Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ט באדר א׳ תשפ״ד | 28 פברואר 2024
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא קיח

הדף היום מוקדש ע"י נשות הדרן מלונג איילנד לכבוד הדי ומנדי קליין ולבתם מלכי. "בתודה על החסות לסיום שנקיים השבוע בלונד איילנד. הסיום מאפשר לנו להתכנס, לחלוק את המחשבות והחוויות שלנו ולחגוג עוד אבן דרך במסע המשמעותי שלנו."

האם צריך להחזיר חפצים גנובים, הלוואות או פקדונות בעיר או האם אפשר להחזירם במדבר (מקום פחות בטוח)? במשנה מדובר על מקרים שבהן הלווה/גנב/שומר לא זוכר בדיוק מה קרה כגון, "גנבתי אבל לא זוכר אם החזרתי" או "אני לא בטוח אם גנבתי", מה הדין – האם צריך להחזיר? אם התובע אומר שנגנב, הלווה או העביר פקדון ולא הוחזר לו והנתבע אומר "איני יודע", האמוראים חלוקים האם צריך להחזיר את הכסף או לא. איך זה מסתדר עם המקרים במשנה? אם גונבים, האם אפשר להחזיר את הפריט מבלי שהבעלים ידע? אם החזיר את החפץ מבלי שהבעלים ידע, והוזק או נגנב החפץ, האם הגנב הראשון חייב באחריות? האם זה תלוי באם הבעלים ידע שהוא נגנב מלכתחילה? ישנן ארבע אפשרויות שונות המוצעות לגבי הדין במקרים אלו. ישנם אנשים מסוימים שאי אפשר לקנות מהם פריטים מסוימים כי יש סיבה טובה להאמין שהם נגנבים. מיהם אנשים אלו ואיזה חפצים אי אפשר לקנות מהם ובאיזה כמויות?

פרה רבוצה בו ושטפה נהר דרבי אלעזר לטעמיה ורבנן לטעמייהו

מתני׳ הגוזל את חבירו או שהלוה הימנו או שהפקיד לו בישוב לא יחזיר לו במדבר על מנת לצאת במדבר יחזיר לו במדבר

גמ׳ ורמינהו מלוה משתלמת בכל מקום אבידה ופקדון אין משתלמין אלא במקומן אמר אביי הכי קאמר מלוה ניתנה ליתבע בכל מקום אבידה ופקדון לא ניתנו ליתבע אלא במקומן

על מנת לצאת במדבר פשיטא לא צריכא דאמר ליה ליהוי האי פקדון גבך דאנא למדבר נפיקנא ואמר ליה איהו אנא למדבר נמי בעינא למיפק אי בעינא לאהדרינהו לך התם מהדרנא לך

מתני׳ האומר לחבירו גזלתיך הלויתני הפקדת אצלי ואיני יודע אם החזרתי לך אם לא החזרתי לך חייב לשלם אבל אם אמר לו איני יודע אם גזלתיך אם הלויתני אם הפקדת אצלי פטור מלשלם

גמ׳ איתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ורב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור

רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה

תנן אבל אם אמר לו איני יודע אם הלויתני פטור היכי דמי אילימא דלא קא תבע ליה רישא נמי דלא קא תבע ליה אמאי חייב אלא דקתבע ליה וקתני סיפא פטור מלשלם

לא לעולם דלא קא תבע ליה ורישא בבא לצאת ידי שמים

איתמר נמי אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן האומר לחבירו מנה לי בידך והלה אומר איני יודע חייב בבא לצאת ידי שמים

מתני׳ הגונב טלה מן העדר והחזירו ומת או נגנב חייב באחריותו לא ידעו בעלים לא בגניבתו ולא בחזירתו ומנו את הצאן ושלימה היא פטור

גמ׳ אמר רב לדעת צריך דעת שלא לדעת מנין פוטר וכי קתני ומנו את הצאן והיא שלימה אסיפא

ושמואל אמר בין לדעת בין שלא לדעת מנין פוטר וכי קתני ומנו והיא שלימה פטור אכולה

ורבי יוחנן אומר לדעת מנין פוטר שלא לדעת אפילו מנין נמי לא צריך וכי קתני ומנו את הצאן והיא שלימה ארישא

רב חסדא אמר לדעת מנין פוטר שלא לדעת צריך דעת וכי קתני ומנו את הצאן והיא שלימה ארישא

אמר רבא


מאי טעמא דרב חסדא הואיל ואנקטה נגרי ברייתא

ומי אמר רבא הכי והאמר רבא האי מאן דחזייה לחבריה דאגבה אימרא מעדרא דידיה ורמא ביה קלא ושדייה ולא ידע אי הדריה אי לא הדריה ומת או נגנב חייב באחריותו

מאי לאו אף על גב דמני לא דלא מני

ומי אמר רב הכי והאמר רב החזירו לעדר שבמדבר יצא אמר רב חנן בר אבא מודה רב ברקועתא

לימא כתנאי הגונב טלה מן העדר וסלע מן הכיס למקום שגנב יחזיר דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר צריך דעת בעלים

סברוה דכולי עלמא אית להו דרבי יצחק דאמר רבי יצחק אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה מאי לאו בסלע לדעת ובפלוגתא דרב ושמואל

לא בטלה שלא לדעת ובפלוגתא דרב חסדא ורבי יוחנן

אמר רב זביד משמיה דרבא בשומר שגנב מרשות בעלים כולי עלמא לא פליגי כדרב חסדא והכא בשומר שגנב מרשותו שיחזיר למקום שגנב קמיפלגי רבי עקיבא סבר כלתה לו שמירתו ורבי ישמעאל סבר לא כלתה לו שמירתו

לימא מנין פוטר תנאי היא דתניא הגוזל את חבירו והבליע לו בחשבון תני חדא יצא ותניא אידך לא יצא

סברוה דכולי עלמא אית להו דרבי יצחק דאמר אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה מאי לאו בהא קמיפלגי דמאן דאמר יצא סבר מנין פוטר ומאן דאמר לא יצא סבר מנין אינו פוטר

אמרי אי סבירא לן כרבי יצחק כולי עלמא לא פליגי דמנין פוטר אלא בדרבי יצחק קמיפלגי מר אית ליה דרבי יצחק ומר לית ליה דרבי יצחק

ואי בעית אימא דכולי עלמא אית להו דרבי יצחק ולא קשיא הא דמני ורמא ליה בכיסיה והא דמני ורמא לידיה

ואיבעית אימא אידי ואידי דמני ורמא בכיסיה הא דאית ליה זוזי אחריני בכיסיה הא דלית ליה זוזי אחריני בכיסיה

מתני׳ אין לוקחין מן הרועים צמר וחלב וגדיים ולא משומרי פירות עצים ופירות

אבל לוקחין מן הנשים כלי צמר ביהודה וכלי פשתן בגליל ועגלים בשרון וכולן שאמרו להטמין אסור ולוקחין ביצים ותרנגולין מכל מקום

גמ׳ תנו רבנן אין לוקחין מן הרועים לא עזים ולא גדיים ולא גיזין ולא תלושין של צמר אבל לוקחין מהן תפורין מפני שהן שלהן ולוקחין מהן חלב וגבינה במדבר ולא בישוב

ולוקחין מהן ארבע וחמש צאן ארבע וחמש גיזין אבל לא שתי צאן ולא שתי גיזין

רבי יהודה אומר בייתות לוקחין מהן מדבריות אין לוקחין מהן כללו של דבר כל שהרועה מוכר ובעל הבית מרגיש בו לוקחין מהן אין מרגיש בו אין לוקחין מהן

אמר מר לוקחין מהן ארבע וחמש צאן ארבע וחמש גיזין השתא יש לומר ארבעה זבנינן חמשה מיבעיא אמר רב חסדא ארבעה מתוך חמשה ואיכא דאמרי אמר רב חסדא ארבעה מעדר קטן וחמש מעדר גדול

הא גופא קשיא אמרת ארבע וחמש צאן ארבע וחמש גיזין ארבע וחמש אין אבל שלש לא אימא סיפא אבל לא שתי צאן הא שלש זבנינן

לא קשיא הא בברייתא הא בכחישתא

רבי יהודה אומר בייתות לוקחין מהן מדבריות אין לוקחין מהן כו׳ איבעיא להו רבי יהודה ארישא קאי ולחומרא או דלמא אסיפא קאי ולקולא

ארישא קאי ולחומרא דאמר לוקחין מהן ארבעה וחמשה צאן הני מילי בייתות אבל מדבריות אפילו ארבעה וחמשה לא או דלמא אסיפא קאי ולקולא דאמר אבל לא שתי צאן ולא שתי גיזין הני מילי מדבריות אבל בייתות שתים נמי לוקחין

תא שמע דתניא רבי יהודה אומר לוקחין בייתות מהן ואין לוקחין מהן מדבריות ובכל מקום לוקחין מהן ארבעה וחמשה צאן


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא קמא קיח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא קיח

פרה רבוצה בו ושטפה נהר דרבי אלעזר לטעמיה ורבנן לטעמייהו

מתני׳ הגוזל את חבירו או שהלוה הימנו או שהפקיד לו בישוב לא יחזיר לו במדבר על מנת לצאת במדבר יחזיר לו במדבר

גמ׳ ורמינהו מלוה משתלמת בכל מקום אבידה ופקדון אין משתלמין אלא במקומן אמר אביי הכי קאמר מלוה ניתנה ליתבע בכל מקום אבידה ופקדון לא ניתנו ליתבע אלא במקומן

על מנת לצאת במדבר פשיטא לא צריכא דאמר ליה ליהוי האי פקדון גבך דאנא למדבר נפיקנא ואמר ליה איהו אנא למדבר נמי בעינא למיפק אי בעינא לאהדרינהו לך התם מהדרנא לך

מתני׳ האומר לחבירו גזלתיך הלויתני הפקדת אצלי ואיני יודע אם החזרתי לך אם לא החזרתי לך חייב לשלם אבל אם אמר לו איני יודע אם גזלתיך אם הלויתני אם הפקדת אצלי פטור מלשלם

גמ׳ איתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ורב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור

רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה

תנן אבל אם אמר לו איני יודע אם הלויתני פטור היכי דמי אילימא דלא קא תבע ליה רישא נמי דלא קא תבע ליה אמאי חייב אלא דקתבע ליה וקתני סיפא פטור מלשלם

לא לעולם דלא קא תבע ליה ורישא בבא לצאת ידי שמים

איתמר נמי אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן האומר לחבירו מנה לי בידך והלה אומר איני יודע חייב בבא לצאת ידי שמים

מתני׳ הגונב טלה מן העדר והחזירו ומת או נגנב חייב באחריותו לא ידעו בעלים לא בגניבתו ולא בחזירתו ומנו את הצאן ושלימה היא פטור

גמ׳ אמר רב לדעת צריך דעת שלא לדעת מנין פוטר וכי קתני ומנו את הצאן והיא שלימה אסיפא

ושמואל אמר בין לדעת בין שלא לדעת מנין פוטר וכי קתני ומנו והיא שלימה פטור אכולה

ורבי יוחנן אומר לדעת מנין פוטר שלא לדעת אפילו מנין נמי לא צריך וכי קתני ומנו את הצאן והיא שלימה ארישא

רב חסדא אמר לדעת מנין פוטר שלא לדעת צריך דעת וכי קתני ומנו את הצאן והיא שלימה ארישא

אמר רבא


מאי טעמא דרב חסדא הואיל ואנקטה נגרי ברייתא

ומי אמר רבא הכי והאמר רבא האי מאן דחזייה לחבריה דאגבה אימרא מעדרא דידיה ורמא ביה קלא ושדייה ולא ידע אי הדריה אי לא הדריה ומת או נגנב חייב באחריותו

מאי לאו אף על גב דמני לא דלא מני

ומי אמר רב הכי והאמר רב החזירו לעדר שבמדבר יצא אמר רב חנן בר אבא מודה רב ברקועתא

לימא כתנאי הגונב טלה מן העדר וסלע מן הכיס למקום שגנב יחזיר דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר צריך דעת בעלים

סברוה דכולי עלמא אית להו דרבי יצחק דאמר רבי יצחק אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה מאי לאו בסלע לדעת ובפלוגתא דרב ושמואל

לא בטלה שלא לדעת ובפלוגתא דרב חסדא ורבי יוחנן

אמר רב זביד משמיה דרבא בשומר שגנב מרשות בעלים כולי עלמא לא פליגי כדרב חסדא והכא בשומר שגנב מרשותו שיחזיר למקום שגנב קמיפלגי רבי עקיבא סבר כלתה לו שמירתו ורבי ישמעאל סבר לא כלתה לו שמירתו

לימא מנין פוטר תנאי היא דתניא הגוזל את חבירו והבליע לו בחשבון תני חדא יצא ותניא אידך לא יצא

סברוה דכולי עלמא אית להו דרבי יצחק דאמר אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה מאי לאו בהא קמיפלגי דמאן דאמר יצא סבר מנין פוטר ומאן דאמר לא יצא סבר מנין אינו פוטר

אמרי אי סבירא לן כרבי יצחק כולי עלמא לא פליגי דמנין פוטר אלא בדרבי יצחק קמיפלגי מר אית ליה דרבי יצחק ומר לית ליה דרבי יצחק

ואי בעית אימא דכולי עלמא אית להו דרבי יצחק ולא קשיא הא דמני ורמא ליה בכיסיה והא דמני ורמא לידיה

ואיבעית אימא אידי ואידי דמני ורמא בכיסיה הא דאית ליה זוזי אחריני בכיסיה הא דלית ליה זוזי אחריני בכיסיה

מתני׳ אין לוקחין מן הרועים צמר וחלב וגדיים ולא משומרי פירות עצים ופירות

אבל לוקחין מן הנשים כלי צמר ביהודה וכלי פשתן בגליל ועגלים בשרון וכולן שאמרו להטמין אסור ולוקחין ביצים ותרנגולין מכל מקום

גמ׳ תנו רבנן אין לוקחין מן הרועים לא עזים ולא גדיים ולא גיזין ולא תלושין של צמר אבל לוקחין מהן תפורין מפני שהן שלהן ולוקחין מהן חלב וגבינה במדבר ולא בישוב

ולוקחין מהן ארבע וחמש צאן ארבע וחמש גיזין אבל לא שתי צאן ולא שתי גיזין

רבי יהודה אומר בייתות לוקחין מהן מדבריות אין לוקחין מהן כללו של דבר כל שהרועה מוכר ובעל הבית מרגיש בו לוקחין מהן אין מרגיש בו אין לוקחין מהן

אמר מר לוקחין מהן ארבע וחמש צאן ארבע וחמש גיזין השתא יש לומר ארבעה זבנינן חמשה מיבעיא אמר רב חסדא ארבעה מתוך חמשה ואיכא דאמרי אמר רב חסדא ארבעה מעדר קטן וחמש מעדר גדול

הא גופא קשיא אמרת ארבע וחמש צאן ארבע וחמש גיזין ארבע וחמש אין אבל שלש לא אימא סיפא אבל לא שתי צאן הא שלש זבנינן

לא קשיא הא בברייתא הא בכחישתא

רבי יהודה אומר בייתות לוקחין מהן מדבריות אין לוקחין מהן כו׳ איבעיא להו רבי יהודה ארישא קאי ולחומרא או דלמא אסיפא קאי ולקולא

ארישא קאי ולחומרא דאמר לוקחין מהן ארבעה וחמשה צאן הני מילי בייתות אבל מדבריות אפילו ארבעה וחמשה לא או דלמא אסיפא קאי ולקולא דאמר אבל לא שתי צאן ולא שתי גיזין הני מילי מדבריות אבל בייתות שתים נמי לוקחין

תא שמע דתניא רבי יהודה אומר לוקחין בייתות מהן ואין לוקחין מהן מדבריות ובכל מקום לוקחין מהן ארבעה וחמשה צאן


גלול כלפי מעלה