Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ח באדר א׳ תשפ״ד | 27 פברואר 2024
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא קיז

המוסר מידע על רכוש של אחרים ללא יהודים שמחפשים לתפוס/לגנוב – האם זה נחשב לגניבה? האם המוסר חייב להחזיר את ערך הפריט? במה זה תלוי? הגמרא מביאה סדרה של מקרים שבהם יהודים הודיעו לאינם יהודים על מקום הימצאות רכושם של אחרים ומובאים פסקי דין של הרבנים בכל מקרה. בהקשר של סיפור על יהודי שביקש למסור דברים של אחר, מסופר על הפגישה המפורסמת בין רב כהנא ורבי יוחנן כאשר רב כהנא ברח לישראל מבבל. סיפור זה מדגיש את הסכנות שבשיפוטיות של אחרים, וכן מדגיש את מאבק הכוחות בין חכמי בבל לחכמי ארץ ישראל, במיוחד בדור השני של האמוראים. רבי אליעזר וחכמים חלוקים בשאלה האם קרקע "נגזלת" על ידי גנב או לא.

אי דינא אי קנסא אמר ליה אי דינא גמרינן מיניה אי קנסא לא גמרינן מיניה

ומנא תימרא דמקנסא לא גמרינן דתניא בראשונה היו אומרים המטמא והמנסך חזרו לומר אף המדמע

חזרו אין לא חזרו לא מאי טעמא לאו משום דקנסא הוא וקנסא לא גמרינן מיניה

לא מעיקרא סברי להפסד מרובה חששו להפסד מועט לא חששו ולבסוף סברי להפסד מועט נמי חששו

איני והא תני אבוה דרבי אבין בראשונה היו אומרים המטמא והמדמע חזרו לומר אף המנסך חזרו אין לא חזרו לא

מאי טעמא לאו משום דלא גמרינן מקנסא

לא מעיקרא סברי כרבי אבין ולבסוף סברי כרבי ירמיה

מעיקרא סברי כרבי אבין דאמר רבי אבין זרק חץ מתחילת ארבע ולבסוף ארבע וקרע שיראין בהליכתו פטור שהרי עקירה צורך הנחה היא ומתחייב בנפשו

ולבסוף סברי כרבי ירמיה דאמר רבי ירמיה משעת הגבהה קנייה איחייב ליה ממון מתחייב בנפשו לא הוי עד שעת ניסוך

רב הונא בר יהודה איקלע לבי אביוני אתא לקמיה דרבא אמר ליה כלום מעשה בא לידך אמר ליה ישראל שאנסוהו גוים והראה ממון חבירו בא לידי וחייבתיו

אמר ליה אהדר עובדא למריה דתניא ישראל שאנסוהו גוים והראה ממון חבירו פטור ואם נטל ונתן ביד חייב

אמר רבה אם הראה מעצמו כנשא ונתן ביד דמי

ההוא גברא דאנסוהו גוים ואחוי אחמרא דרב מרי בריה דרב פנחס בריה דרב חסדא אמרו ליה דרי ואמטי בהדן דרא ואמטי בהדייהו אתא לקמיה דרב אשי פטריניה

אמרו ליה רבנן לרב אשי והתניא אם נשא ונתן ביד חייב אמר להו הני מילי היכא דלא אוקמיה עילויה מעיקרא אבל היכא דאוקמיה עילויה מעיקרא מיקלי קלייה

איתיביה רבי אבהו לרב אשי אמר לו אנס הושיט לי פקיע עמיר זה או אשכול ענבים זה והושיט לו חייב הכא במאי עסקינן כגון דקאי בתרי עברי נהרא

דיקא נמי דקתני הושיט ולא תני תן שמע מינה

ההוא שותא דהוו מנצו עלה בי תרי האי אמר דידי הוא והאי אמר דידי הוא אזל חד מנייהו ומסרה לפרהגנא דמלכא אמר אביי יכול לומר אנא כי מסרי דידי מסרי אמר ליה רבא וכל כמיניה אלא אמר רבא משמתינן ליה עד דמייתי ליה וקאי בדינא

ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה אתא לקמיה דרב אמר ליה לא תחוי ולא תחוי אמר ליה מחוינא ומחוינא יתיב רב כהנא קמיה דרב שמטיה לקועיה מיניה

קרי רב עילויה בניך עלפו שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר מה תוא זה כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד גוים אין מרחמין עליו

אמר ליה רב כהנא עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים והשתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין קום סק לארעא דישראל וקביל עלך דלא תקשי לרבי יוחנן שבע שנין

אזיל אשכחיה לריש לקיש דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן אמר להו ריש לקיש היכא אמרו ליה אמאי אמר להו האי קושיא והאי קושיא והאי פירוקא והאי פירוקא אמרו ליה לריש לקיש אזל ריש לקיש אמר ליה לרבי יוחנן ארי עלה מבבל לעיין מר במתיבתא דלמחר

למחר אותבוה בדרא קמא קמיה דרבי יוחנן אמר שמעתתא ולא אקשי שמעתתא ולא אקשי אנחתיה אחורי שבע דרי עד דאותביה בדרא בתרא אמר ליה רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש ארי שאמרת נעשה שועל

אמר יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין דאמר לי רב קם אכרעיה אמר ליה נהדר מר ברישא אמר שמעתתא ואקשי אוקמיה בדרא קמא אמר שמעתתא ואקשי

רבי יוחנן הוה יתיב אשבע בסתרקי שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה אמר שמעתתא ואקשי ליה עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא רבי יוחנן גברא סבא הוה ומסרחי גביניה אמר להו דלו לי עיני ואחזייה דלו ליה במכחלתא דכספא

חזא דפרטיה שפוותיה סבר אחוך קמחייך ביה חלש דעתיה ונח נפשיה למחר אמר להו רבי יוחנן לרבנן חזיתו לבבלאה היכי עביד אמרו ליה דרכיה הכי על לגבי מערתא חזא דהוה


הדרא ליה עכנא אמר ליה עכנא עכנא פתח פומיך ויכנס הרב אצל תלמיד ולא פתח יכנס חבר אצל חבר ולא פתח יכנס תלמיד אצל הרב פתח ליה בעא רחמי ואוקמיה

אמר ליה אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי השתא ליתי מר בהדן אמר ליה אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא ואי לא לא אזילנא הואיל וחליף שעתא חליף

תייריה אוקמיה שייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה היינו דאמר רבי יוחנן דילכון אמרי דילהון היא

ההוא דאחוי אמטכסא דרבי אבא יתיב רבי אבהו ורבי חנינא בר פפי ורבי יצחק נפחא ויתיב רבי אילעא גבייהו

סבור לחיוביה מהא דתנן דן את הדין זיכה את החייב וחייב את הזכאי טימא את הטהור וטיהר את הטמא מה שעשה עשוי וישלם מביתו

אמר להו רבי אילעא הכי אמר רב והוא שנשא ונתן ביד אמרי ליה זיל לגבי דרבי שמעון בן אליקים ורבי אלעזר בן פדת דדייני דינא דגרמי

אזל לגבייהו חייביה ממתניתין אם מחמת הגזלן חייב להעמיד לו שדה אחר ואוקימנא דאחוי אחוויי

ההוא גברא דהוה מפקיד ליה כסא דכספא סליקו גנבי עילויה שקלה יהבה להו אתא לקמיה דרבה פטריה אמר ליה אביי האי מציל עצמו בממון חבירו הוא אלא אמר רב אשי חזינן אי איניש אמיד הוא אדעתא דידיה אתו ואי לא אדעתא דכספא אתו

ההוא גברא דהוה מפקיד גביה ארנקא דפדיון שבויים סליקו גנבי עילויה שקלה יהבה ניהלייהו אתא לקמיה דרבא פטריה אמר ליה אביי והא מציל עצמו בממון חבירו הוא אמר ליה אין לך פדיון שבויים גדול מזה

ההוא גברא דאקדים ואסיק חמרא למברא קמי דסליקו אינשי במברא בעי לאטבועי אתא ההוא גברא מלח ליה לחמרא דההוא גברא ושדייה לנהרא וטבע אתא לקמיה דרבה פטריה אמר ליה אביי והא מציל עצמו בממון חבירו הוא אמר ליה האי מעיקרא רודף הוה

רבה לטעמיה דאמר רבה רודף שהיה רודף אחר חבירו להורגו ושיבר את הכלים בין של נרדף בין של כל אדם פטור שהרי מתחייב בנפשו

ונרדף ששיבר את הכלים של רודף פטור שלא יהא ממונו חביב עליו מגופו אבל של כל אדם חייב דאסור להציל עצמו בממון חבירו

ורודף שהיה רודף אחר רודף להציל ושבר כלים בין של נרדף בין של כל אדם פטור ולא מן הדין אלא שאם אי אתה אומר כן אין לך אדם שמציל את חבירו מן הרודף

מתני׳ שטפה נהר אומר לו הרי שלך לפניך

גמ׳ תנו רבנן הגוזל שדה מחבירו ושטפה נהר חייב להעמיד לו שדה אחר דברי רבי אלעזר וחכמים אומרים אומר לו הרי שלך לפניך

במאי קא מיפלגי רבי אלעזר דרש ריבויי ומיעוטי וכחש בעמיתו ריבוי בפקדון מיעט כל אשר ישבע עליו לשקר חזר וריבה

ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל ומאי רבי רבי כל מילי

ומאי מיעט מיעט שטרות

ורבנן דרשי כללי ופרטי וכחש כלל בפקדון פרט או מכל חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט

מה הפרט דבר המיטלטל וגופו ממון אף כל דבר המיטלטל וגופו ממון יצאו קרקעות שאין מטלטלין יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות יצאו שטרות שאף על פי שמטלטלין אין גופן ממון

והדתניא הגוזל את הפרה ושטפה נהר חייב להעמיד לו פרה דברי רבי אלעזר וחכמים אומרים אומר לו הרי שלך לפניך התם במאי קמיפלגי

אמר רב פפא התם במאי עסקינן כגון שגזל שדה מחבירו והיתה


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא קמא קיז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא קיז

אי דינא אי קנסא אמר ליה אי דינא גמרינן מיניה אי קנסא לא גמרינן מיניה

ומנא תימרא דמקנסא לא גמרינן דתניא בראשונה היו אומרים המטמא והמנסך חזרו לומר אף המדמע

חזרו אין לא חזרו לא מאי טעמא לאו משום דקנסא הוא וקנסא לא גמרינן מיניה

לא מעיקרא סברי להפסד מרובה חששו להפסד מועט לא חששו ולבסוף סברי להפסד מועט נמי חששו

איני והא תני אבוה דרבי אבין בראשונה היו אומרים המטמא והמדמע חזרו לומר אף המנסך חזרו אין לא חזרו לא

מאי טעמא לאו משום דלא גמרינן מקנסא

לא מעיקרא סברי כרבי אבין ולבסוף סברי כרבי ירמיה

מעיקרא סברי כרבי אבין דאמר רבי אבין זרק חץ מתחילת ארבע ולבסוף ארבע וקרע שיראין בהליכתו פטור שהרי עקירה צורך הנחה היא ומתחייב בנפשו

ולבסוף סברי כרבי ירמיה דאמר רבי ירמיה משעת הגבהה קנייה איחייב ליה ממון מתחייב בנפשו לא הוי עד שעת ניסוך

רב הונא בר יהודה איקלע לבי אביוני אתא לקמיה דרבא אמר ליה כלום מעשה בא לידך אמר ליה ישראל שאנסוהו גוים והראה ממון חבירו בא לידי וחייבתיו

אמר ליה אהדר עובדא למריה דתניא ישראל שאנסוהו גוים והראה ממון חבירו פטור ואם נטל ונתן ביד חייב

אמר רבה אם הראה מעצמו כנשא ונתן ביד דמי

ההוא גברא דאנסוהו גוים ואחוי אחמרא דרב מרי בריה דרב פנחס בריה דרב חסדא אמרו ליה דרי ואמטי בהדן דרא ואמטי בהדייהו אתא לקמיה דרב אשי פטריניה

אמרו ליה רבנן לרב אשי והתניא אם נשא ונתן ביד חייב אמר להו הני מילי היכא דלא אוקמיה עילויה מעיקרא אבל היכא דאוקמיה עילויה מעיקרא מיקלי קלייה

איתיביה רבי אבהו לרב אשי אמר לו אנס הושיט לי פקיע עמיר זה או אשכול ענבים זה והושיט לו חייב הכא במאי עסקינן כגון דקאי בתרי עברי נהרא

דיקא נמי דקתני הושיט ולא תני תן שמע מינה

ההוא שותא דהוו מנצו עלה בי תרי האי אמר דידי הוא והאי אמר דידי הוא אזל חד מנייהו ומסרה לפרהגנא דמלכא אמר אביי יכול לומר אנא כי מסרי דידי מסרי אמר ליה רבא וכל כמיניה אלא אמר רבא משמתינן ליה עד דמייתי ליה וקאי בדינא

ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה אתא לקמיה דרב אמר ליה לא תחוי ולא תחוי אמר ליה מחוינא ומחוינא יתיב רב כהנא קמיה דרב שמטיה לקועיה מיניה

קרי רב עילויה בניך עלפו שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר מה תוא זה כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד גוים אין מרחמין עליו

אמר ליה רב כהנא עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים והשתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין קום סק לארעא דישראל וקביל עלך דלא תקשי לרבי יוחנן שבע שנין

אזיל אשכחיה לריש לקיש דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן אמר להו ריש לקיש היכא אמרו ליה אמאי אמר להו האי קושיא והאי קושיא והאי פירוקא והאי פירוקא אמרו ליה לריש לקיש אזל ריש לקיש אמר ליה לרבי יוחנן ארי עלה מבבל לעיין מר במתיבתא דלמחר

למחר אותבוה בדרא קמא קמיה דרבי יוחנן אמר שמעתתא ולא אקשי שמעתתא ולא אקשי אנחתיה אחורי שבע דרי עד דאותביה בדרא בתרא אמר ליה רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש ארי שאמרת נעשה שועל

אמר יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין דאמר לי רב קם אכרעיה אמר ליה נהדר מר ברישא אמר שמעתתא ואקשי אוקמיה בדרא קמא אמר שמעתתא ואקשי

רבי יוחנן הוה יתיב אשבע בסתרקי שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה אמר שמעתתא ואקשי ליה עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא רבי יוחנן גברא סבא הוה ומסרחי גביניה אמר להו דלו לי עיני ואחזייה דלו ליה במכחלתא דכספא

חזא דפרטיה שפוותיה סבר אחוך קמחייך ביה חלש דעתיה ונח נפשיה למחר אמר להו רבי יוחנן לרבנן חזיתו לבבלאה היכי עביד אמרו ליה דרכיה הכי על לגבי מערתא חזא דהוה


הדרא ליה עכנא אמר ליה עכנא עכנא פתח פומיך ויכנס הרב אצל תלמיד ולא פתח יכנס חבר אצל חבר ולא פתח יכנס תלמיד אצל הרב פתח ליה בעא רחמי ואוקמיה

אמר ליה אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי השתא ליתי מר בהדן אמר ליה אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא ואי לא לא אזילנא הואיל וחליף שעתא חליף

תייריה אוקמיה שייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה היינו דאמר רבי יוחנן דילכון אמרי דילהון היא

ההוא דאחוי אמטכסא דרבי אבא יתיב רבי אבהו ורבי חנינא בר פפי ורבי יצחק נפחא ויתיב רבי אילעא גבייהו

סבור לחיוביה מהא דתנן דן את הדין זיכה את החייב וחייב את הזכאי טימא את הטהור וטיהר את הטמא מה שעשה עשוי וישלם מביתו

אמר להו רבי אילעא הכי אמר רב והוא שנשא ונתן ביד אמרי ליה זיל לגבי דרבי שמעון בן אליקים ורבי אלעזר בן פדת דדייני דינא דגרמי

אזל לגבייהו חייביה ממתניתין אם מחמת הגזלן חייב להעמיד לו שדה אחר ואוקימנא דאחוי אחוויי

ההוא גברא דהוה מפקיד ליה כסא דכספא סליקו גנבי עילויה שקלה יהבה להו אתא לקמיה דרבה פטריה אמר ליה אביי האי מציל עצמו בממון חבירו הוא אלא אמר רב אשי חזינן אי איניש אמיד הוא אדעתא דידיה אתו ואי לא אדעתא דכספא אתו

ההוא גברא דהוה מפקיד גביה ארנקא דפדיון שבויים סליקו גנבי עילויה שקלה יהבה ניהלייהו אתא לקמיה דרבא פטריה אמר ליה אביי והא מציל עצמו בממון חבירו הוא אמר ליה אין לך פדיון שבויים גדול מזה

ההוא גברא דאקדים ואסיק חמרא למברא קמי דסליקו אינשי במברא בעי לאטבועי אתא ההוא גברא מלח ליה לחמרא דההוא גברא ושדייה לנהרא וטבע אתא לקמיה דרבה פטריה אמר ליה אביי והא מציל עצמו בממון חבירו הוא אמר ליה האי מעיקרא רודף הוה

רבה לטעמיה דאמר רבה רודף שהיה רודף אחר חבירו להורגו ושיבר את הכלים בין של נרדף בין של כל אדם פטור שהרי מתחייב בנפשו

ונרדף ששיבר את הכלים של רודף פטור שלא יהא ממונו חביב עליו מגופו אבל של כל אדם חייב דאסור להציל עצמו בממון חבירו

ורודף שהיה רודף אחר רודף להציל ושבר כלים בין של נרדף בין של כל אדם פטור ולא מן הדין אלא שאם אי אתה אומר כן אין לך אדם שמציל את חבירו מן הרודף

מתני׳ שטפה נהר אומר לו הרי שלך לפניך

גמ׳ תנו רבנן הגוזל שדה מחבירו ושטפה נהר חייב להעמיד לו שדה אחר דברי רבי אלעזר וחכמים אומרים אומר לו הרי שלך לפניך

במאי קא מיפלגי רבי אלעזר דרש ריבויי ומיעוטי וכחש בעמיתו ריבוי בפקדון מיעט כל אשר ישבע עליו לשקר חזר וריבה

ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל ומאי רבי רבי כל מילי

ומאי מיעט מיעט שטרות

ורבנן דרשי כללי ופרטי וכחש כלל בפקדון פרט או מכל חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט

מה הפרט דבר המיטלטל וגופו ממון אף כל דבר המיטלטל וגופו ממון יצאו קרקעות שאין מטלטלין יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות יצאו שטרות שאף על פי שמטלטלין אין גופן ממון

והדתניא הגוזל את הפרה ושטפה נהר חייב להעמיד לו פרה דברי רבי אלעזר וחכמים אומרים אומר לו הרי שלך לפניך התם במאי קמיפלגי

אמר רב פפא התם במאי עסקינן כגון שגזל שדה מחבירו והיתה


גלול כלפי מעלה