ליתנייה לשיעוריה אלא לאו שמע מינה הן וסידן לא לעולם אימא לך הן בלא סידן וכיון דלא הוי טפח לא תני

והא קתני בלבינין זה נותן טפח ומחצה וזה נותן טפח ומחצה התם חזי לאיצטרופי

תא שמע הקורה שאמרו רחבה כדי לקבל אריח והאריח חצי לבינה של שלשה טפחים

התם ברברבתא דיקא נמי דקתני של שלשה טפחים מכלל דאיכא זוטרא שמע מינה:

אמר רב חסדא לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי איכא דאמרי משום פשיעותא ואיכא דאמרי משום צלויי

מאי בינייהו איכא בינייהו דאיכא בי כנישתא אחריתי מרימר ומר זוטרא סתרי ובנו בי קייטא בסיתווא ובנו בי סיתווא בקייטא

אמר ליה רבינא לרב אשי גבו זוזי ומחתי מאי אמר ליה דילמא מיתרמי להו פדיון שבויים ויהבי להו

שריגי ליבני והדרי הודרי ומחתי כשורי מאי אמר ליה זמנין דמתרמי להו פדיון שבויים מזבני ויהבי להו אי הכי אפילו בנו נמי אמר ליה דירתיה דאינשי לא מזבני

ולא אמרן אלא דלא חזי בה תיוהא אבל חזי בה תיוהא סתרי ובני כי הא דרב אשי חזא בה תיוהא בכנישתא דמתא מחסיא סתריה ועייל לפורייה להתם ולא אפקיה עד דמתקין ליה שפיכי

ובבא בן בוטא היכי אסביה ליה עצה להורדוס למיסתריה לבית המקדש והאמר רב חסדא לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתא אי בעית אימא תיוהא חזא ביה איבעית אימא מלכותא שאני דלא הדרא ביה דאמר שמואל אי אמר מלכותא עקרנא טורי עקר טורי ולא הדר ביה

הורדוס עבדא דבית חשמונאי הוה נתן עיניו באותה תינוקת יומא חד שמע ההוא גברא בת קלא דאמר כל עבדא דמריד השתא מצלח קם קטלינהו לכולהו מרותיה ושיירה לההיא ינוקתא כי חזת ההיא ינוקתא דקא בעי למינסבה סליקא לאיגרא ורמא קלא אמרה כל מאן דאתי ואמר מבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא דלא אישתיירא מינייהו אלא ההיא ינוקתא וההיא ינוקתא נפלה מאיגרא לארעא

טמנה שבע שנין בדובשא איכא דאמרי בא עליה איכא דאמרי לא בא עליה דאמרי לה בא עליה הא דטמנה ליתוביה ליצריה ודאמרי לה לא בא עליה האי דטמנה כי היכי דנאמרו בת מלך נסב

אמר מאן דריש מקרב אחיך תשים עליך מלך רבנן קם קטלינהו לכולהו רבנן שבקיה לבבא בן בוטא למשקל עצה מניה


גלול כלפי מעלה