Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ו׳ באדר א׳ תשפ״ד | 15 פברואר 2024
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא קה

הדף היום מוקדש לחיילים ולחיילת שנהרגו השבוע ולרפואת כל הפצועים. 

שתי תשובות ניתנות ליישב את הסתירה בין ההנחה שיוצאת ממשנתינו שחומש זה תשלום ממון ויורשים צריכים לשלמו לבין ברייתא האומרת שיורשים אינם צריכים לשלם את החומש. מאחר שהמשנה קובעת כי החובה להחזיר את הפריט ישירות לבעליו חלה רק כאשר החפץ שחייב בו הוא יותר מפרוטה, מעלה רבא פסיקה במקרה אחד ושאלה במקרה אחר שבהם השווי היה פרוטה וירד המחיר לפחות משווה פרוטה או החזיר חלק ומה שנשאר היה פחות משווה פרוטה. מובאות שתי שאלות נוספות מסוג דומה ששאל רבא לגבי גילוח נזיר ודיני טומאה. רבא שואל גם על חמץ שנגנב לפני פסח ובזמן שבו נשבע הגזלן זה היה כבר אחרי פסח ולחפץ כבר לא היה ערך. האם חלים דיני שבועת כפירת ממון כיוון שלחמץ יש ערך פוטנציאלי שכן הוא יכול לגרום להתחייבות כספית או שהם אינם חלים כיוון שלחמץ אין כעת ערך כרגע, כי אסור בהנאה? רבה חשב שיש תשובה ברורה – חייבים בגלל ערכו הפוטנציאלי כפי שהוא מוכיח ממקרה אחר. רב עמרם מקשה על רבה מברייתא ורבה עונה לו בכך שמבחין בין החמץ למקרה בברייתא. מובאים כמה הבהרות לגבי חלק מהמקרים המוזכרים בברייתא שציטט רב עמרם. בן עזאי מדבר על שלושה סוגים של טענות שקריות שאפשר להישבע עליהן בהכחשת עדות על חפץ אבוד. רבי חנינא ושמואל מבינים מקור זה אחרת. שורש הוויכוח ביניהם קשור לרעיונות שנדונו קודם לכן לגבי תביעה שעלולה להוביל להפסד כספי פוטנציאלי (דבר הגורם לממון) והאם חוקי שבועת כפירת ממון חלים גם על אותם מקרים.

בשעמד בדין אי בשעמד בדין אפילו חומש נמי משלם אמר רב הונא בריה דרב יהושע לפי שאין משלמין חומש על כפירת שעבוד קרקעות

רבא אמר הכא במאי עסקינן כגון שהיתה דיסקייא של אביו מופקדת ביד אחרים קרן משלם דהא איתיה חומש לא משלם דכי אישתבע בקושטא אישתבע דהא לא הוה ידע

חוץ מפחות שוה פרוטה בקרן כו׳ אמר רב פפא לא שנו אלא שאין גזילה קיימת אבל גזילה קיימת צריך לילך אחריו חיישינן שמא תייקר

איכא דאמרי אמר רב פפא לא שנא גזילה קיימת ולא שנא שאין גזילה קיימת אינו צריך לילך אחריו לשמא תייקר לא חיישינן

אמר רבא גזל שלש אגודות בשלש פרוטות והוזלו ועמדו על שתים אם החזיר לו שתים חייב להחזיר לו אחרת ותנא תונא גזל חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הרי שלך לפניך

טעמא דאיתיה בעיניה הא ליתיה בעיניה אף על גב דהשתא לאו ממונא כיון דמעיקרא ממונא הוא בעי שלומי הכא נמי אף על גב דהשתא לא שוה פרוטה [כיון דמעיקרא הוי שוה פרוטה] בעי שלומי

בעי רבא גזל שתי אגודות בפרוטה והחזיר לו אחת מהן מהו מי אמרינן השתא ליכא גזילה או דלמא הא לא הדר גזילה דהואי גביה

הדר פשטה גזילה אין כאן השבה אין כאן אי גזילה אין כאן השבה יש כאן הכי קאמר אף על פי שגזילה אין כאן מצות השבה אין כאן

ואמר רבא הרי אמרו נזיר שגילח ושייר שתי שערות לא עשה ולא כלום בעי רבא גילח אחת ונשרה אחת מהו אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא נזיר שגילח אחת אחת קא מבעיא ליה לרבא

אמר ליה לא צריכא כגון שנשר אחת מהן וגילח אחת מי אמרינן השתא מיהת הא ליכא שיעור או דלמא הא לאו גילוח הוא דמעיקרא הא שייר שתי שערות והשתא כי גילח לא הוי שתי שערות

הדר פשטה שער אין כאן גילוח אין כאן אי שער אין כאן גילוח יש כאן הכי קאמר אף על פי ששער אין כאן מצות גילוח אין כאן

ואמר רבא הרי אמרו חבית שניקבה וסתמוה שמרים הצילוה בעי רבא אגף חציה מהו

אמר ליה רב יימר לרב אשי לאו משנתנו היא זו דתנן חבית שניקבה וסתמוה שמרים הצילוה פקקה בזמורה עד שימרח היו בה שתים עד שימרח מן הצדדים ובין זמורה לחבירתה

טעמא דמרח הא לא מרח לא אמאי ותיהוי כי אגף חציה

אמרי הכי השתא התם אי לא מרח לא קאי אגף חציה במידי דקאי קאי

ואמר רבא הרי אמרו גזל חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הרי שלך לפניך בעי רבא


נשבע עליו מהו מי אמרינן כיון דאי מיגנב בעי שלומי ליה ממונא קא כפר ליה או דלמא השתא מיהת הא מנח ועפרא בעלמא הוא ולא כפר ליה ממונא

מילתא דאיבעיא ליה לרבא פשיטא ליה לרבה דאמר רבה שורי גנבת והוא אומר לא גנבתי

מה טיבו אצלך שומר חנם אני עליו חייב שהרי פטר עצמו מגניבה ואבידה

שומר שכר אני עליו חייב שהרי פטר עצמו משבורה ומתה

שואל אני עליו חייב שהרי פטר עצמו ממתה מחמת מלאכה

אלמא אף על גב דהא קאים כיון דאי מיגניב ממונא קא כפר השתא נמי ממונא קא כפר הכא נמי אף על גב דעפרא בעלמא הוא כיון דאי מיגניב בעי שלומי ליה ממונא מעליא השתא נמי ממונא קא כפר ליה

יתיב רבא וקאמר להא שמעתא איתיביה רב עמרם לרבא וכחש בה פרט למודה בעיקר

כיצד שורי גנבת והוא אומר לא גנבתי

מה טיבו אצלך אתה מכרתו לי אתה נתתו לי במתנה אביך מכרו לי אביך נתנו לי במתנה אחר פרתי רץ מאליו בא אצלי תועה בדרך מצאתיו שומר חנם אני עליו שומר שכר אני עליו שואל אני עליו ונשבע והודה יכול יהא חייב תלמוד לומר וכחש בה פרט למודה בעיקר

אמר ליה תדורא כי תניא ההיא דקאמר ליה הילך כי קאמינא דקיימא באגם

אתה מכרתו לי מאי מודה בעיקר איכא לא צריכא דאמר ליה לא נתתי לך דמי שקיל תורך וזיל

אתה נתתו לי אביך נתנו לי מאי מודה בעיקר איכא דאמר ליה על מנת דעבידנא לך נייח דנפשא ולא עבדי לך שקיל תורך וזיל

תועה בדרך מצאתיו לימא איבעי לך לאהדוריה לי אמר אבוה דשמואל באומר שבועה אבידה מצאתי ולא הייתי יודע שהיא שלך שאחזירנה לך

תניא אמר בן עזאי שלש שבועות הן הכיר בה ולא במוצאה במוצאה ולא בה לא בה ולא במוצאה

לא בה ולא במוצאה קושטא אשתבע אימא בה ובמוצאה

למאי הלכתא רב אמי אמר רבי חנינא לפטור ושמואל אמר לחיוב

ובפלוגתא דהני תנאי דתניא המשביע עד אחד פטור ורבי אלעזר ברבי שמעון מחייב

במאי קא מיפלגי מר סבר דבר הגורם לממון כממון דמי ומר סבר לאו כממון דמי

אמר רב ששת הכופר בפקדון נעשה עליו גזלן וחייב באונסין ותנא תונא וכחש בה למדנו עונש אזהרה מנין תלמוד לומר לא תכחשו מאי לאו לעונש ממון

לא לעונש שבועה הא מדקתני סיפא ואישתבע מכלל דרישא דלא אישתבע דקתני סיפא ונשבע על שקר למדנו עונש אזהרה מנין תלמוד לומר לא תשקרו ומדסיפא דאישתבע רישא דלא אישתבע

אמרי אידי ואידי דאישתבע כאן שהודה כאן שבאו עדים אתו עדים חייב באונסין אודויי אודי חייב בקרן וחומש ואשם

מתיב רמי בר חמא ושכנגדו חשוד על השבועה כיצד אחד שבועת העדות ואחד שבועת הפקדון ואפילו שבועת שוא

ואם איתא בכפירה הוא דאיפסיל ליה

אמרי הכא במאי עסקינן דקאי באגם דלאו כפירה הוא דסבר אשתמיטנא ליה אדאזילנא ומייתינא ליה

תדע דאמר רב אידי בר אבין הכופר במלוה כשר לעדות


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon (YouTube Thumbnail)

להישבע או לא להישבע? – במחשבה שניה

במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר ⁠⁠דף מקורות⁠⁠ בבא קמא קג – קי   מקורות: להישבע או לא להישבע?  במדבר פרק ל פסוק ג אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיהֹוָ֗ה אֽוֹ־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־נַפְשׁ֔וֹ לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכׇל־הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃    ויקרא ה׳:ד׳-ו׳ (ד) א֣וֹ נֶ֡פֶשׁ כִּ֣י…

בבא קמא קה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא קה

בשעמד בדין אי בשעמד בדין אפילו חומש נמי משלם אמר רב הונא בריה דרב יהושע לפי שאין משלמין חומש על כפירת שעבוד קרקעות

רבא אמר הכא במאי עסקינן כגון שהיתה דיסקייא של אביו מופקדת ביד אחרים קרן משלם דהא איתיה חומש לא משלם דכי אישתבע בקושטא אישתבע דהא לא הוה ידע

חוץ מפחות שוה פרוטה בקרן כו׳ אמר רב פפא לא שנו אלא שאין גזילה קיימת אבל גזילה קיימת צריך לילך אחריו חיישינן שמא תייקר

איכא דאמרי אמר רב פפא לא שנא גזילה קיימת ולא שנא שאין גזילה קיימת אינו צריך לילך אחריו לשמא תייקר לא חיישינן

אמר רבא גזל שלש אגודות בשלש פרוטות והוזלו ועמדו על שתים אם החזיר לו שתים חייב להחזיר לו אחרת ותנא תונא גזל חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הרי שלך לפניך

טעמא דאיתיה בעיניה הא ליתיה בעיניה אף על גב דהשתא לאו ממונא כיון דמעיקרא ממונא הוא בעי שלומי הכא נמי אף על גב דהשתא לא שוה פרוטה [כיון דמעיקרא הוי שוה פרוטה] בעי שלומי

בעי רבא גזל שתי אגודות בפרוטה והחזיר לו אחת מהן מהו מי אמרינן השתא ליכא גזילה או דלמא הא לא הדר גזילה דהואי גביה

הדר פשטה גזילה אין כאן השבה אין כאן אי גזילה אין כאן השבה יש כאן הכי קאמר אף על פי שגזילה אין כאן מצות השבה אין כאן

ואמר רבא הרי אמרו נזיר שגילח ושייר שתי שערות לא עשה ולא כלום בעי רבא גילח אחת ונשרה אחת מהו אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא נזיר שגילח אחת אחת קא מבעיא ליה לרבא

אמר ליה לא צריכא כגון שנשר אחת מהן וגילח אחת מי אמרינן השתא מיהת הא ליכא שיעור או דלמא הא לאו גילוח הוא דמעיקרא הא שייר שתי שערות והשתא כי גילח לא הוי שתי שערות

הדר פשטה שער אין כאן גילוח אין כאן אי שער אין כאן גילוח יש כאן הכי קאמר אף על פי ששער אין כאן מצות גילוח אין כאן

ואמר רבא הרי אמרו חבית שניקבה וסתמוה שמרים הצילוה בעי רבא אגף חציה מהו

אמר ליה רב יימר לרב אשי לאו משנתנו היא זו דתנן חבית שניקבה וסתמוה שמרים הצילוה פקקה בזמורה עד שימרח היו בה שתים עד שימרח מן הצדדים ובין זמורה לחבירתה

טעמא דמרח הא לא מרח לא אמאי ותיהוי כי אגף חציה

אמרי הכי השתא התם אי לא מרח לא קאי אגף חציה במידי דקאי קאי

ואמר רבא הרי אמרו גזל חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הרי שלך לפניך בעי רבא


נשבע עליו מהו מי אמרינן כיון דאי מיגנב בעי שלומי ליה ממונא קא כפר ליה או דלמא השתא מיהת הא מנח ועפרא בעלמא הוא ולא כפר ליה ממונא

מילתא דאיבעיא ליה לרבא פשיטא ליה לרבה דאמר רבה שורי גנבת והוא אומר לא גנבתי

מה טיבו אצלך שומר חנם אני עליו חייב שהרי פטר עצמו מגניבה ואבידה

שומר שכר אני עליו חייב שהרי פטר עצמו משבורה ומתה

שואל אני עליו חייב שהרי פטר עצמו ממתה מחמת מלאכה

אלמא אף על גב דהא קאים כיון דאי מיגניב ממונא קא כפר השתא נמי ממונא קא כפר הכא נמי אף על גב דעפרא בעלמא הוא כיון דאי מיגניב בעי שלומי ליה ממונא מעליא השתא נמי ממונא קא כפר ליה

יתיב רבא וקאמר להא שמעתא איתיביה רב עמרם לרבא וכחש בה פרט למודה בעיקר

כיצד שורי גנבת והוא אומר לא גנבתי

מה טיבו אצלך אתה מכרתו לי אתה נתתו לי במתנה אביך מכרו לי אביך נתנו לי במתנה אחר פרתי רץ מאליו בא אצלי תועה בדרך מצאתיו שומר חנם אני עליו שומר שכר אני עליו שואל אני עליו ונשבע והודה יכול יהא חייב תלמוד לומר וכחש בה פרט למודה בעיקר

אמר ליה תדורא כי תניא ההיא דקאמר ליה הילך כי קאמינא דקיימא באגם

אתה מכרתו לי מאי מודה בעיקר איכא לא צריכא דאמר ליה לא נתתי לך דמי שקיל תורך וזיל

אתה נתתו לי אביך נתנו לי מאי מודה בעיקר איכא דאמר ליה על מנת דעבידנא לך נייח דנפשא ולא עבדי לך שקיל תורך וזיל

תועה בדרך מצאתיו לימא איבעי לך לאהדוריה לי אמר אבוה דשמואל באומר שבועה אבידה מצאתי ולא הייתי יודע שהיא שלך שאחזירנה לך

תניא אמר בן עזאי שלש שבועות הן הכיר בה ולא במוצאה במוצאה ולא בה לא בה ולא במוצאה

לא בה ולא במוצאה קושטא אשתבע אימא בה ובמוצאה

למאי הלכתא רב אמי אמר רבי חנינא לפטור ושמואל אמר לחיוב

ובפלוגתא דהני תנאי דתניא המשביע עד אחד פטור ורבי אלעזר ברבי שמעון מחייב

במאי קא מיפלגי מר סבר דבר הגורם לממון כממון דמי ומר סבר לאו כממון דמי

אמר רב ששת הכופר בפקדון נעשה עליו גזלן וחייב באונסין ותנא תונא וכחש בה למדנו עונש אזהרה מנין תלמוד לומר לא תכחשו מאי לאו לעונש ממון

לא לעונש שבועה הא מדקתני סיפא ואישתבע מכלל דרישא דלא אישתבע דקתני סיפא ונשבע על שקר למדנו עונש אזהרה מנין תלמוד לומר לא תשקרו ומדסיפא דאישתבע רישא דלא אישתבע

אמרי אידי ואידי דאישתבע כאן שהודה כאן שבאו עדים אתו עדים חייב באונסין אודויי אודי חייב בקרן וחומש ואשם

מתיב רמי בר חמא ושכנגדו חשוד על השבועה כיצד אחד שבועת העדות ואחד שבועת הפקדון ואפילו שבועת שוא

ואם איתא בכפירה הוא דאיפסיל ליה

אמרי הכא במאי עסקינן דקאי באגם דלאו כפירה הוא דסבר אשתמיטנא ליה אדאזילנא ומייתינא ליה

תדע דאמר רב אידי בר אבין הכופר במלוה כשר לעדות


גלול כלפי מעלה