Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ה בכסלו תשפ״ד | 8 דצמבר 2023
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא לו

הלימוד השבוע מוקדש ע"י עדינה ודני גוירץ לכבוד הולדת מאיר אמיחי ולע"נ אביה, מאיר מלוין ריש, שעל שמו נקרא התינוק.

הדף היום מוקדש ע"י ארט גולד לע"נ חמותו, יהודה לייב בן משה.

כאשר יש ספק איזה שור פגע באחר, אך שני השוורים שעליהם קיים הספק הם בבעלותו של אותו אדם, פוסקת המשנה ששניהם חייבים. האם זה מקרה של שור מועד או שור תם? מדוע משתמשים בלשון "שניהם חייבים" כאשר מדובר בבעל אחד (הבעל של שני השוורים) שחייב? הפרק הרביעי מתחיל במחלוקת בין רבי מאיר לרבי שמעון על שור תם שתקף ארבע או חמישה פעמים ברציפות. למי משלמים מה? מה ההיגיון מאחורי דעותיהם וכיצד הן משתלבות עם הגישות הרחבות יותר של רבי עקיבא ורבי ישמעאל לגבי האם לניזק יש שותפות בבהמה שהזיק (כי משלמים מגופו) או שהוא יותר דומה לבעל חוב שהמזיק צריך לפצותו? האם נוכל להסיק ממשנתנו תשובה לשאלה זו: האם כאשר משנה מתייחסת לסלע, האם מתכוונים לסלע צורי, מטבע בעל ערך גבוה יותר (4 זוזים) או לסלע מדינה, מטבע בעל ערך נמוך יותר (חצי זוז), שמינית מערכו של הצורי?

ראוי ליטול ואין לו והתניא הרי זה משתלם לקטן מן המועד ולגדול מן התם דתפס

היו שניהם של איש אחד שניהם חייבים אמר ליה רבא מפרזיקא לרב אשי שמע מינה שוורים תמים שהזיקו רצה מזה גובה רצה מזה גובה

הכא במאי עסקינן במועדין

אי במועדין אימא סיפא היה אחד גדול ואחד קטן הניזק אומר גדול הזיק והמזיק אומר לא כי אלא קטן הזיק המוציא מחבירו עליו הראיה אי במועדין מאי נפקא ליה מיניה סוף סוף דמי תורא מעליא בעי לשלומי

אמר ליה סיפא בתמין ורישא במועדין

אמר ליה רב אחא סבא לרב אשי אי במועדין חייבים חייב גברא מיבעי ליה ותו מאי שניהם

אלא לעולם בתמין ורבי עקיבא היא דאמר שותפין נינהו וטעמא דאיתנהו לתרוייהו דלא מצי מדחי ליה אבל ליתנהו לתרוייהו מצי אמר ליה זיל אייתי ראיה דהאי תורא אזקך ואשלם לך

הדרן עלך המניח

מתני׳ שור שנגח ארבעה וחמשה שוורים זה אחר זה ישלם לאחרון שבהם ואם יש בו מותר יחזיר לשלפניו ואם יש בו מותר יחזיר לשלפני פניו והאחרון אחרון נשכר דברי רבי מאיר

רבי שמעון אומר שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבלה יפה כלום זה נוטל מנה וזה נוטל מנה

חזר ונגח שור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו זה נוטל חמשים זוז וזה נוטל חמשים זוז

חזר ונגח שור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו חמשים זוז ושנים הראשונים דינר זהב

גמ׳ מתניתין מני דלא כרבי ישמעאל ודלא כרבי עקיבא

אי כרבי ישמעאל דאמר בעלי חובות נינהו האי אחרון אחרון נשכר ראשון ראשון נשכר מבעי ליה אי כרבי עקיבא דאמר תורא דשותפי הוא האי יש בו מותר


יחזיר לשלפניו לכולם מבעי ליה

אמר רבא לעולם כרבי ישמעאל דאמר בעלי חובות נינהו ודקשיא לך אחרון אחרון נשכר ראשון ראשון נשכר מבעי ליה הכא במאי עסקינן כגון שתפסו ניזק לגבות הימנו ונעשה עליו כשומר שכר לנזקין

אי הכי יש בו מותר יחזיר לשלפניו יחזיר לבעלים מבעי ליה

אמר רבינא הכי קתני אם יש בו מותר בנזקיו יחזיר לשלפניו

וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן משום פשיעת שומרין נגעו בה

במאי אוקימתא כרבי ישמעאל אי הכי אימא סיפא רבי שמעון אומר שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים ואין הנבלה יפה כלום זה נוטל מנה וזה נוטל מנה

חזר ונגח שור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו זה נוטל חמשים זוז וזה נוטל חמשים זוז חזר ונגח שור שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו נוטל חמשים זוז ושנים הראשונים דינר זהב

אתאן לרבי עקיבא דאמר תורא דשותפי הוא רישא רבי ישמעאל וסיפא רבי עקיבא

אמרי אין דהא אמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא שבוק מתניתין ותא בתראי רישא רבי ישמעאל וסיפא רבי עקיבא

אתמר נמי אמר רבי יוחנן הקדישו ניזק איכא בינייהו

תנן התם התוקע לחבירו נותן לו סלע רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי מנה

ההוא גברא דתקע לחבריה שלחיה רב טוביה בר מתנה לקמיה דרב יוסף סלע צורי תנן או סלע מדינה תנן

אמר ליה תניתוה ושנים הראשונים דינר זהב ואי סלקא דעתך תני תנא סלע מדינה נפלוג ונתני עד תריסר וסלע

אמר ליה תנא כי רוכלא ליתני וליזיל

מאי הוי עלה פשטוה מהא דאמר רב יהודה אמר רב כל כסף האמור בתורה כסף צורי ושל דבריהם כסף מדינה

אמר ליה ההוא גברא הואיל ופלגא דזוזא הוא לא בעינא נתביה לעניים הדר אמר ליה נתביה ניהלי איזיל ואברי ביה נפשאי

אמר ליה רב יוסף כבר זכו ביה עניים ואף על גב דליכא עניים הכא אנן יד עניים אנן דאמר רב יהודה אמר שמואל יתומים


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא קמא לו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא לו

ראוי ליטול ואין לו והתניא הרי זה משתלם לקטן מן המועד ולגדול מן התם דתפס

היו שניהם של איש אחד שניהם חייבים אמר ליה רבא מפרזיקא לרב אשי שמע מינה שוורים תמים שהזיקו רצה מזה גובה רצה מזה גובה

הכא במאי עסקינן במועדין

אי במועדין אימא סיפא היה אחד גדול ואחד קטן הניזק אומר גדול הזיק והמזיק אומר לא כי אלא קטן הזיק המוציא מחבירו עליו הראיה אי במועדין מאי נפקא ליה מיניה סוף סוף דמי תורא מעליא בעי לשלומי

אמר ליה סיפא בתמין ורישא במועדין

אמר ליה רב אחא סבא לרב אשי אי במועדין חייבים חייב גברא מיבעי ליה ותו מאי שניהם

אלא לעולם בתמין ורבי עקיבא היא דאמר שותפין נינהו וטעמא דאיתנהו לתרוייהו דלא מצי מדחי ליה אבל ליתנהו לתרוייהו מצי אמר ליה זיל אייתי ראיה דהאי תורא אזקך ואשלם לך

הדרן עלך המניח

מתני׳ שור שנגח ארבעה וחמשה שוורים זה אחר זה ישלם לאחרון שבהם ואם יש בו מותר יחזיר לשלפניו ואם יש בו מותר יחזיר לשלפני פניו והאחרון אחרון נשכר דברי רבי מאיר

רבי שמעון אומר שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבלה יפה כלום זה נוטל מנה וזה נוטל מנה

חזר ונגח שור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו זה נוטל חמשים זוז וזה נוטל חמשים זוז

חזר ונגח שור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו חמשים זוז ושנים הראשונים דינר זהב

גמ׳ מתניתין מני דלא כרבי ישמעאל ודלא כרבי עקיבא

אי כרבי ישמעאל דאמר בעלי חובות נינהו האי אחרון אחרון נשכר ראשון ראשון נשכר מבעי ליה אי כרבי עקיבא דאמר תורא דשותפי הוא האי יש בו מותר


יחזיר לשלפניו לכולם מבעי ליה

אמר רבא לעולם כרבי ישמעאל דאמר בעלי חובות נינהו ודקשיא לך אחרון אחרון נשכר ראשון ראשון נשכר מבעי ליה הכא במאי עסקינן כגון שתפסו ניזק לגבות הימנו ונעשה עליו כשומר שכר לנזקין

אי הכי יש בו מותר יחזיר לשלפניו יחזיר לבעלים מבעי ליה

אמר רבינא הכי קתני אם יש בו מותר בנזקיו יחזיר לשלפניו

וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן משום פשיעת שומרין נגעו בה

במאי אוקימתא כרבי ישמעאל אי הכי אימא סיפא רבי שמעון אומר שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים ואין הנבלה יפה כלום זה נוטל מנה וזה נוטל מנה

חזר ונגח שור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו זה נוטל חמשים זוז וזה נוטל חמשים זוז חזר ונגח שור שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו נוטל חמשים זוז ושנים הראשונים דינר זהב

אתאן לרבי עקיבא דאמר תורא דשותפי הוא רישא רבי ישמעאל וסיפא רבי עקיבא

אמרי אין דהא אמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא שבוק מתניתין ותא בתראי רישא רבי ישמעאל וסיפא רבי עקיבא

אתמר נמי אמר רבי יוחנן הקדישו ניזק איכא בינייהו

תנן התם התוקע לחבירו נותן לו סלע רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי מנה

ההוא גברא דתקע לחבריה שלחיה רב טוביה בר מתנה לקמיה דרב יוסף סלע צורי תנן או סלע מדינה תנן

אמר ליה תניתוה ושנים הראשונים דינר זהב ואי סלקא דעתך תני תנא סלע מדינה נפלוג ונתני עד תריסר וסלע

אמר ליה תנא כי רוכלא ליתני וליזיל

מאי הוי עלה פשטוה מהא דאמר רב יהודה אמר רב כל כסף האמור בתורה כסף צורי ושל דבריהם כסף מדינה

אמר ליה ההוא גברא הואיל ופלגא דזוזא הוא לא בעינא נתביה לעניים הדר אמר ליה נתביה ניהלי איזיל ואברי ביה נפשאי

אמר ליה רב יוסף כבר זכו ביה עניים ואף על גב דליכא עניים הכא אנן יד עניים אנן דאמר רב יהודה אמר שמואל יתומים


גלול כלפי מעלה