Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ב׳ באדר א׳ תשפ״ד | 11 פברואר 2024
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא קא

הדף היום מוקדש על ידי דיאנה קושר לכבוד בת המצווה של נכדתה איילה שהתקיימה בשבת. 

נשאלת שאלה לגבי צביעת צמר – כאשר מוסיפים את הצבע לצמר, האם הצבע משביח את הצמר או לא כי בעקרון לא מרגישים את הצמר בתוך הבגד אז האם זה נחשב? הגמרא מפקפקת במשמעות/רלוונטיות של השאלה ומביאה שבעה הסברים אפשריים – ארבעה מהם נדחים ושלושה נשארים. הגמרא מנסה לענות על השאלה באמצעות הבאת מקורות המתייחסים לצביעה בדיני ערלה וקדושת שביעית, אך הוכחות אלו נדחות מכיוון שההלכות ייחודיות לאותם מצבים בגלל גזירת הכתוב. לאחר מכן מעלה רבא סתירה בין הדין בערלה שלמראה (צבע) יש משמעות, לדין של טומאה שבו אין למראה משמעות. אך פותרים את הסתירה כי אומרים שהמקרה של טומאה מתייחס לטומאה מדרבנן (דם תבוסה). רבא מביא גם שני מקורות סותרים הנוגעים לשאלה האם קדושת שביעית חלה על צמחים/עצים שאינם משמשים לאכילה (לסממנים או להסקה). גם סתירה זו נפתרת, בכך שמבחינים בין שני מקרים אלו.

כפרא דודי

תנו רבנן הנותן עצים לחרש לעשות מהן כסא ועשה מהן ספסל ספסל ועשה מהן כסא רבי מאיר אומר נותן לו דמי עציו רבי יהודה אומר אם השבח יתר על היציאה נותן לו את היציאה ואם היציאה יתירה על השבח נותן לו את השבח

ומודה רבי מאיר אם נתן עצים לחרש לעשות מהן כסא נאה ועשה מהן כסא כעור ספסל נאה ועשה ספסל כעור אם השבח יתר על היציאה נותן לו דמי היציאה ואם היציאה יתירה על השבח נותן לו דמי השבח

איבעיא להו יש שבח סמנין על הצמר או אין שבח סמנין על הצמר

היכי דמי אילימא דגזל סמנין ודקינהו ותרנהו וצבע בהן תיפוק ליה משום דקנינהו בשינוי

לא צריכא דגזל סמנין שרויין וצבע בהו מאי יש שבח סמנין על גבי צמר דאמר ליה הב לי סמנאי דשקלתינהו או דלמא אין שבח סמנין על גבי הצמר דאמר ליה לית לך גבאי ולא מידי

אמרי ואי אין שבח סמנין על גבי צמר מי מצי אמר ליה לית לך גבאי ולא מידי נימא ליה הב לי סמנאי דאפסדתינהו

אלא להך גיסא אין שבח סמנין על גבי הצמר ובעי שלומי ליה או דלמא יש שבח סמנין על גבי צמר ואמר ליה הא מנחי קמך שקלינהו שקלינהו במאי שקליה בצפון צפון עבורי מיעבר השבה לא עביד

אלא הכא במאי עסקינן כגון דגזל צמר וסמנין דחד וצבעיה לההוא צמר בהנך סמנין וקא מהדר ליה ניהליה לצמר יש שבח סמנין על גבי הצמר וקא מהדר ליה סמנין וצמר או דלמא אין שבח סמנין על גבי צמר וצמר מהדר ליה סמנין לא מהדר ליה

אמרי תיפוק ליה דאייקר ליה ניהליה בדמי לא צריכא דזל ציבעא ואיבעית אימא כגון שצבע בהו קופא

רבינא אמר הכא במאי עסקינן כגון דצמר דחד וסמנין דחד וקאתי קוף וצבעיה לההוא צמר בהנך סמנין יש שבח סמנין על גבי צמר דאמר ליה הב לי סמנאי דגבך נינהו או דלמא אין שבח סמנין על גבי צמר ואמר ליה לית לך גבאי כלום

תא שמע בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק אלמא חזותא מילתא היא

אמר רבא הנאה הנראה לעינים אסרה תורה דתניא ערלים לא יאכל אין לי אלא איסור אכילה מנין שלא יהנה ממנו ולא יצבע [בו] ולא ידליק בו את הנר

תלמוד לומר וערלתם ערלתו את פריו ערלים לא יאכל לרבות את כולם

תא שמע בגד שצבעו בקליפי שביעית ידלק שאני התם דאמר קרא תהיה בהויתה תהא


רבא רמי תנן בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק אלמא חזותא מילתא היא ורמינהי רביעית דם שנבלעה בבית הבית טמא ואמרי לה הבית טהור ולא פליגי הא בכלים דהוו מעיקרא הא בכלים דאתו לבסוף

נבלעה בכסות רואין אם מתכבסת הכסות ויוצא ממנה רביעית דם טמאה ואם לאו טהורה

אמר רב כהנא מקולי רביעיות שנו כאן בדם תבוסה דרבנן

רבא רמי תנן ממין הצובעין ספיחי סטים וקוצה יש להן שביעית ולדמיהן שביעית יש להן ביעור ולדמיהן ביעור אלמא עצים יש בהן משום קדושת שביעית

ורמינהי עלי קנים ועלי גפנים שגיבבן בחבא על פני השדה לקטן לאכילה יש בהן משום קדושת שביעית לעצים אין בהן משום קדושת שביעית

ומשני אמר קרא לאכלה במי שהנאתו וביעורו שוין יצאו עצים שהנאתן אחר ביעורן

והא איכא עצים דמשחן דהנאתן וביעורן שוין

אמר רבא


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא קמא קא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא קא

כפרא דודי

תנו רבנן הנותן עצים לחרש לעשות מהן כסא ועשה מהן ספסל ספסל ועשה מהן כסא רבי מאיר אומר נותן לו דמי עציו רבי יהודה אומר אם השבח יתר על היציאה נותן לו את היציאה ואם היציאה יתירה על השבח נותן לו את השבח

ומודה רבי מאיר אם נתן עצים לחרש לעשות מהן כסא נאה ועשה מהן כסא כעור ספסל נאה ועשה ספסל כעור אם השבח יתר על היציאה נותן לו דמי היציאה ואם היציאה יתירה על השבח נותן לו דמי השבח

איבעיא להו יש שבח סמנין על הצמר או אין שבח סמנין על הצמר

היכי דמי אילימא דגזל סמנין ודקינהו ותרנהו וצבע בהן תיפוק ליה משום דקנינהו בשינוי

לא צריכא דגזל סמנין שרויין וצבע בהו מאי יש שבח סמנין על גבי צמר דאמר ליה הב לי סמנאי דשקלתינהו או דלמא אין שבח סמנין על גבי הצמר דאמר ליה לית לך גבאי ולא מידי

אמרי ואי אין שבח סמנין על גבי צמר מי מצי אמר ליה לית לך גבאי ולא מידי נימא ליה הב לי סמנאי דאפסדתינהו

אלא להך גיסא אין שבח סמנין על גבי הצמר ובעי שלומי ליה או דלמא יש שבח סמנין על גבי צמר ואמר ליה הא מנחי קמך שקלינהו שקלינהו במאי שקליה בצפון צפון עבורי מיעבר השבה לא עביד

אלא הכא במאי עסקינן כגון דגזל צמר וסמנין דחד וצבעיה לההוא צמר בהנך סמנין וקא מהדר ליה ניהליה לצמר יש שבח סמנין על גבי הצמר וקא מהדר ליה סמנין וצמר או דלמא אין שבח סמנין על גבי צמר וצמר מהדר ליה סמנין לא מהדר ליה

אמרי תיפוק ליה דאייקר ליה ניהליה בדמי לא צריכא דזל ציבעא ואיבעית אימא כגון שצבע בהו קופא

רבינא אמר הכא במאי עסקינן כגון דצמר דחד וסמנין דחד וקאתי קוף וצבעיה לההוא צמר בהנך סמנין יש שבח סמנין על גבי צמר דאמר ליה הב לי סמנאי דגבך נינהו או דלמא אין שבח סמנין על גבי צמר ואמר ליה לית לך גבאי כלום

תא שמע בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק אלמא חזותא מילתא היא

אמר רבא הנאה הנראה לעינים אסרה תורה דתניא ערלים לא יאכל אין לי אלא איסור אכילה מנין שלא יהנה ממנו ולא יצבע [בו] ולא ידליק בו את הנר

תלמוד לומר וערלתם ערלתו את פריו ערלים לא יאכל לרבות את כולם

תא שמע בגד שצבעו בקליפי שביעית ידלק שאני התם דאמר קרא תהיה בהויתה תהא


רבא רמי תנן בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק אלמא חזותא מילתא היא ורמינהי רביעית דם שנבלעה בבית הבית טמא ואמרי לה הבית טהור ולא פליגי הא בכלים דהוו מעיקרא הא בכלים דאתו לבסוף

נבלעה בכסות רואין אם מתכבסת הכסות ויוצא ממנה רביעית דם טמאה ואם לאו טהורה

אמר רב כהנא מקולי רביעיות שנו כאן בדם תבוסה דרבנן

רבא רמי תנן ממין הצובעין ספיחי סטים וקוצה יש להן שביעית ולדמיהן שביעית יש להן ביעור ולדמיהן ביעור אלמא עצים יש בהן משום קדושת שביעית

ורמינהי עלי קנים ועלי גפנים שגיבבן בחבא על פני השדה לקטן לאכילה יש בהן משום קדושת שביעית לעצים אין בהן משום קדושת שביעית

ומשני אמר קרא לאכלה במי שהנאתו וביעורו שוין יצאו עצים שהנאתן אחר ביעורן

והא איכא עצים דמשחן דהנאתן וביעורן שוין

אמר רבא


גלול כלפי מעלה