Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ג באדר א׳ תשפ״ד | 22 פברואר 2024
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא קיב

הדף היום מוקדש ע"י אבי יוניצמן לע"נ מנחם בן צבי הכהן שיום פטירתו חל היום. 

הדף היום מוקדש ע"י נשות הדרן מלונג איילנד לכבוד אירוסין של שי לניאדו, בנה של סמי גרוף, ללילי סניידר.

רמי בר חמא סבור כי יתומים נחשבים כקונים. האם דבריו נלמדו ממשנתנו או מברייתא בסוגיה אחרת – ריבית שגבה האב אסף והוריש לילדיו? מה הרלוונטיות האם נלמדה ממשנתנו או מהברייתא? הגמרא מביאה שני ברייתות נוספות לגבי חפצים גנובים שנאכלו ל ידי צד שלישי או שהועברו דרך ירושה. לפי הברייתות הללו, האם אנו מבחינים בין ילדים צעירים/מבוגרים יותר? האם מאמינים לילדים הגדולים אם הם טוענים שהם בטוחים שהאב החזיר את הפריט? אם גבר שואל פריט ואז מת והילדים משתמשים בפריט, מהי רמת האחריות שלהם? מה אם הם לא הבינו שזה פריט מושאל ואכלו אותו? איך זה משפיע על המצב אם האב משאיר להם קרקע בתור ירושה? האם רבא ורב פפא חלוקים ביניהם לגבי המקרה הזה? גישתו של רב פפא מתבססת על ההבנה שלווה לוקח על עצמו אחריות לאונסים מרגע האונס, ולא מרגע שהשואל שאל את הפריט. יש שמסבירים שרבא חולק על זה וחיוב אונסים מתחיל ברגע שהשואל שאל את הפריט ולכן הקרקע של האב משועבד לבעל הפרה (למשאיל). סומכוס וחכמים חולקים אם ניתן להביא קטנים לבית הדין או לא. לרבי ירמיה היתה בעיה עם זכויות קניין במקרקעין של חותנו שלטענתו ניתנה לו אך היתומים טענו שהם ירשו אותה מאביהם (חותנו של רבי ירמיה). רבי אבין היה מסופק אם ניתן היה לדון בתיק כיוון שהילדים היו קטנים ואולי פוסקים כסומכוס. ר' אבהו הביא הוכחה ממצב אחר שבו פסקו נגד קטן, אך הגמרא דחתה את ההשוואה. האם ניתן לקבל עדות ללא נוכחות בעל הדין? מה לגבי קיום שטרות? מוזכרות דעות שונות בנושא והאמוראים מסבירים את הנסיבות שבהן ניתן לקיים שטר ללא נוכחות הצד השני.

לפני יאוש

רב אדא בר אהבה מתני להא דרמי בר חמא אהא הניח להן אביהן מעות של רבית אף על פי שיודעין שהן של רבית אין חייבין להחזיר אמר רמי בר חמא זאת אומרת רשות יורש כרשות לוקח דמי

רבא אמר לעולם אימא לך רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי ושאני הכא דאמר קרא אל תקח מאתו נשך ותרבית אהדר ליה כי היכי דנחי בהדך לדידיה קא מזהר ליה רחמנא לבריה לא מזהר ליה רחמנא

מאן דמתני לה אברייתא כל שכן אמתניתין מאן דמתני לה אמתניתין אבל אברייתא רמי בר חמא כרבא מתני לה

תנו רבנן הגוזל ומאכיל את בניו פטורין מלשלם הניח לפניהם גדולים חייבין לשלם קטנים פטורין מלשלם ואם אמרו גדולים אין אנו יודעין חשבונות שחשב אבינו עמך פטורין

משום דאמרי אין אנו יודעין פטורים אמר רבא הכי קאמר גדולים שאמרו יודעים אנו חשבונות שחשב אבינו עמך ולא פש לך גביה ולא מידי פטורין

תניא אידך הגוזל ומאכיל בניו פטורין מלשלם הניח לפניהם ואכלום בין גדולים בין קטנים חייבין קטנים מי מיחייבי לא יהא אלא דאזיק אזוקי אמר רב פפא הכי קאמר הניח לפניהם ועדיין לא אכלום בין גדולים בין קטנים חייבין

אמר רבא הניח להם אביהם פרה שאולה משתמשין בה כל ימי שאלתה מתה אין חייבין באונסיה כסבורים של אביהם היא וטבחוה ואכלוה משלמין דמי בשר בזול הניח להם אביהם אחריות נכסים חייבין לשלם

איכא דמתני לה ארישא ואיכא דמתני לה אסיפא

מאן דמתני לה ארישא כל שכן אסיפא ופליגא דרב פפא מאן דמתני לה אסיפא אבל ארישא לא והיינו דרב פפא

דאמר רב פפא היתה פרה גנובה לו וטבחה בשבת חייב שכבר חייב בגניבה קודם שיבא לידי איסור שבת היתה פרה שאולה לו וטבחה בשבת פטור שאיסור שבת ואיסור גניבה באין כאחד

תנו רבנן והשיב את הגזילה אשר גזל מה תלמוד לומר אשר גזל יחזיר כעין שגזל

מכאן אמרו הגוזל ומאכיל את בניו פטורין מלשלם הניח לפניהן בין גדולים בין קטנים חייבין משום סומכוס אמרו גדולים חייבין קטנים פטורין

בר חמוה דרבי ירמיה טרק גלי באפיה דרבי ירמיה אתא לקמיה דרבי אבין

אמר שלו הוא תובע אמר ליה והא מייתינא סהדי דאחזקי ביה בחיי דאבוה אמר ליה וכי מקבלין עדים


שלא בפני בעל דין ולא והא קתני בין גדולים בין קטנים חייבין אמר ליה הרי מחלוקת סומכוס בצידך אמר איכפל כולי עלמא וקאי כסומכוס לאפקוען לדידי

אדהכי איגלגל מילתא אתא ומטא לקמיה דרבי אבהו אמר לא שמיע לכו הא דרב יוסף בר חמא אמר רבי אושעיא דאמר רב יוסף בר חמא אמר רבי אושעיא תינוק שתקף בעבדיו וירד לתוך שדה של חבירו ואמר שלי הוא אין אומרים נמתין עד שיגדיל אלא מוציאין מידו מיד ולכשיגדיל יביא עדים ונראה

מי דמי התם הוא דמפקינן מיניה דלא קיימא ליה אחזקה דאבוה אבל היכא דאית ליה חזקה דאבוה לא

אמר רב אשי אמר רבי שבתאי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין תהי בה רבי יוחנן וכי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין

קיבלה מיניה רבי יוסי בר חנינא כגון שהיה הוא חולה או עדיו חולים או שהיו עדיו מבקשין לילך למדינת הים ושלחו לו ולא בא

אמר רב יהודה אמר שמואל מקבלין עדים שלא בפני בעל דין אמר מר עוקבא לדידי מיפרשא לי מיניה דשמואל כגון דפתחו ליה בדיניה ושלחו ליה ולא אתא אבל לא פתחו ליה בדינא מצי אמר ליה אנא לבית דין הגדול אזילנא

אי הכי כי פתחו ליה נמי מצי אמר ליה לבית דין הגדול אזילנא אמר רבינא כגון דנקט דיסקא מבית דין הגדול

אמר רב מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין ורבי יוחנן אמר אין מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין אמר ליה רב ששת לרבי יוסי בר אבהו אסברה לך טעמיה דרבי יוחנן אמר קרא והועד בבעליו ולא ישמרנו אמרה תורה יבא בעל השור ויעמוד על שורו

אמר רבא הלכתא מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין ואפילו עומד וצווח ואי אמר נקיטו לי זימנא עד דמייתינא סהדי ומרענא ליה לשטרא נקטינן ליה אי אתא אתא אי לא אתא נטרינן ליה שני וחמישי ושני

אי לא אתא כתבינן פתיחא עלויה תשעין יומין תלתין קמאי לא נחתינן לנכסיה דאמר קא טרח בזוזי וניזוף מציעאי נמי לא נחתינן ליה לנכסיה דאמר דלמא לא אשכח למיזף וקא טרח ומזבין בתראי נמי לא נחתינן לנכסיה דאמר לוקח גופיה קא טרח בזוזי

לא אתא כתבינן אדרכתא אניכסיה והני מילי דאמר אתינא אבל אמר לא אתינא לאלתר כתבינן

והני מילי במלוה אבל בפקדון לאלתר כתבינן

וכי כתבינן אמקרקעי אבל אמטלטלי לא דלמא שמיט ואכיל להו מלוה למטלטלי וכי אתי לוה ומייתי סהדי ומרע ליה לשטרא לא משכח מידי למיגבה

ואי אית ליה מקרקעי למלוה כתבינן ולא היא אדרכתא אמטלטלי לא כתבינן אף על גב דאית ליה מקרקעי חיישינן שמא תכסיף

וכי כתבינן אדרכתא מודעינן ליה והני מילי דמיקרב אבל מירחק לא

ואי מירחק ואיכא קרובים אי נמי איכא שיירתא דאזלי ואתו התם משהינן ליה תריסר ירחי שתא עד דאזלא ואתי שיירתא כי הא דרבינא שהא למר אחא תריסר ירחי שתא עד דאזלא ואתייא שיירתא מבי חוזאי

ולא היא התם איניש אלימא הוה אי הויא מטיא אדרכתא לידיה לא הוה אפשר לאפוקי מיניה אבל הכא לא נטרינן ליה אלא עד דאזיל שליחא בתלתא בשבתא ואתא בארבעה בשבתא ולחמשא בשבתא קאי בדיניה

אמר רבינא האי שלוחא דרבנן מהימנינן ליה כבי תרי והני מילי לשמתא אבל לפתיחא כיון דממונא קא מחסר ליה דקא בעי ליה למיתב ליה זוזי לספרא לא

אמר רבינא יהבינן זימנא אפומא דאיתתא ואפומא דשיבבי ולא אמרן אלא דליתיה במתא


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon (YouTube Thumbnail)

גזל הגוי – במחשבה שניה

במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר ⁠⁠דף מקורות⁠⁠ בבא קמא קיג מקורות: גזל הגוי   הרמב"ם (הלכות גזלה ואבדה פרק א, הל' א-ב): "כל הגוזל את חברו שווה פרוטה עובר בלא תעשה, שנ' (ויקרא י"ט י"א) לא תגזול… ואסור לגזול כל שהוא דין תורה, אפילו גוי…

בבא קמא קיב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא קיב

לפני יאוש

רב אדא בר אהבה מתני להא דרמי בר חמא אהא הניח להן אביהן מעות של רבית אף על פי שיודעין שהן של רבית אין חייבין להחזיר אמר רמי בר חמא זאת אומרת רשות יורש כרשות לוקח דמי

רבא אמר לעולם אימא לך רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי ושאני הכא דאמר קרא אל תקח מאתו נשך ותרבית אהדר ליה כי היכי דנחי בהדך לדידיה קא מזהר ליה רחמנא לבריה לא מזהר ליה רחמנא

מאן דמתני לה אברייתא כל שכן אמתניתין מאן דמתני לה אמתניתין אבל אברייתא רמי בר חמא כרבא מתני לה

תנו רבנן הגוזל ומאכיל את בניו פטורין מלשלם הניח לפניהם גדולים חייבין לשלם קטנים פטורין מלשלם ואם אמרו גדולים אין אנו יודעין חשבונות שחשב אבינו עמך פטורין

משום דאמרי אין אנו יודעין פטורים אמר רבא הכי קאמר גדולים שאמרו יודעים אנו חשבונות שחשב אבינו עמך ולא פש לך גביה ולא מידי פטורין

תניא אידך הגוזל ומאכיל בניו פטורין מלשלם הניח לפניהם ואכלום בין גדולים בין קטנים חייבין קטנים מי מיחייבי לא יהא אלא דאזיק אזוקי אמר רב פפא הכי קאמר הניח לפניהם ועדיין לא אכלום בין גדולים בין קטנים חייבין

אמר רבא הניח להם אביהם פרה שאולה משתמשין בה כל ימי שאלתה מתה אין חייבין באונסיה כסבורים של אביהם היא וטבחוה ואכלוה משלמין דמי בשר בזול הניח להם אביהם אחריות נכסים חייבין לשלם

איכא דמתני לה ארישא ואיכא דמתני לה אסיפא

מאן דמתני לה ארישא כל שכן אסיפא ופליגא דרב פפא מאן דמתני לה אסיפא אבל ארישא לא והיינו דרב פפא

דאמר רב פפא היתה פרה גנובה לו וטבחה בשבת חייב שכבר חייב בגניבה קודם שיבא לידי איסור שבת היתה פרה שאולה לו וטבחה בשבת פטור שאיסור שבת ואיסור גניבה באין כאחד

תנו רבנן והשיב את הגזילה אשר גזל מה תלמוד לומר אשר גזל יחזיר כעין שגזל

מכאן אמרו הגוזל ומאכיל את בניו פטורין מלשלם הניח לפניהן בין גדולים בין קטנים חייבין משום סומכוס אמרו גדולים חייבין קטנים פטורין

בר חמוה דרבי ירמיה טרק גלי באפיה דרבי ירמיה אתא לקמיה דרבי אבין

אמר שלו הוא תובע אמר ליה והא מייתינא סהדי דאחזקי ביה בחיי דאבוה אמר ליה וכי מקבלין עדים


שלא בפני בעל דין ולא והא קתני בין גדולים בין קטנים חייבין אמר ליה הרי מחלוקת סומכוס בצידך אמר איכפל כולי עלמא וקאי כסומכוס לאפקוען לדידי

אדהכי איגלגל מילתא אתא ומטא לקמיה דרבי אבהו אמר לא שמיע לכו הא דרב יוסף בר חמא אמר רבי אושעיא דאמר רב יוסף בר חמא אמר רבי אושעיא תינוק שתקף בעבדיו וירד לתוך שדה של חבירו ואמר שלי הוא אין אומרים נמתין עד שיגדיל אלא מוציאין מידו מיד ולכשיגדיל יביא עדים ונראה

מי דמי התם הוא דמפקינן מיניה דלא קיימא ליה אחזקה דאבוה אבל היכא דאית ליה חזקה דאבוה לא

אמר רב אשי אמר רבי שבתאי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין תהי בה רבי יוחנן וכי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין

קיבלה מיניה רבי יוסי בר חנינא כגון שהיה הוא חולה או עדיו חולים או שהיו עדיו מבקשין לילך למדינת הים ושלחו לו ולא בא

אמר רב יהודה אמר שמואל מקבלין עדים שלא בפני בעל דין אמר מר עוקבא לדידי מיפרשא לי מיניה דשמואל כגון דפתחו ליה בדיניה ושלחו ליה ולא אתא אבל לא פתחו ליה בדינא מצי אמר ליה אנא לבית דין הגדול אזילנא

אי הכי כי פתחו ליה נמי מצי אמר ליה לבית דין הגדול אזילנא אמר רבינא כגון דנקט דיסקא מבית דין הגדול

אמר רב מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין ורבי יוחנן אמר אין מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין אמר ליה רב ששת לרבי יוסי בר אבהו אסברה לך טעמיה דרבי יוחנן אמר קרא והועד בבעליו ולא ישמרנו אמרה תורה יבא בעל השור ויעמוד על שורו

אמר רבא הלכתא מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין ואפילו עומד וצווח ואי אמר נקיטו לי זימנא עד דמייתינא סהדי ומרענא ליה לשטרא נקטינן ליה אי אתא אתא אי לא אתא נטרינן ליה שני וחמישי ושני

אי לא אתא כתבינן פתיחא עלויה תשעין יומין תלתין קמאי לא נחתינן לנכסיה דאמר קא טרח בזוזי וניזוף מציעאי נמי לא נחתינן ליה לנכסיה דאמר דלמא לא אשכח למיזף וקא טרח ומזבין בתראי נמי לא נחתינן לנכסיה דאמר לוקח גופיה קא טרח בזוזי

לא אתא כתבינן אדרכתא אניכסיה והני מילי דאמר אתינא אבל אמר לא אתינא לאלתר כתבינן

והני מילי במלוה אבל בפקדון לאלתר כתבינן

וכי כתבינן אמקרקעי אבל אמטלטלי לא דלמא שמיט ואכיל להו מלוה למטלטלי וכי אתי לוה ומייתי סהדי ומרע ליה לשטרא לא משכח מידי למיגבה

ואי אית ליה מקרקעי למלוה כתבינן ולא היא אדרכתא אמטלטלי לא כתבינן אף על גב דאית ליה מקרקעי חיישינן שמא תכסיף

וכי כתבינן אדרכתא מודעינן ליה והני מילי דמיקרב אבל מירחק לא

ואי מירחק ואיכא קרובים אי נמי איכא שיירתא דאזלי ואתו התם משהינן ליה תריסר ירחי שתא עד דאזלא ואתי שיירתא כי הא דרבינא שהא למר אחא תריסר ירחי שתא עד דאזלא ואתייא שיירתא מבי חוזאי

ולא היא התם איניש אלימא הוה אי הויא מטיא אדרכתא לידיה לא הוה אפשר לאפוקי מיניה אבל הכא לא נטרינן ליה אלא עד דאזיל שליחא בתלתא בשבתא ואתא בארבעה בשבתא ולחמשא בשבתא קאי בדיניה

אמר רבינא האי שלוחא דרבנן מהימנינן ליה כבי תרי והני מילי לשמתא אבל לפתיחא כיון דממונא קא מחסר ליה דקא בעי ליה למיתב ליה זוזי לספרא לא

אמר רבינא יהבינן זימנא אפומא דאיתתא ואפומא דשיבבי ולא אמרן אלא דליתיה במתא


גלול כלפי מעלה