Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ב׳ בטבת תשפ״ד | 14 דצמבר 2023
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא מב

הדף היום מוקדש ע"י רחל סאבין לכבוד אירוסין של בתם, ליאור, לדניאל מכלוף מניו ג׳רזי. "אנחנו מאחלים להם שיבנו בית נאמן בישראל, בית של תורה ואהבת חינם. אנחנו מייחלים ומתפללים לשובם של החטופים והנעדרים, לשלומם וחזרתם בשלום של חיילנו וכל כוחות הבטחון, לנחמה למשפחות הנופלים ולרפואה שלמה של כל הפצועים".

הדף היום מוקדש לרפואת אביגדור בן הינדה אילה.

שני הסברים נוספים (בנוסף לשלושה בבבא קמא מא) מובאים כדי להסביר מה לומדים מהמילים בפסוק בשור תם "ובעל השור נקי". רבי יוסי הגלילי סובר שזה פטור בעל שור מתשלום דמי עובר אם השור גרם להפלה. רבי עקיבא סובר שהוא פוטר תשלום עבור שור תם שהורג עבד. שואלים על שניהם, למה יש צורף הדרשה, הרי אפשר ללמוד דינים אלו ממקומות אחרים? מביאים כמה אפשרויות להסביר כל אחד מהם (רובם נדחים).

משכח רברבי שקיל זוטרי שקיל

רב טביומי משמיה דרבא אמר המית אמר ליה ברישא משל לצייד ששולה דגים מן הים משכח זוטרי שקיל משכח רברבי שדי זוטרי ושקיל רברבי

תניא אידך בעל השור נקי רבי יוסי הגלילי אומר נקי מדמי ולדות

אמר לו רבי עקיבא הרי הוא אומר כי ינצו אנשים ונגפו אשה אנשים ולא שוורים

שפיר קאמר רבי עקיבא

אמר רב עולא בריה דרב אידי איצטריך סלקא דעתך אמינא אנשים ולא שוורים הדומין לאנשים מה אנשים מועדין אף שוורים מועדין הא תם מיחייב כתב רחמנא בעל השור נקי דפטור

אמר רבא יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא

אלא אמר רבא איצטריך סלקא דעתך אמינא אנשים ולא שוורים הדומין לאנשים מה אנשים מועדין אף שוורים מועדין וקל וחומר לתמין דפטירי הדר כתב רחמנא בעל השור נקי תם פטור ומועד חייב

אמר ליה אביי אלא מעתה גבי בושת נמי נימא הכי אנשים ולא שוורים הדומין לאנשים מה אנשים מועדין אף שוורים מועדין וקל וחומר לתמין דפטירי הדר כתב רחמנא בעל השור נקי תם פטור ומועד חייב

וכי תימא הכי נמי אי הכי ליתני בעל השור נקי רבי יוסי הגלילי אומר פטור מדמי ולדות ומבושת

אלא אביי ורבא דאמרי תרוייהו אנשים אין אסון באשה יענשו יש אסון באשה לא יענשו ולא שוורים דאף על גב דיש אסון יענשו הדר כתב רחמנא בעל השור נקי דפטור

מתקיף לה רב אדא בר אהבה אטו באסון תליא מילתא בכוונה תליא מילתא

אלא אמר רב אדא בר אהבה אנשים כי נתכונו זה לזה אף על גב שיש אסון באשה יענשו כי נתכונו לאשה עצמה לא יענשו ולא שוורים דאפילו נתכונו לאשה עצמה יענשו כתב רחמנא בעל השור נקי דפטירי

וכן כי אתא רב חגי מדרומא אתא ואייתי מתניתא בידיה כוותיה דרב אדא בר אהבה

תניא אידך בעל השור נקי רבי עקיבא אומר נקי מדמי עבד


ונימא רבי עקיבא לנפשיה והלא עצמו אין משתלם אלא מגופו הביאהו לבית דין וישלם לך

אמר רב שמואל בר רב יצחק כשקדם בעליו ושחטו מהו דתימא לישתלם מיניה קא משמע לן הואיל ובר קטלא הוא אף על גב דשחטיה לא לישתלם מיניה

אי הכי לרבי אליעזר נמי כשקדם ושחטו

הכי נמי וסבר דלמא אית ליה טעמא אחרינא דעדיף מהאי ונימא ליה

ורבי אליעזר נמי לישני ליה שקדם ושחטו אמר לך התם הוא דנתכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם דשור לאו בר קטלא הוא כלל דסלקא דעתך אמינא ניחייב אצטריך קרא למעוטי אבל הכא דמעיקרא בר קטלא הוה לא צריך קרא אף על גב דשחטיה

ולרבי עקיבא נמי ודאי הכי הוה

אלא אמר רב אסי האי מילתא מפי דגברא רבה שמיע לי ומנו רבי יוסי ברבי חנינא סלקא דעתך אמינא הואיל ואמר רבי עקיבא אף תם שחבל באדם משלם במותר נזק שלם משתלם נמי [דמי עבד] מעלייה כתב רחמנא בעל השור נקי

אמר ליה רבי זירא לרב אסי והא תבריה רבי עקיבא לגזיזיה דתניא רבי עקיבא אומר יכול ישלם מן העלייה תלמוד לומר כמשפט הזה יעשה לו מגופו משלם ואינו משלם מן העלייה

אלא אמר רבא אצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל ומחמירני בעבד יותר מבן חורין שבן חורין יפה סלע נותן סלע שלשים נותן שלשים ועבד יפה סלע נותן שלשים משתלם נמי דמי עבד מן העלייה כתב רחמנא בעל השור נקי

תניא כותיה דרבא בעל השור נקי רבי עקיבא אומר נקי מדמי עבד

והלא דין הוא הואיל וחייב בעבד וחייב בבן חורין מה כשחייב בבן חורין חלקת בו בין תם למועד אף כשחייב בעבד נחלק בו בין תם למועד

ועוד קל וחומר ומה בן חורין שנותן כל שוויו חלקת בו בין תם למועד עבד שאינו נותן אלא שלשים אינו דין שנחלוק בו בין תם למועד

לא מחמירני בעבד יותר מבן חורין שבן חורין יפה סלע נותן סלע שלשים נותן שלשים ועבד יפה סלע נותן שלשים יכול יהא חייב תלמוד לומר בעל השור נקי נקי מדמי עבד

תנו רבנן והמית איש או אשה אמר רבי עקיבא וכי מה בא זה ללמדנו אם לחייב על האשה כאיש הרי כבר נאמר כי יגח שור את איש או את אשה

אלא להקיש אשה לאיש מה איש נזקיו ליורשיו אף אשה נזקיה ליורשיה

וסבר רבי עקיבא לא ירית לה בעל והתניא וירש אותה מכאן שהבעל יורש את אשתו דברי רבי עקיבא

אמר ריש לקיש לא אמר אלא בכופר הואיל ואין משתלם אלא לאחר מיתה והוה ליה ראוי ואין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק

מאי טעמא אמר קרא והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת אם כפר יושת עליו

ובנזקין לא אמר רבי עקיבא

והתניא הכה את האשה ויצאו ילדיה נותן נזק וצער לאשה ודמי ולדות לבעל אין הבעל נותן ליורשיו אין האשה נותנת ליורשיה היתה שפחה ונשתחררה


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא קמא מב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא מב

משכח רברבי שקיל זוטרי שקיל

רב טביומי משמיה דרבא אמר המית אמר ליה ברישא משל לצייד ששולה דגים מן הים משכח זוטרי שקיל משכח רברבי שדי זוטרי ושקיל רברבי

תניא אידך בעל השור נקי רבי יוסי הגלילי אומר נקי מדמי ולדות

אמר לו רבי עקיבא הרי הוא אומר כי ינצו אנשים ונגפו אשה אנשים ולא שוורים

שפיר קאמר רבי עקיבא

אמר רב עולא בריה דרב אידי איצטריך סלקא דעתך אמינא אנשים ולא שוורים הדומין לאנשים מה אנשים מועדין אף שוורים מועדין הא תם מיחייב כתב רחמנא בעל השור נקי דפטור

אמר רבא יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא

אלא אמר רבא איצטריך סלקא דעתך אמינא אנשים ולא שוורים הדומין לאנשים מה אנשים מועדין אף שוורים מועדין וקל וחומר לתמין דפטירי הדר כתב רחמנא בעל השור נקי תם פטור ומועד חייב

אמר ליה אביי אלא מעתה גבי בושת נמי נימא הכי אנשים ולא שוורים הדומין לאנשים מה אנשים מועדין אף שוורים מועדין וקל וחומר לתמין דפטירי הדר כתב רחמנא בעל השור נקי תם פטור ומועד חייב

וכי תימא הכי נמי אי הכי ליתני בעל השור נקי רבי יוסי הגלילי אומר פטור מדמי ולדות ומבושת

אלא אביי ורבא דאמרי תרוייהו אנשים אין אסון באשה יענשו יש אסון באשה לא יענשו ולא שוורים דאף על גב דיש אסון יענשו הדר כתב רחמנא בעל השור נקי דפטור

מתקיף לה רב אדא בר אהבה אטו באסון תליא מילתא בכוונה תליא מילתא

אלא אמר רב אדא בר אהבה אנשים כי נתכונו זה לזה אף על גב שיש אסון באשה יענשו כי נתכונו לאשה עצמה לא יענשו ולא שוורים דאפילו נתכונו לאשה עצמה יענשו כתב רחמנא בעל השור נקי דפטירי

וכן כי אתא רב חגי מדרומא אתא ואייתי מתניתא בידיה כוותיה דרב אדא בר אהבה

תניא אידך בעל השור נקי רבי עקיבא אומר נקי מדמי עבד


ונימא רבי עקיבא לנפשיה והלא עצמו אין משתלם אלא מגופו הביאהו לבית דין וישלם לך

אמר רב שמואל בר רב יצחק כשקדם בעליו ושחטו מהו דתימא לישתלם מיניה קא משמע לן הואיל ובר קטלא הוא אף על גב דשחטיה לא לישתלם מיניה

אי הכי לרבי אליעזר נמי כשקדם ושחטו

הכי נמי וסבר דלמא אית ליה טעמא אחרינא דעדיף מהאי ונימא ליה

ורבי אליעזר נמי לישני ליה שקדם ושחטו אמר לך התם הוא דנתכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם דשור לאו בר קטלא הוא כלל דסלקא דעתך אמינא ניחייב אצטריך קרא למעוטי אבל הכא דמעיקרא בר קטלא הוה לא צריך קרא אף על גב דשחטיה

ולרבי עקיבא נמי ודאי הכי הוה

אלא אמר רב אסי האי מילתא מפי דגברא רבה שמיע לי ומנו רבי יוסי ברבי חנינא סלקא דעתך אמינא הואיל ואמר רבי עקיבא אף תם שחבל באדם משלם במותר נזק שלם משתלם נמי [דמי עבד] מעלייה כתב רחמנא בעל השור נקי

אמר ליה רבי זירא לרב אסי והא תבריה רבי עקיבא לגזיזיה דתניא רבי עקיבא אומר יכול ישלם מן העלייה תלמוד לומר כמשפט הזה יעשה לו מגופו משלם ואינו משלם מן העלייה

אלא אמר רבא אצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל ומחמירני בעבד יותר מבן חורין שבן חורין יפה סלע נותן סלע שלשים נותן שלשים ועבד יפה סלע נותן שלשים משתלם נמי דמי עבד מן העלייה כתב רחמנא בעל השור נקי

תניא כותיה דרבא בעל השור נקי רבי עקיבא אומר נקי מדמי עבד

והלא דין הוא הואיל וחייב בעבד וחייב בבן חורין מה כשחייב בבן חורין חלקת בו בין תם למועד אף כשחייב בעבד נחלק בו בין תם למועד

ועוד קל וחומר ומה בן חורין שנותן כל שוויו חלקת בו בין תם למועד עבד שאינו נותן אלא שלשים אינו דין שנחלוק בו בין תם למועד

לא מחמירני בעבד יותר מבן חורין שבן חורין יפה סלע נותן סלע שלשים נותן שלשים ועבד יפה סלע נותן שלשים יכול יהא חייב תלמוד לומר בעל השור נקי נקי מדמי עבד

תנו רבנן והמית איש או אשה אמר רבי עקיבא וכי מה בא זה ללמדנו אם לחייב על האשה כאיש הרי כבר נאמר כי יגח שור את איש או את אשה

אלא להקיש אשה לאיש מה איש נזקיו ליורשיו אף אשה נזקיה ליורשיה

וסבר רבי עקיבא לא ירית לה בעל והתניא וירש אותה מכאן שהבעל יורש את אשתו דברי רבי עקיבא

אמר ריש לקיש לא אמר אלא בכופר הואיל ואין משתלם אלא לאחר מיתה והוה ליה ראוי ואין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק

מאי טעמא אמר קרא והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת אם כפר יושת עליו

ובנזקין לא אמר רבי עקיבא

והתניא הכה את האשה ויצאו ילדיה נותן נזק וצער לאשה ודמי ולדות לבעל אין הבעל נותן ליורשיו אין האשה נותנת ליורשיה היתה שפחה ונשתחררה


גלול כלפי מעלה