Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״א בטבת תשפ״ד | 23 דצמבר 2023
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא נא

בור של פחות מעשרה טפחים אינו ראוי להרוג. אם כן, מדוע פסק רב נחמן כי בהמה שנפלה לאמה מים פחות מעשרה טפחים (היו בה שישה טפחים) ולאחר מכן שחטוה, אינה כשרה לאכילה כיון שהיה ספק טריפה (ממילא הולך למות)? רבא מביא את משנתנו ועוד שני מקורות תנאים להעלות קושי בפסיקתו של רב נחמן. במקרים בהם שני אנשים הבעלים בשותפות על הבור, מי חייב לשלם על נזקים? איך בכלל יש מקרה של בור בשותפות? באיזה שלב האחריות עוברת מאחד לשני?

לא משום דלית ביה הבלא אי הכי הוזק בו חייב הא לית ביה הבלא אמר ליה אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין

איתיביה בית הסקילה היה גבוה שתי קומות ותני עלה וקומה שלו הרי כאן שלש ואי סלקא דעתך יש חבטה בפחות מעשרה למה לי כולי האי

ולטעמיך נעביד עשרה אלא כרב נחמן דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר קרא ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה

אי הכי נגבה טפי משום דמינוול

איתיביה כי יפל הנפל ממנו ממנו ולא בתוכו

כיצד היתה רשות הרבים גבוה ממנו עשרה טפחים ונפל מתוכה לתוכו פטור עמוקה ממנו עשרה טפחים ונפל מתוכו לתוכה חייב

ואי סלקא דעתך יש חבטה בפחות מעשרה למה לי עשרה אמר ליה שאני בית דכל פחות מעשרה לאו בית הוא

אי הכי השתא נמי דהוי מאבראי עשרה דל מיניה תקרה ומעזיבה מגואי לא הוי עשרה אמר ליה כגון דחק מגואי

אי הכי כי לא הוי נמי מאבראי עשרה משכחת לה דהוי מגואי עשרה כגון דחק בה טפי

אלא היינו טעמא דרב נחמן סבר מכריסא דתורא לארעא כמה הוי ארבעה אריתא דדלאי כמה הוי שיתא הא עשרה אישתכח דכי קא מחבט מעשרה הוא דקא מחבט

אלא מתניתין דקתני מה בור שהוא כדי להמית עשרה טפחים אף כל שיש בו כדי להמית עשרה טפחים בשיתא נמי סגיא

אמרי מתניתין דאיגנדר לבור

מתני׳ בור של שני שותפין עבר עליו הראשון ולא כסהו והשני ולא כסהו השני חייב

גמ׳ אמרי בור של שני שותפין היכי משכחת לה הניחא אי סבירא לן כרבי עקיבא דאמר בור ברשותו חייב משכחת לה בחצר של שניהם ובור של שניהם והפקירו רשותן ולא הפקירו בורן

אלא אי סבירא לן בור ברשותו פטור היכי משכחת לה דחייב עליה ברשות הרבים וברשות הרבים בור של שני שותפין היכי משכחת לה

אי דשוו שליח תרוייהו ואמרי ליה זיל כרי לן ואזל כרה להו אין שליח לדבר עבירה ואי דכרה האי חמשה והאי חמשה נסתלקו להו מעשה ראשון

הניחא לרבי ולנזקין משכחת לה אלא לרבי ולמיתה ולרבנן בין למיתה בין לנזקין היכי משכחת לה

אמר רבי יוחנן כגון שעקרו שניהן חוליא בבת אחת והשלימו לעשרה

מאי רבי ומאי רבנן דתניא אחד החופר בור תשעה ובא אחר והשלימה לעשרה האחרון חייב רבי אומר אחר אחרון למיתה ואחר שניהם לנזקין

מאי טעמא דרבנן דאמר קרא כי יפתח וכי יכרה אם על פתיחה חייב על כרייה לא כל שכן אלא להביא כורה אחר כורה שסילק מעשה ראשון

ורבי אמר לך הנהו מיצרך צריכי כדאמרינן ורבנן נמי מיצרך צריכי

אלא היינו טעמא דרבנן אמר קרא כי יכרה איש בור אחד ולא שנים

ורבי ההוא מיבעי ליה כי יכרה איש בור ולא שור בור

ורבנן תרי איש בור כתיבי

ורבי איידי דכתב האי כתב האי

וממאי דלחיובי בתרא דלמא לחיובי קמא

לא סלקא דעתך דאמר קרא והמת יהיה לו ההוא דקא עביד מיתה

והאי והמת יהיה לו מבעי ליה לכדרבא דאמר רבא שור פסולי המוקדשין שנפל לבור פטור שנאמר והמת יהיה לו במי שהמת שלו

אמרי ולאו ממילא שמעת מינה דבההוא דעבד מיתה עסקינן

תנו רבנן אחד החופר בור עשרה ובא אחר והשלימה לעשרים ובא אחר והשלימה לשלשים כולן חייבין ורמינהו אחד החופר בור עשרה ובא אחר וסייד וכייד האחרון חייב


לימא הא רבי והא רבנן

אמר רב זביד הא והא רבנן עד כאן לא קאמרי רבנן אחרון חייב אלא היכא דלא עבד קמא שיעור מיתה אבל היכא דעבד קמא שיעור מיתה אפילו רבנן מודו דכולן חייבין

והא סייד וכייד דקא עבד קמא שיעור מיתה וקתני אחרון חייב אמרי התם שלא היה בו הבל למיתה ובא אחר והוסיף בה הבל למיתה

איכא דאמרי אמר רב זביד הא והא רבי הך דקתני כולן חייבין שפיר הא דקתני אחרון חייב כגון שלא היה בו הבל לא למיתה ולא לנזקין ובא אחר והוסיף בו הבל בין למיתה בין לנזקין

אמר רבא הניח אבן על פי הבור והשלימה לעשרה באנו למחלוקת רבי ורבנן

פשיטא מהו דתימא למטה הוא דהבלא דידיה קא קטיל ליה אבל למעלה דלא הבלא דידיה קא קטיל אימא לא קא משמע לן

בעי רבא טם טפח וסילק אבניו מהו מי אמרינן מאי דעבד שקליה

או דלמא נסתלקו מעשה ראשון וקמה ליה כוליה ברשותיה תיקו

אמר רבה בר בר חנה אמר שמואל בר מרתא בור שמונה ומהן שני טפחים מים חייב מאי טעמא כל טפח דמיא כתרי דיבשה דמי

איבעיא להו בור תשעה ומהן טפח אחד מים מהו מי אמרינן כיון דלא נפישי מיא לית ביה הבלא או דלמא כיון דעמיק טפי אית ביה הבלא

בור שבעה ומהן שלשה טפחים מים מהו מי אמרינן כיון דנפישי מים טפי אית ביה הבלא או דלמא כיון דלא עמקא לית ביה הבלא תיקו

בעא מיניה רב שיזבי מרבה הרחיבה מהו אמר ליה הרי מיעט הבלא אמר ליה אדרבה הרי קירב הזיקא

אלא אמר רב אשי ניחזי אנן אי בהבלא מיית הרי מיעט הבלא אי בחבטה מיית הרי קירב הזיקא איכא דאמרי אמר רב אשי ניחזי אנן אי מההיא גיסא נפל הרי קירב הזיקא ואי מאידך גיסא נפל הרי מיעט הבלא

איתמר בור שעומקה כרחבה רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו משמיה דרבה בר בר חנה דאמר משמיה דרבי מני חד אמר לעולם יש בה הבל עד שיהא רחבה יתר על עומקה וחד אמר לעולם אין בה הבל עד שיהא עומקה יתר על רחבה

עבר עליו הראשון ולא כסהו וראשון מאימת מיפטר רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו משמיה דרבה בר בר חנה דאמר משמיה דרבי מני חד אמר משמניחו משתמש וחד אמר משימסור לו דליו

כתנאי המדלה מים מן הבור ובא חבירו ואמר לו הנח לי ואני אדלה מים כיון שהניחו משתמש פטור רבי אליעזר בן יעקב אומר משימסור לו דליו

במאי קמיפלגי רבי אליעזר בן יעקב סבר יש ברירה

האי מדידיה קא ממלא והאי מדידיה קא ממלא ורבנן סברי אין ברירה

אמר רבינא ואזדו לטעמייהו דתנן השותפין שנדרו הנאה זה מזה אסורין ליכנס לחצר רבי אליעזר בן יעקב אומר זה נכנס לתוך שלו וזה נכנס לתוך שלו

במאי קמיפלגי רבי אליעזר בן יעקב סבר יש ברירה האי לדנפשיה עייל והאי לדנפשיה עייל ורבנן סברי אין ברירה

אמר רבי אלעזר המוכר בור לחבירו כיון שמסר לו דליו קנה היכי דמי אי בכספא ליקני בכספא אי בחזקה ליקני בחזקה

לעולם בחזקה ובעי למימר ליה לך חזק וקני וכיון שמסר לו דליו כמאן דאמר ליה לך חזק וקני דמי

אמר רבי יהושע בן לוי המוכר בית לחבירו


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא קמא נא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא נא

לא משום דלית ביה הבלא אי הכי הוזק בו חייב הא לית ביה הבלא אמר ליה אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין

איתיביה בית הסקילה היה גבוה שתי קומות ותני עלה וקומה שלו הרי כאן שלש ואי סלקא דעתך יש חבטה בפחות מעשרה למה לי כולי האי

ולטעמיך נעביד עשרה אלא כרב נחמן דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר קרא ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה

אי הכי נגבה טפי משום דמינוול

איתיביה כי יפל הנפל ממנו ממנו ולא בתוכו

כיצד היתה רשות הרבים גבוה ממנו עשרה טפחים ונפל מתוכה לתוכו פטור עמוקה ממנו עשרה טפחים ונפל מתוכו לתוכה חייב

ואי סלקא דעתך יש חבטה בפחות מעשרה למה לי עשרה אמר ליה שאני בית דכל פחות מעשרה לאו בית הוא

אי הכי השתא נמי דהוי מאבראי עשרה דל מיניה תקרה ומעזיבה מגואי לא הוי עשרה אמר ליה כגון דחק מגואי

אי הכי כי לא הוי נמי מאבראי עשרה משכחת לה דהוי מגואי עשרה כגון דחק בה טפי

אלא היינו טעמא דרב נחמן סבר מכריסא דתורא לארעא כמה הוי ארבעה אריתא דדלאי כמה הוי שיתא הא עשרה אישתכח דכי קא מחבט מעשרה הוא דקא מחבט

אלא מתניתין דקתני מה בור שהוא כדי להמית עשרה טפחים אף כל שיש בו כדי להמית עשרה טפחים בשיתא נמי סגיא

אמרי מתניתין דאיגנדר לבור

מתני׳ בור של שני שותפין עבר עליו הראשון ולא כסהו והשני ולא כסהו השני חייב

גמ׳ אמרי בור של שני שותפין היכי משכחת לה הניחא אי סבירא לן כרבי עקיבא דאמר בור ברשותו חייב משכחת לה בחצר של שניהם ובור של שניהם והפקירו רשותן ולא הפקירו בורן

אלא אי סבירא לן בור ברשותו פטור היכי משכחת לה דחייב עליה ברשות הרבים וברשות הרבים בור של שני שותפין היכי משכחת לה

אי דשוו שליח תרוייהו ואמרי ליה זיל כרי לן ואזל כרה להו אין שליח לדבר עבירה ואי דכרה האי חמשה והאי חמשה נסתלקו להו מעשה ראשון

הניחא לרבי ולנזקין משכחת לה אלא לרבי ולמיתה ולרבנן בין למיתה בין לנזקין היכי משכחת לה

אמר רבי יוחנן כגון שעקרו שניהן חוליא בבת אחת והשלימו לעשרה

מאי רבי ומאי רבנן דתניא אחד החופר בור תשעה ובא אחר והשלימה לעשרה האחרון חייב רבי אומר אחר אחרון למיתה ואחר שניהם לנזקין

מאי טעמא דרבנן דאמר קרא כי יפתח וכי יכרה אם על פתיחה חייב על כרייה לא כל שכן אלא להביא כורה אחר כורה שסילק מעשה ראשון

ורבי אמר לך הנהו מיצרך צריכי כדאמרינן ורבנן נמי מיצרך צריכי

אלא היינו טעמא דרבנן אמר קרא כי יכרה איש בור אחד ולא שנים

ורבי ההוא מיבעי ליה כי יכרה איש בור ולא שור בור

ורבנן תרי איש בור כתיבי

ורבי איידי דכתב האי כתב האי

וממאי דלחיובי בתרא דלמא לחיובי קמא

לא סלקא דעתך דאמר קרא והמת יהיה לו ההוא דקא עביד מיתה

והאי והמת יהיה לו מבעי ליה לכדרבא דאמר רבא שור פסולי המוקדשין שנפל לבור פטור שנאמר והמת יהיה לו במי שהמת שלו

אמרי ולאו ממילא שמעת מינה דבההוא דעבד מיתה עסקינן

תנו רבנן אחד החופר בור עשרה ובא אחר והשלימה לעשרים ובא אחר והשלימה לשלשים כולן חייבין ורמינהו אחד החופר בור עשרה ובא אחר וסייד וכייד האחרון חייב


לימא הא רבי והא רבנן

אמר רב זביד הא והא רבנן עד כאן לא קאמרי רבנן אחרון חייב אלא היכא דלא עבד קמא שיעור מיתה אבל היכא דעבד קמא שיעור מיתה אפילו רבנן מודו דכולן חייבין

והא סייד וכייד דקא עבד קמא שיעור מיתה וקתני אחרון חייב אמרי התם שלא היה בו הבל למיתה ובא אחר והוסיף בה הבל למיתה

איכא דאמרי אמר רב זביד הא והא רבי הך דקתני כולן חייבין שפיר הא דקתני אחרון חייב כגון שלא היה בו הבל לא למיתה ולא לנזקין ובא אחר והוסיף בו הבל בין למיתה בין לנזקין

אמר רבא הניח אבן על פי הבור והשלימה לעשרה באנו למחלוקת רבי ורבנן

פשיטא מהו דתימא למטה הוא דהבלא דידיה קא קטיל ליה אבל למעלה דלא הבלא דידיה קא קטיל אימא לא קא משמע לן

בעי רבא טם טפח וסילק אבניו מהו מי אמרינן מאי דעבד שקליה

או דלמא נסתלקו מעשה ראשון וקמה ליה כוליה ברשותיה תיקו

אמר רבה בר בר חנה אמר שמואל בר מרתא בור שמונה ומהן שני טפחים מים חייב מאי טעמא כל טפח דמיא כתרי דיבשה דמי

איבעיא להו בור תשעה ומהן טפח אחד מים מהו מי אמרינן כיון דלא נפישי מיא לית ביה הבלא או דלמא כיון דעמיק טפי אית ביה הבלא

בור שבעה ומהן שלשה טפחים מים מהו מי אמרינן כיון דנפישי מים טפי אית ביה הבלא או דלמא כיון דלא עמקא לית ביה הבלא תיקו

בעא מיניה רב שיזבי מרבה הרחיבה מהו אמר ליה הרי מיעט הבלא אמר ליה אדרבה הרי קירב הזיקא

אלא אמר רב אשי ניחזי אנן אי בהבלא מיית הרי מיעט הבלא אי בחבטה מיית הרי קירב הזיקא איכא דאמרי אמר רב אשי ניחזי אנן אי מההיא גיסא נפל הרי קירב הזיקא ואי מאידך גיסא נפל הרי מיעט הבלא

איתמר בור שעומקה כרחבה רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו משמיה דרבה בר בר חנה דאמר משמיה דרבי מני חד אמר לעולם יש בה הבל עד שיהא רחבה יתר על עומקה וחד אמר לעולם אין בה הבל עד שיהא עומקה יתר על רחבה

עבר עליו הראשון ולא כסהו וראשון מאימת מיפטר רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו משמיה דרבה בר בר חנה דאמר משמיה דרבי מני חד אמר משמניחו משתמש וחד אמר משימסור לו דליו

כתנאי המדלה מים מן הבור ובא חבירו ואמר לו הנח לי ואני אדלה מים כיון שהניחו משתמש פטור רבי אליעזר בן יעקב אומר משימסור לו דליו

במאי קמיפלגי רבי אליעזר בן יעקב סבר יש ברירה

האי מדידיה קא ממלא והאי מדידיה קא ממלא ורבנן סברי אין ברירה

אמר רבינא ואזדו לטעמייהו דתנן השותפין שנדרו הנאה זה מזה אסורין ליכנס לחצר רבי אליעזר בן יעקב אומר זה נכנס לתוך שלו וזה נכנס לתוך שלו

במאי קמיפלגי רבי אליעזר בן יעקב סבר יש ברירה האי לדנפשיה עייל והאי לדנפשיה עייל ורבנן סברי אין ברירה

אמר רבי אלעזר המוכר בור לחבירו כיון שמסר לו דליו קנה היכי דמי אי בכספא ליקני בכספא אי בחזקה ליקני בחזקה

לעולם בחזקה ובעי למימר ליה לך חזק וקני וכיון שמסר לו דליו כמאן דאמר ליה לך חזק וקני דמי

אמר רבי יהושע בן לוי המוכר בית לחבירו


גלול כלפי מעלה