Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ו בסיון תשפ״ד | 2 יולי 2024
  • מסכת בבא בתרא מוקדשת על ידי לורי שטרק לזכרם האהוב של חמותה שרה שפירא ז"ל ואביה נחמיה סוסביץ ז"ל

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

בבא בתרא ז

הדף היום מוקדש ע"י בנימין כהן ורננה דיין לכבוד יום הנישואין הראשון שלהם! "התחברנו דרך לימוד הדף, והחברותא שלנו בסופו של דבר הובילה לחופה. אנחנו שמחים לציין את יום השנה שלנו על ידי שיתוף אהבתנו לתלמוד עם אחרים באמצעות קהילת הדרן."

רב חמא מביא ארבעה פסקים – שלושה מתייחסים לשאלה האם לאנשים יש זכות לחייב אחרים הגרים בסמוך או מעליהם להרוס קירות, בתים וכו' כדי לשפר את המרחב שלהם. הפסק הרביעי קשור לחשש שאנשים ינצלו יתומים ויזייפו מסמכים כדי להתחמק מהחזרת הלוואה. עבור אילו צרכים אנחנו יכולים לדרוש שחברי חצר ישתתפו בעלויות? האם תושבי העיר צריכים לשאת בעלויות חומה, דלת, ומנעול להגנת העיר? האם כל התושבים צריכים להשתתף באופן שווה או שהעשירים משלמים יותר (מכיוון שהאויב בדרך כלל בא בשביל כסף), או שכל משק בית משלם לפי מספר הנפשות (מכיוון שהאויב בא להרוג), או שאלה הגרים קרוב יותר לחומה משלמים יותר (כי הם קרובים יותר לסכנה וזקוקים ליותר הגנה)? האם תלמידי חכמים פטורים מתשלום עבור חומות העיר כיוון שלימוד התורה שלהם מגן עליהם? רבי יהודה נשיאה חייב אותם אבל ריש לקיש חלק עליו ופטר אותם. ריש לקיש הביא פסוק להוכיח את טענתו. רבי יוחנן שאל מדוע הוא בחר בפסוק זה ולא בפסוק אחר שאפשר להבין באופן דומה.

אמר ליה איסתריה אנא ואבנייה אמר לית לי דוכתא למידר בה אמר ליה אנא אוגר לך דוכתא אמר ליה לא טרחנא לא קא מתדר לי שוף אכריסך ועול ושוף אכריסך ופוק

אמר רב חמא בדינא קא מעכב והני מילי דלא מטו כשורי למטה מעשרה אבל מטו כשורי למטה מעשרה מצי אמר ליה למטה מעשרה רשותא דידי הוא ולא משעבד לך

והני מילי דלא אתנו גבי הדדי אבל אתנו גבי הדדי סתרי ובנו

וכי אתנו בהדי הדדי עד כמה אמרו רבנן קמיה דרבה משמיה דמר זוטרא בריה דרב נחמן דאמר משמיה דרב נחמן כאותה ששנינו רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו אמר להו רבה לאו אמינא לכו לא תיתלו ביה בוקי סריקי ברב נחמן הכי אמר רב נחמן כי דדיירי אינשי וכמה אמר רב הונא בריה דרב יהושע כי היכי דעיילי איסוריתא דמחוזא והדר

ההוא גברא דהוה בני אשיתא אחורי כווי דחבריה אמר ליה קא מאפלת עלי אמר ליה סכרנא לך הכא ועבידנא לך כווי לעיל מאשיתאי אמר ליה קא מרעת ליה לאשיתאי אמר ליה סתרנא לך לאשיתך עד דוכתא דכווי ובנינא לה ועבידנא לך כווי בבנינא לעיל מאשיתאי אמר ליה אשיתא מתתאה עתיקא ומלעיל חדתא לא קיימא

אמר ליה סתרנא לה עד לארעא ובנינא לה ועבידנא לך כווי בגוה אמר ליה חדא אשיתא חדתא בכוליה ביתא עתיקא לא קיימא אמר ליה סתרנא לה לכוליה ביתא ובנינא לך כווי בבנינא אמר ליה לית לי דוכתא למידר בה אמר ליה אגירנא לך דוכתא אמר ליה לא טרחנא אמר רב חמא בדין קא מעכב

היינו הך והא תו למה לי הא קא משמע לן דאף על גב דלא משתמש אלא תיבנא ובי ציבי בעלמא

הנהו בי תרי אחי דפלגי בהדי הדדי חד מטייה אספלידא וחד מטייה תרביצא אזל ההוא דמטייה תרביצא וקא בני אשיתא אפומא דאספלידא אמר ליה קא מאפלת עלי אמר ליה בדידי קא בנינא אמר רב חמא בדין קאמר ליה

אמר ליה רבינא לרב אשי מאי שנא מהא דתניא שני אחין שחלקו אחד מהן נטל שדה כרם ואחד מהן נטל שדה לבן יש לו לבעל הכרם ארבע אמות בשדה לבן שעל מנת כן חלקו

אמר ליה התם דעלו להדדי אבל הכא מאי דלא עלו להדדי וכי בשופטני עסקינן דהאי שקיל אספלידא והאי שקיל תרביצא ולא עלו להדדי אמר ליה נהי דעלו להדדי דמי ליבני כשורי והודרי דמי אוירא לא עלו להדדי

ולימא ליה מעיקרא אספלידא פלגת לי השתא משוית לי אידרונא אמר רב שימי בר אשי שמא בעלמא פלג ליה

מי לא תניא האומר בית כור עפר אני מוכר לך אף על פי שאינו אלא לתך הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמיתקרי בית כור פרדס אני מוכר לך אף על פי שאין בו רמונים הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמיתקרי פרדס כרם אני מוכר לך אף על פי שאין בו גפנים הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמיתקרי כרמא

מי דמי התם מצי אמר ליה מוכר ללוקח שמא זביני לך הכא מצי אמר ליה אדעתא דהכי פלגי דדאירנא ביה כי היכי דדרו אבהתן

אמרו ליה


מר ינוקא ומר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי נהרדעי לטעמייהו דאמר רב נחמן אמר שמואל האחין שחלקו אין להן לא דרך זה על זה

ולא חלונות זה על זה ולא סולמות זה על זה ולא אמת המים זה על זה והזהרו בהן שהלכות קבועות הן ורבא אמר יש להן:

ההוא שטרא דיתמי דנפיק עליה תברא אמר רב חמא אגבויי לא מגבינן ליה ומיקרע לא קרעינן ליה אגבויי לא מגבינן ליה דנפק תברא עליה מיקרע לא קרעינן ליה דכי גדלי יתמי דילמא מייתו ראיה ומרעי ליה

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרבינא הלכתא מאי אמר ליה בכולהו הלכתא כרב חמא לבר מתברא דסהדי בשקרי לא מחזקינן

מר זוטרא בריה דרב מרי אמר בהא נמי הלכתא כרב חמא דאם איתא דתברא מעליא הוא איבעי ליה לאפוקי בחיי אבוהון ומדלא אפקיה שמע מינה זיופי זייפיה:

מתני׳ כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל החצרות ראויות לבית שער כופין אותו לבנות לעיר חומה ודלתים ובריח רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל העיירות ראויות לחומה

כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר שנים עשר חדש קנה בה בית דירה הרי הוא כאנשי העיר מיד:

גמ׳ למימרא דבית שער מעליותא היא והא ההוא חסידא דהוה רגיל אליהו דהוה משתעי בהדיה עבד בית שער ותו לא משתעי בהדיה לא קשיא הא מגואי הא מבראי

ואי בעית אימא הא והא מבראי ולא קשיא הא דאית ליה דלת הא דלית ליה דלת אי בעית אימא הא והא דאית ליה דלת ולא קשיא הא דאית ליה פותחת הא דלית ליה פותחת אי בעית אימא הא והא דאית ליה פותחת ולא קשיא הא דפותחת דידיה מגואי הא דפותחת דידיה מבראי:

כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר: תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל חצרות ראויות לבית שער אלא חצר הסמוכה לרשות הרבים ראויה לבית שער ושאינה סמוכה לרשות הרבים אינה ראויה לבית שער ורבנן זימנין דדחקי בני רשות הרבים ועיילו ואתו:

כופין אותו לבנות לעיר כו׳: תנו רבנן כופין אותו לעשות לעיר דלתים ובריח ורבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל העיירות ראויות לחומה אלא עיר הסמוכה לספר ראויה לחומה ושאינה סמוכה לספר אינה ראויה לחומה ורבנן זימנין דמקרו ואתי גייסא

בעא מיניה רבי אלעזר מרבי יוחנן כשהן גובין לפי נפשות גובין או דילמא לפי שבח ממון גובין אמר ליה לפי ממון גובין ואלעזר בני קבע בה מסמרות

איכא דאמרי בעא מיניה רבי אלעזר מרבי יוחנן כשהן גובין לפי קירוב בתים הן גובין או דילמא לפי ממון גובין אמר ליה לפי קירוב בתים הן גובין ואלעזר בני קבע בה מסמרות

רבי יהודה נשיאה רמא דשורא אדרבנן אמר ריש לקיש רבנן לא צריכי נטירותא דכתיב אספרם מחול ירבון אספרם למאן אילימא לצדיקים דנפישי מחלא השתא כולהו ישראל כתיב בהו כחול אשר על שפת הים צדיקים עצמם מחול ירבון

אלא הכי קאמר אספרם למעשיהם של צדיקים מחול ירבון וקל וחומר ומה חול שמועט מגין על הים מעשיהם של צדיקים שהם מרובים לא כל שכן שמגינים עליהם

כי אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה מאי טעמא לא תימא ליה מהא אני חומה ושדי כמגדלות אני חומה זו תורה ושדי כמגדלות


  • מסכת בבא בתרא מוקדשת על ידי לורי שטרק לזכרם האהוב של חמותה שרה שפירא ז"ל ואביה נחמיה סוסביץ ז"ל

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

להעמיק בדף

ayelet he BAVA batra

הקדמה למסכת בבא בתרא

הקדמה למסכת בבא בתרא עם ד"ר איילת הופמן ליבזון להאזנה: https://traffic.libsyn.com/secure/hadran-he/IntroBavaBatraHeb.mp3 לצפייה:  

siyum shas hanna thumb

ערכו של סדר נזיקין

הרבנית חנה גודינגר (דרייפוס) מתוך סיום הש"ס לנשים

בבא בתרא ז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא בתרא ז

אמר ליה איסתריה אנא ואבנייה אמר לית לי דוכתא למידר בה אמר ליה אנא אוגר לך דוכתא אמר ליה לא טרחנא לא קא מתדר לי שוף אכריסך ועול ושוף אכריסך ופוק

אמר רב חמא בדינא קא מעכב והני מילי דלא מטו כשורי למטה מעשרה אבל מטו כשורי למטה מעשרה מצי אמר ליה למטה מעשרה רשותא דידי הוא ולא משעבד לך

והני מילי דלא אתנו גבי הדדי אבל אתנו גבי הדדי סתרי ובנו

וכי אתנו בהדי הדדי עד כמה אמרו רבנן קמיה דרבה משמיה דמר זוטרא בריה דרב נחמן דאמר משמיה דרב נחמן כאותה ששנינו רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו אמר להו רבה לאו אמינא לכו לא תיתלו ביה בוקי סריקי ברב נחמן הכי אמר רב נחמן כי דדיירי אינשי וכמה אמר רב הונא בריה דרב יהושע כי היכי דעיילי איסוריתא דמחוזא והדר

ההוא גברא דהוה בני אשיתא אחורי כווי דחבריה אמר ליה קא מאפלת עלי אמר ליה סכרנא לך הכא ועבידנא לך כווי לעיל מאשיתאי אמר ליה קא מרעת ליה לאשיתאי אמר ליה סתרנא לך לאשיתך עד דוכתא דכווי ובנינא לה ועבידנא לך כווי בבנינא לעיל מאשיתאי אמר ליה אשיתא מתתאה עתיקא ומלעיל חדתא לא קיימא

אמר ליה סתרנא לה עד לארעא ובנינא לה ועבידנא לך כווי בגוה אמר ליה חדא אשיתא חדתא בכוליה ביתא עתיקא לא קיימא אמר ליה סתרנא לה לכוליה ביתא ובנינא לך כווי בבנינא אמר ליה לית לי דוכתא למידר בה אמר ליה אגירנא לך דוכתא אמר ליה לא טרחנא אמר רב חמא בדין קא מעכב

היינו הך והא תו למה לי הא קא משמע לן דאף על גב דלא משתמש אלא תיבנא ובי ציבי בעלמא

הנהו בי תרי אחי דפלגי בהדי הדדי חד מטייה אספלידא וחד מטייה תרביצא אזל ההוא דמטייה תרביצא וקא בני אשיתא אפומא דאספלידא אמר ליה קא מאפלת עלי אמר ליה בדידי קא בנינא אמר רב חמא בדין קאמר ליה

אמר ליה רבינא לרב אשי מאי שנא מהא דתניא שני אחין שחלקו אחד מהן נטל שדה כרם ואחד מהן נטל שדה לבן יש לו לבעל הכרם ארבע אמות בשדה לבן שעל מנת כן חלקו

אמר ליה התם דעלו להדדי אבל הכא מאי דלא עלו להדדי וכי בשופטני עסקינן דהאי שקיל אספלידא והאי שקיל תרביצא ולא עלו להדדי אמר ליה נהי דעלו להדדי דמי ליבני כשורי והודרי דמי אוירא לא עלו להדדי

ולימא ליה מעיקרא אספלידא פלגת לי השתא משוית לי אידרונא אמר רב שימי בר אשי שמא בעלמא פלג ליה

מי לא תניא האומר בית כור עפר אני מוכר לך אף על פי שאינו אלא לתך הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמיתקרי בית כור פרדס אני מוכר לך אף על פי שאין בו רמונים הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמיתקרי פרדס כרם אני מוכר לך אף על פי שאין בו גפנים הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמיתקרי כרמא

מי דמי התם מצי אמר ליה מוכר ללוקח שמא זביני לך הכא מצי אמר ליה אדעתא דהכי פלגי דדאירנא ביה כי היכי דדרו אבהתן

אמרו ליה


מר ינוקא ומר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי נהרדעי לטעמייהו דאמר רב נחמן אמר שמואל האחין שחלקו אין להן לא דרך זה על זה

ולא חלונות זה על זה ולא סולמות זה על זה ולא אמת המים זה על זה והזהרו בהן שהלכות קבועות הן ורבא אמר יש להן:

ההוא שטרא דיתמי דנפיק עליה תברא אמר רב חמא אגבויי לא מגבינן ליה ומיקרע לא קרעינן ליה אגבויי לא מגבינן ליה דנפק תברא עליה מיקרע לא קרעינן ליה דכי גדלי יתמי דילמא מייתו ראיה ומרעי ליה

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרבינא הלכתא מאי אמר ליה בכולהו הלכתא כרב חמא לבר מתברא דסהדי בשקרי לא מחזקינן

מר זוטרא בריה דרב מרי אמר בהא נמי הלכתא כרב חמא דאם איתא דתברא מעליא הוא איבעי ליה לאפוקי בחיי אבוהון ומדלא אפקיה שמע מינה זיופי זייפיה:

מתני׳ כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל החצרות ראויות לבית שער כופין אותו לבנות לעיר חומה ודלתים ובריח רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל העיירות ראויות לחומה

כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר שנים עשר חדש קנה בה בית דירה הרי הוא כאנשי העיר מיד:

גמ׳ למימרא דבית שער מעליותא היא והא ההוא חסידא דהוה רגיל אליהו דהוה משתעי בהדיה עבד בית שער ותו לא משתעי בהדיה לא קשיא הא מגואי הא מבראי

ואי בעית אימא הא והא מבראי ולא קשיא הא דאית ליה דלת הא דלית ליה דלת אי בעית אימא הא והא דאית ליה דלת ולא קשיא הא דאית ליה פותחת הא דלית ליה פותחת אי בעית אימא הא והא דאית ליה פותחת ולא קשיא הא דפותחת דידיה מגואי הא דפותחת דידיה מבראי:

כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר: תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל חצרות ראויות לבית שער אלא חצר הסמוכה לרשות הרבים ראויה לבית שער ושאינה סמוכה לרשות הרבים אינה ראויה לבית שער ורבנן זימנין דדחקי בני רשות הרבים ועיילו ואתו:

כופין אותו לבנות לעיר כו׳: תנו רבנן כופין אותו לעשות לעיר דלתים ובריח ורבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל העיירות ראויות לחומה אלא עיר הסמוכה לספר ראויה לחומה ושאינה סמוכה לספר אינה ראויה לחומה ורבנן זימנין דמקרו ואתי גייסא

בעא מיניה רבי אלעזר מרבי יוחנן כשהן גובין לפי נפשות גובין או דילמא לפי שבח ממון גובין אמר ליה לפי ממון גובין ואלעזר בני קבע בה מסמרות

איכא דאמרי בעא מיניה רבי אלעזר מרבי יוחנן כשהן גובין לפי קירוב בתים הן גובין או דילמא לפי ממון גובין אמר ליה לפי קירוב בתים הן גובין ואלעזר בני קבע בה מסמרות

רבי יהודה נשיאה רמא דשורא אדרבנן אמר ריש לקיש רבנן לא צריכי נטירותא דכתיב אספרם מחול ירבון אספרם למאן אילימא לצדיקים דנפישי מחלא השתא כולהו ישראל כתיב בהו כחול אשר על שפת הים צדיקים עצמם מחול ירבון

אלא הכי קאמר אספרם למעשיהם של צדיקים מחול ירבון וקל וחומר ומה חול שמועט מגין על הים מעשיהם של צדיקים שהם מרובים לא כל שכן שמגינים עליהם

כי אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה מאי טעמא לא תימא ליה מהא אני חומה ושדי כמגדלות אני חומה זו תורה ושדי כמגדלות


גלול כלפי מעלה