Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ה בסיון תשפ״ד | 1 יולי 2024
  • מסכת בבא בתרא מוקדשת על ידי לורי שטרק לזכרם האהוב של חמותה שרה שפירא ז"ל ואביה נחמיה סוסביץ ז"ל

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

בבא בתרא ו

האם ניתן להשתמש בטענת "מה לי לשקר" נגד חזקה, כמו במקרה שבו מלווה דורש תשלום לאחר שמועד ההלוואה כבר עבר והלווה טוען שהחזיר את ההלוואה לפני מועד הפירעון? האם אנו מאמינים ללווה מכיוון שיכול היה לטעון טענה טובה יותר (שהוא החזיר את ההלוואה בזמן) או שזה לא מתקבל מכיוון שיש חזקה, הנחה שאנשים לא מחזירים הלוואות לפני מועד הפירעון? מובאים שלושה מקורות תנאיים, שניים מהם מהמשנה שלנו, בניסיון לענות על השאלה, אך כל הניסיונות נדחים. אם חומת חצר המפרידה בין שני שכנים נפלה ואחד רצה לבנות מחדש רק לגובה של ארבע אמות והשני רצה אותה גבוהה יותר, אי אפשר לכפות על האחר להשתתף בעלות החלק הגבוה יותר של החומה. אבל אם השכן שלא רצה לשלם עבור החומה הגבוהה יותר בנה חומה בחצר שלו מול האחרת בגובה גבוה יותר, המעידה על כך שהוא רוצה לחבר את החומות עם תקרה, הוא צריך להשתתף בעלות החומה המקורית. אם החומה שהם בנו נמוכה יותר מהחומה המפרידה (אך מעל ארבע אמות) או שאורכה קצר יותר ורק חלק ממנה מול החומה השנייה, האם הם צריכים להשתתף בעלות כל החומה או רק בחלק שהם ישתמשו בו? לרב הונא ורב נחמן יש דעות שונות בנושא זה. אם כי, ישנם מקרים מסוימים שבהם כל צד מסכים עם עמדתו של האחר. רב נחמן ורב יוסף גם דנים במצבים שונים שבהם ניתן להניח או לא להניח ששכן הסכים לאפשר לשכנו להשתמש בקיר שלו. למשל, אם מישהו הרשה לשכנו להניח קורות דקות על הקיר שלו (לא מחה כששכנו עשה זאת), האם זה אומר שאפשר לשים גם קורות עבות יותר? אם מישהו שוכר חדר בבית גדול, באילו חלקים אחרים של הבית יכול השוכר להשתמש מלבד החדר? אם שני שכנים גרים זה מול זה, כל אחד נדרש לבנות גדר לאורך מחצית הגג שלו (כל אחד בונה אותה במחצית מול החצי החשוף של השכן) כדי למנוע את היכולת של כל אחד לראות לתוך הגג של האחר (היזק ראייה). מדוע יש חשש ששכנים יציצו פנימה ולא שאנשים ברשות הרבים יציצו פנימה? מהם החוקים כאשר גג וחצר נמצאים באותו מפלס זה מול זה, האם צריך בעל החצר לבנות מעקה?

או דילמא במקום חזקה לא אמרינן מה לי לשקר תא שמע בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן

היכי דמי אילימא שתבעו לאחר זמן ואמר לו פרעתיך בזמני פשיטא אלא לאו דאמר ליה פרעתיך בתוך זמני אלמא אפילו במקום חזקה אמרינן מה לי לשקר שאני הכא דכל שפא ושפא זמניה הוא

תא שמע מארבע אמות ולמעלה אין מחייבין אותו סמך לו כותל אחר כו׳ עד שיביא ראיה שנתן

היכי דמי אילימא שתבעו לאחר זמנו ואמר לו פרעתיך בזמני אמאי לא אלא לאו דאמר פרעתיך בתוך זמני אלמא במקום חזקה לא אמרינן מה לי לשקר שאני הכא דאמר מי יימר דמחייבי לי רבנן

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי תא שמע מנה לי בידך אמר לו הין למחר אמר לו תנהו לי אם אמר נתתיו לך פטור אין לך בידי חייב

מאי לאו נתתיו לך דאמר ליה פרעתיך בזמני אין לך בידי דאמר ליה פרעתיך בתוך זמני וקתני חייב אלמא במקום חזקה לא אמרינן מה לי לשקר לא מאי אין לך בידי לא היו דברים מעולם דאמר מר כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי:

סמך לו כותל אחר מגלגלין עליו את הכל כו׳: אמר רב הונא סמך לפלגא סמך לכולה ורב נחמן אמר למאי דסמך סמך למאי דלא סמך לא סמך

ומודה רב הונא בקרנא ולופתא ומודה רב נחמן באפריזא ובקבעתא דכשורי

אמר רב הונא בי כוי לא הוי חזקה ואף על גב דעבד ליה הימלטי דאמר ליה אמינא לכי פייסת לי לא ליתרע אשיתאי

אמר רב נחמן אחזיק להורדי לא אחזיק לכשורי לכשורי אחזיק להורדי רב יוסף אמר אחזיק להורדי אחזיק לכשורי

איכא דאמרי אמר רב נחמן אחזיק להורדי אחזיק לכשורי לכשורי אחזיק להורדי

אמר רב נחמן אחזיק לנטפי אחזיק לשפכי אחזיק לשפכי לא אחזיק לנטפי ורב יוסף אמר אפילו אחזיק לשפכי אחזיק לנטפי

איכא דאמרי אמר רב נחמן אחזיק לשפכי אחזיק לנטפי לנטפי אחזיק לשפכי אבל לצריפא דאורבני לא רב יוסף אמר אפילו צריפא דאורבני עבד רב יוסף עובדא בצריפא דאורבני

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה המשכיר בית לחבירו


בבירה גדולה משתמש בזיזיה ובכתליה עד ארבע אמות ובעובי הכותל במקום שנהגו אבל בתרבץ אפדני לא ורב נחמן דידיה אמר אפילו בתרבץ אפדני אבל רחבה שאחורי הבתים לא ורבא אמר אפילו רחבה שאחורי הבתים

אמר רבינא האי כשורא דמטללתא עד תלתין יומין לא הוי חזקה בתר תלתין יומין הוי חזקה ואי סוכה דמצוה היא עד שבעה יומין לא הוי חזקה בתר שבעה יומין הוי חזקה ואי חבריה בטינא לאלתר הוי חזקה

אמר אביי שני בתים בשני צדי רשות הרבים זה עושה מעקה לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו זה שלא כנגד זה ומעדיף

מאי איריא ברשות הרבים אפילו רשות היחיד נמי רשות הרבים איצטריכא ליה מהו דתימא נימא ליה סוף סוף הא בעית לאצטנועי מבני רשות הרבים

קא משמע לן דאמר ליה רבים ביממא חזו לי בליליא לא חזו לי את בין ביממא בין בליליא חזית לי אי נמי רבים כי קאימנא חזו לי כי יתיבנא לא חזו לי את חזית לי בין כי קאימנא בין כי יתיבנא רבים כי מעיינו חזו לי כי לא מעיינו לא חזו לי את ממילא נמי חזית לי

אמר מר זה עושה מעקה לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו זה שלא כנגד זה ומעדיף פשיטא

לא צריכא דקדים חד מנייהו ועבד מהו דתימא נימא ליה אידך שקול אוזינקא ועבדיה את כוליה קא משמע לן דאמר ליה את מאי טעמא לא עבדת משום דמיתרע אשיתך אנא נמי מיתרע ליה אשיתאי

אמר רב נחמן אמר שמואל גג הסמוך לחצר חבירו עושה לו מעקה גבוה ארבע אמות אבל בין גג לגג לא ורב נחמן דידיה אמר אינו זקוק לארבע אמות אבל זקוק למחיצת עשרה

למאי אי להיזק ראיה ארבע אמות בעינן אי לנתפס עליו כגנב במסיפס בעלמא סגיא אי לגדיים וטלאים בכדי שלא יזדקר בבת ראש סגי לעולם לנתפס עליו כגנב במסיפס מצי משתמיט ליה [אמר ממצורי קממצירנא] במחיצת עשרה לא מצי משתמיט ליה

מיתיבי אם היה חצרו למעלה מגגו של חבירו אין נזקקין לו מאי לאו אין נזקקין לו כלל לא אין נזקקין לארבע אמות אבל נזקקין למחיצת עשרה

איתמר שתי חצרות זו למעלה מזו אמר רב הונא תחתון בונה מכנגדו ועולה ועליון בונה מכנגדו ועולה ורב חסדא אמר עליון מסייע מלמטה ובונה

תניא כוותיה דרב חסדא שתי חצרות זו למעלה מזו לא יאמר העליון הריני בונה מכנגדי ועולה אלא מסייע מלמטה ובונה ואם היתה חצרו למעלה מגגו של חבירו אינו זקוק לו

הנהו בי תרי דהוו דיירי חד הוה דייר עילאי וחד הוה דייר תתאי איתבר תתאי אמר ליה תתאי לעילאי תא ונבנייה אמר ליה אנא שפיר קא דאירנא


  • מסכת בבא בתרא מוקדשת על ידי לורי שטרק לזכרם האהוב של חמותה שרה שפירא ז"ל ואביה נחמיה סוסביץ ז"ל

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

להעמיק בדף

ayelet he BAVA batra

הקדמה למסכת בבא בתרא

הקדמה למסכת בבא בתרא עם ד"ר איילת הופמן ליבזון להאזנה: https://traffic.libsyn.com/secure/hadran-he/IntroBavaBatraHeb.mp3 לצפייה:  

siyum shas hanna thumb

ערכו של סדר נזיקין

הרבנית חנה גודינגר (דרייפוס) מתוך סיום הש"ס לנשים

בבא בתרא ו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא בתרא ו

או דילמא במקום חזקה לא אמרינן מה לי לשקר תא שמע בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן

היכי דמי אילימא שתבעו לאחר זמן ואמר לו פרעתיך בזמני פשיטא אלא לאו דאמר ליה פרעתיך בתוך זמני אלמא אפילו במקום חזקה אמרינן מה לי לשקר שאני הכא דכל שפא ושפא זמניה הוא

תא שמע מארבע אמות ולמעלה אין מחייבין אותו סמך לו כותל אחר כו׳ עד שיביא ראיה שנתן

היכי דמי אילימא שתבעו לאחר זמנו ואמר לו פרעתיך בזמני אמאי לא אלא לאו דאמר פרעתיך בתוך זמני אלמא במקום חזקה לא אמרינן מה לי לשקר שאני הכא דאמר מי יימר דמחייבי לי רבנן

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי תא שמע מנה לי בידך אמר לו הין למחר אמר לו תנהו לי אם אמר נתתיו לך פטור אין לך בידי חייב

מאי לאו נתתיו לך דאמר ליה פרעתיך בזמני אין לך בידי דאמר ליה פרעתיך בתוך זמני וקתני חייב אלמא במקום חזקה לא אמרינן מה לי לשקר לא מאי אין לך בידי לא היו דברים מעולם דאמר מר כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי:

סמך לו כותל אחר מגלגלין עליו את הכל כו׳: אמר רב הונא סמך לפלגא סמך לכולה ורב נחמן אמר למאי דסמך סמך למאי דלא סמך לא סמך

ומודה רב הונא בקרנא ולופתא ומודה רב נחמן באפריזא ובקבעתא דכשורי

אמר רב הונא בי כוי לא הוי חזקה ואף על גב דעבד ליה הימלטי דאמר ליה אמינא לכי פייסת לי לא ליתרע אשיתאי

אמר רב נחמן אחזיק להורדי לא אחזיק לכשורי לכשורי אחזיק להורדי רב יוסף אמר אחזיק להורדי אחזיק לכשורי

איכא דאמרי אמר רב נחמן אחזיק להורדי אחזיק לכשורי לכשורי אחזיק להורדי

אמר רב נחמן אחזיק לנטפי אחזיק לשפכי אחזיק לשפכי לא אחזיק לנטפי ורב יוסף אמר אפילו אחזיק לשפכי אחזיק לנטפי

איכא דאמרי אמר רב נחמן אחזיק לשפכי אחזיק לנטפי לנטפי אחזיק לשפכי אבל לצריפא דאורבני לא רב יוסף אמר אפילו צריפא דאורבני עבד רב יוסף עובדא בצריפא דאורבני

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה המשכיר בית לחבירו


בבירה גדולה משתמש בזיזיה ובכתליה עד ארבע אמות ובעובי הכותל במקום שנהגו אבל בתרבץ אפדני לא ורב נחמן דידיה אמר אפילו בתרבץ אפדני אבל רחבה שאחורי הבתים לא ורבא אמר אפילו רחבה שאחורי הבתים

אמר רבינא האי כשורא דמטללתא עד תלתין יומין לא הוי חזקה בתר תלתין יומין הוי חזקה ואי סוכה דמצוה היא עד שבעה יומין לא הוי חזקה בתר שבעה יומין הוי חזקה ואי חבריה בטינא לאלתר הוי חזקה

אמר אביי שני בתים בשני צדי רשות הרבים זה עושה מעקה לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו זה שלא כנגד זה ומעדיף

מאי איריא ברשות הרבים אפילו רשות היחיד נמי רשות הרבים איצטריכא ליה מהו דתימא נימא ליה סוף סוף הא בעית לאצטנועי מבני רשות הרבים

קא משמע לן דאמר ליה רבים ביממא חזו לי בליליא לא חזו לי את בין ביממא בין בליליא חזית לי אי נמי רבים כי קאימנא חזו לי כי יתיבנא לא חזו לי את חזית לי בין כי קאימנא בין כי יתיבנא רבים כי מעיינו חזו לי כי לא מעיינו לא חזו לי את ממילא נמי חזית לי

אמר מר זה עושה מעקה לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו זה שלא כנגד זה ומעדיף פשיטא

לא צריכא דקדים חד מנייהו ועבד מהו דתימא נימא ליה אידך שקול אוזינקא ועבדיה את כוליה קא משמע לן דאמר ליה את מאי טעמא לא עבדת משום דמיתרע אשיתך אנא נמי מיתרע ליה אשיתאי

אמר רב נחמן אמר שמואל גג הסמוך לחצר חבירו עושה לו מעקה גבוה ארבע אמות אבל בין גג לגג לא ורב נחמן דידיה אמר אינו זקוק לארבע אמות אבל זקוק למחיצת עשרה

למאי אי להיזק ראיה ארבע אמות בעינן אי לנתפס עליו כגנב במסיפס בעלמא סגיא אי לגדיים וטלאים בכדי שלא יזדקר בבת ראש סגי לעולם לנתפס עליו כגנב במסיפס מצי משתמיט ליה [אמר ממצורי קממצירנא] במחיצת עשרה לא מצי משתמיט ליה

מיתיבי אם היה חצרו למעלה מגגו של חבירו אין נזקקין לו מאי לאו אין נזקקין לו כלל לא אין נזקקין לארבע אמות אבל נזקקין למחיצת עשרה

איתמר שתי חצרות זו למעלה מזו אמר רב הונא תחתון בונה מכנגדו ועולה ועליון בונה מכנגדו ועולה ורב חסדא אמר עליון מסייע מלמטה ובונה

תניא כוותיה דרב חסדא שתי חצרות זו למעלה מזו לא יאמר העליון הריני בונה מכנגדי ועולה אלא מסייע מלמטה ובונה ואם היתה חצרו למעלה מגגו של חבירו אינו זקוק לו

הנהו בי תרי דהוו דיירי חד הוה דייר עילאי וחד הוה דייר תתאי איתבר תתאי אמר ליה תתאי לעילאי תא ונבנייה אמר ליה אנא שפיר קא דאירנא


גלול כלפי מעלה