Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״א בטבת תשפ״ד | 2 ינואר 2024
  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא סא

הלימוד השבוע מוקדש ע"י מרק בייקר לכבוד שושנה ביום נישואיהם.

הדף היום מוקדש ע"י סוזן קשדן לע"נ יצחק בן משה חונה ולרפואת נכדה הקטן, זיו שמעון בן שולמית חיה ושולמית חיה בת שרה דבורה.

הדף היום מוקדש ע"י שורי סטרן לע"נ אביה, הרב ראובן בן חיים ולכבוד הולדת נכדה, הלל רות.

בשמואל ב פרק ​​כג מסופר שדוד מתאווה למים מבית לחם ושלושה מגיבוריו מביאים לו מים מתוך מחנה הפלשתים בבית לחם. כשהם חוזרים, דוד מסרב לקבל את המים שכן הם סיכנו את חייהם שלא לצורך. חכמים מבינים סיפור זה דרך דרש – שדוד חיפש תשובה לשאלה הלכתית ובסוף, סירב לקבל את התשובה. מה הייתה השאלה ההלכתית ומדוע סירב לקבל את התשובה? הגמרא מביאה שלוש הצעות שונות ומנתחת אותן על סמך הפסוקים בשמואל ב' ובסיפור המקביל בדברי הימים. לגבי הלכות אש דנה המשנה במקרים שבהם פטור מנזק שנגרם משריפה, כגון אם ישנה גדר שאינה דליקה בין האש למקום שהזיק בגובה ארבע אמות, או רשות הרבים או נחל עובר ביניהם. אם האש בשדה קוצים, מודדים את ארבע אמות הגדר מגובה שיחי הקוצים. רב ושמואל חלוקים על איזו אש פטורים במשנה – אש בוערת גבוה או אש נמוכה המתפשטת יותר. המשנה מצטטת מחלוקת בין כמה תנאים – אם מדליקים אש בשדה, עד איזה מרחק מצפים שהאש יעבור בכדי לחייב את הבעלים בנזקים? מבינים את דברי רבי שמעון במשנה, שאמר "הכל לפי הדליקה," שהוא סובר שאין גבול ותמיד אחראים לנזקים שנגרמו מאש שיצר. לא יתכן שרבי שמעון אמר זאת כי במקום אחר הוא אומר שיש גבול! רב נחמן מסביר את דברי רבי שמעון במשנה בדרך אחרת – שהכל תלוי בגובה האש. רבי יהודה וחכמים חלוקים בשאלה האם דברים טמונים פטורים מאש או לא. כולם מסכימים שדברים בתוך מגדל אינם נחשבים לטמונים כי רגילים להיות שם. רב כהנא סבור כי המחלוקת היא רק כאשר מדליקים אש ברשותו והוא מתפשט לרשותו של השכן, אך אם הדליק אש ברשותו של מישהו אחר, כולם מסכימים כי אדם אחראי גם על חפצים מוסתרים. רבא חולק וזובר שהם חולקים בשני המקרים. עם זאת, הוא מבחין במקרה של מי שהדליק אש ברשותו של אחר בין פריטים שבדרך כלל מוסתרים לבין אלו שלא בדרך כלל מוסתרים.

אלא למאן דאמר טמון באש קמיבעיא ליה מאי איבעי ליה קראי אמר לך טמון וחדא מהנך קמיבעיא ליה

בשלמא למאן דאמר הני תרתי היינו דכתיב ולא אבה (דוד) לשתותם אמר כיון דאיכא איסורא לא ניחא לי אלא למאן דאמר טמון באש קא מבעיא ליה מכדי גמרא הוא דשלחו ליה מאי לא אבה (דוד) לשתותם

דלא אמרינהו משמייהו אמר כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי כל המוסר עצמו למות על דברי תורה אין אומרים דבר הלכה משמו

ויסך אתם לה׳ בשלמא למאן דאמר הני תרתי משום דעבד לשם שמים אלא למאן דאמר טמון באש מאי ויסך אתם לה׳ דאמרינהו משמא דגמרא

מתני׳ עברה גדר שהוא גבוה ארבע אמות או דרך הרבים או נהר פטור

גמ׳ והתניא עברה גדר שהוא גבוה ארבע אמות חייב

אמר רב פפא תנא דידן קא חשיב מלמעלה למטה שש אמות פטור חמש אמות פטור עד ארבע אמות פטור תנא ברא מלמטה למעלה קא חשיב שתי אמות חייב שלש אמות חייב עד ארבע אמות חייב

אמר רבא ארבע אמות שאמרו דפטור אפילו בשדה קוצים אמר רב פפא ומשפת קוצים ולמעלה ארבע אמות

אמר רב לא שנו אלא בקולחת אבל בנכפפת אפילו עד מאה אמה חייב ושמואל אמר מתניתין בנכפפת אבל בקולחת אפילו כל שהוא פטור

תניא כוותיה דרב במה דברים אמורים בקולחת אבל בנכפפת ועצים מצויין לה אפילו עד מאה מיל חייב עברה נהר או שלולית שהם רחבים שמונה אמות פטור

דרך הרבים מאן תנא אמר רבא רבי אליעזר היא דתנן רבי אליעזר אומר שש עשרה אמות כדרך רשות הרבים (פטור)

או נהר רב אמר נהר ממש ושמואל אמר אריתא דדלאי

מאן דאמר נהר ממש אף על גב דליכא מיא ומאן דאמר אריתא דדלאי אי אית ביה מיא אין אבל לית ביה מיא לא

תנן התם ואלו מפסיקין לפאה הנחל והשלולית ודרך היחיד ודרך הרבים

מאי שלולית אמר רב יהודה אמר שמואל מקום שמי גשמים שוללין שם רב ביבי אמר רבי יוחנן אמת המים שמחלקת שלל לאגפיה

מאן דאמר מקום שמי גשמים שוללין שם כל שכן אמת המים ומאן דאמר אמת המים אבל מקום שמי גשמים שוללין שם לא מפסקי דהנהו


באגני דארעא מקרו

מתני׳ המדליק בתוך שלו עד כמה תעבור הדליקה רבי אלעזר בן עזריה אומר רואין אותו כאילו הוא באמצע בית כור רבי אליעזר אומר שש עשרה אמות כדרך רשות הרבים רבי עקיבא אומר חמשים אמה רבי שמעון אומר שלם ישלם המבער את הבערה הכל לפי הדליקה

גמ׳ ולית ליה לרבי שמעון שיעורא בדליקה

והתנן לא יעמיד אדם תנור בתוך הבית אלא אם כן יש על גבו גובה דארבע אמות היה מעמידו בעלייה עד שיהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים ובכירה טפח ואם הזיק משלם מה שהזיק

רבי שמעון אומר לא נאמרו שיעורין הללו אלא שאם הזיק פטור מלשלם

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הכל לפי גובה הדליקה

אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי שמעון וכן אמר רב נחמן אמר שמואל הלכה כרבי שמעון

מתני׳ המדליק את הגדיש והיו בו כלים ודלקו רבי יהודה אומר משלם מה שבתוכו וחכמים אומרים אינו משלם אלא גדיש של חטין או של שעורין

היה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו חייב עבד כפות לו וגדי סמוך לו ונשרף עמו פטור

ומודים חכמים לרבי יהודה במדליק את הבירה שהוא משלם כל מה שבתוכה שכן דרך בני אדם להניח בבתים

גמ׳ אמר רב כהנא מחלוקת במדליק בתוך שלו והלכה ואכלה בתוך של חבירו דרבי יהודה מחייב אנזקי טמון באש ורבנן פטרי אבל במדליק בתוך של חבירו דברי הכל משלם כל מה שבתוכו

אמר ליה רבא אי הכי אדתני סיפא מודים חכמים לרבי יהודה במדליק את הבירה שמשלם כל מה שבתוכה שכן דרך בני אדם להניח בבתים לפלוג וליתני בדידה במה דברים אמורים במדליק בתוך שלו והלכה ואכלה בתוך של חבירו אבל מדליק בתוך של חבירו דברי הכל משלם כל מה שהיה בתוכו

אלא אמר רבא בתרתי פליגי פליגי במדליק בתוך שלו והלכה ואכלה בתוך של חבירו דרבי יהודה מחייב אטמון באש ורבנן סברי לא מחייב ופליגי נמי במדליק בשל חבירו דרבי יהודה סבר משלם כל מה שבתוכו ואפילו ארנקי ורבנן סברי כלים שדרכן להטמין בגדיש כגון מוריגין וכלי בקר הוא דמשלם כלים שאין דרכן להטמין בגדיש לא משלם

תנו רבנן המדליק את הגדיש והיו בו כלים ודלקו רבי יהודה אומר משלם כל מה שהיה בתוכו וחכמים אומרים אינו משלם אלא גדיש של חטין או גדיש של שעורין ורואין מקום כלים כאילו הוא מלא תבואה


  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא קמא סא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא סא

אלא למאן דאמר טמון באש קמיבעיא ליה מאי איבעי ליה קראי אמר לך טמון וחדא מהנך קמיבעיא ליה

בשלמא למאן דאמר הני תרתי היינו דכתיב ולא אבה (דוד) לשתותם אמר כיון דאיכא איסורא לא ניחא לי אלא למאן דאמר טמון באש קא מבעיא ליה מכדי גמרא הוא דשלחו ליה מאי לא אבה (דוד) לשתותם

דלא אמרינהו משמייהו אמר כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי כל המוסר עצמו למות על דברי תורה אין אומרים דבר הלכה משמו

ויסך אתם לה׳ בשלמא למאן דאמר הני תרתי משום דעבד לשם שמים אלא למאן דאמר טמון באש מאי ויסך אתם לה׳ דאמרינהו משמא דגמרא

מתני׳ עברה גדר שהוא גבוה ארבע אמות או דרך הרבים או נהר פטור

גמ׳ והתניא עברה גדר שהוא גבוה ארבע אמות חייב

אמר רב פפא תנא דידן קא חשיב מלמעלה למטה שש אמות פטור חמש אמות פטור עד ארבע אמות פטור תנא ברא מלמטה למעלה קא חשיב שתי אמות חייב שלש אמות חייב עד ארבע אמות חייב

אמר רבא ארבע אמות שאמרו דפטור אפילו בשדה קוצים אמר רב פפא ומשפת קוצים ולמעלה ארבע אמות

אמר רב לא שנו אלא בקולחת אבל בנכפפת אפילו עד מאה אמה חייב ושמואל אמר מתניתין בנכפפת אבל בקולחת אפילו כל שהוא פטור

תניא כוותיה דרב במה דברים אמורים בקולחת אבל בנכפפת ועצים מצויין לה אפילו עד מאה מיל חייב עברה נהר או שלולית שהם רחבים שמונה אמות פטור

דרך הרבים מאן תנא אמר רבא רבי אליעזר היא דתנן רבי אליעזר אומר שש עשרה אמות כדרך רשות הרבים (פטור)

או נהר רב אמר נהר ממש ושמואל אמר אריתא דדלאי

מאן דאמר נהר ממש אף על גב דליכא מיא ומאן דאמר אריתא דדלאי אי אית ביה מיא אין אבל לית ביה מיא לא

תנן התם ואלו מפסיקין לפאה הנחל והשלולית ודרך היחיד ודרך הרבים

מאי שלולית אמר רב יהודה אמר שמואל מקום שמי גשמים שוללין שם רב ביבי אמר רבי יוחנן אמת המים שמחלקת שלל לאגפיה

מאן דאמר מקום שמי גשמים שוללין שם כל שכן אמת המים ומאן דאמר אמת המים אבל מקום שמי גשמים שוללין שם לא מפסקי דהנהו


באגני דארעא מקרו

מתני׳ המדליק בתוך שלו עד כמה תעבור הדליקה רבי אלעזר בן עזריה אומר רואין אותו כאילו הוא באמצע בית כור רבי אליעזר אומר שש עשרה אמות כדרך רשות הרבים רבי עקיבא אומר חמשים אמה רבי שמעון אומר שלם ישלם המבער את הבערה הכל לפי הדליקה

גמ׳ ולית ליה לרבי שמעון שיעורא בדליקה

והתנן לא יעמיד אדם תנור בתוך הבית אלא אם כן יש על גבו גובה דארבע אמות היה מעמידו בעלייה עד שיהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים ובכירה טפח ואם הזיק משלם מה שהזיק

רבי שמעון אומר לא נאמרו שיעורין הללו אלא שאם הזיק פטור מלשלם

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הכל לפי גובה הדליקה

אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי שמעון וכן אמר רב נחמן אמר שמואל הלכה כרבי שמעון

מתני׳ המדליק את הגדיש והיו בו כלים ודלקו רבי יהודה אומר משלם מה שבתוכו וחכמים אומרים אינו משלם אלא גדיש של חטין או של שעורין

היה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו חייב עבד כפות לו וגדי סמוך לו ונשרף עמו פטור

ומודים חכמים לרבי יהודה במדליק את הבירה שהוא משלם כל מה שבתוכה שכן דרך בני אדם להניח בבתים

גמ׳ אמר רב כהנא מחלוקת במדליק בתוך שלו והלכה ואכלה בתוך של חבירו דרבי יהודה מחייב אנזקי טמון באש ורבנן פטרי אבל במדליק בתוך של חבירו דברי הכל משלם כל מה שבתוכו

אמר ליה רבא אי הכי אדתני סיפא מודים חכמים לרבי יהודה במדליק את הבירה שמשלם כל מה שבתוכה שכן דרך בני אדם להניח בבתים לפלוג וליתני בדידה במה דברים אמורים במדליק בתוך שלו והלכה ואכלה בתוך של חבירו אבל מדליק בתוך של חבירו דברי הכל משלם כל מה שהיה בתוכו

אלא אמר רבא בתרתי פליגי פליגי במדליק בתוך שלו והלכה ואכלה בתוך של חבירו דרבי יהודה מחייב אטמון באש ורבנן סברי לא מחייב ופליגי נמי במדליק בשל חבירו דרבי יהודה סבר משלם כל מה שבתוכו ואפילו ארנקי ורבנן סברי כלים שדרכן להטמין בגדיש כגון מוריגין וכלי בקר הוא דמשלם כלים שאין דרכן להטמין בגדיש לא משלם

תנו רבנן המדליק את הגדיש והיו בו כלים ודלקו רבי יהודה אומר משלם כל מה שהיה בתוכו וחכמים אומרים אינו משלם אלא גדיש של חטין או גדיש של שעורין ורואין מקום כלים כאילו הוא מלא תבואה


גלול כלפי מעלה