Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ב בטבת תשפ״ד | 3 ינואר 2024
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

בבא קמא סב

הדף היום מוקדש ע"י דבורה זלוצ'וור לכבוד תלמידיה.

הדף היום מוקדש ע"י דבי פיין ומרק אורנשיין לכבוד הולדת נכדה, שלווה צופיה, ולהוריה, ליאורה וזכריה אורנשיין. 

אם מישהו שואל מקום בשדה של אחר להכניס ערימה של תבואה ויש חפצים נסתרים בערימה, ובעל השדה שרף את כל הערימה, הוא חייב רק על התבואה ולא על החפצים הנסתרים, אפילו לדעת רבי יהודה כי הסכים לקבל אחריות רק על ערימה של תבואה. אם השואל ביקש מקום לערימה של שעורים, אבל בפועל הכניס ערימה של חטים, הוא חייב רק לפצות על ערימה של שעורים. הברייתא משרטטת כמה דוגמאות שונות הדומות למקרה זה ומסבירה שבכל המקרים בעל השדה צריך לשלם רק על ערימה של שעורים. לדברי רבי יהודה, חייבים על חפצים נסתרים באש. שמואל מסביר שלפי דעה זו, בעל הגדיש יכול היה להישבע על מה שהוסתר בתוך הערימה ויוכל לדרוש סכום זה מבעל האש, למרות שאין לו הוכחה לכך. הבסיס לכך הוא תקנת נגזל, תקנה שנקבע לנגזל שנאמן להישבע על מה שנגנב ממנו בכדי לקבל פיצוי. אמימר שאל אם תקנה זו חלה גם על מלשין (מוסר) שמסר חבירו לרשויות שהחרימו חפצים מאותו אדם. השאלה יכולה להישאל רק אם סוברים שחייבים על נזקים דגרמי (סוג של גרמא), שכן הנזקים שנגרמו על ידי מלשין נחשבים לגרמי. אחד השליך כספת של אחר לתוך ים ובעל הכספת טען שהיו שם מרגליות. האם הוא נאמן לקבל פיצוי עבורם? למה? מה ההבדל בין גזלן לחמסן? גזלן לא משלם עבור הפריט כאשר הוא גונב בזמן שהחמסן משלם בעבור החפץ שגנב. אם כן, למה זה נחשב לאסור, הרי בתלויה וזבין (הוא הכריח את המוכר למכור לו), המכירה תקפה? המשנה קובעת שאדם אחראי לשריפות בשוגג כגון ניצוץ המגיע מהנפח בזמן עבודתו או משא של פשתן של גמל שמתלקח מנר בתוך חנות. רק אם הנר היה מחוץ לחנות, הגמל פטור, חוץ מבחנוכה כיוון שהנרות בחוץ לצורך מצוה. האם אפשר להסיק מהמשנה שצריך להניח נרות חנוכה בתוך עשרה טפחים מהקרקע? הפרק השביעי דן בהלכות גניבה וגזילה. אם גונבים בהמה ושוחטים ומוכרים אותה, יש תוספת תשלום, מעבר לתשלום הכפל שיש על גניבה רגילה, של פי ארבעה או חמישה מהערך. זה חל רק על שוורים וכבשים, בעוד תשלום כפל הוא גם עבור בעלי חיים וגם חפצים דוממים. מאיפה זה נדרש? על אילו פריטים אין תשלום כפל? אין תשלום כפל או ארבעה וחמישה למי שגונב ממי שגנב. האם התשלום של ארבעה וחמשה חל במקרה שבו שומר לקח את הפקדון לעצמו וטען שהוא נגנב (טוען טענת גנב)?

במה דברים אמורים במדליק בתוך שלו והלכה ודלקה בתוך של חבירו אבל מדליק בתוך של חבירו דברי הכל משלם כל מה שהיה בתוכו

ומודה רבי יהודה לחכמים במשאיל מקום לחבירו להגדיש גדיש והגדיש והטמין שאין משלם אלא דמי גדיש בלבד להגדיש חטין והגדיש שעורין שעורין והגדיש חטין חטין וחיפן בשעורין שעורין וחיפן בחטים שאינו משלם אלא דמי שעורין בלבד

אמר רבא הנותן דינר זהב לאשה ואמר לה הזהרי בו של כסף הוא הזיקתו משלמת דינר זהב משום דאמר לה מאי הוה ליך גביה דאזקתיה פשעה בו משלמת של כסף דאמרה ליה נטירותא דכספא קבילי עלי נטירותא דדהבא לא קבילי עלי

אמר ליה רב מרדכי לרב אשי אתון בדרבא מתניתו לה אנן ממתניתא פשיטא לן חטין וחיפן בשעורין שעורין וחיפן בחטין אינו משלם אלא דמי שעורין בלבד אלמא אמר ליה נטירותא דשערי קבילי עלי הכא נמי אמרה ליה נטירותא דדהבא לא קבילי עלי

אמר רב שמעית מילתא לרבי יהודה ולא ידענא מאי היא אמר שמואל ולא ידע אבא מאי שמיע ליה לרבי יהודה דמחייב על נזקי טמון באש עשו תקנת נגזל באשו

בעי אמימר עשו תקנת נגזל במסור או לא אליבא דמאן דאמר לא דיינינן דינא דגרמי לא תבעי לך דמסורות נמי לא דיינינן

אלא כי תבעי לך אליבא דמאן דאמר דיינינן דינא דגרמי עשו תקנת נגזל במסור דמשתבע ושקיל או לא תיקו

ההוא גברא דבטש בכספתא דחבריה שדייה בנהרא אתא מריה ואמר הכי והכי הוה לי בגוה יתיב רב אשי וקא מעיין ביה כי האי גוונא מאי

אמר ליה רבינא לרב אחא בריה דרבא ואמרי לה רב אחא בריה דרבא לרב אשי לאו היינו מתניתין דתנן ומודים חכמים לרבי יהודה במדליק את הבירה שמשלם כל מה שבתוכו שכן דרך בני אדם להניח בבתים

אמר ליה אי דקא טעין זוזי הכא נמי הכא במאי עסקינן דקא טעין מרגניתא מאי מי מנחי אינשי מרגניתא בכספתא או לא תיקו

אמר ליה רב יימר לרב אשי טעין כסא דכספא בבירה מאי אמר ליה חזינא אי איניש אמיד הוא דאית ליה כסא דכספא אי נמי איניש מהימנא הוא דמפקדי אינשי גביה משתבע ושקיל ואי לא לאו כל כמיניה

אמר ליה רב אדא בריה דרב אויא לרב אשי מה בין גזלן לחמסן אמר ליה חמסן יהיב דמי גזלן לא יהיב דמי

אמר ליה אי יהיב דמי חמסן קרית ליה והאמר רב הונא תלוה וזבין זביניה זביני לא קשיא הא דאמר רוצה אני הא דלא אמר רוצה אני


מתני׳ גץ שיצא מתחת הפטיש והזיק חייב

גמל שהיה טעון פשתן ועבר ברשות הרבים ונכנס פשתנו לתוך החנות ודלקו בנרו של חנוני והדליק את הבירה בעל גמל חייב הניח חנוני נרו מבחוץ החנוני חייב רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור

גמ׳ אמר רבינא משמיה דרבא שמע מינה מדרבי יהודה נר חנוכה מצוה להניחה בתוך עשרה דאי סלקא דעתך למעלה מעשרה אמאי אמר רבי יהודה נר חנוכה פטור לימא ליה הוה ליה לאנוחה למעלה מגמל ורוכבו אלא לאו שמע מינה מצוה להניחה בתוך עשרה

אמרי לא לעולם אימא לך אפילו למעלה מעשרה מאי אמרת אבעי לך לאנוחה למעלה מגמל ורוכבו כיון דבמצוה קא עסיק כולי האי לא אטרחוה רבנן

אמר רב כהנא דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרבי תנחום נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה כסוכה וכמבוי

הדרן עלך הכונס

מתני׳ מרובה מדת תשלומי כפל ממדת תשלומי ארבעה וחמשה שמדת תשלומי כפל נוהגת בין בדבר שיש בו רוח חיים ובין בדבר שאין בו רוח חיים ומדת תשלומי ארבעה וחמשה אינה נוהגת אלא בשור ושה בלבד שנאמר כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו וגו׳

אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל ולא הטובח ולא המוכר אחר הגנב משלם תשלומי ארבעה וחמשה

גמ׳ ואילו מדת תשלומי כפל נוהגת בין בגנב בין בטוען טענת גנב ומדת תשלומי ארבעה וחמשה אינה נוהגת אלא בגנב בלבד לא קתני

מסייע ליה לרבי חייא בר אבא דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הטוען טענת גנב בפקדון משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה

איכא דאמרי לימא מסייע ליה לרבי חייא בר אבא דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הטוען טענת גנב בפקדון משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה

מי קתני אין בין מרובה קתני תנא ושייר

שמדת תשלומי כפל נוהגת כו׳ מנא הני מילי דתנו רבנן על כל דבר פשע כלל על שור על חמור על שה ועל שלמה פרט על כל אבדה חזר וכלל

כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר המטלטל וגופו ממון אף כל דבר המטלטל וגופו ממון

יצאו קרקעות שאינן מטלטלין יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות יצאו שטרות שאף על פי שמטלטלין אין גופן ממון יצא הקדש רעהו כתיב

אי מה הפרט מפורש דבר שנבלתו מטמא במגע ובמשא אף כל דבר שנבלתו מטמא במגע ובמשא אבל עופות לא

ומי מצית אמרת הכי והא שלמה כתיב אמרי אנן בבעלי חיים קאמרינן אימא בבעלי חיים דבר שנבלתו מטמא במגע ובמשא אין דבר שאין נבלתו מטמא במגע ובמשא לא


  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

  • מסכת בבא קמא מוקדשת ע"י משפחת פטורניק לע"נ פיליפ קואפמן ודויד פטורניק

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

בבא קמא סב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

בבא קמא סב

במה דברים אמורים במדליק בתוך שלו והלכה ודלקה בתוך של חבירו אבל מדליק בתוך של חבירו דברי הכל משלם כל מה שהיה בתוכו

ומודה רבי יהודה לחכמים במשאיל מקום לחבירו להגדיש גדיש והגדיש והטמין שאין משלם אלא דמי גדיש בלבד להגדיש חטין והגדיש שעורין שעורין והגדיש חטין חטין וחיפן בשעורין שעורין וחיפן בחטים שאינו משלם אלא דמי שעורין בלבד

אמר רבא הנותן דינר זהב לאשה ואמר לה הזהרי בו של כסף הוא הזיקתו משלמת דינר זהב משום דאמר לה מאי הוה ליך גביה דאזקתיה פשעה בו משלמת של כסף דאמרה ליה נטירותא דכספא קבילי עלי נטירותא דדהבא לא קבילי עלי

אמר ליה רב מרדכי לרב אשי אתון בדרבא מתניתו לה אנן ממתניתא פשיטא לן חטין וחיפן בשעורין שעורין וחיפן בחטין אינו משלם אלא דמי שעורין בלבד אלמא אמר ליה נטירותא דשערי קבילי עלי הכא נמי אמרה ליה נטירותא דדהבא לא קבילי עלי

אמר רב שמעית מילתא לרבי יהודה ולא ידענא מאי היא אמר שמואל ולא ידע אבא מאי שמיע ליה לרבי יהודה דמחייב על נזקי טמון באש עשו תקנת נגזל באשו

בעי אמימר עשו תקנת נגזל במסור או לא אליבא דמאן דאמר לא דיינינן דינא דגרמי לא תבעי לך דמסורות נמי לא דיינינן

אלא כי תבעי לך אליבא דמאן דאמר דיינינן דינא דגרמי עשו תקנת נגזל במסור דמשתבע ושקיל או לא תיקו

ההוא גברא דבטש בכספתא דחבריה שדייה בנהרא אתא מריה ואמר הכי והכי הוה לי בגוה יתיב רב אשי וקא מעיין ביה כי האי גוונא מאי

אמר ליה רבינא לרב אחא בריה דרבא ואמרי לה רב אחא בריה דרבא לרב אשי לאו היינו מתניתין דתנן ומודים חכמים לרבי יהודה במדליק את הבירה שמשלם כל מה שבתוכו שכן דרך בני אדם להניח בבתים

אמר ליה אי דקא טעין זוזי הכא נמי הכא במאי עסקינן דקא טעין מרגניתא מאי מי מנחי אינשי מרגניתא בכספתא או לא תיקו

אמר ליה רב יימר לרב אשי טעין כסא דכספא בבירה מאי אמר ליה חזינא אי איניש אמיד הוא דאית ליה כסא דכספא אי נמי איניש מהימנא הוא דמפקדי אינשי גביה משתבע ושקיל ואי לא לאו כל כמיניה

אמר ליה רב אדא בריה דרב אויא לרב אשי מה בין גזלן לחמסן אמר ליה חמסן יהיב דמי גזלן לא יהיב דמי

אמר ליה אי יהיב דמי חמסן קרית ליה והאמר רב הונא תלוה וזבין זביניה זביני לא קשיא הא דאמר רוצה אני הא דלא אמר רוצה אני


מתני׳ גץ שיצא מתחת הפטיש והזיק חייב

גמל שהיה טעון פשתן ועבר ברשות הרבים ונכנס פשתנו לתוך החנות ודלקו בנרו של חנוני והדליק את הבירה בעל גמל חייב הניח חנוני נרו מבחוץ החנוני חייב רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור

גמ׳ אמר רבינא משמיה דרבא שמע מינה מדרבי יהודה נר חנוכה מצוה להניחה בתוך עשרה דאי סלקא דעתך למעלה מעשרה אמאי אמר רבי יהודה נר חנוכה פטור לימא ליה הוה ליה לאנוחה למעלה מגמל ורוכבו אלא לאו שמע מינה מצוה להניחה בתוך עשרה

אמרי לא לעולם אימא לך אפילו למעלה מעשרה מאי אמרת אבעי לך לאנוחה למעלה מגמל ורוכבו כיון דבמצוה קא עסיק כולי האי לא אטרחוה רבנן

אמר רב כהנא דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרבי תנחום נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה כסוכה וכמבוי

הדרן עלך הכונס

מתני׳ מרובה מדת תשלומי כפל ממדת תשלומי ארבעה וחמשה שמדת תשלומי כפל נוהגת בין בדבר שיש בו רוח חיים ובין בדבר שאין בו רוח חיים ומדת תשלומי ארבעה וחמשה אינה נוהגת אלא בשור ושה בלבד שנאמר כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו וגו׳

אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל ולא הטובח ולא המוכר אחר הגנב משלם תשלומי ארבעה וחמשה

גמ׳ ואילו מדת תשלומי כפל נוהגת בין בגנב בין בטוען טענת גנב ומדת תשלומי ארבעה וחמשה אינה נוהגת אלא בגנב בלבד לא קתני

מסייע ליה לרבי חייא בר אבא דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הטוען טענת גנב בפקדון משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה

איכא דאמרי לימא מסייע ליה לרבי חייא בר אבא דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הטוען טענת גנב בפקדון משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה

מי קתני אין בין מרובה קתני תנא ושייר

שמדת תשלומי כפל נוהגת כו׳ מנא הני מילי דתנו רבנן על כל דבר פשע כלל על שור על חמור על שה ועל שלמה פרט על כל אבדה חזר וכלל

כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר המטלטל וגופו ממון אף כל דבר המטלטל וגופו ממון

יצאו קרקעות שאינן מטלטלין יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות יצאו שטרות שאף על פי שמטלטלין אין גופן ממון יצא הקדש רעהו כתיב

אי מה הפרט מפורש דבר שנבלתו מטמא במגע ובמשא אף כל דבר שנבלתו מטמא במגע ובמשא אבל עופות לא

ומי מצית אמרת הכי והא שלמה כתיב אמרי אנן בבעלי חיים קאמרינן אימא בבעלי חיים דבר שנבלתו מטמא במגע ובמשא אין דבר שאין נבלתו מטמא במגע ובמשא לא


גלול כלפי מעלה