Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ז בכסלו תשפ״ד | 30 נובמבר 2023
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא כח

הדף היום מוקדש ע"י שריל גולדשמיט לע"נ אביה, יצחק אייזק שמחה בן יחיאל מיכאל.

הדף היום מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ אביה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכהן ומנוחה שרה.

האם אדם יכול לקחת את החוק לידיים? באילו נסיבות? רב יהודה ורב נחמן מסכימים שאם יהיה הפסד כספי אם ימתין ללכת לבית הדין, אז מותר לקחת את החוק לידיים, אבל אם לא, הם חלוקים. רב יהודה אוסר ורב חמנן מתיר. מובאים מספר מקורות בניסיון לקבוע איזו דעה נכונה, אך לאחר שמנתחים כל מקור, מסיקים שהוא אינו חד משמעי. אם מישהו הפיל כד ברשות הרבים והוא נשבר ומישהו החליק במים שנשפך או משברי הכד ונפצע, האם האדם אחראי לנזק שנגרם לכלי? על נזק שנגרם לאדם? האם זה משנה אם הנזק היה מהקרקע או מהשברי כלי או מהמים עצמם שנשפכו מהכד? רב מגביל את האחריות למקרה שבו ניזוק כלי/בגדים, כי אם אדם נפגע, זה מחבטה בקרקע, ולא מהמים, ועל זה פטור כי הקרקע לא שייכת לבעל הכד. אולם שמואל רואה את הנזק הנגרם מהמים כנזקי בור (אבנו סכינו ומשאו…) ובעל הבור פטור מנזקים לכלים! רב רואה את המים כנזקי שור, שכן המים שייכים לבעלים (ממונו) ומבחין בין מקרה שבו הבעלים הפקירו (יהיה פטור) לבין מקרה שלא הפקירו (חייב). מובאת ברייתא המעוררת קושי עם הן עמדתו של רב והן על שמואל, אך נפתר. במקרה שנשפך מים, רבי יהודה חולק על רבי מאיר (התנא קמא במשנה) וסובר שחייבים רק אם הייתה כוונה. רבה מסביר איזה כוונה – כוונה להוריד את הכד ואז הוא נפל ונשבר – כי אז הבעל אחראי על מעשיו. רבי מאיר החולק סובר שאפילו אם נשבר בלי שום פעולה מצד המחזיק בו, חייב. איך זה יכול להיות אם אונס רחמנא פטריה – במקרה של אונס גמור, פטור?

עמך בן בג בג יחידאה הוא ופליגי רבנן עליה

רבי ינאי אמר מאי שבור את שיניו בדין

אי הכי ואמור לו ואומרים לו מיבעי ליה שלי אני נוטל שלו הוא נוטל מיבעי ליה קשיא

תא שמע שור שעלה על גבי חבירו להורגו ובא בעל התחתון ושמט את שלו ונפל עליון ומת פטור מאי לאו במועד דליכא פסידא

לא בתם דאיכא פסידא

אי הכי אימא סיפא דחפו לעליון ומת חייב ואי בתם אמאי חייב

שהיה לו לשמטו ולא שמטו

תא שמע הממלא חצר חבירו כדי יין וכדי שמן בעל החצר משבר ויוצא משבר ונכנס

אמר רב נחמן בר יצחק משבר ויוצא לבית דין משבר ונכנס להביא זכיותיו

תא שמע מניין לנרצע שכלו לו ימיו ורבו מסרהב בו לצאת וחבל ועשה בו חבורה שהוא פטור

תלמוד לומר לא תקחו כפר לשוב לא תקחו כופר לשב

הכא במאי עסקינן בעבדא גנבא

עד האידנא לא גנב והשתא גנב עד האידנא הוה אימתיה דרביה עליה השתא לית ליה אימתא דרביה עליה

רב נחמן בר יצחק אמר בעבד שמסר לו רבו שפחה כנענית עד האידנא היתירא והשתא איסורא

תא שמע המניח את הכד ברשות הרבים ובא אחר ונתקל בה ושברה פטור טעמא דנתקל בה הא שברה חייב

אמר רב זביד משמיה דרבא הוא הדין אפילו שברה והאי דקתני נתקל איידי דקבעי למיתני סיפא אם הוזק בעל חבית חייב בנזקו דדוקא נתקל אבל שבר לא דהוא אזיק נפשיה קתני רישא נתקל

תא שמע וקצתה את כפה ממון מאי לאו בשאינה יכולה להציל על ידי דבר אחר לא שיכולה להציל על ידי דבר אחר

אבל אינה יכולה להציל על ידי דבר אחר פטורה אי הכי אדתני סיפא ושלחה ידה פרט לשליח בית דין לפלוג ולתני בדידה במה דברים אמורים בשיכולה להציל על ידי דבר אחר אבל אינה יכולה להציל על ידי דבר אחר פטורה

הכי נמי קאמר במה דברים אמורים בשיכולה להציל על ידי דבר אחר אבל אינה יכולה להציל על ידי דבר אחר נעשה ידה כשליח בית דין ופטורה

תא שמע הרי שהיתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו נטלה ונתן להם מן הצד מה שנתן נתן ושלו לא הגיעו

ואי אמרת עביד איניש דינא לנפשיה לנקוט פזרא וליתיב

אמר רב זביד משמיה דרבא גזירה שמא יתן להם דרך עקלתון

רב משרשיא אמר בנותן להם דרך עקלתון

רב אשי אמר כל מן הצד דרך עקלתון הוא קרובה לזה ורחוקה לזה

אי הכי אמאי שלו לא הגיעו לימא להו שקולו דידכו והבו לי דידי

משום דרב יהודה דאמר רב יהודה מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו

תא שמע בעל הבית שהניח פאה מצד אחד ובאו עניים ונטלו מצד אחר זה וזה פאה ואי אמרת עביד איניש דינא לנפשיה אמאי זה וזה פאה לנקוט פזרא וליתיב

אמר רבא מאי זה וזה פאה לפוטרן מן המעשר

כדתניא המפקיר את כרמו והשכים בבקר ובצרו חייב בפרט ובעוללות ובשכחה ובפאה ופטור מן המעשר

מתני׳ נשברה כדו ברשות הרבים והוחלק אחד במים או שלקה בחרסית חייב רבי יהודה אומר במתכוין חייב באינו מתכוין פטור

גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב לא שנו אלא שטינפו כליו במים


אבל הוא עצמו פטור קרקע עולם הזיקתו

כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי מכדי אבנו וסכינו ומשאו מבורו למדנו וכולן אני קורא בהן שור ולא אדם חמור ולא כלים

והני מילי לענין קטלא אבל לענין נזקין אדם חייב וכלים פטורין

ורב הני מילי היכא דאפקרינהו אבל היכא דלא אפקרינהו ממונו הוא

מתיב רב אושעיא ונפל שמה שור או חמור שור ולא אדם חמור ולא כלים מכאן אמרו נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו חמור וכליו ונתקרעו חייב על הבהמה ופטור על הכלים הא למה זה דומה לאבנו וסכינו ומשאו שהניחן ברשות הרבים והזיקו

אדרבה מה דומה לזה מבעי ליה אלא מאי דומה לזה אבנו וסכינו ומשאו שהניחן ברשות הרבים והזיקו

לפיכך אם הטיח צלוחיתו באבן חייב

רישא קשיא לרב וסיפא קשיא לשמואל

ולטעמיך תיקשי לך היא גופא (קשיא) רישא פטור וסיפא חייב

אלא רב מתרץ לטעמיה ושמואל מתרץ לטעמיה

רב מתרץ לטעמיה במה דברים אמורים כשהפקירן אבל לא הפקירן חייב לפיכך הטיח צלוחיתו באבן חייב

ושמואל מתרץ לטעמיה השתא דאמרת אבנו סכינו ומשאו כבורו דמי לרבי יהודה דמחייב על נזקי כלים בבור לפיכך הטיח צלוחיתו באבן חייב

אמר רבי אלעזר לא שנו אלא שנתקל באבן ונשוף באבן אבל נתקל בקרקע ונשוף באבן פטור

כמאן דלא כרבי נתן

איכא דאמרי אמר רבי אלעזר לא תימא בנתקל באבן ונשוף באבן הוא דמחייב אבל נתקל בקרקע ונשוף באבן פטור אלא אפילו נתקל בקרקע ונשוף באבן חייב כמאן כרבי נתן

רבי יהודה אומר במתכוין חייב וכו׳ היכי דמי מתכוין

אמר רבה במתכוין להורידה למטה מכתיפו אמר ליה אביי מכלל דמחייב רבי מאיר אפילו נפשרה אמר ליה אין מחייב היה רבי מאיר אפילו אזנה בידו

אמאי אנוס הוא ואונס רחמנא פטריה דכתיב ולנער לא תעשה דבר

וכי תימא הני מילי לענין קטלא אבל לענין נזקין חייב והתניא נשברה כדו ולא סלקו נפל גמלו ולא העמידו רבי מאיר מחייב בהזיקן וחכמים אומרים


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא קמא כח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא כח

עמך בן בג בג יחידאה הוא ופליגי רבנן עליה

רבי ינאי אמר מאי שבור את שיניו בדין

אי הכי ואמור לו ואומרים לו מיבעי ליה שלי אני נוטל שלו הוא נוטל מיבעי ליה קשיא

תא שמע שור שעלה על גבי חבירו להורגו ובא בעל התחתון ושמט את שלו ונפל עליון ומת פטור מאי לאו במועד דליכא פסידא

לא בתם דאיכא פסידא

אי הכי אימא סיפא דחפו לעליון ומת חייב ואי בתם אמאי חייב

שהיה לו לשמטו ולא שמטו

תא שמע הממלא חצר חבירו כדי יין וכדי שמן בעל החצר משבר ויוצא משבר ונכנס

אמר רב נחמן בר יצחק משבר ויוצא לבית דין משבר ונכנס להביא זכיותיו

תא שמע מניין לנרצע שכלו לו ימיו ורבו מסרהב בו לצאת וחבל ועשה בו חבורה שהוא פטור

תלמוד לומר לא תקחו כפר לשוב לא תקחו כופר לשב

הכא במאי עסקינן בעבדא גנבא

עד האידנא לא גנב והשתא גנב עד האידנא הוה אימתיה דרביה עליה השתא לית ליה אימתא דרביה עליה

רב נחמן בר יצחק אמר בעבד שמסר לו רבו שפחה כנענית עד האידנא היתירא והשתא איסורא

תא שמע המניח את הכד ברשות הרבים ובא אחר ונתקל בה ושברה פטור טעמא דנתקל בה הא שברה חייב

אמר רב זביד משמיה דרבא הוא הדין אפילו שברה והאי דקתני נתקל איידי דקבעי למיתני סיפא אם הוזק בעל חבית חייב בנזקו דדוקא נתקל אבל שבר לא דהוא אזיק נפשיה קתני רישא נתקל

תא שמע וקצתה את כפה ממון מאי לאו בשאינה יכולה להציל על ידי דבר אחר לא שיכולה להציל על ידי דבר אחר

אבל אינה יכולה להציל על ידי דבר אחר פטורה אי הכי אדתני סיפא ושלחה ידה פרט לשליח בית דין לפלוג ולתני בדידה במה דברים אמורים בשיכולה להציל על ידי דבר אחר אבל אינה יכולה להציל על ידי דבר אחר פטורה

הכי נמי קאמר במה דברים אמורים בשיכולה להציל על ידי דבר אחר אבל אינה יכולה להציל על ידי דבר אחר נעשה ידה כשליח בית דין ופטורה

תא שמע הרי שהיתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו נטלה ונתן להם מן הצד מה שנתן נתן ושלו לא הגיעו

ואי אמרת עביד איניש דינא לנפשיה לנקוט פזרא וליתיב

אמר רב זביד משמיה דרבא גזירה שמא יתן להם דרך עקלתון

רב משרשיא אמר בנותן להם דרך עקלתון

רב אשי אמר כל מן הצד דרך עקלתון הוא קרובה לזה ורחוקה לזה

אי הכי אמאי שלו לא הגיעו לימא להו שקולו דידכו והבו לי דידי

משום דרב יהודה דאמר רב יהודה מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו

תא שמע בעל הבית שהניח פאה מצד אחד ובאו עניים ונטלו מצד אחר זה וזה פאה ואי אמרת עביד איניש דינא לנפשיה אמאי זה וזה פאה לנקוט פזרא וליתיב

אמר רבא מאי זה וזה פאה לפוטרן מן המעשר

כדתניא המפקיר את כרמו והשכים בבקר ובצרו חייב בפרט ובעוללות ובשכחה ובפאה ופטור מן המעשר

מתני׳ נשברה כדו ברשות הרבים והוחלק אחד במים או שלקה בחרסית חייב רבי יהודה אומר במתכוין חייב באינו מתכוין פטור

גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב לא שנו אלא שטינפו כליו במים


אבל הוא עצמו פטור קרקע עולם הזיקתו

כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי מכדי אבנו וסכינו ומשאו מבורו למדנו וכולן אני קורא בהן שור ולא אדם חמור ולא כלים

והני מילי לענין קטלא אבל לענין נזקין אדם חייב וכלים פטורין

ורב הני מילי היכא דאפקרינהו אבל היכא דלא אפקרינהו ממונו הוא

מתיב רב אושעיא ונפל שמה שור או חמור שור ולא אדם חמור ולא כלים מכאן אמרו נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו חמור וכליו ונתקרעו חייב על הבהמה ופטור על הכלים הא למה זה דומה לאבנו וסכינו ומשאו שהניחן ברשות הרבים והזיקו

אדרבה מה דומה לזה מבעי ליה אלא מאי דומה לזה אבנו וסכינו ומשאו שהניחן ברשות הרבים והזיקו

לפיכך אם הטיח צלוחיתו באבן חייב

רישא קשיא לרב וסיפא קשיא לשמואל

ולטעמיך תיקשי לך היא גופא (קשיא) רישא פטור וסיפא חייב

אלא רב מתרץ לטעמיה ושמואל מתרץ לטעמיה

רב מתרץ לטעמיה במה דברים אמורים כשהפקירן אבל לא הפקירן חייב לפיכך הטיח צלוחיתו באבן חייב

ושמואל מתרץ לטעמיה השתא דאמרת אבנו סכינו ומשאו כבורו דמי לרבי יהודה דמחייב על נזקי כלים בבור לפיכך הטיח צלוחיתו באבן חייב

אמר רבי אלעזר לא שנו אלא שנתקל באבן ונשוף באבן אבל נתקל בקרקע ונשוף באבן פטור

כמאן דלא כרבי נתן

איכא דאמרי אמר רבי אלעזר לא תימא בנתקל באבן ונשוף באבן הוא דמחייב אבל נתקל בקרקע ונשוף באבן פטור אלא אפילו נתקל בקרקע ונשוף באבן חייב כמאן כרבי נתן

רבי יהודה אומר במתכוין חייב וכו׳ היכי דמי מתכוין

אמר רבה במתכוין להורידה למטה מכתיפו אמר ליה אביי מכלל דמחייב רבי מאיר אפילו נפשרה אמר ליה אין מחייב היה רבי מאיר אפילו אזנה בידו

אמאי אנוס הוא ואונס רחמנא פטריה דכתיב ולנער לא תעשה דבר

וכי תימא הני מילי לענין קטלא אבל לענין נזקין חייב והתניא נשברה כדו ולא סלקו נפל גמלו ולא העמידו רבי מאיר מחייב בהזיקן וחכמים אומרים


גלול כלפי מעלה