Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״א באדר א׳ תשפ״ד | 20 פברואר 2024
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא קי

הדף היום מוקדש ע"י מונה פישביין לע"נ לאה גבריאלה בת יעקב ואתה בייה. יהי זכרה ברוך.

כהן יכול לבחור להביא קרבן (אשם או חטאת) כאשר זה לא השבוע שלו להיות בתפקיד (משמר) והבשר והעור יהיו לו, ולא ניתן לכהנים העובדים במשמר באותו שבוע. עם זאת, האם יש לכהן זכות לבחור שכהן מסוים שיקריב את קרבנו ויקבל את הבשר והעור או האם הוא ניתן אוטומטית לכהנים במשמר באותו שבוע? במה זה תלוי? אם מישהו גזל מגר והגר מת לפני שהחזיר את החפץ הגזול, הגזלן מחזיר את החפץ לכהנים העובדים בבית המקדש במשמר של אותו שבוע שבו הוא מביא את קורבן האשם. את הכסף צריך לתת לפני הקרבת הקרבן. מה אם הגזלן מת לפני שנתן את הכסף או לאחר מתן הכסף אבל לפני הבאת הקרבן, מה קורה לכסף – האם הוא הולך לכהנים או שמחזירים אותו ליורשי הגזלן? מאחר שהחזרת החפץ (הקרן) לכהן נקראת על פי התורה "אשם", מילה שפירושה היא גם קרבן אשם, ישנן הלכות שונות לגבי הקרן שהם על בסיס הלכות של קרבן אשם. למשל, אי אפשר לשלם בלילה כמו שאי אפשר להביא קרבנות בלילה. רבא שואל שאלות שונות לגבי ההשוואה הזו. השאלה האחרונה של רבא: האם התשלום לכהנים נחשב כירושה (הם במקום יורשיו של הגר) או כמתנה? מה ההשלכות של שאלה זו. הם מסיקים שזה נתפס כמתנה.

ואם היה זקן או חולה נותנה לכל כהן שירצה ועבודתה ועורה לאנשי משמר

האי זקן או חולה היכי דמי אי דמצי עביד עבודה עבודתה ועורה נמי תיהוי דידיה ואי דלא מצי עביד עבודה שליח היכי משוי

אמר רב פפא שיכול לעשות על ידי הדחק עבודה דכי עביד ליה על ידי הדחק עבודה היא ומשוי שליח אכילה דכי אכיל על ידי הדחק אכילה גסה היא ואכילה גסה לאו כלום הוא משום הכי עבודתה ועורה לאנשי משמר

אמר רב ששת אם היה כהן טמא בקרבן צבור נותנה לכל מי שירצה ועבודתה ועורה לאנשי משמר היכי דמי אי דאיכא טהורים טמאים מי מצו עבדי ואי דליכא טהורים עבודתה ועורה לאנשי משמר הא טמאים נינהו ולא מצו אכלי

אמר רבא אימא לבעלי מומין טהורין שבאותו משמר

אמר רב אשי אם היה כהן גדול אונן נותנה לכל כהן שירצה ועבודתה ועורה לאנשי משמר מאי קא משמע לן תנינא כהן גדול מקריב אונן ואינו אוכל ואינו חולק לאכול לערב

סלקא דעתך אמינא כי חס רחמנא עליה דכהן גדול לקרובי הוא אבל לשוויי שליח לא מצי משוי קא משמע לן

מתני׳ הגוזל את הגר ונשבע לו ומת הרי זה משלם קרן וחומש לכהנים ואשם למזבח שנאמר ואם אין לאיש גואל להשיב האשם אליו האשם המושב לה׳ לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו

היה מעלה את הכסף ואת האשם ומת הכסף ינתן לבניו והאשם ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה נתן הכסף לאנשי משמר ומת אין היורשין יכולין להוציא מידם שנאמר ואיש אשר יתן לכהן לו יהיה

נתן הכסף ליהויריב ואשם לידעיה יצא אשם ליהויריב וכסף לידעיה אם קיים האשם יקריבוהו בני ידעיה ואם לא יחזיר ויביא אשם אחר שהמביא גזילו עד שלא הביא אשמו יצא הביא אשמו עד שלא הביא גזילו לא יצא

נתן את הקרן ולא נתן את החומש אין החומש מעכב

גמ׳ תנו רבנן אשם זה קרן המושב זה חומש או אינו אלא אשם זה איל

ולמאי נפקא מינה לאפוקי מדרבא דאמר רבא גזל הגר שהחזירו בלילה לא יצא החזירו חצאין לא יצא מאי טעמא אשם קרייה רחמנא

כשהוא אומר מלבד איל הכפרים הוי אומר אשם זה קרן

תניא אידך אשם זה קרן המושב זה חומש או אינו אלא אשם זה חומש למאי נפקא מינה לאפוקי ממתניתין דתנן נתן לו את הקרן ולא נתן לו את החומש אין החומש מעכב אדרבה חומש מעכב

כשהוא אומר והשיב את אשמו בראשו וחמישתו הוי אומר אשם זה קרן

תניא אידך אשם זה קרן המושב זה חומש ובגזל הגר הכתוב מדבר או אינו אלא המושב זה כפל ובגניבת הגר הכתוב מדבר כשהוא אומר והשיב את אשמו בראשו וחמישתו הרי בממון המשתלם בראש הכתוב מדבר

גופא אמר רבא גזל הגר שהחזירו בלילה לא יצא החזירוהו חצאין לא יצא מאי טעמא אשם קרייה רחמנא

ואמר רבא גזל הגר שאין בו שוה פרוטה לכל כהן וכהן לא יצא ידי חובתו מאי טעמא דכתיב האשם המושב עד שיהא השבה לכל כהן וכהן

בעי רבא אין בו למשמרת יהויריב ויש בו


למשמרת ידעיה מהו

היכי דמי אילימא דיהביה לידעיה במשמרת ידעיה הא אית ביה

לא צריכא דיהביה לידעיה במשמרתו דיהויריב מאי מי אמרינן כיון דלאו משמרתו הוא ולא כלום הוא או דלמא כיון דלא חזי ליה מעיקרא לידעיה קאי תיקו

בעי רבא כהנים מהו שיחלקו גזל הגר כנגד גזל הגר

מי אמרינן אשם קרייה רחמנא מה אשם אין חולקין אשם כנגד אשם אף גזל אין חולקין גזל הגר כנגד גזל הגר או דלמא גזל הגר ממונא הוא

הדר פשטה אשם קרייה רחמנא רב אחא בריה דרבא מתני לה בהדיא אמר רבא כהנים אין חולקין גזל הגר כנגד גזל הגר מאי טעמא אשם קרייה רחמנא

בעי רבא כהנים בגזל הגר יורשין הוו או מקבלי מתנות הוו

למאי נפקא מינה כגון שגזל חמץ שעבר עליו הפסח אי אמרת יורשין הוו היינו האי דירתי מורית ואי אמרת מקבלי מתנות הוו מתנה קאמר רחמנא דניתיב להו והא לא קא יהיב להו מידי דעפרא בעלמא הוא

רב זעירא בעי הכי אפילו אם תימצי לומר מקבלי מתנה הוו הא לא איבעיא לן דההיא מתנה אמר רחמנא דניתיב להו

אלא כי קמבעיא לן כגון שנפלו לו עשר בהמות בגזל הגר מחייבי לאפרושי מינייהו מעשר או לא

יורשין הוו דאמר מר קנו בתפיסת הבית חייבין או דלמא מקבלי מתנות הוו ותנן הלוקח והניתן לו במתנה פטור ממעשר בהמה מאי

תא שמע עשרים וארבע מתנות כהונה ניתנו לאהרן ולבניו וכולן ניתנו בכלל ופרט וכלל וברית מלח

כל המקיימן כאילו מקיים כלל ופרט וכלל וברית מלח כל העובר עליהם כאילו עובר על כלל ופרט וכלל וברית מלח

ואלו הן עשר במקדש וארבע בירושלים ועשר בגבולים עשר במקדש חטאת בהמה וחטאת העוף ואשם ודאי ואשם תלוי וזבחי שלמי צבור ולוג שמן של מצורע ומותר העומר ושתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות

וארבע בירושלים הבכורה והביכורים והמורם מן התודה ואיל נזיר ועורות קדשים

ועשרה בגבולין תרומה ותרומת מעשר וחלה וראשית הגז והמתנות ופדיון הבן ופדיון פטר חמור ושדה אחוזה ושדה חרמים וגזל הגר

וקא קרי מיהת מתנה שמע מינה מקבלי מתנות הוו שמע מינה

נתן את הכסף לאנשי משמר [וכו׳] אמר אביי שמע מינה כסף מכפר מחצה דאי לא מכפר הוה אמינא מהדר ליורשין מאי טעמא אדעתא דהכי לא יהב ליה

אלא מעתה חטאת שמתו בעליה תיפוק לחולין דאדעתא דהכי לא אפרשה אמרי חטאת שמתו בעליה הלכתא גמירי לה דלמיתה אזלא

אלא מעתה אשם שמתו בעליו ליפוק לחולין דאדעתא דהכי לא אפרשיה אשם נמי הלכתא גמירי לה כל שבחטאת מתה באשם רועה

אלא מעתה יבמה שנפלה לפני מוכה שחין תיפוק בלא חליצה דאדעתא דהכי לא קדשה עצמה התם אנן סהדי


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon (YouTube Thumbnail)

גזל הגוי – במחשבה שניה

במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר ⁠⁠דף מקורות⁠⁠ בבא קמא קיג מקורות: גזל הגוי   הרמב"ם (הלכות גזלה ואבדה פרק א, הל' א-ב): "כל הגוזל את חברו שווה פרוטה עובר בלא תעשה, שנ' (ויקרא י"ט י"א) לא תגזול… ואסור לגזול כל שהוא דין תורה, אפילו גוי…

במחשבה שניה icon (YouTube Thumbnail)

להישבע או לא להישבע? – במחשבה שניה

במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר ⁠⁠דף מקורות⁠⁠ בבא קמא קג – קי   מקורות: להישבע או לא להישבע?  במדבר פרק ל פסוק ג אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיהֹוָ֗ה אֽוֹ־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־נַפְשׁ֔וֹ לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכׇל־הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃    ויקרא ה׳:ד׳-ו׳ (ד) א֣וֹ נֶ֡פֶשׁ כִּ֣י…

בבא קמא קי

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא קי

ואם היה זקן או חולה נותנה לכל כהן שירצה ועבודתה ועורה לאנשי משמר

האי זקן או חולה היכי דמי אי דמצי עביד עבודה עבודתה ועורה נמי תיהוי דידיה ואי דלא מצי עביד עבודה שליח היכי משוי

אמר רב פפא שיכול לעשות על ידי הדחק עבודה דכי עביד ליה על ידי הדחק עבודה היא ומשוי שליח אכילה דכי אכיל על ידי הדחק אכילה גסה היא ואכילה גסה לאו כלום הוא משום הכי עבודתה ועורה לאנשי משמר

אמר רב ששת אם היה כהן טמא בקרבן צבור נותנה לכל מי שירצה ועבודתה ועורה לאנשי משמר היכי דמי אי דאיכא טהורים טמאים מי מצו עבדי ואי דליכא טהורים עבודתה ועורה לאנשי משמר הא טמאים נינהו ולא מצו אכלי

אמר רבא אימא לבעלי מומין טהורין שבאותו משמר

אמר רב אשי אם היה כהן גדול אונן נותנה לכל כהן שירצה ועבודתה ועורה לאנשי משמר מאי קא משמע לן תנינא כהן גדול מקריב אונן ואינו אוכל ואינו חולק לאכול לערב

סלקא דעתך אמינא כי חס רחמנא עליה דכהן גדול לקרובי הוא אבל לשוויי שליח לא מצי משוי קא משמע לן

מתני׳ הגוזל את הגר ונשבע לו ומת הרי זה משלם קרן וחומש לכהנים ואשם למזבח שנאמר ואם אין לאיש גואל להשיב האשם אליו האשם המושב לה׳ לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו

היה מעלה את הכסף ואת האשם ומת הכסף ינתן לבניו והאשם ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה נתן הכסף לאנשי משמר ומת אין היורשין יכולין להוציא מידם שנאמר ואיש אשר יתן לכהן לו יהיה

נתן הכסף ליהויריב ואשם לידעיה יצא אשם ליהויריב וכסף לידעיה אם קיים האשם יקריבוהו בני ידעיה ואם לא יחזיר ויביא אשם אחר שהמביא גזילו עד שלא הביא אשמו יצא הביא אשמו עד שלא הביא גזילו לא יצא

נתן את הקרן ולא נתן את החומש אין החומש מעכב

גמ׳ תנו רבנן אשם זה קרן המושב זה חומש או אינו אלא אשם זה איל

ולמאי נפקא מינה לאפוקי מדרבא דאמר רבא גזל הגר שהחזירו בלילה לא יצא החזירו חצאין לא יצא מאי טעמא אשם קרייה רחמנא

כשהוא אומר מלבד איל הכפרים הוי אומר אשם זה קרן

תניא אידך אשם זה קרן המושב זה חומש או אינו אלא אשם זה חומש למאי נפקא מינה לאפוקי ממתניתין דתנן נתן לו את הקרן ולא נתן לו את החומש אין החומש מעכב אדרבה חומש מעכב

כשהוא אומר והשיב את אשמו בראשו וחמישתו הוי אומר אשם זה קרן

תניא אידך אשם זה קרן המושב זה חומש ובגזל הגר הכתוב מדבר או אינו אלא המושב זה כפל ובגניבת הגר הכתוב מדבר כשהוא אומר והשיב את אשמו בראשו וחמישתו הרי בממון המשתלם בראש הכתוב מדבר

גופא אמר רבא גזל הגר שהחזירו בלילה לא יצא החזירוהו חצאין לא יצא מאי טעמא אשם קרייה רחמנא

ואמר רבא גזל הגר שאין בו שוה פרוטה לכל כהן וכהן לא יצא ידי חובתו מאי טעמא דכתיב האשם המושב עד שיהא השבה לכל כהן וכהן

בעי רבא אין בו למשמרת יהויריב ויש בו


למשמרת ידעיה מהו

היכי דמי אילימא דיהביה לידעיה במשמרת ידעיה הא אית ביה

לא צריכא דיהביה לידעיה במשמרתו דיהויריב מאי מי אמרינן כיון דלאו משמרתו הוא ולא כלום הוא או דלמא כיון דלא חזי ליה מעיקרא לידעיה קאי תיקו

בעי רבא כהנים מהו שיחלקו גזל הגר כנגד גזל הגר

מי אמרינן אשם קרייה רחמנא מה אשם אין חולקין אשם כנגד אשם אף גזל אין חולקין גזל הגר כנגד גזל הגר או דלמא גזל הגר ממונא הוא

הדר פשטה אשם קרייה רחמנא רב אחא בריה דרבא מתני לה בהדיא אמר רבא כהנים אין חולקין גזל הגר כנגד גזל הגר מאי טעמא אשם קרייה רחמנא

בעי רבא כהנים בגזל הגר יורשין הוו או מקבלי מתנות הוו

למאי נפקא מינה כגון שגזל חמץ שעבר עליו הפסח אי אמרת יורשין הוו היינו האי דירתי מורית ואי אמרת מקבלי מתנות הוו מתנה קאמר רחמנא דניתיב להו והא לא קא יהיב להו מידי דעפרא בעלמא הוא

רב זעירא בעי הכי אפילו אם תימצי לומר מקבלי מתנה הוו הא לא איבעיא לן דההיא מתנה אמר רחמנא דניתיב להו

אלא כי קמבעיא לן כגון שנפלו לו עשר בהמות בגזל הגר מחייבי לאפרושי מינייהו מעשר או לא

יורשין הוו דאמר מר קנו בתפיסת הבית חייבין או דלמא מקבלי מתנות הוו ותנן הלוקח והניתן לו במתנה פטור ממעשר בהמה מאי

תא שמע עשרים וארבע מתנות כהונה ניתנו לאהרן ולבניו וכולן ניתנו בכלל ופרט וכלל וברית מלח

כל המקיימן כאילו מקיים כלל ופרט וכלל וברית מלח כל העובר עליהם כאילו עובר על כלל ופרט וכלל וברית מלח

ואלו הן עשר במקדש וארבע בירושלים ועשר בגבולים עשר במקדש חטאת בהמה וחטאת העוף ואשם ודאי ואשם תלוי וזבחי שלמי צבור ולוג שמן של מצורע ומותר העומר ושתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות

וארבע בירושלים הבכורה והביכורים והמורם מן התודה ואיל נזיר ועורות קדשים

ועשרה בגבולין תרומה ותרומת מעשר וחלה וראשית הגז והמתנות ופדיון הבן ופדיון פטר חמור ושדה אחוזה ושדה חרמים וגזל הגר

וקא קרי מיהת מתנה שמע מינה מקבלי מתנות הוו שמע מינה

נתן את הכסף לאנשי משמר [וכו׳] אמר אביי שמע מינה כסף מכפר מחצה דאי לא מכפר הוה אמינא מהדר ליורשין מאי טעמא אדעתא דהכי לא יהב ליה

אלא מעתה חטאת שמתו בעליה תיפוק לחולין דאדעתא דהכי לא אפרשה אמרי חטאת שמתו בעליה הלכתא גמירי לה דלמיתה אזלא

אלא מעתה אשם שמתו בעליו ליפוק לחולין דאדעתא דהכי לא אפרשיה אשם נמי הלכתא גמירי לה כל שבחטאת מתה באשם רועה

אלא מעתה יבמה שנפלה לפני מוכה שחין תיפוק בלא חליצה דאדעתא דהכי לא קדשה עצמה התם אנן סהדי


גלול כלפי מעלה