Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ז׳ באדר א׳ תשפ״ד | 16 פברואר 2024
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא קו

הדף היום מוקדש ע"י צפורית גודמן לע"נ הרב אהרון משה גודמן ,שנה לפטירתו. "מנהיג ופורץ דרך,אהוב ונערץ"

הדף היום מוקדש ע"י ג'ודי שוורץ לע"נ יחזקאל שרגא בן יהודה לייב הלוי ואסתר טיידור ושרה רייזל בת מרדכי יצחק ופרידה סימה.

הדף היום מוקדש ע"י נשות הדרן מלונג איילנד לכבוד אירוסין של נכדתה של גיטה ניופלד, אסתי רוזנברג לברוך לפידוס.

הדף היום מוקדש ע"י משפחת טננבאום לע"נ יעקב יצחק בן משה נחום הלוי.

רב ששת טוען שטוען טענת בפקדון כבר חייב באונס (נחשב כגזלן) גם במקרה שכפר בלי שבועה. הוא מנסה להביא חיזוק לדבריו אך ללא הצלחה. מביאים שתי קושיות נגדו אף מתרצים אותם. רב אמר שלאחר שמישהו נשבע שלא שאין לו חפץ של פלוני אצלו, עם יבואו עדים, יהיה פטור מלשלם. רבא מצמצם דבריו. מביאים שלוש קושיות נגדו ומתרצים אותם. בסוף ממש מצמצמים את דבריו למקרה שטוען טענת אבד ובאו עדים. רבי חייא בר אבא מביא שני דינים בשם ר' יוחנן והגמרא מקשה עליהם ומתרץ את הקושיות.

בפקדון פסול לעדות

והאמר אילפא שבועה קונה שבועה היא דקניא אבל כפירה לא קניא הכא נמי דקיימא באגם

ואיבעית אימא מאי שבועה קונה כדרב הונא דאמר רב הונא אמר רב מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי ונשבע ואחר כך באו עדים פטור שנאמר ולקח בעליו ולא ישלם כיון שקבלו הבעלים שבועה שוב אין משלם ממון

גופא אמר רב הונא אמר רב מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום ונשבע ובאו עדים פטור שנאמר ולקח בעליו ולא ישלם כיון שקבלו בעלים שבועה שוב אין משלמין ממון

אמר רבא מסתברא מילתיה דרב במלוה דלהוצאה ניתנה אבל פקדון ברשותיה דמריה קאי והאלהים אמר רב אפילו בפקדון דכי כתיב קרא בפקדון כתיב

יתיב רב נחמן וקאמר להא שמעתא איתיביה רב אחא בר מניומי לרב נחמן היכן פקדוני אמר לו אבד משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שאכלו משלם את הקרן הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם

אמר ליה רב נחמן הכא במאי עסקינן כגון דנשבע חוץ לבית דין אמר ליה אי הכי אימא סיפא היכן פקדוני אמר לו נגנב משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שגנבו משלם תשלומי כפל הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם ואי סלקא דעתך חוץ לבית דין מי איכא כפל

אמר ליה יכילנא לשנויי לך רישא חוץ לבית דין וסיפא בבית דין מיהו שינויא דחיקא לא משנינן לך אידי ואידי בבית דין ולא קשיא כאן בקפץ כאן בשלא קפץ

אמר ליה רמי בר חמא לרב נחמן מכדי דרב לא סבירא לך משכוני נפשך אדרב למה לך אמר ליה לפרושה לדרב דרב הכי מתרץ לה למתניתין

והא רב קרא קאמר אמרי קרא לכל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין הוא דאתא ולקח בעליו ולא ישלם מי שעליו לשלם הוא נשבע

מתיב רב המנונא השביע עליו חמשה פעמים בין בפני בית דין ובין שלא בפני בית דין וכפר עליו חייב על כל אחת ואחת ואמר רבי שמעון מה טעם הואיל ויכול לחזור ולהודות

והכא קפץ לא מצית אמרת השביע עליו קתני חוץ לבית דין לא מצית אמרת בפני בית דין קתני

הוא מותיב לה והוא מפרק לה לצדדין קתני השביע עליו חוץ לבית דין ובבית דין קפץ

מתיב רבא בעל הבית שטען טענת גנב בפקדון ונשבע והודה ובאו עדים אם עד שלא באו עדים הודה משלם קרן וחומש ואשם ואם משבאו עדים הודה משלם תשלומי כפל ואשם

והכא חוץ לבית דין וקפץ לא מצית אמרת כפל קתני

אלא אמר רבא כל הודה לא שנא טוען טענת אבד ולא שנא טוען טענת גנב נמי לא אמר רב דהא כתיב והתודה דבעי שלומי קרן וחומש

טוען טענת גנב ובאו עדים נמי לא אמר רב דהא כתיב תשלומי כפל כי קאמר כגון שטוען טענת אבד ונשבע ולא הודה ובאו עדים

אזל רב גמדא ואמרה לשמעתא קמיה דרב אשי אמר ליה השתא ומה רב המנונא תלמידיה דרב וידע דאמר רב הודה וקמותיב הודה ואת אמרת הודה לא אמר רב

אמר ליה רב אחא סבא לרב אשי רב המנונא הכי קא קשיא ליה


אי אמרת בשלמא נשבע כי אתו עדים מיחייב אמטו להכי מחייבינן ליה קרבן אשבועה בתרייתא הואיל ויכול לחזור ולהודות

אלא אי אמרת כי אתו עדים פטור מי איכא מידי דאילו אתי סהדי ומסהדי ביה פטור ואנן ניקו ניחייביה קרבן אשבועה הואיל ויכול לחזור ולהודות השתא מיהת לא אודי

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הטוען טענת גנב בפקדון משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה

הואיל וגנב משלם תשלומי כפל וטוען טענת גנב משלם תשלומי כפל מה גנב שהוא משלם כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה אף טוען טענת גנב בפקדון כשהוא משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה

מה לגנב שכן משלם תשלומי כפל שלא בשבועה תאמר בטוען טענת גנב שאין משלם תשלומי כפל אלא בשבועה

אמרי היקישא היא ואין משיבין על היקישא

הניחא למאן דאמר חד בגנב וחד בטוען טענת גנב שפיר אלא למאן דאמר האי אם ימצא הגנב ואם לא ימצא תרוייהו בטוען טענת גנב מאי איכא למימר

אמרי גנב הגנב

איתיביה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן היכן שורי נגנב משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שאכלו משלם תשלומי כפל והא הכא דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה וקתני משלם תשלומי כפל תשלומי כפל אין תשלומי ארבעה וחמשה לא

הכא במאי עסקינן כגון שאכלו נבילה

ולישני ליה כגון שאכלו טריפה כרבי מאיר דאמר שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה

ולישני ליה בבן פקועה כרבי מאיר דאמר בן פקועה טעון שחיטה

ולישני ליה כגון שעמד בדין ואמרו לו צא תן לו דהא אמר רבא צא תן לו טבח ומכר פטור מאי טעמא כיון דפסקיה למילתיה וטבח ומכר הוי גזלן וגזלן לא משלם תשלומי ארבעה וחמשה

חייב אתה ליתן לו וטבח ומכר חייב מאי טעמא כל כמה דלא פסיקא ליה מילתא אכתי גנב הוא

אמרי וליטעמיך לישני ליה בשותף שטבח שלא מדעת חבירו אלא חדא מתרי ותלתא נקט

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הטוען טענת גנב באבידה משלם תשלומי כפל מאי טעמא דכתיב על כל אבדה אשר יאמר

איתיביה רבי אבא בר ממל לרבי חייא בר אבא כי יתן איש אין נתינת קטן כלום ואין לי אלא שנתנו כשהוא קטן ותבעו כשהוא קטן נתנו כשהוא קטן ותבעו כשהוא גדול מנין תלמוד לומר עד האלהים יבא דבר שניהם עד שתהא נתינה ותביעה שוין כאחד

ואם איתא תיהוי נמי כאבידה אמר ליה הכא במאי עסקינן כגון שאכלו כשהוא קטן

אבל כשהוא גדול מאי הכי נמי דמשלם אי הכי אדתנא עד שתהא נתינה ותביעה שוין כאחד ליתני עד שתהא אכילה ותביעה שוין כאחד אמר ליה תני עד שתהא אכילה ותביעה שוין כאחד

רב אשי אמר לא דמי אבידה קא אתיא מכח בן דעת והא לא אתיא מכח בן דעת

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הטוען טענת גנב בפקדון אינו חייב עד שיכפור במקצת ויודה במקצת מאי טעמא דאמר קרא כי הוא זה ופליגא דרבי חייא בר יוסף דאמר רבי חייא בר יוסף


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon (YouTube Thumbnail)

להישבע או לא להישבע? – במחשבה שניה

במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר ⁠⁠דף מקורות⁠⁠ בבא קמא קג – קי   מקורות: להישבע או לא להישבע?  במדבר פרק ל פסוק ג אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיהֹוָ֗ה אֽוֹ־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־נַפְשׁ֔וֹ לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכׇל־הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃    ויקרא ה׳:ד׳-ו׳ (ד) א֣וֹ נֶ֡פֶשׁ כִּ֣י…

בבא קמא קו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא קו

בפקדון פסול לעדות

והאמר אילפא שבועה קונה שבועה היא דקניא אבל כפירה לא קניא הכא נמי דקיימא באגם

ואיבעית אימא מאי שבועה קונה כדרב הונא דאמר רב הונא אמר רב מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי ונשבע ואחר כך באו עדים פטור שנאמר ולקח בעליו ולא ישלם כיון שקבלו הבעלים שבועה שוב אין משלם ממון

גופא אמר רב הונא אמר רב מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום ונשבע ובאו עדים פטור שנאמר ולקח בעליו ולא ישלם כיון שקבלו בעלים שבועה שוב אין משלמין ממון

אמר רבא מסתברא מילתיה דרב במלוה דלהוצאה ניתנה אבל פקדון ברשותיה דמריה קאי והאלהים אמר רב אפילו בפקדון דכי כתיב קרא בפקדון כתיב

יתיב רב נחמן וקאמר להא שמעתא איתיביה רב אחא בר מניומי לרב נחמן היכן פקדוני אמר לו אבד משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שאכלו משלם את הקרן הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם

אמר ליה רב נחמן הכא במאי עסקינן כגון דנשבע חוץ לבית דין אמר ליה אי הכי אימא סיפא היכן פקדוני אמר לו נגנב משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שגנבו משלם תשלומי כפל הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם ואי סלקא דעתך חוץ לבית דין מי איכא כפל

אמר ליה יכילנא לשנויי לך רישא חוץ לבית דין וסיפא בבית דין מיהו שינויא דחיקא לא משנינן לך אידי ואידי בבית דין ולא קשיא כאן בקפץ כאן בשלא קפץ

אמר ליה רמי בר חמא לרב נחמן מכדי דרב לא סבירא לך משכוני נפשך אדרב למה לך אמר ליה לפרושה לדרב דרב הכי מתרץ לה למתניתין

והא רב קרא קאמר אמרי קרא לכל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין הוא דאתא ולקח בעליו ולא ישלם מי שעליו לשלם הוא נשבע

מתיב רב המנונא השביע עליו חמשה פעמים בין בפני בית דין ובין שלא בפני בית דין וכפר עליו חייב על כל אחת ואחת ואמר רבי שמעון מה טעם הואיל ויכול לחזור ולהודות

והכא קפץ לא מצית אמרת השביע עליו קתני חוץ לבית דין לא מצית אמרת בפני בית דין קתני

הוא מותיב לה והוא מפרק לה לצדדין קתני השביע עליו חוץ לבית דין ובבית דין קפץ

מתיב רבא בעל הבית שטען טענת גנב בפקדון ונשבע והודה ובאו עדים אם עד שלא באו עדים הודה משלם קרן וחומש ואשם ואם משבאו עדים הודה משלם תשלומי כפל ואשם

והכא חוץ לבית דין וקפץ לא מצית אמרת כפל קתני

אלא אמר רבא כל הודה לא שנא טוען טענת אבד ולא שנא טוען טענת גנב נמי לא אמר רב דהא כתיב והתודה דבעי שלומי קרן וחומש

טוען טענת גנב ובאו עדים נמי לא אמר רב דהא כתיב תשלומי כפל כי קאמר כגון שטוען טענת אבד ונשבע ולא הודה ובאו עדים

אזל רב גמדא ואמרה לשמעתא קמיה דרב אשי אמר ליה השתא ומה רב המנונא תלמידיה דרב וידע דאמר רב הודה וקמותיב הודה ואת אמרת הודה לא אמר רב

אמר ליה רב אחא סבא לרב אשי רב המנונא הכי קא קשיא ליה


אי אמרת בשלמא נשבע כי אתו עדים מיחייב אמטו להכי מחייבינן ליה קרבן אשבועה בתרייתא הואיל ויכול לחזור ולהודות

אלא אי אמרת כי אתו עדים פטור מי איכא מידי דאילו אתי סהדי ומסהדי ביה פטור ואנן ניקו ניחייביה קרבן אשבועה הואיל ויכול לחזור ולהודות השתא מיהת לא אודי

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הטוען טענת גנב בפקדון משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה

הואיל וגנב משלם תשלומי כפל וטוען טענת גנב משלם תשלומי כפל מה גנב שהוא משלם כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה אף טוען טענת גנב בפקדון כשהוא משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה

מה לגנב שכן משלם תשלומי כפל שלא בשבועה תאמר בטוען טענת גנב שאין משלם תשלומי כפל אלא בשבועה

אמרי היקישא היא ואין משיבין על היקישא

הניחא למאן דאמר חד בגנב וחד בטוען טענת גנב שפיר אלא למאן דאמר האי אם ימצא הגנב ואם לא ימצא תרוייהו בטוען טענת גנב מאי איכא למימר

אמרי גנב הגנב

איתיביה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן היכן שורי נגנב משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שאכלו משלם תשלומי כפל והא הכא דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה וקתני משלם תשלומי כפל תשלומי כפל אין תשלומי ארבעה וחמשה לא

הכא במאי עסקינן כגון שאכלו נבילה

ולישני ליה כגון שאכלו טריפה כרבי מאיר דאמר שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה

ולישני ליה בבן פקועה כרבי מאיר דאמר בן פקועה טעון שחיטה

ולישני ליה כגון שעמד בדין ואמרו לו צא תן לו דהא אמר רבא צא תן לו טבח ומכר פטור מאי טעמא כיון דפסקיה למילתיה וטבח ומכר הוי גזלן וגזלן לא משלם תשלומי ארבעה וחמשה

חייב אתה ליתן לו וטבח ומכר חייב מאי טעמא כל כמה דלא פסיקא ליה מילתא אכתי גנב הוא

אמרי וליטעמיך לישני ליה בשותף שטבח שלא מדעת חבירו אלא חדא מתרי ותלתא נקט

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הטוען טענת גנב באבידה משלם תשלומי כפל מאי טעמא דכתיב על כל אבדה אשר יאמר

איתיביה רבי אבא בר ממל לרבי חייא בר אבא כי יתן איש אין נתינת קטן כלום ואין לי אלא שנתנו כשהוא קטן ותבעו כשהוא קטן נתנו כשהוא קטן ותבעו כשהוא גדול מנין תלמוד לומר עד האלהים יבא דבר שניהם עד שתהא נתינה ותביעה שוין כאחד

ואם איתא תיהוי נמי כאבידה אמר ליה הכא במאי עסקינן כגון שאכלו כשהוא קטן

אבל כשהוא גדול מאי הכי נמי דמשלם אי הכי אדתנא עד שתהא נתינה ותביעה שוין כאחד ליתני עד שתהא אכילה ותביעה שוין כאחד אמר ליה תני עד שתהא אכילה ותביעה שוין כאחד

רב אשי אמר לא דמי אבידה קא אתיא מכח בן דעת והא לא אתיא מכח בן דעת

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הטוען טענת גנב בפקדון אינו חייב עד שיכפור במקצת ויודה במקצת מאי טעמא דאמר קרא כי הוא זה ופליגא דרבי חייא בר יוסף דאמר רבי חייא בר יוסף


גלול כלפי מעלה