Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י׳ באדר א׳ תשפ״ד | 19 פברואר 2024
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא קט

הדף היום מוקדש ע"י אידנה גולדברג ומיכאל קלמן לכבוד נישואין של בתם נועם לאביחי קלוגרמן. "יהי רצון ששני החיילים האלו יבנו בית נאמן בישראל ושהזכות מהלימוד שלנו תשמור על כל החיילים."

אם שומר נשבע לשקר כי חפץ נגנב או אבד, מה צריך השומר לשלם אם יבואו עדים ויוכיחו שהשומר שיקר? אם התביעה הייתה גניבה, הגנב משלם תשלומי כפל, אך אם הטענה הייתה שאבד, רק משלם את הקרן. אם השומר מודה, הוא משלם קרן, מוסיף חמישית (חומש) ומביא קרבן אשם. אם בן גונב מאביו ולאחר מכן מודה לאחר מיתת האב, צריך להחזיר את החפץ ואת תשלום החומש ליורשים אחרים של אביו, אך אינו יכול להשיב לעצמו על אף שהוא יורש. אולם אם אין לו כסף, הוא יכול ללוות כסף כדי לשלם ליורשים והנושה יכול לגבות את ההלוואה מנכסי האב, שהם כספים משותפים לכל היורשים. פתרון דומה מוצע כאשר אב נודר נדר שלא לאפשר לבנו ליהנות ממנו בחיים ואחרי המוות. רב יוסף פוסק במקרה של גניבה מאב, אם אין יורשים, הבן יכול לתת את הכסף לצדקה. אמירה זו מניחה שאין דרך למחול על השבת החפץ הגזול (הקרן) כי אם היתה דרך, יכול היה הבן למחול לעצמו ולא להחזיר כלום. אולם משנה בבא קמא קג. מסביר שאפשר למחול על חוב. מובאות שלוש תשובות אפשריות, הקושרות אותו למחלוקת בין רבי יוסי הגלילי לרבי עקיבא לגבי מי שגזל מג שנפטר ללא יורשים. אם גונבים מגרשאין לו יורשים ונשבעים לשקר שלא גזל, אם מת הגר ואז הגנב מודה, התשלום ניתן לכהנים. מנין הם דורשים שדין זה חל גם על גיורות? איזה כהנים מקבלים את זה? ניתן לכהנים שבאותו משמר בשבוע שהגנב מביא את קורבן האשם. אם הגזלן הוא כהן, הוא לא יכול לקחת את החפץ הנגזול לעצמו אלא חייב לתת אותו לכהנים העובדים בבית המקדש באותו שבוע – מהיכן זה נדרש?

בחייו ובמותו אם מת לא יירשנו ויחזיר לבניו או לאחיו ואם אין לו לוה ובעלי חוב באים ונפרעים

גמ׳ אמר רב יוסף אפילו לארנקי של צדקה אמר רב פפא וצריך שיאמר זה גזל אבי

אמאי נמחליה לנפשיה מי לא תנן מחל לו על הקרן ולא מחל לו על החומש אלמא בר מחילה הוא

אמר רבי יוחנן לא קשיא הא רבי יוסי הגלילי הא רבי עקיבא

דתניא ואם אין לאיש גאל להשיב האשם וכי יש אדם בישראל שאין לו גואלים אלא בגזל הגר הכתוב מדבר

הרי שגזל הגר ונשבע לו ושמע שמת הגר והיה מעלה כספו ואשמו לירושלים ופגע באותו הגר וזקפו עליו במלוה ומת זכה הלה במה שבידו דברי רבי יוסי הגלילי רבי עקיבא אומר אין לו תקנה עד שיוציא גזילו מתחת ידו

לרבי יוסי הגלילי לא שנא לנפשיה לא שנא לאחרים מצי מחיל ולרבי עקיבא לא שנא לאחרים ולא שנא לנפשיה לא מצי מחיל

ולרבי יוסי הוא הדין דאפילו לא זקפו במלוה והאי דקתני זקפו עליו במלוה להודיעך כחו דרבי עקיבא דאפילו זקפן עליו במלוה אין לו תקנה עד שיוציא גזילה מתחת ידו

מתקיף לה רב ששת אי הכי לרבי יוסי הגלילי לשמעינן לנפשיה וכל שכן לאחרים לרבי עקיבא לשמעינן לאחרים דלא מצי מחיל וכל שכן לנפשיה דלא מצי מחיל

אלא אמר רב ששת הא והא רבי יוסי הגלילי כי קאמר רבי יוסי הגלילי דמצי מחיל לאחרים אבל לנפשיה לא מצי מחיל אלא אמאי זכה הלה במה שבידו משום דזקפן עליו במלוה

רבא אמר הא והא רבי עקיבא כי אמר רבי עקיבא דלא מצי מחיל לנפשיה אבל לאחרים מצי מחיל


מכלל דרבי יוסי הגלילי סבר אפילו לנפשיה נמי מצי מחיל אלא גזל הגר דקאמר רחמנא נתינה לכהנים היכי משכחת לה

אמר רבא הכא במאי עסקינן כשגזל את הגר ונשבע לו ומת הגר והודה לאחר מיתה דבעידנא דאודי קנאו השם ונתנו לכהנים

בעי רבינא גזל הגיורת מהו איש אמר רחמנא ולא אשה או דלמא אורחיה דקרא הוא

אמר ליה רב אהרן לרבינא תא שמע דתניא איש אין לי אלא איש אשה מנין כשהוא אומר המושב הרי כאן שנים

אם כן מה תלמוד לומר איש איש אתה צריך לחזור אחריו אם יש לו גואלים אם לאו קטן אי אתה צריך לחזור אחריו בידוע שאין לו גואלין

תנו רבנן לה׳ לכהן קנאו השם ונתנו לכהן שבאותו משמר אתה אומר לכהן שבאותו משמר או אינו אלא לכל כהן שירצה כשהוא אומר מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו הרי לכהן שבאותו משמר הכתוב מדבר

תנו רבנן הרי שהיה גוזל כהן מנין שלא יאמר הואיל ויוצא לכהנים והרי הוא תחת ידי יהא שלי ודין הוא אי בשל אחרים הוא זוכה בשל עצמו לא כל שכן

רבי נתן אומר בלשון אחר ומה דבר שאין לו חלק בו עד שיכנס ברשותו כשיכנס לרשותו אינו יכול להוציאו מידו דבר שיש לו חלק בו עד שלא יכנס ברשותו משנכנס לרשותו אינו דין דאין אחר יכול להוציאו מידו

לא אם אמרת בדבר שאין לו חלק בו שכשם שאין לו חלק בו כך אין לאחרים חלק בו תאמר בגזל שכשם שיש לו חלק בו כך יש לאחרים חלק בו אלא גזילו יוצא מתחת ידו ומתחלק לכל אחיו הכהנים

והכתיב ואיש את קדשיו לו יהיו הכא במאי עסקינן בכהן טמא

אי בכהן טמא דבר שיש לו חלק בו מי אית ליה אלא אתיא לכהן לכהן משדה אחוזה

דתניא אחזתו מה תלמוד לומר מנין לשדה היוצאה לכהנים ביובל וגאלה אחד מן הכהנים מנין שלא יאמר הואיל ויוצאה לכהנים ביובל והרי היא תחת ידי תהא שלי

ודין הוא בשל אחרים אני זוכה בשל עצמי לא כל שכן

תלמוד לומר כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו אחוזה שלו ואין זו שלו הא כיצד יוצאה מתחת ידו ומתחלקת לכל אחיו הכהנים

תנו רבנן מנין לכהן שבא ומקריב קרבנותיו בכל עת ובכל שעה שירצה תלמוד לומר ובא בכל אות נפשו ושרת

ומניין שעבודתה ועורה שלו תלמוד לומר ואיש את קדשיו לו יהיו הא כיצד אם היה בעל מום נותנה לכהן שבאותו משמר ועבודתה ועורה שלו


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon (YouTube Thumbnail)

להישבע או לא להישבע? – במחשבה שניה

במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר ⁠⁠דף מקורות⁠⁠ בבא קמא קג – קי   מקורות: להישבע או לא להישבע?  במדבר פרק ל פסוק ג אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיהֹוָ֗ה אֽוֹ־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־נַפְשׁ֔וֹ לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכׇל־הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃    ויקרא ה׳:ד׳-ו׳ (ד) א֣וֹ נֶ֡פֶשׁ כִּ֣י…

בבא קמא קט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא קט

בחייו ובמותו אם מת לא יירשנו ויחזיר לבניו או לאחיו ואם אין לו לוה ובעלי חוב באים ונפרעים

גמ׳ אמר רב יוסף אפילו לארנקי של צדקה אמר רב פפא וצריך שיאמר זה גזל אבי

אמאי נמחליה לנפשיה מי לא תנן מחל לו על הקרן ולא מחל לו על החומש אלמא בר מחילה הוא

אמר רבי יוחנן לא קשיא הא רבי יוסי הגלילי הא רבי עקיבא

דתניא ואם אין לאיש גאל להשיב האשם וכי יש אדם בישראל שאין לו גואלים אלא בגזל הגר הכתוב מדבר

הרי שגזל הגר ונשבע לו ושמע שמת הגר והיה מעלה כספו ואשמו לירושלים ופגע באותו הגר וזקפו עליו במלוה ומת זכה הלה במה שבידו דברי רבי יוסי הגלילי רבי עקיבא אומר אין לו תקנה עד שיוציא גזילו מתחת ידו

לרבי יוסי הגלילי לא שנא לנפשיה לא שנא לאחרים מצי מחיל ולרבי עקיבא לא שנא לאחרים ולא שנא לנפשיה לא מצי מחיל

ולרבי יוסי הוא הדין דאפילו לא זקפו במלוה והאי דקתני זקפו עליו במלוה להודיעך כחו דרבי עקיבא דאפילו זקפן עליו במלוה אין לו תקנה עד שיוציא גזילה מתחת ידו

מתקיף לה רב ששת אי הכי לרבי יוסי הגלילי לשמעינן לנפשיה וכל שכן לאחרים לרבי עקיבא לשמעינן לאחרים דלא מצי מחיל וכל שכן לנפשיה דלא מצי מחיל

אלא אמר רב ששת הא והא רבי יוסי הגלילי כי קאמר רבי יוסי הגלילי דמצי מחיל לאחרים אבל לנפשיה לא מצי מחיל אלא אמאי זכה הלה במה שבידו משום דזקפן עליו במלוה

רבא אמר הא והא רבי עקיבא כי אמר רבי עקיבא דלא מצי מחיל לנפשיה אבל לאחרים מצי מחיל


מכלל דרבי יוסי הגלילי סבר אפילו לנפשיה נמי מצי מחיל אלא גזל הגר דקאמר רחמנא נתינה לכהנים היכי משכחת לה

אמר רבא הכא במאי עסקינן כשגזל את הגר ונשבע לו ומת הגר והודה לאחר מיתה דבעידנא דאודי קנאו השם ונתנו לכהנים

בעי רבינא גזל הגיורת מהו איש אמר רחמנא ולא אשה או דלמא אורחיה דקרא הוא

אמר ליה רב אהרן לרבינא תא שמע דתניא איש אין לי אלא איש אשה מנין כשהוא אומר המושב הרי כאן שנים

אם כן מה תלמוד לומר איש איש אתה צריך לחזור אחריו אם יש לו גואלים אם לאו קטן אי אתה צריך לחזור אחריו בידוע שאין לו גואלין

תנו רבנן לה׳ לכהן קנאו השם ונתנו לכהן שבאותו משמר אתה אומר לכהן שבאותו משמר או אינו אלא לכל כהן שירצה כשהוא אומר מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו הרי לכהן שבאותו משמר הכתוב מדבר

תנו רבנן הרי שהיה גוזל כהן מנין שלא יאמר הואיל ויוצא לכהנים והרי הוא תחת ידי יהא שלי ודין הוא אי בשל אחרים הוא זוכה בשל עצמו לא כל שכן

רבי נתן אומר בלשון אחר ומה דבר שאין לו חלק בו עד שיכנס ברשותו כשיכנס לרשותו אינו יכול להוציאו מידו דבר שיש לו חלק בו עד שלא יכנס ברשותו משנכנס לרשותו אינו דין דאין אחר יכול להוציאו מידו

לא אם אמרת בדבר שאין לו חלק בו שכשם שאין לו חלק בו כך אין לאחרים חלק בו תאמר בגזל שכשם שיש לו חלק בו כך יש לאחרים חלק בו אלא גזילו יוצא מתחת ידו ומתחלק לכל אחיו הכהנים

והכתיב ואיש את קדשיו לו יהיו הכא במאי עסקינן בכהן טמא

אי בכהן טמא דבר שיש לו חלק בו מי אית ליה אלא אתיא לכהן לכהן משדה אחוזה

דתניא אחזתו מה תלמוד לומר מנין לשדה היוצאה לכהנים ביובל וגאלה אחד מן הכהנים מנין שלא יאמר הואיל ויוצאה לכהנים ביובל והרי היא תחת ידי תהא שלי

ודין הוא בשל אחרים אני זוכה בשל עצמי לא כל שכן

תלמוד לומר כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו אחוזה שלו ואין זו שלו הא כיצד יוצאה מתחת ידו ומתחלקת לכל אחיו הכהנים

תנו רבנן מנין לכהן שבא ומקריב קרבנותיו בכל עת ובכל שעה שירצה תלמוד לומר ובא בכל אות נפשו ושרת

ומניין שעבודתה ועורה שלו תלמוד לומר ואיש את קדשיו לו יהיו הא כיצד אם היה בעל מום נותנה לכהן שבאותו משמר ועבודתה ועורה שלו


גלול כלפי מעלה